כמה עובדים עם מוגבלות מעסיק ציבורי גדול צריך להעסיק?

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נועד להבטיח שילוב מלא ושוויוני של אנשים עם מוגבלות בחברה, ובכלל זה בשוק העבודה. אחד הכלים המרכזיים להשגת מטרה זו הוא קביעת חובת ייצוג הולם במקומות עבודה, במיוחד במגזר הציבורי. המטרה היא למנוע אפליה ולאפשר לאנשים עם מוגבלות לממש את זכותם לעבוד ולהתפרנס בכבוד.

החוק קובע כי "מעסיק ציבורי גדול" – גוף ציבורי המעסיק 100 עובדים לפחות (למעט משרדי ממשלה ויחידות סמך שלהם, שעליהם חלות הוראות ספציפיות אחרות) – מחויב להבטיח שייצוג הולם של עובדים עם מוגבלות משמעותית יתקיים אצלו. ייצוג הולם זה מוגדר כשיעור של 5% לפחות מכלל העובדים באותו גוף. חשוב לציין כי במניין העובדים לצורך חישוב זה, לא נכללים עובדים המועסקים באמצעות קבלני כוח אדם או קבלני שירות, אלא רק עובדים המועסקים ישירות על ידי המעסיק הציבורי הגדול.

לדוגמה, אם רשות מקומית נחשבת ל"מעסיק ציבורי גדול" ומעסיקה 300 עובדים באופן ישיר, עליה לוודא שלפחות 15 מתוכם (5% מ-300) יהיו עובדים עם מוגבלות משמעותית. עובד עם מוגבלות משמעותית הוא אדם העומד בתנאים המפורטים בתוספת הרביעית לחוק, המעידים על מוגבלות משמעותית המשפיעה על תפקודו. מעסיקים אלו נדרשים גם להכין תכנית שנתית לקידום ייצוג הולם. אי עמידה ביעד הייצוג עלולה לגרור סנקציות ולחייב את המעסיק לפעול באופן אקטיבי להשלמת הפער, למשל באמצעות פרסום מכרזים ייעודיים או התאמת תנאי עבודה. הוראה זו משלימה את האיסור הכללי על אפליה בשל מוגבלות, ומטילה חובה אקטיבית על מעסיקים ציבוריים גדולים לקדם את שילובם של אנשים עם מוגבלות.