האם מעסיק יכול לקזז חוב מפיצויי פיטורים?

כאשר יחסי עבודה מסתיימים, עובדים רבים זכאים לפיצויי פיטורים. לעיתים, מתעוררת שאלה האם המעסיק רשאי לקזז חובות שהעובד חייב לו מסכומים אלו. החוק מאפשר זאת בתנאים מסוימים, בעיקר כדי למנוע מצב שבו עובד חייב כסף למעסיק והמעסיק נאלץ לתבוע אותו בנפרד.

הכלל המשפטי קבוע בסעיף 20(ב2) לחוק הגנת השכר, הקובע כי מעסיק רשאי להפחית מפיצויי הפיטורים ומפיצוי ההלנה (פיצוי על איחור בתשלום) סכום של חוב שהעובד חייב למעסיק, או סכום שהמעסיק חייב או זכאי לנכותו מפיצויי הפיטורים. עם זאת, זכות הקיזוז אינה מוחלטת. היא חלה רק על חובות שהם "קצובים ומוכחים" – כלומר, סכומים ברורים, מוסכמים או כאלה שהעובד התחייב לשלם. לדוגמה, אם עובד קיבל שכר ביתר עקב טעות בחישוב שעות גמישות, או הלוואה מהמעסיק, אלו נחשבים לחובות קצובים שניתן לקזז.

לעומת זאת, המעסיק אינו רשאי לקזז חובות "בלתי קצובים" או חובות שנויים במחלוקת. לדוגמה, טענות כלליות לנזקים שגרם העובד למעסיק, כמו נזק לרכוש או אובדן רווחים, אינן ניתנות לקיזוז באופן אוטומטי מפיצויי פיטורים, אלא אם כן הן הוכחו בבית משפט או הוסכמו במפורש ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים על ידי העובד.

ישנם גם חריגים חשובים לכלל זה. חריג בולט הוא במקרה של פטירת עובד. כאשר פיצויי פיטורים משולמים לשאירים של עובד שנפטר, המעסיק אינו רשאי לקזז חובות שהעובד המנוח חב לו. הסיבה לכך היא שהזכות לפיצויי פיטורים במקרה זה אינה שייכת לעיזבון המנוח, אלא מוקנית ישירות לשאירים מכוח חוק פיצויי פיטורים, ולכן חובותיו של המנוח אינם ניתנים לקיזוז מכספים אלו. כמו כן, סכומים שהופקדו לקופות גמל לפיצויי פיטורים מוגנים מפני קיזוז, עיקול או שעבוד.