1.  עקרון פומביות הדיון הינו עקרון מרכזי בשיטת המשפט הישראלית ומעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה ובסעיף 68 לחוק בתי המשפט הקובעים את הכלל לפיו בית המשפט ידון בפומבי.

• חוק יסוד: השפיטה

• פומביות הדיון

• 3. בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק.

• חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 

• 68 (א)  בית משפט ידון בפומבי.

חרף חשיבותו של עקרון פומביות הדיון, לעתים עליו לסגת נוכח ערכים, זכויות או אינטרסים אחרים אשר לצורך ההגנה עליהם הוחרגו בסעיפים 68(ב) (ג) ו – 70 לחוק בתי המשפט.

2. תכליותיו של עקרון זה הן בהגשמת זכות הציבור לדעת, חופש הביטוי וחופש העיתונות.

ראו לענין זה פסק הדין בענין רביב דרוקר ואח'¹ 

3. ניהול הדיונים המתקיימים בבית המשפט בפומבי מאפשרים ביקורת ציבורית על התנהלותה של הרשות השופטת כמו גם בירור העניינים העומדים על סדר יומה של החברה, דברים המהווים אבני יסוד במשטר דמוקרטי.

ראו לענין זה פסק הדין בענין רביב דרוקר ואח'².

4. עקרון פומביות הדיון מחזק את אמון הציבור ברשויות ומקדם את עשיית הצדק, שכן הוא מבטיח את תקינות ההליך השיפוטי וכן מונע הכרעה במשוא פנים ובדעה מוקדמת.

ראו לענין זה פסק הדין בענין רביב דרוקר ואח'².

5. עקרון פומביות הדיון הינו  אחד העקרונות החוקתיים המרכזים שביסוד שיטת המשפט בישראל.

ראו פסק הדין דן אבי יצחק, עו"ד ואח'³.   

6. בשמירתו טמונה אחת הערובות העיקריות לתקינות ההליך השיפוטי, הן בתחום מראית פני הצדק והן בתחום המהותי של עשיית הצדק ושל בירור האמת הלכה למעשה.

ראו פסק הדין דן אבי יצחק, עו"ד ואח'⁴.

7. סגירת דלתיים או צו לאיסור פרסום יינתנו בצמצום, ובוודאי אם התבקשו זמן מה לאחר סיום ההליך.

ראו פסק הדין בענין אירן קרני⁵. 

8. ניתן לבקש מבית הדין להורות על איסור פרסום גם ללא טענה של פגיעה חמורה בפרטיות, ודי בכך שהפרסום עלול לפגוע בפרטיות ולחשוף מידע רפואי.

ראו סעיף 70(ד)( תיקון מס' 77) לחוק בית המשפט [ נוסח משולב] תשמ"ד – 1984.

בעניין פלוני נ' המסוד לביטוח לאומי⁶ נקבע שסמכות ביה"ד להורות על איסור פרסום לפי סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט אינה מוגבלת לחומר רפואי גולמי, שכן חשיפת מידע רפואי יכולה להיעשות גם במסגרת כתבי בית דין או החלטות או פסק דין. במקרה דנן, נוכח השלב שבו מצוי ההליך בביה"ד האזורי והקושי להפריד בין קטעים שיש להטיל עליהם איסור פרסום לבין קטעים שניתן לפרסם מכתבי בית הדין ומהחלטות בית הדין, יש ליתן צו איסור פרסום להליך.

בעניין אלינור רחמים⁷ נקבע כי לפי הפסיקה אין לאפשר פרסום, שיותר מאשר יש בו כדי לסייע לציבור לכלכל את צעדיו, יש בו כדי לספק יצר רכילותי-מציצני גרידא. אולם זאת רק כל עוד איסור הפרסום נשען על הוראה מפורשת בדין. העובדה שכבר נעשה פרסום של פסק הדין קמא מהווה שיקול שיש לקחתו בחשבון. יחד עם זאת אין מדובר בהכרח בשיקול מכריע.

9. על בתי המשפט להקפיד עד מאוד בשמירה על פומביות הדיונים שלפניהם ואל להם לחרוג ממנה אלא לאחר שקילה זהירה ועל דרך הצמצום.

ראו פסק הדין בענין הנרי אזולאי⁸.

10. כלל הוא כי הדיון בתובענה שנושאה הטרדה מינית יתקיים בדלתיים סגורות, ולבית הדין לעבודה שיקול הדעת באילו מקרים ובאיזה שלב של הדיון יורה על פתיחת הדלתיים.

ראו פסק הדין בענין אלמונית⁹ . בהתאם לחוק,  הכלל הוא איסור פרסום והחריג לו הוא פרסום מטעמים מיוחדים שירשמו.

11. כפתרון לצורך שמירה על צנעת הפרט בהליכים של הטרדה מינית, בית הדין יכול להורות על פרסום חלקי של פסק הדין כך שיאסור את פרסום שמות הצדדים ולעתים גם חלקים מפסק הדין, העלולים להביא לזיהוי.

ראו פסק הדין בענין אלמונית¹⁰.

12. כאשר דנים במניעת פרסום שמות הצדדים, מדברים לא רק על שמה של המתלוננת (התובעת) בעילה של הטרדה מינית אלא גם על שמו של המעסיק שאצלו התרחש האירוע נשוא התביעה.

ראו פסק הדין בענין חן מענית – עיתונאי ואח'¹¹. הוטעם כי יש להיזהר בפרסום טרם שהתבררה נכונות התלונה ולפני שניתן פסק דין חלוט בקשר לכך. כמו כן יש לזכור כי פרסומים על רקע של הטרדה מינית יש בהם קלון מיוחד.

13. הליך הנוגע להטרדה מינית בעבודה ינוהל כלל בדלתיים סגורות. התרת פרסום אם תתבקש, תיעשה דרך כלל בתום ההליך לאחר מתן פסק הדין תוך מתן אפשרות לבית הדין לבחון אם קיימת הצדקה לאסור על הפרסום גם בתום ההליך.

ראו פסק הדין פלוני¹².

14. לעומת זאת בהליך של תביעת לשון הרע, הכלל הוא פומביות הדיון והחריג לו יהיה איסור הפרסום. איסור הפרסום יתאפשר על פי הוראת סעיף 21 לחוק איסור לשון הרע, בו נקבע כי בית המשפט מוסמך להגביל "פרסום ברבים של הליכי המשפט" בסייגים מסוימים.

ראו פסק הדין פלוני¹³.

15. תובע שהגיש תובענה שרק אחת מעילותיה דינה להתברר בדלתיים סגורות, יפצל את תביעתו כך שחלקה האחד יתייחס לעילת ההטרדה המינית, וחלקה האחר לכל עילות תביעותיה האחרות, כאילו הגישה, מלכתחילה, שני כתבי תביעה.

האמור נקבע בדעת הרב בפסק הדין בענין פלונית¹⁴.

16. היה ובתום ההליך התברר כי העילה שהוכחה שבגללה נאסר הפרסום היא מינורית, ייטה בית הדין להמשיך ולאסור את הפרסום, שכן הנזק שעלול להיגרם למי שנמצא אשם במעשים מופחתים (ברמה נמוכה) עלול להיות בלתי מידתי, במידה ובית הדין יאשר את פרסום כלל הטענות שהיו כלפיו.

ראו פסק הדין בענין פלונית¹⁵.

17.  מקובל  שעדים במשפט אשר טרם העידו לא יהיו נוכחים באולם. עם זאת הדבר מסור לשיקול דעתו של בית הדין.

ראו לענין זה פסק הדין בענין דוד חזן רבקה¹⁶. נקבע כי אחות בריאות הציבור איננה עד של צד לדיון, ולכן היתה רשאית להיות נוכחת בעת שהמערערת מסרה את עדותה.

18. הכלל הוא כי פסק דין לרבות כזה הנותן תוקף להסכם פשרה נועד להיות פתוח וגלוי כדי לשמור על זכות הציבור לדעת. עם זאת; ייתכנו נימוקים מיוחדים שיש בהם כדי להגביל או למנוע פרסום של פרטים דוגמת שמות הצדדים למשל.

ראו פסק הדין הוצאת עיתון הארץ בע"מ¹⁷.  

19. גם פרסומם של פסקי דין באינטרנט הוא חלק מפומביות הדיון, כך שבית המשפט יאסור זאת בצמצום, ורק כדי להגן על בטחונו של בעל דין או כדי למנוע פגיעה קשה בפרטיותו.

ראו לענין זה החלטת בית המשפט העליון בענין ניסים לוי¹⁸ בית המשפט העליון דחה בקשה לאסור פרסום החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע שדחתה את בקשת המבקש להכריז עליו כפושט רגל, אשר לדברי המבקש מכילה מידע "ישן" הפוגע בו ובעיסוקו  ולהסירה מהאינטרנט.

20. זכות טיעון לפני מתן החלטה בעניין פומביות הדיון

בעניין אלינור רחמים⁷ נקבע שלפני מתן החלטה בעניין פומביות הדיון, המכוונת לשינוי במצב הדברים הקיים (לרבות שינוי רמת החיסיון בתיק המתנהל ב"נט המשפט"), על ביה"ד ליתן לצדדים, מבעוד מועד, שהות להגיש עמדותיהם באשר לכוונתו זו.

21. יזום שינוי החלטות קודמות בעניין פומביות הדיון על ידי בית הדין

בעניין אלינור רחמים⁷ נקבע כי ביה"ד קמא רשאי היה ליזום על דעת עצמו את שינוי ההחלטות הקודמות שניתנו בקשר לפומביות הדיון, לאחר קבלת עמדת הצדדים. בשאלת הפרסום ובמיוחד בתום ההליך, למשל, בפסיקה נקבע כי יש לפרסם גם פסק דין שניתן בהליך שהתנהל בדלתיים סגורות, אם התכליות שלשמן נסגרו הדלתיים לכתחילה לא מתקיימות עוד, ואף אם תכליות אלה עדיין מתקיימות, יש להורות, אם הדבר אפשרי, על פרסום חלקי, תוך פגיעה מצומצמת ככל הניתן בעקרון פומביות הדיון; על האפשרות של שינוי ההחלטה בעניין פרסום ניתן ללמוד גם מסעיף 70ג(א) לחוק בתי המשפט, לפיו שאלת הפרסום עשויה להשתנות, ללא הגבלת זמן, ואף שלא ביוזמת מי מהצדדים הישירים להליך. אף בפסיקה נקבע כי שאלת הפרסום עשויה להשתנות מעת לעת וכך נעשה בשגרה.

22 פרסום אודות הליכים שנוהלו בדלתיים סגורות, בכללם ענייני משפחה, ייעשה אך בכפוף לקבלת היתר מבימ"ש. על מבקש הפרסום לעתור לקבלת היתר מבימ"ש בו נדונו ההליכים בדלתיים סגורות לכתחילה, ולא לבימ"ש בגדרו הוא מנהל את תובענתו כעת, שבמסגרתה הוא מבקש לפרסם מסמכים או פרטים מההליכים החסויים.

ראו עניין ראל סלע¹⁹.

מראה מקום

1. בש"פ 7630/16 מדינת ישראל נ' רביב דרוקר ואח', 1.2.17↩
2. בש"פ 7630/16 לעיל↩↩
3. רע"א 3614/97 דן אבי יצחק, עו"ד ואח'  נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ, פ"ד נג(1) 26↩
4. רע"א 3614/97 לעיל↩
5. עבל (ארצי) 501/09 אירן קרני נ' המוסד לביטוח לאומי, 15.4.13 – סעיף 8 לפסק הדין וההפניות שם↩
6. בר"ע (ארצי) 33117-06-21 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי 19.9.21↩
7. עב"ל (ארצי) 43060-07-21 אלינור רחמים נ' המוסד לביטוח לאומי 14.2.22↩↩↩
8. דב"ע נו/ 3-145 ‎ הנרי אזולאי‎ ‎נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ואח', פ"ד כט(1) 520↩
9. ע"ע (י-ם) 10689-05-10 אלמונית נ' פלוני,  20.5.10 – סעיף 6 לפסק הדין וההפניות שם↩
10. ע"ע 610/07 אלמונית נ' פלוני, 5.1.10↩
11. ע"ע 13559-12-13 חן מענית – עיתונאי ואח' נ' אלמונית ואח', 31.7.14- סעיפים 62-63 לפסק הדין↩
12. ע"ע 29212-05-1 פלוני נ' אלמונית, 20.1.13↩
13. ע"ע 29212-05-1 לעיל – סעיף 19 לפסק הדין; ראו חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965↩
14. דב"ע נו/3-293 פלונית נ' חברה אלמונית בע"מ ואח'‏, פ"ד לא(1998) 209↩
15. ע"ע 39314-01-14 פלונית נ' אלמוני, 26.11.14↩
16. דב"ע נז/05-114 דוד חזן רבקה נ' המוסד לביטוח לאומי, 17.9.98↩
17. בש"א (ארצי) 320/99 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' פלונית, 16.11.99↩
18. ע"א 2763/09 ניסים לוי נ' כונס הנכסים הרשמי, 21.2.13↩
19. בר"ע (ארצי) 43977-03-22 ראל סלע נ' פלאות שרותים מקצועיים בע"מ 28.3.22↩