הזכות/ החובה

הוראות ההסכם הקיבוצי

הוראות צו ההרחבה

הערות

מקורות

א.      הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 9.1.2003 ומספרו 7002/03 (להלן – "הסכם קיבוצי בסיסי")

ב.      עדכון – הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 11.7.2004 ומספרו 7016/04 ⁽¹⁾

ג.       עדכון – הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 4.3.2008 ומספרו 7014/08⁽²⁾

ד.      עדכון – הסכם שנערך ונחתם ביום 23.7.2008 ומספרו 7030/08⁽³⁾

ה.      עדכון – הסכם שנערך ונחתם ביום 20.1.2009 ומספרו 7029/09.⁽⁴⁾

ו.        עדכון – הסכם שנערך ונחתם ביום 19.1.2010 ומספרו 7008/2010.⁽⁵⁾

ז.       עדכון – הסכם שנערך ונחתם ביום 1.1.2011 ומספרו 7022/2011.⁽⁶⁾

ח.      עדכון – הסכם שנערך ונחתם ביום 16.1.2012 ומספרו 7017/2012.⁽⁷⁾

ט.      עדכון – הסכם שנערך ונחתם ביום 16.1.2014 ומספרו 7001/2014.⁽⁸⁾

י.        עדכון – הסכם שנערך ונחתם ביום 31.1.2016 ומספרו 7006/2016.⁽⁹⁾

הסכם קיבוצי קודם

א.      הסכם קיבוצי מיום שנערך ונחתם ביום 13.2.1976 ומספרו 7018/76.

א.      פורסם בי"פ 5167, יד' באדר ב' התשס"ג, 18.3.2002, עמ' 1856.

ב.      עדכון – פורסם בי"פ 5332, י"ב בתשרי התשס"ה, 27.9.2004, עמ' 85.⁽¹⁾

ג.       עדכון – פורסם בי"פ 5847, ט' באלול התשס"ח, 9.9.2008, עמ' 4634.⁽²⁾

ד.      עדכון – פורסם בי"פ 5906, כ"ו בטבת התשס"ט, 22.1.2009, עמ' 1963.⁽³⁾

ה.      עדכון – פורסם בי"פ 6037, ז' בטבת התש"ע, 24.12.2009, עמ' 1108.⁽⁴⁾

ו.        עדכון – פורסם בי"פ 6107, ג' באב התש"ע, 14.7.2010, עמ' 3887.⁽⁵⁾

ז.       עדכון – פורסם בי"פ 6302, כ"ח באלול התשע"א, 27.9.2011, עמ' 6938.⁽⁶⁾

ח.      עדכון – פורסם בי"פ 6450, ז' באב התשע"ב, 26.7.2012, עמ' 5438.⁽⁷⁾

ט.      עדכון – פורסם בי"פ 6791, כ"ד בניסן התשע"ד, 24.4.2014, עמ' 4999. ⁽⁸⁾

י.        עדכון וביטול צווי הרחבה קודמים – י"פ 7319, ז' באב התשע"ו, 11.8.2016, עמ' 8993. ⁽⁹⁾

צו הרחבה קודם

א.      פורסם בי"פ 2339, ט"ו בתמוז התשל"ז, 1.7.1977,  עמ' 1808.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   עדכון מחיר יום הבראה החל מיום 1.7.2004 ל – 21.14 ₪.

(2)   עדכון מחיר יום הבראה החל מיום 1.1.2008 ל – 21.56 ₪.

(3)   עדכון מחיר יום הבראה החל מיום 1.7.2008 ל – 22.06 ₪.

(4)   עדכון מחיר יום הבראה החל מ – 1.1.2009 ל – 22.70 ₪.

(5)   עדכון מחיר יום הבראה החל מ – 1.1.2010 ל – 23.70 ₪.

(6)   עדכון מחיר יום הבראה החל מ – 1.1.2011 ל – 24.40 ₪.

(7)   עדכון מחיר יום הבראה החל מ – 1.1.2012 ל – 25.20 ₪.

(8)   עדכון מחיר יום הבראה החל מ – 1.1.2014 ל – 26.40 ₪.

(9)   עדכון מחיר יום הבראה החל מ – 1.2.2016 ל – 22.60 ₪.

הערות צו הרחבה

(1)   עדכון מחיר יום הבראה החל מיום 1.7.2004 ל – 21.14 ₪.

(2)   עדכון מחיר יום הבראה החל מיום 1.1.2008 ל – 21.56 ₪.

(3)   עדכון מחיר יום הבראה החל מיום 1.7.2008 ל – 22.06 ₪.

(4)   עדכון מחיר יום הבראה החל מ – 1.1.2009 ל – 22.70 ₪.

(5)   עדכון מחיר יום הבראה החל מ – 1.1.2010 ל – 23.70 ₪.

(6)   עדכון מחיר יום הבראה החל מ – 1.1.2011 ל – 24.40 ₪.

(7)   עדכון מחיר יום הבראה החל מ – 1.1.2012 ל – 25.20 ₪.

(8)   עדכון מחיר יום הבראה החל מ – 1.1.2014 ל – 26.40 ₪.

(9)   עדכון מחיר יום הבראה החל מ – 1.2.2016 ל – 22.60 ₪.

כותרת

הסכם קיבוצי כללי

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה

צדדים

בין

לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בשם הארגונים הכלכליים המפורטים מטה⁽¹⁾

 (להלן: "צד א'")

לבין

הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, יחידותיה ושלוחותיה.

(להלן: "צד ב'")

   בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה, כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, ביום ו' בשבט התשס"ג (9 בינואר 2003), ומספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7002/2003, כמפורט בתוספת, וכי ההוראות האמורות יחולו מיום כ"ז בטבת התשס"ג (11 בינואר 2003)  על כל העובדים והמעבידים בישראל למעט –

1.      עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם;

2.      עובדים עם מגבלות פיזיות, נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף באחזקתם.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   הארגונים הכלכליים: התאחדות התעשיינים בישראל, התאחדות האיכרים בישראל, לשכת המסחר בת"א בשמה ובשם לשכות המסחר בירושלים, ב"ש, חיפה ונצרת, התאחדות הקבלנים בישראל, התאחדות הסוחרים בישראל, איגוד הבנקים בישראל, התאחדות תעשייני היהלומים בישראל בע"מ, התאחדות המלונות בישראל, התאחדות ענף הקולנוע בישראל, התאחדות חברות לביטוח חיים בישראל בע"מ, הארגון הארצי של מפעלי השמירה בישראל, האיגוד הכל ארצי של מפעלי הניקיון והאחזקה בישראל, התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל, האיגוד הארצי למסחר בישראל, לשכת ארגוני העצמאיים בישראל.

מבוא

בעניין: עדכון סכום השתתפות בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה.

הואיל: והצדדים חתמו ביום 13.2.76 הסכם קיבוצי כללי רב-שנתי בדבר השתתפות המעסיקים בהוצאות הנסיעה של העובדים לעבודה וממנה.

והואיל: ובהתאם לסעיף 4 להסכם הנ"ל, יש לעדכן את שיעורי החזר הוצאות הנסיעה בהתאם לשינויים שיחולו מזמן לזמן במחירי הנסיעה באוטובוסים הציבוריים עפ"י הודעת משרד התחבורה.

והואיל: והחל ביום 1.1.2003 הועלו מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית עפ"י הודעת משרד התחבורה בשיעור של 3.8% בממוצע.

לפיכך הסכימו הצדדים כדלקמן:

תוספת

ההוראות המורחבות

1.      המבוא מהווה חלק בלתי נפרד של הסכם זה.

1.      לא הורחב.

שיעור החזר הוצאות הנסיעה

2.      שיעור החזר הוצאות הנסיעה מיום 1.1.2003 יהיה עד 20.76 ₪ ליום עבודה.⁽¹⁾⁽²⁾

2.      שיעור החזר הוצאות הנסיעה יהיה עד 20.76 שקלים חדשים ליום עבודה. ⁽¹⁾⁽²⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדיון תשן/7-1 אליקים נ' אורינט קולור תעשיות צילום (1984) בע"מ, פד"ע כג(1) נפסק, כי ניתן להסכים עם עובד על שכר הכולל דמי נסיעה ובתנאי שכאשר יש העלאה בסכום שהעובד זכאי לו מכוח ההסכם האמור או מכוח צו הרחבה, על המעביד להעלות את "שכרו הכולל" של העובד בשיעור גובה ההעלאה בדמי הנסיעה.

בדב"ע נז/3-79 הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' רוטנברג, פ"ד לב(1999) 91 –     נפסק, כי  הסכמת העובד לכלול דמי נסיעה בשכרו חייבת להיות מפורשת וחד^–משמעית.  

בדב"ע 3-63/98 גלי בובליל – א.א.צ. שירותים משפטיים בע"מ, פד"ע לב 91 נקבע שאין די בהסכמה על שכר נטו לצורך קביעה כי השכר כולל דמי נסיעה, אלא נדרשת הסכמה מפורשת וחד משמעית.

לצד זאת, נקבע בעע 1144/04‏ ‏ אברהם מרחיב נ' אברהם מרחיב, 21.12.2006 כי מקום בו גדל שכרו של העובד בשיעור של 20% מבלי שניתן הסבר להעלאה, סביר שהשינוי חל באופן שהשכר כלל תשלום עבור הוצאות נסיעה.

(2)   לעניין הוצאות נסיעה בשבתות וחג נפסק בברע 36959-06-15‏ ‏ ‏MUSABAL ABDALLA‏ נ' טלרן אחזקות ונקיון (2000) בע"מ, 15.7.2015, כי על המעסיקה מוטלת החובה להוכיח כי מילאה חובתה כלפי המבקש לממן נסיעותיו לעבודה וממנה בשבתות ובחגים עד לשיעור המקסימאלי כנקוב בצו ההרחבה.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(1)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות הסכם קיבוצי.

התנאים לקיום הזכאות

3.      כל עובד, הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות, עד המקסימום האמור בסעיף 2, בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל בו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.^(1)(2)(3)(4)

3.      כל עובד, הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו השתתפות, עד המקסימום האמור בסעיף 2, בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל בו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו. ^{(1)(2) (3) (4)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדב"ע נו/3-46 רונית עילם נ' אטלס שירותי כח אדם בע"מ, 19.9.96 נפסק, כי סעיף 3 מתייחס לתחבורה ולאו דווקא לתחבורה ציבורית בעוד שסעיף 4 קובע את ההוצאות על יסוד הוצאות תחבורה ציבורית. מכאן שהזכאות קיימת לכל עובד שנזקק לתחבורה כלשהי, ושההוצאות מחושבות על פי עלות נסיעה בתחבורה ציבורית. בכל מקרה, הזכאות קמה זאת בתנאי  שהעובד אינו מוסע על חשבון המעסיק, כקבוע בסעיף 6.

האמור נפסק לעניין צו ההרחבה אך רלוונטי גם להוראות ההסכם הקיבוצי [ראו לעניין זה גם: עע 1342-01-11‏ ‏ יוסף בשאראת נ' ראובן באלי, 26.11.2013].

כך, העובד יהיה זכאי לדמי נסיעה גם כאשר נסע ברכבו הפרטי [ראו עוד: עע 18/03‏ ‏ ניר רענן, עו"ד נ' עו"ד דגני שפירא ושות'‏, 12.9.2006; עע 15231-12-11‏ ‏ שגרירות צ'ילה נ' פולידו פרנקל מויסס, 25.3.2014].

כך בעע 52949-05-10  ליליה וולצ'ק נ' ש. אלברט עבודות ציבוריות, 28.3.2012 נפסק, כי בזמנים בהם לא הוכיחה העובדת כי הזדקקה לתחבורה כדי להגיע למקום העבודה היא אינה זכאית לדמי נסיעה.

(2)   בע"ע 100/06 עיריית טירה נ' אלרחמן קשוע, 22.5.2006 נפסק כי אמת המידה המרכזית לצורך הקביעה האם התקיים "מבחן ההזקקות " במקרה פלוני, היא במרחק שבין מעונו של העובד למקום עבודתו. ככל שלא הוכח אחרת, חזקה על עובד המתגורר במרחק שאינו עולה על 500 מטרים ממקום עבודתו, שהוא מרחק הליכה סביר, שאינו זקוק לתחבורה ציבורית. יצויין, כי האמור נקבע לעניין חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, אך רלוונטי גם לענייננו. [ראו לעניין זה גם: 30878-11-16 אלכסנדר נורדשטיין נ' ויקטוריה קורבן, 6.9.2018].

(3)   בעד"מ 13-07 אלירן אסלטי נ' כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ, 29.10.2008 נפסק כי עובד זכאי להשתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה כדי להגיע למקום עבודתו ולחזור לביתו בלא קשר לחלקיות משרתו, בין אם עבד ארבע שעות ביום או שמונה שעות או כל מספר שעות אחר.

(4)   בדיון נא/3-134 יעקב סלוצקי – י.מ. טוקטלי ובניו בע"מ , פד"ע כג(1) 293 נפסק כי

תשלום דמי נסיעה נמנה עם הזכויות הנלוות שיש לשלמן מדי חודש, כהחזר תשלומים, אשר הוצאו על-ידי העובד בפועל בתקופת עבודתו. שעה שמדובר בזכות נלווית שיש לשלמה מדי חודש בחודשו, והיא מהווה החזר הוצאות, קיימת זכות לפדיונה גם לאחר ניתוק יחסי העבודה.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות להסכם קיבוצי.

(3)   ראו לעיל ה"ש (3) בהערות להסכם קיבוצי.

(4)   ראו לעיל ה"ש (4) בהערות להסכם קיבוצי.

 קביעת הוצאות הנסיעה

4.      הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה. ⁽¹⁾⁽²⁾

4.      הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה. ^{(1) (2)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בעע 21590-04-20  מואייד את עבד עראקי בע"מ – ראמי בחארי, 6.12.2020 נפסק כי כדי שיפסקו הוצאות נסיעה לא די בהוכחת הצורך בתחבורה, אלא על העובד להוכיח ברמת ודאות סבירה את הנתונים העובדתיים המשמשים בסיס לחישוב סכום הזכאות.

מנגד יצויין, כי בעע 1342-01-11‏ ‏ יוסף בשאראת נ' ראובן באלי, 26.11.2013 נפסק, כי אמנם העובד לא הציג תעריפי תחבורה בזמנים הרלוונטיים אך לא היתה ראיה נגדית מטעם המעסיק והתעריף הנתבע נקבע כסביר.

בעע 42710-05-13‏ ‏ לירון עדי נ' דניאל בן עזרא, 1.9.2016, נפסק, כי באותו עניין בו הוכח כי אין תחבורה ציבורית פעילה הוכח על ידי העובד כי הוא זכאי להחזר הוצאות נסיעה בסכום המרבי ליום עבודה.

(2)   בדבע נד/2-28      אהרון זילברשטיין נ' שמחה כהן, 22.2.1996 נפסק כי ניתן להוכיח את עלות הנסיעות באמצעות אישור מחברת האוטובוסים.

בעע 15231-12-11‏ ‏ שגרירות צ'ילה נ' פולידו פרנקל מויסס, 25.3.2014 נפסק כי ניתן להסתפק בדוח תעריפי נסיעות של חברת האוטובוסים ואין צורך בנוסף לזמן נציג מהחברה לעדות.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי.

 עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד

5.      עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעסיקו בהוצאות נסיעה בגבולות הסכום הנקוב בסעיף 2 גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני 3 תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו. האמור בסעיף זה הינו בכפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.

5.      עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות הנסיעה גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני, שלוש תחנות עירוניות נוספות לפחות, כדי להגיע למקום עבודתו; האמור בסעיף זה הינו בכפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.

 הסעה על-ידי המעסיק

6.      החזר הוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעסיק או מטעמו, מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה), יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל.^(1)(2)(3)(4)

6.      החזר הוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעביד או מטעמו; מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה) יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל. ^{(1) (2) (3) (4)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדב"ע נו/3-141‏ בן-בסט נ' שבתאי‏, פ"ד לב(1999) 646 נפסק, כי צו ההרחבה אינו מחייב קבלת תביעת המערער לתשלום דמי נסיעות, בעבור הנסיעות שבהן הוסע לעבודה על^–ידי המשיב או על חשבונו.

(2)   בדיון לה/4-1 רשות הנמלים נ' יהונתן ברקת, פ"ד ז(1) 425  נפסק לעניין השתתפות מעסיק בהחזקת רכב, כי מדובר בזכות החופפת לזכות לקבלת דמי נסיעות ואין זכאות לשני התנאים בו זמנית.

(3)   בעע 1697-07-12  צאלח רגא אבו צפטט נ' ר.ל.פ.י חקלאות בע"מ, 20.11.2012 נפסק, כי הזכאות לדמי נסיעה לא מגיעה לכדי מיצוי מקום בו ההסעה מטעם המעסיק היתה רק בחלק מהדרך.

(4)   בעע 279/99‏ ‏ אל על אברהם נ' בית ישראל פריש, 16.9.2001  נפסק, כי עובד לא יהיה זכאי לדמי נסיעה, מקום בו בחר שלא לעשות שימוש בשירותי ההסעה משום שהיה עליו להשכים קום.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות הסכם קיבוצי.

(3)   ראו לעיל ה"ש (3) בהערות הסכם קיבוצי.

(4)   ראו לעיל ה"ש (4) בהערות הסכם קיבוצי.

היעדרות עובד מעבודה

7.      עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.

7.      עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.

תחילת הוראות

8.       תחילתן של הוראות הסכם זה החל ביום 1.1.2003.

8.      לא הורחב.

הזכות/ החובה

הוראות ההסכם הקיבוצי

הוראות צו ההרחבה

הערות

מקורות

א.      הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 11.7.2004 ומספרו 7016/04 ⁽¹⁾

הסכמים קיבוציים קודמים

א.      הסכם קיבוצי מיום שנערך ונחתם ביום 13.2.1976 ומספרו 7018/76.

ב.      הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 9.1.2003 ומספרו 7002/03.

א.      פורסם בי"פ 5332, יב' בתשרי התשס"ה, 27.9.2004, עמ' 85⁽¹⁾

צווי הרחבה קודמים

א.      פורסם בי"פ 2339, ט"ו בתמוז התשל"ז, 1.7.1977,  עמ' 1808.

ב.      פורסם בי"פ 5167, יד' באדר ב' התשס"ג, 18.3.2002, עמ' 1856.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   עדכון מחיר יום הבראה החל מיום 1.7.2004 ל – 21.14 ₪.

הערות צו הרחבה

(1)   עדכון מחיר יום הבראה החל מיום 1.7.2004 ל – 21.14 ₪.

כותרת

הסכם קיבוצי כללי

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה

צדדים

בין

לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בשם הארגונים הכלכליים המפורטים מטה⁽¹⁾

 (להלן: "צד א'")

לבין

הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, יחידותיה ושלוחותיה.

(להלן: "צד ב'")

   בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה, כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, ביום כ"ב בתמוז התשס"ד (11 ביולי 2004), ומספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7016/2004, וכי ההוראות האמורות, כמפורט בתוספת, יחולו מיום י"ב בתמוז התשס"ד (1 ביולי 2004)  על כל העובדים והמעבידים בישראל למעט: עובדים במפעלים מוגנים כאמור בסעיף 17(א) לחוק שכר מינימום, התשמ"ו – 1987.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   הארגונים הכלכליים: התאחדות התעשיינים בישראל, התאחדות האיכרים בישראל, לשכת המסחר בת"א בשמה ובשם לשכות המסחר בירושלים, ב"ש, חיפה ונצרת, התאחדות הקבלנים בישראל, התאחדות הסוחרים בישראל, איגוד הבנקים בישראל, התאחדות תעשייני היהלומים בישראל בע"מ, התאחדות המלונות בישראל, התאחדות ענף הקולנוע בישראל, התאחדות חברות לביטוח חיים בישראל בע"מ, הארגון הארצי של מפעלי השמירה בישראל, האיגוד הכל ארצי של מפעלי הניקיון והאחזקה בישראל, התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל, האיגוד הארצי למסחר בישראל, לשכת ארגוני העצמאיים בישראל.

מבוא

בעניין: עדכון סכום השתתפות בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה.

הואיל: והצדדים חתמו ביום 13.2.76 הסכם קיבוצי כללי רב-שנתי בדבר השתתפות המעסיקים בהוצאות הנסיעה של העובדים לעבודה וממנה.

והואיל: ובהתאם לסעיף 4 להסכם הנ"ל, יש לעדכן את שיעורי החזר הוצאות הנסיעה בהתאם לשינויים שיחולו מזמן לזמן במחירי הנסיעה באוטובוסים הציבוריים עפ"י הודעת משרד התחבורה.

והואיל: והחל ביום 1.7.2004 הועלו מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית עפ"י הודעת משרד התחבורה בשיעור של 1.85% בממוצע.

לפיכך הסכימו הצדדים כדלקמן:

תוספת

ההוראות המורחבות

1.      המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד של הסכם זה.

1.      לא הורחב.

שיעור החזר הוצאות הנסיעה

2.      שיעור החזר הוצאות הנסיעה מיום 1.7.2004 יהיה עד 21.14 ₪ ליום עבודה.⁽¹⁾⁽²⁾

2.      שיעור החזר הוצאות הנסיעה מיום י"ב בתמוז התשס"ד (1 ביולי 2004) יהיה 21.14 שקלים חדשים ליום עבודה. ⁽¹⁾⁽²⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדיון תשן/7-1 אליקים נ' אורינט קולור תעשיות צילום (1984) בע"מ, פד"ע כג(1) נפסק, כי ניתן להסכים עם עובד על שכר הכולל דמי נסיעה ובתנאי שכאשר יש העלאה בסכום שהעובד זכאי לו מכוח ההסכם האמור או מכוח צו הרחבה, על המעביד להעלות את "שכרו הכולל" של העובד בשיעור גובה ההעלאה בדמי הנסיעה.

בדב"ע נז/3-79 הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' רוטנברג, פ"ד לב(1999) 91 –     נפסק, כי  הסכמת העובד לכלול דמי נסיעה בשכרו חייבת להיות מפורשת וחד^–משמעית.  

בדב"ע 3-63/98 גלי בובליל – א.א.צ. שירותים משפטיים בע"מ, פד"ע לב 91 נקבע שאין די בהסכמה על שכר נטו לצורך קביעה כי השכר כולל דמי נסיעה, אלא נדרשת הסכמה מפורשת וחד משמעית.

לצד זאת, נקבע בעע 1144/04‏ ‏ אברהם מרחיב נ' אברהם מרחיב, 21.12.2006 כי מקום בו גדל שכרו של העובד בשיעור של 20% מבלי שניתן הסבר להעלאה, סביר שהשינוי חל באופן שהשכר כלל תשלום עבור הוצאות נסיעה.

(2)   לעניין הוצאות נסיעה בשבתות וחג נפסק בברע 36959-06-15‏ ‏ ‏MUSABAL ABDALLA‏ נ' טלרן אחזקות ונקיון (2000) בע"מ, 15.7.2015, כי על המעסיקה מוטלת החובה להוכיח כי מילאה חובתה כלפי המבקש לממן נסיעותיו לעבודה וממנה בשבתות ובחגים עד לשיעור המקסימאלי כנקוב בצו ההרחבה.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(1)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות הסכם קיבוצי.

התנאים לקיום הזכאות

3.      כל עובד, הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות, עד המקסימום האמור בסעיף 2, בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל בו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.^(1)(2)(3)(4)

3.      כל עובד, הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו השתתפות, עד המקסימום האמור בסעיף 2, בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל שבו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו. ^{(1)(2) (3) (4)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדב"ע נו/3-46 רונית עילם נ' אטלס שירותי כח אדם בע"מ, 19.9.96 נפסק, כי סעיף 3 מתייחס לתחבורה ולאו דווקא לתחבורה ציבורית בעוד סעיף 4 קובע את ההוצאות על יסוד הוצאות תחבורה ציבורית. מכאן שהזכאות קיימת לכל עובד שנזקק לתחבורה כלשהי, ושההוצאות מחושבות על פי עלות נסיעה בתחבורה ציבורית. בכל מקרה, הזכאות קמה זאת בתנאי  שהעובד אינו מוסע על חשבון המעסיק, כקבוע בסעיף 6.

האמור נפסק לעניין צו ההרחבה אך רלוונטי גם להוראות ההסכם הקיבוצי [ראו לעניין זה גם: עע 1342-01-11‏ ‏ יוסף בשאראת נ' ראובן באלי, 26.11.2013].

כך, העובד יהיה זכאי לדמי נסיעה גם כאשר נסע ברכבו הפרטי [ראו עוד: עע 18/03‏ ‏ ניר רענן, עו"ד נ' עו"ד דגני שפירא ושות'‏, 12.9.2006; עע 15231-12-11‏ ‏ שגרירות צ'ילה נ' פולידו פרנקל מויסס, 25.3.2014].

כך בעע 52949-05-10  ליליה וולצ'ק נ' ש. אלברט עבודות ציבוריות, 28.3.2012 נפסק כי בזמנים בהם לא הוכיחה העובדת כי הזדקקה לתחבורה כדי להגיע למקום העבודה היא אינה זכאית לדמי נסיעה.

(2)   בע"ע 100/06 עיריית טירה נ' אלרחמן קשוע, 22.5.2006 נפסק כי אמת המידה המרכזית לצורך הקביעה האם התקיים "מבחן ההזקקות " במקרה פלוני, היא במרחק שבין מעונו של העובד למקום עבודתו. ככל שלא הוכח אחרת, חזקה על עובד המתגורר במרחק שאינו עולה על 500 מטרים ממקום עבודתו, שהוא מרחק הליכה סביר, שאינו זקוק לתחבורה ציבורית. יצויין, כי האמור נקבע לעניין חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, אך רלוונטי גם לענייננו. [ראו לעניין זה גם: 30878-11-16 אלכסנדר נורדשטיין נ' ויקטוריה קורבן, 6.9.2018].

(3)   בעד"מ 13-07 אלירן אסלטי נ' כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ, 29.10.2008 נפסק כי עובד זכאי להשתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה כדי להגיע למקום עבודתו ולחזור לביתו בלא קשר לחלקיות משרתו, בין אם עבד ארבע שעות ביום או שמונה שעות או כל מספר שעות אחר.

(4)   בדיון נא/3-134 יעקב סלוצקי – י.מ. טוקטלי ובניו בע"מ , פד"ע כג(1) 293 נפסק כי

תשלום דמי נסיעה נמנה עם הזכויות הנלוות שיש לשלמן מדי חודש, כהחזר תשלומים, אשר הוצאו על-ידי העובד בפועל בתקופת עבודתו. שעה שמדובר בזכות נלווית שיש לשלמה מדי חודש בחודשו, והיא מהווה החזר הוצאות, קיימת זכות לפדיונה גם לאחר ניתוק יחסי העבודה.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות להסכם קיבוצי.

(3)   ראו לעיל ה"ש (3) בהערות להסכם קיבוצי.

(4)   ראו לעיל ה"ש (4) בהערות להסכם קיבוצי.

 קביעת הוצאות הנסיעה

4.      הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה. ⁽¹⁾⁽²⁾

4.      הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה. ^{(1) (2)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בעע 21590-04-20  מואייד את עבד עראקי בע"מ – ראמי בחארי, 6.12.2020 –נפסק כי כדי שיפסקו הוצאות נסיעה לא די בהוכחת הצורך בתחבורה, אלא על העובד להוכיח ברמת ודאות סבירה את הנתונים העובדתיים המשמשים בסיס לחישוב סכום הזכאות.

מנגד יצויין, כי בעע 1342-01-11‏ ‏ יוסף בשאראת נ' ראובן באלי, 26.11.2013 נפסק כי אמנם העובד לא הציג תעריפי תחבורה בזמנים הרלוונטיים אך לא היתה ראיה נגדית מטעם המעסיק והתעריף הנתבע נקבע כסביר.

בעע 42710-05-13‏ ‏ לירון עדי נ' דניאל בן עזרא, 1.9.2016, נפסק, כי באותו עניין בו הוכח כי אין תחבורה ציבורית פעילה הוכח על ידי העובד כי הוא זכאי להחזר הוצאות נסיעה בסכום המרבי ליום עבודה.

(2)   בדבע נד/2-28      אהרון זילברשטיין נ' שמחה כהן, 22.2.1996 נפסק כי ניתן להוכיח את עלות הנסיעות באמצעות אישור מחברת האוטובוסים.

בעע 15231-12-11‏ ‏ שגרירות צ'ילה נ' פולידו פרנקל מויסס, 25.3.2014 נפסק כי ניתן להסתפק בדוח תעריפי נסיעות של חברת האוטובוסים ואין צורך בנוסף לזמן נציג מהחברה לעדות.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי.

 עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד

5.      עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעסיקו בהוצאות נסיעה גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני 3 תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו. האמור בסעיף זה הינו בכפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.

5.      עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות הנסיעה גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני, שלוש תחנות עירוניות נוספות לפחות, כדי להגיע למקום עבודתו. האמור בסעיף זה הוא בכפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.

 הסעה על-ידי המעסיק

6.      החזר הוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעסיק או מטעמו, מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה), יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל.^(1)(2)(3)(4)

6.      החזר הוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעביד או מטעמו, מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה) יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל. ^{(1) (2) (3) (4)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדב"ע נו/3-141‏ בן-בסט נ' שבתאי‏, פ"ד לב(1999) 646 נפסק, כי צו ההרחבה אינו מחייב קבלת תביעת המערער לתשלום דמי נסיעות, בעבור הנסיעות שבהן הוסע לעבודה על^–ידי המשיב או על חשבונו.

(2)   בדיון לה/4-1 רשות הנמלים נ' יהונתן ברקת, פ"ד ז(1) 425  נפסק לעניין השתתפות מעסיק בהחזקת רכב, כי מדובר בזכות החופפת לזכות לקבלת דמי נסיעות ואין זכאות לשני התנאים בו זמנית.

(3)   בעע 1697-07-12  צאלח רגא אבו צפטט נ' ר.ל.פ.י חקלאות בע"מ, 20.11.2012 נפסק, כי הזכאות לדמי נסיעה לא מגיעה לכדי מיצוי מקום בו ההסעה מטעם המעסיק היתה רק בחלק מהדרך.

(4)   בעע 279/99‏ ‏ אל על אברהם נ' בית ישראל פריש, 16.9.2001  נפסק, כי עובד לא יהיה זכאי לדמי נסיעה, מקום בו בחר שלא לעשות שימוש בשירותי ההסעה משום שהיה עליו להשכים קום.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות הסכם קיבוצי.

(3)   ראו לעיל ה"ש (3) בהערות הסכם קיבוצי.

(4)   ראו לעיל ה"ש (4) בהערות הסכם קיבוצי.

היעדרות עובד מעבודה

7.      עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.

7.      עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.

תחילת הוראות

8.       תחילתן של הוראות הסכם זה החל ביום 1.7.2004.

8.      לא הורחב.

הזכות/ החובה

הוראות ההסכם הקיבוצי

הוראות צו ההרחבה

הערות

מקורות

א.      הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 4.3.2008 ומספרו 7014/08⁽¹⁾

הסכמים קיבוציים קודמים

א.      הסכם קיבוצי מיום שנערך ונחתם ביום 13.2.1976 ומספרו 7018/76.

ב.      הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 9.1.2003 ומספרו 7002/03.

ג.       הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 11.7.2004 ומספרו 7016/04.

א.      פורסם בי"פ 5847, ט' באלול התשס"ח, 9.9.2008, עמ' 4634.⁽¹⁾

צווי הרחבה קודמים

א.      פורסם בי"פ 5167, יד' באדר ב' התשס"ג, 18.3.2002, עמ' 1856.

ב.      פורסם בי"פ 5332, יב' בתשרי התשס"ה, 27.9.2004, עמ' 85.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   עדכון מחיר יום הבראה החל מיום 1.1.2008 ל – 21.56 ₪.

הערות צו הרחבה

(1)   עדכון מחיר יום הבראה החל מיום 1.1.2008 ל – 21.56 ₪.

כותרת

הסכם קיבוצי כללי

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה

צדדים

בין

לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בשם הארגונים הכלכליים המפורטים מטה⁽¹⁾

 (להלן: "צד א'")

לבין

הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, יחידותיה ושלוחותיה.

(להלן: "צד ב'")

   בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה, כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי, שנחתם ביום כ"ז באדר א' התשס"ח (4 במרס 2008) בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7014/2008 וכי ההוראות האמורות, כמפורט בתוספת, יחולו מיום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008)  על כל העובדים והמעבידים בישראל אך  למעט, עובדים במפעלים מוגנים כאמור בסעיף 17(א) לחוק שכר מינימום, התשמ"ו – 1987.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   הארגונים הכלכליים: התאחדות התעשיינים בישראל, התאחדות האיכרים בישראל, לשכת המסחר בת"א בשמה ובשם לשכות המסחר בירושלים, ב"ש, חיפה ונצרת, התאחדות הקבלנים בישראל, התאחדות הסוחרים בישראל, איגוד הבנקים בישראל, התאחדות תעשייני היהלומים בישראל בע"מ, התאחדות המלונות בישראל, התאחדות ענף הקולנוע בישראל, התאחדות חברות לביטוח חיים בישראל בע"מ, הארגון הארצי של מפעלי השמירה בישראל, האיגוד הכלל ארצי של מפעלי הניקיון והאחזקה בישראל, התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל, האיגוד הארצי למסחר בישראל, לשכת ארגוני העצמאיים בישראל.

מבוא

בעניין: עדכון סכום השתתפות בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה.

הואיל: והצדדים חתמו ביום 13.2.76 הסכם קיבוצי כללי רב-שנתי בדבר השתתפות המעסיקים בהוצאות הנסיעה של העובדים לעבודה וממנה;

והואיל: ובהתאם לסעיף 4 להסכם הנ"ל, יש לעדכן את שיעורי החזר הוצאות הנסיעה בהתאם לשינויים שיחולו מזמן לזמן במחירי הנסיעה באוטובוסים הציבוריים עפ"י הודעת משרד התחבורה;

והואיל: והחל ביום 1.1.08 התייקרו מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית עפ"י הודעת משרד התחבורה בשיעור של 2.00% (שני אחוזים) בממוצע;

לפיכך הסכימו הצדדים כדלקמן:

תוספת

ההוראות המורחבות

1.      המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד של הסכם זה.

1.      לא הורחב.

שיעור החזר הוצאות הנסיעה

2.      שיעור החזר הוצאות הנסיעה מיום 1.1.2008 יהיה עד 21.56 ₪ ליום עבודה.⁽¹⁾⁽²⁾

2.      שיעור החזר הוצאות הנסיעה מיום 1.1.2008 יהיה 21.56 שקלים חדשים ליום עבודה. ⁽¹⁾⁽²⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדיון תשן/7-1 אליקים נ' אורינט קולור תעשיות צילום (1984) בע"מ, פד"ע כג(1) נפסק, כי ניתן להסכים עם עובד על שכר הכולל דמי נסיעה ובתנאי שכאשר יש העלאה בסכום שהעובד זכאי לו מכוח ההסכם האמור או מכוח צו הרחבה, על המעביד להעלות את "שכרו הכולל" של העובד בשיעור גובה ההעלאה בדמי הנסיעה.

בדב"ע נז/3-79 הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' רוטנברג, פ"ד לב(1999) 91 –     נפסק, כי  הסכמת העובד לכלול דמי נסיעה בשכרו חייבת להיות מפורשת וחד^–משמעית.  

בדב"ע 3-63/98 גלי בובליל – א.א.צ. שירותים משפטיים בע"מ, פד"ע לב 91 נקבע שאין די בהסכמה על שכר נטו לצורך קביעה כי השכר כולל דמי נסיעה, אלא נדרשת הסכמה מפורשת וחד משמעית.

לצד זאת, נקבע בעע 1144/04‏ ‏ אברהם מרחיב נ' אברהם מרחיב, 21.12.2006 כי מקום בו גדל שכרו של העובד בשיעור של 20% מבלי שניתן הסבר להעלאה, סביר שהשינוי חל באופן שהשכר כלל תשלום עבור הוצאות נסיעה.

(2)   לעניין הוצאות נסיעה בשבתות וחג נפסק בברע 36959-06-15‏ ‏ ‏MUSABAL ABDALLA‏ נ' טלרן אחזקות ונקיון (2000) בע"מ, 15.7.2015, כי על המעסיקה מוטלת החובה להוכיח כי מילאה חובתה כלפי המבקש לממן נסיעותיו לעבודה וממנה בשבתות ובחגים עד לשיעור המקסימאלי כנקוב בצו ההרחבה.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(1)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות הסכם קיבוצי.

התנאים לקיום הזכאות

3.      כל עובד, הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות עד המקסימום האמור בסעיף 2 לעיל בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, בעד כל יום עבודה בפועל בו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.^(1)(2)(3)(4)

3.      כל עובד, הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו השתתפות, עד המקסימום האמור בסעיף 2, בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל שבו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו. ^{(1)(2) (3) (4)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדב"ע נו/3-46 רונית עילם נ' אטלס שירותי כח אדם בע"מ, 19.9.96 נפסק, כי סעיף 3 מתייחס לתחבורה ולאו דווקא לתחבורה ציבורית בעוד סעיף 4 קובע את ההוצאות על יסוד הוצאות תחבורה ציבורית. מכאן שהזכאות קיימת לכל עובד שנזקק לתחבורה כלשהי, ושההוצאות מחושבות על פי עלות נסיעה בתחבורה ציבורית. בכל מקרה, הזכאות קמה זאת בתנאי  שהעובד אינו מוסע על חשבון המעסיק, כקבוע בסעיף 6.

האמור נפסק לעניין צו ההרחבה אך רלוונטי גם להוראות ההסכם הקיבוצי [ראו לעניין זה גם: עע 1342-01-11‏ ‏ יוסף בשאראת נ' ראובן באלי, 26.11.2013].

כך, העובד יהיה זכאי לדמי נסיעה גם כאשר נסע ברכבו הפרטי [ראו עוד: עע 18/03‏ ‏ ניר רענן, עו"ד נ' עו"ד דגני שפירא ושות'‏, 12.9.2006; עע 15231-12-11‏ ‏ שגרירות צ'ילה נ' פולידו פרנקל מויסס, 25.3.2014].

כך בעע 52949-05-10  ליליה וולצ'ק נ' ש. אלברט עבודות ציבוריות, 28.3.2012 נפסק כי בזמנים בהם לא הוכיחה העובדת כי הזדקקה לתחבורה כדי להגיע למקום העבודה היא אינה זכאית לדמי נסיעה.

(2)   בע"ע 100/06 עיריית טירה נ' אלרחמן קשוע, 22.5.2006 נפסק כי אמת המידה המרכזית לצורך הקביעה האם התקיים "מבחן ההזקקות " במקרה פלוני, היא במרחק שבין מעונו של העובד למקום עבודתו. ככל שלא הוכח אחרת, חזקה על עובד המתגורר במרחק שאינו עולה על 500 מטרים ממקום עבודתו, שהוא מרחק הליכה סביר, שאינו זקוק לתחבורה ציבורית. יצויין, כי האמור נקבע לעניין חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, אך רלוונטי גם לענייננו. [ראו לעניין זה גם: 30878-11-16 אלכסנדר נורדשטיין נ' ויקטוריה קורבן, 6.9.2018].

(3)   בעד"מ 13-07 אלירן אסלטי נ' כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ, 29.10.2008 נפסק כי עובד זכאי להשתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה כדי להגיע למקום עבודתו ולחזור לביתו בלא קשר לחלקיות משרתו, בין אם עבד ארבע שעות ביום או שמונה שעות או כל מספר שעות אחר.

(4)   בדיון נא/3-134 יעקב סלוצקי – י.מ. טוקטלי ובניו בע"מ , פד"ע כג(1) 293 נפסק כי

תשלום דמי נסיעה נמנה עם הזכויות הנלוות שיש לשלמן מדי חודש, כהחזר תשלומים, אשר הוצאו על-ידי העובד בפועל בתקופת עבודתו. שעה שמדובר בזכות נלווית שיש לשלמה מדי חודש בחודשו, והיא מהווה החזר הוצאות, קיימת זכות לפדיונה גם לאחר ניתוק יחסי העבודה.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות להסכם קיבוצי.

(3)   ראו לעיל ה"ש (3) בהערות להסכם קיבוצי.

(4)   ראו לעיל ה"ש (4) בהערות להסכם קיבוצי.

 קביעת הוצאות הנסיעה

4.      הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מנוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה. ⁽¹⁾⁽²⁾

4.      הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה. ^{(1) (2)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בעע 21590-04-20  מואייד את עבד עראקי בע"מ – ראמי בחארי, 6.12.2020 –נפסק כי כדי שיפסקו הוצאות נסיעה לא די בהוכחת הצורך בתחבורה, אלא על העובד להוכיח ברמת ודאות סבירה את הנתונים העובדתיים המשמשים בסיס לחישוב סכום הזכאות.

מנגד יצויין, כי בעע 1342-01-11‏ ‏ יוסף בשאראת נ' ראובן באלי, 26.11.2013 נפסק כי אמנם העובד לא הציג תעריפי תחבורה בזמנים הרלוונטיים אך לא היתה ראיה נגדית מטעם המעסיק והתעריף הנתבע נקבע כסביר.

בעע 42710-05-13‏ ‏ לירון עדי נ' דניאל בן עזרא, 1.9.2016, נפסק, כי באותו עניין בו הוכח כי אין תחבורה ציבורית פעילה הוכח על ידי העובד כי הוא זכאי להחזר הוצאות נסיעה בסכום המרבי ליום עבודה.

(2)   בדבע נד/2-28      אהרון זילברשטיין נ' שמחה כהן, 22.2.1996 נפסק כי ניתן להוכיח את עלות הנסיעות באמצעות אישור מחברת האוטובוסים.

בעע 15231-12-11‏ ‏ שגרירות צ'ילה נ' פולידו פרנקל מויסס, 25.3.2014 נפסק כי ניתן להסתפק בדוח תעריפי נסיעות של חברת האוטובוסים ואין צורך בנוסף לזמן נציג מהחברה לעדות.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי.

 עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד

5.      עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעסיקו בהוצאות נסיעה גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני 3 תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו. האמור בסעיף זה הינו בכפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.

5.      עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות הנסיעה בגבולות הסכום הנקוב בסעיף 2 גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני, שלוש תחנות עירוניות נוספות לפחות, כדי להגיע למקום עבודתו; האמור בסעיף זה הוא בכפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.

 הסעה על-ידי המעסיק

6.      החזר הוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעסיק או מטעמו. מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה), יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל.^(1)(2)(3)(4)

6.      החזר הוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעביד או מטעמו; מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה) יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל. ^{(1) (2) (3) (4)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדב"ע נו/3-141‏ בן-בסט נ' שבתאי‏, פ"ד לב(1999) 646 נפסק, כי צו ההרחבה אינו מחייב קבלת תביעת המערער לתשלום דמי נסיעות, בעבור הנסיעות שבהן הוסע לעבודה על^–ידי המשיב או על חשבונו.

(2)   בדיון לה/4-1 רשות הנמלים נ' יהונתן ברקת, פ"ד ז(1) 425  נפסק לעניין השתתפות מעסיק בהחזקת רכב, כי מדובר בזכות החופפת לזכות לקבלת דמי נסיעות ואין זכאות לשני התנאים בו זמנית.

(3)   בעע 1697-07-12  צאלח רגא אבו צפטט נ' ר.ל.פ.י חקלאות בע"מ, 20.11.2012 נפסק, כי הזכאות לדמי נסיעה לא מגיעה לכדי מיצוי מקום בו ההסעה מטעם המעסיק היתה רק בחלק מהדרך.

(4)   בעע 279/99‏ ‏ אל על אברהם נ' בית ישראל פריש, 16.9.2001  נפסק, כי עובד לא יהיה זכאי לדמי נסיעה, מקום בו בחר שלא לעשות שימוש בשירותי ההסעה משום שהיה עליו להשכים קום.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות הסכם קיבוצי.

(3)   ראו לעיל ה"ש (3) בהערות הסכם קיבוצי.

(4)   ראו לעיל ה"ש (4) בהערות הסכם קיבוצי.

היעדרות עובד מעבודה

7.      עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.

7.      עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.

תחילת הוראות

8.       תחילתן של הוראות הסכם זה החל ביום 1.1.2008.

8.      לא הורחב.

הזכות/ החובה

הוראות ההסכם הקיבוצי

הוראות צו ההרחבה

הערות

מקורות

א.      הסכם שנערך ונחתם ביום 20.1.2009 ומספרו 7029/09 ⁽¹⁾

הסכמים קיבוציים קודמים

א.      הסכם קיבוצי מיום שנערך ונחתם ביום 13.2.1976 ומספרו 7018/76.

ב.      הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 9.1.2003 ומספרו 7002/03.

ג.       הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 11.7.2004 ומספרו 7016/04.

ד.      הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 4.3.2008 ומספרו 7014/08

ה.      הסכם שנערך ונחתם ביום 23.7.2008 ומספרו 7030/08

א.      פורסם בי"פ 6037, ז' בטבת התש"ע, 24.12.2009, עמ' 1108.⁽¹⁾⁽²⁾

צווי הרחבה קודמים

א.      פורסם בי"פ 2339, ט"ו בתמוז התשל"ז, 1.7.1977,  עמ' 1808.

ב.      פורסם בי"פ 5167, יד' באדר ב' התשס"ג, 18.3.2002, עמ' 1856.

ג.       פורסם בי"פ 5332, יב' בתשרי התשס"ה, 27.9.2004, עמ' 85.

ד.      פורסם בי"פ 5847, ט' באלול התשס"ח, 9.9.2008, עמ' 4634.

ה.      פורסם בי"פ 5906, כ"ו בטבת התשס"ט, 22.1.2009, עמ' 1963.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   עדכון מחיר יום הבראה החל מיום 1.1.2009 ל – 22.70 ₪.

(2)   הצו פורסם כאמור ב – 21.12.2009, דהיינו הוא חל למפרע החל מיום 1.1.2009. ראו לעניין תחולה למפרע: סעיף 29 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957.

הערות צו הרחבה

(1)   עדכון מחיר יום הבראה החל מיום 1.1.2009 ל – 22.70 ₪.

כותרת

הסכם קיבוצי כללי

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה

צדדים

בין

לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בשם הארגונים הכלכליים המפורטים מטה⁽¹⁾

 (להלן: "צד א'")

לבין

הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, יחידותיה ושלוחותיה.

(להלן: "צד ב'")

   בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה, כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי, מיום כ"ד בטבת התשס"ט (20 ביולי 2009) בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7029/2009 וכי ההוראות המורחבות, כמפורט בתוספת, יחולו החל ביום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) על כל העובדים והמעבידים בישראל אך  למעט, עובדים במפעלים מוגנים כאמור בסעיף 17(א) לחוק שכר מינימום, התשמ"ו – 1987.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   הארגונים הכלכליים: התאחדות התעשיינים בישראל, התאחדות האיכרים בישראל, לשכת המסחר בת"א בשמה ובשם לשכות המסחר בירושלים, ב"ש, חיפה ונצרת, התאחדות הקבלנים בישראל, התאחדות הסוחרים בישראל, איגוד הבנקים בישראל, התאחדות תעשייני היהלומים בישראל בע"מ, התאחדות המלונות בישראל, התאחדות ענף הקולנוע בישראל, התאחדות חברות לביטוח חיים בישראל בע"מ, הארגון הארצי של מפעלי השמירה בישראל, האיגוד הכלל ארצי של מפעלי הניקיון והאחזקה בישראל, התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל, האיגוד הארצי למסחר בישראל, לשכת ארגוני העצמאים בישראל.

מבוא

בעניין: עדכון סכום השתתפות בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה.

הואיל: והצדדים חתמו ביום 13.2.76 הסכם קיבוצי כללי רב-שנתי בדבר השתתפות המעסיקים בהוצאות הנסיעה של העובדים לעבודה וממנה;

והואיל: ובהתאם לסעיף 4 להסכם הנ"ל, יש לעדכן את שיעורי החזר הוצאות הנסיעה בהתאם לשינויים שיחולו מזמן לזמן במחירי הנסיעה באוטובוסים הציבוריים עפ"י הודעת משרד התחבורה;

והואיל: והחל ביום 1.1.09 התייקרו מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית עפ"י הודעת משרד התחבורה בשיעור ממוצע של 2.88%;

לפיכך הסכימו הצדדים כדלקמן:

תוספת

ההוראות המורחבות

1.      המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד של הסכם זה.

1.      לא הורחב.

שיעור החזר הוצאות הנסיעה

2.      שיעור החזר הוצאות הנסיעה מיום 1.1.09 יהיה עד 22.70 ₪ ליום עבודה.⁽¹⁾⁽²⁾

2.      שיעור החזר הוצאות הנסיעה מיום 1.1.2009 יהיה 22.70 שקלים חדשים ליום עבודה. ⁽¹⁾⁽²⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדיון תשן/7-1 אליקים נ' אורינט קולור תעשיות צילום (1984) בע"מ, פד"ע כג(1) נפסק, כי ניתן להסכים עם עובד על שכר הכולל דמי נסיעה ובתנאי שכאשר יש העלאה בסכום שהעובד זכאי לו מכוח ההסכם האמור או מכוח צו הרחבה, על המעביד להעלות את "שכרו הכולל" של העובד בשיעור גובה ההעלאה בדמי הנסיעה.

בדב"ע נז/3-79 הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' רוטנברג, פ"ד לב(1999) 91 –     נפסק, כי  הסכמת העובד לכלול דמי נסיעה בשכרו חייבת להיות מפורשת וחד^–משמעית.  

בדב"ע 3-63/98 גלי בובליל – א.א.צ. שירותים משפטיים בע"מ, פד"ע לב 91 נקבע שאין די בהסכמה על שכר נטו לצורך קביעה כי השכר כולל דמי נסיעה, אלא נדרשת הסכמה מפורשת וחד משמעית.

לצד זאת, נקבע בעע 1144/04‏ ‏ אברהם מרחיב נ' אברהם מרחיב, 21.12.2006 כי מקום בו גדל שכרו של העובד בשיעור של 20% מבלי שניתן הסבר להעלאה, סביר שהשינוי חל באופן שהשכר כלל תשלום עבור הוצאות נסיעה.

(2)   לעניין הוצאות נסיעה בשבתות וחג נפסק בברע 36959-06-15‏ ‏ ‏MUSABAL ABDALLA‏ נ' טלרן אחזקות ונקיון (2000) בע"מ, 15.7.2015, כי על המעסיקה מוטלת החובה להוכיח כי מילאה חובתה כלפי המבקש לממן נסיעותיו לעבודה וממנה בשבתות ובחגים עד לשיעור המקסימאלי כנקוב בצו ההרחבה.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(1)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות הסכם קיבוצי.

התנאים לקיום הזכאות

3.      כל עובד, הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות עד המקסימום האמור בסעיף 2 לעיל בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, בעד כל יום עבודה בפועל בו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.^(1)(2)(3)(4)

3.      כל עובד, הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו השתתפות עד המקסימום האמור בסעיף 2, בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל שבו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו. ^{(1)(2) (3) (4)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדב"ע נו/3-46 רונית עילם נ' אטלס שירותי כח אדם בע"מ, 19.9.96 נפסק, כי סעיף 3 מתייחס לתחבורה ולאו דווקא לתחבורה ציבורית בעוד סעיף 4 קובע את ההוצאות על יסוד הוצאות תחבורה ציבורית. מכאן שהזכאות קיימת לכל עובד שנזקק לתחבורה כלשהי, ושההוצאות מחושבות על פי עלות נסיעה בתחבורה ציבורית. בכל מקרה, הזכאות קמה זאת בתנאי  שהעובד אינו מוסע על חשבון המעסיק, כקבוע בסעיף 6.

האמור נפסק לעניין צו ההרחבה אך רלוונטי גם להוראות ההסכם הקיבוצי [ראו לעניין זה גם: עע 1342-01-11‏ ‏ יוסף בשאראת נ' ראובן באלי, 26.11.2013].

כך, העובד יהיה זכאי לדמי נסיעה גם כאשר נסע ברכבו הפרטי [ראו עוד: עע 18/03‏ ‏ ניר רענן, עו"ד נ' עו"ד דגני שפירא ושות'‏, 12.9.2006; עע 15231-12-11‏ ‏ שגרירות צ'ילה נ' פולידו פרנקל מויסס, 25.3.2014].

כך בעע 52949-05-10  ליליה וולצ'ק נ' ש. אלברט עבודות ציבוריות, 28.3.2012 נפסק כי בזמנים בהם לא הוכיחה העובדת כי הזדקקה לתחבורה כדי להגיע למקום העבודה היא אינה זכאית לדמי נסיעה.

(2)   בע"ע 100/06 עיריית טירה נ' אלרחמן קשוע, 22.5.2006 נפסק כי אמת המידה המרכזית לצורך הקביעה האם התקיים "מבחן ההזקקות " במקרה פלוני, היא במרחק שבין מעונו של העובד למקום עבודתו. ככל שלא הוכח אחרת, חזקה על עובד המתגורר במרחק שאינו עולה על 500 מטרים ממקום עבודתו, שהוא מרחק הליכה סביר, שאינו זקוק לתחבורה ציבורית. יצויין, כי האמור נקבע לעניין חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, אך רלוונטי גם לענייננו. [ראו לעניין זה גם: 30878-11-16 אלכסנדר נורדשטיין נ' ויקטוריה קורבן, 6.9.2018].

(3)   בעד"מ 13-07 אלירן אסלטי נ' כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ, 29.10.2008 נפסק כי עובד זכאי להשתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה כדי להגיע למקום עבודתו ולחזור לביתו בלא קשר לחלקיות משרתו, בין אם עבד ארבע שעות ביום או שמונה שעות או כל מספר שעות אחר.

(4)   בדיון נא/3-134 יעקב סלוצקי – י.מ. טוקטלי ובניו בע"מ , פד"ע כג(1) 293 נפסק כי

תשלום דמי נסיעה נמנה עם הזכויות הנלוות שיש לשלמן מדי חודש, כהחזר תשלומים, אשר הוצאו על-ידי העובד בפועל בתקופת עבודתו. שעה שמדובר בזכות נלווית שיש לשלמה מדי חודש בחודשו, והיא מהווה החזר הוצאות, קיימת זכות לפדיונה גם לאחר ניתוק יחסי העבודה.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות להסכם קיבוצי.

(3)   ראו לעיל ה"ש (3) בהערות להסכם קיבוצי.

(4)   ראו לעיל ה"ש (4) בהערות להסכם קיבוצי.

 קביעת הוצאות הנסיעה

4.      הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה. ⁽¹⁾⁽²⁾

4.      הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה. ^{(1) (2)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בעע 21590-04-20  מואייד את עבד עראקי בע"מ – ראמי בחארי, 6.12.2020 –נפסק כי כדי שיפסקו הוצאות נסיעה לא די בהוכחת הצורך בתחבורה, אלא על העובד להוכיח ברמת ודאות סבירה את הנתונים העובדתיים המשמשים בסיס לחישוב סכום הזכאות.

מנגד יצויין, כי בעע 1342-01-11‏ ‏ יוסף בשאראת נ' ראובן באלי, 26.11.2013 נפסק כי אמנם העובד לא הציג תעריפי תחבורה בזמנים הרלוונטיים אך לא היתה ראיה נגדית מטעם המעסיק והתעריף הנתבע נקבע כסביר.

בעע 42710-05-13‏ ‏ לירון עדי נ' דניאל בן עזרא, 1.9.2016, נפסק, כי באותו עניין בו הוכח כי אין תחבורה ציבורית פעילה הוכח על ידי העובד כי הוא זכאי להחזר הוצאות נסיעה בסכום המרבי ליום עבודה.

(2)   בדבע נד/2-28      אהרון זילברשטיין נ' שמחה כהן, 22.2.1996 נפסק כי ניתן להוכיח את עלות הנסיעות באמצעות אישור מחברת האוטובוסים.

בעע 15231-12-11‏ ‏ שגרירות צ'ילה נ' פולידו פרנקל מויסס, 25.3.2014 נפסק כי ניתן להסתפק בדוח תעריפי נסיעות של חברת האוטובוסים ואין צורך בנוסף לזמן נציג מהחברה לעדות.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי.

 עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד

5.      עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעסיקו בהוצאות נסיעה גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני 3 תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו. האמור בסעיף זה הינו בכפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.

5.      עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו; זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות הנסיעה בגבולות הסכום הנקוב בסעיף 2 גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני, שלוש תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו; האמור בסעיף זה הוא בכפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.

 הסעה על-ידי המעסיק

6.      החזר הוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעסיק או מטעמו. מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה), יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל.^(1)(2)(3)(4)

6.      החזר ההוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעביד או מטעמו; מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה) יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל. ^{(1) (2) (3) (4)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדב"ע נו/3-141‏ בן-בסט נ' שבתאי‏, פ"ד לב(1999) 646 נפסק, כי צו ההרחבה אינו מחייב קבלת תביעת המערער לתשלום דמי נסיעות, בעבור הנסיעות שבהן הוסע לעבודה על^–ידי המשיב או על חשבונו.

(2)   בדיון לה/4-1 רשות הנמלים נ' יהונתן ברקת, פ"ד ז(1) 425  נפסק לעניין השתתפות מעסיק בהחזקת רכב, כי מדובר בזכות החופפת לזכות לקבלת דמי נסיעות ואין זכאות לשני התנאים בו זמנית.

(3)   בעע 1697-07-12  צאלח רגא אבו צפטט נ' ר.ל.פ.י חקלאות בע"מ, 20.11.2012 נפסק, כי הזכאות לדמי נסיעה לא מגיעה לכדי מיצוי מקום בו ההסעה מטעם המעסיק היתה רק בחלק מהדרך.

(4)   בעע 279/99‏ ‏ אל על אברהם נ' בית ישראל פריש, 16.9.2001  נפסק, כי עובד לא יהיה זכאי לדמי נסיעה, מקום בו בחר שלא לעשות שימוש בשירותי ההסעה משום שהיה עליו להשכים קום.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות הסכם קיבוצי.

(3)   ראו לעיל ה"ש (3) בהערות הסכם קיבוצי.

(4)   ראו לעיל ה"ש (4) בהערות הסכם קיבוצי.

היעדרות עובד מעבודה

7.      עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.

7.      עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.

תחילת הוראות

8.       תחילתן של הוראות הסכם זה החל ביום 1.1.2009.

8.      לא הורחב.

הזכות/ החובה

הוראות ההסכם הקיבוצי

הוראות צו ההרחבה

הערות

מקורות

א.      הסכם שנערך ונחתם ביום 20.1.2009 ומספרו 7029/09 ⁽¹⁾

הסכמים קיבוציים קודמים

א.      הסכם קיבוצי מיום שנערך ונחתם ביום 13.2.1976 ומספרו 7018/76.

ב.      הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 9.1.2003 ומספרו 7002/03.

ג.       הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 11.7.2004 ומספרו 7016/04.

ד.      הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 4.3.2008 ומספרו 7014/08

ה.      הסכם שנערך ונחתם ביום 23.7.2008 ומספרו 7030/08

א.      פורסם בי"פ 6037, ז' בטבת התש"ע, 24.12.2009, עמ' 1108.⁽¹⁾⁽²⁾

צווי הרחבה קודמים

א.      פורסם בי"פ 2339, ט"ו בתמוז התשל"ז, 1.7.1977,  עמ' 1808.

ב.      פורסם בי"פ 5167, יד' באדר ב' התשס"ג, 18.3.2002, עמ' 1856.

ג.       פורסם בי"פ 5332, יב' בתשרי התשס"ה, 27.9.2004, עמ' 85.

ד.      פורסם בי"פ 5847, ט' באלול התשס"ח, 9.9.2008, עמ' 4634.

ה.      פורסם בי"פ 5906, כ"ו בטבת התשס"ט, 22.1.2009, עמ' 1963.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   עדכון מחיר יום הבראה החל מיום 1.1.2009 ל – 22.70 ₪.

(2)   הצו פורסם כאמור ב – 21.12.2009, דהיינו הוא חל למפרע החל מיום 1.1.2009. ראו לעניין תחולה למפרע: סעיף 29 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957.

הערות צו הרחבה

(1)   עדכון מחיר יום הבראה החל מיום 1.1.2009 ל – 22.70 ₪.

כותרת

הסכם קיבוצי כללי

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה

צדדים

בין

לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בשם הארגונים הכלכליים המפורטים מטה⁽¹⁾

 (להלן: "צד א'")

לבין

הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, יחידותיה ושלוחותיה.

(להלן: "צד ב'")

   בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה, כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי, מיום כ"ד בטבת התשס"ט (20 ביולי 2009) בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7029/2009 וכי ההוראות המורחבות, כמפורט בתוספת, יחולו החל ביום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) על כל העובדים והמעבידים בישראל אך  למעט, עובדים במפעלים מוגנים כאמור בסעיף 17(א) לחוק שכר מינימום, התשמ"ו – 1987.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   הארגונים הכלכליים: התאחדות התעשיינים בישראל, התאחדות האיכרים בישראל, לשכת המסחר בת"א בשמה ובשם לשכות המסחר בירושלים, ב"ש, חיפה ונצרת, התאחדות הקבלנים בישראל, התאחדות הסוחרים בישראל, איגוד הבנקים בישראל, התאחדות תעשייני היהלומים בישראל בע"מ, התאחדות המלונות בישראל, התאחדות ענף הקולנוע בישראל, התאחדות חברות לביטוח חיים בישראל בע"מ, הארגון הארצי של מפעלי השמירה בישראל, האיגוד הכלל ארצי של מפעלי הניקיון והאחזקה בישראל, התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל, האיגוד הארצי למסחר בישראל, לשכת ארגוני העצמאים בישראל.

מבוא

בעניין: עדכון סכום השתתפות בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה.

הואיל: והצדדים חתמו ביום 13.2.76 הסכם קיבוצי כללי רב-שנתי בדבר השתתפות המעסיקים בהוצאות הנסיעה של העובדים לעבודה וממנה;

והואיל: ובהתאם לסעיף 4 להסכם הנ"ל, יש לעדכן את שיעורי החזר הוצאות הנסיעה בהתאם לשינויים שיחולו מזמן לזמן במחירי הנסיעה באוטובוסים הציבוריים עפ"י הודעת משרד התחבורה;

והואיל: והחל ביום 1.1.09 התייקרו מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית עפ"י הודעת משרד התחבורה בשיעור ממוצע של 2.88%;

לפיכך הסכימו הצדדים כדלקמן:

תוספת

ההוראות המורחבות

1.      המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד של הסכם זה.

1.      לא הורחב.

שיעור החזר הוצאות הנסיעה

2.      שיעור החזר הוצאות הנסיעה מיום 1.1.09 יהיה עד 22.70 ₪ ליום עבודה.⁽¹⁾⁽²⁾

2.      שיעור החזר הוצאות הנסיעה מיום 1.1.2009 יהיה 22.70 שקלים חדשים ליום עבודה. ⁽¹⁾⁽²⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדיון תשן/7-1 אליקים נ' אורינט קולור תעשיות צילום (1984) בע"מ, פד"ע כג(1) נפסק, כי ניתן להסכים עם עובד על שכר הכולל דמי נסיעה ובתנאי שכאשר יש העלאה בסכום שהעובד זכאי לו מכוח ההסכם האמור או מכוח צו הרחבה, על המעביד להעלות את "שכרו הכולל" של העובד בשיעור גובה ההעלאה בדמי הנסיעה.

בדב"ע נז/3-79 הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' רוטנברג, פ"ד לב(1999) 91 –     נפסק, כי  הסכמת העובד לכלול דמי נסיעה בשכרו חייבת להיות מפורשת וחד^–משמעית.  

בדב"ע 3-63/98 גלי בובליל – א.א.צ. שירותים משפטיים בע"מ, פד"ע לב 91 נקבע שאין די בהסכמה על שכר נטו לצורך קביעה כי השכר כולל דמי נסיעה, אלא נדרשת הסכמה מפורשת וחד משמעית.

לצד זאת, נקבע בעע 1144/04‏ ‏ אברהם מרחיב נ' אברהם מרחיב, 21.12.2006 כי מקום בו גדל שכרו של העובד בשיעור של 20% מבלי שניתן הסבר להעלאה, סביר שהשינוי חל באופן שהשכר כלל תשלום עבור הוצאות נסיעה.

(2)   לעניין הוצאות נסיעה בשבתות וחג נפסק בברע 36959-06-15‏ ‏ ‏MUSABAL ABDALLA‏ נ' טלרן אחזקות ונקיון (2000) בע"מ, 15.7.2015, כי על המעסיקה מוטלת החובה להוכיח כי מילאה חובתה כלפי המבקש לממן נסיעותיו לעבודה וממנה בשבתות ובחגים עד לשיעור המקסימאלי כנקוב בצו ההרחבה.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(1)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות הסכם קיבוצי.

התנאים לקיום הזכאות

3.      כל עובד, הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות עד המקסימום האמור בסעיף 2 לעיל בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, בעד כל יום עבודה בפועל בו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.^(1)(2)(3)(4)

3.      כל עובד, הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו השתתפות עד המקסימום האמור בסעיף 2, בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל שבו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו. ^{(1)(2) (3) (4)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדב"ע נו/3-46 רונית עילם נ' אטלס שירותי כח אדם בע"מ, 19.9.96 נפסק, כי סעיף 3 מתייחס לתחבורה ולאו דווקא לתחבורה ציבורית בעוד סעיף 4 קובע את ההוצאות על יסוד הוצאות תחבורה ציבורית. מכאן שהזכאות קיימת לכל עובד שנזקק לתחבורה כלשהי, ושההוצאות מחושבות על פי עלות נסיעה בתחבורה ציבורית. בכל מקרה, הזכאות קמה זאת בתנאי  שהעובד אינו מוסע על חשבון המעסיק, כקבוע בסעיף 6.

האמור נפסק לעניין צו ההרחבה אך רלוונטי גם להוראות ההסכם הקיבוצי [ראו לעניין זה גם: עע 1342-01-11‏ ‏ יוסף בשאראת נ' ראובן באלי, 26.11.2013].

כך, העובד יהיה זכאי לדמי נסיעה גם כאשר נסע ברכבו הפרטי [ראו עוד: עע 18/03‏ ‏ ניר רענן, עו"ד נ' עו"ד דגני שפירא ושות'‏, 12.9.2006; עע 15231-12-11‏ ‏ שגרירות צ'ילה נ' פולידו פרנקל מויסס, 25.3.2014].

כך בעע 52949-05-10  ליליה וולצ'ק נ' ש. אלברט עבודות ציבוריות, 28.3.2012 נפסק כי בזמנים בהם לא הוכיחה העובדת כי הזדקקה לתחבורה כדי להגיע למקום העבודה היא אינה זכאית לדמי נסיעה.

(2)   בע"ע 100/06 עיריית טירה נ' אלרחמן קשוע, 22.5.2006 נפסק כי אמת המידה המרכזית לצורך הקביעה האם התקיים "מבחן ההזקקות " במקרה פלוני, היא במרחק שבין מעונו של העובד למקום עבודתו. ככל שלא הוכח אחרת, חזקה על עובד המתגורר במרחק שאינו עולה על 500 מטרים ממקום עבודתו, שהוא מרחק הליכה סביר, שאינו זקוק לתחבורה ציבורית. יצויין, כי האמור נקבע לעניין חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, אך רלוונטי גם לענייננו. [ראו לעניין זה גם: 30878-11-16 אלכסנדר נורדשטיין נ' ויקטוריה קורבן, 6.9.2018].

(3)   בעד"מ 13-07 אלירן אסלטי נ' כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ, 29.10.2008 נפסק כי עובד זכאי להשתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה כדי להגיע למקום עבודתו ולחזור לביתו בלא קשר לחלקיות משרתו, בין אם עבד ארבע שעות ביום או שמונה שעות או כל מספר שעות אחר.

(4)   בדיון נא/3-134 יעקב סלוצקי – י.מ. טוקטלי ובניו בע"מ , פד"ע כג(1) 293 נפסק כי

תשלום דמי נסיעה נמנה עם הזכויות הנלוות שיש לשלמן מדי חודש, כהחזר תשלומים, אשר הוצאו על-ידי העובד בפועל בתקופת עבודתו. שעה שמדובר בזכות נלווית שיש לשלמה מדי חודש בחודשו, והיא מהווה החזר הוצאות, קיימת זכות לפדיונה גם לאחר ניתוק יחסי העבודה.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות להסכם קיבוצי.

(3)   ראו לעיל ה"ש (3) בהערות להסכם קיבוצי.

(4)   ראו לעיל ה"ש (4) בהערות להסכם קיבוצי.

 קביעת הוצאות הנסיעה

4.      הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה. ⁽¹⁾⁽²⁾

4.      הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה. ^{(1) (2)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בעע 21590-04-20  מואייד את עבד עראקי בע"מ – ראמי בחארי, 6.12.2020 –נפסק כי כדי שיפסקו הוצאות נסיעה לא די בהוכחת הצורך בתחבורה, אלא על העובד להוכיח ברמת ודאות סבירה את הנתונים העובדתיים המשמשים בסיס לחישוב סכום הזכאות.

מנגד יצויין, כי בעע 1342-01-11‏ ‏ יוסף בשאראת נ' ראובן באלי, 26.11.2013 נפסק כי אמנם העובד לא הציג תעריפי תחבורה בזמנים הרלוונטיים אך לא היתה ראיה נגדית מטעם המעסיק והתעריף הנתבע נקבע כסביר.

בעע 42710-05-13‏ ‏ לירון עדי נ' דניאל בן עזרא, 1.9.2016, נפסק, כי באותו עניין בו הוכח כי אין תחבורה ציבורית פעילה הוכח על ידי העובד כי הוא זכאי להחזר הוצאות נסיעה בסכום המרבי ליום עבודה.

(2)   בדבע נד/2-28      אהרון זילברשטיין נ' שמחה כהן, 22.2.1996 נפסק כי ניתן להוכיח את עלות הנסיעות באמצעות אישור מחברת האוטובוסים.

בעע 15231-12-11‏ ‏ שגרירות צ'ילה נ' פולידו פרנקל מויסס, 25.3.2014 נפסק כי ניתן להסתפק בדוח תעריפי נסיעות של חברת האוטובוסים ואין צורך בנוסף לזמן נציג מהחברה לעדות.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי.

 עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד

5.      עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעסיקו בהוצאות נסיעה גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני 3 תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו. האמור בסעיף זה הינו בכפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.

5.      עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו; זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות הנסיעה בגבולות הסכום הנקוב בסעיף 2 גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני, שלוש תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו; האמור בסעיף זה הוא בכפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.

 הסעה על-ידי המעסיק

6.      החזר הוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעסיק או מטעמו. מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה), יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל.^(1)(2)(3)(4)

6.      החזר ההוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעביד או מטעמו; מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה) יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל. ^{(1) (2) (3) (4)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדב"ע נו/3-141‏ בן-בסט נ' שבתאי‏, פ"ד לב(1999) 646 נפסק, כי צו ההרחבה אינו מחייב קבלת תביעת המערער לתשלום דמי נסיעות, בעבור הנסיעות שבהן הוסע לעבודה על^–ידי המשיב או על חשבונו.

(2)   בדיון לה/4-1 רשות הנמלים נ' יהונתן ברקת, פ"ד ז(1) 425  נפסק לעניין השתתפות מעסיק בהחזקת רכב, כי מדובר בזכות החופפת לזכות לקבלת דמי נסיעות ואין זכאות לשני התנאים בו זמנית.

(3)   בעע 1697-07-12  צאלח רגא אבו צפטט נ' ר.ל.פ.י חקלאות בע"מ, 20.11.2012 נפסק, כי הזכאות לדמי נסיעה לא מגיעה לכדי מיצוי מקום בו ההסעה מטעם המעסיק היתה רק בחלק מהדרך.

(4)   בעע 279/99‏ ‏ אל על אברהם נ' בית ישראל פריש, 16.9.2001  נפסק, כי עובד לא יהיה זכאי לדמי נסיעה, מקום בו בחר שלא לעשות שימוש בשירותי ההסעה משום שהיה עליו להשכים קום.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות הסכם קיבוצי.

(3)   ראו לעיל ה"ש (3) בהערות הסכם קיבוצי.

(4)   ראו לעיל ה"ש (4) בהערות הסכם קיבוצי.

היעדרות עובד מעבודה

7.      עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.

7.      עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.

תחילת הוראות

8.       תחילתן של הוראות הסכם זה החל ביום 1.1.2009.

8.      לא הורחב.

הזכות/ החובה

הוראות ההסכם הקיבוצי

הוראות צו ההרחבה

הערות

מקורות

א.      הסכם שנערך ונחתם ביום 19.1.2010 ומספרו 7008/2010 ⁽¹⁾

הסכמים קיבוציים קודמים

א.      הסכם קיבוצי מיום שנערך ונחתם ביום 13.2.1976 ומספרו 7018/76.

ב.      הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 9.1.2003 ומספרו 7002/03.

ג.       הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 11.7.2004 ומספרו 7016/04.

ד.      הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 4.3.2008 ומספרו 7014/08.

ה.      הסכם שנערך ונחתם ביום 23.7.2008 ומספרו 7030/08.

ו.        הסכם שנערך ונחתם ביום 20.1.2009 ומספרו 7029/09.

א.      פורסם בי"פ 6107, ג' באב התש"ע, 14.7.2010, עמ' 3887. ⁽¹⁾

צווי הרחבה קודמים

א.      פורסם בי"פ 2339, ט"ו בתמוז התשל"ז, 1.7.1977,  עמ' 1808.

ב.      פורסם בי"פ 5167, יד' באדר ב' התשס"ג, 18.3.2002, עמ' 1856.

ג.       פורסם בי"פ 5332, יב' בתשרי התשס"ה, 27.9.2004, עמ' 85.

ד.      פורסם בי"פ 5847, ט' באלול התשס"ח, 9.9.2008, 4634.

ה.      פורסם בי"פ 5906, כ"ו בטבת התשס"ט, 22.1.2009, עמ' 1963.

ו.        פורסם בי"פ 6037, ז' בטבת התש"ע, 24.12.2009, עמ' 1108.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   עדכון מחיר יום הבראה החל מיום 1.1.2010 ל – 23.70 ₪.

הערות צו הרחבה

(1)   עדכון מחיר יום הבראה החל מיום 1.1.2009 ל – 23.70 ₪.

כותרת

הסכם קיבוצי כללי

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה

צדדים

בין

לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בשם הארגונים הכלכליים המפורטים מטה⁽¹⁾

 (להלן: "צד א'")

לבין

הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, יחידותיה ושלוחותיה.

(להלן: "צד ב'")

   בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה, כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי, מיום ד' בשבט התש"ע (19 בינואר 2010) שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7008/2010 וכי ההוראות המורחבות, כמפורט בתוספת, יחולו החל מיום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010) על כל העובדים והמעבידים בישראל אך  למעט, עובדים במפעלים מוגנים כאמור בסעיף 17(א) לחוק שכר מינימום, התשמ"ו – 1987.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   הארגונים הכלכליים: התאחדות התעשיינים בישראל, התאחדות האיכרים בישראל, לשכת המסחר בת"א בשמה ובשם לשכות המסחר בירושלים, ב"ש, חיפה ונצרת, התאחדות הקבלנים בישראל, התאחדות הסוחרים בישראל, איגוד הבנקים בישראל, התאחדות תעשייני היהלומים בישראל בע"מ, התאחדות המלונות בישראל, התאחדות ענף הקולנוע בישראל, התאחדות חברות לביטוח חיים בישראל בע"מ, הארגון הארצי של מפעלי השמירה בישראל, האיגוד הכלל ארצי של מפעלי הניקיון והאחזקה בישראל, התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל, האיגוד הארצי למסחר בישראל, לשכת ארגוני העצמאים בישראל, ארגון חברות לאספקת שירותי משאבי אנוש בישראל.

מבוא

בעניין: עדכון סכום השתתפות בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה.

הואיל: והצדדים חתמו ביום 13.2.76 הסכם קיבוצי כללי רב-שנתי בדבר השתתפות המעסיקים בהוצאות הנסיעה של העובדים לעבודה וממנה;

והואיל: ובהתאם לסעיף 4 להסכם הנ"ל, יש לעדכן את שיעורי החזר הוצאות הנסיעה בהתאם לשינויים שיחולו מזמן לזמן במחירי הנסיעה באוטובוסים הציבוריים עפ"י הודעת משרד התחבורה;

והואיל: והחל ביום 1.1.2010 התייקרו מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית עפ"י הודעת משרד התחבורה בשיעור ממוצע של 4.4%;

לפיכך הסכימו הצדדים כדלקמן:

תוספת

ההוראות המורחבות

1.      המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד של הסכם זה.

1.      לא הורחב.

שיעור החזר הוצאות הנסיעה

2.      שיעור החזר הוצאות הנסיעה מיום 1.1.2010 יהיה עד 23.70 ₪ ליום עבודה.⁽¹⁾⁽²⁾

2.      שיעור החזר הוצאות הנסיעה מיום 1.1.2010 יהיה 23.70 שקלים חדשים ליום עבודה. ⁽¹⁾⁽²⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדיון תשן/7-1 אליקים נ' אורינט קולור תעשיות צילום (1984) בע"מ, פד"ע כג(1) נפסק, כי ניתן להסכים עם עובד על שכר הכולל דמי נסיעה ובתנאי שכאשר יש העלאה בסכום שהעובד זכאי לו מכוח ההסכם האמור או מכוח צו הרחבה, על המעביד להעלות את "שכרו הכולל" של העובד בשיעור גובה ההעלאה בדמי הנסיעה.

בדב"ע נז/3-79 הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' רוטנברג, פ"ד לב(1999) 91 –     נפסק, כי  הסכמת העובד לכלול דמי נסיעה בשכרו חייבת להיות מפורשת וחד^–משמעית.  

בדב"ע 3-63/98 גלי בובליל – א.א.צ. שירותים משפטיים בע"מ, פד"ע לב 91 נקבע שאין די בהסכמה על שכר נטו לצורך קביעה כי השכר כולל דמי נסיעה, אלא נדרשת הסכמה מפורשת וחד משמעית.

לצד זאת, נקבע בעע 1144/04‏ ‏ אברהם מרחיב נ' אברהם מרחיב, 21.12.2006 כי מקום בו גדל שכרו של העובד בשיעור של 20% מבלי שניתן הסבר להעלאה, סביר שהשינוי חל באופן שהשכר כלל תשלום עבור הוצאות נסיעה.

(2)   לעניין הוצאות נסיעה בשבתות וחג נפסק בברע 36959-06-15‏ ‏ ‏MUSABAL ABDALLA‏ נ' טלרן אחזקות ונקיון (2000) בע"מ, 15.7.2015, כי על המעסיקה מוטלת החובה להוכיח כי מילאה חובתה כלפי המבקש לממן נסיעותיו לעבודה וממנה בשבתות ובחגים עד לשיעור המקסימאלי כנקוב בצו ההרחבה.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(1)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות הסכם קיבוצי.

התנאים לקיום הזכאות

3.      כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות עד המקסימום האמור בסעיף 2 לעיל בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, בעד כל יום עבודה בפועל בו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.^(1)(2)(3)(4)

3.      כל עובד, הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו השתתפות עד המקסימום האמור בסעיף 2, בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל שבו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו. ^{(1)(2) (3) (4)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדב"ע נו/3-46 רונית עילם נ' אטלס שירותי כח אדם בע"מ, 19.9.96 נפסק, כי סעיף 3 מתייחס לתחבורה ולאו דווקא לתחבורה ציבורית בעוד סעיף 4 קובע את ההוצאות על יסוד הוצאות תחבורה ציבורית. מכאן שהזכאות קיימת לכל עובד שנזקק לתחבורה כלשהי, ושההוצאות מחושבות על פי עלות נסיעה בתחבורה ציבורית. בכל מקרה, הזכאות קמה זאת בתנאי  שהעובד אינו מוסע על חשבון המעסיק, כקבוע בסעיף 6.

האמור נפסק לעניין צו ההרחבה אך רלוונטי גם להוראות ההסכם הקיבוצי [ראו לעניין זה גם: עע 1342-01-11‏ ‏ יוסף בשאראת נ' ראובן באלי, 26.11.2013].

כך, העובד יהיה זכאי לדמי נסיעה גם כאשר נסע ברכבו הפרטי [ראו עוד: עע 18/03‏ ‏ ניר רענן, עו"ד נ' עו"ד דגני שפירא ושות'‏, 12.9.2006; עע 15231-12-11‏ ‏ שגרירות צ'ילה נ' פולידו פרנקל מויסס, 25.3.2014].

כך בעע 52949-05-10  ליליה וולצ'ק נ' ש. אלברט עבודות ציבוריות, 28.3.2012 נפסק כי בזמנים בהם לא הוכיחה העובדת כי הזדקקה לתחבורה כדי להגיע למקום העבודה היא אינה זכאית לדמי נסיעה.

(2)   בע"ע 100/06 עיריית טירה נ' אלרחמן קשוע, 22.5.2006 נפסק כי אמת המידה המרכזית לצורך הקביעה האם התקיים "מבחן ההזקקות " במקרה פלוני, היא במרחק שבין מעונו של העובד למקום עבודתו. ככל שלא הוכח אחרת, חזקה על עובד המתגורר במרחק שאינו עולה על 500 מטרים ממקום עבודתו, שהוא מרחק הליכה סביר, שאינו זקוק לתחבורה ציבורית. יצויין, כי האמור נקבע לעניין חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, אך רלוונטי גם לענייננו. [ראו לעניין זה גם: 30878-11-16 אלכסנדר נורדשטיין נ' ויקטוריה קורבן, 6.9.2018].

(3)   בעד"מ 13-07 אלירן אסלטי נ' כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ, 29.10.2008 נפסק כי עובד זכאי להשתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה כדי להגיע למקום עבודתו ולחזור לביתו בלא קשר לחלקיות משרתו, בין אם עבד ארבע שעות ביום או שמונה שעות או כל מספר שעות אחר.

(4)   בדיון נא/3-134 יעקב סלוצקי – י.מ. טוקטלי ובניו בע"מ , פד"ע כג(1) 293 נפסק כי

תשלום דמי נסיעה נמנה עם הזכויות הנלוות שיש לשלמן מדי חודש, כהחזר תשלומים, אשר הוצאו על-ידי העובד בפועל בתקופת עבודתו. שעה שמדובר בזכות נלווית שיש לשלמה מדי חודש בחודשו, והיא מהווה החזר הוצאות, קיימת זכות לפדיונה גם לאחר ניתוק יחסי העבודה.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות להסכם קיבוצי.

(3)   ראו לעיל ה"ש (3) בהערות להסכם קיבוצי.

(4)   ראו לעיל ה"ש (4) בהערות להסכם קיבוצי.

 קביעת הוצאות הנסיעה

4.      הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה. ⁽¹⁾⁽²⁾

4.      הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של כמה נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה. ^{(1) (2)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בעע 21590-04-20  מואייד את עבד עראקי בע"מ – ראמי בחארי, 6.12.2020 –נפסק כי כדי שיפסקו הוצאות נסיעה לא די בהוכחת הצורך בתחבורה, אלא על העובד להוכיח ברמת ודאות סבירה את הנתונים העובדתיים המשמשים בסיס לחישוב סכום הזכאות.

מנגד יצויין, כי בעע 1342-01-11‏ ‏ יוסף בשאראת נ' ראובן באלי, 26.11.2013 נפסק כי אמנם העובד לא הציג תעריפי תחבורה בזמנים הרלוונטיים אך לא היתה ראיה נגדית מטעם המעסיק והתעריף הנתבע נקבע כסביר.

בעע 42710-05-13‏ ‏ לירון עדי נ' דניאל בן עזרא, 1.9.2016, נפסק, כי באותו עניין בו הוכח כי אין תחבורה ציבורית פעילה הוכח על ידי העובד כי הוא זכאי להחזר הוצאות נסיעה בסכום המרבי ליום עבודה.

(2)   בדבע נד/2-28      אהרון זילברשטיין נ' שמחה כהן, 22.2.1996 נפסק כי ניתן להוכיח את עלות הנסיעות באמצעות אישור מחברת האוטובוסים.

בעע 15231-12-11‏ ‏ שגרירות צ'ילה נ' פולידו פרנקל מויסס, 25.3.2014 נפסק כי ניתן להסתפק בדוח תעריפי נסיעות של חברת האוטובוסים ואין צורך בנוסף לזמן נציג מהחברה לעדות.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי.

 עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד

5.      עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעסיקו בהוצאות נסיעה גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני 3 תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו. האמור בסעיף זה הינו בכפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.

5.      עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות הנסיעה בגבולות הסכום הנקוב בסעיף 2 גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני, שלוש תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו.

האמור בסעיף זה כפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.

 הסעה על-ידי המעסיק

6.      החזר הוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעסיק או מטעמו. מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה), יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל.^(1)(2)(3)(4)

6.      החזר ההוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעביד או מטעמו.

מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה) יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל. ^{(1) (2) (3) (4)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדב"ע נו/3-141‏ בן-בסט נ' שבתאי‏, פ"ד לב(1999) 646 נפסק, כי צו ההרחבה אינו מחייב קבלת תביעת המערער לתשלום דמי נסיעות, בעבור הנסיעות שבהן הוסע לעבודה על^–ידי המשיב או על חשבונו.

(2)   בדיון לה/4-1 רשות הנמלים נ' יהונתן ברקת, פ"ד ז(1) 425  נפסק לעניין השתתפות מעסיק בהחזקת רכב, כי מדובר בזכות החופפת לזכות לקבלת דמי נסיעות ואין זכאות לשני התנאים בו זמנית.

(3)   בעע 1697-07-12  צאלח רגא אבו צפטט נ' ר.ל.פ.י חקלאות בע"מ, 20.11.2012 נפסק, כי הזכאות לדמי נסיעה לא מגיעה לכדי מיצוי מקום בו ההסעה מטעם המעסיק היתה רק בחלק מהדרך.

(4)   בעע 279/99‏ ‏ אל על אברהם נ' בית ישראל פריש, 16.9.2001  נפסק, כי עובד לא יהיה זכאי לדמי נסיעה, מקום בו בחר שלא לעשות שימוש בשירותי ההסעה משום שהיה עליו להשכים קום.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות הסכם קיבוצי.

(3)   ראו לעיל ה"ש (3) בהערות הסכם קיבוצי.

(4)   ראו לעיל ה"ש (4) בהערות הסכם קיבוצי.

היעדרות עובד מעבודה

7.      עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.

7.      עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהיא אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.

תחילת הוראות

8.       תחילתן של הוראות הסכם זה החל ביום 1.1.2010.

8.      לא הורחב.

הזכות/ החובה

הוראות ההסכם הקיבוצי

הוראות צו ההרחבה

הערות

מקורות

א.      הסכם שנערך ונחתם ביום 1.1.2011 ומספרו 7022/2011. ⁽¹⁾

הסכמים קיבוציים קודמים

א.      הסכם קיבוצי מיום שנערך ונחתם ביום 13.2.1976 ומספרו 7018/76.

ב.      הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 9.1.2003 ומספרו 7002/03.

ג.       הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 11.7.2004 ומספרו 7016/04.

ד.      הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 4.3.2008 ומספרו 7014/08.

ה.      הסכם שנערך ונחתם ביום 23.7.2008 ומספרו 7030/08.

ו.        הסכם שנערך ונחתם ביום 20.1.2009 ומספרו 7029/09.

ז.       הסכם שנערך ונחתם ביום 19.1.2010 ומספרו 7008/2010.

א.      פורסם בי"פ 6302, כ"ח באלול התשע"א, 27.9.2011, עמ' 6938. ⁽¹⁾

צווי הרחבה קודמים

א.      פורסם בי"פ 2339, ט"ו בתמוז התשל"ז, 1.7.1977,  עמ' 1808.

ב.      פורסם בי"פ 5167, יד' באדר ב' התשס"ג, 18.3.2002, עמ' 1856.

ג.       פורסם בי"פ 5332, יב' בתשרי התשס"ה, 27.9.2004, עמ' 85.

ד.      פורסם בי"פ 5847, ט' באלול התשס"ח, 9.9.2008, עמ' 4634.

ה.      פורסם בי"פ 5906, כ"ו בטבת התשס"ט, 22.1.2009, עמ' 1963.

ו.        פורסם בי"פ 6037, ז' בטבת התש"ע, 24.12.2009, עמ' 1108.

ז.       פורסם בי"פ 6107, ג' באב התש"ע, 14.7.2010, עמ' 3887.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   עדכון מחיר יום הבראה החל מיום 1.1.2011 ל – 24.40 ₪.

הערות צו הרחבה

(1)   עדכון מחיר יום הבראה החל מיום 1.1.2011 ל – 24.40 ₪.

כותרת

הסכם קיבוצי כללי

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה

צדדים

בין

לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בשם הארגונים הכלכליים המפורטים מטה⁽¹⁾

 (להלן: "צד א'")

לבין

הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, יחידותיה ושלוחותיה.

(להלן: "צד ב'")

 בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה, כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי, מיום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7022/2011 וכי ההוראות המורחבות, כמפורט בתוספת, יחולו החל כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) על כל העובדים והמעבידים בישראל אך  למעט, עובדים במפעלים מוגנים כאמור בסעיף 17(א) לחוק שכר מינימום, התשמ"ו – 1987.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   הארגונים הכלכליים: התאחדות התעשיינים בישראל, התאחדות האיכרים בישראל, התאחדות הקבלנים בישראל, התאחדות הסוחרים בישראל , איגוד הבנקים בישראל, התאחדות תעשייני היהלומים בישראל בע"מ, התאחדות המלונות בישראל, התאחדות ענף הקולנוע בישראל, התאחדות חברות לביטוח חיים בישראל בע"מ, הארגון הארצי של מפעלי השמירה בישראל, האיגוד הכלל ארצי של מפעלי הניקיון והאחזקה בישראל, התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל, האיגוד הארצי למסחר בישראל, לשכת ארגוני העצמאים בישראל.

מבוא

בעניין: עדכון סכום ההשתתפות בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה.

הואיל: והצדדים חתמו ביום 13.2.76 הסכם קיבוצי כללי רב-שנתי בדבר השתתפות המעסיקים בהוצאות הנסיעה של העובדים לעבודה וממנה;

והואיל: ובהתאם לסעיף 4 להסכם הנ"ל, יש לעדכן את שיעורי החזר הוצאות הנסיעה בהתאם לשינויים שיחולו מזמן לזמן במחירי הנסיעה באוטובוסים הציבוריים עפ"י הודעת משרד התחבורה;

והואיל: והחל ביום 1.1.2011 התייקרו מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית עפ"י הודעת משרד התחבורה בשיעור ממוצע של 3%;

לפיכך הסכימו הצדדים כדלקמן:

תוספת

ההוראות המורחבות

1.      המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד של הסכם זה.

1.      לא הורחב.

שיעור החזר הוצאות הנסיעה

2.      שיעור החזר הוצאות הנסיעה מיום 1.1.2011 יהיה עד 24.40 ₪ ליום עבודה.⁽¹⁾⁽²⁾

2.      שיעור החזר הוצאות הנסיעה מיום 1.1.2011 יהיה 24.40 שקלים חדשים ליום עבודה. ⁽¹⁾⁽²⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדיון תשן/7-1 אליקים נ' אורינט קולור תעשיות צילום (1984) בע"מ, פד"ע כג(1) נפסק, כי ניתן להסכים עם עובד על שכר הכולל דמי נסיעה ובתנאי שכאשר יש העלאה בסכום שהעובד זכאי לו מכוח ההסכם האמור או מכוח צו הרחבה, על המעביד להעלות את "שכרו הכולל" של העובד בשיעור גובה ההעלאה בדמי הנסיעה.

בדב"ע נז/3-79 הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' רוטנברג, פ"ד לב(1999) 91 –     נפסק, כי  הסכמת העובד לכלול דמי נסיעה בשכרו חייבת להיות מפורשת וחד^–משמעית.  

בדב"ע 3-63/98 גלי בובליל – א.א.צ. שירותים משפטיים בע"מ, פד"ע לב 91 נקבע שאין די בהסכמה על שכר נטו לצורך קביעה כי השכר כולל דמי נסיעה, אלא נדרשת הסכמה מפורשת וחד משמעית.

לצד זאת, נקבע בעע 1144/04‏ ‏ אברהם מרחיב נ' אברהם מרחיב, 21.12.2006 כי מקום בו גדל שכרו של העובד בשיעור של 20% מבלי שניתן הסבר להעלאה, סביר שהשינוי חל באופן שהשכר כלל תשלום עבור הוצאות נסיעה.

(2)   לעניין הוצאות נסיעה בשבתות וחג נפסק בברע 36959-06-15‏ ‏ ‏MUSABAL ABDALLA‏ נ' טלרן אחזקות ונקיון (2000) בע"מ, 15.7.2015, כי על המעסיקה מוטלת החובה להוכיח כי מילאה חובתה כלפי המבקש לממן נסיעותיו לעבודה וממנה בשבתות ובחגים עד לשיעור המקסימאלי כנקוב בצו ההרחבה.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(1)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות הסכם קיבוצי.

התנאים לקיום הזכאות

3.      כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות עד המקסימום האמור בסעיף 2 לעיל בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, בעד כל יום עבודה בפועל בו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.^(1)(2)(3)(4)

3.      כל עובד, הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו השתתפות עד המקסימום האמור בסעיף 2, בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל שבו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו. ^{(1)(2) (3) (4)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדב"ע נו/3-46 רונית עילם נ' אטלס שירותי כח אדם בע"מ, 19.9.96 נפסק, כי סעיף 3 מתייחס לתחבורה ולאו דווקא לתחבורה ציבורית בעוד סעיף 4 קובע את ההוצאות על יסוד הוצאות תחבורה ציבורית. מכאן שהזכאות קיימת לכל עובד שנזקק לתחבורה כלשהי, ושההוצאות מחושבות על פי עלות נסיעה בתחבורה ציבורית. בכל מקרה, הזכאות קמה זאת בתנאי  שהעובד אינו מוסע על חשבון המעסיק, כקבוע בסעיף 6.

האמור נפסק לעניין צו ההרחבה אך רלוונטי גם להוראות ההסכם הקיבוצי [ראו לעניין זה גם: עע 1342-01-11‏ ‏ יוסף בשאראת נ' ראובן באלי, 26.11.2013].

כך, העובד יהיה זכאי לדמי נסיעה גם כאשר נסע ברכבו הפרטי [ראו עוד: עע 18/03‏ ‏ ניר רענן, עו"ד נ' עו"ד דגני שפירא ושות'‏, 12.9.2006; עע 15231-12-11‏ ‏ שגרירות צ'ילה נ' פולידו פרנקל מויסס, 25.3.2014].

כך בעע 52949-05-10  ליליה וולצ'ק נ' ש. אלברט עבודות ציבוריות, 28.3.2012 נפסק כי בזמנים בהם לא הוכיחה העובדת כי הזדקקה לתחבורה כדי להגיע למקום העבודה היא אינה זכאית לדמי נסיעה.

(2)   בע"ע 100/06 עיריית טירה נ' אלרחמן קשוע, 22.5.2006 נפסק כי אמת המידה המרכזית לצורך הקביעה האם התקיים "מבחן ההזקקות " במקרה פלוני, היא במרחק שבין מעונו של העובד למקום עבודתו. ככל שלא הוכח אחרת, חזקה על עובד המתגורר במרחק שאינו עולה על 500 מטרים ממקום עבודתו, שהוא מרחק הליכה סביר, שאינו זקוק לתחבורה ציבורית. יצויין, כי האמור נקבע לעניין חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, אך רלוונטי גם לענייננו. [ראו לעניין זה גם: 30878-11-16 אלכסנדר נורדשטיין נ' ויקטוריה קורבן, 6.9.2018].

(3)   בעד"מ 13-07 אלירן אסלטי נ' כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ, 29.10.2008 נפסק כי עובד זכאי להשתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה כדי להגיע למקום עבודתו ולחזור לביתו בלא קשר לחלקיות משרתו, בין אם עבד ארבע שעות ביום או שמונה שעות או כל מספר שעות אחר.

(4)   בדיון נא/3-134 יעקב סלוצקי – י.מ. טוקטלי ובניו בע"מ , פד"ע כג(1) 293 נפסק כי

תשלום דמי נסיעה נמנה עם הזכויות הנלוות שיש לשלמן מדי חודש, כהחזר תשלומים, אשר הוצאו על-ידי העובד בפועל בתקופת עבודתו. שעה שמדובר בזכות נלווית שיש לשלמה מדי חודש בחודשו, והיא מהווה החזר הוצאות, קיימת זכות לפדיונה גם לאחר ניתוק יחסי העבודה.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות להסכם קיבוצי.

(3)   ראו לעיל ה"ש (3) בהערות להסכם קיבוצי.

(4)   ראו לעיל ה"ש (4) בהערות להסכם קיבוצי.

 קביעת הוצאות הנסיעה

4.      הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה. ⁽¹⁾⁽²⁾

4.      הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של כמה נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה. ^{(1) (2)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בעע 21590-04-20  מואייד את עבד עראקי בע"מ – ראמי בחארי, 6.12.2020 –נפסק כי כדי שיפסקו הוצאות נסיעה לא די בהוכחת הצורך בתחבורה, אלא על העובד להוכיח ברמת ודאות סבירה את הנתונים העובדתיים המשמשים בסיס לחישוב סכום הזכאות.

מנגד יצויין, כי בעע 1342-01-11‏ ‏ יוסף בשאראת נ' ראובן באלי, 26.11.2013 נפסק כי אמנם העובד לא הציג תעריפי תחבורה בזמנים הרלוונטיים אך לא היתה ראיה נגדית מטעם המעסיק והתעריף הנתבע נקבע כסביר.

בעע 42710-05-13‏ ‏ לירון עדי נ' דניאל בן עזרא, 1.9.2016, נפסק, כי באותו עניין בו הוכח כי אין תחבורה ציבורית פעילה הוכח על ידי העובד כי הוא זכאי להחזר הוצאות נסיעה בסכום המרבי ליום עבודה.

(2)   בדבע נד/2-28      אהרון זילברשטיין נ' שמחה כהן, 22.2.1996 נפסק כי ניתן להוכיח את עלות הנסיעות באמצעות אישור מחברת האוטובוסים.

בעע 15231-12-11‏ ‏ שגרירות צ'ילה נ' פולידו פרנקל מויסס, 25.3.2014 נפסק כי ניתן להסתפק בדוח תעריפי נסיעות של חברת האוטובוסים ואין צורך בנוסף לזמן נציג מהחברה לעדות.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי.

 עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד

5.      עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעסיקו בהוצאות נסיעה גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני 3 תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו. האמור בסעיף זה הינו בכפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.

5.      עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות הנסיעה בגבולות הסכום הנקוב בסעיף 2 גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני, שלוש תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו. האמור בסעיף זה כפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.

 הסעה על-ידי המעסיק

6.      החזר הוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעסיק או מטעמו. מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה), יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל.^(1)(2)(3)(4)

6.      החזר ההוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעביד או מטעמו; מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה) יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל. ^{(1) (2) (3) (4)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדב"ע נו/3-141‏ בן-בסט נ' שבתאי‏, פ"ד לב(1999) 646 נפסק, כי צו ההרחבה אינו מחייב קבלת תביעת המערער לתשלום דמי נסיעות, בעבור הנסיעות שבהן הוסע לעבודה על^–ידי המשיב או על חשבונו.

(2)   בדיון לה/4-1 רשות הנמלים נ' יהונתן ברקת, פ"ד ז(1) 425  נפסק לעניין השתתפות מעסיק בהחזקת רכב, כי מדובר בזכות החופפת לזכות לקבלת דמי נסיעות ואין זכאות לשני התנאים בו זמנית.

(3)   בעע 1697-07-12  צאלח רגא אבו צפטט נ' ר.ל.פ.י חקלאות בע"מ, 20.11.2012 נפסק, כי הזכאות לדמי נסיעה לא מגיעה לכדי מיצוי מקום בו ההסעה מטעם המעסיק היתה רק בחלק מהדרך.

(4)   בעע 279/99‏ ‏ אל על אברהם נ' בית ישראל פריש, 16.9.2001  נפסק, כי עובד לא יהיה זכאי לדמי נסיעה, מקום בו בחר שלא לעשות שימוש בשירותי ההסעה משום שהיה עליו להשכים קום.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות הסכם קיבוצי.

(3)   ראו לעיל ה"ש (3) בהערות הסכם קיבוצי.

(4)   ראו לעיל ה"ש (4) בהערות הסכם קיבוצי.

היעדרות עובד מעבודה

7.      עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.

7.      עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.

תחילת הוראות

8.       תחילתן של הוראות הסכם זה החל ביום 1.1.2011.

8.      לא הורחב.

הזכות/ החובה

הוראות ההסכם הקיבוצי

הוראות צו ההרחבה

הערות

מקורות

א.      הסכם שנערך ונחתם ביום 16.1.2012 ומספרו 7017/2012. ⁽¹⁾

הסכמים קיבוציים קודמים

א.      הסכם קיבוצי מיום שנערך ונחתם ביום 13.2.1976 ומספרו 7018/76.

ב.      הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 9.1.2003 ומספרו 7002/03.

ג.       הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 11.7.2004 ומספרו 7016/04.

ד.      הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 4.3.2008 ומספרו 7014/08.

ה.      הסכם שנערך ונחתם ביום 23.7.2008 ומספרו 7030/08.

ו.        הסכם שנערך ונחתם ביום 20.1.2009 ומספרו 7029/09.

ז.       הסכם שנערך ונחתם ביום 19.1.2010 ומספרו 7008/2010.

ח.      הסכם שנערך ונחתם ביום 1.1.2011 ומספרו 7022/2011.

א.      פורסם בי"פ 6450, ז' באב התשע"ב, 26.7.2012, עמ' 5438. ⁽¹⁾

צווי הרחבה קודמים

א.      פורסם בי"פ 2339, ט"ו בתמוז התשל"ז, 1.7.1977,  עמ' 1808.

ב.      פורסם בי"פ 5167, יד' באדר ב' התשס"ג, 18.3.2002, עמ' 1856.

ג.       פורסם בי"פ 5332, יב' בתשרי התשס"ה, 27.9.2004, עמ' .85.

ד.      פורסם בי"פ 5847, ט' באלול התשס"ח, 9.9.2008, עמ' 4634.

ה.      פורסם בי"פ 5906, כ"ו בטבת התשס"ט, 22.1.2009, עמ' 1963.

ו.        פורסם בי"פ 6037, ז' בטבת התש"ע, 24.12.2009, עמ' 1108.

ז.       פורסם בי"פ 6107, ג' באב התש"ע, 14.7.2010, 3887.

ח.      פורסם בי"פ 6302, כ"ח באלול התשע"א, 27.9.2011, עמ' 6938.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   עדכון מחיר יום הבראה החל מיום 1.1.2012 ל – 25.20 ₪.

הערות צו הרחבה

(1)   עדכון מחיר יום הבראה החל מיום 1.1.2012 ל – 25.20 ₪.

כותרת

הסכם קיבוצי כללי

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה

צדדים

בין

לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בשם הארגונים הכלכליים המפורטים מטה⁽¹⁾

 (להלן: "צד א'")

לבין

הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, יחידותיה ושלוחותיה.

(להלן: "צד ב'")

   בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה, כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי, מיום כ"א בטבת התשע"ב (16 בינואר 2012) בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7017/2012 וכי ההוראות המורחבות, כמפורט בתוספת, יחולו מיום ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012) על כל העובדים והמעבידים בישראל אך  למעט, עובדים במפעלים מוגנים כאמור בסעיף 17(א) לחוק שכר מינימום, התשמ"ו – 1987.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   הארגונים הכלכליים: התאחדות התעשיינים בישראל, התאחדות האיכרים בישראל, התאחדות הקבלנים בישראל, התאחדות הסוחרים בישראל, איגוד הבנקים בישראל, התאחדות תעשייני היהלומים בישראל בע"מ, התאחדות המלונות בישראל, התאחדות ענף הקולנוע בישראל, התאחדות חברות לביטוח חיים בישראל בע"מ, הארגון הארצי של מפעלי השמירה בישראל, האיגוד הכלל ארצי של מפעלי הניקיון והאחזקה בישראל, התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל, האיגוד הארצי למסחר בישראל, לשכת ארגוני העצמאים בישראל, ארגון חברות לאספקת שירותי משאבי אנוש בישראל.

מבוא

בעניין: עדכון סכום ההשתתפות בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה.

הואיל: והצדדים חתמו ביום 13.2.76 הסכם קיבוצי כללי רב-שנתי בדבר השתתפות המעסיקים בהוצאות הנסיעה של העובדים לעבודה וממנה;

והואיל: ובהתאם לסעיף 4 להסכם הנ"ל, יש לעדכן את שיעורי החזר הוצאות הנסיעה בהתאם לשינויים שיחולו מזמן לזמן במחירי הנסיעה באוטובוסים הציבוריים עפ"י הודעת משרד התחבורה;

והואיל: והחל ביום 1.1.2012 התייקרו מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית עפ"י הודעת משרד התחבורה בשיעור ממוצע של 3.244%;

לפיכך הסכימו הצדדים כדלקמן:

תוספת

ההוראות המורחבות

1.      המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד של הסכם זה.

1.      לא הורחב.

שיעור החזר הוצאות הנסיעה

2.      שיעור החזר הוצאות הנסיעה מיום 1.1.2012 יהיה עד 25.20 ₪ ליום עבודה.⁽¹⁾⁽²⁾

2.      שיעור החזר הוצאות הנסיעה מיום 1.1.2012 יהיה 25.20 ש"ח ליום עבודה. ⁽¹⁾⁽²⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדיון תשן/7-1 אליקים נ' אורינט קולור תעשיות צילום (1984) בע"מ, פד"ע כג(1) נפסק, כי ניתן להסכים עם עובד על שכר הכולל דמי נסיעה ובתנאי שכאשר יש העלאה בסכום שהעובד זכאי לו מכוח ההסכם האמור או מכוח צו הרחבה, על המעביד להעלות את "שכרו הכולל" של העובד בשיעור גובה ההעלאה בדמי הנסיעה.

בדב"ע נז/3-79 הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' רוטנברג, פ"ד לב(1999) 91 –     נפסק, כי  הסכמת העובד לכלול דמי נסיעה בשכרו חייבת להיות מפורשת וחד^–משמעית.  

בדב"ע 3-63/98 גלי בובליל – א.א.צ. שירותים משפטיים בע"מ, פד"ע לב 91 נקבע שאין די בהסכמה על שכר נטו לצורך קביעה כי השכר כולל דמי נסיעה, אלא נדרשת הסכמה מפורשת וחד משמעית.

לצד זאת, נקבע בעע 1144/04‏ ‏ אברהם מרחיב נ' אברהם מרחיב, 21.12.2006 כי מקום בו גדל שכרו של העובד בשיעור של 20% מבלי שניתן הסבר להעלאה, סביר שהשינוי חל באופן שהשכר כלל תשלום עבור הוצאות נסיעה.

(2)   לעניין הוצאות נסיעה בשבתות וחג נפסק בברע 36959-06-15‏ ‏ ‏MUSABAL ABDALLA‏ נ' טלרן אחזקות ונקיון (2000) בע"מ, 15.7.2015, כי על המעסיקה מוטלת החובה להוכיח כי מילאה חובתה כלפי המבקש לממן נסיעותיו לעבודה וממנה בשבתות ובחגים עד לשיעור המקסימאלי כנקוב בצו ההרחבה.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(1)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות הסכם קיבוצי.

התנאים לקיום הזכאות

3.      כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות עד המקסימום האמור בסעיף 2 לעיל בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, בעד כל יום עבודה בפועל בו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.^(1)(2)(3)(4)

3.      כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו השתתפות עד המקסימום האמור בסעיף 2, בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל שבו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו. ^{(1)(2) (3) (4)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדב"ע נו/3-46 רונית עילם נ' אטלס שירותי כח אדם בע"מ, 19.9.96 נפסק, כי סעיף 3 מתייחס לתחבורה ולאו דווקא לתחבורה ציבורית בעוד סעיף 4 קובע את ההוצאות על יסוד הוצאות תחבורה ציבורית. מכאן שהזכאות קיימת לכל עובד שנזקק לתחבורה כלשהי, ושההוצאות מחושבות על פי עלות נסיעה בתחבורה ציבורית. בכל מקרה, הזכאות קמה זאת בתנאי  שהעובד אינו מוסע על חשבון המעסיק, כקבוע בסעיף 6.

האמור נפסק לעניין צו ההרחבה אך רלוונטי גם להוראות ההסכם הקיבוצי [ראו לעניין זה גם: עע 1342-01-11‏ ‏ יוסף בשאראת נ' ראובן באלי, 26.11.2013].

כך, העובד יהיה זכאי לדמי נסיעה גם כאשר נסע ברכבו הפרטי [ראו עוד: עע 18/03‏ ‏ ניר רענן, עו"ד נ' עו"ד דגני שפירא ושות'‏, 12.9.2006; עע 15231-12-11‏ ‏ שגרירות צ'ילה נ' פולידו פרנקל מויסס, 25.3.2014].

כך בעע 52949-05-10  ליליה וולצ'ק נ' ש. אלברט עבודות ציבוריות, 28.3.2012 נפסק כי בזמנים בהם לא הוכיחה העובדת כי הזדקקה לתחבורה כדי להגיע למקום העבודה היא אינה זכאית לדמי נסיעה.

(2)   בע"ע 100/06 עיריית טירה נ' אלרחמן קשוע, 22.5.2006 נפסק כי אמת המידה המרכזית לצורך הקביעה האם התקיים "מבחן ההזקקות " במקרה פלוני, היא במרחק שבין מעונו של העובד למקום עבודתו. ככל שלא הוכח אחרת, חזקה על עובד המתגורר במרחק שאינו עולה על 500 מטרים ממקום עבודתו, שהוא מרחק הליכה סביר, שאינו זקוק לתחבורה ציבורית. יצויין, כי האמור נקבע לעניין חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, אך רלוונטי גם לענייננו. [ראו לעניין זה גם: 30878-11-16 אלכסנדר נורדשטיין נ' ויקטוריה קורבן, 6.9.2018].

(3)   בעד"מ 13-07 אלירן אסלטי נ' כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ, 29.10.2008 נפסק כי עובד זכאי להשתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה כדי להגיע למקום עבודתו ולחזור לביתו בלא קשר לחלקיות משרתו, בין אם עבד ארבע שעות ביום או שמונה שעות או כל מספר שעות אחר.

(4)   בדיון נא/3-134 יעקב סלוצקי – י.מ. טוקטלי ובניו בע"מ , פד"ע כג(1) 293 נפסק כי

תשלום דמי נסיעה נמנה עם הזכויות הנלוות שיש לשלמן מדי חודש, כהחזר תשלומים, אשר הוצאו על-ידי העובד בפועל בתקופת עבודתו. שעה שמדובר בזכות נלווית שיש לשלמה מדי חודש בחודשו, והיא מהווה החזר הוצאות, קיימת זכות לפדיונה גם לאחר ניתוק יחסי העבודה.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות להסכם קיבוצי.

(3)   ראו לעיל ה"ש (3) בהערות להסכם קיבוצי.

(4)   ראו לעיל ה"ש (4) בהערות להסכם קיבוצי.

 קביעת הוצאות הנסיעה

4.      הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה. ⁽¹⁾⁽²⁾

4.      הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של כמה נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה. ^{(1) (2)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בעע 21590-04-20  מואייד את עבד עראקי בע"מ – ראמי בחארי, 6.12.2020 –נפסק כי כדי שיפסקו הוצאות נסיעה לא די בהוכחת הצורך בתחבורה, אלא על העובד להוכיח ברמת ודאות סבירה את הנתונים העובדתיים המשמשים בסיס לחישוב סכום הזכאות.

מנגד יצויין, כי בעע 1342-01-11‏ ‏ יוסף בשאראת נ' ראובן באלי, 26.11.2013 נפסק כי אמנם העובד לא הציג תעריפי תחבורה בזמנים הרלוונטיים אך לא היתה ראיה נגדית מטעם המעסיק והתעריף הנתבע נקבע כסביר.

בעע 42710-05-13‏ ‏ לירון עדי נ' דניאל בן עזרא, 1.9.2016, נפסק, כי באותו עניין בו הוכח כי אין תחבורה ציבורית פעילה הוכח על ידי העובד כי הוא זכאי להחזר הוצאות נסיעה בסכום המרבי ליום עבודה.

(2)   בדבע נד/2-28      אהרון זילברשטיין נ' שמחה כהן, 22.2.1996 נפסק כי ניתן להוכיח את עלות הנסיעות באמצעות אישור מחברת האוטובוסים.

בעע 15231-12-11‏ ‏ שגרירות צ'ילה נ' פולידו פרנקל מויסס, 25.3.2014 נפסק כי ניתן להסתפק בדוח תעריפי נסיעות של חברת האוטובוסים ואין צורך בנוסף לזמן נציג מהחברה לעדות.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי.

 עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד

5.      עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעסיקו בהוצאות נסיעה גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני 3 תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו. האמור בסעיף זה הינו בכפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.

5.      עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות הנסיעה בגבולות הסכום הנקוב בסעיף 2 גם בעד הנסיעה הנוספת אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני שלוש תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו;

האמור בסעיף זה כפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.

 הסעה על-ידי המעסיק

6.      החזר הוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעסיק או מטעמו. מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה), יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל.^(1)(2)(3)(4)

6.      החזר ההוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעביד או מטעמו; מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה) יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל. ^{(1) (2) (3) (4)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדב"ע נו/3-141‏ בן-בסט נ' שבתאי‏, פ"ד לב(1999) 646 נפסק, כי צו ההרחבה אינו מחייב קבלת תביעת המערער לתשלום דמי נסיעות, בעבור הנסיעות שבהן הוסע לעבודה על^–ידי המשיב או על חשבונו.

(2)   בדיון לה/4-1 רשות הנמלים נ' יהונתן ברקת, פ"ד ז(1) 425  נפסק לעניין השתתפות מעסיק בהחזקת רכב, כי מדובר בזכות החופפת לזכות לקבלת דמי נסיעות ואין זכאות לשני התנאים בו זמנית.

(3)   בעע 1697-07-12  צאלח רגא אבו צפטט נ' ר.ל.פ.י חקלאות בע"מ, 20.11.2012 נפסק, כי הזכאות לדמי נסיעה לא מגיעה לכדי מיצוי מקום בו ההסעה מטעם המעסיק היתה רק בחלק מהדרך.

(4)   בעע 279/99‏ ‏ אל על אברהם נ' בית ישראל פריש, 16.9.2001  נפסק, כי עובד לא יהיה זכאי לדמי נסיעה, מקום בו בחר שלא לעשות שימוש בשירותי ההסעה משום שהיה עליו להשכים קום.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות הסכם קיבוצי.

(3)   ראו לעיל ה"ש (3) בהערות הסכם קיבוצי.

(4)   ראו לעיל ה"ש (4) בהערות הסכם קיבוצי.

היעדרות עובד מעבודה

7.      עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.

7.      עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.

תחילת הוראות

8.       תחילתן של הוראות הסכם זה החל ביום 1.1.2012.

8.      לא הורחב.

הזכות/ החובה

הוראות ההסכם הקיבוצי

הוראות צו ההרחבה

הערות

מקורות

א.      הסכם שנערך ונחתם ביום 16.1.2014 ומספרו 7001/2014. ⁽¹⁾

הסכמים קיבוציים קודמים

א.      הסכם קיבוצי מיום שנערך ונחתם ביום 13.2.1976 ומספרו 7018/76.

ב.      הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 9.1.2003 ומספרו 7002/03.

ג.       הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 11.7.2004 ומספרו 7016/04.

ד.      הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 4.3.2008 ומספרו 7014/08.

ה.      הסכם שנערך ונחתם ביום 23.7.2008 ומספרו 7030/08.

ו.        הסכם שנערך ונחתם ביום 20.1.2009 ומספרו 7029/09.

ז.       הסכם שנערך ונחתם ביום 19.1.2010 ומספרו 7008/2010.

ח.      הסכם שנערך ונחתם ביום 1.1.2011 ומספרו 7022/2011.

ט.      הסכם שנערך ונחתם ביום 16.1.2012 ומספרו 7017/2012.

א.      פורסם בי"פ 6791, כ"ד בניסן התשע"ד, 24.4.2014, עמ' 4999. ⁽¹⁾

צווי הרחבה קודמים

א.      פורסם בי"פ 2339, ט"ו בתמוז התשל"ז, 1.7.1977,  עמ' 1808.

ב.      פורסם בי"פ 5167, יד' באדר ב' התשס"ג, 18.3.2002, עמ' 1856.

ג.       פורסם בי"פ 5332, יב' בתשרי התשס"ה, 27.9.2004, עמ' 85.

ד.      פורסם בי"פ 5847, ט' באלול התשס"ח, 9.9.2008, עמ' 4634.

ה.      פורסם בי"פ 5906, כ"ו בטבת התשס"ט, 22.1.2009, עמ' 1963.

ו.        פורסם בי"פ 6037, ז' בטבת התש"ע, 24.12.2009, עמ' 1108.

ז.       פורסם בי"פ 6107, ג' באב התש"ע, 14.7.2010, עמ' 3887.

ח.      פורסם בי"פ 6302, כ"ח באלול התשע"א, 27.9.2011, עמ' 6938.

ט.      פורסם בי"פ 6450, ז' באב התשע"ב, 26.7.2012, עמ' 5438.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   עדכון מחיר יום הבראה החל מיום 1.1.2014 ל – 26.40 ₪.

הערות צו הרחבה

(1)   עדכון מחיר יום הבראה החל מיום 1.1.2014 ל – 26.40 ₪.

כותרת

הסכם קיבוצי כללי

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה

צדדים

בין

נשיאות הארגונים העסקיים המפורטים מטה⁽¹⁾

(להלן: "צד א'")

לבין

הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, יחידותיה ושלוחותיה.

(להלן: "צד ב'")

   בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה, כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי, מיום ט"ו בשבט התשע"ד (16 בינואר 2014) בין נשיאות הארגונים העסקיים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7063/2014 (או 7001/2014) וכי ההוראות האמורות, כמפורט בתוספת, יחולו מיום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) על כל העובדים והמעבידים בישראל אך  למעט, עובדים במפעלים מוגנים כאמור בסעיף 17(א) לחוק שכר מינימום, התשמ"ו – 1987.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   הארגונים העסקיים: התאחדות התעשיינים בישראל, איגוד לשכות המסחר בישראל, התאחדות בוני הארץ בישראל, התאחדות האיכרים בישראל, איגוד הבנקים בישראל, התאחדות חברות לביטוח חיים בישראל בע"מ, התאחדות תעשייני היהלומים בישראל, התאחדות המלונות בישראל, הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל, האיגוד הכל ארצי של מפעלי חברות הניקיון והאחזקה בישראל, התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל, להב –  לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל, ארגון חברות לאספקת שירותי משאבי אנוש בישראל.

מבוא

בעניין: עדכון סכום ההשתתפות בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה.

הואיל: והצדדים חתמו ביום 13.2.76 הסכם קיבוצי כללי רב-שנתי בדבר השתתפות המעסיקים בהוצאות הנסיעה של העובדים לעבודה וממנה;

והואיל: ובהתאם לסעיף 4 להסכם הנ"ל, יש לעדכן את שיעורי החזר הוצאות הנסיעה בהתאם לשינויים שיחולו מזמן לזמן במחירי הנסיעה באוטובוסים הציבוריים עפ"י הודעת משרד התחבורה;

והואיל: והחל ביום 1.1.2014 התייקרו מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית עפ"י הודעת משרד התחבורה בשיעור ממוצע של 4.7%;

לפיכך הסכימו הצדדים כדלקמן:

תוספת

ההוראות המורחבות

1.      המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד של הסכם זה.

1.      לא הורחב.

שיעור החזר הוצאות הנסיעה

2.      שיעור החזר הוצאות נסיעה מיום 1.1.2014 יהיה עד 26.40 ₪ ליום עבודה.⁽¹⁾⁽²⁾

2.      שיעור החזר הוצאות הנסיעה מיום 1.1.2014 יהיה 26.40 ש"ח ליום עבודה. ⁽¹⁾⁽²⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדיון תשן/7-1 אליקים נ' אורינט קולור תעשיות צילום (1984) בע"מ, פד"ע כג(1) נפסק, כי ניתן להסכים עם עובד על שכר הכולל דמי נסיעה ובתנאי שכאשר יש העלאה בסכום שהעובד זכאי לו מכוח ההסכם האמור או מכוח צו הרחבה, על המעביד להעלות את "שכרו הכולל" של העובד בשיעור גובה ההעלאה בדמי הנסיעה.

בדב"ע נז/3-79 הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' רוטנברג, פ"ד לב(1999) 91 –     נפסק, כי  הסכמת העובד לכלול דמי נסיעה בשכרו חייבת להיות מפורשת וחד^–משמעית.  

בדב"ע 3-63/98 גלי בובליל – א.א.צ. שירותים משפטיים בע"מ, פד"ע לב 91 נקבע שאין די בהסכמה על שכר נטו לצורך קביעה כי השכר כולל דמי נסיעה, אלא נדרשת הסכמה מפורשת וחד משמעית.

לצד זאת, נקבע בעע 1144/04‏ ‏ אברהם מרחיב נ' אברהם מרחיב, 21.12.2006 כי מקום בו גדל שכרו של העובד בשיעור של 20% מבלי שניתן הסבר להעלאה, סביר שהשינוי חל באופן שהשכר כלל תשלום עבור הוצאות נסיעה.

(2)   לעניין הוצאות נסיעה בשבתות וחג נפסק בברע 36959-06-15‏ ‏ ‏MUSABAL ABDALLA‏ נ' טלרן אחזקות ונקיון (2000) בע"מ, 15.7.2015, כי על המעסיקה מוטלת החובה להוכיח כי מילאה חובתה כלפי המבקש לממן נסיעותיו לעבודה וממנה בשבתות ובחגים עד לשיעור המקסימאלי כנקוב בצו ההרחבה.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(1)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות הסכם קיבוצי.

התנאים לקיום הזכאות

3.      כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות עד המקסימום האמור בסעיף 2 לעיל בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, בעד כל יום עבודה בפועל בו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.^(1)(2)(3)(4)

3.      כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו השתתפות עד המקסימום האמור בסעיף 2, בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל שבו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו. ^{(1)(2) (3) (4)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדב"ע נו/3-46 רונית עילם נ' אטלס שירותי כח אדם בע"מ, 19.9.96 נפסק, כי סעיף 3 מתייחס לתחבורה ולאו דווקא לתחבורה ציבורית בעוד סעיף 4 קובע את ההוצאות על יסוד הוצאות תחבורה ציבורית. מכאן שהזכאות קיימת לכל עובד שנזקק לתחבורה כלשהי, ושההוצאות מחושבות על פי עלות נסיעה בתחבורה ציבורית. בכל מקרה, הזכאות קמה זאת בתנאי  שהעובד אינו מוסע על חשבון המעסיק, כקבוע בסעיף 6.

האמור נפסק לעניין צו ההרחבה אך רלוונטי גם להוראות ההסכם הקיבוצי [ראו לעניין זה גם: עע 1342-01-11‏ ‏ יוסף בשאראת נ' ראובן באלי, 26.11.2013].

כך, העובד יהיה זכאי לדמי נסיעה גם כאשר נסע ברכבו הפרטי [ראו עוד: עע 18/03‏ ‏ ניר רענן, עו"ד נ' עו"ד דגני שפירא ושות'‏, 12.9.2006; עע 15231-12-11‏ ‏ שגרירות צ'ילה נ' פולידו פרנקל מויסס, 25.3.2014].

כך בעע 52949-05-10  ליליה וולצ'ק נ' ש. אלברט עבודות ציבוריות, 28.3.2012 נפסק כי בזמנים בהם לא הוכיחה העובדת כי הזדקקה לתחבורה כדי להגיע למקום העבודה היא אינה זכאית לדמי נסיעה.

(2)   בע"ע 100/06 עיריית טירה נ' אלרחמן קשוע, 22.5.2006 נפסק כי אמת המידה המרכזית לצורך הקביעה האם התקיים "מבחן ההזקקות " במקרה פלוני, היא במרחק שבין מעונו של העובד למקום עבודתו. ככל שלא הוכח אחרת, חזקה על עובד המתגורר במרחק שאינו עולה על 500 מטרים ממקום עבודתו, שהוא מרחק הליכה סביר, שאינו זקוק לתחבורה ציבורית. יצויין, כי האמור נקבע לעניין חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, אך רלוונטי גם לענייננו. [ראו לעניין זה גם: 30878-11-16 אלכסנדר נורדשטיין נ' ויקטוריה קורבן, 6.9.2018].

(3)   בעד"מ 13-07 אלירן אסלטי נ' כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ, 29.10.2008 נפסק כי עובד זכאי להשתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה כדי להגיע למקום עבודתו ולחזור לביתו בלא קשר לחלקיות משרתו, בין אם עבד ארבע שעות ביום או שמונה שעות או כל מספר שעות אחר.

(4)   בדיון נא/3-134 יעקב סלוצקי – י.מ. טוקטלי ובניו בע"מ , פד"ע כג(1) 293 נפסק כי

תשלום דמי נסיעה נמנה עם הזכויות הנלוות שיש לשלמן מדי חודש, כהחזר תשלומים, אשר הוצאו על-ידי העובד בפועל בתקופת עבודתו. שעה שמדובר בזכות נלווית שיש לשלמה מדי חודש בחודשו, והיא מהווה החזר הוצאות, קיימת זכות לפדיונה גם לאחר ניתוק יחסי העבודה.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות להסכם קיבוצי.

(3)   ראו לעיל ה"ש (3) בהערות להסכם קיבוצי.

(4)   ראו לעיל ה"ש (4) בהערות להסכם קיבוצי.

 קביעת הוצאות הנסיעה

4.      הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה. ⁽¹⁾⁽²⁾

4.      הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה. ^{(1) (2)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בעע 21590-04-20  מואייד את עבד עראקי בע"מ – ראמי בחארי, 6.12.2020 –נפסק כי כדי שיפסקו הוצאות נסיעה לא די בהוכחת הצורך בתחבורה, אלא על העובד להוכיח ברמת ודאות סבירה את הנתונים העובדתיים המשמשים בסיס לחישוב סכום הזכאות.

מנגד יצויין, כי בעע 1342-01-11‏ ‏ יוסף בשאראת נ' ראובן באלי, 26.11.2013 נפסק כי אמנם העובד לא הציג תעריפי תחבורה בזמנים הרלוונטיים אך לא היתה ראיה נגדית מטעם המעסיק והתעריף הנתבע נקבע כסביר.

בעע 42710-05-13‏ ‏ לירון עדי נ' דניאל בן עזרא, 1.9.2016, נפסק, כי באותו עניין בו הוכח כי אין תחבורה ציבורית פעילה הוכח על ידי העובד כי הוא זכאי להחזר הוצאות נסיעה בסכום המרבי ליום עבודה.

(2)   בדבע נד/2-28      אהרון זילברשטיין נ' שמחה כהן, 22.2.1996 נפסק כי ניתן להוכיח את עלות הנסיעות באמצעות אישור מחברת האוטובוסים.

בעע 15231-12-11‏ ‏ שגרירות צ'ילה נ' פולידו פרנקל מויסס, 25.3.2014 נפסק כי ניתן להסתפק בדוח תעריפי נסיעות של חברת האוטובוסים ואין צורך בנוסף לזמן נציג מהחברה לעדות.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי.

 עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד

5.      עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעסיקו בהוצאות נסיעה גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני 3 תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו. האמור בסעיף זה הינו בכפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.

5.      עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות הנסיעה בגבולות הסכום הנקוב בסעיף 2 גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני שלוש תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו. האמור בסעיף זה כפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.

 הסעה על-ידי המעסיק

6.      החזר הוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעסיק או מטעמו. מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה), יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל.^(1)(2)(3)(4)

6.      החזר ההוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעביד או מטעמו; מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה) יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל. ^{(1) (2) (3) (4)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדב"ע נו/3-141‏ בן-בסט נ' שבתאי‏, פ"ד לב(1999) 646 נפסק, כי צו ההרחבה אינו מחייב קבלת תביעת המערער לתשלום דמי נסיעות, בעבור הנסיעות שבהן הוסע לעבודה על^–ידי המשיב או על חשבונו.

(2)   בדיון לה/4-1 רשות הנמלים נ' יהונתן ברקת, פ"ד ז(1) 425  נפסק לעניין השתתפות מעסיק בהחזקת רכב, כי מדובר בזכות החופפת לזכות לקבלת דמי נסיעות ואין זכאות לשני התנאים בו זמנית.

(3)   בעע 1697-07-12  צאלח רגא אבו צפטט נ' ר.ל.פ.י חקלאות בע"מ, 20.11.2012 נפסק, כי הזכאות לדמי נסיעה לא מגיעה לכדי מיצוי מקום בו ההסעה מטעם המעסיק היתה רק בחלק מהדרך.

(4)   בעע 279/99‏ ‏ אל על אברהם נ' בית ישראל פריש, 16.9.2001  נפסק, כי עובד לא יהיה זכאי לדמי נסיעה, מקום בו בחר שלא לעשות שימוש בשירותי ההסעה משום שהיה עליו להשכים קום.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות הסכם קיבוצי.

(3)   ראו לעיל ה"ש (3) בהערות הסכם קיבוצי.

(4)   ראו לעיל ה"ש (4) בהערות הסכם קיבוצי.

היעדרות עובד מעבודה

7.      עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.

7.      עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.

תחילת הוראות

8.       תחילתן של הוראות הסכם זה החל ביום 1.1.2014.

8.      לא הורחב.

הזכות/ החובה

הוראות ההסכם הקיבוצי

הוראות צו ההרחבה

הערות

מקורות

א.      הסכם שנערך ונחתם ביום 31.1.2016 ומספרו 7006/2016. ⁽¹⁾

הסכמים קיבוציים קודמים

א.      הסכם קיבוצי מיום שנערך ונחתם ביום 13.2.1976 ומספרו 7018/76.

ב.      הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 9.1.2003 ומספרו 7002/03.

ג.       הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 11.7.2004 ומספרו 7016/04.

ד.      הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 4.3.2008 ומספרו 7014/08.

ה.      הסכם שנערך ונחתם ביום 23.7.2008 ומספרו 7030/08.

ו.        הסכם שנערך ונחתם ביום 20.1.2009 ומספרו 7029/09.

ז.       הסכם שנערך ונחתם ביום 19.1.2010 ומספרו 7008/2010.

ח.      הסכם שנערך ונחתם ביום 1.1.2011 ומספרו 7022/2011.

ט.      הסכם שנערך ונחתם ביום 16.1.2012 ומספרו 7017/2012.

י.        הסכם שנערך ונחתם ביום 16.1.2014 ומספרו 7001/2014.

א.      י"פ 7319, ז' באב התשע"ו, 11.8.2016, עמ' 8993. ⁽¹⁾

צווי הרחבה קודמים

א.      פורסם בי"פ 2339, ט"ו בתמוז התשל"ז, 1.7.1977,  עמ' 1808.

ב.      פורסם בי"פ 5167, יד' באדר ב' התשס"ג, 18.3.2002, עמ' 1856.

ג.       פורסם בי"פ 5332, יב' בתשרי התשס"ה, 27.9.2004, עמ' 85.

ד.      פורסם בי"פ 5847, ט' באלול התשס"ח, 9.9.2008, עמ' 4634.

ה.      פורסם בי"פ 5906, כ"ו בטבת התשס"ט, 22.1.2009, עמ' 1963.

ו.        פורסם בי"פ 6037, ז' בטבת התש"ע, 24.12.2009, עמ' 1108.

ז.       פורסם בי"פ 6107, ג' באב התש"ע, 14.7.2010, עמ' 3887.

ח.      פורסם בי"פ 6302, כ"ח באלול התשע"א, 27.9.2011, עמ' 6938.

ט.      פורסם בי"פ 6450, ז' באב התשע"ב, 26.7.2012, עמ' 5438.

י.        פורסם בי"פ 6791, כ"ד בניסן התשע"ד, 24.4.2014, עמ' 4999.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   עדכון מחיר יום הבראה החל מיום 1.2.2016 ל – 22.60 ₪.

הערות צו הרחבה

(1)   עדכון מחיר יום הבראה החל מיום 1.2.2016 ל – 22.60 ₪ וביטול צווי הרחבה קודמים.

כותרת

הסכם קיבוצי כללי

צו הרחבה בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה וביטול צווי הרחבה קודמים בעניין 2016

צדדים

בין

נשיאות הארגונים העסקיים המפורטים מטה⁽¹⁾

 (להלן: "צד א'")

לבין

הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, יחידותיה ושלוחותיה מצד שני;

(להלן: "צד ב'")

 בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן – החוק), אני מצווה, כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי מיום כ"א בשבט התשע"ו (31 בינואר 2016), שבין נשיאות הארגונים העסקיים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7006/2016 וכי ההוראות המורחבות כמפורט בתוספת יחולו מיום כ"ב בשבט התשע"ו (1 בפברואר 2016) על כל העובדים והמעסיקים בישראל למעט עובדים במפעלים מוגנים כאמור בסעיף 17(א) לחוק שכר מינימום, התשמ"ו – 1987

הערות הסכם קיבוצי

(1)   הארגונים העסקיים: התאחדות התעשיינים בישראל, התאחדות בוני הארץ בישראל, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל, איגוד הבנקים בישראל, התאחדות חברות לביטוח חיים בישראל בע"מ, התאחדות תעשייני היהלומים בישראל, התאחדות המלונות בישראל, הארגון הארצי של מפעלי השמירה בישראל, האיגוד הכל ארצי של מפעלי חברות הניקיון והאחזקה בישראל, התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל, להב –  לשכת ארגוני העצמאים  בישראל, ארגון חברות לאספקת משאבי אנוש בישראל, התאחדות ענף הקולנוע.

מבוא

הואיל: והצדדים חתמו ביום 13.2.76 הסכם קיבוצי כללי בדבר השתתפות המעסיקים בהוצאות הנסיעה של העובדים לעבודה וממנה (להלן: "ההסכם הקיבוצי"); מס' רישום 7018/76;

והואיל: ובהתאם לסעיף 4 להסכם הקיבוצי, יש לעדכן את שיעורי החזר הוצאות הנסיעה בהתאם לשינויים שיחולו מעת לעת במחירי הנסיעה באוטובוסים הציבוריים עפ"י הודעת משרד התחבורה;

והואיל: והחל ביום 1.2.2016 הוזלו מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית עפ"י הודעת משרד התחבורה בשיעור ממוצע של 14.5%;

לפיכך הסכימו הצדדים כדלקמן:

תוספת

ההוראות המורחבות

1.      המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

1.      לא הורחב.

שיעור החזר הוצאות הנסיעה

2.      שיעור החזר הוצאות נסיעה מיום 1.2.2014 יהיה עד 26.40 ₪ ליום עבודה.⁽¹⁾⁽²⁾

2.      שיעור החזר הוצאות נסיעה מיום כ"ב בשבט התשע"ו (1 בפברואר 2016) יהיה עד 22.60 שקלים חדשים ליום עבודה. ⁽¹⁾⁽²⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדיון תשן/7-1 אליקים נ' אורינט קולור תעשיות צילום (1984) בע"מ, פד"ע כג(1) נפסק, כי ניתן להסכים עם עובד על שכר הכולל דמי נסיעה ובתנאי שכאשר יש העלאה בסכום שהעובד זכאי לו מכוח ההסכם האמור או מכוח צו הרחבה, על המעביד להעלות את "שכרו הכולל" של העובד בשיעור גובה ההעלאה בדמי הנסיעה.

בדב"ע נז/3-79 הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' רוטנברג, פ"ד לב(1999) 91 –     נפסק, כי  הסכמת העובד לכלול דמי נסיעה בשכרו חייבת להיות מפורשת וחד^–משמעית.  

בדב"ע 3-63/98 גלי בובליל – א.א.צ. שירותים משפטיים בע"מ, פד"ע לב 91 נקבע שאין די בהסכמה על שכר נטו לצורך קביעה כי השכר כולל דמי נסיעה, אלא נדרשת הסכמה מפורשת וחד משמעית.

לצד זאת, נקבע בעע 1144/04‏ ‏ אברהם מרחיב נ' אברהם מרחיב, 21.12.2006 כי מקום בו גדל שכרו של העובד בשיעור של 20% מבלי שניתן הסבר להעלאה, סביר שהשינוי חל באופן שהשכר כלל תשלום עבור הוצאות נסיעה.

(2)   לעניין הוצאות נסיעה בשבתות וחג נפסק בברע 36959-06-15‏ ‏ ‏MUSABAL ABDALLA‏ נ' טלרן אחזקות ונקיון (2000) בע"מ, 15.7.2015, כי על המעסיקה מוטלת החובה להוכיח כי מילאה חובתה כלפי המבקש לממן נסיעותיו לעבודה וממנה בשבתות ובחגים עד לשיעור המקסימאלי כנקוב בצו ההרחבה.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(1)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות הסכם קיבוצי.

התנאים לקיום הזכאות

3.      כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות עד המקסימום האמור בסעיף 2 לעיל בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, בעד כל יום עבודה בפועל בו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.^(1)(2)(3)(4)

3.      כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות עד המקסימום האמור בסעיף 2 לעיל בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל שבו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו. ^{(1)(2) (3) (4)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדב"ע נו/3-46 רונית עילם נ' אטלס שירותי כח אדם בע"מ, 19.9.96 נפסק, כי סעיף 3 מתייחס לתחבורה ולאו דווקא לתחבורה ציבורית בעוד סעיף 4 קובע את ההוצאות על יסוד הוצאות תחבורה ציבורית. מכאן שהזכאות קיימת לכל עובד שנזקק לתחבורה כלשהי, ושההוצאות מחושבות על פי עלות נסיעה בתחבורה ציבורית. בכל מקרה, הזכאות קמה זאת בתנאי  שהעובד אינו מוסע על חשבון המעסיק, כקבוע בסעיף 6.

האמור נפסק לעניין צו ההרחבה אך רלוונטי גם להוראות ההסכם הקיבוצי [ראו לעניין זה גם: עע 1342-01-11‏ ‏ יוסף בשאראת נ' ראובן באלי, 26.11.2013].

כך, העובד יהיה זכאי לדמי נסיעה גם כאשר נסע ברכבו הפרטי [ראו עוד: עע 18/03‏ ‏ ניר רענן, עו"ד נ' עו"ד דגני שפירא ושות'‏, 12.9.2006; עע 15231-12-11‏ ‏ שגרירות צ'ילה נ' פולידו פרנקל מויסס, 25.3.2014].

כך בעע 52949-05-10  ליליה וולצ'ק נ' ש. אלברט עבודות ציבוריות, 28.3.2012 נפסק כי בזמנים בהם לא הוכיחה העובדת כי הזדקקה לתחבורה כדי להגיע למקום העבודה היא אינה זכאית לדמי נסיעה.

(2)   בע"ע 100/06 עיריית טירה נ' אלרחמן קשוע, 22.5.2006 נפסק כי אמת המידה המרכזית לצורך הקביעה האם התקיים "מבחן ההזקקות " במקרה פלוני, היא במרחק שבין מעונו של העובד למקום עבודתו. ככל שלא הוכח אחרת, חזקה על עובד המתגורר במרחק שאינו עולה על 500 מטרים ממקום עבודתו, שהוא מרחק הליכה סביר, שאינו זקוק לתחבורה ציבורית. יצויין, כי האמור נקבע לעניין חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, אך רלוונטי גם לענייננו. [ראו לעניין זה גם: 30878-11-16 אלכסנדר נורדשטיין נ' ויקטוריה קורבן, 6.9.2018].

(3)   בעד"מ 13-07 אלירן אסלטי נ' כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ, 29.10.2008 נפסק כי עובד זכאי להשתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה כדי להגיע למקום עבודתו ולחזור לביתו בלא קשר לחלקיות משרתו, בין אם עבד ארבע שעות ביום או שמונה שעות או כל מספר שעות אחר.

(4)   בדיון נא/3-134 יעקב סלוצקי – י.מ. טוקטלי ובניו בע"מ , פד"ע כג(1) 293 נפסק כי

תשלום דמי נסיעה נמנה עם הזכויות הנלוות שיש לשלמן מדי חודש, כהחזר תשלומים, אשר הוצאו על-ידי העובד בפועל בתקופת עבודתו. שעה שמדובר בזכות נלווית שיש לשלמה מדי חודש בחודשו, והיא מהווה החזר הוצאות, קיימת זכות לפדיונה גם לאחר ניתוק יחסי העבודה.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות להסכם קיבוצי.

(3)   ראו לעיל ה"ש (3) בהערות להסכם קיבוצי.

(4)   ראו לעיל ה"ש (4) בהערות להסכם קיבוצי.

 קביעת הוצאות הנסיעה

4.      הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה. ⁽¹⁾⁽²⁾

4.      הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה. ^{(1) (2)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בעע 21590-04-20  מואייד את עבד עראקי בע"מ – ראמי בחארי, 6.12.2020 –נפסק כי כדי שיפסקו הוצאות נסיעה לא די בהוכחת הצורך בתחבורה, אלא על העובד להוכיח ברמת ודאות סבירה את הנתונים העובדתיים המשמשים בסיס לחישוב סכום הזכאות.

מנגד יצויין, כי בעע 1342-01-11‏ ‏ יוסף בשאראת נ' ראובן באלי, 26.11.2013 נפסק כי אמנם העובד לא הציג תעריפי תחבורה בזמנים הרלוונטיים אך לא היתה ראיה נגדית מטעם המעסיק והתעריף הנתבע נקבע כסביר.

בעע 42710-05-13‏ ‏ לירון עדי נ' דניאל בן עזרא, 1.9.2016, נפסק, כי באותו עניין בו הוכח כי אין תחבורה ציבורית פעילה הוכח על ידי העובד כי הוא זכאי להחזר הוצאות נסיעה בסכום המרבי ליום עבודה.

(2)   בדבע נד/2-28      אהרון זילברשטיין נ' שמחה כהן, 22.2.1996 נפסק כי ניתן להוכיח את עלות הנסיעות באמצעות אישור מחברת האוטובוסים.

בעע 15231-12-11‏ ‏ שגרירות צ'ילה נ' פולידו פרנקל מויסס, 25.3.2014 נפסק כי ניתן להסתפק בדוח תעריפי נסיעות של חברת האוטובוסים ואין צורך בנוסף לזמן נציג מהחברה לעדות.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי.

 עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד

5.      עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעסיקו בהוצאות נסיעה גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני 3 תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו. האמור בסעיף זה הינו בכפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.

5.      עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעסיקו בהוצאות נסיעה גם בעבור הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני 3 תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו. האמור בסעיף זה הוא בכפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.

 הסעה על-ידי המעסיק

6.      החזר הוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעסיק או מטעמו. מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה), יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל.^(1)(2)(3)(4)

6.      החזר הוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעסיק או מטעמו. מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה), יהיה זכאי להחזר עד למחצית הסכומים הנ"ל. ^{(1) (2) (3) (4)}

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בדב"ע נו/3-141‏ בן-בסט נ' שבתאי‏, פ"ד לב(1999) 646 נפסק, כי צו ההרחבה אינו מחייב קבלת תביעת המערער לתשלום דמי נסיעות, בעבור הנסיעות שבהן הוסע לעבודה על^–ידי המשיב או על חשבונו.

(2)   בדיון לה/4-1 רשות הנמלים נ' יהונתן ברקת, פ"ד ז(1) 425  נפסק לעניין השתתפות מעסיק בהחזקת רכב, כי מדובר בזכות החופפת לזכות לקבלת דמי נסיעות ואין זכאות לשני התנאים בו זמנית.

(3)   בעע 1697-07-12  צאלח רגא אבו צפטט נ' ר.ל.פ.י חקלאות בע"מ, 20.11.2012 נפסק, כי הזכאות לדמי נסיעה לא מגיעה לכדי מיצוי מקום בו ההסעה מטעם המעסיק היתה רק בחלק מהדרך.

(4)   בעע 279/99‏ ‏ אל על אברהם נ' בית ישראל פריש, 16.9.2001  נפסק, כי עובד לא יהיה זכאי לדמי נסיעה, מקום בו בחר שלא לעשות שימוש בשירותי ההסעה משום שהיה עליו להשכים קום.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש (2) בהערות הסכם קיבוצי.

(3)   ראו לעיל ה"ש (3) בהערות הסכם קיבוצי.

(4)   ראו לעיל ה"ש (4) בהערות הסכם קיבוצי.

היעדרות עובד מעבודה

7.      עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרו.

7.      עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת העדרו.

תחילת הוראות

8.       תחילתן של הוראות הסכם זה החל ביום 1.2.2016.

8.      תחילתן של הוראות הסכם זה מיום כ"ב בשבט התשע"ו (1 בפברואר 2016).

אני מודיע בתוקף סמכותי לפי סעיף 31 לחוק, כי מיום כ"ב בשבט התשע"ו (1 בפברואר 2016) בטלים צווי הרחבה לדמי נסיעה משנת 2009, 2010, 2011, 2012 ו-2014.