האם הסכם קיבוצי או צו הרחבה חלים על כל העובדים במפעל, גם אם הם לא חברים בארגון עובדים?

הסכם קיבוצי הוא הסכם הנחתם בין ארגון עובדים לארגון מעסיקים או למעסיק בודד, וקובע תנאי עבודה לעובדים המיוצגים על ידי ארגון העובדים. הסכם כזה מחייב בדרך כלל רק את הצדדים שחתמו עליו ואת חבריהם. עם זאת, במקרים רבים, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים רשאי להוציא 'צו הרחבה' להסכם קיבוצי.

צו הרחבה הוא כלי משפטי המרחיב את תחולתו של הסכם קיבוצי כללי או ענפי, ומחיל את הוראותיו על כלל העובדים והמעסיקים בענף או במגזר מסוים, גם אם אינם חברים בארגון עובדים או מעסיקים שחתם על ההסכם המקורי. מטרתו העיקרית של צו ההרחבה היא להבטיח תנאי עבודה אחידים, הוגנים ומינימליים לכלל העובדים בענף, למנוע תחרות לא הוגנת בין מעסיקים על בסיס שכר ותנאים, ולצמצם פערים.

לדוגמה, אם נחתם הסכם קיבוצי בענף מסוים הקובע תוספת שכר מסוימת או ימי חופשה נוספים, ושר העבודה הוציא צו הרחבה להסכם זה, אזי כל המעסיקים והעובדים באותו ענף בישראל יהיו מחויבים לתנאים אלו, ללא קשר לחברותם בארגון כלשהו. צו ההרחבה הופך את תנאי ההסכם לחלק מהדין הכללי החל על הענף.

חשוב לציין כי תנאים שנקבעו בצו הרחבה הם תנאי מינימום. מעסיק ועובד רשאים להסכים על תנאים טובים יותר מאלו שנקבעו בצו ההרחבה, אך אסור להם להסכים על תנאים פחות טובים. חריג לכך יכול להיות במקרים ספציפיים בהם צו הרחבה מאפשר סטייה מסוימת או כאשר יש הוראה חוקית ספציפית אחרת. במקרה של סתירה בין הסכם אישי לצו הרחבה, יחול התנאי המיטיב עם העובד, אלא אם נקבע אחרת במפורש בחוק.