האם מותר למעסיק להתקין מצלמות במקום העבודה?
הצבת מצלמות במקום העבודה מהווה פגיעה בפרטיות העובד, אך עשויה להיות חוקית אם קיימת הצדקה עסקית לגיטימית, היא מידתית, והעובדים מודעים לכך. מצלמות נסתרות אסורות לרוב.
הצבת מצלמות במקום העבודה מעלה מתח בין שתי זכויות יסוד: זכות הקניין של המעסיק, הכוללת את פררוגטיבת הניהול וזכותו לפקח על עסקו, לבין זכותו של העובד לפרטיות וכבוד האדם. עם התפתחות טכנולוגיות המעקב, נושא זה הפך רלוונטי יותר ויותר.
הכלל המשפטי קובע כי צילום אדם ברשות היחיד מהווה פגיעה בפרטיות, וזאת בהתאם לחוק הגנת הפרטיות. מקום העבודה, אף שהוא קניינו של המעסיק, אינו שולל לחלוטין את זכות העובד לפרטיות, ויש לו ציפייה לגיטימית לפרטיות גם בד' אמותיו של המעסיק.
הצבת מצלמות במקום העבודה עשויה להיות חוקית רק אם מתקיימים מספר תנאים מצטברים: ראשית, חייבת להיות למעסיק מטרה לגיטימית וסבירה להצבת המצלמות, כגון מניעת גניבות, אבטחה, או פיקוח על תהליכי עבודה ספציפיים וחיוניים. שנית, המעקב חייב להיות מידתי – כלומר, היקף הצילום, משכו ומיקומו צריכים להיות קשורים באופן ישיר למטרה הלגיטימית, ולא לחרוג ממנה. לדוגמה, הצבת מצלמות בשירותים או בחדרי הלבשה תיחשב כמעט תמיד כפגיעה חמורה בפרטיות. שלישית, וזהו תנאי קריטי, על המעסיק ליידע את העובדים באופן ברור וגלוי על קיומן של המצלמות ועל מטרתן. חוסר שקיפות, ובמיוחד שימוש ב"מצלמות נסתרות", נחשב כפגיעה חמורה בפרטיות העובד, ועלול לזכות את העובד בפיצויים ואף בהתפטרות בדין מפוטר.
בתי הדין לעבודה בוחנים כל מקרה לגופו תוך איזון בין הזכויות המתנגשות. הם בודקים האם המעסיק פעל בתום לב, האם המעקב היה הכרחי ומידתי, והאם ניתנה לעובדים הודעה מוקדמת. הפרה בוטה של פרטיות העובד עלולה לגרור סנקציות משפטיות כנגד המעסיק.