fbpx
הפרת חוזה עבודה

עולם העבודה |

מרץ 4, 2021

למדריך

א. הסכם עבודה הינו חוזה המעגן את ההתקשרות בין עובד ומעסיק, ומסדיר את זכויות וחובות הצדדים.

כיום אין חוק הקובע את החובה לחתום על הסכם עבודה.

עם זאת, בהתאם לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה(תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס”ב – 2002, לא ניתן לסכם את תנאי ההעסקה של העובד בעל פה, אלא על המעסיק למסור לעובד הודעה בכתב או הסכם בכתב המפרטים את תנאי העבודה של העובד, וזאת בתוך 30 יום ממועד תחילת העסקתו של העובד – בעובד מעל גיל 18, ובתוך 7 ימים – אם מדובר בעובד שטרם מלאו לו 181.

ב. שעה שדנים בהפרת חוזה עבודה לא קיים חוק ספציפי במסגרת משפט העבודה המוחל על הפרות אלו, לפיכך יש לבחון את ההפרה בהתאם לדיני החוזים הכלליים, ובכלל זה : חוק החוזים (חלק כללי) וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה).

ראו : חוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג- 1973 וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל”א -1971.

ג. הפרת חוזה במשמעות הרחבה, כוללת כל מעשה או מחדל של העובד, שאינו עולה בקנה אחד עם התנאים המפורשים שבחוזה בינו לבין מעסיקו, או עם תנאים מכללא שבחוזה החל באיחור חד-פעמי לעבודה וכלה בנטישת העבודה.

ראו  פסק הדין בענין מוסקו אלקלעי2.

ד. את הדיבור “הפרת חוזה” יש לפרש כמכוון להפרה היורדת לשורשו של החוזה, לשון אחר – ל”הפרה יסודית” במשמעותה בחוק החוזים (תרופות).

ראו פסק הדין בענין מוסקו אלקלעי3 להגדרת “הפרה יסודית”  ראו סעיף 6 לחוק החוזים (תרופות).

ה. לא כל התנהגות המהווה הפרת משמעת מצד עובד תראה כהפרה יסודית של חוזה העבודה.

כך, למשל בפסק הדין בענין מוסקו אלקלעי3 נפסק שכאשר עולה ברורות מהסכם קיבוצי, כי הצדדים לא ביקשו לראות בהתנהגות מסוימת “הפרה יסודית”, וקבעו בגינה סנקציה מפורשת – קנס המוטל על העובד  – אין להעמיד התנהגות זו כדין הפרת חוזה, אלא רק בדין הפרת משמעת.

במקום אחר בעניין רות שחר4 בו התנהגות העובדת הביאה בעקיפין לשיבוש מהלך העבודה אצל המעסיק, קבע בית הדין שאין המדובר ב”הפרה יסודית” של חוזה העבודה ועל המעסיק היה ליתן לעובדת ארכה לקיומו של החוזה ולא להזדרז ולבטלו. על כן, נפסק כי ביטול החוזה בדרך שבוטל – פיטורים – עולה כדי הפרת החוזה.

ו. כאשר קיימת מחלוקת בין הצדדים בקשר עם האשמה באי הצלחת “ניהול הסניף”, וכל צד מטיל את האחריות על כתפי האחר, מחלוקת כזו אין בה כדי להוות הפרה יסודית של ההסכם,  ולכל היותר ניתן לראותה כסיבה טובה ומוצדקת להפסיק את ההתקשרות בין הצדדים.

ראו לענין זה פסק הדין בענין שיג הובלות אקספרס 1991 בע”מ5.

ז. פגיעה מכוונת של עובד ברכוש מעסיקו או גניבת רכוש מהווים הפרה יסודית של חוזה העבודה ומצדיקים פיטורים על אתר ושלילת פיצויי פיטורים.

ראו פסק הדין בענין משה אוחנון6. עם זאת, שלילת פיצויים מלאה אינה דבר אוטומטי ומובן מאליו ויש לבחון כל מקרה לגופו ולהתאים את שיעור שלילת פיצויי הפיטורים לכל עניין לפי נסיבותיו. ראו עוד פסק הדין בענין ישראל כפרי7.

כמו כן ראו פסק דין בעניין אורי גנני8 בו נפסק כי העובד הפר הפרה יסודית, את חוזה העבודה. סירובו לעבוד על-פי הוראות הוועד ועל-פי סדרי העבודה שנקבעו, ובנוסף מכתבו לחברי המושב הפוגע בחברי הוועד, היוו, לדעת בית הדין, הפרה יסודית של החוזה. הוטעם כי חובת הנאמנות של העובד כלפי מעבידו כוללת גם את החובה להימנע מלפגוע במנהלי המעביד בעיני הציבור.

ח. הפרת חוזה, אינה גוררת אוטומטית את ביטולו, אך היא נותנת לצד הנפגע אופציה לבטל, לרבות רשות להפסיק את היחסים החוזיים בשל ההפרה.

ראו לענין זה פסק הדין בענין פרחי השרון, סדרס חיים בע”מ9.

ט. האבחנה בין מקרה שבו היעדרות מעבודה תהווה הפרת חוזה עבודה או הפרת משמעת לבין מקרה שבו היעדרות תחשב כזניחת העבודה והתפטרות, תלויה בכלל נסיבות המקרה.

ראו פסק הדין בענין מהא מועדי10. כך למשל בפסק הדין בענין רפאל לב ארי11 נפסק כי באותו עניין אפשר לראות את עזיבת העובד את תפקידו, חרף פניות הממונים עליו להגיע, וכן השבת רכבו למעסיקה, כפעולות המעידות על כוונתו להתפטר מתפקידו. אלא שמכלול נסיבות המקרה מצביעות דווקא על כך שהעובד פעל בתקופת המלחמה מתוך מטרה לעצב את מערכת יחסיו עם ראש העיר כפי הבנתו, מתוך מטרה וציפייה להמשיך ולהיות מועסק בתפקיד. בנסיבות אלו נפסק כי יש לפרש את מהלכי העיריה כלפי העובד כפיטורים שבאו עקב הפרה יסודית של חוזה העבודה על ידי העובד שהתבטאה בהיעלמותו ממקום עבודתו, בלא לקבל אישור הממונים עליו, ואף מבלי לספק הסבר ולנסות ליישב את ההדורים.

ראו מאמר בנושא זניחת העבודה המגיעה כדי סיום יחסי עבודה.

י. הפרת חוזה עבודה יכול להיווצר גם כתוצאה ממחדל של עובד אשר נמנע מלגלות למעסיקו עובדה שהיא מהותית לקיום בתום לב של חוזה העבודה.

בפסק הדין בענין ישראל אגוזי12 נפסק כי שעה שעובד קיבל טובת הנאה נכבדה בקשר או כתנאי למגורים במקום כלשהו, חובת תום הלב המוגברת מחייבת אותו לגלות למעסיקו אם לא עמד בתנאי המדובר.

ראו מאמר בנושא חובת תום לב והגילוי.

יא. בשעה שצד טוען להפרת חוזה של הצד השני, צריכה להיות ראיה לקיומו של הסכם, היינו התקשרות בעל פה או בכתב המעיד על גמירות דעת ועל הסכמה ליצירת חוזה.

ראו לענין זה פסק הדין  בענין מיכאל גילמור13 נפסק כי לעניין חוזה שעמדו לחתמו, אך לא נחתם, מבחין המשפט בין שני מצבים: יש ונכרת חוזה בעל-פה והוא שריר וקיים והכתב אינו בא אלא להעיד על קיום החוזה, ויש ואמנם סוכמו דברים בין הנושאים ונותנים, אך ברורה הכוונה שהתקשרות סופית תבוא בכתב. במקרה שהצדדים לא הגיעו לידי הסכמה בנקודה מכרעת והיא, מי יהיה המעסיק, והחוזה לא נחתם, תופס השני משני המצבים, דהיינו לא נכרת החוזה ואין מקום לדבר על הפרתו. ראו עוד פסק דינו של בית המשפט העליון בפסק הדין בענין שלום קלנר14.

ראו מאמר בנושא חוזה העבודה (כללי) וחופש החוזים.

יב.  להסדר קיבוצי יש לתת תוקף משפטי ויש לכבדו, תוך מתן משקל לעובדה שביחסי עבודה קיימת חשיבות יתר להתנהגות בתום לב.

ראו לענין זה פסק הדין בענין תקוה קורן15.

ראו מאמר בנושא הסדר קיבוצי.

יג. הלכה היא שקיום נכונות לקיים הסכם שוללת קיום הפרה, אשר הנכונות איננה רק רצון אלא גם יכולת מעשית לקיום.

ראו לענין זה פסק הדין בענין יהודה חזן16

יד. מי שמונע קיומו של “תנאי מתלה” בחוזה, לא יכול להסתמך על קיומו.

ראו לענין זה פסק הדין בענין נלי אלאייב17. באותו מקרה נפסק כי המורה (המערערת) לא יכולה לטעון, שהמדינה לא עמדה במכסת הביקורים המוקצבים למורה העומדת בפני פיטורים על פי התקנון, כאשר היא עצמה מנעה ביקורים אלה וכי מצבה דומה למצבו של מי שמונע את קיומו של תנאי מתלה, ובשל כך אין הוא זכאי להסתמך עליו. ראו עוד התייחסות בענין זה בפסק הדין בענין מיקרוסופט ישראל בע”מ18.

טו. בית המשפט העליון בשבתו כבג”ץ חזר והדגיש את ההלכה לפיה אין להנציח טעות, קל וחומר כאשר מדובר בפועלה של רשות ציבורית.

ראו לענין זה בג”ץ מרים כוכבי19.

טז. לעובד לא קמה זכות משפטית להנצחת טעות שטעתה המעסיקה, בכך ששילמה לו תשלומי יתר בשכרו. כך, בין שתבחן השאלה לפי דיני החוזים, ובין לפי כללי המשפט המינהלי.

ראו לענין זה פסק הדין בענין ד”ר יהושע אסרף20. עמדת בית הדין הארצי הינה שלאותו עובד לא קמה זכות משפטית להנצחת הטעות, ויש לתקנה ולבטל מתן הזכויות מכאן ואילך, ובנסיבות מסוימות אף להשיב תשלומים שקיבל העובד מבלי שהיה זכאי להם. ראו עוד: פסק הדין בענין גבריאלה בורשטיין21.

יז. כשמדובר בזכות שניתנה בטעות, הטעות לא יכולה להנציח את הזכות.

ראו לענין זה פסק הדין בענין עמוס מימון22 . נפסק כי תשלום קצובת אש”ל למערער קודם  לחודש מרץ 1998 בטעות יסודה, ומשכך הוא, לא קמה לו כל זכות משפטית להנצחת הטעות וממילא, אין בידו להלין על הפסקת התשלום, משנתבררה הטעות.

יח. חוסר מיומנות העומדת בבסיס יחסי העבודה יכול שתזכה מעסיק בפיצוי מעובד שכשל.

ראו לענין זה פסק הדין בענין סרוג’י טורס בע”מ23 נפסק בדעת רב כי העובד התחייב בחוזה העבודה לשמש בשני תפקידים. כל עוד לא דרשה ממנו המעסיקה למלא את התפקיד הנוסף – היה עליה לשלם לעובד מלוא שכרו כמוסכם. אולם, משהמעסיקה עמדה על כך שהעובד ימלא אותו התפקיד, ואילו העובד, חרף התחייבותו, נמנע מלמלאו – אזי הוא הפר את חוזה עבודתו עימה ועליו לשלם את נזקה של המעסיקה עקב הפרת החוזה.

יט. כאשר מעסיק התחייב בחוזה עבודה לבטח עובד בביטוח אובדן אי כושר, לא תשמע טענתו כי חברת הביטוח סרבה לעשות כן.

ראו לענין זה פסק הדין בענין חנן גרין24. בית הדין פסק כי לאור לשונו הברורה של חוזה העבודה, היה על החברה לפעול בשקידה סבירה ובהשתדלות ראויה לאיתור חברת ביטוח אחרת שתסכים לבטח את העובד, ולו בפרמיה גבוהה יותר. גם לו ביטוח המערער בביטוח אובדן אי כושר לא היה אפשרי, הרי שמכוח דוקטרינת ה”ביצוע בקירוב” זכאי היה העובד לתחליף הקרוב ככל האפשר למה שהובטח לו בחוזה. בנסיבות אלו, בית הדין פסק לעובד את מלוא הסכומים שנתבעו על ידו לענין הפרשות לביטוח מנהלים ולקרן השתלמות, בשים לב לכך שבסיכומיה ובתצהיריה לא העלתה החברה כל טענה באשר לסכומים אלה.

כ. לא כל התנהגות החורגת מהסכם העבודה ומתניותיו, מהווה הפרה שבית הדין לעבודה ייאות להתערב בה בדרך של סיוע לצד הנפגע.

כך, בפסק הדין בענין  ד”ר תהילה לסמן (גרוס)25 נפסק כי ערכאה שיפוטית לא מתערבת בשיקולים של קידום אקדמי. עם זאת, אין לומר שערכאה שיפוטית לא תתערב בשום מקרה בעניינים אקדמיים, מינויים, קידום וכיוצא באלו. ביקורת שיפוטית קיימת מקום שנטענת טענה של אי תקינות פעולת הגוף המחליט. ההתערבות היא אותה התערבות שמתערבת ערכאה שיפוטית בשיקול דעתו של המנהל.

עוד נפסק כי סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי”ח- 1958 וסעיף 33 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל”ג- 1973, הדן בחוזה למתן ציונים, קובעים שיקול דעת מלא למוסד האקדמי בתחום ההערכה המקצועית. עם זאת,  עליהם לנהוג לפי כללי המשפט המנהלי והצדק הטבעי בהגינות ובתום לב. באותו מקרה נפסק כי העובדת (המערערת) לא הראתה כל נימוק המצדיק התערבות בשיקול הדעת של הטכניון לגבי הקביעות האקדמית. עם זאת נפסק כי נפל פגם בדרך הארכת תקופת הניסיון, ובגין פגם זה נפסק לעובדת פיצוי של חודש שכר נוסף. וראו עוד אשר ליחס שבין “החופש האקדמי” של מוסד להשכלה גבוהה לבין זכויותיו של העובד שסוכמו בהסכם ההעסקה, בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין המכללה האקדמית אשקלון26.

עוד לעניין שאלת התערבותה של הערכאה השיפוטית בהחלטותיה של רשות מינהלית ראו פסק הדין בענין משה סער27.

כא. ואולם, עקרון החופש האקדמי לא מוציא את המעסיק ממעגל השפיטה ולא מקנה לו חסינות מביקורת שיפוטית.

ראו פסק הדין בענין ד”ר דן גולדשמיד28.

כב. בכל הנוגע לסיום יחסי עבודה כתוצאה מהחלטה שלטונית שנכפתה על הצדדים, קיימות שתי מגמות שונות בפסיקה.

ראו לענין זה פסק הדין בענין עז-רום מפעלי מתכת בע”מ (בפירוק)29 לפי הגישה האחת – אשר באה לידי ביטוי בהלכה הפסוקה אשר עסקה בסגרים ובדעת הרוב בעניין קוקא30 – נדרשת תרומה, גם אם עקיפה, של המעסיק לסיום יחסי העבודה, על מנת לראות בו כמי ש”פיטר” את העובד. מאידך לפי הגישה השנייה – אשר באה לידי ביטוי בפסיקה אשר עסקה בסיום עבודתם של עובדים זרים וכן בדעת המיעוט בעניין קוקא30 –  הסכם עבודה אינו יכול לפקוע מאליו, ולכן יש לבחון אם הנסיבות החיצוניות מגיעות לכדי “סיכול” בהתאם למבחנים הקבועים בסעיף 18 לחוק התרופות. ככל שמבחנים אלה אינם מתקיימים, יש להמשיך ולקבוע מי מהצדדים נטל על עצמו את הסיכון לקרות הנסיבות החיצוניות, ובהתאם לקבוע אם מדובר ב”פיטורים” או “התפטרות”.

ראו מאמר בנושא סיכול חוזה העבודה וסיום יחסי עבודה שלא ביוזמת אחד הצדדים.

כג. זכותו של המעסיק, ובכלל זאת המעסיק הציבורי, לשנות את מקום עבודתו של העובד, להעבירו מתפקיד לתפקיד. מדובר בשימוש בפררוגטיבה ניהולית הנתונה למעסיק. בפרט, רשאי המעסיק להעביר עובד מתפקיד לתפקיד, שעה שמדובר ב”שינוי ארגוני” שנועד להתייעלות.

ראו לענין זה פסק הדין בענין משה שמעון31.

כד. שיקולי המעסיק הנוגעים להשפעת החלטותיו על המפעל יכולים להיות מושפעים, ברצון להטיב עם עבודת המפעל והשירות לציבור הנזקקים לו. לפיכך, שעה שהדבר נעשה תוך שימוש בתום לב ובהגינות בכוח המעסיק, אין העובד יכול להתנגד לכך.

ראו לענין זה פסק הדין בענין ז’ינה ולדמן32.

ראו גם פסק הדין בענין ארגון עובדי בנק המזרחי33. נפסק שבית הדין לא יחליף את שיקול דעתו של המעסיק, שעה שמדובר בהחלטה סבירה במכלול האירועים והנסיבות. ראו לענין זה בין היתר פסק הדין בענין ידידיה שגב34. עם זאת, בית הדין רשאי לבדוק את “תוצאת ההחלטה” של המעסיק בשינוי הארגוני, כפי שנפסק למשל בפסק הדין בענין דוד נצר ישי35.

רא מאמר בנושא הזכות הניהולית ומשמעת בעבודה.

כה. בית הדין לעבודה הכיר בזכותו של מעסיק לשנות “שעות עבודה במשמרות”, במקרה שנמצא לכך צידוק ראוי בהוראות חוק.

ראו לענין זה פסק הדין בענין משה נהרי36.

ראו מאמר בנושא שינוי חוזה העבודה.

כו. התנהגות רשות מקומית הוכרה כסבירה וכעומדת במבחן המידתיות מקום בו התערבה בהפחתת שכר ותנאי עבודה, על סמך הוראות חוק יסודות התקציב ועל מנת להביא ל”יישור קו” בחזית השכר ברשויות המקומיות.

ראו לענין זה פסק הדין בענין עמוס חדד37.

כז. מעסיק לא מחויב למילוי הבטחה שנתן לעובד שעה שהעובד ויתר על מימושה במשך תקופה ארוכה. ככל שלא נקבע בחיוב מועד לקיימו –  יש לקיימו זמן סביר לאחר כריתת החוזה.

ראו עמדת הרוב בפסק הדין בענין אריק ניסן38.

כח. פרשנות הסכם העבודה משליך על ההכרעה אם מי מהצדדים הפר אותו. כאשר המגמה בפרשנות חוזה עבודה ובקביעה האם הופר, היא להעניק פרשנות המתאימה ל”הקשר התעשייתי” ולתנאי העבודה  בענף העבודה, אליו שייכים העובד והמפעל בהם מדובר.

ראו לענין זה פסק הדין בענין עמוס חדד39.

כט. גם צורת חוזה העבודה ודרך ניסוחו יבחנו בעת בחינה אם הופר חוזה עבודה אם לאו.

ראו למשל פסק הדין בענין דוברת שרם ושות’ בע”מ ואח’40.

בפסק הדין בענין יהודה חזן16 בו נוסחה בחוזה תניה בהסכם בלשון גורפת, נדרש ממי שטוען להפרתה לשכנע את בית הדין כי מדובר בתניה סבירה וזאת על סמך הוראת סעיף 6 סיפא לחוק החוזים (תרופות), הקובע כי תניה גורפת בחוזה, ההופכת הפרה להפרה יסודית ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה, כל עוד לא שכנע מי שמעוניין בקיום התניה,  בדרך כלל הנפגע,  כי התניה אכן סבירה, אין לתניה גורפת תוקף. ראו עוד התייחסות להתניה גורפת בהקשר להסכם עבודה בפסק הדין בענין מוסקו אלקלעי[1. דב”ע לה/ 3-23 נאמנות התיאטרון הקאמרי נ’ מוסקו אלקלעי, פ”ד ו(1) 217].

ל. יתכנו מקרים בו סעיף בחוזה לא יפורש רק על פי הכתוב בו, אלא יש לפרשו פירוש תכליתי, על מנת להתחקות אחר כוונת הצדדים האמיתית.

ראו לענין זה פסק הדין בענין רבלון (ישראל) בע”מ[1. דב”ע נב/3-147 רבלון (ישראל) בע”מ נ’ יעקב ברק ואח’, פד”ע כה 115; ראו עוד: ע”ע 300018/98 א.ו.ב.א מהנדסים בע”מ נ’ אלון נוי‏, 15.1.02].

לא. על הטוען להפרת חוזה עבודה מוטל נטל הראיה. חזקה היא שהצדדים לחוזה וחוזה עבודה בכלל זה, פועלים על פי ההסכמים והנוהגים המחייבים.

ראו לענין זה פסק הדין בענין רומיה נהרי (פלומבו)]1. דב”ע נה/3-244 רומיה נהרי (פלומבו) נ’ האופרה הישראלית החדשה, 2.10.95]. עם זאת, החזקה האמורה לא משחררת גוף כלשהו מביקורת שיפוטית. כך, לדוגמא נפסק כי מוסד אקדמי לא רשאי לראות עצמו חופשי מכללי משפט העבודה מכוח החופש האקדמי המוקנה לו בחוק המועצה להשכלה גבוהה. ראו הדיון לעיל.

מראה מקום

  1. להרחבה ראו בפרק שעניינו בחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה(תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס”ב – 2002
  2. דב”ע לה/ 3-23 נאמנות התיאטרון הקאמרי נ’ מוסקו אלקלעי, פ”ד ו(1) 217
  3. דב”ע לה/ 3-23 לעיל
  4. תב”ע (ת”א) לט/3-1012 , 3-1720 רות שחר נ’ התזמורת הקאמרית הישראלית, פד”ע יג
  5. ע”ע 1169/04 שיג הובלות אקספרס 1991 בע”מ נ’ אדורם כנען ואח’, 19.1.05
  6. ע”ע 272/06 משה אוחנון נ’ קליניק שיווק מזון (1986) בע”מ, 23.7.07
  7. ע”ע  57033-11-13‏ ‏ ישראל כפרי נ’ שניב תעשיות נייר בע”מ, 10.11.16 – נסיבות של הפרת חובות אמון כלפי המעסיק וראו עוד : ע”ע  32884-06-18‏ ‏ עו”ד אפרים מנדלמן נ’ רבקה רייך‏, 16.3.20
  8.   דב”ע מח/2-3 אורי גנני נ’ “אמירים” – מושב עובדים של צמחונים וטבעוני להתיישבות חקלאית שיתופית בע”מ, פ”ד יט(1) 419
  9. דב”ע נד/3-19 פרחי השרון, סדרס חיים בע”מ נ’ יוסף גאנם ואח’, פד”ע כח 46
  10. 1370/02 מהא מועדי  נ’ המועצה המקומית מג’אר, 10.106 והאסמכתאות המובאות שם
  11. ע”ע (ארצי) 400/09 רפאל לב ארי נ’ עיריית מעלות תרשיחא,  13.10.10
  12. ע”ע 423/99 מדינת ישראל נ’ ישראל אגוזי, 28.12.05
  13. דב”ע לו/3-107 מיכאל גילמור נ’ “שרפון” מוצרי שרף וכימיקלים בע”מ, פ”ד ח(1) 299
  14. ע”א 3055/93, 3197 שלום קלנר נ’ טובה גרינברג ואח’, פ”ד נ(3) 511 ; עב (ב”ש) 2237/05 גזית חיים נ’ חב’ מקורות חברת המים הלאומית, 31.12.07
  15. ע”ע 779/06 תקוה קורן נ’ בי”ח אלין, 7.10.07
  16. דב”ע שן/3-109 יהודה חזן נ’ מדינת ישראל, 27.9.90
  17. ע”ע 295/07 נלי אלאייב נ’ מדינת ישראל, 15.11.17
  18. ע”ע 182/07 מיקרוסופט ישראל בע”מ נ’ רוני גרושקה, 21.8.07
  19. בג”ץ 6522/06 מרים כוכבי נ’ בית הדין הארצי לעבודה, 22.4.09; בג”ץ 265/77 ועד מקומי סביון נ’ שר הפנים, 26.1.78; בג”ץ 298/70 ה’ ג’ פולק בע”מ נ’ שר המסחר והתעשיה, פד”י כה(2) 3; בג”ץ 10777/03 ליאור ארצי ו- 44 אח’ נ’ ראש המטה הכללי של צה”ל ואח’, 25.11.09
  20. ע”ע 39/99 ד”ר יהושע אסרף נ’ מדינת ישראל, 1.11.01
  21. ע”ע 35016-10-17‏ ‏ גבריאלה בורשטיין  נ’ מדינת ישראל‏, 27.2.20; ע”ע 66524-09-14 ‏ רשות שדות התעופה בישראל נ’ רון עניא, 9.5.17; ע”ע 704/06 קרן מחקרים רפואיים נ’ לורין קדם, 23.9.08 ; והשוו לפסקי דין אשר עסקו בזכות להשבת סכומי מס הכנסה מאת עובד זר למעסיק, ששולם לו שכר ביתר, בטעות, תחת העברת המס לרשויות המס :  בר”ע 51823-10-14 י.ב. שיא משאבים בע”מ נ’ Hitam Abaker ; ע”ע 64836-09-16‏ י.ב. שיא משאבים בע”מ נ’ ‏Gebre Okubazgy
  22. ע”ע 1086/02 עמוס מימון נ’ רשות הדואר, 25.8.03- סעיף 17 לפסק הדין וההפניות שם בין היתר לע”ע 39/99 שלעיל
  23. ע”ע 229/99 סרוג’י טוקס בע”מ נ’ עמוס ריש, 11.10.03
  24. ע”ע 299/03 חנן גרין נ’ מילאון בע”מ 26.12.05 – הערה:  פסק הדין ניתן טרם חקיקת צו ההרחבה הפנסיוני
  25. ע”ע 1006/02‏‏ ד”ר תהילה לסמן (גרוס) נ’ מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע”מ,  13.12.06, ראו גם ההפניות שם בין היתר לפסקי הדין : ע”ע 1185/04, בר”ע 1157/04 אוניברסיטת בר-אילן נ’ ד”ר צמח קיסר ואח’ 24.3.05; דב”ע מב/3-63 ד”ר אילן רחום נ’ האוניברסיטה העברית בירושלים, פד”ע יג, 412; ע”א 838/87 רחל שני ואח’ נ’ אוניברסיטת תל-אביב ואח’, פ”ד מב(2), 380
  26. ע”ע 44784-07-16 המכללה האקדמית אשקלון ע”ר  ואח’ נ’ ד”ר אילן ביג’אוי, 10.4.19, וההפניות שם
  27. ע”ע 33341-11-16 משה סער נ’ מדינת ישראל, 27.11.18 וכן : ע”ע 20826-11-06 מדינת ישראל הגף להערכת תארים אקדמיים ודיפלומות מחו”ל, משרד החינוך נ’ דוד דדון, 14.1.19; ע”ע 44564-05-17  אסתר בן סימון – משרד החינוך הגף להערכת תארים‏, 10.3.19 ; עע”מ 8281/18 לשכת עורכי הדין בישראל ואח’ נ’ יוסף אמר ואח’, 11.12.18 – בפסק דין זה בחן בית המשפט העליון את סוגית ההתערבות בתקינותן של שאלות שהופיעו במבחן ההסמכה לעריכת דין
  28. ע”ע 68/03‏ דר’ דן גולדשמיד נ’ הטכניון מכון טכנולוגי לישראל, 2.10.03, ראו עוד פסקי הדין שלעיל
  29. ע”ע 207/08 עז-רום מפעלי מתכת בע”מ (בפירוק) נ’ עיצאם מוחמד אשכנתא ו- 87 אח’, 13.1.12 – סעיף 85 לפסק הדין וההפניות שם
  30. ע”ע 256/08 מחמד בשיר קוקא ו- 16 אח’ נ’ יוסי שוורץ, 12.2.11
  31. דב”ע נה/3-186 משה שמעון נ. מדינת ישראל, 12.12.95 וההפניות שם ; דב”ע  300399/97 עו”ד זאב אפיק נ’ מדינת ישראל, 9.8.00; ע”ע 300248/98 אלה אבן שושן נ’ הנהלת בתי המשפט,  13.6.01 ראו עוד: דב”ע מח/2-3 לעיל
  32. דב”ע נו/ 3-202 מדינת ישראל וד”ר שמעון שרף נ’ ז’ינה ולדמן,21.8.97 – עמדת הרוב בפסק הדין
  33. עס”ק 1028/00 ארגון עובדי בנק המזרחי נ. בנק המזרחי, 27.10.02 וההפניות שם
  34. דב”ע נו/3-3 ידידיה שגב נ. מדינת ישראל, 24.8.06
  35. דב”ע נה/3-126 דוד נצר ישי נ. האגודה למען החייל, 24.9.96, ובכלל זה שאלת “מתן הזדמנות לקידום בעבודה” כפי שנפסק בפסק הדין בענין צים חברת השייט הישראלית בע”מ[1. עס”ק 400024/98 ההסתדרות הכללית נ’ צים חברת השייט הישראלית בע”מ, 28.6.00
  36. ע”ע 300353/97 מדינת ישראל נ’ משה נהרי, 18.6.00; ראו עוד : ע”ע 350/03 מדינת ישראל – משרד העבודה והרווחה נ’ אברהם גרינשפן ואח’, 24.4.06
  37. דב”ע נג/3-94 עמוס חדד נ’ מדינת ישראל, 28.9.93
  38. ע”ע 300167/98 אריק ניסן נ’ הסתדרות העובדים הכללית החדשה, 12.2.02
  39. דב”ע נג/3-94 עמוס חדד נ’ מדינת ישראל, 28.9.93
  40. דב”ע נג/3-179 דוברת שרם ושות’ בע”מ ואח’ נ’ גלובס פבלישרס עיתונות בע”מ ואח’, 1.4.93 וההפניות שם, ראו עוד: דב”ע נה/3-10 ‎פאחרי עבד אל עזיז חסן‎ ‎נ’ הסלט יצור סלטים בע”מ, 30.4.95
מאמרים קרובים

כל הזכויות שמורות למשה וקרט, ושות’, משרד עורכי דין
בית איילון, דרך אבא הילל סילבר 12, רמת-גן 5250606, טל’: 03-6137488, פקס: 03-5223996