מהו אורך שבוע העבודה המקסימלי בישראל ואיך הוא נקבע?

עד שנת 2018, שבוע העבודה המקסימלי בישראל עמד על 43 שעות. שינוי זה הגיע בעקבות משא ומתן קיבוצי בין נשיאות הארגונים העסקיים לבין ההסתדרות הכללית החדשה. הצדדים חתמו על הסכם קיבוצי כללי שמטרתו הייתה לקצר את שבוע העבודה במשק, מתוך אמונה שקיצור זה יתרום לשיפור הסביבה העסקית, להעלאת הפריון, וליצירת נורמות עבודה דומות לאלו הנהוגות במדינות מפותחות. ההסכם הקיבוצי נועד גם לקבוע נורמות ראויות ביחסי העבודה בדרך של הידברות והסכמות, במקום חקיקה חד-צדדית.

ההסכם הקיבוצי הכללי, שנחתם במרץ 2017, קבע את קיצור שבוע העבודה ל-42 שעות. כדי להבטיח את תחולתו על כלל העובדים והמעסיקים בישראל, ולא רק על אלו המאוגדים תחת הצדדים להסכם, הוצא צו הרחבה. צו ההרחבה פורסם במרץ 2018 ונכנס לתוקף ב-1 באפריל 2018. משמעות הדבר היא שמאז תאריך זה, שבוע העבודה הרגיל בישראל אינו יכול לעלות על 42 שעות.

קיצור שבוע העבודה משפיע באופן ישיר על חישוב שעות העבודה היומיות ועל תשלום שעות נוספות. לדוגמה, במקום עבודה שבו עובדים חמישה ימים בשבוע, שבוע עבודה של 42 שעות מתורגם ל-8.4 שעות עבודה ביום (42 שעות חלקי 5 ימים). כל שעת עבודה מעבר ל-8.4 שעות ביום (או מעבר למכסה השבועית של 42 שעות) תיחשב כשעה נוספת ותזכה בתגמול מוגדל, בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה. במקומות עבודה בהם עובדים שישה ימים בשבוע, שבוע עבודה של 42 שעות מתורגם ל-7 שעות עבודה ביום. חשוב לציין כי הוראות אלו חלות על כלל המשק, למעט חריגים ספציפיים הקבועים בחוק שעות עבודה ומנוחה או בהסכמים קיבוציים ענפיים מסוימים, אשר עשויים לקבוע הסדרים שונים. עם זאת, הכלל הבסיסי לרוב העובדים הוא שבוע עבודה של 42 שעות.