הוראות חוק

• חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969

• סמכות בית-דין אזורי
• 24. (א) לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –
• (1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];
• (1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו;
• (1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה;
• (1ג) תובענה שבין מעסיק לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16 או 17 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;
• (1ד) בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים;
• (2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, תשי"ז-1957 (להלן – חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי, או הסדר קיבוצי אחר, או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;
• (3) תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי הענין, וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה;
• (4) תובענות שבין עובד לארגון עובדים הקשורות בחברות או בתחום פעילותו של הארגון בעניני עבודה;
• (5) בכל ענין שמוענקת לבית הדין האזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה, או בכל חוק אחר.
• (א1) האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מהוראת כל דין לענין השיפוט בהליכי פשיטת רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית.
• (ב) לבית דין אזורי תהא הסמכות לדון בעבירות על החיקוקים המפורשים בתוספת השניה והתקנות על פיהן; שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לתקן בצו את התוספת השניה, להוסיף עליה ולגרוע ממנה; בהליכים לפי סעיף קטן זה ידון שופט יחיד ויחולו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בהליכים פליליים בבתי המשפט.
• (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו, על פי בקשה של בעל דין או של היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לפני תחילת הדיון או במהלכו, להורות שדיון בתובענה לפי הסעיף הקטן האמור, שהוא בעל חשיבות, דחיפות או רגישות מיוחדת, יתקיים בבית הדין הארצי.

• חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969

• סמכות בית הדין הארצי
• 25. לבית הדין הארצי תהא הסמכות הייחודית לדון –
• (1) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי כללי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי, או הסדר קיבוצי אחר, או בכל ענין אחר הנובע מהם, או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין;
• (2) בתובענות בין ארגון עובדים לארגון עובדים אחר ותובענות בין ארגון מעבידים לארגון מעבידים אחר, הכל אם התובענות נובעות מענינים שביחסי עבודה.

• חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969

• ערעור לפני בית הדין הארצי
• 26. (א) פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24(א) ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי; כל החלטה אחרת של בית דין אזורי ניתנת לערעור אם נתקבלה רשות לכך מנשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא; רשות כאמור בסעיף קטן זה, לגבי החלטה אחרת, תינתן אם שוכנע בית הדין כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.
• (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, בהתייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.
• (ב) פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24(ב) ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי; בערעור כאמור ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד, ויחולו בו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בערעורים פליליים בבית משפט.
• (ג) פסק דין בערעור לפי סעיף קטן (ב) דינו לענין ערעור נוסף כדין פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור פלילי.

• חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969

• סמכויות הרשם
• 27. (א) סמכויותיו ותפקידיו של הרשם וערעור על החלטותיו יהיו בהתאם לסעיפים 86, 87, 88, 89, 90(1) עד 90(11), 91, 95, 96, 98, 99, 100, 101, 102, 103, 105א ו-105ג לחוק בתי המשפט, בתיאומים ובשינויים המחוייבים לפי הענין.
• (ב) (1) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, וכן בכל תובענה כספית אחרת שבין עובד למעסיקו שעניינה הזכויות שהעובד זכאי להן עקב עבודתו, לפי חוק, הסכם קיבוצי, או לפי צו הרחבה כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, המנויים בתוספת החמישית, ובלבד שסכום התובענה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו;
• (2) רשם בית דין אזורי רשאי לתת צו המחייב מעסיק למסור לעובד מסמכים שחובה על מעסיק להנפיק על פי חוק.
• (ב1) שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב); תובענה לשכר עבודה או לקצבה או תובענה כספית אחרת כמשמעותה בסעיף קטן (ב) שהגדלת הסכום כאמור הוסיפה לסמכותו של רשם, וערב תחילתו של הצו היתה תלויה ועומדת לפני בית דין אזורי לעבודה, ולא החלו בשמיעת עדים, רשאי שופט של בית הדין להעבירה לדיון לפני רשם.
• (ב2) תובענה לשכר עבודה הכוללת פיצוי הלנת שכר כמשמעותו בסעיף 17 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, וכן תובענה לקצבה הכוללת פיצוי הלנת קצבה כמשמעותו בסעיף 16(ג) לחוק האמור, יראו לענין הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) כאילו לא כלול בה פיצוי כאמור.
• (ב3) שר המשפטים רשאי, בצו, בהסכמת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת החמישית.
• (ג) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה, לקבוע בתקנות סמכויות ששופט בית דין אזורי יהיה רשאי להעביר לרשם; תקנות המסמיכות רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג טעונות את אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

פסיקות

1. הסכם השותפות כ"עצמאי

בעניין אסמעיל אלרומילי¹ נקבע כי התיקים שנכללו בנספח להסכם העבודה הם תיקים שהטיפול בהם באמצעות העובד היה במסגרת הסכם השותפות כ"עצמאי" ולא כ"עובד שכיר" ולכן לא קמה סמכות עניינית לביה"ד לעבודה בשיעור שכר הטרחה שמגיע למעסיק באותם תיקים.

2. 'חליף'

בעניין יוחנן זוננרייך² נקבע שהמבקש אינו 'חליף' לאמו המנוחה לצורף קביעת סמכות מקומית לפי סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, משטרם ניתן צו ירושה ומשאינו נחשב לשאירה

3. קצין בשירות בתי הסוהר

בעניין יצחק זאלישר³ נקבע שלביה"ד לעבודה אין סמכות עניינית לדון בתביעת התובע, קצין בשירות בתי הסוהר, שעילתה אי קידומו בשל התעמרות בעבודה וכי ועילה זו מצויה בתחום סמכותו של בימ"ש לעניינים מנהליים.

4. ככלל, כאשר התביעה מיוסדת על עוולה או עוולות הקבועות בפקודת הנזיקין (כולל גזל) הסמכות לדון בה תהיה נתונה לבימ"ש האזרחי.

בעניין מורן רוחם⁴ נפסק כי על מנת לברר האם סמכות הדיון מסורה לביה"ד לעבודה לפי סעיף 24(א)(1) לחוק או לבימ"ש האזרחי צריכים להתקיים שלושה תנאים: זהות הצדדים (עובד ומעסיק); עילת הסכסוך ביחסי עבודה; זיהוי העילה ככזו שאינה בפקודת הנזיקין. ככלל, כאשר התביעה מנוסחת כתביעה בנזיקין, היינו כתביעה המיוסדת על עוולה או עוולות הקבועות בפקודת הנזיקין, הסמכות לדון בה תהיה נתונה לבימ"ש האזרחי. לפיכך, בירור תובענות נגד עובדים בטענות לגניבה ומעילה בכספי מעסיק יידונו בבימ"ש האזרחי. ולביה"ד לעבודה אין סמכות לדון בהן.

כן נקבע כי מקום שבו הוגשה לבימ"ש האזרחי תביעה שהצדדים לה הם עובד ומעסיק והיא נוגעת למערכת היחסים ביניהם, על התובע לציין ולהסביר במפורש כי עילות התביעה הן נזיקיות, כחריג לכלל שלפיו התובע [ראו  גם 1.ע"א 275/59 מדינת ישראל נ' יוסף ברזינר פ"ד טו 1075 10.5.61].

בעניין רותם גיספן⁵ נפסק כי נקודת המוצא היא, כי עילות הנזיקיות – למעט אלה המנויות בסעיף 24(1ב) לחוק בית הדין לעבודה – מוחרגות מסמכות בית הדין לעבודה. אם כתב התביעה מכיל עילות מפקודת הנזיקין – אזי נשללת סמכותו של בית הדין לעבודה לדון בהן, והסמכות נתונה לבית המשפט האזרחי.

בעניין ליאורה לארי⁶ נפסק כי בעניין מורן רוחם נפסק כי ככלל, כאשר תביעה מנוסחת כתביעה בנזיקין הסמכות לדון בה תהיה נתונה לביהמ"ש האזרחי. יחד עם זאת, על מנת למנוע ניצול לרעה של עיקרון זה הובהר כי יש לעמוד על כך שביהמ"ש האזרחי ידון רק בעילות הנזיקיות, ולא בעילות האחרות שהסמכות לדון בהן נתונה לביה"ד לעבודה.

5. ביה"ד לעבודה מוסמך לדון בתובענת מעסיק כנגד עובדו בטענה כי גנב ממנו רכוש או ציודו בלבד שהעילה הקונקרטית הנתבעת מצויה בסמכותו

בעניין ולדימיר בובילב⁷ נקבע שביה"ד לעבודה מוסמך לדון בתובענת מעסיק כנגד עובדו בטענה כי גנב ממנו רכוש או ציוד, ובלבד שהעילה הקונקרטית הנתבעת מצויה בסמכותו. משכך, ביה"ד מוסמך לדון בתובענה כאמור אשר עילתה חוזית או עשיית עושר ולא במשפט. עוולת הגזל הנזיקית אינה מצויה בסמכות עניינית של ביה"ד לעבודה. זיהוי העילה הנתבעת נעשה על פי אופן ניסוח כתב התביעה. במקרה של אי בהירות העילה, בנסיבות בהן דיני החוזים ודיני הנזיקין עשויים להיות כלי קיבול לה, לא תישלל סמכות ביה"ד.

6. סמכות בית הדין לעבודה בעניין פיטורי עובדי ציבור

בעניין עו"ד אווקה⁸ נקבע שהעתירה בעניין סיום העסקת העותר כראש היחידה הממשלתית לתיאום מאבק בגזענות דינה להידחות על הסף, מחמת קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לביה"ד האזורי לעבודה, זאת, בראש ובראשונה, בשל סמכותו שלפי סעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה. כן נפסק שגם אם קיימת לבג"ץ סמכות מקבילה לזו של בתי הדין לעבודה, מן הראוי שבג"ץ ישתמש בסמכותו המקבילה בצמצום כך שבהינתן קיומו של סעד חלופי, יופנה עותר לאותו נתיב. שנית, גם עניינם של עובדי ציבור, בכל הנוגע למשפט העבודה, כפוף לסמכות ביה"ד לעבודה.

7. מוסד דיוני זה של הודעה לצד שלישי בבית הדין לעבודה, כפוף לכך שהתובענה מושא ההודעה תהא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה "לו הוגשה היא במישרין כלפי אותו צד שלישי – כנתבע".

ראו : פסק הדין בענין  קדם הדרכות (2002) בע"מ⁹

בעניין סמיר חלאילה¹⁰ ביה"ד הורה על מחיקת הודעה לצד שלישי משעה שביה"ד לעבודה אינו מוסמך לדון בעילה חוזית-מסחרית בגינה הוגשה ההודעה.

בעניין ספורטאי הוד השרון¹¹ נקבע כי כאשר מוגשת לביה"ד בקשה למשלוח הודעה לצד ג', על ביה"ד לבחון אם העילה הנטענת כלפי הצד השלישי היא סמכותו העניינית. 

בעניין עלי ראזיק טאהה¹² נקבע שדיון כתב שיפוי בין הנתבעת לבין צד ג' לתשלום ימי מחלה אינו בסמכות בית הדין לעבודה לכן שגה בית הדין האזורי שאישר הוצאת הודעת צד ג'.

8. התערבות בג"צ בשאלה הנוגעת לסמכות בית הדין

בעניין יוסף אריה¹³, נקבע, שכידוע, התערבות שיפוטית בהכרעותיהם של בתי הדין לעבודה שמורה למקרים חריגים, בהם מתקיימים שני תנאים מצטברים: בהחלטה נפלה טעות משפטית מהותית הנוגעת לסוגיה בעלת חשיבות כללית והשלכות רוחב; ושיקולי צדק מחייבים את תיקונה; כאשר עניינה של העתירה הוא בשאלת סמכותו של ביה"ד לעבודה, עשוי בג"ץ להידרש לה, ככל שהיא בעלת חשיבות ציבורית כללית. יחד עם זאת, גם בעתירות מסוג זה שאלת התערבותו של בג"ץ נבחנת בהתאם לשני המבחנים המצטברים הנ"ל.

סעיף 24(א)(1) לחוק ביה"ד לעבודה

9. בעניין יוסף אריה¹³ נקבע סעיף 24 (א)(1)לחוק ביה"ד לעבודה שהוא הרלוונטי לענייננו קובע מבחן משולש להקניית הסמכות הייחודית לביה"ד לעבודה – מבחן זהות הצדדים שלפיו על הצדדים לתובענה להיות עובד ומעביד; מבחן עילת התביעה שלפיו על עילת התביעה לנבוע מיחסי העבודה; ומבחן שלישי בעל יסוד שלילי, לפיו העילה אינה עוולה מפקודת הנזיקין.

10. המקור לקביעת סמכות בית הדין לעבודה

בעניין יוסף אריה¹³ נקבע שהמקור הראשון לקביעה האם הסכסוך בין הצדדים נסב על זכויות וחובות הנובעת מיחסי העבודה או מהחקיקה בתחום העבודה, הוא כתב התביעה; ובמקרים מסוימים גם העובדות בכתב ההגנה.

11. התחייבות חוזית מסחרית אינה מצביעה בהכרח על העדר קיומם של יחסי עבודה

בעניין יוסף אריה¹³ אף אם התחייבות חוזית מסוימת נראית על פניה כמסחרית-עסקית, אין זה מן הנמנע כי היא ניתנה כחלק מהתנאים לסיום מערכת יחסי העבודה או המחלוקות שהתגלעו בין הצדדים ביחס להתחייבויות שניתנו על-ידי המעביד לעובד. המדובר בשאלה של פרשנות ההסכם והוראותיו בהתאם לכללי הפרשנות הרגילים, קרי תוך התבססות על לשון ההסכם ונסיבות העניין.

12. פיצול דיון בשל סמכות עניינית

בעניין יוסף אריה¹³ נקבע שאכן, בהתאם לסעיף 24(א), כאשר מקורה של עילת התביעה הוא בדיני הנזיקין, הסמכות לדון בה תהיה נתונה לביהמ"ש האזרחי. יחד עם זאת, נקבע בפסיקה כי כדי למנוע ניצול לרעה של חריג זה, יש לעמוד על כך שביהמ"ש האזרחי ידון אך ורק בעילות הנזיקיות, ולא בעילות שהסמכות לדון בהן נתונה לבין הדין לעבודה. לכן, אילו היו מתקיימים שני מבחני הסמכות האחרים (קרי; מבחן הצד ומבחן העילה), היה על ביה"ד להורות על פיצול הדיון בהתאם לעילות הנתבעות ולהעביר לביהמ"ש המחוזי רק את העילות הנזיקיות.  

כן נקבע ביחס לשאלת פיצול הדיון – נקבע זה מכבר בפסיקה כי אין די בשיקולי יעילות כדי למנוע את פיצול הדיון בין ערכאות כאשר פיצול כזה מתחייב בשל כללי הסמכות הייחודית. לכן, כאשר כתב התביעה כולל עניינים שחלקם בסמכות ביה"ד לעבודה וחלקם לא, אין מנוס מלפצל את הדיון בתובענה בין שתי ערכאות. במאמר מוסגר צויין כי ישנם גם פתרונות לקשיים הטמונים בפיצול הדיון. בכלל זה – ניתן לעכב את הדיון באחד ההליכים לאור קיומו של הליך תלוי ועומד המעורר שאלות דומות.

13. סמכות בית הדין לעבודה בקשר לעילת נזקית

בעניין ארגון גמלאי אגד¹⁴ נקבע שטענות המערערים לפיהן אגד והמאסדר התרשלו והטעו את חברי אגד וגמלאיה הן טענות נזיקיות החורגות מגדר סמכותם העניינית של בתי הדין לעבודה.

14. סמכות בית הדין לפי  חוק לשון הרע

בעניין ענווה חכמון¹⁵ נקבע כי סמכות בית הדין לעבודה לדון בעוולה מכוח חוק איסור לשון הרע – על אף אופיו הנזיקי – נובעת מהסמכה מפורשת הקבועה בסעיף 24(א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969.

15. העדר סמכות עניינית של בית הדין לדון בתביעה נגד עובד מתעמר

בעניין ענווה חכמון¹⁵ נקבע שכלל אין סמכות לדון בתובענה כנגד העובד המתעמר.

16.  לביה"ד אין סמכות עניינית לדון בסכסוך שבין מזמין שירותים (המערערת) לבין קבלן שירות (חברת הניקיון).

ראו בעניין שופרסל¹⁶

17. עילת התביעה כנגד הנתבעות כלפיהן מבוקש הסעד העיקרי שהיא בסמכות שאינה במחלוקת של בית המשפט המחוזי; כאשר הסמכות כלפי צד משמעותי נוסף (מימן) אינה של בית הדין לעבודה בהעדר יחסי עובד-מעסיק – יש להעביר הדיון כולו לבית המשפט המחוזי ולא להביא לפיצול הדיון.

ראו עניין עזבון המנוח¹⁷. 

18. בית הדין לעבודה אינו מסומך להורות על הארכת השעייתם מהעבודה של עובדי רשות מקומית בשל חקירה פלילית שנפתחה כנגדם, משסמכות זו מסורה לבתי הדין למשמעת ברשויות מקומיות.

ראו בעניין אברהם חיון¹⁸.

19. סמכות בענייני בוררות

בעניין ב. קונקט¹⁹ נקבע שסמכות הייחודית של בית הדין לעבודה, בענייני בוררות, היא רק אם נושא הבוררות היחיד היה עניין שבתחום סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה ודי שנושא אחד מנושאי הבוררות אינו נתון לסמכותו הייחודית של בית-הדין כדי להפקיע את סמכותו מלדון בביטול פסק הבוררות.

ראה מקום

1. ע"ע (ארצי) 69863-12-20 אסמעיל אלרומילי נ' טלאל אלעוברה 23.6.22↩
2. בר"ע (ארצי) 4208-12-22 יונתן זוננרייך נ' מבטחים מוסד לבטוח סוציאלי של העובדים בע"מ 1.3.23↩
3. סע"ש (תל אביב-יפו) 21099-11-22 יצחק זאלישר נ' מדינת ישראל – שירות בתי הסוהר 5.3.23↩
4. רע"א2407/14 מורן רוחם נ' אג'נס פרנס פרס בע"מ 14.10.15↩
5. בר"ע (ארצי) 67197-01-17 רותם גיספאן נ' בסט שרותי קירור בע"מ 03.04.17↩
6. רע"א 2389/18 ליאורה לארי נ' עיריית נצרת עילית 10.05.18↩
7. ע"ע (ארצי) 73201-06-20 ולדימיר בובילב נ' סטרטסיס בע"מ 1.6.22↩
8. בג"ץ 5328-23 עו"ד אווקה (קובי) זנה נ' נציב שירות המדינה  30.7.23↩
9.  בר"ע (ארצי) 206/07 קדם הדרכות (2002) בע"מ נ' יואל שי, 7.6.07 ראו עוד : ע"ע 617/07 מדינת ישראל – משרד החינוך נ' אילנה ליטבק, 23.10.08 ↩
10. ר"ע (ארצי) 72487-06-23 סמיר חלאילה נ' עיריית עראבה 6.8.23↩
11. בר"ע (ארצי) 47057-06-23 ספורטאי הוד השרון עמותה להתעמלות נ' דוד בן ברוך  1.8.23↩
12. בר"ע (ארצי) 45269-09-23 מדינת ישראל נ' עלי ראזיק טאהה 29.10.23↩
13. בג"ץ 3606-23 יוסף אריה מימן ז"ל נ' פורמלי בית הדין הארצי לעבודה  12.10.23↩↩↩↩↩
14. עק"ג (ארצי) 58920-01-21 ארגון גמלאי אגד נ' קרן גמלאות של חברי אגד בעמ 14.10.23↩
15. ע"ע (ארצי) 29915-11-22 ענווה חכמון נ' טוגו – הלבשה והנעלה בע"מ 12.10.23↩↩
16. ע"ע (ארצי) 31618-12-20 שופרסל בע"מ נ' Abraha lamlam tesfagaber  18.10.23↩
17. ע"ע (ארצי) 55300-04-21 עזבון המנוח יוסף אריה מימן ז"ל נ' EMED Pipline B.V. 7220473   25.4.23↩
18. סע"ש (תל אביב-יפו) 61951-09-23 אברהם חיון נ' עיריית רמת השרון 3.12.23↩
19.  ת"ב (באר שבע) 13303-06-23 ב. קונקט מחשבים בע"מ נ' אפי רביבו 4.12.23↩