האם מותר למעסיק להפחית לי שכר או שעות עבודה בזמן הריון או אחרי לידה?

חוק עבודת נשים נועד להגן על עובדות ועובדים בתקופות רגישות בחייהם, כגון הריון ולאחר לידה, ולוודא שהם אינם נפגעים תעסוקתית בשל מצבם. סעיף 9א לחוק מרחיב את ההגנה מעבר לאיסור פיטורים בלבד, ואוסר על מעסיק לפגוע בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה עליהם הגבלה על פיטורים לפי סעיף 9 לחוק. איסור זה חל בתקופה שבה קיימת הגבלת הפיטורים, למשל במהלך הריון ובתקופה של 60 יום לאחר חופשת לידה.

הכלל המשפטי קובע כי פגיעה כזו אסורה באופן מוחלט, אלא אם כן ניתן היתר מפורש מאת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה (כיום שר הכלכלה והתעשייה). חשוב לציין כי השר מנוע מלהתיר פגיעה אם היא, לדעתו, קשורה לעילה שבגינה חלה אותה הגבלה (לדוגמה, אם הפגיעה נובעת מההריון עצמו). מטרת הוראה זו היא להבטיח שעובדות ועובדים יוכלו לשוב לעבודתם לאחר תקופת ההגנה באותם תנאים שהיו להם קודם לכן.

החוק מבהיר מה אינו נחשב "פגיעה" לצורך סעיף זה: שינוי זמני בהיקף המשרה שנעשה לבקשת העובד/ת מסיבות רפואיות (באישור רופא), וכן פגיעה בהכנסה הנובעת מדין או הסכם קיבוצי החל על כלל העובדים, או פגיעה ברכיב שכר תלוי תפוקה שלא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק. כלומר, אם הפגיעה היא כללית ואינה קשורה למצב המוגן של העובד/ת, או שהיא ביוזמת העובד/ת מסיבות רפואיות, היא עשויה שלא להיחשב כהפרה. עם זאת, במקרים רבים, גם קשיים כלכליים של המעסיק אינם מצדיקים פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה ללא היתר כדין.