האם ימי מחלה כוללים שבתות וחגים?

חישוב תקופת המחלה לצורך זכאות לדמי מחלה בישראל אינו אחיד ותלוי בסוג העסקה של העובד. המטרה היא להבטיח פיצוי הולם לעובד שנעדר מעבודתו בשל מחלה, תוך התאמה לאופי העסקתו ולמבנה השכר שלו.

הכלל הבסיסי מבחין בין עובדים במשכורת חודשית לבין עובדים בשכר יומי או שעתי.
עבור **עובדים במשכורת חודשית**, תקופת המחלה מחושבת כימים קלנדריים. משמעות הדבר היא שכל ימי ההיעדרות בשל מחלה נכללים בחישוב, לרבות ימי מנוחה שבועית (שבתות) וחגים. לדוגמה, אם עובד משכורת נעדר מהעבודה עקב מחלה מיום ראשון ועד יום שבת (7 ימים), כל שבעת הימים ייחשבו כתקופת מחלה לצורך צבירת ימי מחלה וחישוב הזכאות לדמי מחלה.

לעומת זאת, עבור **עובדים בשכר יומי או שעתי**, החישוב מורכב יותר. ככלל, תקופת המחלה עבורם אינה כוללת ימי מנוחה שבועית וחגים, אלא רק את ימי העבודה בפועל. לדוגמה, אם עובד בשכר שעובד חמישה ימים בשבוע (ראשון עד חמישי) נעדר בשל מחלה מיום ראשון ועד יום שבת, רק חמישה ימים (ראשון עד חמישי) ייחשבו כתקופת מחלה.

קיימים גם כללים מיוחדים ל**עובדים בשכר שעובדים לסירוגין** (לא עבודה מלאה או קבועה). במקרים אלו, תקופת המחלה מחושבת באופן יחסי, בהתאם לימי העבודה בפועל של העובד בתקופה רלוונטית שקדמה למחלה. החישוב מתבצע באמצעות יחס בין ימי העבודה בפועל לבין ימי העבודה המלאים באותה תקופה, וזאת לרוב ללא ימי מנוחה וחגים.

**חריג חשוב** לכללים אלו נוגע לעובדים בשכר, כולל עובדים לסירוגין, אשר נהגו לעבוד בימי מנוחה שבועית וחגים על פי היתר מיוחד (לפי חוק שעות עבודה ומנוחה). במקרים אלו, ימי המנוחה והחגים שבהם עבדו בפועל יובאו בחשבון תקופת המחלה, וייעשו התאמות בחישוב היחסי לעובדים לסירוגין.