לפי מה נקבעת העלייה בשכר המינימום בישראל?

שכר המינימום בישראל נועד להבטיח רמת הכנסה בסיסית לעובדים, אך ערכו נשחק עם הזמן עקב אינפלציה ועליית יוקר המחיה. כדי לשמור על כוח הקנייה של שכר המינימום, החוק קובע מנגנון לעדכו והגדלתו באופן שוטף.

המנגנון המרכזי לעדכון שכר המינימום קובע כי הוא יוגדל בהתאם לשיעורי תוספת יוקר, פיצוי בעד התייקרות או תוספות שכר אחרות, אשר נקבעו בהסכם קיבוצי כללי. תנאי מהותי הוא שהסכם קיבוצי זה חל ומשתלם לרוב העובדים שתנאי עבודתם מוסדרים בהסכמים קיבוציים במשק. המשמעות היא שעליית שכר המינימום אינה אוטומטית בהתאם למדד המחירים לצרכן בלבד, אלא קשורה למגמות שכר רוחביות במשק, כפי שהן באות לידי ביטוי בהסכמים קיבוציים רחבים. תחילת ההגדלה של שכר המינינימום תהיה ביום תחילת תשלום התוספות כאמור באותו הסכם קיבוצי.

לדוגמה, אם נחתם הסכם קיבוצי כללי במשק הקובע תוספת יוקר של 2% לרוב העובדים החל מ-1 בינואר, אזי שכר המינימום החודשי והשעתי יוגדל גם הוא ב-2% החל מאותו תאריך. כך, אם שכר המינימום עמד על 5,571.75 ש"ח, הוא יעלה ל-5,683.19 ש"ח. מנגנון זה מבטיח ששכר המינימום ישקף במידה מסוימת את השינויים בעלות המחיה ובשכר הממוצע במשק.

חשוב לציין כי בנוסף למנגנון זה, הממשלה יכולה להחליט על העלאות יזומות של שכר המינימום באמצעות חקיקה, ללא קשר ישיר להסכמים קיבוציים. כך למשל, שכר המינימום עלה מספר פעמים בשנים האחרונות בהחלטות ממשלה וחקיקה ייעודית, במטרה לשפר את מצבם של מקבלי שכר נמוך. במקרים אלו, ההעלאה אינה נובעת מתוספת יוקר בהסכם קיבוצי, אלא מהחלטה מדינית. מנגנון ההצמדה להסכמים קיבוציים נועד להבטיח עדכון שוטף בין העלאות יזומות אלו.