האם מעסיק חייב למצוא לי תפקיד חלופי לפני פיטורים?
כן, במקרים מסוימים מוטלת על מעסיק חובת השתדלות אקטיבית לחפש תפקיד חלופי רלוונטי לעובד, מכוח עקרונות תום הלב וההגינות, אך זו אינה חובה תוצאתית להעסיק בכל מחיר.
"חובת ההשתדלות" היא עקרון משפטי בדיני עבודה המחייב מעסיק לנקוט מאמצים סבירים ואקטיביים לאיתור תפקיד חלופי לעובד, במיוחד כאשר עומדת על הפרק סיום העסקתו. חובה זו נובעת מעקרונות תום הלב וההגינות החלים על יחסי עבודה. חשוב להדגיש כי אין מדובר בחובה "תוצאתית" – כלומר, המעסיק אינו מחויב למצוא תפקיד חלופי בכל מחיר או להמשיך להעסיק עובד שאינו מתאים לתפקידו הנוכחי – אלא בחובה "השתדלותית", לנסות ולחפש בשקידה ראויה חלופה רלוונטית.
היקף חובת ההשתדלות משתנה בהתאם לנסיבות המקרה. היא מקבלת משנה תוקף במקרים של עובדים ותיקים מאוד, עובדים הנמצאים בסמוך לגיל פרישה, או כאשר הסיבה לסיום ההעסקה אינה קשורה לתפקוד לקוי של העובד אלא לשינויים ארגוניים או למצב בריאותי. כך למשל, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מטיל חובה על מעסיקים לבצע התאמות סבירות, ובכלל זה שקילת שיבוץ לתפקיד חלופי, לעובדים עם מוגבלות. גם במקרים של חשש לאפליה על רקע מוצא, מין או גיל, עשויה לקום חובה זו.
ההחלטה הסופית לגבי קיומו של תפקיד חלופי מתאים נתונה בידי המעסיק, ובית הדין לעבודה יתערב בה רק אם ישתכנע שהמעסיק פעל בחוסר תום לב או שהחלטתו חורגת ממתחם הסבירות. עם זאת, על המעסיק לשקול באופן עצמאי משרות חלופיות, גם אם העובד לא הציע אותן מיוזמתו. גם לעובד יש תפקיד – לשתף פעולה ולהציע חלופות אפשריות. הפרת חובת ההשתדלות עלולה לגרור פיצוי כספי לעובד, הדומה בדרך כלל לפיצוי הנפסק בגין הפרת חובת שימוע כדין.