תוכן עניינים

1. הגדרת חוזה בלתי חוקי »
2. תוצאתו של חוזה בלתי חוקי »
3. העלאת טענה של אי חוקיות ביוזמת בית הדין »
4. חוזה המנוגד לתקנת הציבור »
5. חוזה למראית עין – הגדרתו ותוצאתו »
6. מראה מקום »

א. הגדרת חוזה בלתי חוקי

חוזה בלתי חוקי, כריתתו תוכנו או מטרתו מנוגדים לחוק, כאמור בסעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973.

1. סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי).

בפסק הדין בענין אלי בן עמי מכון קלאסה¹ נפסק כי חוזה לביצוע עבודה הכרוכה בשידול לזנות ייחשב כחוזה בלתי חוקי. עם זאת, נפסק באותו פסק דין כי כאשר על בית-הדין לבחור בין שתי גרסאות, שלפי אחת מהן עסקו בעלי-הדין בעיסוק הנוגד את החוק ולפי הגרסה האחרת עסק אחד מבעלי-הדין בעבודה חוקית, ואין ראיה חותכת לאיזו גרסה להאמין, יש לבחור את הגרסה המצביעה על עבודה שאין בה הפרת החוק.

בפסק הדין אלי בן עמי ואח'²  נפסק כי חוזה בין סרסור לבין נערת ליווי לשם העסקתה בזנות הוא חוזה פסול העומד בניגוד להוראות החוק הפלילי בעניין סרסרות. כן נפסק כי העסקתה של קורבן הסחר עומד אף בניגוד לשורת ההוראות בחוק העונשין שעניינן איסור הסחר בבני אדם. אשר לאכיפה של חוזה כאמור כלפי הצד התמים, ראו להלן.

בפסק הדין בענין אולמי חן בע"מ³ נפסק כי חוזה שמטרתו כשרה ושהצדדים קבעו בו שכר עבודה נמוך מזה שישולם בפועל, אין בו כדי להשתיק עובד בבואו לתבוע מהמעסיק את השכר האמיתי שהוסכם עליו. גם אם נאמר שהחוזה נגוע באי-חוקיות, גם אז נותרת העובדה, שהשכר הנתבע הוא בבחינת שכר ראוי שהוכח, עבור עבודה שבוצעה.

2. המגמה היא למנוע כריתת חוזים פסולים תום כדי שמירה על חופש החוזים ועל איזון האינטרסים של הצדדים.

האמור נפסק בפסק הדין בענין ד"ר מיכל שרף ואח'⁴. משכך, לא כל מעשה בלתי חוקי של הצדדים לחוזה העבודה או של מי מהם  מוביל למסקנה שמדובר בחוזה הנגוע באי חוקיות. באותו מקרה נפסק כי ככל שקיימת הוראה בחוק או על-פיו, המגבילה את הזכאות להיבחר או לכהן בתפקיד או במשרה, במסגרת המשפט הציבורי, עקב היותו של אדם "עובד" שהוא צד לחוזה העבודה, תוצאת ההגבלה מופנית כלפי הכהונה, ולא כלפי חוזה העבודה. התוצאה המשפטית העולה מהאמור היא כי המחוקק בחר שלא להתערב בעקרון חופש החוזים החל על אותו אדם ולכפות עליו השתחררות מהחוזה, אלא נקבעה השלכה לגבי ביטול הכהונה או התפקידים הציבוריים אליהם נבחר או נתמנה, מרצונו.

3. מגמותיו של סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) צוינו כמגמת הרתעה וכמגמת צדק.

האמור גם נקבע בענין ד"ר מיכל שרף ואח'⁵ שלעיל, כי מגמותיו של סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי)  מגמת ההרתעה מיועדת לחינוך הציבור ולשמירה על החוק ומכוונת למניעת כריתתם של חוזים פסולים. מגמת הצדק מיועדת לאיזון האינטרסים של הצדדים לחוזה. בשים לב למגמות אלה ולנסיבות העובדתיות המיוחדות של העניין הנדון, ובעיקר הדרך בה ראו הצדדים עצמם את היחסים ביניהם לאורך שנים, ואופן העבודה הממושך של ה"ספרנים" בעירייה, ב"אגודה" וב"עמותה", ללא שינוי, בית הדין הגיע לכלל מסקנה ש"חוזה העבודה" שבין "הספרנים" לבין "העמותה" לא היה חוזה פסול.

בפסק הדין בענין עליזה ואברהם כהן⁶ נפסק כי המערערים היו אלה שהפרו, לכאורה, את הוראות חוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 על תקנותיו, ואת הוראות חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין), תשנ"א – 1991, שעל הפרתם נסמכת טענתם חסרת תום הלב לבטלות חוזה העבודה. אך אין בכך כדי לקבוע שהחוזה עצמו נגוע באי חוקיות. על סמך אלו בית הדין הגיע לכלל מסקנה שמשנקשר בין הצדדים חוזה עבודה מחייב, נוצרו ביניהם יחסי עבודה וחל עליהם משפט העבודה המגן.

4. יש להבחין בין חוזה העבודה המחייב ביצוע עבודה לא חוקית, לבין חוזה עבודה, שהעבודה עצמה על פיו אינה בלתי חוקית, אלא שעצם העסקה הינה בלתי חוקית.

כך למשל נקבע בפסק הדין בענין עליזה ואברהם כהן⁷.

בפסק הדין בענין ביטון מכלוף⁸ נפסק כי אחד הסוגים של חוזה בלתי-חוקי הוא חוזה שנעשה כדי לאפשר לאחד הצדדים או לשניהם לרמות את שלטונות המס. אולם מבחינים בין פגם של אי-חוקיות בהסכם גופו לבין ביצועו של ההסכם, עת הביצוע היה נגוע בכוונה להונות את שלטונות המס. במצב השני זהו פגם בעניין הטפל או הנלווה לביצוע ההסכם ודי בסנקציה הפלילית כתגובה להתנהגות בלתי-חוקית כזאת. פגם כזה אינו יורד לשורש העסקה כולה עד כדי מניעת תביעה להשבת מחיר.

5. מקום שחוזה מתבטל ממילא בשל אי קיומו של תנאי מתלה בו, אין צורך להיזקק לשאלת היותו "חוזה פסול".

האמור נפסק בבג"ץ אלברט זגורי⁹.

ו. מראה מקום

1.   דב"ע נו/3-180 אלי בן עמי מכון קלאסה נ' רחל גליצנסקי, 31.10.96↩
2. ע"ע 480/05 אל בן עמי ואח' נ' פלונית,  8.7.08; ראו עוד בהקשר זה: ע"ע 247/07 פלונית נ' סופיה קוצי'ק, 24.9.09↩
3. דב"ע לז/3-114 אולמי חן בע"מ נ' אלברט סולטיס, פד"ע ט 188↩
4. דב"ע נה/3-86 ד"ר מיכל שרף ואח' נ' הספרייה לדורות לוד, 6.12.95↩
5. דב"ע נה/3-86↩
6. ע"ע 300333/97 עליזה ואברהם כהן נ' רמונה קברהה, 8.12.02↩
7. ע"ע 300333/97 שלעיל, ראו סעיף 4ג' לפסק הדין; ראו גם התייחסות לנקודה זו בע"ע 480/05 שלעיל↩
8. דב"ע לח/3-73 ביטון מכלוף נ' נפתלי הכט פד"ע י 390 – סעיף 8 לפסק הדין וההפניות שם; ראו גם : דב"ע מז/3-146 יוסף חוג'יראת נ' שלום גל ואח' פד"ע כ 19↩
9. בג"ץ 6231/92 בשג"צ 745/94 אלברט זגורי נ' בית הדין הארצי לעבודה, 15.11.95↩