א. הדיון המהיר ותכליתו

• חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969

• דיון מהיר
• 31. (א)  בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) או (3) לתשלום סכום שלא יעלה על הסכום שקבעו שר התעשייה המסחר והתעסוקה ושר המשפטים ידון בית דין אזורי בדרך של דיון מהיר על-פי הוראות סעיף זה; הסכום האמור ייקבע על-ידי השרים בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
•           (ב)  בדיון מהיר לא יהיה בית הדין כפוף לסדרי הדין, והוא יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
•           (ג)   בדיון מהיר תהיה לבית הדין האזורי סמכות לפסוק לדין או בהסכמת בעלי הדין – לפשרה.
•           (ד)  פסק דין של בית דין אזורי בדיון מהיר אינו נתון לערעור, אלא אם כן נשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא נתנו לכך רשות.
•           (ה)  בית דין אזורי רשאי, בין מיזמתו ובין לבקשת צד, להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו, אם מצא כי נושא הדיון, הבעיות השנויות במחלוקת, או היקף הראיות הדרושות לבירור הענין אינן מאפשרות דיון מהיר או שמן הצדק להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו. הופסק הדיון המהיר כאמור – ימשיך בית הדין האזורי לדון בתובענה בדרך הרגילה.
•           (ו)   בית דין אזורי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר את הדיון בתובענה כאמור בסעיף קטן (א) לבורר שהסכים לדון בענין בלי לקבל שכר; שופט או נשיא בית דין אזורי או סגנו, או רשם, הכל לפי הענין, רשאים לעשות כן אף בטרם החל הדיון לפני בית הדין האזורי; הוראות חוק הבוררות, תשכ"ח-1968, למעט סעיפים 23 עד 29 ו-31 עד 35 יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם –
• (1)   כל מקום שנאמר בו "בית המשפט" ייקרא כאילו נאמר "בית דין אזורי לעבודה";
• (2)   דין פסק בורר לפי סעיף קטן זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית דין אזורי.
•           (ז)   (בוטל).
•           (ח)  לענין סעיף זה, "בית דין אזורי" – לרבות רשם של בית הדין בענין שבתחום סמכותו.

תקנות 

תקנות בית הדין לעבודה (קביעת סכום התביעה בדיון מהיר), תש"ן-1990

 פסיקה

 1. תכליתו של הדיון המהיר היא להגיע ל"הכרעה צודקת ומהירה" בתביעות כספיות שהיקפן מוגבל.

האמור נפסק בעניין ANATOLI UNGUREAN¹.

כך אף נפסק בעניין בן רובין רוטשילד² כי לא בכדי נקבע בסעיף 31(ב) לחוק כי בדיון מהיר לא יהיה בית הדין כפוף לסדרי הדין, ויפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

2. מטרת המחוקק בהנהגת הדיון המהיר היתה להביא לפישוט ההליכים והתייעלות הדיונים בתובענות כספיות עד לסכום מסוים.

האמור נפסק בעניין יונתן חייאב³.

3. בתביעות של דיון מהיר העדיף המחוקק את המהירות וקיצור ההליכים, על–מנת להביא בכך תועלת לכלל המתדיינים, גם על חשבון פגיעה מסוימת בהליכים, במנגנונים ובסדרי הדין, שנועדו להבטיח הכרעה צודקת בכל מקרה פרטני.

האמור נפסק בעניין אילנה בן עזרא⁴.

4. אין להרחיב את גבולות הסמכות לדיון בהליך כדיון מהיר מעבר לקבוע בחוק.

ראו בעניין דניאל צברי⁵. נפסק, כי סמכות בית הדין לדון בדרך של דיון מהיר היא בתובענות שבין עובד למעסיק שעילתן ביחסי עבודה ותובענות שבין חבר לבין קופת גמל שנובעות מחברות כאמור. ואילו במקרה זה, התובענה של המערער הוגשה נגד המשיבה כתובענה שבין "עובד לארגון עובדים הקשורות בחברות או בתחום פעילותו של הארגון בעניני עבודה". 

5. אין לקיים דיון מהיר בתביעה שסכומה, שעה שהוגשה, עולה על הסכום הקבוע בתקנות.

ראו בעניין אברהם כהן⁶.

6. הליך שאינו הליך כספי לא יידון בדרך של דיון מהיר.

האמור נפסק בעניין דניאל חי יליזרוב⁷.

7. בדיון מהיר אין אפשרות לעתור לסעד הצהרתי, ומקום בו סוסף סעד כזה גורלה של התובענה להידון בדרך הרגילה.

האמור נפסק בעניין משה בוקובזה⁸.

ב. הרכב בית הדין

1. מכיוון שתרומתם של נציגי הציבור לדיון היא נכבדת, גם בדיון המהיר מחויב בית הדין לעבודה לדון בהרכב הכולל נציגי ציבור.

ראו בספרו של י' לובוצקי⁹.

2. מכיוון ששיתוף נציגי ציבור לא פוגם ביעילות הדיון אין לוותר על נוכחותם, אלא לפי בקשה כתובה ומנומקת לדון לפני דן יחיד או לאחר שנציבי הציבור שזומנו לא הופיעו.

ראו בספרו של י' לובוצקי¹⁰.

ג. פסיקה לפשרה

• חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969

• דיון מהיר
• 31. ….
•           (ג)   בדיון מהיר תהיה לבית הדין האזורי סמכות לפסוק לדין או בהסכמת בעלי הדין – לפשרה.
• על פי החוק, לבית הדין האזורי ישנה סמכות, במסגרת דיון מהיר, לפסוק לפשרה לדין או בהסכמת בעלי הדין

פסיקה

1. בית הדין מוסמך לפסוק לפשרה בכפוף להסמכתו כקבוע בהוראות החוק, כאשר לנוכח העובדה שבית הדין אינו כפוף לסדרי הדין, אלא פועל בדרך הנראית מועילה ביותר, נראה שיש באפשרותו לחייב בעל דין להגיע לפשרה.

ראו בספרו של י' לובוצקי¹¹.

2.  משהוסמך בית הדין האזורי לפסוק לפשרה לפי סעיף 31(ג)לחוק בית הדין לעבודה, והוא עשה כן, בא ההליך המשפטי לכלל סיום ובהיעדר עילה מבוררת להתערב בעצם קיומה של ההסכמה או בפסיקה עצמה דין בקשת ערעור על פסק הדין להידחות.

האמור נפסק בעניין מאירי חדווה¹²

ד. סדר הדין ודיני ראיות

• חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969

• דיון מהיר
• 31. …..
•           (ב)  בדיון מהיר לא יהיה בית הדין כפוף לסדרי הדין, והוא יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

על פי החוק, בתובענה הנדונה במסגרת של דיון מהיר לא יהיה בית הדין כפוף לסדרי דין והוא יפעל בדרך הנראית לו המועילה ביותר להכרעה הצודקת והמהירה.

פסיקה

1. על אף הקבוע בסעיף 31(ב) לחוק בית הדין לעבודה,לפיו בדיון מהיר לא יהיה בית הדין כפוף לסדרי הדין, קשור בית הדין בעקרונות מתחום סדרי הדין אשר יש בהם שמירה על עיקרי הצדק הטבעי. בין עקרונות אלה יש לכלול את שלב הסיכומים בהליך אזרחי לרבות בהליך של "דיון מהיר", אשר נועד לשמור על הזכויות הפרוצדורליות היסודיות של צד להליך.

האמור נפסק בעניין מוטי ארד¹³.

2. בהליך של דיון מהיר בית הדין אינו כבול בסדרי הדין ולא מן הנמנע שבמסגרת הסיכומים יבחן בית הדין האזורי שוב את שאלת הצורך בהשלמת ההוכחות ככל שיסתבר כי אכן קיימים בין הצדדים חילוקי דעות עובדתיים בנוגע לרכיבים הנותרים. לא זאת אף זאת, ממילא יכול בעל דין לתקוף החלטת ביניים שניתנה בדיון מהיר ביחד עם פסק הדין.

האמור נפסק בעניין טמירוב איגור¹⁴.

3. גם בהליך של דיון מהיר אין שחרור מלא מדיני ראיות, ואם התקבלה ראיה שלא לפי דיני הראיות המשקל שעל בית הדין ליתן לה יהיה נמוך יותר.

ראו בספרו של י' לובוצקי¹⁵.

ה. העברת התדיינות מהליך של דיון מהיר לדיון בדרך הרגילה

• חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969

• דיון מהיר
• 31. …..
•           (ה)  בית דין אזורי רשאי, בין מיזמתו ובין לבקשת צד, להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו, אם מצא כי נושא הדיון, הבעיות השנויות במחלוקת, או היקף הראיות הדרושות לבירור הענין אינן מאפשרות דיון מהיר או שמן הצדק להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו. הופסק הדיון המהיר כאמור – ימשיך בית הדין האזורי לדון בתובענה בדרך הרגילה.

על פי החוק, רשאית בית הדין, מיוזמתו או לבקשת צד, להפסיק דיון מהיר מבלי לפסוק בו, אם סבר שנושא הדיון, השאלות השנויות במחלוקת או היקף הראיות הדרושות אינם מאפשרים דיון מהיר, או שמן הצדק להפסיקו. מקום בו הופסק הדיון המהיר כאמור – ימשיך בית הדין האזורי לדון בתובענה בדרך הרגילה.

 פסיקה

 1. קיימות תביעות שמלכתחילה כלל אינן מתאימות להידון בדיון מהיר.

ראו בספרו של י' לובוצקי¹⁶.

2. מקום בו בטעות הליך נדון תחת הכותרת "דיון מהיר" בעוד שהתובענה היתה צריכה להתברר בדרך הרגילה, גילוי הטעות בדיעבד אינו פוסל את הפסק, כל עוד שוכנע בית הדין כי נשמרו זכויותיהם הבסיסיות של המתדיינים.

ראו בעניין רונן שובל¹⁷.

3. בית הדין האזורי מוסמך להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו אם מצא כי הבעיות השנויות במחלוקת אינן מאפשרות דיון מהיר או שמן הצדק להפסיקו, כאשר לאחר שהופסק הדיון המהיר ימשיך לדון בתובענה בדרך הרגילה. 

האמור נפסק בעניין HELEN KIDANE¹⁸.

4. בנסיבות בהן עולה בפני צד החשש שמא להליך בדיון מהיר צפויות השלכות החורגות מגדרו של ההליך, ייטיב לעשות אם  יגיש מבעוד מועד בקשה, בהתאם לסעיף 31(ה) לחוק בית הדין לעבודה להעברת הדיון למסלול של תביעה רגילה.

האמור נפסק בעניין שמשון זליג¹⁹.

5. ככל שבעל-דין סבור כי טענותיו מעלות שאלות משפטיות מהותיות, באפשרותו להגיש מבעוד מועד בקשה לפי סעיף 31(ה) לחוק להעברת הדיון למסלול של תביעה רגילה, המאפשר מיצוי של הליכים דיוניים וראייתיים ומקנה זכות ערעור.

האמור נפסק בעניין יוסי ורסנוב²⁰.

ו. איחוד של דיון מהיר עם דיון רגיל

1. אין הרי החלטה בדבר איחוד הליכים שהחלו בדרך זהה כהחלטה בדבר איחוד הליכים בין הליך ב"דיון מהיר" להליך ב"פסים רגילים", שכן על בית הדין לבחון מהי התכלית המונחת בבסיסו של מוסד ה"דיון המהיר". הפירוש הראוי הוא זה המבטיח שתכלית הליך ב"דיון מהיר" תוגשם בצורה המירבית.

האמור נפסק בעניין אילנה בן עזרא²¹.

2. מן הראוי לשקול אם לא יהיה זה נכון לסיים תחילה את הדיון בהליך שאמור להתקיים ב"דיון מהיר", אף אם כמה ממרכיביו דומים לאלה של הליכים אחרים התלויים ועומדים באותו בית דין.

האמור נפסק בעניין אילנה בן עזרא²¹.

3. מכל מקום, החלטה בדבר איחוד עניינים מסורה לשיקול דעתה של הערכה הדיונית. בית דין של ערעור לא יתערב בהחלטת הערכאה קמא האם לאחד דיון בהליכים אם לאו, אלא אם כן שיקול הדעת הופעל שלא כהלכה.

האמור נפסק בעניין דן הירשמן²².

ז. העברת התדיינות בהליך הדיון המהיר לבוררות

• חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969

• דיון מהיר
• ….
•           (ו)   בית דין אזורי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר את הדיון בתובענה כאמור בסעיף קטן (א) לבורר שהסכים לדון בענין בלי לקבל שכר; שופט או נשיא בית דין אזורי או סגנו, או רשם, הכל לפי הענין, רשאים לעשות כן אף בטרם החל הדיון לפני בית הדין האזורי; הוראות חוק הבוררות, תשכ"ח-1968, למעט סעיפים 23 עד 29 ו-31 עד 35 יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם – כל מקום שנאמר בו "בית המשפט" ייקרא כאילו נאמר "בית דין אזורי לעבודה";
• (2)   דין פסק בורר לפי סעיף קטן זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית דין אזורי.
•           (ז)   (בוטל).
•           (ח)  לענין סעיף זה, "בית דין אזורי" – לרבות רשם של בית הדין בענין שבתחום סמכותו.

1. על פי החוק, בית הדין האזורי רשאי, בהסכמת הצדדים, להעביר את הדיון בתובענה לבורר שהסכים לדון בענין מבלי לקבל שכר.
2. שופט או נשיא בית דין אזורי או סגנו, או רשם, הכל לפי הענין, רשאים להעביר את הדיון אף בטרם החל הדיון לפני בית הדין.
3. הוראות חוק הבוררות, למעט סעיפים 23 – 29 ו -31 – 35 יחולו על בוררות לפי הוראה זו, ככל שהן נוגעות לעניין.
4. דין פסק בורר לעניין זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית דין אזורי.

פסיקה

1. בהתאם להוראות החוק, בית הדין רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר דיון בתובענה של דיון מהיר לבוררות, כאשר ההעברה תהא לבורר שהסכים לדון בעניין בלי לקבל שכר.

ראו בספרו של י' לובוצקי²³.

2. הצדדים ראים לפנות לבורר בשכר, אך אם מבקשים כי בית הדין יתערב בהעברת ההליך לבורר, הרי שיש להעבירו לבורר שניאות לדון שלא על מנת לקבל שכר.

 ראו בספרו של י' לובוצקי²³.

3. נראה שאין להעביר לבוררים תובעה שעניינה אינו בר בוררות, גם כאשר מדובר בדיון מהיר.

ראו בספרו של י' לובוצקי²³.

ח. דרכי הערעור

• חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969

• דיון מהיר
• 31. ….
•           (ד)  פסק דין של בית דין אזורי בדיון מהיר אינו נתון לערעור, אלא אם כן נשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא נתנו לכך רשות.
• על פי החוק, ניתן לערעור על פסק דין של בית דין אזורי בדיון מהיר, רק ברשות נשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא.

פסיקה

1. בניגוד לפסק דין בהליך "רגיל" – פסק דין בהליך של דיון מהיר אינו מצמיח זכות ערעור, אלא הגשת ערעור כפופה לקבלת רשות.

האמור נפסק בעניין ANATOLI UNGUREAN²⁴.

2. הדברים אמורים מקל וחומר עת מדובר בהחלטה בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהליך של דיון מהיר, הואיל וכאמור, גם הערעור על פסק הדין שניתן במסגרת הליך זה טעון רשות.

האמור נפסק בעניין andbrhan sargae harnet²⁵.

3. ערעור ברשות על פסק דין שניתן בדיון מהיר, בין אם ניתן על ידי שופט ובין אם ניתן על ידי רשם, ידון בבית הדין הארצי ולא בבית הדין האזורי.

האמור נפסק בעניין בידס זוהאד איליא‏²⁶.

בכך שונתה ההלכה שנקבעה בעניין אילנה בן עזרא²⁷ לפיה רשות ערעור על פסק דין של רשם בהליך של דיון מהיר תינתן על ידי ביה"ד הארצי, אך הדיון בערעור יתנהל בפני ביה"ד האזורי. נקבע בעניין בידס זוהאד איליא כי התנהלות דיונית זו מסרבלת שלא לצורך את ההליך השיפוטי. כאשר רשות הערעור ניתנת עקב חשיבות הנושא נכון הוא כי הנושא יידון בערכאת הערעור. כאשר רשות הערעור ניתנת עקב טעות גלויה על פני הפסק, נכון ויעיל יותר יהא כי הטעות תתוקן באותה החלטה בה נבחן פסק הדין וניתנה רשות הערעור.

4. על בית הדין לנקוט בגישה סלחנית לגבי בקשות להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין שניתן בהליך הדיון המהיר.

ראו בעניין עבד אלארוף²⁸.

5. טעות של בעל דין בכל הנוגע למועד הגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין בהליך של דיון מהיר תוכר כטעם מיוחד בהתקיים שלושה תנאים מצטברים: הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך פרק הזמן הקבוע בתקנות בית הדין לעבודה להגשת ערעור בזכות על פסק דין; ההליך בבית הדין האזורי התנהל שלא על דרך בירורה של תביעה בדיון מהיר; בפסק דינו של בית הדין האזורי לא צוין המועד להגשת בקשת רשות ערעור עליו.

האמור נפסק בעניין רוני מטלון²⁹.

6. סיכויי הערעור הוא שיקול שיש להביאו בחשבון בהליך שעניינו הארכת מועד להגשת ערעור או להגשת בקשת רשות ערעור לגבי פסק דין שניתן בהליך בדיון מהיר.

האמור נפסק בעניין סיגל עזר³⁰.

7. התערבות ערכאת הערעור בפסקי דין שניתנו בהליך דיון מהיר מצומצמת ביותר ומוגבלת לבירור שאלות משפטיות, בעיקר במקרים בהם נפלה טעות משפטית בולטת בפסק הדין שהשלכותיה משמעותיות והאינטרס בתיקונה עולה על האינטרס בניהול מהיר של ההליך.

ראו עניין איגור איצקוב³¹.

כן נפסק התערבות ערכאת הערעור בפסקי דין בהליכים בדיון מהיר היא מצומצמת ביותר, והיא מוגבלת בעיקר לבירור שאלות משפטיות³².

עוד נפסק בעניין סמי כהן פסיקות אחרות³³, כי ההתערבות תהיה בעיקר במקרים בהם נפלה טעות משפטית בולטת בפסק הדין או טעות משפטית שהשלכותיה משמעותיות והאינטרס בתיקונה עולה על האינטרס בניהול מהיר של ההליך.

כך נפסק בעניין GHEORGHE MELECA ³⁴, כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בכלל, ובהליך דיון מהיר בפרט, בקביעות עובדתיות של הערכאה המבררת וכי לא מתקיימות באותו התיק נסיבות חריגות המצדיקות לסטות מעיקרון זה.

בעניין גלי פרג³⁵ נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת ביה"ד האזורי שניתנה במסגרת הליך דיון מהיר, שכן הבקשה מתמקדת בטענות עובדתיות שאינן מצדיקות התערבות בהליך של ערעור בכלל, ובהליך של דיון מהיר בפרט, וזאת אף אם ניתן היה להגיע לתוצאה אחרת באשר להיקף ההעסקה ולנסיבות סיום העבודה.

 

8. לעניין היקף ההתערבות הערעורית בפסקי דין שניתנו בדיון מהיר ניתן להקיש, בשינויים המחויבים, מההלכות שנפסקו על ידי בית המשפט העליון בכל הנוגע למוסד ה"תביעה הקטנה"  – אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דין של תביעות קטנות היא מחמירה במיוחד, ותינתן רק במקרים חריגים ביותר.

ראו בעניין דור לחגי³⁶. נפסק, כי  היקש זה מתבקש נוכח הדמיון שבין מוסד 'התביעה הקטנה' למוסד ה'דיון מהיר', בכל הקשור לגמישות בדיני הראיות, לגמישות בסדרי הדין לצורך פעולה מועילה, מהירה וצודקת ולצורך בקבלת רשות כדי לערער על פסק הדין.  

9. גם כאשר על פני הדברים נפלה טעות בקביעת ממצאים עובדתיים או באופן יישום הדין, הרי שאין בה כשלעצמה כדי להצדיק מתן רשות ערעור.

ראו בעניין שמשון זליג³⁷ כי גם אם טעה בית הדין קמא בקביעת הממצאים העובדתיים או באופן יישום הדין, אין לייחס לקביעות, אגב הליך של דיון מהיר, חשיבות עקרונית או שינוי הדין הקיים, ואין בטעויות נטענות ביישום הדין, ככל שהיו, כדי להצדיק סטייה מהיד הקמוצה במתן רשות ערעור על פסקי דין בהליך דיון מהיר.

כך נפסק בעניין תומר שיזף³⁸ כי אין בטעות באופן יישום הדין כשלעצמה כדי להצדיק מתן רשות ערעור.

כך בעניין משה אביר³⁹ המבקשים טענו לאופן הערכת העדויות ולהעברת נטלי ההוכחה לפתחם, מקום בו, לגישתם, הנטל רובץ על התובע, נפסק  כי טענות מעין אלה, אף אם היו נכונות, הן טענות על טעות באופן יישום הדין שאין בקבלתן כדי להצדיק, במקרה הרגיל, מתן רשות ערעור.

10. מקום בו בערעור על פסק דין בדיון מהיר התעוררה שאלה משפטית הטעונה בירור, אך לנוכח קביעות עובדתיות של בית הדין האזורי היא הפכה לאקדמית – אין מקום להתערבות ערכאת הערעור.

ראו בעניין אדוורד בלאו⁴⁰.

11. מטבע הדברים, ערכאת הערעור אף תקפיד להימנע בהליכי דיון מהיר מהתערבות בקביעות עובדתיות הנסמכות על התרשמות בלתי אמצעית מהעדים שהעידו בפני הערכאה הדיונית.

האמור נפסק בעניין ארד הרצל⁴¹.

12. הגשת בקשת רשות ערעור על חיוב כספי נמוך בהליך של דיון מהיר אף שנעשה בשגגה כאשר אין להליך "השלכות רוחב" למעסיק, מהווה חריגה ממשית מעקרון המידתיות ואין הצדקה להגשתה, במיוחד כשלא עלתה כל טענה המצדיקה חריגה מעיקרון אי ההתערבות בפסקי דין בהליכי דיון מהיר, מעבר לשגגה הגלויה שבפסק הדין.

האמור נפסק בעניין אמיר אריק⁴².

13. העקרון באשר לצמצום התערבות ערכאת הערעור בפסיקת בית הדין בדיון מהיר מקבל משנה תוקף בנסיבות במסגרתן הוגשה בקשת רשות הערעור כנגד אי פסיקת הוצאות לטובת המבקשת. הלכה פסוקה היא כי פסיקת הוצאות משפט ושיעורן נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית "הרואה לנגד עיניה את מכלול נסיבותיו של התיק ואת ההתנהלות הצדדים במשפט, והתערבות ערכאת ערעור היא במשורה".

האמור נפסק בעניין מוחמד נצאר⁴³.

14. בצמצום התערבות ערכאת הערעור יש כדי לתת משנה תוקף לעקרון סופיות הדיון, כאשר מדובר בהליך של דיון מהיר, אשר מעצם טיבו מקים לבעלי הדין הסתמכות על סופיות הדיון, במסגרת המועדים שנקבעו להגשת הבקשה ולדיון בה.

האמור נפסק בעניין מראוון ראבייה⁴⁴.

15. החלטות ביניים במסגרת של דיון מהיר לא יהיו נתונות לערעור כלל, גם לא ברשות.

האמור נפסק בעניין אילנה בן עזרא⁴⁵ כי שתיקת המחוקק בעניין "החלטה אחרת" במסגרת "דיון מהיר" מלמדת על כוונתו כי החלטה כזו לא תהא נתונה לערעור כלל, גם לא ברשות. תוצאה זו לא תביא לפגיעה קשה מדי ביסוד הצדק שב'הכרעה צודקת ומהירה', מאחר שניתן יהיה לערער על 'החלטה אחרת' במסגרת הערעור על פסק-הדין, ככל שתתקבל רשות ערעור לגביו".

16. כך גם החלטת ביניים של רשם, אשר ניתנה במסגרת של דיון מהיר, אינה ניתנת לערעור, גם לא ברשות, אלא במסגרת הערעור על פסק הדין כולו.

האמור נפסק בעניין אילנה בן עזרא⁴⁶.

ט. סיכומי טענות וחובת הנמקה

1. ככלל, פסיקה צריכה להיות מנומקת, גם כאשר מדובר בהליך הדיון המהיר.

ראו בספרו של י' לובוצקי⁴⁷.

2. גם בהליך של "דיון מהיר" יש להקפיד כי לבעלי הדין תינתן האפשרות לסכם את טענותיהם העובדתיות והמשפטיות לאחר שלב הגשת הראיות.

האמור נפסק בעניין מוטי ארד⁴⁸. נפסק, כי להקפדה זו יש חשיבות מיוחדת משום שהינסיון מלמד כי בהליכים ב"דיון מהיר", מרבית בעלי הדין אינם מיוצגים, ולפיכך ראוי אף שבית הדין יסביר לצדדים שאינם מיוצגים את מטרת הסיכומים ואת זכותם לסכם את טענותיהם השונות לפני מתן פסק הדין.

3. הקביעה האמורה בדבר מתן האפשרות לצדדים לסכם טענותיהם כפופה לשלושה סייגים: בעלי הדין או מי מהם ויתרו על זכותם לסכם; גם כשהצדדים מסכמים את טענותיהם מוטל על בית הדין לקבוע את מסגרת הסיכומים; הסיכומים בדיון מהיר ייערכו בעל פה, ורק במקרים חריגים יורה בית הדין על הגשת סיכומים בכתב.

האמור נפסק בעניין מוטי ארד⁴⁸.

מראה מקום

1. בר"ע 19863-07-21 ANATOLI UNGUREAN   נ' גור עוז לבנייה בע"מ, 27.10.2021; כן ראו: ברע 12132-09-21  ששאל אינטרנשיונל בע"מ נ' סמי כהן, 22.9.2021; ברע 62558-06-21  GHEORGHE MELECAנ'  טונג דה ישראל בע"מ, 15.7.2021; ברע 50098-11-20  טי. אנד. אם סער בטחון בע"מ נ' איתן מירונוביץ, 19.11.2020; ברע 20240-06-17‏ ‏ הטברנה של צביקי בע"מ נ' ‏TACHLAHAT MALAS, 9.6.2017↩
2. ברע 30399-02-19‏ ‏ בן רובין רוטשילד – אלי בנילוז‏, 18.3.2019↩
3. ברע 10060-09-15  נתיבי רוני בע"מ נ' יונתן חייאב, 21.9.2015; כן ראו: דבע נז/9-212 ‎ ‎משה קוריאט‎ ‎נ' נירה שובל, 27.4.1998↩
4. דב"ע נו/3-153 אילנה בן עזרא נ' מדינת ישראל משרד התעשייה והמסחר, פד"ע לא(1998) 501↩
5. ע"ע 15461-03-14 דניאל צברי נ' הסתדרות המורים בישראל, 11.2.2016↩
6. דיון נג/3-240 טרמצ'י ובניו בע"מ נ' כהן אברהם , פד"ע כז(1) 156↩
7. ברע 26795-03-21  דניאל חי יליזרוב נ' מתן לוי, 2.5.2021↩
8. בר"ע 513/03 משה בוקובזה נ' מועצה מקומית יקנעם עילית, 25.1.2004↩
9. י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין מהודרת 2016, פרק 17, עמ' 5; כן ראו הפניותיו לעניין חשיבות נציגי הציבור: דיון ל/9-3 ‎ ‎עזבון לצי (לדיסלב) ברני‎ ‎נ' נסים שנה, פ"ד א(1) 113‏ ; דיון נא/2-8 יוסי אגסי נ'  מדינת ישראל, 7.7.1991↩
10. י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין מהודרת 2016, פרק 17, עמ' 5; כן ראו הפנייתו לד"ב ענה/3-258 דימניקה בע"מ נ' מזל לוגסי, 25.1.1996↩
11. י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין מהודרת 2016, פרק 17, עמ' 6↩
12. ברע 64085-07-18‏ ‏ מ.ש. מלמה (1991) בע"מ נ' מאירי חדוות, 29.7.2018↩
13. דיון נד/3-177 מוטי ארד נ' גלעד מפעלי חינוך בע"מ , פד"ע כז(1) 248; כן ראו: דב"ע 3-120/98 מדי שן בע"מ נ' מיה קלפוס, 7.12.1998↩
14. בר"ע 16232-07-15 טמירוב איגור נ' אורביט משאבי אנוש בע"מ, 14.7.2015↩
15. י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין מהודרת 2016, פרק 17, עמ' 9; כן ראו: עע 55167-12-13‏ גלעד סער נ' מרום מינוף בע"מ, 16.6.2014↩
16. י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין מהודרת 2016, פרק 17, עמ' 12; עע 15461-03-14‏ ‏ דניאל צברי נ' הסתדרות המורים בישראל, 10.4.2014↩
17. ע"ב 9307/00 רונן שובל נ' רפי שובל, 5.8.2001↩
18. ברע 31555-04-17‏ ‏ א. אפיקים – שרותי ניהול בע"מ נ' ‏HELEN KIDANE, 4.5.2017; כן ראו: ברע 48541-11-17‏ ‏ ‏Arahle Mosfun Tekluweni‏ נ' כפר המכביה בעמ, 28.2.2018↩
19. ברע 56218-06-19‏ ‏ שמשון זליג ושות חברה קבלנית בעמ נ'‏HADISH BERHI TESFALEM, 27.8.2019↩
20. ברע 70599-02-20‏ ‏ יוסי ורסנוב נ' בן – בטחון (1989) בע"מ, 5.7.2020; כן ראו: ברע 59908-05-20‏ ‏BERHANE GEBRISILASI  ‎ נ' מר פסטה זכיינות בע"מ, 1.7.2020↩
21. דב"ע נו/3-190 אילנה בן עזרא נ' מדינת ישראל משרד התעשייה והמסחר, 15.5.1996↩↩
22. בר"ע 248/99 דן הירשמן נ' בית חולים ליכטנשטדטר, 17.6.1999↩
23. י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין מהודרת 2016, פרק 17, עמ' 14↩↩↩
24. בר"ע 19863-07-21 ANATOLI UNGUREAN   נ' גור עוז לבנייה בע"מ, 27.10.2021; כן ראו: ברע 12132-09-21  ששאל אינטרנשיונל בע"מ נ' סמי כהן, 22.9.2021; ברע 62558-06-21  GHEORGHE MELECAנ'  טונג דה ישראל בע"מ, 15.7.2021; ברע 42386-10-20‏ ‏ ‏MENBERE DESTAW AFRIE‏ נ' הניה צביה אנגל, 26.10.2020; בר"ע 46786-09-20 ZERO FAIROZ GIDE נ'  דיאמנט צעצועים בע"מ, 24.9.2020; ברע 35168-02-20  בנימין משולם נ' בן – בטחון (1989) בע"מ, 22.4.2020; ברע 2747-11-19  hagos abeba woldemariam נ' לחמים – מאפייה ואספרסו בר בע"מ, 26.12.2019; בר"ע (ארצי) 32693-06-22 Abdelsalem Yoni Hamza  נ עמי תעשיות אלומיניום בע"מ 12.12.22↩
25. עע 40896-09-17 מנהלים נכון בע"מ נ'andbrhan sargae harnet, 31.5.2018↩
26. ברע 51079-08-18‏ ‏ בית ספר נזירות נצרת נ' בידס זוהאד איליא‏, 11.6.2019↩
27.  דב"ע נו/3-153 אילנה בן עזרא נ' מדינת ישראל משרד התעשייה והמסחר, פד"ע לא(1998) 501↩
28. דבע 9-122/98 ‏ אלון שרותי דלק תפעול וניהול (1993) בע"מ נ' עבד אלראוף מואסי, 15.10.1998↩
29. עאח 27/03  מוריץ את טוכלר בע"מ נ' רוני מטלון, 5.2.2004; כן ראו: דבע 9-122/98 ‏ אלון שרותי דלק תפעול וניהול (1993) בע"מ נ' עבד אלראוף מואסי, 15.10.1998; ברע 25326-10-19  דוד אליהו ליברמן נ' תמר קיי, 30.11.2019↩
30. דב"ע 9-8/98 סיגל עזר נ' "תנופה" שרותי כ"א ואחזקות (1991) בע"מ, 26.4.1998↩
31. בר"ע (ארצי) 22988-06-23 איגור איצקוב נ' טי. אנד. אם סער בטחון בע"מ 20.7.23↩
32. בר"ע 19863-07-21 ANATOLI UNGUREAN   נ' גור עוז לבנייה בע"מ, 27.10.2021; כן ראו: דבע נז/9-212 ‎ ‎משה קוריאט‎ ‎נ' נירה שובל, 27.4.1998; ברע 28433-09-11  אבי ניזרי נ' לורן סוורדלו, 25.9.2011; ברע 32946-02-13  רהם מוצרי איכות בע"מ נ' רגאיי רמאדן הילאן, 8.4.2013; ברע 17347-09-21‏ ‏ בידוד ופיגומים תעשייתיים בע"מ נ' יאב קוסט, 23.9.2021; ברע 61438-08-20  סמי בפרי נ' מיקוד ישראל אבטחה שרותים וכח אדם בע"מ, 5.1.2021; ברע 34058-04-20‏ ‏ ד.ק.א. ניקיון ורעיון בע"מ נ' ‏EMBET DEMEKE, 13.7.2020; ברע 22553-06-19‏ ‏ תים תוכנה בע"מ נ' אורי אביחי‏, 20.6.2019↩
33. ברע 12132-09-21  ששאל אינטרנשיונל בע"מ נ' סמי כהן, 22.9.2021; כן ראו: ברע 10060-09-15  נתיבי רוני בע"מ נ' יונתן חייאב, 21.9.2015; ברע 28205-05-18‏ ‏ ‏hafz adil‏ נ' עין גדי תיירות – שותפות מוגבלת‏, 7.8.2018; ברע 23429-04-21  רפיק מלחם נ' נציגות הבית המשותף ברח' המעגל, 13.4.2021; ברע 37461-11-20  רשת טפאו ישראל בע"מ נ' יוסי ברנע, 24.11.2020; ברע 41306-09-19 FITHAWIT ZERIZGI נ' דב שמירה, נקיון וכח אדם בע"מ, 3.10.2019; בר"ע (ארצי) 17347-09-21 בידוד ופיגומים תעשייתיים בע"מ נ' יאב קוסט 23.9.219↩
34. ברע 62558-06-21   GHEORGHEMELECAנ'  טונג דה ישראל בע"מ, 15.7.2021 ופסיקה המפורטת שם; כן ראו: ברע 62588-06-21  OLEG MIRON נ' טונג דה ישראל בע"מ, 15.7.2021;  ברע 44293-11-14  טל ברלו נ' סיגל עצמון פוגטש, 9.12.2014; ברע 9119-04-20‏  משה ארבל נ' אימן חמאמרה‏, 3.5.2020; ברע 51600-04-21 תומר שיזף נ' חברת קבוצת השומרים שמירה ובטחון בעמ, 16.5.2021↩
35. בר"ע (ארצי) 33119-11-22 גלי פרג נ' סופיה אלייב 1.1.23↩
36. ברע 4965-11-20  דור לחגי נ' כפיר בטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ, 10.6.2021; כן ראו: בר"ע 31914-04-16 פלונית נ'  רחל קושניר, 8.5.2016↩
37. ברע 56218-06-19‏ ‏ שמשון זליג ושות חברה קבלנית בעמ נ'‏HADISH BERHI TESFALEM, 27.8.2019; כן ראו: ברע 24638-03-18‏ ‏ ‏MESGNA TEKLAB‏ נ' אמילי קיטשן בע"מ, 18.6.2018↩
38. ברע 51600-04-21 תומר שיזף נ' חברת קבוצת השומרים שמירה ובטחון בעמ, 16.5.2021; כן ראו: ברע 3907-07-19‏ ‏ ‏YAHAYSH MESGENA BRAHANE‏ נ' דניה סיבוס בע"מ, 14.7.2019; ברע 31047-12-17‏‏ דב שמירה, נקיון וכח אדם בע"מ נ' ‏nogose zeraemichael, 14.12.2017; ברע 45725-04-18‏ ‏ סלימאן אבו רמיס נ' האחים ת. יחיא 2006 בע"מ, 31.7.2018;  ברע 47852-11-17‏ ‏ מיכאל טורובסקי נ' ר.א.מ. אורנים בע"מ, 30.11.2017↩
39. ברע 43850-09-18‏ ‏ משה אביר נ' ‏tasfatsin hapton, 12.11.2018↩
40. ברע 52579-04-19‏‏ אדוורד בלאו – צבי נבון‏, 8.6.2021↩
41. ברע 22381-01-19‏ ‏ ארד הרצל בע"מ נ' ‏ASMET BEANU, 18.1.2019; כן ראו: ברע 27919-05-13  אחמד ג'בארין נ' בלה קאסה עיצובים לבית בע"מ, 17.5.2018; ברע 55335-10-18‏ ‏ אורנה קולוסוביץ נ' נור-אש ציוד כיבוי ובטיחות אש בע"מ, 12.11.2018↩
42.   ברע 65989-11-17‏ ‏ אמיר אריק – משרד עו"ד  נ' לירון חרזי, 14.3.2018↩
43. ברע 64732-11-20  מסגרית אוחנה – מפעלי מתכת בע"מ נ' מוחמד נצאר, 4.12.2020↩
44. עאח 34/06 אלו אור בטחון בע"מ נ' מראוון ראבייה, 9.11.2006; כן ראו: עאח 24/07 יחזקאל דבורה נ' מדינת ישראל, 25.10.2007; ברע 49498-01-19  אשרף חירבאוי נ' ניסרין זורבה, 13.5.2019↩
45. דב"ע נו/3-153 אילנה בן עזרא נ' מדינת ישראל משרד התעשייה והמסחר, פד"ע לא(1998) 501; כן ראו: בר"ע (ארצי) 7511-04-13 אדיר הבירה בע"מ נ' ארטיסאו דינקו, 2.5.2013; בר"ע 16232-07-15 טמירוב איגור נ' אורביט משאבי אנוש בע"מ, 14.7.2015;  ברע 17172-04-16‏ ‏ פרץ רן נ' ביטחון אזרחי ש.ק. בע"מ, 22.6.2016; ברע  52188-11-20  foto azmera נ' שמעון בן ארוש, 24.12.2020↩
46. דב"ע נו/3-153 אילנה בן עזרא נ' מדינת ישראל משרד התעשייה והמסחר, פד"ע לא(1998) 501; כן ראו: ברע 17172-04-16‏ ‏ פרץ רן נ' ביטחון אזרחי ש.ק. בע"מ, 22.6.2016; ברע 11963-06-18‏ ‏RAMADAN MAHMOUD MUSA OMAR‏ נ' אנשים לעבודה בע"מ, 7.6.2018↩
47. י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין מהודרת 2016, פרק 17, עמ' 17; לעניין חובת ההנמקה ראו – דיון נג/258-3 ‎הסתדרות הנוער העובד ולומד‎ ‎נ' נביל מחמוד עבאס ‏, פ"ד כו(1) 367↩
48. דיון נד/177-3 מוטי ארד‎ ‎נ' גלעד מפעלי חינוך בע"מ, פ"ד כז(1) 248↩↩