עולם העבודה | אפריל 23, 2022

תוכן עניינים

  1. הוצאות משפט – כללי  »
  2. הטלת הוצאות בגין אי התייצבות לדיון  »
  3. פסיקת הוצאות לצד הזוכה  »
  4. פסיקת הוצאות בעת ביטול פסק דין או החלטה »
  5. תיקון פסק דין שהושמט בו סעיף הוצאות משפט  »
  6. הוצאות לבעל דין שאינו מיוצג  »
  7. התניית המשך ההליך בתשלום הוצאות המשפט »
  8. הוצאות לטובת אוצר המדינה »
  9.  הוצאות לדוגמא והוצאות אישיות נגד פרקליט »
  10. הוצאות בהליכים נגד המוסד לביטוח לאומי »
  11. הוצאות בהליכים נגד קופות גמל או לפי חוק המגן »
  12. הוצאות משפט בסכסוך קיבוצי  »
  13. הטלת הוצאות משפט בהליך בזיון בית הדין »
  14. התערבות ערכאת הערעור בפסיקת הוצאות משפט  » 

א. הוצאות משפט – כללי 

1. תקנה 113 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב –  1991 קובעת בין היתר כי ענין ההוצאות בכל תובענה ערעור או הליך אחר מסור לשיקול דעתו של בית הדין או הרשם.

ראו : תקנה 113 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב  -1991

2. קו המדיניות של בית הדין לעבודה בנושא פסיקת הוצאות משפט, הוא כי יש לנקוט במדיניות של בתי-המשפט בפסיקת הוצאות, תוך התחשבות בכך שיש למנוע ייקור ההליכים למימוש זכות.

ראו פסק הדין בענין רבקה גלילי1.

3. שכר הטרחה שמשלם הלקוח לפרקליטו לא בהכרח ישוקלל בהוצאות.

ראו פסק הדין המועצה המקומית עמק חפר2.  

4. בתי הדין לעבודה סבורים שיש למנוע ייקור ההליכים למימוש זכות ובמיוחד זכות שמקורה בחוק, דוגמת פיצויי פיטורים ופיצוי הלנת פיצויי פיטורים.

ראו פסק הדין בענין יצחק רובינשטיין3.

5. על כן, אין לראות בהגשת תביעה לתשלום זכויות בעד כל תקופת העבודה, מעבר לתקופת ההתיישנות, התנהלות בלתי לגיטימית של תובע המצדיקה חיוב בהוצאות.

כך נפסק בענין בועז קוסובסקי4.

6. כיום מקובל בבתי הדין לעבודה כי זכייה במשפט מחייבת בדרך כלל פסיקת הוצאות, כדי שלא להותיר תובע שזכה בתביעתו בחסרון כיס כתוצאה מאי פסיקת הוצאות משפט עקב פסיקת הוצאות בשיעור נמוך מאוד.

ראו בספרו של  השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 13 עמ' 4. 

7. בדרך כלל המדיניות הראויה היא, כי אין להשית הוצאות בשיעור ניכר על עובד/ת המבקש/ת לממש זכויות שנקבעו בחוקי המגן. קל וחומר כאשר מדובר בתובענה למימוש זכויות מגן של עובדים השייכים לקבוצות מוחלשות, כגון עובדים זרים.

ראו פסק הדין בענין אלבה סוריאנו5.

8. כך גם בהליכים שעניינם הכרעה בסכסוכים קיבוציים.

ראו בספרו של  השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 13 עמ' 4. 

9. עם זאת, בסכסוכים אישיים, בתי הדין נוהגים להטיל על הצד שהפסיד לממן את הוצאות המשפט.

ראו החלטת בית הדין הארצי בענין שוניה רוזנטל6.

10. המגמה היא לפצות את הצד שנגרר להתדיינות בכל כורחו בהוצאותיו או לפחות בחלק מהן. על מתדיינים, עובדים ומעסיקים כאחד, להיות מודעים לכך, שאם יפסידו בדינם, יהיה עליהם לשאת בהוצאות הצד שכנגד, כשם שאם יזכו בדין, יפוצו, ולו חלקית, בגין הוצאותיהם.

ראו בספרו של  השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 13 עמ' 4 וההפניה שם לדב"ע נו/75-3 שולי פלוספרד נ' ישראל בראודה (לא פורסם) 16.4.96 בדעת מיעוט.

בעניין דוד אדומים7 נקבע – משעה שהתביעה נגד המערער 3 (בעלים של הנתבעת) נדחתה לא היה מקום לחייבו בהוצאות ויש לבטל את החיוב כנגדו. אשר לטענה כי יש לפסוק לטובת מערער 3 הוצאות, אכן הצד "המפסיד" חב בהוצאות הצד שכנגד, ובענייננו תביעת העובד כנגד מערער 3 נדחתה ולפיכך הוא בבחינת הצד "המפסיד". יחד עם זאת, ניהול ההליך בביה"ד קמא לא הצריך את מערער 3 להוצאות מיוחדות ולכן אין מקום לחייב את העובד בהוצאותיו.

11. קידום הלכידות החברתית יכול שיהווה שיקול בפסיקת בית הדין,  ולכן לעיתים יפסוק בית הדין הוצאות גם לגורמי חוץ אשר סייעו לצד מוחלש בניהול ענייניו בבית הדין.

ראו פסק הדין פודולסקי אלכסנדר8.מומלץ על ידנו לעיין בפסק דין זה בו ישנו פירוט של שיקולים שונים בפסיקת הוצאות.

12. קיימת הצדקה לפסיקת הוצאות ושכר טרחת עו"ד לזכות גורמי סיוע הנוטלים חלק בייצוג משפטי המוביל למיצוי זכויות, גם אם אלה אינם גובים שכר טרחה מבעל הדין, וזאת לשם קידום מטרות שונות. 

ראו פסק הדין פודולסקי אלכסנדר9.

13. ניהול הליך מורכב מצדיק פסיקת הוצאות בהתאם.

ראו פסק הדין יורם שפיר10.

14. כך  למשל,  בית הדין הארצי לעבודה התערב בפסיקת בית הדין האזורי ופסק הוצאות ניכרות נגד תובע אשר ביקש למחוק את תביעתו בשלב סיום הצגת הראיות.  

ראו פסק הדין דפניר מערכות אריזה בע"מ11.

15. בהגשת בקשות ארוכות המשתרעות על פני עשרות עמודים עמוסים  והמכילות נספחים רבים יש משום הכבדה מיותרת על הדיון ואלה יכולות לשמש עילה להשתת הוצאות כבדות על הצד האשם בהכבדה.

ראו החלטת בית המשפט העליון בענין קבוצת בר אל תדמור12.

16. פגם פרוצדוראלי ניתן לרוב לתיקון באמצעות חיוב הצד הנושא באחריות לפגם,  בהוצאות הכרוכות בו.

ראו פסק הדין בענין סאמיה כראסני13

17. ככלל, בתי הדין לעבודה אינם מפריזים בגובה ההוצאות.

כך, בפסק הדין בענין החברה הכלכלית לפרדס חנה כרכור בע"מ14. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי הסכום שנפסק, בגובה 10,000 ש"ח, בגין תיקון כתב התביעה, חורג בהרבה בהשוואה למקובל בבתי-הדין לעבודה במקרים דומים. ועל כן מצא להתערב בגובה ההוצאות שנקבעו בהחלטת בית-הדין האזורי, והעמידם על סך של  2,500 ₪ בתוספת מע"מ. בע"ע 434/06 רפאל נחושתן נ' קלאסיקה אינטרנשיונל בע"מ ואח', 28.2.07, בית הדין הארצי לעבודה פסק כי הוצאות בסכום של 120,000 ₪ ו – 30,000 ש"ח, אינם תואמים את מדיניות בתי הדין לעבודה, אף ביחס למקרים בהם ראוי ומוצדק לפסוק הוצאות בסך גבוה, המשקף את סכום התביעה, היקף העדויות ומורכבות הדיון. על כן, העמיד בית הדין הארצי את סכום ההוצאות שעל המערער לשלם בגין דחיית תביעתו בבית הדין קמא, על סך של 25,000 ש"ח לכל אחד מן המשיבים.

18. כך גם נקבע שמדיניות בתי הדין בפסיקת הוצאות היא מתונה בפרט בתובענות הקשורות בזכויות עובדים.

ראו פסק הדין בענין משה חננאל15

19. לעומת זאת, מקום שצד גרם לתוצאה קשה לצד שכנגד, למשל מנע ממנו להביא ראיה, הדבר התבטא בחיוב בהוצאות בשיעור משמעותי.

ראו פסק הדין בענין ב.מ בידני תעשיות אלומיניום בע"מ16

20. כך בכל הקשור לתביעות בעלות אופי כלכלי, כגון לפי חוק עוולות מסחריות, מדובר בעניין עסקי – מסחרי. בהליך מסוג זה, בין אם העובד מפסיד בדינו ובין אם העובד זוכה בדינו, אין הצדקה ליישם את אמות המידה לפסיקת הוצאות מתונות כמקובל בנוגע לתביעה למימוש זכויות מתחום משפט העבודה המגן, ויש מקום לפסוק הוצאות בשיעור גבוה יותר.

ראו פסק הדין בענין משה חננאל17.

21. זאת, במיוחד עת ההתדיינות הייתה כרוכה בהוצאות גבוהות, כגון במקרה בו ננקט הליך של צו לכינוס נכסים על פי סעיף 16 לחוק עוולות מסחריות.

ראו פסק הדין בענין משה חננאל18.

22. ראוי כי מי שזכה בתביעתו יזכה גם בהוצאות משפט, למעט במקרים חריגים.  

ראו פסק הדין בענין המועצה המקומית עמק חפר19

23. בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ נוהג לא פעם לחייב עותר בתשלום הוצאות משפט, משנדחתה על הסף עתירתו נגד פסיקת בית הדין הארצי לעבודה.

 הדברים נאמרו בבג"ץ הסתדרות העובדים הכללית החדשה20.

24. בשעה שבית הדין מחייב בעל דין בהוצאות משפט, ישקלל הוא את התנהגותו במהלך המשפט.

ראו פסק הדין עו"ד אייל הראל21.

23. התנהלות בלתי יעילה של בעל דין היא שיקול בפסיקת הוצאות בשיעור נכבד, וכך גם סגנון התבטאות של צד למשפט היא גורם שיכול לבוא לידי ביטוי בפסיקת הוצאות.  

ראו פסק הדין פודולסקי אלכסנדר22

24. הארכת הדיון שלא לצורך, אי ציות להוראות בית הדין, אפשרות שאחד מבעלי הדין בא אל בית הדין בידיים שאינן נקיות, כל אלה ישוקללו אף הם בעת פסיקת הוצאות משפט.

ראו בהתאמה : פסק הדין בענין שמואל יעקובזון23.

25. כאשר מוגש כתב בי דין בהיקף חורג טרם קבלת היתר בית הדין,  רשאי בית הדין לחייב בהוצאות בגין ההתנהלות הדיונית.

ראו פסק הדין עופר עיני24.

26. כך למשל צד שהגיש סיכומים צפופים כדי לעקוף את הוראת בית הדין המגביל את אורך הסיכומים חויב בהוצאות משפט.  

ראו פסק הדין בענין יהודה בן עמי עיצוב ועיצה בע"מ25.

27. דחיית הצעת פשרה אינה מהווה שיקול לחיוב בעל דין בהוצאות גבוהות מהראוי.

ראו פסק הדין ירונה מרנין26.

28. משניתן פסק דין בהסכמה, ופסיקת הוצאות המשפט נותרה לשיקול דעתו של בית הדין, לא תבוטל פסיקתו של בית הדין האזורי בידי ערכאת הערעור.

ראו פסק הדין בענין עזבון המנוחה מסעודה גויטע ז"ל27.

21. גם בפסק דין של פשרה מקובל להביא בחשבון את ההוצאות.

ראו פסק הדין ניסן הראל28.

ב. הטלת הוצאות בגין אי התייצבות לדיון  

1. בתי הדין לעבודה אינם תמימי דעים בסוגיה אם רשאי בית הדין לחייב צד בהוצאות משפט בגין אי התייצבותו לדיון בהליך אזרחי, במקום להמשיך את הדיון לגופו,  על כל המשתמע מכך ביחס לצד שלא התייצב.

ראו בספרו של  השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 13 עמ' 10 וההפניות בה"ש 36 ו – 37.

ראו גם עניין דוד אדומים7 הנ"ל.

2. סמכות בית הדין לפסוק הוצאות משפט לפי שיקול דעתו מכוח תקנה 113 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב- 1991 רחבה היא, משכך בית הדין מוסמך להטיל הוצאות על צד שלא התייצב לדיון, בין אם הוחלט להמשיך את הדיון בהעדרו ובין אם הוחלט לדחותו למועד אחר. 

ראו פסק הדין בענין רומן גייזר29

3. במקרים נדירים יטיל בית הדין הוצאות אישיות על מי שחויב להתייצב לפני בית הדין ונמנע במתכוון לעשות כן. גם כאשר אין המדובר בבעל דין.

ראו פסק הדין בענין עירית כפר קאסם30.

ג. פסיקת הוצאות לצד הזוכה 

1. דרך המלך בבית הדין לעבודה היא פסיקת הוצאות לצד הזוכה כדי שלא לגרום לו לחסרון כיס

ראו פסק הדין הרפובליקה האיטלקית – הקונסוליה האיטלקית בירושלים31.

בעניין גיא יעקובי32, נקבע, כי, נקודת המוצא היא כי יש לחייב את בעל הדין "המפסיד" בהוצאות הצד שכנגד. בקביעת שיעור ההוצאות יש להתחשב בין היתר בשיקולים הבאים: אופן ניהול ההליך; היחס בין הסעד שנתבקש והסעד שנתקבל לבין שיעור ההוצאות; מורכבות התיק וחשיבותו; היקף העבודה שהשקיעו בעלי הדין בהליך; ושכר הטרחה ששולם בפועל או שבעל הדין התחייב לשלמו; לצד זאת, לבתי הדין לעבודה ניתן שיקול דעת רחב יותר בנוגע לפסיקת הוצאות, תוך שניתן לסטות מפסיקת הוצאות ריאליות במגוון מקרים.

על ביה"ד לקחת בחשבון גם את סיווג התביעה; האפיונים הייחודיים של קבוצות בעלי הדין הבאים בשעריו; זיקתם של כל אלה למימוש הלכה למעשה של זכות הגישה לערכאות; התפקיד הייחודי של ביה"ד בקידום הלכידות החברתית. כאשר מדובר בתביעה למימוש זכויות סוציאליות על ידי עובדים מוחלשים יש להימנע מפסיקת הוצאות שתרתיע את העובדים מלתבוע, זאת לצד התחשבות בתוצאות ההליך ולטעמים שבגינם נדחתה התביעה.

2. מי שזכה בדינו, יש לזכותו בהוצאות; בית הדין רשאי שלא לעשות כן, ובתנאי שינמק את החלטתו. האמירה הכוללנית "בנסיבות הענין אין צו להוצאות" בלי לפרט ולו ברמז מהן אותן נסיבות, אין בה די.

ראו פסק הדין בענין אברהם ויינשטיין33.

3. אפשר שלא לפסוק הוצאות לצד הזוכה במקרים שהתנהגותו במהלך המשפט היתה בלתי הולמת, או במקרה שמצא בית הדין כי הצד הזוכה התנהל בחוסר תום לב והביא לידי גרירת הצדדים להתדיינות המשפטית.

ראו בספרו של  השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 13 עמ' 12.

4. כך גם במקרים של פגם קיצוני בהתנהגות הצד הזוכה רשאי בית הדין אף לחייבו בהוצאות משפט חרף זכייתו במשפט.

ראו בספרו של  השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 13 עמ' 12 ראו ההפניות בה"ש 42 ו- 43.

5. בהסמיכו את בית הדין לפסוק הוצאות משפט במסגרת תקנה 113 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), בחר המחוקק שלא לציין מה יהיה שיעור ההוצאות שיקבע ומי מהצדדים יישא בהן.

כך למשל בפסק הדין בענין שושנה משה34 המדינה חויבה בהוצאות חרף קבלת ערעורה ובית הדין הארצי ציין כי החיוב בהוצאות נבע מכך שפסק דינו של בית הדין האזורי לא קוים על ידי המדינה, ושכר עבודתה של המשיבה לרבות הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד בהם חויבה המדינה על פי אותו פסק דין, לא שולם למשיבה, אלא באיחור רב, גם לאחר התערבות בית הדין הארצי.

6. הסמכות לפסוק הוצאות כוללת גם סמכות להטיל הוצאות על נתבע,  כאשר תביעת התובע נדחתה. ברם, מן הראוי שהסמכות האמורה תופעל בזהירות ובמקרים נדירים אשר אכן מוצדק לעשות כן.

ראו פסק הדין בענין קאסם גאנם35.

7. עם זאת, משמבקש בית הדין לחייב בהוצאות את הצד הזוכה, עליו לאפשר לצדדים לטעון לענין זה.

ראו פסק הדין בענין קאסם גאנם36.

ד. פסיקת הוצאות בעת ביטול פסק דין או החלטה

1. משניתנו פסק דין או החלטה בהיעדר אחד הצדדים, והחליט בית הדין להיענות לבקשתו של אותו צד לביטול פסק הדין או ההחלטה, דרך המלך היא לחייב בהוצאות את הצד הנעדר כאשר מדיניות בית הדין היא כי גם שעה שהיו מחדלים מצד בעל הדין או בא כוחו, ישמע הדיון לגופו תוך קביעת פיצוי בהוצאות.

ראו פסק הדין דניאלה קדוש37.

2. ואולם במקרה בו צד לא הסכים לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הצד  שכנגד, ובית הדין נאלץ לקיים דיון ממושך הנוגע לביטול פסק הדין,  ולבסוף לא צלחה דרכו של הצד אשר התנגד לביטול, רשאי בית הדין שלא לפסוק הוצאות לזכותו.

ראו פסק הדין בענין  דניאלה קדוש38.

3. כאשר תיקון בכתבי טענות נובע מצירוף צד שנעשה ביוזמת בית הדין, אין זה מוצדק להטיל על מי מהצדדים הוצאות משפט.

ראו פסק הדין בענין נבילה אלעביד39.  

4. ההלכה שלעיל יפה כל אימת שלא ניתן להטיל אשמה בגין צירוף צד על אחד מבעלי הדין, שלא מצא לצרפו מלכתחילה מחמת מחדל שלו.

ראו בספרו של  השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 13 עמ' 14 .

ה. תיקון פסק דין שהושמט בו סעיף הוצאות משפט 

1. כאשר בית הדין השמיט מפסק הדין את עניין הוצאות המשפט ולא התייחס לסוגיה זו בפסק דינו, תיראה ההשמטה כטעות המאפשרת תיקון בידי בית הדין שפסק, שכן השמטה של פסיקת הוצאות משפט נופלת לגדר "תיקון טעות".

ראו פסק הדין יוסף טננבאום40.

2. לעומת זאת משחויב בעל דין בהוצאות משפט בגדרו של פסק הדין, בקשתו לביטול החיוב בהוצאות לא תיחשב כבקשה לתיקון טעות בפסק הדין.

האמור נקבע בפסק הדין אברהם קורץ41.

3. בקשה לשקול מחדש את שיעור ההוצאות שנפסקו, לא תיחשב בקשה לתיקון טעות, כך שדינה להתברר בפני ערכאת הערעור.  

ראו בספרו של  השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 13 עמ' 14 .

ו. הוצאות לבעל דין שאינו מיוצג   

1. בית הדין רשאי לפסוק הוצאות משפט גם לבעל דין שאינו מיוצג שהרי המחוקק לא הגביל את הסמכות לפסוק הוצאות המשפט רק למקרים שבעל הדין מיוצג  או שהוא נעזר בפרקליט. עם זאת ומטבע הדברים שיעור ההוצאות שייפסק לזכותו יהיה נמוך בהרבה מזה שייפסק לעניין שכר טרחת עורך דין.

ראו בספרו של  השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 13 עמ' 15.

2. ההוצאות שיפסקו לבעל הדין שאינו מיוצג ישקפו את האיזון שבין היקף הזכיה ונסיבותיה לבין מידת הטרחתו שלא לצורך להתדיינות המשפטית.

ראו: שם, שם.

3. בית הדין רשאי לשקלל בהוצאות המשפט גם עלויות היעוץ, משפטי או אחר, שנזקק לו בעל הדין מחוץ לכותלי בית הדין כגון : משרד חקירות ; גרפולוג או רופא ובלבד שיוכיח כי אלה נועדו להכנת המשפט.

ראו: שם, שם.

4. גם הבאת עדים למתן עדות בבית הדין ניתנת לשקלול בעת פסיקת ההוצאות,  ובלבד שנחה דעתו של בית הדין כי אותם עדים נדרשו לחקר האמת.

ראו: שם, שם.

5. כאשר בעל דין הוא בעצמו עורך דין, ייפסקו לו הוצאות כאילו היה מיוצג ע"י עורך דין.

ראו פסק הדין בעניינו של עו"ד אסף אייל42.

ז. התניית המשך ההליך בתשלום הוצאות המשפט

1. בית הדין ככלל אינו מוסמך להתנות דיון בפניו בתשלום הוצאות משפט.

ראו פסק הדין יהודה קגן43.

2. תפקידה של ערכאת שיפוט הוא להכריע בסכסוכים ולפסוק בזכויות המתדיינים. ערכאת השיפוט אינה לשכת הוצאה לפועל ואין היא זירה לאכיפת חיובים.

ראו עמדתו של כב' השופט צור בפסק הדין שלמה לומקה אקרון44.

3. אין להעניש צד על אי-תשלום הוצאות משפט שנפסקו לו. גביית הוצאות משפט אין מקומה בבית-הדין, ובוודאי שאין לקיימה על דרך של חסימת ההליך המשפטי בפני המתדיין.

ראו פסק הדין בענין אטלס – י.ש קייטרינג ואירועים בע"מ45.

4. עם זאת, בית הדין יתנה את המשך ההליך בתשלום הוצאות, כאשר מדובר בהחלטה לביטול פסק דין או החלטה קודמת, שניתנו בהיעדר הצד שהגיש את הבקשה לביטול.

ראו בספרו של  השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 13 עמ' 16.

5. במקרים מסוימים יש להעניק לשופט את שיקול-הדעת להתנות את המשך הדיון בתשלום הוצאות משפט שנפסקו באותו הליך. מדובר במקרים שבהם המחדל של בעל-הדין שנגדו נפסקו ההוצאות, מעורר ספק באשר לכוונתו להמשיך ולהתדיין, ו/או כאשר יש חשש שבלא תשלום הוצאות עלול בעל-הדין לחזור על מחדלו.

ראו פסק הדין שלמה לומקה אקרון46.

6. כך גם במקרה בו התבררו במהלך הדיון סתירות באשר לעובדות המקרה,  התנהגותו של המבקש,  והנזק והטרחה שנגרמו למשיבה.

ראו פסק הדין בענין עזאם עווד סיורי47.

ח. הוצאות לטובת אוצר המדינה   

1. ניתן לפסוק הוצאות לזכות המדינה, הגם שאלו לא הוזכרו בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991.

ראו בספרו של  השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 13 עמ' 17.

2. הסמכות להטיל הוצאות לטובת אוצר המדינה נקבעה בתקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד -1984 (היום, בין היתר,  בתקנה 156 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018) סמכות כזו לא נקבעה בתקנות בית הדין לעבודה, אולם ניתן לנהוג לפיה בהתאם לסעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ד- 1969, לשם עשיית צדק.

ראו פסק הדין בענין דוד נצר ישי48.

3. דרך כלל לא ייפסקו הוצאות לטובת אוצר המדינה בשיעורים גבוהים מידי.

כך בפסק הדין בענין יצחק דניאל גל49 כאשר נפסקו הוצאות בשיעור גבוה, בית הדין הפחיתם לסכום של 2,000 ₪ בלבד. בית הדין הארצי הטעים כי ההוצאות שנפסקו חורגות משיעור ההוצאות שנפסקות דרך כלל במסגרת הליכי ביניים בבתי הדין לעבודה, ועל כן יש מקום לסטות מן הכלל של אי התערבות ערכאת הערעור בפסיקת הוצאות.

4. הוצאות לטובת אוצר המדינה יפסקו במקרים שבהם האריך בעל הדין את הדיון בהליך שלא לצורך על ידי העלאת טענות סרק.

ראו פסק הדין בענין אבנר מיוסט50

5. בכל מקרה של כוונה לפסוק הוצאות לזכות המדינה, יש לאפשר לבעל הדין להשמיע טיעוניו בענין.

ראו פסק הדין בענין אבנר מיוסט51.

6. חריגה מהכלל של זכות הטיעון לבעל דין כאשר יש כוונה להשית עליו הוצאות לטובת המדינה היא נדירה, ותיעשה כל אימת שלנגד עיניו של בית הדין ניצבת תמונה ברורה של שיבוש הליכי משפט.

האמור נקבע בפסק הדין עמרם הרוש52.

7. כאמור, בית הדין לעבודה מוסמך לאמץ פרוצדורה זו מכוח תקנה 33 לחוק בית הדין לעבודה, אך יעשה זאת רק בנסיבות הנאותות ואם התמלאו התנאים לכך.

ראו פסק הדין בענין בועז קוסובסקי53.

8.  אסור לשוות להוצאות אופי של עונשין או לתת בכך הבעה לרגשי חימה וכעס. יש להבדיל בין הגדלת הוצאות עקב התנהגות בעל דין לבין הטלת קנס בשל התנהגות זו. לפיכך גם הסכום שייפסק לא יהיה מופרז.

ראו פסק הדין בענין מועצה מקומית חורפיש54.

9. בעת שנפסקו הוצאות לטובת אוצר המדינה, אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית.

ראו פסק הדין משה אבוטבול55.

10. ניתן לפסוק הוצאות לטובת אוצר המדינה גם במסגרת של סכסוך קיבוצי אולם אלא יוטלו רק במקרים חריגים.

ראו פסק הדין בענין צים – חברת השיט הישראלית בע"מ56.  

11. בשום מקרה לא יתווסף מע"מ לסכום שנפסק.

ראו פסק הדין בענין מועצה מקומית חורפיש57.

ט. הוצאות לדוגמא והוצאות אישיות נגד פרקליט 

1. בית הדין לעבודה רשאי לפסוק הוצאות לדוגמא כדי להביע מורת רוחו מהתנהגות אחד מבעלי הדין.

כך היה בפסק הדין בענין בנימין משה ואח'58 באותו מקרה נפסקו הוצאות בסך 20,000 ₪ נגד המעסיק, למרות שבית הדין החליט (בדעת רב) שלא לבטל פיטורים. ההוצאות נפסקו כדי להביע מורת רוח ממעשה הפיטורים.

2. בית הדין פסק הוצאות כבדות על מעסיק שעשה דין לעצמו והפר חלק מהחלטות בית הדין, שנועדו להגן על זכות ההתאגדות של עובדיו.  

ראו פסק הדין יעקב (קובי) חביב59.

3. בית הדין יפסוק הוצאות אישיות נגד פרקליט כשהתנהגותו של הפרקליט אינה הולמת את מחויבותו כלפי בית הדין או כלפי לקוחו. 

ראו בספרו של  השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 13 עמ' 20.

4. אם סבר בית הדין כי הדיון הוכשל בשל התנהגותו של נבחר ציבור, הוא רשאי להטיל הוצאות אישיות על אותו נבחר ציבור, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון כנגד כך.

ראו בספרו של  השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 13 עמ'  20 וההפניה בה"ש 74.

5. פסיקת הוצאות אישיות היא מסמכותו הטבועה של בית המשפט.

ראו פסק דינו של בית המשפט העליון עו"ד אירנה גלפנבויים60.

6. אולם, אין לפסוק הוצאות לדוגמא או הוצאות אישיות אלא כצעד נדיר בלבד ובשיעור מתון, שכן אין מדובר בשיפוי על נזק אלא בהבעת מורת רוח בלבד.

ראו בספרו של  השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 13 עמ'  20.

7. בית הדין הציב סייגים לפסיקת הוצאות לדוגמא. כך שכל אימת שבית הדין מבקש לפסוק הוצאות כאלו, עליו ליידע בדבר את הצד העלול להיפגע מהן וליתן בידו זכות טיעון . בדומה למקרה של פסיקת הוצאות אישיות נגד עורך דין.

ראו פסק הדין בענין מוסטפא סאלח61.  

8. באשר לחיוב עורך דין לשאת בהוצאות משפט באופן אישי, פסק בית הדין הארצי כי מדובר בצעד בלתי רגיל מאוד, וכי טענות מיותרות והזדהות יתירה עם הלקוח אין בהן כדי להצדיק הפעלת פרוצדורה כזו.

האמור נקבע בפסק הדין בענין זלפה לוי62.

9. לעומת זאת, פרקליט שהסתיר מבית הדין כי התצהיר של שולחו  נערך ונחתם בחו"ל, הוטלו עליו הוצאות אישיות לטובת אוצר המדינה בסך 1,000 ₪.

ראו פסק הדין בענין עו"ד ולדימיר מסיוק63.

י. הוצאות בהליכים נגד המוסד לביטוח לאומי   

1. בית הדין לא נוהג לחייב בהוצאות מבוטח שהפסיד בדין.

ראו פסק הדין בענין דוד עזרא64.

2. משהוגשה תובענה בתום לב, אפילו היא מופרכת ביסודה לא יחויב המבוטח בהוצאות, זאת כדי שלא להרתיע מתדיינים בבואם בשערי בית הדין לנסות ולממש את זכויותיהם מתחום הבטחון הסוציאלי.

ראו פסק הדין בענין שלמה ברעלי65.

3. לא הוא הדין מקום שברור לבית הדין שהמבוטח ניצל לרעה את זכותו.

ראו בספרו של  השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 13 עמ'  21 וההפניה בה"ש 82.

4. למשל במקום שהמבוטח ניסה להשיג גמלה במרמה, מן הראוי לחייבו בהוצאות הדיון.

ראו בספרו של  השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 13 עמ'  21 וההפניה בה"ש 83.

5. בית הדין הארצי חייב מבוטח להחזיר למוסד לביטוח לאומי הוצאות שקיבל ממנו, לאחר שהתברר כי דיווחיו למוסד היו כוזבים.

ראו פסק הדין בענין עזבון המנוחה סעדה נאסר66.

6. אם זכה המבוטח בתביעתו ישלם לו המוסד לביטוח לאומי את הוצאותיו. הקו המנחה הוא כי גובה ההוצאות בהליכים נגד המוסד לביטוח לאומי יהיה כפל הסכום שנקבע בתעריף החל על הסיוע המשפטי כאשר את הסכום המתקבל ניתן לעגל בתיאומים סבירים.  

הלכה זו נקבעה בפסק הדין יוכבד גולדפרב (חיה)67.

7. לעיתים מצא בית הדין לחייב את המוסד לביטוח לאומי בהוצאות בסכום גבוה יותר.

כך למשל בפסק הדין בענין ציונה בידאני68 מצא בית הדין הארצי כי למבוטחת (אלמנה מבוגרת) נגרמה עוגמת נפש מרובה בשל תקלות חוזרות ונשנות אצל פקידי המוסד והגדיל את סכום ההוצאות אשר נפסקו ע"י בית הדין האזורי.

יא. הוצאות בהליכים נגד קופות גמל או לפי חוק המגן

1. דרך כלל אין לחייב גמלאי המבקש לממש את זכויותיו באשר לגמלתו, בהוצאות משפט .

ראו פסק הדין בענין אהרון מילשטיין69.

2. דרך המלך היא אפוא שאין לחייב גמלאי בהוצאות משפט שעה שהוא מבקש לממש זכות בנושא גמלתו, גם אם נכשל בסופו של יום בתביעתו.

ראו פסק הדין רביבו מסעוד70.

3. כך גם בית הדין לעבודה יתחשב במקרים של מימוש זכויות על פי חוקי המגן ולא יפסוק הוצאות מכבידות יתר על המידה.

ראו פסק הדין אמיל קלדרון71.

4. כך, גם כאשר מדובר בהתדיינות שבין מבוטח לקופת החולים,  מן הראוי לקבוע כלל, שאין לחייב את המבוטח בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין על-פי השיעור הרגיל הנפסק על-ידי בית-הדין אפילו הפסיד בדינו, אלא בשיעור היאה להתדיינות בתחום הביטחון הסוציאלי.

האמור נקבע בפסק הדין מרים אורדנטליך72.

5. כאשר גמלאים זכו בדין, בית הדין פסק לזכותם הוצאות ראויות.

ראו פסק הדין בענין אליהו כהן ואח'73 העיריה ערערה על סכום ההוצאות ובית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור בענין זה וקבע, כי אין הוא מוצא מקום לחרוג מהכלל ולהתערב בגובה ההוצאות שנפסק על ידי בית הדין האזורי. זאת, במיוחד בשים לב למספר הגמלאים התובעים, לסכום בו חויבה העירייה לשלם להם ולהיקף הדיונים בהליך.

יב. הוצאות משפט בסכסוך קיבוצי 

1. הכלל הוא כי בסכסוך קיבוצי אין להטיל הוצאות משפט, אלא במקרים נדירים.

ראו פסק הדין בענין התעשיה האוירית לישראל בע"מ74.

2. דרך כלל לא יוטלו הוצאות משפט בהליך קיבוצי שכן שאיפתו של בית הדין היא להביא את הצדדים להתדיינות לפניו בלא שיירתעו, ולנסות להגיע לפתרון לגיטימי אשר יאפשר לקיים יחסי עבודה תקינים.

ראו פסק הדין בענין ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים75.

3. בהליך כאמור, בית הדין מבקש לעודד את הצדדים לפנות אליו ולהזדקק לו, וגם מחדל דיוני של צד זה או אחר לא יביא להטלת הוצאות.

ראו לענין זה פסק הדין הסתדרות עובדי המדינה76.

4. ואולם, במקרים חריגים בית הדין מוסמך לחייב בעל דין בהוצאות משפט גם בגדרו של הליך קיבוצי ואף לזכות אוצר המדינה.

ראו פסק הדין בענין צים – חברת השיט הישראלית בע"מ77.

יג. הטלת הוצאות משפט בהליך בזיון בית הדין    

 כשם שרשאי בית הדין לעבודה להטיל הוצאות משפט על אחד מבעלי הדין בתובענה המתבררת לפניו, רשאי הוא לעשות כן גם בגדרן של בקשות שונות הבאות לדיון, לרבות בבקשה לאכיפת צו באמצעות פקודת בזיון בית המשפט.

ראו בספרו של  השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 13 עמ'  24.

יד. התערבות ערכאת הערעור בפסיקת הוצאות משפט 

1. הכלל הוא כי אין ערכאת הערעור מתערבת בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הקשור בפסיקת הוצאות משפט, ובייחוד משמדובר בפסיקת הוצאות בהליך ביניים, אלא אם כן מדובר בפגם חריג ויסודי בפסיקתה של הערכאה הדיונית או בקיפוח בולט של צד שזכה בחלק נכבד מתביעתו.

ראו לענין זה בין היתר פסק הדין הבאים : פסק הדין עלי ברמן78.

2. ואולם, מקום בו נפלו בהחלטה של הערכאה הראשונה פגם יסודי או טעות יסודית בשיקול הדעת בקביעת ההוצאות, הרי שדינו של ערעור על הוצאות בלבד, כדין כל ערעור אחר.

ראו למשל החלטה בענין רונן דניאל79.

3. כן נפסק כי ערכאת הערעור לא נחפזת לשים את שיקול דעתה בעניין הוצאות במקום שיקול דעתה של הערכאה הדיונית אלא אם התגלתה בה אי סבירות בעליל .

ראו בספרו של  השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 13 עמ' 26 ה"ש 102. 

4. או כאשר סכום שכר הטרחה שנפסק נמוך משמעותית ביחס לסכום התביעה ולסכום הנפסק, או שהוא עולה בהרבה על הנפסק בדרך כלל בבתי הדין לעבודה.

ראו למשל פסק הדין בענין עמוס בוקובזה80.

כך למשל, בענין שלמה ואנונו81 בית הדין הארצי הפחית את חיוב המערער בבית הדין האזורי בהוצאות בקשתו להגשת תצהירי עדות ראשית נוספים, על אף פגמים שנמצאו בהתנהלות המערער. הוטעם שמדובר במקרה חריג בו נפסקו הוצאות גבוהות בנסיבות העניין. בית הדין האזורי פסק הוצאות בסך 10,000 ₪, בית הדין הארצי העמיד הפיצוי על סך של 1,500 ש"ח בלבד.

5. בית הדין ראה לנכון להתערב בפסיקת הוצאות של הערכאה הדיונית במקרים נדירים בהם הסטייה מהמקובל היא ניכרת ומשמעותית.

ראו בהקשר זה פסק הדין אליהו פדידה82.

6. לערכאה הדיוניות נתון שיקול דעת רחב בשאלת פסיקת הוצאות משפט, ולא בכדי לא חלות עליו ההגבלות הקבועות בתקנות סדר הדין האזרחי. הכלל הוא שבתי הדין צריכים להיות נאמנים למדיניות בתי המשפט בפסיקת הוצאות "תוך קיום המגמה שבתי דין לעבודה חייבים לפעול למניעת ייקור ההליכים למימוש זכויות", וכי התעריף המינימלי מנחה את בית הדין אך לא מחייב אותו.

ראו פסק הדין בענין דב זיידמן83.  

7. סכום ההוצאות אינו עונש אלא בא לפצות את הצד השני על הנזקים שנגרמו לו. גובה הוצאות המשפט ייקבע על פי מידות של סבירות ואיזון.

ראו פסק דינו של בית הדין הארצי בענין מאיר אבישר84.

8. בית הדין הארצי לעבודה יתערב בפסיקת הוצאות משפט של הערכאה הדיונית במקרים שבהם אין הנמקה מספקת לפסיקת הוצאות בסכום חריג. אם נימק בית הדין את החלטתו, לא תתערב ערכאת הערעור בפסיקת ההוצאות.  

ראו פסק הדין בענין יצחק מויסה85.  

9. נימוק להוצאות נדרש בפרט כאשר הדיון כולו התמקד בנושא הוצאות המשפט.

ראו פסק הדין בענין בנימין ריש86.

10. אם ההחלטה הקובעת את הוצאות המשפט או חלק מהן היא החלטת ביניים הדורשת מתן רשות ערעור, הרי שפסיקת ההוצאות כשלעצמה אינה עילה למתן רשות ערעור.

ראו בספרו של  השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 13 עמ' 28  וההפניה שם לדב"ע נה/01-217 רונית ישראלי נ' אתי סגל, 6.8.95.

מראה מקום

  1. דב"ע נז/3-301 רבקה גלילי נ' אבי נימצוביץ, 22.3.98 – סעיף 9 לפסק הדין וההפניות שם
  2. דב"ע נב/3-42 המועצה המקומית עמק חפר נ' עופר ישראלי, פד"ע כד 125
  3. ע"ע 300349/98 יצחק רובינשטיין נ' אמריק חברה לביטוח בע"מ, 7.9.99- סעיף 8 לפסק הדין
  4. ע"ע 203/07 בועז קוסובסקי נ'  קבוצת א. א. ארזי שמירה בע"מ, 28.5.07 – סעיף 15 לפסק הדין
  5. ע"ע 405/05 אלבה סוריאנו נ' מרגריטה כלפון, 23.7.06- סעיף 7 לפסק הדין של הנשיא (בדימוס) סטיב אלדר
  6. בר"ע 950028/98‏ ‎ ‎שוניה רוזנטל‎ ‎נ' חברת שמירה וביטחון בע"מ, 2.8.99
  7. ע"ע (ארצי) 30014-01-21 דוד אדומים שירותי הובלה ומנוף בע"מ נ' טאהר חלואני 25.1.22
  8. ע"ע 35727-11-12 בטחון לאומי 1992 ע.נ. בע"מ נ' פודולסקי אלכסנדר, 25.1.15
  9. ע"ע  35727-11-12  לעיל- ראו סעיף 67 לפסק הדין, באותו מקרה דובר על תובע שהסתייע בשירות משפטי בחינם (פרו בונו)
  10. דב"ע  נז/65-3‏ ‎ ‎חברת מ.א.ש סוכנויות בע"מ‎ ‎נ' חברת מ.א.ש סוכנויות בע"מ, 10.3.98- סעיף 58 לפסק הדין
  11. דב"ע נד/3-12 דפניר מערכות אריזה בע"מ נ' בנימין תל ורד, 21.2.94- סעיף 8 לפסק הדין
  12. רע"א 3418/13 ‏ ‏ קבוצת בראל-תדמור בע"מ נ' תמר בן פורת, 12.2.14- סעיף 14 לפסק הדין
  13. עדמ 98 / 300389‏ ‏ אמינים פיתוח ושירותי הספקת כוח אדם בע"מ נ' סאמיה כראסני, 5.7.99- סעיף 8 לפסק הדין וההפניה שם;  דב"ע נה/0-288 המוסד לביטוח לאומי נ' שמחה גלר, 3.3.97 ; דב"ע נז/3-306 יהודה בן עמי  עיצוב ועיצה בע"מ נ' עץ ירוק דלתות בע"מ, 13.1.98
  14. ע"ע 248/03‏ שלמה לומקה אקרון נ' החברה הכלכלית לפרדס חנה כרכור בע"מ, פ"ד לט 462
  15. ע"ע  48431-02-11‏ משה חננאל נ' אינטרפייס פרטנרס אינטרנשיונל, לימיטד ואח', 15.9.14
  16. ע"ע 272/08 ב.מ. בידני תעשיות אלומיניום בע"מ נ' ניסים בוקובזה ו-9 אח', 31.7.08
  17. ע"ע  48431-02-11 לעיל
  18. ע"ע   48431-02-11 לעיל
  19. דב"ע נב/3-42 לעיל
  20. בג"ץ 7029/95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' בית-הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד נא(2) 63 – סעיף 11 לפסק הדין
  21. ע"ע 508-08‏ עו"ד אייל הראל נ' מדינת ישראל, 22.12.11 – סעיפים 11-13 לפסק הדין
  22. ע"ע 35727-11-12 לעיל- סעיף 49 לפסק הדין
  23. דב"ע נז / 11 – 91‏ שמואל יעקובזון נ' שירות התעסוקה, 9.11.97 – סעיף 5 לפסק הדין ; ע"ע  300151/98  יעקב שפירו נ' נציבות מס הכנסה  מדינת ישראל, 13.7.03- סעיף 6 לפסק הדין;   דב"ע 96 – 300092  אבנר מיוסט נ' רשות השידור, 28.2.99; דבע נז / 68 – 3‏ ‏ אריק שקד נ' הסוכנות היהודית, 21.5.98-  עמ' 2 לפסק הדין
  24. ע"ע 7882-11-12‏ ‏ עופר עיני נ' דוד וזנה, 6.8.13
  25. דב"ע נז/3-306  לעיל
  26. ע"ע 15070-09-12‏ ‏ירונה מרנין נ' אס. ג'י. די הנדסה בע"מ, 28.10.13
  27. עב"ל 127/99 עזבון המנוחה מסעודה גויטע ז"ל נ' המוסד לביטוח לאומי, 13.6.99 – סעיף 7 לפסק הדין
  28. דב"ע נו/3-37 ניסן הראל נ' הפלחה מבואות ירושלים, 13.8.97
  29. עא"ח 48/09 רומן גייזר נ' מומנטום אס. או. אס בע"מ, 10.9.09- סעיף 13 לפסק הדין
  30. בר"ע 76/10 עירית כפר קאסם נ' עיסא עארף, 11.3.10 –  בית הדין הארצי לא התערב בהחלטת בית הדין האזורי להטיל הוצאות אישיות על ראש עיר אשר לא התייצב לדיון שאליו זומן ע"י בית הדין
  31. ע"ע 17706-07-11 ג'אלב אבו גוש נ' הרפובליקה האיטלקית – הקונסוליה האיטלקית בירושלים, 20.2.14- סעיף 50 לפסק הדין
  32. ע"ע (ארצי) 43684-09-21 גיא יעקובי נ' סתיו שוילי  25.3.22
  33. דב"ע נד/01-23 אברהם וינשטיין נ' המוסד לביטוח לאומי, 24.2.94- סעיף 5 לפסק הדין
  34. ע"ע 1310/02 מדינת ישראל נ' שושנה משה, 29.12.02 – סעיף 8 לפסק הדין
  35. דב"ע נז/0-382/97 המוסד לביטוח לאומי נ' קאסם גאנם, 12.8.98- סעיפים 12-13 לפסק הדין
  36. דב"ע נז/0-382/97 לעיל
  37. דב"ע נה/3-52 ‎ כל הקריות בע"מ‎ ‎נ' דניאלה קדוש, פ"ד כח(1) 303 – סעיף 4 לפסק הדין וההפניות שם; ראו עוד: דב"ע נב/9-155 ‏ ‎ ‎סולתם בע"מ‎ ‎נ' חנניה אסרף, פ"ד כד(1) 279
  38. דב"ע נה/3-52  לעיל – סעיף 6 לפסק הדין
  39. בר"ע 34920-06-14‏ ‏ נבילה אלעביד נ' עמל רשת חינוך מדעי וטכנולוגי, 25.8.14- סעיף 12 לפסק הדין
  40. דב"ע נו / 1 – 01‏ ‏ יוסף טננבאום נ' המוסד לביטוח לאומי, 7.4.96- סעיף 6 לפסק הדין וההפניות שם
  41. דב"ע נג/3-103 אברהם קורץ נ' אגד אגודה שיתופית, 15.8.93 – סעיף 2(ב) לפסק הדין
  42. ע"ע  12842-07-10‏ ‏ עו"ד אסף אייל נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ, 9.6.11
  43. ע"ע 1044/00 יהודה קגן נ' מלונות החוף השקט בע"מ, 20.3.02- סעיף 5 לפסק הדין
  44. ע"ע 248/03 שלמה לומקה אקרון נ' החברה הכלכלית לפרדס חנה כרכור בע"מ, פ"ד לט 462 ; ראו עוד ההפניה של לע"ע 1044/00 שלעיל
  45. ע"ע 1226/01‏ אטלס – י.ש קייטרינג ואירועים בע"מ נ' אעביד אחמד, 19.9.02- סעיף 12 לפסק הדין
  46. ע"ע 248/03 לעיל – ראו סעיפים 6-7 לפסק הדין וההפניות שם ; דב"ע נג/3-174 שמואל יוספוף נ' אלום רם בע"מ, פד"ע כו 418
  47. בר"ע 53/99 עזאם עווד סיורי נ' גינות בר בע"מ, 10.2.99 – סעיף 6(א) לפסק הדין.  מקרים נוספים בהם בית הדין התנה המשך הדיון בתשלום הוצאות : דב"ע נה/3-139 גן המוסיקה בע"מ נ' בתיה מולדבסקי, פד"ע לא 188 – פיסקה אחרונה לפסק הדין; בר"ע 70/99 מחמוד סייף נ' מועצה מקומית ערערה, 1.3.99 – סעיף 6 לפסק הדין ; ע"ע 1193/01 מוסך דיזל נ' סעיד דאהר, 1.11.01 – סעיפים 4-5 לפסק הדין
  48. דב"ע נו / 314 – 3‏‏ דוד נצר ישי נ' האגודה למען החייל, 29.10.96- סעיף 10 לפסק הדין וההפניות שם
  49. בר"ע 17954-05-14‏ ‏יצחק דניאל גל נ' המוסד לביטוח לאומי, 18.6.14- סעיף 7 לפסק הדין
  50. דב"ע 96 / 300092  אבנר מיוסט נ' רשות השידור, 28.2.99- עמ' 10 לפסק הדין וההפניות שם
  51. דב"ע 96 / 300092 לעיל, שם
  52. ע"ע 417/03‏ עמרם הרוש נ' מועצת בתי העלמין בירושלים, 26.9.05- סעיף 16 לפסק הדין
  53. ע"ע 203/07 בועז קוסובסקי נ' קבוצת א.א. ארזי שמירה בע"מ, 28.5.07- סעיף 13 לפסק הדין וההפניות שם
  54. ע"ע 1231/01 גדבאן ימאמה ואח' נ' מועצה מקומית חורפיש, 12.9.01 – סעיף 4 לפסק הדין וההפניה שם
  55. דב"ע נז/3-128  שרה כהן נ' משה אבוטבול, 23.12.97 , סעיפים 9-10 לפסק הדין
  56. דב"ע נה/ 1-96 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י נ' צים – חברת השיט הישראלית בע"מ, פד"ע כז 496- סעיפים 16-17 לפסק הדין
  57. ע"ע 1231/01 לעיל, שם
  58. ע"ע 1465/02‏ בנימין משה ואח' נ' איגוד ערים לכבאות והצלה טבריה, 10.3.04
  59. בש"א (ארצי) 634/09 יעקב (קובי) חביב נ' ק.א.ל. – קווי אוויר למטען בע"מ, 24.3.10
  60. בע"מ 3778/12 עו"ד אירנה גלפנבויים נ' מדינת ישראל ואח', 29.9.14 – באותו מקרה דובר בפסיקת הוצאות אישיות כנגד פרקליט
  61. דב"ע נו / 46 – 01‏  המוסד לביטוח לאומי נ' מוסטפא סאלח, 22.1.97  וההפניה שם לדב"ע נא/3-82‎ ‎אריה אולברג‎ ‎נ' עירית חיפה, פ"ד כג(1) 255
  62. דב"ע לז/44-3   זלפה לוי נ' הדסה נעורים המרכז הכפרי לחינוך, פ"ד ט(1) 073
  63. ע"ע 444/08 עו"ד ולדימיר מיסיוק נ' מדינת ישראל ואח', 27.1.09
  64. עב"ל 104/98 דוד עזרא נ' המוסד לביטוח לאומי, 27.6.99 – סעיף 13 לפסק הדין וההפניות שם
  65. דב"ע מה/0-66 שלמה ברעלי נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טז 404 ראו עוד: דב"ע לד/0-13  מתתיהו שילון נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד ה(1) 309
  66. דב"ע נו/0-45 המוסד לביטוח לאומי נ'  עזבון המנוחה סעדה נאסר, 21.5.97
  67. דב"ע מד/ 130-0 המוסד לביטוח לאומי נ' יוכבד גולדפרב (חיה), פ"ד טז(1) 310
  68. עב"ל (ארצי) 56760-05-12  ציונה בידאני נ' המוסד לביטוח לאומי, 8.9.13
  69. ע"ע 300306/98 אהרון מילשטיין נ' מדינת ישראל, 22.12.03- סעיף 29 לפסק הדין וההפניה שם לע"ע 600015/98 שמואל דורנר נ' הממונה על תשלום הגימלאות, עבודה ארצי לג' (8) 25
  70. ע"ע 304/06 ‏רביבו מסעוד נ' מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (בניהול מיוחד)‏, 15.6.08
  71. דב"ע 98 / 13 – 02‏ אמיל קלדרון נ' המוסד לביטוח לאומי, 12.8.98 – לענין מימוש זכויות סוציאליות סטטוטוריות ; דב"ע נז / 11 – 91‏ שמואל יעקובזון נ' שירות התעסוקה, 9.11.97-  סעיף 5 לפסק הדין וההפניות שם, בענין שירות התעסוקה; ע"ע 99 / 191‏ ‏ אהרון פאר נ' הטכניון מכון טכנולוגי לישראל, 5.4.00 – בעניין גמלאי
  72. ע"ע 700005/98‏ מרים אורדנטליך נ' קופת החולים הכללית‏, פ"ד לה(2000) 135 – סעיף 10 לפסק הדין,  לאור האמור ובהתחשב במצבה הכלכלי של המערערת, בית הדין פטר אותה מתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין למשיבה
  73. ע"ע 1115/02‏‏ אליהו כהן ואח' נ' עירית ירושלים, 9.12.03
  74. דב"ע נב/7-4  ‏ ‎ ‎ ההסתדרות הכללית – הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח‎ ‎נ' התעשיה האוירית לישראל בע"מ, פ"ד כד(1) 041
  75. דב"ע נד/8-4‎ ‎ארגון המורים בבתי-הספר העל-יסודיים‎ ‎נ' ‏עירית ירושלים, פ"ד כו(1) 483
  76. עס"ק 1018-00 הסתדרות עובדי המדינה נ' מדינת ישראל, 24.5.01 – סעיפים 6-7 לפסק הדין
  77. דב"ע נה/ 1-96 לעיל, שם
  78. ע"ע 559/05 עלי ברמן נ' אורט ישראל בע"מ, 18.1.07; בר"ע 419/99 חטואל מרדכי נ' רשות הנמלים והרכבות – נמל אשדוד, 15.9.99; בר"ע 270/99 התעשיה האוירית לישראל בע"מ נ' יגאל בן יאיר, 13.6.99; עא"ח 23/08 אמנון עטר נ' אגד אגודה שיתופית בע"מ, 28.9.08; דב"ע נד/3-229 חמת ארטורות ויציקות בע"מ נ' ישראל נעים, פד"ע לג 260; דב"ע 9-337/97 קיהן כהן נ' חניון בת ים בע"מ, 28.10.97; דב"ע נז/3-79 הסוכנות היהודית נ' צבי רוטנברג, 27.4.98; ע"ע 233/09 זהבה קיסרי נ' מוסד הטכניון למחקר ולפיתוח בע"מ, 12.4.10; ע"ע 79/09 ראמי אלחג'יגרה נ' ארי יוסף אבטחה ושירותים בע"מ,  4.5.08; בר"ע  231/08 ‏רונן דניאל נ' עמישב שירותים בע"מ, 6.4.08; ע"ע (ארצי) 43684-09-21 גיא יעקובי נ' סתיו שוילי  25.3.22
  79. בר"ע  231/08 לעיל וההפניה שם בין היתר לדב"ע נא/9-6 חברת מייסון בע"מ נ' קרן הביטוח והפנסיה של ועבודות ציבוריות בע"מ, פד"ע כג 430
  80. ע"ע 1184/00‏ עמוס בוקובזה נ' אפרידר חברה לשיכון ולפיתוח אשקלון בע"מ, 14.4.03 – סעיף 13(ג) לפסק הדין וההפניות שם
  81. ע"ע 573/08 שלמה ואנונו נ' דמיון מתקני משחק וריהוט גן בע"מ, 8.12.08
  82. דב"ע נב/3-258 אליהו פדידה נ' תכנון מכשור תהליך בע"מ, 21.1.97
  83. ע"ע 573/09 דב זיידמן נ' אי סי איי טלקום בע"מ ואח', 16.12.10 – סעיף 25 לפסק הדין וההפניות שם
  84. דב"ע נד/04-139 המוסד לביטוח לאומי נ' מאיר אבישר, 14.7.94- סעיף 7 לפסק הדין
  85. דב"ע נו/3-231 יצחק מויסה נ' מפעלי זכוכית ישראליים "פניציה" בע"מ, 25.5.97- סעיף 4 לפסק הדין
  86. ע"ע 320/05 בנימין ריש נ' מדינת ישראל  משרד החינוך והתרבות, 29.9.05

מאמרים קרובים