הזכות/חובה

נוסח משולב של הסכם  קיבוצי

נוסח משולב של הוראות צו ההרחבה

       הערות

מקורות

מספר ההסכם (הסכם מסגרת) בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7013/79. ההסכם מובא כאן כפי שתוקן בנספח שנרשם לפי מס' 7042/79 ובהסכמים הקיבוציים הכלליים שמספריהם בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7001/80 , 7015/80 ו- 7010/86.

ההסכם הורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 5641 התש"ם, עמ' 2013 (ראו בעמודה לעיל)

להסכם הוכנסו תיקונים עקיפים כפי שניתנו בהסדרים הכוללים במשק.

שם ההתאחדות שונה בהתכתבות שנרשמה לפי מס' 7039/87.  

פורסם ב י"פ תש"ם מס' 2641 

תיקונים עקיפים הוכנסו לצו בהסדרים הכוללים במשק.

שם ההתאחדות שונה להתאחדות המלאכה והתעשיה בהתכתבות שנרשמה לפי מס' 7039/78

כותרת / מבוא

הסכם קיבוצי כללי – מלאכה ותעשיה זעירה

 שנערך ונחתם בת"א ביום 8.3.79

צו הרחבה בענפי המלאכה והתעשיה הזעירה

לפי חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957 

צדדים

בין: ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, האגף לאיגוד מקצועי                                               (להלן "ההסתדרות").

לבין: התאחדות ה­מלאכה והתעשיה, המרכז הארצי על כל הענפים והסקציות המקצועיות שלה  (נספה א' ­- רשימה הענפים והסקציות המקצועיות) (1)                (להלן: ההתאחדות)

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)     הניתנות להלן כקבוע בסעיף 2 להסכם 7015/80 וכפי שתוקן בהסכם 7010/86 (לא ניתן לאיתור באתר משרד הכלכלה) בו נקבע נספח א' :

(2)     לטבלה העוסקת בצו ובהסכם הקיבוצי  בענף המתכת החשמל האלקטרוניקה המלאכה ותעשיה זעירה  – ראו כאן

(3)     ענף הקרטונז' הוסף להסכם הקיבוצי הכללי מיום 25.12.85 (מספרו 7010/86) ובו מאמצים הצדדים הסכם זה, מבלי להרע ו/או לגרוע בסעיפים העדיפים בהסכם הקרטונז'. ההסכם הורחב בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 3411. התשמ"ז, עמ' 373.    לטבלה העוסקת בצו ובהסכם בתעשיה ובמלאכה בענף הקרטונז' – ראו כאן

רישא

מבוא :

הואיל והצדדים להסכם קיבוצי כללי זה מודעים לחשיבות המלאכה והתעשיה הזעירה בישראל, תפקידה הכלכלי ומשקלה במשק הארץ ומעוניינים בחיזוקה התפתחותה וקידום האינטרסים החיוניים שלה.

הואיל: והצדדים להסכם קיבוצי כללי זה רוצים ליצור מסגרת מחייבת להסכם עבודה ביניהם וכן בין כל הסקציות והענפים המקצועיים של ההתאחדות והאיגודים המקצועיים של ההסתדרות.

הואיל והצדדים שואפים להשתית את יחסי העבודה בין כל הסקציות והענפים המקצועיים של ההתאחדות והאיגודים המקצועיים של ההסתדרות וכן את הזכויות והחובות של המעסיקים הנמנים על התאחדות העובדים המועסקים על ידם יסודות משותפים ואחידים ככל האפשר.

הואיל והצדדים להסכם קיבוצי כללי זה מעוניינים בקידום יחסי העבודה בין כל הסקציות והענפים המקצועיים על התאחדות והאיגודים המקצועיים של ההסתדרות וכן את הזכויות והחובות של המעסיקים הנמנים על התאחדות והעובדים המועסקים על ידם על יסודות משותפים ואחידים ככל האפשר.

הואיל והצדדים להסכם קיבוצי כללי זה מעוניינים בקידום יחסי עבודה תקינים ביניהם, בהסדר הוגן של תנאי עבודה, השכר והתמורות האחרות, בעבודה בלתי מופרעת וכן בפתרון יחסי עבודה בדרך משא ומתן ובקביעת דרכי ה תפרון של חילוקי הדעות ביניהם, הגיעו הצדדים לידי הסכם כדלהלן:

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, אני מצווה כי תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות בעלי מלאכה ותעשיה זעירה לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, שנחתם ביום ט' באדר תשל"ט (8 במרס 1979) ושמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7013/79, כפי שתוקן בהסכמים הכלליים שמספריהם בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7042/79 ו-7015/80, תורחב, וכי ההוראות האמורות, המפורטות בתוספת הראשונה, יחולו מיום י"ז בתמוז תש"ם (1 ביולי 1980) על כל העובדים והמעבידים בישראל המעסיקים לא יותר מ-20 עובדים בענפי המלאכה והתעשיה הזעירה המפורטים בתוספת השניה, למעט עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם, ולמעט עובדי "המשקם" לתעסוקת קשישים ובעלי כושר גופני מוגבל בע"מ, ולמעט עובדים עם מגבלות פיסיות, נפשיות ושכליות המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף בהחזקתם.

אין בצו הרחבה זה כדי לפגוע בתקפם של צווי הרחבה אחרים החלים על מעבידים ועובדים בענפי המלאכה והתעשיה.

תוספת ראשונה

ההוראות המורחבות

מספר הסעיף

בהסכם 

פרק ראשון : הגדרות

פרק ראשון

הגדרות

ההסתדרות ­-  ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י – ­ האגף לאיגוד מקצועי או מועצה הפועלים או האיגוד המקצועי הענפי.

ההתאחדות ­–  ההתאחדות המלאכה והתעשיה – המרכז הארצי או הסקציה הענפית.

שרות תעסוקה – ­ לשכות העבודה הפועלות מכח חוק שרות התעסוקה, תשי"ט

המעסיק – כל חבר התאחדות, כל מפעל, מוסד או שרות שעליהם חל הסכם זה.

עובד – כל  עובד ועובדת, במשכורת חדשית או יומית, או שכיר בכל שיטה אחרת של שכר המועסק אצל מעסיק כנ"ל. (2)

נוער עובד – נער ונערה מגיל 14 עד 18.  (3)

ועד עובדים – ועד שנבחר ע"י העובדים במקום העבודה ואושר ע"י מועצת הפועלים במקום, ובאין ועד עובדים ­ הנציג מבין עובדי המקום שנתמנה ע"י האגודה או מועצת­ הפועלים המקומית, ובאין ועד עובדים או נציג האגודה המקצועית, מועצת הפועלים המקומית והאגודה המקצועית או האגף לאיגוד מקצועי.

שכר משולב ­ כמוגדר בהסכם קיבוצי כללי מיום 21.8.78 סעיף 2(1) (4)

 בהסכם זה מילים המתייחסות למין זכר כוונתן גם למין נקבה ומילים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים וכן להיפך, אלא אם כן נאמר אחרת.

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)    ראו הוראות חוק שרות התעסוקה, תשי"ט והתקנות שהותקנו מכוחו.

 (2)  לענין הגדרת עובד ראו :

מאמר בנושא יחסי עובד מעביד;

ראו עוד: מדריך בנושא יחסי עובד מעסיק.

ראו דב"ע מט/3-25 משה קרמר נ ' שמרד אלקטרוניקה (1977) בע"מ; פד"ע כא 55- פסק הדין דן במנהל חשבונות שהועסק ע"י הנתבעת, נפסק כי צו הרחבה הינו פועל יוצא מההסכם הקיבוצי שאת הוראותיו הוא בא להרחיב, כולן או מקצתן.  מי שאינו בחינת עובד לפי ההגדרה שבהסכם, לא ייכנס להגדרה בדלת האחורית בשובלו של צו ההרחבה.

(3)     ראו חוק עבודת הנוער, התשי"ג- 1953. והתקנות שהותקנו מכוחו.  

ראו עוד ההסכם קיבוצי הכללי שנערך ונחתם ביום ה 20.10.88 – ענפי המלאכה והתעשיה הזעירה – נוער עובד וחניכים. מספר ההסכם בפנקס ההסכמים הקיבוציים- 7003/89 (לא ניתן לאתר לפי מס' זה באתר משרד הכלכלה).

(4)     הסכם בדבר תשלום תוספת יוקר שהורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 2208, התשל"ו, עמ' 1518. בהסכם  הוגדר ה"שכר המשולב". 

פרק שני – כללי

א.       המבוא של ההסכם הוא חלק בלתי נפרד ממנו.

ב.       ההסכם הקיבוצי הכללי זה יחול על:

1.      כל המעסיקים שהם חברי ההתאחדות המלאכה והתעשיה בשעת חתימת ההסכם הזה או שייעשו לחברים תוך תקופת ההסכם, ועל כל הסקציות המסונפות להתאחדות, למעט ענפי עץ, דפוס וקרטונז' שבהם קיימים הסכמים קיבוציים ענפיים בין הצדדים. (1)

2.       כל עובד, כולל נוער עובד, המועסק כיום ואשר יועסק תוך תקופת תוקפו של הסכם זה ע"י המעסיקים כנ"ל.

3.     כל המעסיקים והעובדים במלאכה ותעשיה זעירה שיחול עליהם צו הרחבה לפי הפרק השביעי, סעיף ב'

ג.    מבוטל (2).

ד.   מבוטל (2)

ה.   במו"מ ענפי יבוא לידי ביטוי והסדר תנאי העבודה והשכר של הנוער העובד ויכללו בהסכם העבודה. (3)

ו.     תנאי העבודה שנקבעו ואשר עליהם יחול הסכם זה באים להוסיף ולהשלים, על ההסכמים הקיבוציים ונוהגים וקיימים, ואינם באים להרע או לגרוע מהם.(4)

ז.    תוקף הסכם זה הוא מיום 1.4.78  ועד יום 31.3.82. כל הזכויות והחובות הנובעות ממנו יחולו מהיום הראשון לתקפו פרט לנאמר בהסכם זה(5)

הזכות בידי כל צד, ע"פ הודעה בכתב, לדרוש שינויים בסעיפי ההסכם לפחות חודשיים לפני תום תקפו. אם לא תנתן הודעה כנ"ל ימשך ההסכם אוטומטית עוד שנה וכן הלאה מדי שנה.

ח.   הסכם זה ירשם אצל הממונה על יחסי עבודה כהסכם קיבוצי כללי. (6)

ט.  ההסכם. הקיבוצי הכללי – הסכם המסגרת, שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים וביו התאחדות הכללית של העובדים בא"י ביום 23.3.78  מחייב את הצדדים להסכם זה והם יפעלו לישומו. כמו כן יחול על הצדדים כל הסכם נוסף שיחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ובין ההסתדרות הכללית וזאת עד ליום 31.3.81 או כל תאריך מאוחר יותר אם יוסכם עליו בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ובין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י.

י.   ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר שכר מינימום שנחתם  ב 10 לאפריל בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות מחייב את הצדדים להסכם זה.  

שכר עבודה לעובד שהסכם זה חל עליו לא יפחת מ­ (הושמט). כל הסכומים דלעיל כוללים את תוספת היוקר ליום 1.4.78.

יא.     תוספת יוקר תשולם לעובדים בהתאם להסכמים הקיימים ואלה שיחתמו מעת לעת בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ובין הסתדרות הכללית של העובדים בא"י. (9)

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)    הסיפא הוספה בסעיף 1 להסכם הקיבוצי הכללי שנרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מס' 7015/78, בו נקבע נספח א'. ראו בה"ש (1)  למעלה, רובריקת "הצדדים" בהתייחס להחלת ההסכם על ענף הקרטונז'.

ראו גם סעיפים 12-14 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז – 1957, שעניינם בתוקפו של הסכם קיבוצי.

כן ראו : דב"ע נב/3-145 ג'קלין זוויל ואח' נ' יהלומי אורטל ואח',16.11.1992 בגדרו נפסק כי ביציאת מעסיק מהארגון ימשיך  לחול ההסכם, בהתאם לסעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, למעט לגבי עובדים חדשים שהתקבלו לעבודה לאחר יציאת המעסיק מן הארגון.

(2)     בוטל בסעיף 1 להסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 14.1.80 (מספרו 7001/80)

(3)     ראו לעיל .

(4)     לענין הנוהג ראו מאמר  בנושא : תנאי מכללא בחוזה עבודה והפסיקות המובאות שם.

(5)     תוקף הסכם הוארך בהסכם הקיבוצי הכללי מיום 29.1.80 ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי 7007/80 עד ליום 31.3.81. בהסכם הכולל במשק, ההסכם הוארך לתקופה עד ליום 31.3.86. מאותו מועד ההסכם הפך להסכם לתקופה בלתי מסוימת בהתאם לקבוע בחוק הסכמים קיבוציים , התשי"ז- 1957.

(6)     ההסכם נרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מס' 7013/79. והורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 2641 התש"ם, עמ' 2013.  

פרק שלישי – סדר קבלת עובדים ותקופת ניסיון

פרק שלישי – סדר קבלת עובדים ותקופת ניסיון

1. המעסיק ימסור לועד העובדים או לנציג ההסתדרות במקום העבודה, את העתק מכתב השליחה לעבודה של עובד שנשלח ע"י שרות התעסוקה.(1)
2. כל עובד נחשב כעובד בנסיון במשך 6 החדשים הראשונים לעבודתו. המעסיק רשאי להאריך את תקופת הנסיון לעוד 3 חדשים (2)
3. בתקופת הנסיון רשאי המעסיק לפטר את העובד עם מתן הודעה מוקדמת של יום אחד לכל חודש עבודה. (3)
4. עובד המתפטר מהעבודה בתקופת הנסיון חייב בהודעה מקבילה.  (4)

2.       כל עובד נחשב כעובד בנסיון במשך 6 החדשים הראשונים לעבודתו. המעסיק רשאי להאריך את תקופת הנסיון לעוד 3 חדשים (2)

3.       בתקופת הנסיון רשאי המעסיק לפטר את העובד עם מתן הודעה מוקדמת של יום אחד לכל חודש עבודה (3)

4.       עובד המתפטר מהעבודה בתקופת הנסיון חייב בהודעה כאמור. (4)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1)                 ראו חוק שירות התעסוקה, התשי"ט – 1959 והתקנות שהותקנו מכוחו.

(2)                 בהסכם לעידוד הצמידה והגברת התעסוקה במשק שנחתם ביום 24.5.91 נקבע כי בתקופת תקפו תוארך תקופת הניסיון לעובד חדש בניסיון ל- 24 חודשים לכל היותר, וזאת מבלי לפגוע בכל זכות אחרת עפ"י הוראות ההסכם הקיבוצי.

נחתם ביום 14.11.91  הסכם קיבוצי שמספרו 7078/91, בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בשם הארגונים המאורגנים לבין האגף לאיגוד מקצועי, על כל יחידותיו ושלוחותיו, הקובע כי למרות האמור בהסכמים הקיבוציים בין הצדדים ויחידיהם, בהם נקבעה תקופת ניסיון קצרה מ- 24 חודשים, תקופת הניסיון של העובדים המתקבלים לעבודה בתקופה החל מיום 24.5.92 ועד 31.12.92 תהיה בת 24 חודשים.

הוראות הסכם זה לא יחולו על הסכמים בהם נקבעה תקופת ניסיון ארוכה יותר.

 ראו: דב"ע מח/3-50 אבי ברכה נ' מגן דוד אדום בישראל, פד"ע כ(1) 253 נפסק כי רשאים עובד ומעסיק להאריך תקופת הניסיון גם אם נקבע שתוענק לו קביעות בתוך תקופה מסויימת שכן לעיתים זה נעשה לטובתו במקום פיטורים. כן ראו: דב"ע מט/3-123 בנימין פנקס נ' ישקר בע"מ נהריה, פד"ע כא(1) 343; דיון מז/13-3 סמנכ"ל אמרכלות, משרד התחבורה נ' יורם פז, פ"ד יט(1) 003.

 (3)       ראו מאמר בנושא : פיטורים בתקופת ניסיון ופסקי הדין המפורטים שם.

בד בבד עם הזכות לפטר את העובד טרם סיומה של תקופת הניסיון, קיימת החובה לנהוג בפיטורי העובד בתום לב ומטעמים ענייניים.

השוו להוראת סעיפים 3 ו- 4  לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001

ראו מאמר בנושא סעיף 3 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות – הודעה מוקדמת לעובד במשכורת

ראו מאמר בנושא סעיף 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות – הודעה מוקדמת לעובד בשכר .

ברי כי ההוראות המיטיבות יחולו.

(4)  השוו להוראת סעיף 5 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001

ראו מאמר בנושא :  סעיף 5 לחוק- הודעה מוקדמת להתפטרות

פרק רביעי – תנאים סוציאליים

פרק רביעי – תנאים סוציאליים

חופשה שנתית בתשלום

א.       חופשת שנתית בתשלום

כל עובד זכאי לחופשה שנתית בתשלום(1).

מכסת ימי החופשה השנתית ­(בהתאם להסכם המסגרת עם לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים מ­  13.2.76 – נספח א') . עם המעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים, נקבעה לגבי העובדים שעברו לשבוע עבודה בן חמישה ימים המכסה כמפורט בטור ב'(2)

                                            ימי העבודה בפועל (מעבר ליום הפנוי)              

 אם בהסכם אחר החל על העובד היה העובד זכאי ליותר ימי חופשה מהאמור בטור ב' יותאמו ימי החופשה למתכונת החדשה. 

א.       חופשה שנתית בתשלום

כל עובד זכאי לחופשה שנתית בתשלום (1). מכסת ימי החופשה השנתית- בהתאם להסכם המסגרת עם לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים מיום 13.2.1976 עם המעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים, נקבעה לגבי העובדים שעברו לשבוע עבודה בן חמישה ימים המכסה כמפורט בטור ב' כדלהלן (2):

                                       ימי העבודה בפועל (מעבר ליום הפנוי)              

 אם בהסכם אחר החל על העובד היה העובד זכאי ליותר ימי חופשה מהאמור בטור ב' יותאמו ימי החופשה למתכונת החדשה. 

הערות להסכם העבודה הקיבוצי :

(1)                 ראו חוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951

ראו עוד: מדריך דמי חופשה ופדיונם

(2)               אורך החופשה לעובדים שעברו לשבוע עבודה בן 5 ימים נקבעה בסעיף 8 להסכם קיבוצי  כללי בדבר המעבר ל- 45 שעות עבודה ול- 5 ימי עבודה בשבוע. מספר ההסכם הקיבוצי : 7037/88. הקובע כי אם בהסכם אחר החל על העובד היה העובד זכאי ליותר ימי חופשה יותאמו ימי החופשה למתכונת החדשה.

ההסכם הורחב בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 3799, התש"ן, עמ' 3858 בתוקף מיום 1.1.91,

למעט סעיפים 1ו -15 שהורחבו בצו הרחבה בדבר הפחתת שעות העבודה השבועיות שפורסם בי"פ 3682, התשמ"ט, עמ' 3714, בתוקף מיום 6.8.89, על כל העובדים והמעבידים, למעט עובדים במשרה חלקית ומעבידיהם.

ימי הבראה ודמי הבראה

ב. ימי הבראה ודמי הבראה

כל עובד זכאי לדמי הבראה עבור השנה שחלפה. מספר ימי ההבראה ­לפי ההסכם עם לשכת התיאום מיום 13.2.76  כפי שתוקן בהסדרים הכליים כלהלן

 דמי הבראה ניתנים לצבירה של שנתיים (2).

מובהר בזה כי עובד יהיה זכאי לדמי הבראה ללא תשלום המע"מ מבלי שיהיה עליו להוכיח או להראות כי שהה בבית הבראה או השתתף בצורת נופש אחרת. למען מניעת ספק מובהר כי עובד שיציג קבלה יהיה זכאי להחזר תשלום המע"מ כאמור בהסכם (3)

שיעור דמי ההבראה יהיו בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי ­ מ­19.9.78 שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ובין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י.

ב.         ימי הבראה ודמי הבראה

כל עובד זכאי לדמי הבראה בעבור השנה שחלפה. מספר ימי ההבראה – לפי ההסכם עם לשכת התיאום מיום 13.2.1976 כפי שתוקן בהסכמים הכלליים בנושא כלהלן :

מובהר בזה כי עובד יהיה זכאי לדמי הבראה ללא תשלום המע"מ מבלי שיהיה עליו להוכיח או להראות כי שהה בבית הבראה או השתתף בצורת נופש אחרת. למען מניעת ספק מובהר כי עובד שיציג קבלה יהיה זכאי להחזר תשלום המע"מ כאמור בהסכם (3)

שיעור דמי ההבראה יהיו בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי ­ מ­19.9.78 שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ובין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:  

(1)   ראו עוד הסכמים קיבוציים כלליים בנושא השתתפות מעסיק בדמי הבראה.

(2)   נראה לנו כי הכוונה בסעיף זה ל"צבירת זכויות" לאחר סיומם של יחסי עבודה.

מכל מקום, נכון למועד זה, עובד שסיים את העסקתו רשאי לתבוע דמי הבראה עבור 7 השנים שקדמו למועד הגשת התביעה.

צו הרחבה לדמי הבראה מיום 8.1.2017 (י"פ 7417, י' בטבת, התשע"ז) ביטל את סעיף 7(א) לצו ההרחבה המקורי אשר קבע שעובד אשר סיים את עבודתו רשאי לתבוע דמי הבראה רק עבור 2 שנות עבודתו האחרונות. עם זאת, עובד שסיים את העסקתו לפני יולי 2016 או ינואר 2017 (בהתאם למקום עבודתו), זכאי לתבוע בתוך תקופת ההתיישנות של 7 שנים, דמי הבראה עבור מקסימום 2 שנות עבודתו האחרונות.

(3)   כקבוע בסעיף 1 להחלטת ועדת המעקב בישיבתה מיום 28.2.91 (7012/91) שהורחב בצווי הרחבה .

סעיף 6 לצו הרחבה שפורסם בי"פ 3928 התשנ"ב עמ' 140 קובע :

א.     עובד יהיה זכאי לדמי הבראה אף לאחר סיומם של יחסי עובד מעביד וזאת לגבי תקופה של עד שנתיים לפני תום תקופת עבודתו, אם לא קיבל את דמי ההבראה עבור אותה תקופה.

ב.    אין באמור בסעיף קטן זה כדי לפגוע בזכותו של עובד לדמי הבראה בגין יציאה בפועל להבראה.

ראו לעיל בה"ש (2) לגבי ביטול ההוראה הנ"ל.

חופשת חג

ג.         חופשת חג(1)

1.    נוסף לחופשה הרגילה יהיו העובדים חופשיים בימי חג ומועד.

2.       כל העובדים יקבלו תשלום מלא בעד חופשה של 10 ימי חג – 9 ימי חג בישראל ויום בחירה נוסף.

3.       שבתון המוכרז על ידי הממשלה דינו כיום חג.

ג.         חופשת חג(1)

1.       נוסף לחופשה הרגילה יהיו העובדים חופשיים בימי חג ומועד.

2.       כל העובדים יקבלו תשלום מלא בעד חופשה של 10 ימי חג – 9 ימי חג בישראל ויום בחירה נוסף.

3.       שבתון המוכרז ע"י הממשלה דינו כיום חג.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)       השוו לצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000.

ראו עוד מדריך בנושא דמי חגים.  וכן מאמר בנושא העסקה בחגים ודמי חגים, המתייחס בין היתר לפסק הדין הקובע העדר זכאות לתשלום עבור ימי חג החל ביום שישי לעובד יומי העובד בקביעות בימים א- ה (ע"ע 21920-02-13 דיאמנט צעצועים בע"מ נ' ולנטינה פרנצב1.6.159). 

בחליפת מכתבים בין האגף לאיגוד מקצועי לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים (7016/93) שפורסמה בחוזר האגף לאיגוד מקצועי מס' ת' 791/13 מיום 15.4.93 נקבע כי קרוב משפחה (הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות) של נופל במערכות ישראל, רשאי להעדר מהעבודה ביום הזיכרון הכללי של מערכות ישראל בלי ניכוי משכרו.

ראו סעיף 4א' לחוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג- 1963

כן ראו בהקשר זה הוראת סעיף 7ה לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970.

ראו גם בהקשר זה : סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, תשי"א – 1951

והתוספת מכוח הסעיף.

ראו גם מאמר בנושא סעיף 6 לחוק חופשה שנתית.

חופשות שונות

ד.         חופשות שונות

1.       חופשת נישואין בת 3 ימים בתשלום תינתן לעובד קבוע לרגל נישואיו.

2.       חופשה בת יום אחד בתשלום תינתן לעובד קבוע ביום הלידה של ילדו וכן חופשה בתשלום בת יום אחד ביום הברית.

3.       עובד קבוע השרוי באבל זכאי להיעדר מעבודתו בשבעת ימי אבלו לפי דיני ישראל או לפי דת אחרת, וימי ההיעדרות לא ינוכו משכרו של העובד.(1)

4.       כאשר בית המלאכה יסגר מפאת ישיבת שבעה של בעל המפעל יזקפו ימי הבטלה של העובדים על חשבון החופשה השנתית.

ד.         חופשות שונות

1.       חופשת נישואין בת 3 ימים בתשלום תינתן לעובד קבוע לרגל נישואיו.

2.       חופשה בת יום אחד בתשלום תינתן לעובד קבוע ביום הלידה של ילדו וכן חופשה בתשלום בת יום אחד ביום הברית.

3.       עובד קבוע השרוי באבל זכאי להיעדר מעבודתו בשבעת ימי אבלו לפי דיני ישראל או לפי דת אחרת, וימי ההיעדרות לא ינוכו משכרו של העובד. (1)

4.       נסגר בית המלאכה מפאת ישיבת שבעה של בעל המפעל, ייזקפו ימי הבטלה של העובדים על חשבון החופשה השנתית.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)       השוו להוראות צו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000.

ביטוח מחלה

ה.         ביטוח מחלה(1)

המעסיק ישלם ל"מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים, 2.5% משכרם הכולל של העובדים על מנת להקנות לעובדים דמי מחלה בהתאם לתקנות "מבטחים".

ה.         ביטוח מחלה (1)

המעסיק ישלם ל"מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים, 2.5% משכרם הכולל של העובדים על מנת להקנות לעובדים דמי מחלה בהתאם לתקנות "מבטחים".

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1)     שיעור ההפרשה למבטחים תוקן ל 2.5% מיום 1.1.71 (במקום 2% עד לאותו תאריך) בסעיף 3 לזכרון הדברים מיום 12.3.70.

ראו הוראת סעיף 8 לחוק דמי מחלה, תשל"ו- 1976. 

ראו עוד : מדריך דמי מחלה.

בדב"ע נב/3-40 רחל פדידה ואח' נ' סטיב וייז ואח', 27.10.92, נקבע כי הוראות החוק האמור לא חלות על עובד שנושא  תשלום תקופת מחלה הוסדר לגביו בהסכם קיבוצי, שעה ש"הסכם  קיבוצי" כולל לענין אותו חוק, אף צו הרחבה.

עוד נקבע באותו מקרה כי אמנם תקנון דמי מחלה של מבטחים לא הוצג בבית הדין אך יש להתייחס אליו כאל "ידיעת דיינים", בדומה לתקנון של קרן הפנסיה.

עוד ראו בענין זה:  דב"ע לה/3-29 רוזי רחל פוטוקר שטיין – אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ, פד"ע ו' 288.   שם נקבע בין היתר כי בית-דין זה לא יוכל לפעול כראוי, אם בכל פעם ופעם עת מתייחסים לתקנות "מבטחים", תידרש הגשתן בדרך שבה מגישים ראיה במשפט אזרחי.

פנסיה

ו. פנסיה

1. כל הענפים בהתאחדות בעלי מלאכה בהתאם לרשימה הרצופה (נספח ב') (1) מצטרפים לקרן פנסיה מקיפה של מבטחים וזאת עם חתימה ההסכם בדבר הצטרפות לפנסיה מקיפה בין מבטחים והתאחדות התעשיינים ובתנאים שיקבעו באותו הסכם.(2)
2. בענפים הנותרים שאינם המפורטים בנספח ב' תתקיים הידברות בין הצדדים באשר לביצוע הוראה סעיף זה, במגמה להגיע לסיכום חיובי כאמור. לא יגיעו הצדדים להסכם בענין מימוש סעיף זה, יועבר הנושא לדיון והחלטה של ועדת מעקב פריטטית.
3. עובדים אשר הסכם זה חל עליהם והם היו חברי קופות גמל אשר השתייכו ביום 31.12.78  לקופות גמל שליד בנק למלאכה יוכלו להמשיך בחברותם בקופות אלה ובקופות אשר ייוסדו ע"י ההתאחדות, אך אין להוסיף עליהם חברים חדשים.
4. על המעסיק נטל הראייה בדבר חברות עובדיו בקופות הנ"ל, אשר תכלול אשור מהבנק וגם אשור המרכז הארצי של ההתאחדות.
5. עד לחתימת ההסכם על פנסיה מקיפה בין ההסתדרות וההתאחדות יבוטחו כל העובדים בפנסיה יסוד ב"מבטחים" לפי הכללים המחייבים לגבי חברים חדשים ביום ההצטרפות, ההצטרפות תבוצע לא יאוחר מיום 1 באפריל 1979. (3)

ו. פנסיה (4)

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)    מתכת, חשמל ואלקטרוניקה : מתכת, מוסכים, ציוד מכני כבד, שרברבים, חשמלאים, חשמלאי קרור, חשמלאי רכב, יוצקים, טכנאי טלויזיה, מקררים מסחריים, צורפים.

טקסטיל הלבשה ועור: אורגים, בורסקאים, בגדי ילדים, בגדי צמר, גרביים, דנטלים, וילונות, חוטי תפירה, טריקו, כותנות ופיג'מות, כובעים ומגבעות, מעילי גשם, נעליים, נעלי בית וסנדלים, קונפקציה, קונפקציה לגברות, רפדים, תפרים.

דפוס כריכה וקרטונז' : דפוס, כורכים וקרטונז'.

עבודות בניה : בלוקים ומוצרי בטון, אספלט, טייחים, מוזאיקה, נגרי בנין.

מזון, עץ : פוליטורה, נגרי רהיטים, פלסטיקה, הובלות, מכבסות קיטור, צבעים, צעצועים, שיש ומצבות.

(2)      ראו ההסכם בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשיה מיום 4.6.79 שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7021/79.  הודעה על כוונה למתן צו הרחבה של ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשיה פורסמה בי"פ 3498, התשמ"ח, עמ' 268. 

וההסכמים המאוחרים :

הסכם קיבוצי מיום 29.5.06 – שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7029/06 והסכם קיבוצי כללי בדבר מסגרת לביטוח פנסיוני מקיף בתעשיה מיום 16.8.05, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7035/2005.  וצווי הרחבה מתשמ"ט ( ומתשס"ו (פורסם י"פ תשס"ו מס' 5525 מיום 7.5.2006 עמ' 3105).

שימו לב כי כיום קיים צו הרחבה פנסיוני החל על כלל המשק, צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011 ובכל מקרה חלות על העובד ההוראות המיטיבות.

בדב"ע נב/3-40 רחל פדידה ואח' נ' סטיב וייז ואח', 27.10.92 שאוזכר לעיל, נקבע עוד כי "ביטוח המנהלים" אינו בא במקום הביטוח בקרן פנסיה, אולם העובדה שביטוח המנהלים  אינו בא במקום הסדר פנסיוני אין פירוש הדבר שהעובד זכאי לשניהם.

עוד נקבע שם תוך הפניה לפסיקה קודמת כי מהגדרת קופת גמל בחוק הגנת השכר עולה כי קופת פנסיה חייבת לקבל תשלומים מכוח צו הרחבה, בשונה מחיוב על פי חוזה עבודה, הדורשת הסכמת קופת הגמל- ראו סעיף 6ז' לפסק הדין וההפניה לדב"ע נא/2-3 שפרה צח – דחף בע"מ, פד"ע כב 462.

לענין "זכות הבחירה של העובד" ראו סעיף 20 חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.  

ראו עוד בהקשר לסעיף 20 לחוק הפיקוח שלעיל:  :

ע"ע (ארצי) 7243-10-15‏ ‏ ליליאן לנדסברג נ' גל-רוב יועצים בע"מ,   20.8.18 במסגרתו קבע בית הדין הארצי לעבודה כי לעובד נתונה אוטונומיה מלאה בבחירת המוצר הפנסיוני, ואין המעסיק יכול להתערב בבחירתו של העובד, גם אם הבחירה של עובד היא בביטוח פנסיוני המכונה "ביטוח מנהלים" ללא כיסוי של אובדן כושר עבודה.

עתירה לבג"ץ שהוגשה על פסיקת בית הדין הארצי לעבודה – נדחתה ראו : בג"ץ 2360/19 ‏ ‏ הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'' 16.1.20 בג"ץ אימץ את קביעת בית הדין הארצי לעבודה כי לעובד קיים חופש בחירה מלא לבחור את סוג המוצר הפנסיוני בו יופקדו הכספים עבורו – לרבות בחירת מוצר פנסיוני שאינו קרן פנסיה מקיפה, הכוללת גם ביטוח נכות (אובדן כושר עבודה) וביטוח שאירים – וכנגדם הוטלה חובה על המעסיק לכבד את בחירת העובד.

(3)      הכוונה להסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות בעלי התעשיה, מחלקות העבודה, לבין הועד הפועל של ההסתדרות הכללית, המחלקה לאיגוד  מקצועי- המדור לפועלי התעשיה ו"מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ שנחתם ביום י"ב בתמוז תשכ"ד (22 ביוני 1964) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 1132/64 .

ההסכם תוקן בהסכם הקיבוצי כללי שנחתם בין הצדדים האמורים ביום יח' באדר ב' תשכ"ה (22 במרס 1965) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 1168/65 אשר חלק מהוראותיהם הורחבו בצו הרחבה .

הפרשות המעסיק לקרן הפנסיה – יסוד הוגדלה החל מיום 1.8.89 ל 6% – ראו סעיף 8(2) להסדר הכולל במשק לשנים 88/90 (הסכם קיבוצי שמספרו 7017/89  מיום 13.2.1989) שהורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 3672, התשמ"ט, עמ' 3411. חלק העובד בניכויים הוגדלו לכדי 5.5%.

 לאבחנה בין פנסיית יסוד לבין פנסיה מקיפה ראו דב"ע שם/4-9 ‏ ‏ ההסתדרות הכללית ארגון עובדי צה"ל ואח' נ' מדינת ישראל "מבטחים"‏, 16.10.80.

 הערות לצו הרחבה :

(4)     סעיף זה בהסכם לא הורחב בצו והוא חל על כל הענפים שלעיל מכוח צווי ההרחבה בדבר פנסית יסוד (ראו הש (3) לעיל) ומכוח צווי ההרחבה הענפיים, כפי שצוין ברישא לצו.

 עוד לענין פנסיה מקיפה ופנסית יסוד ראו לעיל בה"ש (2) ו- (3)   להסכם הקיבוצי, בסעיף ו' –  "פנסיה". 

נסיעות

ז.       דמי נסיעה

המעסיק ישא בהוצאות הנסיעה של העובד לעבודה ובחזרה ממנה בהתאם לאמור בהסכם שנחתם ביום 13.2.1976 בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית.(1)

ז.           דמי נסיעה

המעסיק ישא בהוצאות הנסיעה של עובד לעבודה ובחזרה ממנה בהתאם לאמור בהסכם שנחתם ביום 13.2.1976 בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית.(1)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)     ראו הוראות צו ההרחבה המעודכן  בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה וביטול צווי הרחבה קודמים בעניין 2016 (פורסם י"פ תשע"ו מס' 7319 מיום 11.8.2016 עמ' 8993.)

מס אחיד ודמי טיפול מקצועי

ח.  מס אחיד ודמי טיפול מקצועי

1.       המעסיק ינכה משכרו של כל אחד מעובדיו, שהוא חבר בהסתדרות הכללית של העובדים בא"י, או בארגונים המסונפים לאיגוד מקצועי שלה (הסתדרות הפועל המזרחי, הסתדרות פועלי אגודת ישראל), את דמי החבר בהם (מס אחיד).

2.       המעסיק ינכה משכרו של כל אחד מעובדיו, שאינו חבר בשום ארגון עובדים, דמי טיפול מקצועי ארגוני לזכות ההסתדרות כארגון היציג כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים (1) ובשיעור שנקבע בחוק הגנת השכר והתקנות על פיו. שיערו המס יהיה אחוז מהשכר עד לשכר המקסימלי הקבוע בתקנות על פי חוק הגנת השכר.(2)

3.       הסכומים שינוכו לפי סעיף קטן 1 ו-2 לסעיף זה, יועברו על ידי המעסיק ללשכת המס של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י מדי חודש בחדשו.

4.     המעסיק יגיש ללשכת המס של ההסתדרות העובדים הכללית, לפי דרישתה, את הרשימה של כל עובדיו (כולל מספרי תעודות זהות) ושכרם.

 ח.    מס אחיד ודמי טיפול מקצועי

1.       המעסיק ינכה משכרו של כל אחד מעובדיו, שהוא חבר בהסתדרות הכללית של העובדים בא"י, או בארגונים המסונפים באיגוד מקצועי שלה (הסתדרות הפועל המזרחי, הסתדרות פועלי אגודת ישראל), את דמי החבר בהם (מס אחיד).

2.       המעסיק ינכה משכרו של כל אחד מעובדיו, שאינו חבר בשום ארגון עובדים, דמי טיפול מקצועי ארגוני לזכות ההסתדרות כארגון היציג כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים (1) ובשיעור שנקבע בחוק הגנת השכר והתקנות על פיו (2).

3.       הסכומים שינוכו לפי סעיף קטן  1 ו-2 לסעיף זה, יועברו על ידי המעסיק ללשכת המס של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י מדי חודש בחדשו.

 הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) לענין היציגות ראו סעיפים  3-6 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957

(2) ראו סעיף 25 לחוק הגנת השכר , התשי"ח- 1958 והתקנות שהותקנו מכוחו. ראו תקנות הגנת השכר (מקסימום דמי טיפול מקצועי-ארגוני), תשמ"ח-1988

ראו מאמר בנושא סעיף 25 לחוק – ניכויים משכר עבודה

ט.         שכר עבודה

שכרו של עובד לא יפחת מן הנקוב להלן, בהתאם לוותקו אצל אותו מעביד.

(הושמטו)

פרק חמישי : פיטורים ופיצויי פיטורים(1)

ראו : חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 והתקנות שהותקנו מכוחו.

פיטורין

א.    פיטורים

1.       יש למנוע פיטורים מעבודה באופן שרירותי(1)

2.       המעסיק רשאי לפטר עובד קבוע רק מתוך סיבה מספקת ולאחר מתן הודעה מוקדמת על הפיטורים. צמצום בעבודה היא סיבה מספקת. (2)

3.       הפיטורין ייחשבו כסופיים ומחייבים אם תוך עשרה ימים מיום קבלה ההודעה המוקדמת לא יבוא ערעור בכתב מטעם העובד ו/או ההסתדרות.

4.       ערער העובד ו/או ההסתדרות, כאמור, יקיים המעסיק דיון עם נציגי ההסתדרות בענין הפיטורים.

5.       היה והצדדים לא יגיעו להסכמה בענין הפיטורים יועברו חילוקי הדעות להכרעה תוך  14 יום בפני הועדה הפריטטית, כאמור בפרק השישי להלן.

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) לענין החובה לשמור על הגינות, על צדק ועל סדרי מינהל תקינים בכל הליך פיטורים ראו : דב"ע מז/3-82 עירית תל אביב – יפו- ישראל אברביה, פד"ע יט, עמ' 291. אושר בבג"ץ 6-88  ישראל אברביה נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פד"י כרך מב(4) עמ' 647.

 ראו עוד מאמר בנושא פיטורים שלא בתום לב.

כמו כן הוראה בהסכם קיבוצי הקובעת כי עובד לא יפוטר אלא בהתקיים תנאים מסוימים הינה מן ההוראות הקבועות בסעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957, וע"כ  מהווה חלק מחוזה העבודה האינדיבידואלי.

ראו מאמר בנושא סעיף 19 לחוק – זכויות וחובות של עובד ומעסיק.

לענין פיטורי נוער עובד בכל ענפי העבודה נחתם ביום 3.9.67 (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 1242/67) הסכם הקובע כי :  

"2. בכל הקשור לפיטורים עקב צמצום בעבודה יפרידו בין פיטורי נוער עובד במפעל לבין פיטורי עובדים אחרים בו וידונו בכל אחד משתי הקבוצות בנפרד.

3. בכל מקרה של פיטורים עקב צמצום בעבודה במפעל או חלק ממנו וכשצרכי המפעל יאפשרו זאת, לא יעלה אחוז המפוטרים מקרב הנוער העובד במפעל על אחוז המפוטרים מקרב העובדים האחרים בו". 

(2)לענין פיטורי צמצום ראו:  דב"ע מז/4-25 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י נ' מדינת ישראל , פד"ע יט,  שם נפסק בין היתר כי שעה שצורך אובייקטיבי מצריך פיטורי צמצום – לא יהיה מעמדו של חבר ועד עובדים שונה ממעמדו של עובד אחר.

ראו עוד : תשן/4-3 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' ועד עובדי חטיבת מערכות אלישרא, מערכות אלקטרוניות בע"מ, פד"ע כא(1) 162.

הודעה מוקדמת על פיטורין

ב. הודעה מוקדמת על פיטורים (1)

1. עובד קבוע אשר יפוטר – ­ להוציא מקרה של פיטורים מיוחדים,  יקבל מאת ההנהלה הודעה מוקדמת לפיטורים של שבועיים לעובד יומי וחודש לעובד חודשי.

2. בהסכמת שני הצדדים אפשר לשנות את המועדים הנ"ל.

3. עובד המתפטר מהעבודה חייב בהודעה מוקדמת של אותם המועדים כמו בס"ק 1 לעיל.(2)

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)                 השוו להוראות סעיפים 3 ו – 4 ל חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א- 2001 .

ראו עוד לענין זה סעיפים 38 ו- 38א' לתקנון העבודה

(מספרי הרישום : 7012/79  ( 7050/78 ; 1108/62 הדן בסנקציה במקרה של התפטרות ללא הודעה מוקדמת; על חובת המשמעת וחובות נוספות המוטלים על העובד.

לענין סנקציה בהתפטרות ללא הודעה מוקדמת מקום בו מדובר בסכום קצוב ומוכח או שאינו שנוי במחלוקת לענין ניכויו משכר העבודה האחרון ראו סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958.

ראו מאמר בנושא : סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר – ניכויים משכר עבודה אחרון.

(2)     השוו להוראת סעיף 5 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א- 2001.

ראו מאמר בנושא : סעיף 5 לחוק הודעה מוקדמת להתפטרות.   

פטירת עובד

ג. פטירת עובד

נפטר עובד, ישלם המעסיק לשאריו הקרובים פיצויים, כאילו פיטר אותו. (1)

הערות להסכם הקיבוצי :

 (1)                 השוו להוראת סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג
– 1963 .

ראו מאמר בנושא : סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים – עובד שנפטר ופסקי בתי הדין לעבודה המופיעים במאמר. 

פיטורים מיוחדים

ד.  פיטורים מיוחדים.

1.  המעסיק רשאי להפסיק עבודת עובד הנאשם בגניבה, הפרת משמעת, מעילה, או שימוש לרעה בתפקיד שגרם נזק למפעל, וזאת ללא הודעה מוקדמת.
2. המעסיק יודיע להסתדרות ולהתאחדות על הפסקת העבודה הנ"ל.
3. המעסיק וההסתדרות יקיימו בירור ביחס לעובד אשר פוטר על פי ס"ק 1 דלעיל, לכל המאוחר תור שבוע מיום הפסקת העבודה.
4. התעוררו חילוקי דעות בין המעסיק וההסתדרות ביחס לפיטורין על פי ס"ק 1 דלעיל הם יועברו להכרעה בפני הועדה הפריטטית כאמור בפרק השישי שלהלן.
5. הפסקת העבודה של העובד לשם בירור והכרעה כנ"ל לא תעלה על חודש ימים. פרט למקרה שהעכוב בבירור או ההכרעה נגרמו בשל סיבות שאין לצדדים שליטה עליהן. והיה והפסקת העבודה נמשכה למעלה חודש ימים תחליט הועדה הפריטטית על תשלום או אי השלום עבור תקופת הפסקה העבודה.
6. נמצא בבירור שהפיטורין היו מוצדקים ­- יכנסו הפיטורין לתוקף מיום הפסקת העבודה, והעובד לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים.
7. נמצא בבירור שלא הוכחה אשמת העובד, יוחזר העובד לעבודה ויקבל שכר עבור כל תקופת ההעדרות מהעבודה.

פרק שישי : יישוב חילוקי דעות – ועדות פריטטיות ובוררות

ועדה פריטטית ובוררות

1. בתקופת תוקפו של הסכם זה מקיימים הצדדים ועדה פריטטית משותפה שמתפקידיה לטפל לברר ולתווך בחילוקי הדעות בין הצדדים להסכם ובין יחידי הצדדים לגבי פירוש סעיפי ההסכם ולגבי פיטורים והתפטרות.
2. תברי הועדה מתמנים ע"י הצדדים להסכם זה. המינוי יכול להיות בדרך כלל או לענף מסויים או לצורך ענין מסויים.
3. החלטת הועדה הפריטטית שנתקבלה ע"י נציגי שני הצדדים לועדה תחייב את הצדדים ודינה לכל דבר כדין פסק בוררין (1)
4. הסכם זה מהווה שטר בוררין ואין חובה על הצדדים לסכסוך לחתום על שטר בוררין.
5. על הועדה הפריטטית להגיש מסקנותיה לצדדים ובמקרה של חילוקי דעות בועדה הפריטטית יועבר הענין על פי דרישת צד אחד להסכם להכרעה בורר או בוררים, תוך 7 ימים מגמר הברור.
6. שני הצדדים ירכיבו רשימה של בוררים מוסכמים וביניהם ימונה הבורר או הבוררים, בהעדר הכרעה בועדה הפריטטית.(2)

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)                  על זכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית מחד ואי מתן זכות להזמין עדים ולחוקרם בפני ועדה פריטטית ראו : דב"ע נב/3-26 שרה גרנות נ' מדינת ישראל, משרד החינוך, 21.9.92. כן ראו לענין זכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית ועל סדרי הדיון המשמעתי : דב"ע לו/3-33 פרץ וינשטיין נ' אל על נתיבי אויר לישראל פד"ע ח' עמ' 44.

בדב"ע נא/4-80 ההסתדרות הכללית  נ' מרכז השלטון המקומי ואח', פד"ע כב עמ' 418 נקבע כי אין לפרש את האמור בחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות כמתייחס לסמכות הועדה הפריטטית לדון רק בענייניהם של עובדים הממשיכים להיות מועסקים על ידי רשות מקומית, אלא אף כמעניק  זכות לדון בעניינם של עובדים שהועסקו ע"י רשות מקומית, פרשו מעבודתם מסיבה זו או אחרת ונטען כי זכות מזכויותיהם מכוח החוקה לא קוימה.

משניתנה החלטה על ידי הועדה הפריטטית בתחום סמכותה, החלטה זו מחייבת. הרואה עצמו נפגע על ידי החלטתה, רשאי לבקש את ביטולה על ידי פניה לערכאה השיפוטית המוסכמת, אך אינו יכול לעשות דין לעצמו ולא לקיימה. 

ועוד נפסק: מי שמוסמך לחייב את חבריו מבלי לשאול את פיהם, ולעתים חרף התנגדותם חייב לפעול כך שאותם חיובים לא יישארו אות מתה, אלא יבוצעו הלכה למעשה. כשם שארגון מעבידים או מעביד רשאים לדרוש מארגון עובדים שיורה לעובדים לשמור על סעיפי שקט תעשייתי בהסכם קיבוצי, כך רשאי ארגון עובדים לתבוע מארגון מעסיקים שיפעל למימוש ההתחייבויות שזה הטיל על חבריו כלפי העובדים.

(2)       סעיף בוררות בהסכם קיבוצי תופס במישור האובליגטורי להבדיל מהנורמטיבי : דב"ע לט/3-115 חברת ששת הכוכבים בע"מ נ' שבתאי פישלר, פד"ע יא 169, פסק הדין מסכם את הפסיקה בנושא.

ראו גם: חוק הבוררות, תשכ"ה- 1965

פרק שביעי : ועדת היגוי וצו הרחבה (1)

כמתוקן בהסכם הקיבוצי הכללי שננחתם ביום 14.1.80 ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מס' 7001/80

ועדת מעקב

א.       ועדת  היגוי

ההסתדרות וההתאחדות ימנו ועדת היגוי שבה יהיו חברים שני הצדדים במספר שווה.

ועדה זו תקבל דיווח על הנעשה במפעלים ותסייע לצדדים בחילוקי השעות שיופיעו ביניהם.

צו הרחבה

ב.       צו הרחבה

הצדדים להסכם קיבוצי זה ירשמו את ההסכם לפי חוק הסכמים קיבוציים ויבקשו במשותף משר העבודה להרחיב את הוראות ההסכם בצו הרחבה(1).

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)   לצו ההרחבה הרלבנטי ראו לעיל בעמודת צו ההרחבה.

ולראיה באו הצדדים על החתום :

ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י.

התאחדות בעלי מלאכה ותעשיה זעירה – המרכז הארצי.

התוספת השניה

1.       טכסטיל                                      19.    מברשות ומטאטאים

2.       מתכת חשמל ואלקטרוניקה           20.     מספרות

3.       מזון                                          21.     מכבסות

4.       נעליים, עור ובורסקאות                 22.     מסגרות לתמונות

5.       קרמיקה                                     23.     טכנאי שיניים

6.       פלסטיקה                                   24.     טכנאי טלויזיה

7.       מרצפות                                     25.     ייצור מקררים מסחריים

8.       אורטופדים                                 26.     פוליטורה

9.       אופטיקאים                                 27.     צורפים

10.     אספלט                                      28.     צבעים

11.     בתי ספר לנהיגה                         29.     צעצועים

12.     בלוקים, מוצרי בטון                      30.     צילום

13.     דקורטורים, וילונות                      31.    קוסמטיקאיות – שרות

14.     זגגים                                        32.    רפדים

15.     חשמלאים                                  33.    רוקמים

16.     חייטים                                      34.     שרברבים

17.     מצבות                                      35.     תפרים

18.     מזוודות

** ענף הקרטונז' הוסף להסכם הקיבוצי הכללי מיום 25.12.85 (מספרו 7010/86) ובו מאמצים הצדדים הסכם זה, מבלי להרע ו/או לגרוע בסעיפים העדיפים בהסכם הקרטונז'. ההסכם הורחב בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 3411. התשמ"ז, עמ' 373. 

לטבלה העוסקת בצו ובהסכם בתעשיה ובמלאכה בענף הקרטונז' – ראו כאן.