פיצויי הלנת שכר משולמים על איחור בתשלום משכורת לעובד. הקנס: 5% מהשכר הראשונים מהיום ה-9 לעיכוב, ו-10% מהשכר לכל שבוע נוסף. במצבים חמורים — עד 100% מהשכר. לפי חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958.
פיצויי הלנת שכר הם פיצויי מענישה שמטילים על מעסיק שמאחר בתשלום משכורת. החוק קובע מדרגות: אם השכר משולם תוך 9 ימים — אין קנס. מהיום ה-10 — 5% לראשון. כל שבוע נוסף — 10% נוסף. הקנס מצטבר עד שהשכר משולם. במקרים של חוסר תום לב או איחור ממושך — בית הדין יכול לפסוק 100% או יותר. התביעה מתיישנת לאחר שנה אחת — לכן יש לפעול מהר.
5% מהשכר עבור 9 הימים הראשונים, 10% עבור כל שבוע נוסף. הקנס מצטבר — שכר של 10,000 ש"ח שעוכב חודש יזכה את העובד ב-30%-40% פיצוי בנוסף לשכר עצמו. בית הדין רשאי להפחית במקרים מיוחדים.
שכר נחשב מולן אם לא שולם תוך 9 ימים מהמועד הקבוע. המועד הקבוע: לרוב 9 בחודש שלאחרי החודש שעבד בו העובד. הסכמים קיבוציים עשויים לקבוע מועד אחר.
שנה אחת מהמועד שבו היה השכר אמור להשתלם — לפי סעיף 17א לחוק הגנת השכר. זה חריג מהרגיל (7 שנים) — חוק הגנת השכר קובע התיישנות קצרה. לכן מומלץ לפעול מיידית.
פיצויי הלנה — לא חייבים במס. הם נחשבים פיצוי, לא הכנסה. אבל השכר עצמו — כן. רק הסכום הנוסף (הקנס) פטור ממס.
(1) הודעת התראה למעסיק בכתב; (2) הגשת תביעה לבית הדין לעבודה — כולל פיצויי הלנה; (3) פנייה למשרד העבודה לאכיפה מנהלית; (4) במצב חמור — סעד זמני / צו עיכוב יציאה.
כן — והקנס ניתן להפחתה אם המעסיק מוכיח חוסר זדון. אבל הרף גבוה: תקלה במערכת תשלומים, מחלת מנהל החשבונות. סתם 'בעיות תזרים' — לא משחררות מהקנס.