האם מותר למעסיק לבקש פרופיל צבאי ממועמד לעבודה או מעובד?

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה קובע איסור מפורש על מעסיקים לדרוש מדורש עבודה או מעובד את הפרופיל הצבאי שלו. מטרת החוק היא למנוע אפליה פסולה ופגיעה בפרטיות, שכן בעבר, דרישת הפרופיל הצבאי הובילה לא פעם לפסילת מועמדים על הסף, במיוחד אלו בעלי פרופיל נמוך (כמו פרופיל 21), ללא קשר ליכולותיהם או התאמתם לתפקיד המוצע. החוק נועד להבטיח כי שיקולי קבלה לעבודה, קידום, תנאים ושכר יתבססו על כישורים רלוונטיים בלבד, ולא על נתונים אישיים שאינם קשורים באופן ישיר לתפקיד.

האיסור הוא כפול: ראשית, אסור למעסיק לדרוש את הפרופיל הצבאי. שנית, גם אם הפרופיל הגיע לידי המעסיק בדרך כלשהי (למשל, מועמד מסר אותו מרצונו או בטעות), אסור לו לעשות בו כל שימוש לצורך קבלת החלטות הנוגעות להעסקה. המשמעות היא שאסור למעסיק להפלות עובד או מועמד לעבודה על בסיס הפרופיל הצבאי שלו, בין אם בקבלה לעבודה, בתנאי העסקה, בקידום, בהכשרה מקצועית, בפיטורים או בכל עניין אחר הקשור ליחסי עבודה.

במקרה שבו מעסיק דרש את הפרופיל הצבאי, ובשל כך נגרמה פגיעה בעובד או בדורש העבודה (למשל, סורבה קבלתו לעבודה), נטל ההוכחה עובר למעסיק. כלומר, המעסיק הוא שצריך להוכיח כי לא פעל בניגוד לחוק וכי ההחלטה התקבלה משיקולים ענייניים שאינם קשורים לפרופיל הצבאי. זהו תיקון חשוב בחוק שנועד להקל על עובדים ומועמדים להוכיח אפליה.

ישנם חריגים בודדים לאיסור זה. החוק קובע כי הוראות אלו לא יחולו על שירות הביטחון הכללי (השב"כ) והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, כמעסיקים, לגבי עובדים בגופים אלו או לגבי קבלת עובדים אליהם. חריג זה נובע מאופי תפקידם הביטחוני המיוחד של גופים אלו, המצריך לעיתים קרובות בדיקות רקע מקיפות, כולל נתונים רפואיים ופרופיל צבאי, לצורך התאמה לתפקידים רגישים. חשוב לזכור כי חריגים אלו הם מצומצמים וספציפיים, והכלל הרחב הוא איסור גורף על דרישה ושימוש בפרופיל צבאי בשוק העבודה האזרחי.