האם כל עובד זכאי לקרן השתלמות?

לא כל עובד זכאי לקרן השתלמות. הזכות לקרן השתלמות אינה קבועה בחוק, אלא נובעת מהסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה אישי. ללא אחד מהסכמים אלו, עובד אינו זכאי לקרן השתלמות.

קרן השתלמות היא תוכנית חיסכון לטווח בינוני, המהווה הטבה משמעותית לעובדים בישראל, בין היתר בזכות הטבות מס על ההפקדות והרווחים. בניגוד לזכויות עובדים רבות אחרות, כמו פנסיה או דמי הבראה, הזכות לקרן השתלמות אינה מעוגנת בחוק יסודי החל על כלל העובדים, אלא נובעת ממקורות הסכמיים בלבד.

המשמעות היא שעובד יהיה זכאי לקרן השתלמות רק אם קיימת הוראה מפורשת בעניין זה באחד מהמסמכים הבאים: הסכם קיבוצי החל על מקום עבודתו, צו הרחבה המרחיב הסכם קיבוצי כזה, או חוזה עבודה אישי שנחתם בינו לבין מעסיקו. בהיעדר הסכם כזה, המעסיק אינו מחויב להפריש כספים לקרן השתלמות עבור העובד.

כאשר קיימת זכאות, שיעורי ההפקדה (בדרך כלל 2.5% מהשכר מצד העובד ו-7.5% מצד המעסיק) ורכיבי השכר לפיהם מחושבות ההפקדות, נקבעים אף הם בהתאם להוראות ההסכם הרלוונטי. חשוב לציין כי גם אם העובד מתפטר, כספי קרן ההשתלמות שהופרשו על ידי המעסיק משתחררים לזכות העובד, אלא אם כן הוסכם במפורש אחרת, והנטל להוכיח הסכמה כזו מוטל על המעסיק.

במקרה שהמעסיק מחויב להפריש כספים לקרן השתלמות אך אינו עושה זאת, הוא עשוי לחוב בפיצוי העובד על הסכומים שלא הופרשו, מכוח סעיף 19א לחוק הגנת השכר. בנוסף, קופת הגמל (קרן ההשתלמות) עצמה רשאית לתבוע את המעסיק בגין אי ביצוע ההפקדות. בית הדין לעבודה אף מוסמך לפסוק פיצויי הלנה (פיצויים על עיכוב בתשלום) לחובת המעסיק, אך פיצויים אלו ישולמו לקופה ולא לעובד ישירות. בית הדין רשאי להפחית את שיעור פיצויי ההלנה בנסיבות מסוימות. זכאות לקרן השתלמות קיימת גם בתקופת חופשת לידה, בהתאם לתנאי ההסכם.
education-fundemployment-contractcollective-agreement