האם מותר לפגוע בעובד שהתלונן על הטרדה מינית במקום העבודה?

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה נועד להבטיח סביבת עבודה הוגנת ושוויונית, ובכלל זה להגן על עובדים מפני פגיעה על רקע הטרדה מינית. סעיף 7 לחוק קובע איסור מפורש על מעסיק או ממונה מטעמו לפגוע בעובד או במועמד לעבודה, בכל דרך שהיא, כאשר מקור הפגיעה הוא אחד מאלה: הטרדה מינית של העובד עצמו שבוצעה על ידי המעסיק, ממונה או עובד אחר; הגשת תלונה או תביעה על ידי העובד בגין הטרדה מינית; או סיוע של העובד לעובד אחר בקשר לתלונה או תביעה כזו.

האיסור על פגיעה הוא רחב וכולל כל פעולה שיש בה כדי להרע את תנאי העבודה, לפטר את העובד, למנוע קידום, לשנות תפקיד לרעה, או כל צעד אחר שפוגע במעמדו או בתנאי העסקתו של העובד. מטרת הסעיף היא למנוע מצב שבו עובדים יחששו להתלונן על הטרדה מינית מחשש לנקמה או פגיעה במקום עבודתם. הטרדה מינית לעניין זה מוגדרת בהתאם לחוק למניעת הטרדה מינית, כאשר במקרים מסוימים (הצעות או התייחסויות) די באמירה אחת בלבד כדי שתיחשב הטרדה.

לדוגמה, אם עובדת מתלוננת בפני המנהל שלה על הטרדה מינית מצד עמית לעבודה, והמעסיק מגיב בכך שהוא מוריד אותה בדרגה, מקצץ בשכרה או מפטר אותה – זוהי פגיעה אסורה על פי סעיף 7. במקרה כזה, העובדת יכולה לתבוע פיצויים בבית הדין לעבודה. החוק חל גם על עובדים המועסקים באמצעות קבלני כוח אדם.

קיים חריג אחד לאיסור זה: אם הוגשה תלונת שווא בזדון ובידיעה שהיא תלונת שווא, או אם עובד סייע בהגשת תלונת שווא כזו, המעסיק עשוי להיות מוגן מפני תביעה בגין פגיעה. עם זאת, נטל ההוכחה במקרים אלו הוא על המעסיק והוא גבוה מאוד, שכן המטרה העיקרית היא להגן על המתלוננים.