מה קורה אם לא מקיימים פסק דין או צו של בית הדין לעבודה?
אי ציות לפסק דין או צו של בית הדין לעבודה עלול להוביל להליכי "ביזיון בית הדין", שבמסגרתם בית הדין מוסמך להטיל קנסות ואף מאסר כדי לכפות את קיום ההחלטה.
כאשר בית הדין לעבודה נותן פסק דין או צו, מצופה מכל הצדדים לציית לו. אי ציות להחלטה שיפוטית מערער את סמכות בית הדין ואת שלטון החוק. במקרים כאלה, הצד הנפגע יכול לבקש מבית הדין לאכוף את הצו באמצעות הליכי "ביזיון בית הדין". הליכים אלו מבוססים על פקודת בזיון בית המשפט, החלה בשינויים המחויבים גם על בתי הדין לעבודה.
מטרת הליכי הביזיון אינה להעניש על הפרת עבר, אלא לכפות ציות עתידי לצו או לפסק הדין. בית הדין מוסמך להטיל קנסות כספיים ואף מאסר על מי שמסרב לציית. סנקציות אלו נועדו להפעיל לחץ על המפר כדי שיקיים את החיוב שהוטל עליו. חשוב להדגיש כי סנקציות אלו מוטלות במשורה ורק במקרים בהם אין דרך אפקטיבית אחרת לאכוף את הצו.
לדוגמה, אם בית הדין לעבודה הורה למעסיק להחזיר עובד שפוטר שלא כדין לעבודתו, והמעסיק מסרב לעשות זאת, העובד יכול להגיש בקשה לביזיון בית הדין. בית הדין יכול להטיל קנס יומי על המעסיק עד שיקיים את הצו ויחזיר את העובד.
עם זאת, ישנם תנאים וחריגים להפעלת הליכי ביזיון. ראשית, הצו או פסק הדין חייבים להיות ברורים וחד משמעיים. אם קיימת אי בהירות או מחלוקת עובדתית לגבי משמעות הצו, בית הדין לא ייטה לאוכפו בדרך זו. שנית, הליכי ביזיון לא ישמשו כאשר קיימת דרך חלופית ויעילה אחרת לאכיפת ההוראה השיפוטית, למשל באמצעות הוצאה לפועל במקרה של חוב כספי. כמו כן, אם הפעולה האסורה כבר בוצעה לפני הגשת הבקשה לביזיון, ההליך לא יוכל למנוע אותה, שכן הוא צופה פני עתיד. בנוסף, לא ניתן להטיל מאסר מכוח פקודת בזיון בית משפט בשל הפרת פסק דין או צו שעניינם השתתפות בשביתה. הליכים אלו מיועדים לאכיפת צווים ברורים ומהירים, ולא לדיונים מורכבים הדורשים ראיות ועדויות רבות.