מבוא

• תכליתו של חוק עידוד טוהר המידות בשירות הציבורי, התשנ"ב-1992 ותקנותיו הוא לקבוע כללים בנוגע להגשת תלונה של עובד ציבור בנוגע לאי סדרים בשירות הציבורי ולטיפול בתלונה וכן בקשר למסירת תעודת הוקרה למתלונן.
  

פירוט הכללים

• חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור, תשנ"ב-1992

• הגדרות
• 1.  בחוק זה –
• "גוף בודק" – גוף המוסמך על פי דין לבדוק או לחקור תלונה כאמור בסעיף 2;
• "עובד ציבור" – כמשמעותו בחוק העונשין, תשל"ז-1977, לרבות עובד של גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב].

בעניין טוהר המידות ישנם מקרים בהם תקום לבית הדין לעבודה סמכות בתובענות המגישים עובדים נגד מעסיקיהם בנושאי אי סדרים מנהליים ומעשים בלתי חוקיים.

בעניין דוד מוצפי¹ נפסק כי ייתכנו מקרים בהם תקום לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתובענות שמגישים עובדים כנגד מעסיקיהם שעניינם אי-סדרים מינהליים. בנוסף, נכנס לתוקפו חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז – 1997. כן יש לציין את חוק עידוד טוהר המידות בשירות הציבורי, התשנ"ב 1992. תכליתם של חוקים אלה אינה רק להגן על עובדים המגלים אי-סדרים במינהל הציבורי אלא גם לאפשר להם לפעול כנגד מעשים שכאלה. לאור האמור, בנסיבות מסוימות בהחלט ייתכן, כי בית הדין לעבודה יידרש לתביעת עובד במגזר הציבורי נגד מעסיקו הנוגעת, בין היתר, לאי סדרים מינהליים ולמעשים בלתי חוקיים.

בעניין שלום אליהו²  נקבע כי עילת התביעה בה נטען כי מונעים מהמערערים פעילות כחברי ועד בדרך של התעמרות, היא עילה שביחסי עבודה. אף הסעד של הפסקת ההתעמרות לכאורה מצוי בסמכות בית הדין.

מראה מקום

1. ע"ע 300204/97 דוד מוצפי נ' עיריית אור יהודה 29.10.01↩
2. ע"ע 1574/04 שלום אליהו נ' יואל לביא ואח' 04.05.06↩