מתי המעסיק צריך לשלם לי תוספת שכר או הגדלת שכר שהוסכמה?

לעיתים קרובות, עובדים ומעסיקים, או ארגוני עובדים ומעסיקים, מסכמים על הגדלת שכר. הגדלה זו יכולה להיות רטרואקטיבית – כלומר, עבור תקופה שכבר עברה – או עתידית, עבור תקופה שתבוא. השאלה המרכזית שעולה במקרים אלו היא מתי בפועל ישולמו הפרשי השכר או התוספת המוסכמת. החוק קובע כללים ברורים בנושא כדי להבטיח וודאות לעובדים ולמנוע עיכובים בלתי סבירים.

**הכלל המשפטי:**
כאשר מדובר בהגדלת שכר רטרואקטיבית, כלומר, הוסכם על הגדלת שכר עבור תקופה שכבר חלפה, ולא נקבע מועד ספציפי לתשלום ההפרשים, החוק קובע כי הפרשים אלו ישולמו במועד הקרוב לתשלום שכר העבודה הרגיל. כלומר, אם סוכם על העלאה בינואר שתחול מנובמבר, והשכר משולם ב-9 לחודש, הפרשי נובמבר ודצמבר ישוללו לכל המאוחר עם משכורת ינואר (שתשולם בפברואר).

במקרה של הגדלת שכר עתידית, כלומר, הוסכם על תוספת שכר שתחול מתאריך מסוים בעתיד, ניתן לדחות את תשלום התוספת למועד מאוחר יותר ממועד תחילת ההחלה. עם זאת, קיים לכך גבול ברור: הדחייה אינה יכולה להיות מאוחרת משישה חודשים לאחר היום שבו השכר היה אמור להשתלם לולא הדחייה.

**דוגמה מספרית:**
* **הגדלת שכר רטרואקטיבית:** נניח שבחודש אפריל הוסכם על העלאת שכר לעובד החל מ-1 בינואר של אותה שנה. אם לא נקבע מועד אחר לתשלום ההפרשים, המעסיק חייב לשלם את הפרשי השכר עבור ינואר, פברואר ומרץ יחד עם משכורת חודש אפריל (שתשולם לרוב בתחילת מאי).
* **הגדלת שכר עתידית:** נניח שבהסכם קיבוצי שנחתם בינואר נקבע כי תוספת שכר מסוימת תיכנס לתוקף ב-1 ביולי. ההסכם מאפשר לדחות את תשלום התוספת עד ל-1 בדצמבר של אותה שנה. דחייה זו (של חמישה חודשים ממועד ההחלה המקורי) היא בגבולות החוק, שכן היא אינה עולה על שישה חודשים.

**חריגים:**
במקרה של הגדלת שכר רטרואקטיבית, למרות הכלל של תשלום במועד הקרוב, בית הדין האזורי לעבודה רשאי לקבוע מועד אחר לתשלום או לאפשר תשלום בשיעורים. זאת, בתנאי שהמעסיק הגיש בקשה לבית הדין לפני מועד התשלום המקורי, ולאחר שמיעת העובד. חריג זה נועד לאפשר גמישות במקרים מיוחדים, תוך שמירה על זכויות העובד. לגבי הגדלת שכר עתידית, מגבלת ששת החודשים היא קשיחה, וכל דחייה מעבר לכך אינה חוקית.