תוכן עניינים

1. כללי »
2. סעיף 1 לחוק – חובת מעביד 
3. סע' 2(א)-(ב) לחוק –  תוכן ההודעה על תנאי עבודה »
4. סעיף 2(ג) לחוק – תוכן ההודעה על תנאי עבודה »
5. סעיף 2(ד) לחוק  – הסכם עבודה חלף מסירת הודעה על תנאי ההעסקה »
6. סעיף 3 לחוק –  הודעה על שינוי »
7. סעיף 3א לחוק –  מסירת הודעה למועמד לעבודה »
8. סעיף 4 לחוק –  עונשין »
9. סעיף 5 לחוק – סמכות שיפוט ותרופות »
10. סעיף 5א – נטל ההוכחה בהעדר הודעה »
11. סעיף 6 לחוק – שמירת זכויות »
12. סעיף 7 לחוק – דין המדינה »
13. סעיף 8 לחוק – תיקון חוק בית הדין לעבודה »
14. סעיף 9  לחוק – סייג לתחולת החוק »
15. סעיף 10 לחוק – תחולה על עובד שהחל את עבודתו לפני יום התחילה »
16. סעיף 11 לחוק – ביצוע ותקנות »
17.  סעיף 12 לחוק – תחילה »
18. מראה מקום »

א. כללי

1. שמו הקודם של החוק: חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), תשס"ב- 2002.
2. החוק מחייב כל מעסיק למסור לעובד, לא יאוחר מ- 30 ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו, הודעה בכתב המפרטת את תנאי העבודה, לרבות שכר, תנאים סוציאליים, שעות העבודה וכו'.
3. מכאן, עובד מעל גיל 18 שעבד פחות מ- 30 יום אצל המעסיק, לא זכאי לקבל הודעה על תנאי עבודה, ראו סעיף 9 לחוק.
4. לנער (מי שטרם מלאו לו 18) חובה למסור את ההודעה על תנאי העבודה עד 7 ימים מיום תחילת העסקה.
5. מכאן, עובד שטרם מלאו לו 18, שעבד אצל המעסיק פחות מ- 7 ימים, לא זכאי לקבל הודעה על תנאי עבודה, ראו סעיף 9 לחוק.
6. לעובד שהחל להיות מועסק במקום העבודה לפני ה 21.06.2002, תחול חובה למסור הודעה בתוך 30 ימים מהיום שהעובד דרש זאת בכתב. ראו הדיון בסעיף 10 לחוק, להלן.
7. הפרה של הוראת סעיף 1 לחוק היא עבירה פלילית של אחריות קפידה שדינה קנס, בהתאם לסעיף 4 לחוק. ראו הדיון בסעיף 4 לחוק, להלן.
8. החוק נכנס לתוקפו בשנת 2002  ואולם, הסמכות לפסוק פיצוי בגין אי מסירת הודעה כדין, הוספה רק ב- 8/2011 (במסגרת תיקון מס' 4 לחוק) בסעיף 5 לחוק,  והוראת סעיף 5(ב) לחוק נכנסה לתוקפה 4 חודשים ממועד פרסום החוק, קרי בחודש 12/2012 (ראו להלן הדיון בסעיף 5 לחוק)-

יח. מראה מקום