fbpx
חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

עולם העבודה |

מאי 7, 2021

למדריך

תוכן עניינינים

  1. סעיף 1   לחוק – מטרת הפרק »
  2. סעיף 2 לחוק – הגדרות »
  3. סעיף 3 לחוק – עיצום כספי » 
  4. סעיף 4 – הפרה נמשכת והפרה חוזרת »
  5. סעיף 5 לחוק – הודעה על כוונת חיוב » 
  6. סעיף 6 לחוק – זכות טיעון » 
  7. סעיף 7 לחוק – החלטת הממונה ודרישת תשלום »
  8. סעיף 8 לחוק – סכומים מופחתים » 
  9. סעיף 9 לחוק – סכום מעודכן של העיצום הכספי » 
  10. סעיף 10 לחוק – המועד לתשלום העיצום הכספי »
  11. סעיף 11 לחוק – הפרשי הצמדה וריבית » 
  12. סעיף 12 לחוק – גבייה » 
  13. סעיף 13 לחוק – שמירת אחריות פלילית » 
  14. סעיף 14 לחוק – אחריות מנהל כללי למניעת הפרות » 
  15. סעיף 15 לחוק – התראה מינהלית » 
  16. סעיף 16 לחוק – הטלת עיצום כספי על מזמין שירות » 
  17. סעיף 17 לחוק – פרסום בדבר הטלת עיצום כספי » 
  18. סעיף 18 לחוק – ערר » 
  19. סעיף 19 לחוק – הקמת ועדת ערר » 
  20. סעיף 20 לחוק – החלטת ועדת ערר » 
  21. סעיף 21 לחוק – ערעור » 
  22. סעיף 22 לחוק – עיכוב תשלום עיצום כספי או החזרתו בשל ערר או ערעור » 
  23. סעיף 23 לחוק – סמכויות פיקוח » 
  24. סעיף 24 לחוק – הפרעה למפקח על העבודה » 
  25. סעיף 25 לחוק – אחריות אזרחית של מזמין שירות » 
  26. סעיף 26 לחוק – נקיטת אמצעים בידי מזמין השירות » 
  27. סעיף 27 לחוק – הגנות » 
  28. סעיף 28 לחוק – תנאים בחוזה בין קבלן לבין מזמין שירות » 
  29. סעיף 29 לחוק – סמכות שיפוט » 
  30. סעיף 30 לחוק – הולדת עילת התובענה » 
  31. סעיף 31 לחוק – אחריות פלילית של מזמין שירות לעניין חוזה שכרת עם קבלן » 
  32. סעיף 32 לחוק – אחריות פלילית של מנהל כללי של תאגיד שהוא מזמין שירות » 
  33. סעיף 33 לחוק – אחריות פלילית של ממזין שירות למניעת עבירות » 
  34. סעיף 34 לחוק – הגדרות » 
  35. סעיף 35 לחוק – הפרת חובת פיקוח לפי התראה לעובד רשות ציבורית שהיא מעסיק » 
  36. סעיף 36 לחוק – הפרת חובת פיקוח לפי התראה לעובד רשות ציבורית שהיא מזמין שירות »
  37. סעיף 37 לחוק – אחריות עובד רשות ציבורית שהיא מזמין שירות לעניין חוזה שנכרת עם קבלן » 
  38. סעיף 38 לחוק – אישור מוקדם להגשת כתב אישום » 
  39. סעיף 39 לחוק – עבירת משמעת »
  40. סעיף 40 לחוק – תעודת הכרה » 
  41. סעיף 41 לחוק – בקשה לקבלת תעודת הכרה » 
  42. סעיף 42 לחוק – פרסום רשימת בודקי השכר המוסמכים » 
  43. סעיף 43 לחוק – ביטול, הגבלה או התליה של תעודת הכרה » 
  44. סעיף 44 לחוק – ניגוד עניינים » 
  45. סעיף 45 לחוק – תקנות לעניין בדיקות תקופתיות בידי בודק שכר מוסמך » 
  46. סעיף 46 לחוק – יחסי עבודה בין עובד של קבלן לבין מזמין שירות »
  47. סעיף 47 לחוק – שמירת זכויות » 
  48. סעיף 48 לחוק – שמירת דינים » 
  49. סעיף 49 לחוק – איסור התניה » 
  50. סעיף 50 לחוק – דין המדינה כמעסיק וכמזמין שירות » 
  51. סעיף 51 לחוק – שינוי התוספות » 
  52. סעיף 52 לחוק – ביצוע » 
  53. סעיף 53 לחוק – תחילה ותקנות ראשונות » 
  54. סעיף 54 לחוק – הוראת שעה » 
  55. סעיף 55 לחוק – תיקון חוק בית הדין לעבודה » 
  56. סעיף 56 לחוק – תיקון חוק עסקאות גופים ציבוריים » 
  57. סעיף 57 לחוק – תיקון חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם » 
  58. סעיף 58 לחוק – ביטול חוק הגנת השכר » 
  59. תוספת ראשונה » 
  60. תוספת שנייה » 
  61. תוספת שלישית » 
  62.  מראה מקום »

א. סעיף 1   לחוק – מטרת הפרק

פסיקה

החוק נועד להגביר ולייעל את אכיפת דיני העבודה, כשפועלו בקרב עובדים מוחלשים במיוחד בתחום השמירה והאבטחה, ניקיון והסעדה.

האמור נפסק בעניין ד.ק.א נקיון ורעיון בע”מ1. נפסק, כי לצורך הגשמת תכלית החוק  הנהיג המחוקק שלושה מנגנוני אכיפה כלפי קבלן השירותים (המעסיק הישיר) והמשתמש (מזמין השירות): בהיבט המינהלי, מסמיך החוק את הממונה בהתקיים תנאים שנקבעו בחוק להטיל עיצומים כספיים על מעסיקים ומזמיני שירות. בהיבט הפלילי נקבע כי במצבים מסוימים עשוי מזמין השירות לחוב באחריות פלילית עקב הפרת זכויות העובדים בחצריו בידי קבלן השירות. בהיבט האזרחי, קובע החוק תנאים אשר בהתקיימם ניתן לחייב את מזמין השירות בתשלום זכויות העובדים אשר קבלן השירות (שהוא מעסיקם הישיר) הפר את חובתו לשלמם.

כך גם בעניין ארז חבושה2 נפסק כי לצורך הגשמת תכלית החוק הוא כולל הוראות בדבר סמכויות הממונה על-ידי משרד התמ”ת בהטלת עיצום כספי כנגד מעסיק או מזמין שירות בגין הפרת חוקי העבודה.

סעיף 2 לחוק – הגדרות

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  • הגדרות
  • 2. בחוק זה –
  • הארגונים” – ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, וארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר;
  • “בודק שכר מוסמך” – מי שקיבל תעודת הכרה לפי הוראות פרק ו’;
  • “בית הדין הארצי” ו”בית הדין האזורי” – כמשמעותם בחוק בית הדין לעבודה;
  • “הפרשי הצמדה וריבית” – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ”א-1961;
  • “חוק בית הדין לעבודה” – חוק בית הדין לעבודה, התשכ”ט-1969;
  • “חוק בתי דין מינהליים” – חוק בתי דין מינהליים, התשנ”ב-1992;
  • “חוק הגנת השכר” – חוק הגנת השכר, התשי”ח-1958;
  • “חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם” – חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ”ו-1996;
  • חוק חופשה שנתית” – חוק חופשה שנתית, התשי”א-1951;
  • “חוק עבודת הנוער” – חוק עבודת הנוער, התשי”ג-1953;
  • “חוק עבודת נשים” – חוק עבודת נשים, התשי”ד-1954;
  • “חוק העונשין” – חוק העונשין, התשל”ז-1977;
  • “חוק שכר מינימום” – חוק שכר מינימום, התשמ”ז-1987;
  • “חוק שעות עבודה ומנוחה” – חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי”א-1951;
  • “מזמין שירות” – מי שמקבל אצלו שירות מקבלן, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית;
  • “הממונה” – מפקח עבודה בכיר שמינה השר לעניין פרק ב’;
  • “מעסיק בפועל” ו”קבלן כוח אדם” – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם;
  • “מעשה” – לרבות מחדל;
  • “מפקח עבודה” – כמשמעותו בסעיף 23;
  • “צו הרחבה” – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי”ז-1957;
  • “קבלן” – מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו;
  • “שירות” – שירות באחד התחומים המפורטים בתוספת הראשונה;
  • “השר” – שר התעשייה המסחר והתעסוקה.

ג. סעיף 3 לחוק – עיצום כספי

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  • עיצום כספי
  •  3. עשה מעסיק או אדם אחר שחלה עליו חובה לפי הוראת חיקוק המנויה בתוספת השנייה (בפרק זה – מעסיק), מעשה המהווה הפרה של הוראה כאמור, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי המפורט להלן:
  • (1)  בשל הפרת הוראה המנויה בחלק א’ לתוספת השנייה – 5,100 שקלים חדשים, ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית – 2,550 שקלים חדשים;
  • (2)  בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ב’ לתוספת השנייה – 20,400 שקלים חדשים, ולגבי יחיד כאמור בפסקה (1) – 10,200 שקלים חדשים;
  • (3)  בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ג’ לתוספת השנייה – 35,700 שקלים חדשים, ולגבי יחיד כאמור בפסקה (1) – 17,850 שקלים חדשים.
  1. על פי החוק, מקום בו מעסיק או אדם אחר, שחלה עליו חובה מכח הוראה המנויה בתוספת השניה, עשה מעשה המהווה הפרת ההוראה, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי כדלקמן:
    1. בשל הפרת הוראה המנויה בחלק א’ לתוספת השנייה – 5,100 ₪, ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית – 2,550 ₪;
    2. בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ב’ לתוספת השנייה – 20,400 ₪, ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית – 10,200 ₪;
    3. בשל הפרת הוראה המנויה בחלק ג’ לתוספת השנייה – 35,700 ₪, ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית – 17,850 ₪.

פסיקה

1. העיצום הכספי הוא אמצעי אכיפה יעיל ומהיר העשוי לשמש הרתעה ולהביא להקטנת שכיחותן של הפרות החיקוקים הנדונים. מדובר בכלי אכיפה מינהלי שמטרתו להביא להגברת הציות של ציבור המפוקחים, והוא מיועד להוות סנקציה קלה להפעלה על ידי הרשות המינהלית, ולכן הוא מוטל על הפרת הוראות שקל, פשוט וברור להיווכח בקיומן ואין בו כדי לחייב בירור עובדתי מורכב.

ראו האמור בעניין יבטח3 בהתייחס לדברי ההסבר לחוק. כך צויין כי כאמור בדברי ההסבר, הטלת העיצום הכספי נבחנת מהטלת סנקציה פלילית בכך שהיא אינה מלווה בקלון החברתי שכרוכה בו הרשעה בפלילים, והיא אף אינה גוררת אחריה רישום פלילי.

2. הליך השתת עיצומים כספיים לפי החוק הינו חלק ממארג של עשרות תיקוני חקיקה מהשנים האחרונות, היוצרים ביחד מגמה חקיקתית של יצירת “מנגנון אכיפה משלים – ובמובנים רבים גם מנגנון של תחליף לאכיפה הפלילית”.

ראו בעניין תקין מכשירים פיננסיים בע”מ4.

כך נפסק בעניין ראשד5, כי התכלית העומדת בבסיס החוק היא ייעול אכיפתם של דיני העבודה והגברת ההרתעה מפני הפרתם באמצעות השתת עיצומים כספיים על המפרים בהליך מנהלי מהיר יחסית “בלי סממנים פליליים כלשהם”.

 3. החוק נועד בין היתר להבטיח את הזכויות הפנסיוניות לעובדים בצו ההרחבה, ובמסגרת זו, רשאי הממונה להטיל עיצום כספי על המעסיק בגין הפרת הוראות צו ההרחבה לפנסיה, לרבות הפרת חובת הפרשה לפנסיה.

האמור נפסק בעניין “סאוט אלעאמל” – להגנת זכויות העובדים והמובטלים6.

ד. סעיף 4 – הפרה נמשכת והפרה חוזרת

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  • הפרה נמשכת והפרה חוזרת
  • 4. (א)  בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
  • (ב)  בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, “הפרה חוזרת” – הפרת הוראה המנויה בתוספת השנייה, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
  1. על פי החוק, יש להבחין בין עיצום המוטל על הפרה נמשכת לבין עיצום המוטל על הפרה חוזרת:
    1. בהפרה נמשכת יש להוסיף על העיצום הכספי את החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה, ואילו בהפרה חוזרת יתווסף על העיצום הכספי, שהיה ניתן אילו היה מדובר בהפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור.
    2. הפרה חוזרת הינה הפרת הוראה המנויה בתוספת השנייה בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

ה. סעיף 5 לחוק – הודעה על כוונת חיוב

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  • הודעה על כוונת חיוב
  • 5. (א)  היה לממונה יסוד סביר להניח כי מעסיק הפר הוראת חיקוק המנויה בתוספת השנייה, ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי סעיף 3, ימסור למעסיק הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).
  • (ב)  בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה בין השאר את אלה:
  • (1)   המעשה המהווה את ההפרה ומועדו;
  • (2)   סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
  • (3)   זכותו של המעסיק לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 6;
  • (4)   שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 4.
  1. על פי החוק, במקרה שבו לממונה היה יסוד סביר להניח כי מעסיק הפר הוראת חיקוק המנויה בתוספת השנייה, ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי, עליו למסור למעסיק הודעה על כוונתו להטיל את העיצום, ולציין בהודעה את הפרטים המפורטים להלן:
    1. המעשה המהווה את ההפרה ומועדו;
    2. סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
    3. זכות המעסיק לטעון טענותיו בפני הממונה, בהתאם להוראות סעיף 6;
    4. שיעור התוספת על העיצום במקרה של הפרה נמשכת או הפרה חוזרת.

 ו. סעיף 6 לחוק – זכות טיעון

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  • זכות טיעון
  • 6. מעסיק שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 5 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.

על פי החוק, כל מעסיק אשר נמסרה לו הודעה על כוונה לחייבו בעיצום כספי רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, בפני הממונה, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, הן לעניין הכוונה להטיל את העיצום והן באשר לסכום העיצום.

ז. סעיף 7 לחוק – החלטת הממונה ודרישת תשלום

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  • החלטת הממונה ודרישת תשלום
  • 7. (א)  טען מעסיק את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 6, יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המעסיק עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 8.
  • (ב)  (1)   החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המעסיק עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
  • (2)   החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המעסיק עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
  • (ג)   לא הגיש המעסיק את טענותיו לפי הוראות סעיף 6, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למעסיק במועד האמור.
  1. על פי החוק, במקרה שבו המעסיק טען את טענותיו בפני הממונה, בהתאם להוראות סעיף 6, על הממונה להחליט, לאחר שקילת הטענות האם להטיל עיצום כספי, ובמסגרת זאת הוא רשאי להפחית את העיצום לפי הוראות סעיף 8. עם קבלת ההחלטה על הממונה לפעול כדלקמן:
    1. במקרה שבו החליט הממונה להטיל עיצום כספי – ימסור למעסיק דרישה לתשלום העיצום, בה יפורט סכום העיצום והתקופה לתשלומו.
    2. במקרה שבו החליט שלא להטיל עיצום כספי – ימסור למעסיק הודעה על כך.
  2. במקרה שבו המעסיק לא הגיש את טענותיו בתום 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת החיוב, יראו בהודעה, עם תום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למעסיק במועד האמור.

 ח. סעיף 8 לחוק – סכומים מופחתים

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  • סכומים מופחתים
  • 8. (א)  הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
  • (ב)  השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם הארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 3, בשיעורים שיקבע.

על פי החוק, השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם הארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבהתקיימם ניתן יהיה להפחית את סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 3. הממונה רשאי להטיל עיצום כספי נמוך מהסכומים הקבועים בחוק, אלא בהתאם להוראות האמורות.

תקנות

תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (הפחתה של סכום העיצום הכספי), תשע”ב- 2012

ט. סעיף 9 לחוק – סכום מעודכן של העיצום הכספי

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  • סכום מעודכן של העיצום הכספי
  • (א)  העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מעסיק שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 7(ג) – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר לפי סעיף 18 או ערעור לפי סעיף 21, וועדת הערר, בית הדין האזורי או בית הדין הארצי, לפי העניין, הורו על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר או בערעור.
  • (ב)  סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 3 יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, “מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
  • (ג)   השר יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).
  • על פי החוק, סכום העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ובמקרה שמעסיק לא טען טענותיו לפני הממונה – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב.
  • במקרה שבו הוגש ערר או ערעור, וועדת הערר או בית הדין הורו על עיכוב בתשלום העיצום – יהיה סכום העיצום לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר או בערעור.

סכומי העיצום יעודכנו בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילת החוק. השר יפרסם הודעה ברשומות באשר לסכום העיצום הכספי המעודכן.

י. סעיף 10 לחוק – המועד לתשלום העיצום הכספי

על פי החוק, יש לשלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום, כקבוע בסעיף 7.

יא. סעיף 11 לחוק – הפרשי הצמדה וריבית

על פי החוק, במקרה ולא שולם עיצום כספי במועד, יתווספו עליו הפרשי הצמדה וריבית עד למועד בו ישולם.

יב. סעיף 12 לחוק – גבייה

 יג. סעיף 13 לחוק – שמירת אחריות פלילית

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  •  
  • שמירת אחריות פלילית
  • 13. (א)  תשלום עיצום כספי לפי הוראות פרק זה לא יגרע מאחריותו הפלילית של מעסיק בשל הפרת הוראה המנויה בתוספת השנייה.
  • (ב)  הוגש נגד מעסיק כתב אישום בשל הפרת הוראה המנויה בתוספת השנייה, לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל המעשה המהווה הפרה כאמור, ואם שילם המעסיק עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
  1. על פי החוק, עצם תשלום העיצום הכספי אינו גורע מאחריותו הפלילית של המעסיק בשל הפרת הוראה המנויה בתוספת השניה.
  2. במקרה שבו הוגש כנגד מעסיק כתב אישום בשל הפרת הוראה המנויה בתוספת השנייה, לא ינקוט נגדו הממונה בהליכים לפי פרק זה, שעניינו עיצום כספי, בשל הפרת המעשה המהווה הפרה כאמור ואם שילם המעסיק עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

פסיקה

1. חלופת העיצום הכספי אינה משנה את העונש הפלילי הקבוע לעבירות עליהן החוק להגברת האכיפה חל, אלא היא מהווה כלי הרתעתי הניתן לשימוש על הפרות במקרים אשר אינם מצריכים בירור עובדתי מורכב.

האמור נפסק בעניין יבטח3.

2. על פניו נראה כי שיקול הדעת באם לבחור בדרך של הטלת עיצום כספי או בדרך של הגשת כתב אישום נתונה לממונה, על פי נהלים שיקבעו.

האמור נפסק בעניין יבטח3.

יד. סעיף 14 לחוק – אחריות מנהל כללי למניעת הפרות

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  •  אחריות מנהל כללי למניעת הפרות
  • 14. (א)  המנהל הכללי של תאגיד שהוא מעסיק חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרה של הוראת חיקוק המנויה בתוספת השנייה בידי התאגיד.
  • (ב)  הפר תאגיד הוראת חיקוק המנויה בתוספת השנייה, רשאי הממונה לשלוח למנהל הכללי התראה ולפיה עליו לפקח על נקיטת אמצעים בידי התאגיד להפסקת ההפרה המפורטת בהתראה או למניעת הישנותה, בפרק הזמן הנקוב בהתראה.
  • (ג)   לא ננקטו אמצעים כאמור בהתראה, חזקה היא שהמנהל הכללי בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), וניתן להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של 50% מסכום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל על יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית, בשל אותה הפרה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
  1. על פי החוק, מנכ”ל של תאגיד שהוא מעסיק מחוייב בפיקוח ובנקיטת כל האמצעים הסבירים למניעת הפרה של הוראת חיקוק המנויה בתוספת השניה בידי התאגיד.
  2. מקום בו תאגיד הפר הוראת חיקוק כאמור – הממונה רשאי לשלוח למנכ”ל התראה לפיה עליו לפקח על נקיטת אמצעים להפסקת ההפרה או למניעת הישנותה, בפרק הזמן הנקוב בהתראה.
  3. במקרה שבו לא ננקטו האמצעים האמורים – חזקה שהמנכ”ל הפר חובתו, וניתן להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של 50% מסכום העיצום שהיה ניתן להטיל על יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

טו. סעיף 15 לחוק – התראה מינהלית

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  • התראה מינהלית
  • 15. א)  על אף הוראות סעיף 5, היה לממונה יסוד סביר להניח כי מעסיק הפר הוראה המנויה בתוספת השנייה, רשאי הוא להמציא למעסיק, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית ולפיה על המעסיק להפסיק את ההפרה; בהתראה מינהלית יפרט הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למעסיק כי עליו להימנע מהמשך ביצועו, ויידע אותו על זכותו לבקש את ביטול ההתראה כמפורט בסעיף קטן (ב) ועל משמעות המשך ההפרה כמפורט בסעיף קטן (ד); מתן התראה מינהלית יהיה על פי נהלים שעליהם יורה השר, בהתייעצות עם הארגונים ובאישור היועץ המשפטי לממשלה או משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיך לכך, ואשר יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה.
  • (ב)  נמסרה למעסיק התראה מינהלית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
  • (1)   המעסיק לא ביצע את ההפרה;
  • (2)   המעשה שביצע המעסיק, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
  • (ג)   קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הוא לבטל את ההתראה מהטעמים האמורים באותו סעיף קטן או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למעסיק, בצירוף נימוקים.
  • (ד)  (1)   נמסרה למעסיק התראה לפי הוראות סעיף זה והמעסיק המשיך להפר את ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור בסעיף 4;
  • (2)   נמסרה למעסיק התראה לפי הוראות סעיף זה והמעסיק חזר והפר את ההוראה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ימסור לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה חוזרת כאמור בסעיף 4.
  1. על פי החוק, ממונה אשר היה לו יסוד סביר להניח כי מעסיק הפר הוראה המנויה בתוספת השנייה רשאי להמציא למעסיק במקום הודעה על כוונת חיוב, כמפורט בסעיף 5, התראה מינהלית לפיה על המעסיק להפסיק את ההפרה.
  2. על הממונהלפרט בהתראה המינהלית את המעשה המהווה את ההפרה, להודיע למעסיק כי עליו להימנע מהמשך ביצועו , וליידע אותו על משמעות המשך ההפרה ועל זכותו לבקש את ביטול ההתראה.
  3. נמסרה למעסיק התראה מינהלית, רשאי המעסיק לפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים בבקשה לבטלה, מאחד הטעמים הבאים:
    1. המעסיק לא ביצע את ההפרה;
    2. המעשה המפורט בהתראה אינו מהווה הפרה.
  4. במקרה שהוגשה לממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, הוא רשאי לבטלה מהטעמים האמורים לעיל או לדחותה ולהשאירה על כנה. החלטתו תינתן בכתב, ותימסר למעסיק, בצירוף נימוקים.
  5. מקום בו נמסרה למעסיק התראה והוא המשיך בביצוע ההפרה – ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת, כאמור בסעיף 4.
  6. מקום בו נמסרה למעסיק התראה והוא חזר והפר את ההוראה בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה – ימסור לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה חוזרת, כאמור בסעיף 4.

פסיקה

1. מכח סעיף 15 לחוק, נקבע על ידי השר “נוהל בעניין מתן התראה מנהלית“. הנוהל מסדיר את העילות והנסיבות שבהן רשאי הממונה להמציא למעסיק התראה מינהלית במקום הודעה על כוונת חיוב. החלטות ועדת הערר הפועלת לפי החוק מפורסמות באופן שוטף באתר האינטרנט של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ראו בעניין תקין מכשירים פיננסיים בע”מ7.

בעניין ראשד8  צויין, כי הנוהל מסדיר את העילות והנסיבות בהן רשאי הממונה להמציא למעסיק התראה מנהלית במקום הודעה על כוונת חיוב.

טז. סעיף 16 לחוק – הטלת עיצום כספי על מזמין שירות

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  •  הטלת עיצום כספי על מזמין שירות
  • 16. (א)  נמסרה למעסיק שהוא קבלן דרישת תשלום בשל הפרת חובה לפי הוראת חיקוק המנויה בתוספת השלישית, כלפי עובדו, וחובה כאמור חלה לפי הוראות פרק ג’, למעט הוראת סעיף 27, גם על מזמין שירות, יודיע על כך הממונה למזמין השירות בצירוף העתק מדרישת התשלום שנמסרה לקבלן, ויתרה במזמין השירות, בכתב, כי אם לא תתוקן ההפרה או שמזמין השירות לא יפעל בתום לב לביטול החוזה ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה לפי סעיף קטן זה, תימסר לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף קטן (ב).
  • (ב)  לא תוקנה ההפרה או לא פעל מזמין שירות בתום לב לביטול החוזה ולחילוט ערובה שנתן הקבלן בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), ימסור הממונה למזמין השירות הודעה על כוונת חיוב, ויחולו לגבי מזמין השירות, לעניין ההפרות שבתוספת השלישית, ההוראות לפי סימן א’, למעט סעיף 14, בשינויים המחויבים; סכומי העיצומים הכספיים ייקבעו לפי החלק בתוספת השנייה שבו קבועה אותה הפרה.
  • (ג)   נשלחה לקבלן התראה מינהלית, הודעה על כוונת חיוב או החלטה של הממונה שלא להטיל עיצום כספי, בעניין הפרת הוראה המנויה בתוספת השלישית, ישלח הממונה העתק ממנה למזמין השירות, ואולם אין באי-משלוח כאמור, כדי לגרוע מהוראות סעיף זה.
  1. על פי החוק, במקרה שבו נמסרה למעסיק, שהוא קבלן, דרישת תשלום בשל הפרת חובה לפי הוראה המנויה בתוספת השלישית כלפי עובדו, וחובה זו חלה לפי פרק ג’ (למעט סעיף 27) גם על מזמין שירות, יודיע הממונה למזמין השירות על כך, בצירוף העתק מדרישת התשלום שנמסרה לקבלן, ויודיעו בכתב כי אם לא תתוקן ההפרה, או שלא יפעל בתום לב לביטול החוזה ולחילוט הערובה שנתן הקבלן, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, תימסר לו הודעה על כוונת חיוב.
  2. במקרה שבו לא תוקנה ההפרה האמורה או לא פעל מזמין השירות כאמור לעיל, ימסור הממונה למזמין השירות הודעה על כוונת חיוב, ויחולו עליו ההוראות לפי סימן א’ (למעט סעיף 14) בשינויים המחוייבים. סכומי העיצומים ייקבעו לפי החלק בתוספת השנייה שבו קבועה אותה הפרה.
  3. במקרה שבו נשלחה לקבלן התראה מינהלית, הודעה על כוונת חיוב או החלטה של הממונה שלא להטיל עיצום כספי בעניין הפרת הוראה שבתוספת השלישית – ישלח הממונה העתק למזמין השירות. אם זאת, מקום בו לא נשלח העתק כאמור – אין כדי לגרוע מהוראות הסעיף.

יז. סעיף 17 לחוק – פרסום בדבר הטלת עיצום כספי

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  •  פרסום בדבר הטלת עיצום כספי
  • 17. (א)  הטיל הממונה עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה פרטים כמפורט להלן באופן שיבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה בדבר הטלת העיצום הכספי:
  • (1)   דבר הטלת העיצום הכספי;
  • (2)   מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבותיה;
  • (3)   סכום העיצום הכספי שהוטל;
  • (4)   אם הופחת העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 8 – הנסיבות שבשלהן הופחת, סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
  • (5)   פרטים לגבי המפר;
  • (6)   שמו של המפר, למעט אם הוא יחיד.
  • (ב)  הוטל עיצום כספי והוגש עליו ערר או ערעור, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערר או הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה מפורסם דבר הטלת העיצום הכספי.
  • (ג)   על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעי 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ”ח-1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

טז. סעיף 18 לחוק – ערר

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  • ערר
  • 18. מעסיק או מזמין שירות רשאי להגיש ערר על החלטת הממונה שניתנה בעניינו לפי סעיף 7 או לפי סעיף 15(ג), לפני ועדת ערר כאמור בסעיף 19, בתוך 14 ימים מיום שנמסרה לו; ועדת הערר רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 14 ימים.

על פי החוק, מעסיק או מזמין שירות רשאים להגיש ערר על החלטת הממונה בעניינם לפני ועדת ערר, בתוך 14 ימים מיום שנמסרה ההחלטה. ועדת הערר, רשאית, מטעמים מיוחדים שירשמו, להאריך את התקופה בתקופה נוספת שלא תעלה על 14 ימים.

פסיקה

החלטת וועדה כי לשון החוק ברורה ויוצרת הסדר שלילי, לפיו אין ועדת הערר מוסמכת להאריך את המועד מעבר ל – 14 ימים, הינה החלטה המבוססת על אדנים משפטיים ולא מצדיקה את התערבות בית הדין.

האמור נפסק בעניין ראשד8.

יט. סעיף 19 לחוק – הקמת ועדת ערר

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  • הקמת ועדת ערר
  • 19. (א)  השר יקים ועדת ערר, אחת או יותר, שתדון בעררים לפי סעיף 18, וימנה את חבריה, ואלה הם:
  • (1)   עורך דין בעל ותק של חמש שנים לפחות, שהוא עובד המדינה ובעל ידע בתחום דיני העבודה, שימונה בהסכמת שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;
  • (2)   נציג ארגון מעבידים שלדעת השר הוא יציג ונוגע בדבר;
  • (3)   נציג ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה.
  • (ב)  ועדת ערר יכול שתהיה אזורית או ארצית; הודעה על הקמת הוועדה והרכבה תפורסם ברשומות.
  • (ג)   ועדת הערר רשאית לדון בהרכב חסר, ובלבד שכל חבריה זומנו כדין לדיון, ושבדיון נכח היושב ראש לפחות.
  • (ד)  ועדת הערר רשאית לדון ולהחליט בערר על פי טענות וראיות שהוגשו לה בכתב בלבד, ואולם רשאית היא לתת לעורר הזדמנות לטעון את טענותיו בעל פה ולהציג לפניה ראיות, בדרך שתורה, מנימוקים שיירשמו.
  • (ה)  השר, בהתייעצות עם שר המשפטים והארגונים, רשאי לקבוע את סדרי הדין של ועדת הערר; לא נקבעו תקנות כאמור, רשאית ועדת הערר לקבוע לעצמה את סדרי הדין.
  • (ו)   ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, למעט הוראות סעיפים 5, 7, 16(א), 22, 26, 33, 36, 37, 45 ו-46 לחוק האמור, יחולו על ערר ועל ועדת ערר בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיפים 11 ו-12 לחוק בתי דין מינהליים, במקום “שר המשפטים” יבוא “שר התעשייה המסחר והתעסוקה”.

כ. סעיף 20 לחוק – החלטת ועדת ערר

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  • החלטת ועדת ערר
  • 20. ועדת הערר רשאית לבטל דרישת תשלום, להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 8, לשנות את דרישת התשלום, ובלבד שניתנה למעסיק או למזמין השירות הזדמנות להשמיע טענות לגבי השינוי, או לדחות את טענות המעסיק או מזמין השירות ולהשאיר את דרישת התשלום על כנה.

על פי החוק, בסמכותה של ועדת הערר לבטל דרישת תשלום, להפחית סכום עיצום כספי ולשנות דרישת תשלום. כל זאת, ובלבד שניתנה למעסיק או למזמין השירות הזדמנות להשמיע טענות לגבי השינוי או לדחות את טענות המעסיק או מזמין השירות ולהשאיר את דרישת התשלום על כנה.

פסיקה

החלטות ועדות הערר שניתנו מתוקף סעיף זה מפורסמות באתר האינטרנט של משרד הכלכלה. ברובן הן עוסקות בהיבטים דיוניים של ההליכים על-פי החוק, ובמקצתן יש בהן משום פרשנות לדין המהותי.

ראו בספרם של גולדברג-פינברג9.

כא. סעיף 21 לחוק – ערעור

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  •  ערעור
  • 21. (א)  הרואה את עצמו נפגע מהחלטת ועדת הערר, רשאי לערער לבית הדין האזורי, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה; בדונו בערעור, יקיים בית הדין האזורי ביקורת שיפוטית על החלטת ועדת הערר.
  • (ב)  על אף האמור בסעיף 18(א) לחוק בית הדין לעבודה, השופט בערעור לפי סעיף קטן (א) יהיה דן יחיד.
  • (ג)   על אף האמור בסעיף 26 לחוק בית הדין לעבודה, פסק דין של בית דין אזורי בערעור לפי סעיף קטן (א) ניתן לערעור אם התקבלה רשות לכך מנשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על ידי הנשיא.
  • (ד)  על אף האמור בסעיף 20(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, ניתנה רשות ערעור כאמור בסעיף קטן (ג), ידון בית הדין הארצי בערעור בשלושה שופטים בלבד.
  1. על פי החוק, ניתן לערער על החלטת ועדת הערר לבית הדין האזורי, בתוך 45 ימים מיום מסירת ההחלטה למערער.
  2. בית הדין האזורי הדן בערעור יקיים ביקורת שיפוטית על החלטת ועדת הערר.
  3. השופט בערעור יהיה דן יחיד, על אף הוראות סעיף 18(א) לחוק בית הדין לעבודה.
  4. פסק דין של בית הדין האזורי בערעור ניתן לערעור, אם התקבלה רשות לכך מנשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי, שנתמנה לכך על-ידי הנשיא. זאת על אף הוראות סעיף 26 לחוק בית הדין לעבודה.
  5. מקום בו ניתנה רשות ערעור כאמור, ידון בית הדין הארצי בערעור בשלושה שופטים. זאת, על אף הוראות סעיף 20(א1)(3) לחוק בית הדין לעבודה.

פסיקה

1. בהתאם להוראות סעיף 21 לחוק בית הדין אמור לבחון האם נפל פגם משפטי כלשהו בהחלטת ועדת הערר המצדיק את התערבותו.

האמור נפסק בעניין ראשד10.

2. החלטת הוועדה כאמור הנה החלטה מנהלית, לכן, הלכה פסוקה היא כי בית הדין לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת ולא יתערב בהחלטתה כל עוד זו לא חרגה ממתחם הסבירות או לוקה בפגמים מנהליים מהותיים.

האמור נפסק בעניין ראשד8.

כך נפסק בעניין מכון צפורי רשיד11 כי תפקידו של בית הדין לעבודה הוא לבחון את החלטות ועדת הערר בדרך של ביקורת שיפוטית, על פי עילות הביקורת המסורתיות החיצוניות (סמכות,  חוקיות, שיקולים זרים, סבירות וכו’), בלא שבית הדין ממיר את שיקול דעת הוועדה בשיקול דעתו.

כב. סעיף 22 לחוק – עיכוב תשלום עיצום כספי או החזרתו בשל ערר או ערעור

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011
  • עיכוב תשלום עיצום כספי או החזרתו בשל ערר או ערעור
  • 22. (א)  אין בהגשת ערר או ערעור לפי סימן זה כדי לעכב תשלום של העיצום הכספי, אלא אם כן ועדת הערר, בית הדין האזורי או בית הדין הארצי, לפי העניין, הורו אחרת.
  • (ב)  התקבלו ערר או ערעור לפי סימן זה באופן שהעיצום הכספי בוטל או הופחת, לאחר ששולם, יוחזר העיצום הכספי או כל חלק ממנו אשר הופחת כאמור, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
  1. על פי החוק, אין בהגשת ערר או ערעור כדי לעכב תשלום של העיצום הכספי, אלא אם הורו אחרת ועדת הערר, בית הדין האזורי או בית הדין הארצי.
  2. במקרה שבו התקבל ערר או ערעור כך שהעיצום הכספי בוטל או הופחת, לאחר ששולם, יוחזר העיצום או החלק ממנו שהופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

פסיקה

1. נקודת המוצא היא כי בהגשת ערעור אין כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי וזאת כדי לא לתת תמריץ להגשת ערעור.

האמור נפסק בעניין ארומה ביל”ו בע”מ12.

2. מצבו הכלכלי של מערער שהוטל עליו עיצום כספי אינו מהווה שיקול במסגרת שקילת הבקשה לעיכוב ביצוע התשלום, שהרי מצבו של המערער לא ישתנה, ככל שהערעור ידחה.

האמור נפסק בעניין ארומה ביל”ו בע”מ12.

3. יש לשקול את חלוף הזמן מאז ביצוע הביקורות וחלוף הזמן מאז הגשת הערר ועד קבלת ההחלטה, את החלטת הועדה על עיכוב ביצוע כמו גם התקיימותן של נסיבות המצדיקות הפחתת העיצום הכספי.

האמור נפסק בעניין ארומה ביל”ו בע”מ12.

4. סעיף 22 לחוק מעניק לוועדה את שיקול הדעת לעכב את תשלום העיצום הכספי.

האמור נפסק בעניין מכון צפורי רשיד13. באותו עניין נפסק כי הוועדה /שקלה את כל השיקולים הרלוונטיים, והחלטתה לא חרגה ממתחם הסבירות באופן שמצדיק התערבות בה14.

כג. סעיף 23 לחוק – סמכויות פיקוח

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  •  סמכויות פיקוח
  • 23. מפקח עבודה שהוסמך או שמונה לפקח על ביצוע הוראת חיקוק המנויה בתוספת השנייה, יהיה מוסמך לפקח על ביצוע אותה הוראה לעניין הוראות פרק זה, ולשם כך יהיו לו כל הסמכויות הנתונות לו לפי כל דין לצורך פיקוח על ביצוע הוראת החיקוק האמורה.

כד. סעיף 24 לחוק – הפרעה למפקח על העבודה

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  •  הפרעה למפקח עבודה
  • 24. (א)  המפריע למפקח עבודה במילוי תפקידו לפי פרק זה, דינו – מאסר שישה חודשים.
  • (ב)  מי שאינו ממלא אחר דרישת מפקח עבודה שניתנה מכוח סמכותו לפי סעיף 23, דינו – מאסר שישה חודשים, וכן קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי היום שקבע המפקח למילוי הדרישה.

כה. סעיף 25 לחוק – אחריות אזרחית של מזמין שירות

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  •  אחריות אזרחית של מזמין שירות
  • 25. (א)  חובת מעסיק שהוא קבלן, כלפי עובדו, לפי הוראת חיקוק המנויה בתוספת השלישית ולפי הוראות צווי הרחבה המנויות בסעיף קטן (ב) תחול גם על מזמין השירות בעד פרק הזמן שהעובד הועסק במתן השירות אצלו, בהתקיים כל אלה:
  • (1)   השירות ניתן אצל מזמין השירות באמצעות ארבעה עובדים לפחות; לעניין זה אחת היא אם השירות ניתן בידי עובדים המועסקים בידי אותו קבלן או קבלנים שונים;
  • (2)   השירות ניתן במהלך תקופה של שישה חודשים לפחות, באופן קבוע ורציף;
  • (3)   נמסרה הודעה למזמין השירות כמפורט בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן, והחובה לא מולאה בידי הקבלן עד תום 30 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור –
  • (א)   העובד דרש מהקבלן, בכתב, למלא את החובה, ומסר למזמין השירות הודעה בכתב ולפיה מסר לקבלן את הדרישה האמורה; דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה או ארגון העובדים שהעובד חבר בו, ובאין ארגון כאמור – על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים, ובלבד שהעובד הסכים לכך; תובענה שהוגשה בידי העובד נגד הקבלן ומזמין השירות או נגד מזמין השירות, בשל הפרת החובה, לא יראו אותה כדרישה וכהודעה לפי פסקה זו;
  • (ב)   מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה בכתב, לרבות הודעה לפי סעיף 16(ג), כי יש לו מידע ולפיו הקבלן לא מילא את החובה כלפי עובדו.
  • (ב)  ואלה הוראות צווי הרחבה כאמור בסעיף קטן (א):
  • (1)   הוראות צווי הרחבה לעניין תשלום דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, פנסיה, דמי חגים ותוספת יוקר;
  • (2)   הוראות צווי הרחבה ענפיים שעניינן רכיבי שכר שנקבעו לפי סעיף 28(ב);
  • (3)   הוראות צווי הרחבה בכל עניין אחר שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים.
  • (ג)   על אף האמור בהגדרה “היום הקובע” שבחוק הגנת השכר, יהיה “היום הקובע”, לעניין תשלום שכר לפי סעיף זה בידי מזמין השירות – היום התשיעי שלאחר תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3).
  1. על פי החוק, כל חובה של מעסיק שהוא קבלן כלפי עובדו, לפי הוראה המנויה בתוספת השלישית ולפי הוראות צווי ההרחבה שיפורטו להלן, תחול גם על מזמין השירות בעד פרק הזמן שהעובד הועסק במתן השירות אצלו בהתקיים התנאים הבאים:
    1. השירות ניתן אצל מזמין השירות באמצעות ארבעה עובדים לפחות, בין אם מועסקים על-ידי אותו קבלן ובין אם לאו;
    2. השירות ניתן באופן קבוע ורציף במהלך תקופה של שישה חודשים לפחות;
    3. נמסרה הודעה למזמין השירות, כמפורט להלן, והחובה לא מולאה בידי הקבלן עד תום 30 ימים ממועד מסירת ההודעה (מועד זה יחשב “היום הקובע” לעניין תשלום שכר לפי סעיף זה בידי מזמין השירות):
    4. העובד דרש מהקבלן בכתב למלא את החובה ומסר למזמין השירות הודעה בכתב לפיה מסר לקבלן את הדרישה. הודעה כאמור יכול שתימסר על-ידי ארגון העובדים היציג במקום העבודה או ארגון העובדים שהעובד חבר בו, ובאין ארגון כאמור – ארגון העוסק בקידום זכויות העובדים, ובלבד שהעובד הסכים לכך.
  2. תובענה שהוגשה בידי העובד נגד הקבלן ומזמין השירות או נגד מזמין השירות בשל הפרת החובה – לא יראו אותה כהודעה לפי פסקה זו.
  3. מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה בכתב (לרבות הודעה לפי סעיף 16(ג)) כי יש לו מידע לפיו הקבלן לא מילא את החובה .
  4. אלה הוראות צווי ההרחבה הרלוונטיות לסעיף חוק זה:
    1. הוראות צווי הרחבה לעניין תשלום דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה, פנסיה, דמי חגים ותוספת יוקר;
    2. הוראות צווי הרחבה ענפיים שעניינן רכיבי שכר שנקבעו לפי סעיף 28(ב);
    3. הוראות צווי הרחבה בכל עניין אחר שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים.

פסיקה

1. בבסיסו של החוק להגברת אכיפה עומדת אפשרות הטלת אחריות מעין-שיורית על המשתמש, בכך שהוא קובע מנגנון המאפשר לחייבו, בהתקיים תנאים מסויימים בזכויות מכח חוקי המגן וצווי הרחבה שונים, ככל שלא שולמו בפועל על-ידי המעסיק.

האמור נפסק בעניין מנרב הנדסה ובניין בע”מ15 9.6.2020].

2. אחריותו האישית והישירה של מזמין השירות, על אף העדרם של יחסי עובד-מעסיק בינו לבין המועסק מושתתת על שני אדנים: האחד – עצימת עיניים מודעת של מזמין השירות מלראות הפרה הנעשית בידי המעסיק הישיר. במוקד רציונל זה מצוי העדר פיקוח אפקטיבי של מזמין השירות, והוא מגולם בסעיפים 25 ו -26 לחוק. השני – נוגע לתנאים שנקבעו בין קבלן השירות לבין מזמין השירות, כשדי בהתקיימות אחת הנסיבות המנויות בסעיף 28 לחוק כדי להטיל על מזמין השירות אחריות לתשלום זכויות העובד.

האמור נפסק בעניין ד.ק.א נקיון ורעיון בע”מ166.1.2021].

3. הטלת אחריות על מזמין שירות יכולה להיעשות החל מהתקופה של 6 חודשים שמכניסת החוק לתוקף (19.6.2012).

האמור נפסק בעניין Tsagay Kubrom17 6.1.2021]. נפסק שם עוד, כי אין מקום לחייב את העירייה, מזמינת השירות, בתשלום זכויות העובד בגין תקופה הקודמת לתחולת החוק נוכח העדר תחולה לסעיף 10ב לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, האוסר על התקשרות לקבלת שירותים עם מי שאינו בעל רישיון קבלן.

כך גם בעניין ‏abrha goitom kiros18 4.3.2021]. נפסק כי העירייה אחראית כלפי העובד, שהועסק על ידי קבלנית שירות בניקיון עבורה, עקב העדר פיקוח הולם בגין תקופה של 6 חודשים שמכניסת החוק לתוקף ועד סיום ההעסקת העובד. אשר לתקופה הקודמת לכניסת החוק לתוקף – בעניין מנרב צוין כי גם אם קיימת אפשרות כי המשתמש יוכר כמעסיק נוסף שאחראי גם הוא לתשלום זכויות משפט העבודה המגן שלא שולמו לעובד, הדבר שמור למקרים חריגים והשימוש באפשרות זו מצריך פרישת תשתית משפטית ועובדתית מספקת.

4. ככל שהעובד הביא ראשית ראייה לאחריות המזמין על פי סעיף 25 לחוק להגברת האכיפה, על המעסיק להוכיח את ההגנות על פי סעיף 27 לחוק להגברת האכיפה.

האמור נפסק בעניין אחמד אבו מוחסן19.‏

5. מקום בו לא הוכח כי מזמין השירות קיבל שירות באמצעות 4 עובדים לפחות, כדרישת סעיף 25, לא תחול הוראת הסעיף.

ראו האמור בעניין BERHANE GEBRISILASI20.

כו. סעיף 26 לחוק – נקיטת אמצעים בידי מזמין השירות

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  •  נקיטת אמצעים בידי מזמין השירות
  • 26. (א)  מזמין שירות חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע פגיעה בזכויות עובדים של הקבלן המועסקים אצלו, ולשם כך עליו לקבוע דרך יעילה במקום העבודה למסירת הודעה על פגיעה כאמור, לרבות הודעה לפי סעיף 25(א)(3)(א), ולבירור המידע שבהודעה, ויידע את עובדיו של הקבלן בדבר דרך זו.
  • (ב)  לא קבע מזמין השירות דרך למסירת הודעה כאמור בסעיף קטן (א) או לא יידע את עובדיו של הקבלן בדבר דרך זו, תחול עליו אחריות אזרחית כלפי עובד של הקבלן המועסק אצלו, לפי הוראות סעיף 25, אף אם לא מתקיים התנאי שבסעיף קטן (א)(3) של הסעיף האמור.
  • על פי החוק, על מזמין השירות לנקוט באמצעים סבירים בנסיבות העניין לשם מניעת פגיעה בזכויות עובדי הקבלן המועסקים אצלו.
  1. על מזמין השירות לקבוע דרך יעילה במקום העבודה למסירת הודעה על פגיעה בעובדים כאמור, לרבות הודעה לפי סעיף 25(א)(3)(א) ולבירור המידע שבהודעה, וכן עליו ליידע את עובדי הקבלן באשר לכך.
  2. מקום בו מזמין השירות לא קבע דרך למסירת הודעה כאמור או לא יידע את עובדי הקבלן בכך, תחול עליו אחריות אזרחית כלפי עובד של הקבלן המועסק אצלו, לפי הוראות סעיף 25, גם אם לא מתקיים התנאי שבסעיף 25(א)(3) בדבר מסירת הודעה.

פסיקה

1. הוראת סעיף 26 לחוק קובעת את חובתו של מזמין השירות לנקוט אמצעים סבירים על מנת לפגוע בזכויות העובדים המועסקים אצלו.

האמור נפסק בעניין ד.ק.א נקיון ורעיון בע”מ21.

 2. מקום בו העירייה, מזמינת השירות, לא קבעה דרך יעילה למסירת הודעה על פגיעה בזכויות העובדים ויידוע עובדי הקבלן בעניין זה הרי היא נושאת באחריות.

האמור נפסק בעניין בר-ש.י. ניהול ואחזקת מבנים בע”מ22.

כז. סעיף 27 לחוק – הגנות

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  •  הגנות
  • 27. בתובענה אזרחית בשל הפרת חובה החלה על מזמין שירות לפי הוראות סעיף 25, תהא זו הגנה טובה למזמין השירות אם הוכיח כי מתקיים אחד מאלה:
  • (1)  הפרת החובה תוקנה במלואה מיום היווצרות עילת התובענה;
  • (2)  מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, לפי הוראות פרק ו’, ועם גילוי הפרה של החובה עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר – ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל הפרת החובה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב;
  • (3)  מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בסמוך לפני מועד הפרת החובה, לפי הוראות פרק ו’, ולפיהן קוימה החובה בידי הקבלן.

על פי החוק, הגנה טובה למזמין שירות בתובענה אזרחית בשל הפרת חובה לפי הוראות סעיף 25 היא הוכחה כי מתקיים אחד מאלה:

  1. הפרת החובה תוקנה במלואה מיום היווצרות עילת התובענה;
  2. מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך ועם גילוי הפרת החובה עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם לא תוקנה בתוך זמן סביר, ביטל את החוזה עימו, ולא היה בביטול משום התנהגות שלא בתום לב;
  3. מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בסמוך לפני מועד הפרת החובה, ולפיהן קוימה החובה בידי הקבלן.

פסיקה

1. ככל שהעובד הביא ראשית ראייה לאחריות המזמין על-פי סעיף 25 לחוק, על המעסיק להוכיח את ההגנות על פי סעיף 27 לחוק.

האמור נפסק בעניין אחמד אבו מוחסן19.‏

כך נפסק בעניין בר-ש.י. ניהול ואחזקת מבנים בע”מ23, כי העירייה נושאת באחריות לתשלום זכויות העובד מכח החוק להגברת האכיפה משלא הרימה את הנטל לשכנע שעומדת לה הגנת סעיף 27.

 2. החוק קובע הגנות למזמין השירות ביניהן הסתמכות בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בתנאים המפורטים בסעיף.

האמור נפסק בעניין מנרב הנדסה ובניין בע”מ24.

3. על מנת שמעסיק יוכל ליהנות מהגנת תום הלב, הניתנת כמובן רק למעסיק המבצע ביקורות שכר אמיתיות ואפקטיביות, עליו לדאוג לקבלת תוצאות בתום חודשים ספורים.

האמור  נפסק בעניין Merach Zeresanai25. נפסק שם שהגנת “תום הלב” לא תחול מקום בו הבדיקות נערכו ב”קצב צב”.

כח. סעיף 28 לחוק – תנאים בחוזה בין קבלן לבין מזמין שירות

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011
  •  תנאים בחוזה בין קבלן לבין מזמין שירות
  •  28. (א)  כרת מזמין שירות חוזה עם קבלן, שמתקיים בו אחד התנאים המפורטים להלן, תחול על מזמין השירות אחריות אזרחית כלפי עובד של הקבלן המועסק אצלו, לפי הוראות סעיף 25, אף אם לא מתקיימים לגבי השירות התנאים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2) של הסעיף האמור, וכן לא יחולו לגביו ההגנות לפי סעיף 27:
  • (1)   בחוזה או בהצעתו של הקבלן לא פורטו בכתב רכיבי השכר שישלם הקבלן לעובדיו וכן עלות השכר המינימלית, הצהרת הקבלן על עלויות נוספות כולל רווח, והתחייבות של מזמין השירות לתשלום בסכום שלא יפחת מעלות השכר המינימלית והעלויות הנוספות כאמור;
  • (2)   עלות השכר המינימלית כאמור בפסקה (1) פחותה מערך שעת עבודה שנקבע לפי סעיף קטן (ב);
  • (3)   מזמין השירות משלם בפועל לקבלן סכום הנמוך מערך שעת עבודה שנקבע לפי סעיף קטן (ב), בעבור שעת עבודה לעובד של הקבלן.
  • (ב)  (1)   השר יקבע את רכיבי השכר המרכיבים את ערך שעת עבודה, וכן את ערך שעת העבודה לעובד של קבלן לפי סוגי שירות שונים, ורשאי הוא לקבוע, בין השאר, הוראות לעניין התחשבות בנתונים משתנים, לרבות ותק; ערך שעת עבודה כאמור ישקף את עלות שכר העבודה ותנאי העבודה המגיעים לעובד של קבלן מכוח חוק וצו הרחבה;
  • (2)   עודכן רכיב מרכיבי ערך שעת עבודה מכוח הוראת חוק או צו הרחבה, יעודכן ערך שעת העבודה בהתאם, במועד שבו חל עדכון הרכיבים, והשר יפרסם את ערך שעת העבודה המעודכן בתוך 30 ימים מהמועד האמור;
  • (3)   תקנות לפי סעיף קטן זה יותקנו בהתייעצות עם שר האוצר וכן לפי המלצת הארגונים, ככל שניתנה בהסכמה ביניהם, ואם יש ארגון עובדים יציג אחר בענף הנוגע בדבר – תינתן המלצת הארגונים גם בהתייעצות עמו; ואולם באין הסכמה בין הארגונים ייקבעו התקנות האמורות בלא המלצתם; תקנות כאמור טעונות את אישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
  1. על פי החוק, במקרה שבו כרת מזמין שירות חוזה עם קבלן, שמתקיים בו אחד התנאים הבאים, תחול על מזמין השירות אחריות אזרחית כלפי עובד הקבלן, לפי הוראות סעיף 25 גם אם לא מתקיימים התנאים שבסעיף 25(א)(1)ו – (2), וכן לא יחולו ההגנת שבסעיף 27:
    1. בחוזה או בהצעת הקבלן לא פורטו בכתב רכיבי השכר שישלם הקבלן לעובדיו ועלות השכר המינימלית, הצהרת הקבלן על עלויות נוספות כולל רווח, והתחייבות של מזמין השירות לתשלום בסכום שלא יפחת מעלות השכר המינימלית והעלויות הנוספות כאמור;
    2. עלות השכר המינימלית כאמור פחותה מערך שעת עבודה שנקבע כמפורט להלן.
    3. מזמן השירות משלם בפועל לקבלן סכום נמוך מערך שעת עבודה, כמפורט להלן, בעבור שעת עבודה לעובד הקבלן.
  2. השר יקבע את רכיבי השכר המרכיבים את ערך שעת עבודה וכן את ערך שעת עבודה לעובד קבלן לפי סוגי שירות שונים, ובאפשרותו לקבוע הוראות לעניין התחשבות בנתונים משתנים לרבות ותק. ערך שעת עבודה ישקף את עלות שכר העבודה ותנאיה המגיעים לעובד מכח חוק וצו הרחבה, ויעודכן בהתאם.

פסיקה

1. אשר לתנאים שנקבעו בחוזה בין קבלן השירות לבין מזמין השירות – די בהתקיימות אחת הנסיבות המנויות בסעיף 28 לחוק כדי להטיל על מזמין השירות אחריות לתשלום זכויות העובד כהגדרתן בחוק האכיפה.

האמור נפסק בעניין ד.ק.א נקיון ורעיון בע”מ26.

2. בסעיף 28 מדובר למעשה בהעדר פירוט ושקיפות בחוזה בין מזמין השרות לקבלן השירות בנוגע למבנה שכר עובדי הקבלן, כששקיפות זו היא ערובה חשובה לעריכת חוזים שאינם חוזי הפסד או בהסכמה חוזית שהיא בעלת אופי הפסדי או היות התשלום בפועל של מזמין השירות לקבלן השירות בעל אופי הפסדי בראי ערך שעת העבודה הקבועה בחוק.

האמור נפסק בעניין ד.ק.א נקיון ורעיון בע”מ16. 6.1.21].

3. את הוראות החוק בדבר הטלת אחריות אזרחית על מזמין שירות יש ליישם במצבים בהם החוזה היה הפסדי במועד כריתתו ובמצבים בהם הפך לכזה במרוצת הזמן.

האמור נפסק בעניין בר-ש.י. ניהול ואחזקת מבנים בע”מ22, כי מזמין שירות אינו יכול לצאת ידי חובתו בטענה כי החוזה במועד כריתתו לא היה הפסדי, וכענין של מדיניות עליו לבחון ולהקפיד כי במשך כל תקופת ההתקשרות לא הפך החוזה לכזה.

4. הבחינה אם חוזה הוא הפסדי אם לאו צריכה להיות בהתאם למתודולוגיה הקבועה בחוק הגברת האכיפה, כשלענין זה יש לקחת בחשבון את ערך השעה “כולל תנאי העבודה המגיעים לעובד של קבלן מכוח חוק וצו הרחבה” ולא את ערך השעה על פי חוק שכר מינימום.

האמור נפסק בעניין בר-ש.י. ניהול ואחזקת מבנים בע”מ22. כן צויין שם, כי השר לא עשה שימוש בסמכות המוקנית לו לפי סעיף 28(ב) לחוק לקבוע את ערך שעת העבודה לעובד של קבלן לפי סוגי שירות שונים.

5. הנטל להוכיח את היות החוזה חוזה הפסדי, ובפרט הטענה כי הפך לכזה במהלך ההתקשרות ולא היה כזה בתחילתה, מוטל על העובד המבקש לבסס את אחריות המזמין על יסודו.

האמור נפסק בעניין בר-ש.י. ניהול ואחזקת מבנים בע”מ22. נפסק, כי הוכחת חוזה הפסד מצריכה השוואת התמורה החוזית לקבלן אל מול התמורה הנורמטיבית.

כט. סעיף 29 לחוק – סמכות שיפוט

פסיקה

סעיף 29 לחוק להגברת האכיפה קובע מבחן דו שלבי: מבחן זהות הצדדים – היינו אם מדובר בתביעה שבין עובד למזמין השירות; מבחן העילה – האם העילה מעוגנת בהוראות פרק ג’ לחוק, שעניינן אחריות אזרחית של מזמין שירות כלפי העובד.

האמור נפסק בעניין ד.ק.א נקיון ורעיון בע”מ1.

ל. סעיף 30 לחוק – הולדת עילת התובענה

על פי החוק, לעניין התיישנות – יראו את היום שבו קבלן הפר את חובתו כיום שבו נולדה עילת תובענה נגד מזמין השירות בשל הפרת החובה לפי סעיף 25.

לא. סעיף 31 לחוק – אחריות פלילית של מזמין שירות לעניין חוזה שכרת עם קבלן

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011
  • אחריות פלילית של מזמין שירות לעניין חוזה שכרת עם קבלן
  • 31. (א)  לא יכרות מזמין שירות חוזה עם קבלן שמתקיים בו תנאי מהתנאים שבפסקאות (1) או (2) שבסעיף 28(א).
  • (ב)  כרת מזמין שירות חוזה עם קבלן שמתקיים בו תנאי מהתנאים שבפסקאות (1) או (2) שבסעיף 28(א), בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין לכל עובד שהועסק על פי החוזה האמור.
  • (ג)   מנהל כללי של תאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה כאמור בסעיף קטן (ב) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר את חובתו האמורה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
  • (ד)  נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ב) בידי תאגיד, חזקה היא שהמנהל הכללי של התאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
  1. על פי החוק, חל איסור על מזמין שירות לכרות עם קבלן חוזה שמתקיים בו תנאי מהתנאים שבפסקאות 28(א)(1) או 20(א)(2).
  2. מקום בו כרת מזמין שירות עם קבלן חוזה כאמור – דינו הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין לכל עובד שהועסק על פי החוזה.
  3. מנכ”ל של תאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה כאמור בידי התאגיד או עובד מעובדיו, ובמידה שמפר חובתו זו – דינו הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
  4. מקום בו תאגיד עבר עבירה כאמור, חזקה שמנכ”ל התאגיד הפר את חובתו, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

לב. סעיף 32 לחוק – אחריות פלילית של מנהל כללי של תאגיד שהוא מזמין שירות

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  • אחריות פלילית של מנהל כללי של תאגיד שהוא מזמין שירות
  • 32.  (א)  הופרה הוראת חיקוק המנויה בתוספת השלישית על ידי קבלן הנותן שירות לתאגיד שהוא מזמין שירות, וחלו הוראות לפי סעיף 16, רשאי הממונה לשלוח למנהל הכללי של התאגיד התראה ולפיה עליו לפעול לתיקון ההפרה בידי הקבלן או לפעול בתום לב לביטול החוזה של התאגיד עם הקבלן ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, בפרק הזמן הנקוב בהתראה.
  • (ב)  לא תוקנה ההפרה בידי הקבלן או לא פעל התאגיד בתום לב לביטול החוזה עם הקבלן ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, כאמור בהתראה שניתנה לפי סעיף קטן (א), חזקה היא שהמנהל הכללי של התאגיד הפר את חובתו לפעול כאמור בהתראה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו, ודינו – הקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
  1. על פי החוק, במקרה שבו הופרה על-ידי קבלן הנותן שירות לתאגיד שהוא מזמין שירות הוראת חיקוק המנויה בתוספת השלישית, וחלו הוראות לפי סעיף 16, רשאי הממונה לשלוח למנכ”ל התאגיד התראה לפיה עליו לפעול לתיקון ההפרה בידי הקבלן או לפעול בתום לב לביטול החוזה של התאגיד עם הקבלן ולחילוט הערובה שהקבלן נתן, בתוך התקופה הקבועה בהתראה.
  2. במקרה שבו לא תוקנה ההפרה בידי הקבלן או התאגיד לא פעל בתום לב לביטול החוזה ולחילוט הערובה, חזקה שמנכ”ל התאגיד הפר חובתו לפעול כאמור בהתראה, אלא אם הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו, ודינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

לג. סעיף 33 לחוק – אחריות פלילית של ממזין שירות למניעת עבירות

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  •  אחריות פלילית של מזמין שירות למניעת עבירות
  • 33. (א)  מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה כמפורט להלן בידי קבלן כלפי עובד של הקבלן המועסק אצלו; המפר את חובתו האמורה, דינו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) – הקנס הקבוע לצדה של העבירה בפסקאות שלהלן:
  • (1)   עבירה לפי סעיף 25ב לחוק הגנת השכר – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין;
  • (2)   עבירה לפי סעיף 33א(2) לחוק עבודת הנוער – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין;
  • (3)   עבירה לפי סעיף 28(א) לחוק חופשה שנתית – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין;
  • (4)   עבירה לפי סעיף 14 לחוק שכר מינימום – קנס כאמור בסעיף 14 לחוק שכר מינימום;
  • (5)   עבירה לפי סעיף 26(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
  • (ב)  נעברה עבירה כאמור בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף קטן (א), בידי קבלן כלפי עובדו המועסק אצל מזמין שירות, בקשר עם העסקתו כאמור, חזקה היא כי מזמין השירות הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי מתקיים אחד מאלה:
  • (1)   הוא עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו;
  • (2)   הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בסמוך לפני מועד ביצוע העבודה, לפי הוראות פרק ו’, ולפיהן קיים הקבלן את חובתו שבשל הפרתה הואשם בעבירה כאמור בסעיף קטן (ב);
  • (3)   מעשה העבירה תוקן במלואו החל מיום העבירה;
  • (4)   מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, לפי הוראות פרק ו’, ועם גילוי הפרה המהווה עבירה כאמור בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף קטן (א) עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר – ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל ההפרה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב.
  • (ג)   הוראות סעיף זה יחולו אם מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה כאמור בסעיף 25(א)(3)(ב), ולפיה הקבלן לא מילא את חובתו שבשל הפרתה הואשם בעבירה כאמור בסעיף קטן (ב).
  1. על פי החוק, על מזמין שירות לפקח ולעשות כל שניתן למניעת העבירות המפורטות להלן בידי הקבלן כלפי עובד הקבלן המועסק אצלו. במידה שלא עושה כן, אזי יוטל עליו קנס כמפורט להלן:
    1. עבירה לפי סעיף 25ב לחוק הגנת השכר – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין;
    2. עבירה לפי סעיף 33א(2) לחוק עבודת הנוער – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין;
    3. עבירה לפי סעיף 28(א) לחוק חופשה שנתית – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין;
    4. עבירה לפי סעיף 14 לחוק שכר מינימום – קנס כאמור בסעיף 14 לחוק שכר מינימום;
    5. עבירה לפי סעיף 26(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
  2. במידה שנעברה אחת מהעבירות המפורטות בסעיף בידי קבלן כלפי עובדו המועסק אצל מזמין שירות בקשר עם העסקתו, חזקה כי מזמין השירות הפר את חובתו, אלא אם הוכיח כי מתקיים אחד מאלה:
    1. הוא עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו;
    2. הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בסמוך לפני מועד ביצוע העבודה, ולפיהן קיים הקבלן את חובתו;
    3. מעשה העבירה תוקן במלואו החל מיום העבירה;
    4. מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, ועם גילוי ההפרה עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר – ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל ההפרה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב.
  3. הוראות הסעיף יחולו אם מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה כאמור בסעיף 25(א)(3)(ב), ולפיה הקבלן לא מילא את חובתו שבשל הפרתה הואשם בעבירה.

לד. סעיף 34 לחוק – הגדרות

לה. סעיף 35 לחוק – הפרת חובת פיקוח לפי התראה לעובד רשות ציבורית שהיא מעסיק

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  •  הפרת חובת פיקוח לפי התראה לעובד רשות ציבורית שהיא מעסיק
  • 35. (א)  הופרה הוראת חיקוק המנויה בתוספת השנייה על ידי רשות ציבורית שהיא מעסיק, רשאי הממונה לשלוח לעובד אחראי ברשות הציבורית התראה ולפיה עליו לפקח על נקיטת אמצעים בידי הרשות הציבורית להפסקת ההפרה המפורטת בהתראה או למניעת הישנותה, בפרק הזמן הנקוב בהתראה.
  • (ב)  לא ננקטו אמצעים כאמור בהתראה, חזקה היא שהעובד האחראי ברשות הציבורית הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו, ודינו – הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
  1. על פי החוק, במקרה שבו הופרה הוראה המנויה בתוספת השנייה על-ידי רשות ציבורית שהיא מעסיק, הממונה רשאי לשלוח לעובד אחראי ברשות הציבורית התראה, לפיה עליו לפקח על כך שהרשות תנקוט אמצעים להפסקת ההפרה או למניעת הישנותה, בפרק הזמן הנקוב בהתראה.
  2. מקום בו לא נקטה הרשות אמצעים כמפורט בהתראה, חזקה שהעובד האחראי ברשות הציבורית הפר את חובתו, אלא אם הוכיח שעשה כל שניתן למלא את חובתו, ודינו הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

לו. סעיף 36 לחוק – הפרת חובת פיקוח לפי התראה לעובד רשות ציבורית שהיא מזמין שירות

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  •  הפרת חובת פיקוח לפי התראה לעובד רשות ציבורית שהיא מזמין שירות
  •  36. (א)  הופרה הוראת חיקוק המנויה בתוספת השלישית על ידי קבלן הנותן שירות לרשות ציבורית שהיא מזמין שירות, רשאי הממונה לשלוח לעובד אחראי ברשות הציבורית התראה ולפיה עליו לפעול לתיקון ההפרה בידי הקבלן או לפעול בתום לב לביטול החוזה של הרשות הציבורית עם הקבלן ולחילוט ערובה שנתן הקבלן, בפרק הזמן הנקוב בהתראה.
  • (ב)  לא תוקנה ההפרה בידי הקבלן או לא פעלה הרשות הציבורית בתום לב לביטול החוזה עם הקבלן ולחילוט ערובה שנתן הקבלן כאמור בהתראה שניתנה לפי סעיף קטן (א), חזקה היא שהעובד האחראי ברשות הציבורית הפר את חובתו לפעול כאמור בהתראה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו, ודינו – הקנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
  1. על פי החוק, במקרה שבו הופרה הוראה המנויה בתוספת השנייה על-ידי קבלן הנותן שירות לרשות ציבורית שהיא מזמין שירות, הממונה רשאי לשלוח לעובד אחראי ברשות התראה, לפיה עליו לפעול לתיקון ההפרה בידי הקבלן או לפעול בתום לב לביטול החוזה של הרשות עם הקבלן ולחילוט ערובה שנתם הקבלן, בפרק הזמן הנקוב בהתראה.
  2. מקום בו לא תוקנה ההפרה בידי הקבלן או לא פעלה הרשות הציבורית לביטול החוזה ולחילוט הערובה כאמור לעיל, חזקה שהעובד האחראי ברשות הציבורית הפר את חובתו, אלא אם הוכיח שעשה כדי שניתן למלא את חובתו, ודינו הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

לז. סעיף 37 לחוק – אחריות עובד רשות ציבורית שהיא מזמין שירות לעניין חוזה שנכרת עם קבלן

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011
  •  אחריות עובד רשות ציבורית שהיא מזמין שירות לעניין חוזה שנכרת עם קבלן
  •  37. (א)  עובד אחראי ברשות ציבורית שהיא מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה כאמור בסעיף 31(ב) בידי הרשות הציבורית או בידי עובד מעובדיה; המפר את חובתו האמורה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
  • (ב)  נעברה עבירה לפי סעיף 31(ב) בידי רשות ציבורית או בידי עובד מעובדיה, חזקה היא שעובד אחראי ברשות הציבורית הפר חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
  1. על פי החוק, חלה חובה על עובד אחראי ברשות ציבורית שהיא מזמין שירות לפקח ולעשות כל שניתן לשם מניעת עבירה כאמור בסעיף 31(ב) בידי הרשות הציבורית או עובד מעובדיה. המפר חובתו זו – דינו הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
  2. מקום בו נעברה עבירה כאמור בידי רשות ציבורית או בידי עובד מעובדיה, חזקה שעובד אחראי הפר את חובתו, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

פסיקה

סעיף 37 לחוק הינו חלק משורת חיקוקים במסגרתם הטיל המחוקק על עובדים שונים חובת דיווח ופיקוח על הפרות חוק מסויימות, לרבות הטלת סנקציות פליליות בשל הפרתן.

האמור נפסק בעניין יורם אברג’ל27.

לח. סעיף 38 לחוק – אישור מוקדם להגשת כתב אישום

לט. סעיף 39 לחוק – עבירת משמעת

 מ. סעיף 40 לחוק – תעודת הכרה

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  •  תעודת הכרה
  •  40.  (א)  השר רשאי לתת לאדם תעודת הכרה כבודק שכר מוסמך, לצורך עריכת בדיקות תקופתיות כאמור בחוק זה לעניין התאמת תנאי העבודה של עובדים למשפט העבודה, אם התקיימו לגביו כל אלה:
  • (1)   הוא בעל מקצוע או בעל תואר אקדמי שהשר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, קבע כי המקצוע או התואר מתאים לצורך הכרה בו כבודק שכר מוסמך, בהתחשב בתחומי ידע הנרכשים באותו מקצוע או תואר ונוגעים לניהול שכר לעובדים ולהבטחת קיום הוראות חוקי העבודה, בין השאר בתחומים של משפט העבודה, מיסוי עבודה, ניהול חשבונות, הבטחת איכות, ביקורת, בקרה ופיקוח;
  • (2)   הוא לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת לפי חיקוק שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לקבל תעודת הכרה; לעניין זה, “הורשע” – לרבות מי שבית משפט או בית דין אזורי קבע כי ביצע את העבירה;
  • (3)   הוא עמד בדרישות הכשרה, לרבות הכשרה מעשית והשתלמויות, וכן עמד בבחינות, בכל הקשור לעריכת בדיקות תקופתיות כאמור בפרקים ג’ וד’, כפי שקבע השר כאמור בסעיף קטן (ב).
  • (ב)  השר, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת –
  • (1)   יקבע הוראות לעניין דרישות הכשרה ובחינות לקבלת תעודת הכרה, ורשאי הוא לקבוע את ההיקף הנדרש של שעות ההכשרה וההשתלמויות ואת תוכניהן; דרישות ובחינות כאמור יכול שיהיו כלליות ויכול שייקבעו לסוגים שונים של בעלי מקצוע או בעלי תואר אקדמי;
  • (2)   רשאי לקבוע אגרות בעד בקשה לקבלת תעודת הכרה, בעד ההכשרה ובעד הבחינות.
  • (ג)   בלי לגרוע מהוראות לפי פרק זה, השר רשאי שלא לתת לאדם תעודת הכרה אם נקבעו לגביו, בפסק דין סופי, עובדות שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן, אין הוא ראוי לקבל תעודת הכרה, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

תקנות

תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (בודק שכר מוסמך), תשע”ז-2017

מא. סעיף 41 לחוק – בקשה לקבלת תעודת הכרה

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  • בקשה לקבלת תעודת הכרה
  • 41.  (א)  אדם המבקש לקבל תעודת הכרה כבודק שכר מוסמך יגיש בקשה לשר או למי שהוא הסמיך לעניין זה; המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן תעודת הכרה לפי סעיף 40.
  • (ב)  השר רשאי לדרוש ממגיש בקשה לקבלת תעודת הכרה כל מידע או מסמך הדרושים לו לצורך החלטה בבקשה.

מב. סעיף 42 לחוק – פרסום רשימת בודקי השכר המוסמכים

מג. סעיף 43 לחוק – ביטול, הגבלה או התליה של תעודת הכרה

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  •  ביטול, הגבלה או התליה של תעודת הכרה
  • 43.  השר או מי שהוא הסמיך לעניין זה רשאי להורות על ביטולה של תעודת הכרה, הגבלתה או התלייתה לתקופה שיקבע, לאחר שנתן לבודק השכר המוסמך הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:
  • (1)  התעודה ניתנה על יסוד מידע שגוי או כוזב;
  • (2)  חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן תעודה לפי סעיף 40;
  • (3)  בודק השכר המוסמך גילה חוסר אחריות או רשלנות במילוי תפקידו, או פעל בניגוד עניינים.

מד. סעיף 44 לחוק – ניגוד עניינים

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  •  ניגוד עניינים
  •  44. בודק שכר מוסמך לא יפעל בניגוד עניינים, ובכלל זה לא יהיה עובד של קבלן או של מזמין שירות שהוא עורך בדיקות תקופתיות לגביו או לפי בקשתו, או עובד של בעל זיקה למי מהם, ולא יהיה נושא משרה בהם.

על פי החוק, בודק שכר מוסמך לא יפעל בניגוד עניינים, ובכלל זה לא יהיה עובד של קבלן או של מזמין שירות שהוא עורך בדיקות תקופתיות לגביו או לבקשתו, או  עובד של בעל זיקה למי מהם, וכן לא יהיה נושא משרה בהם.

מה. סעיף 45 לחוק – תקנות לעניין בדיקות תקופתיות בידי בודק שכר מוסמך

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011
  •  תקנות לעניין בדיקות תקופתיות בידי בודק שכר מוסמך
  • 45. השר, בהתייעצות עם שר האוצר והארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות לעניין עריכת בדיקות תקופתיות בידי בודק שכר מוסמך כאמור בפרקים ג’ וד’, בין השאר בעניינים אלה:
  • (1)  תוכן הבדיקות, ובכלל זה התאמת תנאי העבודה הניתנים לעובד לדרישות משפט העבודה, ואימות מידע על אודות ביצוע תשלומים בפועל;
  • (2)  אופן עריכת הבדיקות, ובכלל זה המידע והמסמכים שייבדקו, תדירות הבדיקות והיקפן והמועדים שבהם ייערכו;
  • (3)  האישור שיינתן לאחר עריכת בדיקה תקופתית.

פסיקה

1. ההוראות הקבועות בסעיף 45 בדבר תוכן בדיקות השכר, היקפן, המידע והמסמכים שיבדקו וכיו”ב טרם נקבעו בחקיקה או בחקיקת משנה

האמור נפסק בעניין Mahari Gavrihot28. נפסק, כי לא ניתן להטיל על מזמין השירות את החבות לתשלום זכויותיו של התובע כעובד רק מן הטעם שהמנגנון שיצר לפיקוח אחר תשלום שכרם וזכויותיהם הקוגנטיות של העובדים המוצבים בחצריו, פגום.

2. אף ששר העבודה טרם עשה שימוש בסמכותו לפי סעיף 45לחוק להתקין תקנות הנוגעות לתדירות הבדיקות ומועדן, אין זה סביר כי תוצאות בדיקות יימסרו למעסיק למעלה משנה, ואפילו למעלה משנה וחצי לאחר התקופה הנבדקת, ומכאן שהגנת תום הלב שבסעיף 27 לא תחול על בדיקות שבוצעו ב”קצב צב.

האמור נפסק בעניין Merach Zeresanai25.

מו. סעיף 46 לחוק – יחסי עבודה בין עובד של קבלן לבין מזמין שירות 

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  • יחסי עבודה בין עובד של קבלן לבין מזמין שירות 
  • 46. א)  אין בהוראות חוק זה כדי ליצור יחסי עבודה בין מזמין שירות לבין עובד של קבלן המועסק אצלו.
  • (ב)  אין בהוראות חוק זה לבדן כדי לשלול קיומם של יחסי עבודה בין מזמין שירות לבין מי שהחל בביצוע השירות אצלו כעובד של קבלן.
  1. על פי החוק, אין בהוראותיו כדי ליצור יחסי עבודה בין מזמין שירות לבין עובד של קבלן המועסק אצלו.
  2. אין בהוראות החוק כדי לשלול כדי לשלול קיומם של יחסי עבודה בין מזמין שירות לבין מי שהחל בביצוע השירות אצלו כעובד של קבלן.

פסיקה

1. החוק יוצא מנקודת מוצא של הטלת אחריות אזרחית בתנאים הנקובים בו גם על מי שאינו מעסיק, וממילא אין בו כדי למנוע הכרה ב”משתמש” כמעסיק, או מעסיק במשותף, במקרים המתאימים ובהתאם למבחנים שנקבעו לצורך כך בפסיקה.

האמור נפסק בעניין מנרב הנדסה ובניין בע”מ24.

2. יש בחקיקת החוק משום הבהרה כי קיים חיץ משפטי בין העובד שמועסק בחצרו של מזמין שירות באמצעות קבלן שירות, לבין מזמין השירות, וכי יש מקום להטיל חבות על מזמין השירות בגין זכויות עובד הקבלן, בנסיבות ובגבולות שנקבעו בחוק.

האמור נפסק בעניין ABRAHATSI GHEBREHIWET29. נפסק, כי יש בכך כדי להשליך על מתחם המקרים, שממילא היו חריגים על פי הפסיקה, שבהם ייעשה שימוש בדוקטרינת “מעסיקים במשותף” לצורך הטלת חבות על מי שבחצרו מועסקים עובדים של קבלן שירות.

3. אף שאין בעצם חקיקת החוק כדי למנוע מסקנה, שמי שהחל לעבוד בחצרו של מזמין שירות כעובד קבלן, הפך להיות עובד המזמין, מוטל על מי “שהחל בביצוע השירות אצלו כעובד של קבלן” להוכיח כי לאחר ש”החל” במעמד של עובד קבלן, הוא הפך להיות עובד של המזמין.

האמור נפסק בעניין ABRAHATSI GHEBREHIWET29.

מז. סעיף 47 לחוק – שמירת זכויות

מח. סעיף 48 לחוק – שמירת דינים

 מט. סעיף 49 לחוק – איסור התניה

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  • איסור התניה
  • 49.  (א)  זכותו של עובד של קבלן כלפי מזמין שירות לפי חוק זה אינה ניתנת להתניה או לוויתור.
  • (ב)  הוראה בחוזה ולפיה עובד של קבלן ויתר מראש על זכותו כלפי מזמין שירות לפי חוק זה או הוראה בחוזה המתנה על זכותו של עובד כאמור כלפי מזמין שירות לפי חוק זה, במפורש או מכללא, אין לה תוקף, בין שצד לחוזה הוא מזמין השירות, הקבלן או גורם אחר, ובין שהוויתור או ההתניה הם כלפי מזמין שירות מסוים או בלתי מסוים.
  • (ג)   לא ישפה אדם ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר לפי חוק זה, והוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי כאמור – בטלה.
  • (ד)  אין לבטח, במישרין או בעקיפין, אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי חוק זה, והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור – בטלה.
  • (ה)  תניה בחוזה בין מזמין שירות לקבלן הקובעת שיפוי של מזמין השירות או תשלום לו בשל חבותו לפי חוק זה, אין לה תוקף.
  1. על פי החוק, לא ניתן להתנות או לוותר על זכותו של עובד קבלן כלפי מזמין השירות, בהתאם לחוק.
  2. לא יהא תוקף להוראה בחוזה לפיה עובד קבלן ויתר מראש על זכותו כאמור או הוראה בחוזה המתנה על זכותו של עובד כלפי מזמין שירות, במפורש או מכללא, בין שצד לחוזה הוא מזמין השירות, הקבלן או גורם אחר, ובין שהוויתור או ההתניה הם כלפי מזמין שירות מסוים או בלתי מסויים.
  3. חל איסור לשפות אדם או לשלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר לפי החוק, וכל הוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי כאמור – בטלה.
  4. חל איסור לבטח, במישרין או בעקיפין, אדם מפני עיצום כספי שיוטל על פי חוק, והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור – בטלה.
  5. לא יהא תוקף לתניה בחוזה בין מזמין שירות לקבלן הקובעת שיפוי של מזמין שירות או תשלום לו בשל חבותו לפי החוק.

נ. סעיף 50 לחוק – דין המדינה כמעסיק וכמזמין שירות

נא. סעיף 51 לחוק – שינוי התוספות

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  •  שינוי התוספות
  • 51. (א)  השר, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם הארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה, ובלבד שלא יוסיף לתוספת תחום שהשכר הממוצע המשולם בו לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה על השכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה-1995.
  • (ב)  השר, בהתייעצות עם שר האוצר, עם שר המשפטים ועם הארגונים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה ואת התוספת השלישית.

נב. סעיף 52 לחוק – ביצוע

נג. סעיף 53 לחוק – תחילה ותקנות ראשונות

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  •  תחילה ותקנות ראשונות
  • (א)  תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
  • (ב)  תקנות ראשונות כמפורט להלן יובאו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך התקופה הנקובה לצדן:
  • (1)   לפי סעיף 28(ב) – תשעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה;
  • (2)   לפי סעיף 45 – 12 חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

נד.  סעיף 54 לחוק – הוראת שעה

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  •  הוראת שעה
  •  בתקופה של 18 חודשים מיום התחילה ייקראו סעיפים אלה כך:
  • (1)  בסעיף 27(2), במקום “בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, לפי הוראות פרק ו'” יבוא “בדיקות של רואה חשבון שנערכו לגבי 10% לפחות מהעובדים, לפחות אחת לתשעה חודשים”;
  • (2)  בסעיף 33(ב)(4), במקום “בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, לפי הוראות פרק ו'” יבוא “בדיקות של רואה חשבון שנערכו לגבי 10% לפחות מהעובדים, לפחות אחת לתשעה חודשים”.

נה. סעיף 55 לחוק – תיקון חוק בית הדין לעבודה

נו. סעיף 56 לחוק – תיקון חוק עסקאות גופים ציבוריים

  • חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע”ב-2011

  • תיקון חוק עסקאות גופים ציבוריים
  • 56.  בחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל”ו-1976 –
  • (1)  בסעיף 2ב –
  • (א)   בכותרת השוליים, במקום “תשלום שכר מינימום והעסקת עובדים זרים כדין” יבוא “קיום דיני העבודה – תנאי לעסקה עם גוף ציבורי”;
  • (ב)   בסעיף קטן (א), בהגדרה “עבירה”, בסופה יבוא “ולעניין עסקאות לקבלת שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע”ב-2011, גם עבירה על הוראות החיקוקים המנויות בתוספת השלישית לאותו חוק;”;
  • (ג)    בסעיף קטן (ב), האמור בו יסומן “(1)” ואחריו יבוא:
  • “(2)  לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה לקבלת שירות כהגדרתו בסעיף 3 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע”ב-2011, לגוף הציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, על פי תצהיר בכתב מאת אותו ספק, כי התקיימו כל אלה:
  • (א)   כי עד מועד ההתקשרות לא הורשעו הספק ובעל זיקה אליו ביותר משתי עבירות, ואם הורשעו ביותר משתי עבירות – כי במועד ההתקשרות חלפו שלוש שנים לפחות ממועד ההרשעה האחרונה;
  • (ב)   כי בשלוש השנים שקדמו למועד ההתקשרות לא הוטלו על הספק או על בעל זיקה אליו עיצומים כספיים בשל יותר משש הפרות המהוות עבירה;
  • (3)    לעניין פסקה (2)(ב), יראו מספר הפרות שבשלהן הוטל עיצום כספי כהפרה אחת, אם ניתן אישור מנהל מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה כי ההפרות בוצעו כלפי עובד אחד בתקופה אחת שעל בסיסה משתלם לו שכר.”;
  • (ד)   בסעיף קטן (ב1)(2) –
  • (1)    בפסקת משנה (א), אחרי “שכר מינימום” יבוא “או בכל הקשור לשמירת זכויות עובדים בעסקאות לקבלת שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע”ב-2011”;
  • (2)    בפסקת משנה (ב), אחרי “הורשע בעבירות” יבוא “או הוטלו עליו עיצומים כספיים בשל הפרות המהוות עבירה”;
  • (3)    בפסקת משנה (ג), אחרי “לספק” יבוא “או הוטלו עליו עיצומים כספיים בשל הפרות המהוות עבירה”.

 נז. סעיף 57 לחוק – תיקון חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם

 נח. סעיף 58 לחוק – ביטול חוק הגנת השכר

  • תוספת ראשונה

  • (ההגדרה “שירות” שבסעיף 2 וסעיף 51(א))
  • (1)      שמירה ואבטחה;
  • (2)      ניקיון;
  • (3)      הסעדה, אם השירות ניתן לעובדי מזמין השירות.

 תוספת שנייה

  • (סעיפים 3, 4, 5, 13, 14, 15, 16, 23, 35 ו-51(ב))
  • חלק א’
  • (1)      ניהול פנקס חופשה לפי סעיף 26 לחוק חופשה שנתית;
  • (2)      ניהול פנקס שעות עבודה לפי סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
  • (תיקון מס’ 6) תשע”ו-2016
  • (3)      איסור העסקת נער בלא בדיקה רפואית או אישור רפואי, לפי סעיפים 11, 11א ו-12 לחוק עבודת הנוער, או אי-שמירת אישור רפואי של נער או העתקו, בניגוד להוראות סעיף 16א(ב) לחוק האמור;
  • (4)      איסור קבלת נער לעבודה בלא הדרכה בבחירת מקצוע, לפי סעיף 18 לחוק עבודת הנוער;
  • (4א)    העסקת נער בלי לשמור העתק של תעודת זהות, בניגוד להוראות סעיף 27ח(ב) לחוק עבודת הנוער;
  • (5)      (נמחק);
  • (6)      ניהול פנקס לפי סעיף 31 לחוק עבודת הנוער;
  • (7)      התניית הזמנת הופעה או פרסומת שבה אמור לעבוד ילד בקבלת היתר להעסקה, לפי סעיף 33ד(ב) לחוק עבודת הנוער;
  • (8)      קביעת תקנון לפי סעיף 7(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998;
  • (9)      הצגת מודעה לפי סעיף 6ב לחוק שכר מינימום;
  • (10)     איסור דרישת פרופיל צבאי לפי סעיף 2א(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ”ח-1988;
  • (11)     איסור פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה להכשרה מקצועית, בניגוד להוראות סעיף 8 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ”ח-1988;
  • (12)     איסור פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או הפניה להכשרה מקצועית, בניגוד להוראות סעיף 11 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998;
  • (13)     איסור דרישת מידע גנטי או ביצוע בדיקה גנטית מעובד, לפי סעיף 29 לחוק מידע גנטי, התשס”א-2000;
  • (14)     מתן הפסקות לעובד לפי סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה, או בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 23 לחוק האמור;
  • (15)     מתן הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים לפי סעיף 20א לחוק שעות עבודה ומנוחה;
  • (15א)   מתן הפסקה לנער לשם שימוש בחדר שירותים לפי סעיף 22א לחוק עבודה הנוער;
  • (16)     מתן הפסקה בין ימי עבודה לפי סעיף 21 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
  • (17)     איסור העסקת עובד במשמרות בעבודת לילה רצופה לפי סעיף 22 לחוק שעות עבודה ומנוחה, שלא בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 23 לחוק האמור;
  • (18)     איסור העסקת עובדת מהחודש החמישי להריונה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית בלא אישור רפואי או שלא בהתאם לתנאי האישור הרפואי ובלא הסכמתה, לפי סעיף 10(א) ו-(ב) לחוק עבודת נשים;
  • (19)     איסור העסקת עובדת שילדה במשך ארבעה חודשים שלאחר תקופת הלידה וההורות בעבודת לילה או במנוחה השבועית בלא הסכמתה, לפי סעיף 10(ג) לחוק עבודת נשים;
  • (20)     העמדת עמדה מקורה או מוצלת באופן אחר, המספקת הגנה מגשם ומשמש, לרשות מאבטח, לפי סעיף 3א(א) לחוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, התשס”ז-2007;
  • (21)     איסור הצבת מאבטח במקום עבודה בלי שהועמדה לרשותו עמדה מקורה או מוצלת באופן אחר, המספקת הגנה מגשם ומשמש, בניגוד להוראות סעיף 3א(ה)(2) לחוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, התשס”ז-2007.
  • חלק ב’
  • סימן א’: שכר ותנאי עבודה
  • (1)      מתן חופשה שנתית לפי פרק שני לחוק חופשה שנתית;
  • (2)      תשלום דמי חופשה לפי סעיפים 10 ו-11 לחוק חופשה שנתית;
  • (3)      תשלום פדיון חופשה לפי סעיף 13 לחוק חופשה שנתית;
  • (4)      איסור העסקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית שלא בהתאם להוראות היתר שניתן לפי הפרק הרביעי לחוק שעות עבודה ומנוחה;
  • (5)      תשלום גמול שעות נוספות לפי סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
  • (6)      תשלום גמול עבודה במנוחה השבועית לפי סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
  • (7)      איסור העסקת צעיר או מי שמלאו לו 18 שנים, ושחל עליו חוק לימוד חובה, התש”ט-1949, בשעות הלימודים לפי סעיף 2(ב1) לחוק עבודת הנוער או בלי שנמסרה למעסיק הודעה לפי סעיף 28א לחוק עבודת הנוער;
  • (8)      איסור העסקת ילד שטרם מלאו לו 15 שנים בהופעה או בצילומים, שלא בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 4 לחוק עבודת הנוער;
  • (9)      מתן הפסקאות לנער לפי סעיף 22 לחוק עבודת הנוער;
  • (10)     איסור העסקת נער הלומד לימודי ערב בשעות לפי סעיף 23(א) לחוק עבודת הנוער;
  • (11)     איסור ניכוי שעות היעדרות ללימודי ערב משכרו של נער לפי סעיף 23(ב) לחוק עבודת הנוער;
  • (11א)   העסקת צעיר אחרי השעה 23:00 בלי להחזירו לביתו בסיום העבודה, בניגוד להוראות סעיף 24א לחוק עבודת הנוער בתקופת תוקפו של אותו סעיף;
  • (12)     איסור העסקת נער בעבודת לילה שלא בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 25 לחוק עבודת הנוער;
  • (13)     מתן אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עבודה, לפי סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס”א-2001;
  • (14)     מסירת הודעה על תנאי עבודה או על שינוי בתנאי עבודה לפי סעיפים 1 עד 3 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס”ב-2002;
  • (15)     מסירת תלוש שכר לפי סעיף 24 לחוק הגנת השכר;
  • (16)     איסור ניכוי סכומים משכרו של עובד לפי סעיף 25 לחוק הגנת השכר;
  • (17)     איסור העסקת עובדת או עובד בתקופת לידה והורות לפי סעיף 8 לחוק עבודת נשים, לרבות כפי שהוחל בסעיף 9ג לחוק האמור;
  • (18)     איסור חיוב עובד של קבלן כוח אדם בתשלום לפי סעיף 12 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם;
  • (19)     איסור ניכוי סכומים משכרו של העובד הזר לפי סעיף 2(ב)(9) לחוק עובדים זרים;
  • (20)     איסור ניכוי סכום העולה על השיעור המותר בעד דמי ביטוח רפואי על ידי מעביד לפי סעי, 2(ב)(3) סיפה לחוק עובדים זרים או על ידי קבלן לפי סעיף 2(ג) לחוק האמור;
  • (21)     איסור ניכוי סכום העולה על השיעור המותר בעד מגורים הולמים על ידי מעביד לפי סעיף 2(ב)(4) סיפה לחוק עובדים זרים או על ידי קבלן לפי סעיף 2(ג) לחוק האמור.
  • סימן ב’: בטיחות בעבודה
  • סימן משנה א’: בטיחות משטחי עבודה
  • (22)     אספקת החומרים להתקנת הטפסות לפי תקנה 83 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ”ח-1988 (בתוספת זו – תקנות עבודות בנייה) ובהתאם להוראות תקנה 82 לתקנות האמורות;
  • (23)     התקנת התקני התליה המשמשים להרמתו, טלטולו או הרכבתו של רכיב טרומי במיקום, בחוזק ובצורה שימנעו את נפילת המשא או כשל שלהם לפי תקנה 101(א) לתקנות עבודות בנייה;
  • סימן משנה ב’: בטיחות בעבודה בגובה
  • (24)     החזקת אישור תקף לכל עובד, החתום בידי מדריך מוסמך, ומצורף לפנקס לפי תקנה 6(ד) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס”ז-2007 (בתוספת זו – תקנות עבודה בגובה);
  • (25)     וידוא כי ייעשו הפעולות לצורך הגנת עובד המועסק בעבודה בגובה לפי תקנה 9 לתקנות עבודה בגובה;
  • (26)     וידוא כי לא ייעשה שימוש בסולם שאינו סולם קבוע אלא בהתקיים ההוראות לפי תקנה 20 לתקנות עבודה בגובה;
  • (27)     עריכת בדיקה של סולם לאחר נפילה בלתי מבוקרת שלו או לאחר שינועו באמצעות כלי רכב לפי תקנה 21(ב) לתקנות עבודה בגובה;
  • (28)     פסילה לשימוש של סולמות פגומים ונקיטת אמצעים נאותים למניעת השימוש בהם לפי תקנה 21(ג) לתקנות עבודה בגובה;
  • סימן משנה ג’: בטיחות בעגורנים
  • (29)     ניהול פנקס עגורן לפי תקנה 92 לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח), התשכ”ז-1966 (בתוספת זו – תקנות עגורני צריח);
  • (30)     ניהול פנקס עגורן במקום בו מוצב העגורן או נמצא לשם הצבתו לפי תקנה 93 לתקנות עגורני צריח;
  • סימן משנה ד’: בטיחות בחפירות והריסות
  • (31)     בדיקת קיומם האפשרי של קווי חשמל, מים, ביוב, טלפון, גז וכיוצא באלה לפני תחילת ביצוע עבודות חפירה או חיצוב ונקיטת אמצעי זהירות מיוחדים למניעת פגיעה בעובדים או במיתקנים, לפני תחילת חפירה או חיצוב, לפי תקנה 114(א) לתקנות עבודות בנייה;
  • (32)     ביצוע כל עבודת הריסה לפי תכנית עבודה מפורטת, לפי תקנה 128(א) לתקנות עבודות בנייה;
  • סימן משנה ה’: ארגון וניהול הבטיחות
  • (33)     מסירת הודעה למפקח העבודה האזורי, עם התחלת פעולת הבנייה, בדבר שמו, גילו, מענו, השכלתו המקצועית ונסיונו בעבודת בנייה של מנהל העבודה ורישום שמו ומענו של מנהל העבודה בפנקס הכללי, לפי תקנה 2(ב) לתקנות עבודות בנייה;
  • (34)     מסירת הודעה מיידית למפקח העבודה האזורי על כך שמנהל העבודה הפסיק לשמש בתפקידו, מסירת פרטיו של מנהל העבודה שנתמנה במקומו, ורישום שמו ומענו של מנהל העבודה שהתמנה בפנקס הכללי, לפי תקנה 2(ג) לתקנות עבודות בנייה;
  • (35)     מינוי ממונה על הבטיחות לפי תקנה 4 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ”ו-1996;
  • (36)     מסירת הודעה על תאונה או על מקרה מוות לפי סעיף 3 לפקודת תאונות ומחלות משלח-יד (הודעה), 1945.
  • חלק ג’
  • סימן א’: שכר ותנאי עבודה
  • (1)      איסור העסקה בשעות נוספות שאינה מותרת או בלא היתר, לפי סעיף 6 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
  • (2)      איסור העסקה במנוחה השבועית בלא היתר לפי סעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
  • (3)      איסור העסקת נער מתחת לגיל המותר לפי סעיפים 2, 2א ו-7 לחוק עבודת הנוער;
  • (4)      איסור העסקת ילד שטרם מלאו לו 15 שנים בהופעה או בצילומים, בלא היתר לפי סעיף 4 לחוק עבודת הנוער;
  • (5)      איסור העסקת נער מעבר לשעות העבודה הקבועות בסעיף 20 לחוק עבודת הנוער;
  • (6)      איסור העסקת נער במנוחה השבועית לפי סעיף 21 לחוק עבודת הנוער;
  • (7)      איסור העסקת נער בעבודת לילה בלא היתר לפי סעיף 24 לחוק עבודת הנוער;
  • (8)      העברת סכומים שנוכו, לפי סעיף 25א לחוק הגנת השכר;
  • (9)      איסור הלנת שכר לפי סעיף 25ב(ב1)(1) לחוק הגנת השכר;
  • (10)     תשלום שכר מינימום לפי חוק שכר מינימום;
  • (11)     תשלום שכר מינימום לפי הסכם קיבוצי כללי ענפי שהורחב בצו הרחבה, לפי סעיף 33יד(ב) לחוק הסכמים קיבוציים, התשי”ז-1957;
  • (12)     איסור פיטורי עובדת או עובד בלא היתר לפי סעיף 9 לחוק עבודת נשים, לרבות כפי שהוחל בסעיף 9ג לחוק האמור;
  • (13)     איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובדת או עובד, בלא היתר, לפי סעיף 9א לחוק עבודת נשים, לרבות כפי שהוחל בסעיף 9ג לחוק האמור;
  • (14)     איסור פיטורי עובד המשרת במילואים בלא היתר לפי סעיף 41א(ב) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש”ט-1949;
  • (15)     תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה;
  • (16)     איסור קבלת בטוחות מעובד או מימושן לפי סעיף 2 לחוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע”ב-2012;
  • (17)     תשלומים לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע”ג-2013, בנושאים המנויים בפרטים 1 ו-3 שבתוספת לחוק האמור;
  • (18)     התקשרות בחוזה העסקה ופירוט תנאי העבודה בחוזה על ידי מעביד לפי סעיף 1ג(א) ו-(ב) לחוק עובדים זרים או על ידי קבלן לפי סעיף 2(ג) לחוק האמור.
  • סימן ב’: בטיחות בעבודה
  • סימן משנה א’: בטיחות משטחי עבודה
  • (19)     אספקת חומר מתאים באיכות טובה בלא פגם ובכמות מספקת להתקנת פיגום לפי תקנה 18 לתקנות עבודות בנייה;
  • (20)     איסור על התקנת פיגום ממוכן או על שימוש בפיגום ממוכן אלא אם כן יש בידי מבצע הבנייה אישור ותעודה לפי תקנה 45 לתקנות עבודות בנייה;
  • (21)     עריכת בדיקה של פיגום ממוכן בידי בודק מוסמך לפי תקנה 50 לתקנות עבודות בנייה;
  • צו תשע”ז-2017
  • (22)     איסור על מבצע בנייה להפעיל פיגום ממוכן עד לתיקונו לפי תקנה 52(א) לתקנות עבודות בנייה;
  • (23)     קביעת חוזקן ויציבותן של הטפסות על פי תכנית לפי תקנה 85 לתקנות עבודות בנייה;
  • סימן משנה ב’: בטיחות בעבודה בגובה
  • (24)     התקנת אמצעים להגנה מפני נפילה לפי סעיף 50 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש”ל-1970 (להלן – פקודת הבטיחות בעבודה);
  • (25)     גידור של כל פתח שברצפה לפי סעיף 56 לפקודת הבטיחות בעבודה;
  • (26)     אספקת לוחות דריכה או זחילה בכמות הדרושה לשם גישה ממקום העלייה ועד למקום ביצוע עבודת בנייה על גג, לפי תקנה 5 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), התשמ”ו-1986 (בתוספת זו – תקנות גגות שבירים);
  • (27)     עריכת בדיקה של גג בידי מהנדס בניין או הנדסאי בניין, לפני ביצוע עבודת בנייה עליו, לפי תקנה 14 לתקנות גגות שבירים;
  • (28)     איסור על העסקת עובד בעבודה בגובה לכל מטרה שהיא אלא בהתקיים ההוראות האמורות בתקנה 5(1) ו-(2) לתקנות עבודה בגובה;
  • (29)     אספקת כל הציוד והאמצעים הנדרשים לפי תקנה 7 לתקנות עבודה בגובה;
  • (30)     איסור על העסקת עובד בעבודה בגובה, אלא בהתקיים ההוראות האמורות בתקנה 8 לתקנות עבודה בגובה;
  • (31)     איסור על העסקת עובד בעבודה בגובה אלא לאחר שהמבצע נקט אמצעים למניעת פגיעה בעובד כתוצאה מקרבה לקווי חשמל לפי הוראות תקנה 16(א) לתקנות עבודה בגובה;
  • (32)     איסור על העסקת עובד בעבודה בגובה אלא בהתקיים ההוראות האמורות בתקנה 17 לתקנות עבודה בגובה;
  • (33)     מינוי מנהל מקצועי לטיפוס תרנים ורישום פרטיו האישיים, דבר מינויו והכשרתו בפנקס לפי תקנות 36 ו-44 לתקנות עבודה בגובה;
  • סימן משנה ג’: בטיחות במכונות הרמה ובאבזרי הרמה
  • (34)     עריכת בדיקה של כל השרשרות, חבלים ואבזרי הרמה שבשימוש על ידי בודק מוסמך, לפי סעיף 75 לפקודת הבטיחות בעבודה;
  • (35)     איסור על הכנסה לשימוש במפעל של שרשרות, חבלים ואבזרי הרמה אלא אם כן נוסו ונבדקו על ידי בודק מוסמך והתקבל תסקיר לפי סעיף 76 לפקודת הבטיחות בעבודה;
  • (36)     עריכת בדיקה של מכונת הרמה על ידי בודק מוסמך, לפי סעיף 81 לפקודת הבטיחות בעבודה;
  • (37)     איסור על הכנסה לשימוש במפעל של מכונת הרמה אלא אם כן נוסתה וכל חלקיה נבדקו על ידי בודק מוסמך, והתקבל תסקיר לפי סעיף 86 לפקודת הבטיחות בעבודה;
  • סימן משנה ד’: בטיחות בעגורנים
  • (38)     איסור על הקמה או הפעלה של עגורן-צריח אלא אם כן מבצע הבנייה או הבנייה ההנדסית או התופש במפעל למוצרי בטון, לפי העניין מחזיקים בתעודות לפי תקנה 6 לתקנות עגורני צריח;
  • (39)     עריכת בדיקה בעגורן-צריח על ידי בודק מוסמך לפי תקנה 86 לתקנות עגורני צריח;
  • (40)     איסור על הפעלת עגורן-צריח בניגוד להוראת בודק מוסמך לפי תקנה 90 לתקנות עגורני צריח;
  • סימן משנה ה’: ארגון וניהול הבטיחות
  • (41)     קיום הוראות צו בטיחות שניתן לפי סעיף 6 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי”ד-1954 (להלן – חוק ארגון הפיקוח על העבודה);
  • (42)     קיום הוראות צו הפסקת עבודה, על ידי המחזיק במקום העבודה ששמו צוין בצו, שניתן לפי סעיף 6א לחוק ארגון הפיקוח על העבודה;
  • (43)     קיום הוראות צו שיפור שניתן לפי סעיף 8א לחוק ארגון הפיקוח על העבודה;
  • (44)     ניהול פנקס הדרכה לפי תקנה 6 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ”ט-1999;
  • (45)     וידוא הכנת תכנית ועדכונה בכל נושא חדש או נושא הדורש עדכון, לפי תקנה 3(ב)(1) לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), התשע”ג-2013;
  • (46)     לפי דרישת מפקח עבודה, הכנה של תכנית ארגון בטיחותי של אתר, לפי הנחיות של מפקח העבודה הראשי כאמור בתקנה 166(א) לתקנות עבודות בנייה.
  • תוספת שלישית

  • (סעיפים 16, 25, 32, 36 ו-51(ב))
  • (1)      מתן חופשה שנתית לפי פרק שני לחוק חופשה שנתית;
  • (2)      תשלום דמי חופשה לפי סעיפים 10 ו-11 לחוק חופשה שנתית;
  • (3)      תשלום פדיון חופשה לפי סעיף 13 לחוק חופשה שנתית;
  • (4)      איסור העסקה בשעות נוספות שאינה מותרת או בלא היתר לפי סעיף 6 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
  • (5)      איסור העסקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית שלא בהתאם להוראות היתר שניתן לפי הפרק הרביעי לחוק שעות עבודה ומנוחה;
  • (6)      איסור העסקה במנוחה השבועית בלא היתר, לפי סעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
  • (7)      תשלום גמול שעות נוספות לפי סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
  • (8)      תשלום גמול עבודה במנוחה השבועית לפי סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
  • (9)      איסור העסקת נער מעבר לשעות העבודה הקבועות בסעיף 20 לחוק עבודת הנוער;
  • (10)     איסור העסקת נער במנוחה השבועית לפי סעיף 21 לחוק עבודת הנוער;
  • (11)     איסור העסקת נער בעבודת לילה בלא היתר לפי סעיף 24 לחוק עבודת הנוער;
  • (12)     איסור העסקת נער בעבודת לילה שלא בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 25 לחוק עבודת הנוער;
  • (13)     איסור ניכוי סכומים משכרו של עובד לפי סעיף 25 לחוק הגנת השכר – כשניכוי הסכומים היה ביוזמת מזמין השירות או לפי הוראותיו;
  • (14)     העברת סכומים שנוכו, לפי סעיף 25א לחוק הגנת השכר;
  • (15)     איסור הלנת שכר לפי סעיף 25ב(ב1)(1) לחוק הגנת השכר;
  • (16)     תשלום שכר מינימום לפי חוק שכר מינימום;
  • (17)     תשלום שכר מינימום לפי הסכם קיבוצי כללי ענפי שהורחב בצו הרחבה, לפי סעיף 33יד(ב) לחוק הסכמים קיבוציים, התשי”ז-1957;
  • (18)     תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה;
  • (תיקון מס’ 3) תשע”ג-2013 צו (מס’ 2)  תשע”ז-2017
  • (19) תשלומים לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע”ג-2013, בנושאים המנויים בפרטים 1, 3, 4, 5, 7 ו-8 שבתוספת לחוק האמור.

נט. מראה מקום

  1. עע (ארצי) 23525-04-19‏ ד.ק.א. ניקיון ורעיון בע”מ נ’ ‏ABDELKARIM AHMMED MAKI, 6.1.2021
  2. עע (ארצי) 67/10   יבטח בע”מ נ’ ארז חבושה, 14.3.2012
  3. תפ (ת”א) 37724-11-10‏ ‏ מדינת ישראל נ’ יבטח בע”מ, 11.4.2015
  4. עלח (ת”א) 11618-11-14‏ ‏ תקין מכשירים פיננסיים בע”מ נ’ ועדת הערר לעיצומים כספיים משרד הכלכלה, 1.7.2015, ובו הפנייה לבג”ץ 3803/11 ‏ ‏ איגוד הנאמנים בשוק ההון בישראל נ’ מדינת ישראל, 5.2.2012
  5.  עלח (נצ’) 35950-09-16  אוסאמה ראשד נ’ מדינת ישראל, 25.5.2017
  6. סקכ (ארצי) 9/51   “סאוט אלעאמל” – להגנת זכויות העובדים והמובטלים נ’ עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי, 3.1.2021
  7. עלח (ת”א) 11618-11-14‏ ‏ תקין מכשירים פיננסיים בע”מ נ’ ועדת הערר לעיצומים כספיים משרד הכלכלה, 1.7.2015
  8.   עלח (נצ’) 35950-09-16  אוסאמה ראשד נ’ מדינת ישראל, 25.5.2017
  9.   גולדברג-פינברג, דיני עבודה, שער 11, פרק 33א, אפריל 2019 עמ’ 10
  10.   עלח (נצ’) 35950-09-16  אוסאמה ראשד נ’ מדינת ישראל, 25.5.2017; כן ראו: עלח (ת”א) 11618-11-14‏ ‏ תקין מכשירים פיננסיים בע”מ נ’ ועדת הערר לעיצומים כספיים משרד הכלכלה, 1.7.2015
  11. עלח (נצ’) 48712-11-15  מכון צפורי רשיד בע”מ נ’ מדינת ישראל, 22.3.2016;   כן ראו: עלח (נצ’) 8242-09-15  טרקטורוני הכפר נ’ מדינת ישראל, 21.3.2016
  12. עלח (ת”א) 42375-01-15  ארומה בילו בע”מ נ’ הוועדה לעיצום כספי, משרד האוצר, 15.2.2015
  13. עלח (נצ’) 48712-11-15  מכון צפורי רשיד בע”מ נ’ מדינת ישראל, 22.3.2016;
  14. כן ראו: עלח (נצ’) 8242-09-15  טרקטורוני הכפר נ’ מדינת ישראל, 21.3.2016
  15. עע (ארצי) 24256-06-17‏ מנרב הנדסה ובניין בע”מ נ’ ‏GOITOM TWELDE
  16. עע (ארצי) 23525-04-19‏ ד.ק.א. ניקיון ורעיון בע”מ נ’ ‏ABDELKARIM AHMMED MAKI
  17. עע (ארצי) 10761-08-19‏ ‏ עיריית בת ים נ’ ‏Tsagay Kubrom
  18. עע (ארצי) 32497-10-19‏ ‏ עיריית בת ים נ’ ‏abrha goitom kiros
  19. עע (ארצי) 2385-02-17‏ ‏ אחמד אבו מוחסן נ’ קיבוץ בית הערבה, 11.2.2021
  20.   ברע (ארצי) 59908-05-20  BERHANE GEBRISILASI  נ’ מר פסטה זכיינות בע”מ, 1.7.2020
  21. עע (ארצי) 23525-04-19‏ ד.ק.א. ניקיון ורעיון בע”מ נ’ ‏ABDELKARIM AHMMED MAKI, 6.1.2021; כן ראו: עע (ארצי) 24256-06-17‏ מנרב הנדסה ובניין בע”מ נ’ ‏GOITOM TWELDE, 9.6.2020
  22. עע (ארצי) 7267-10-19‏ ‏ עיריית בת ים נ’ בר-ש.י. ניהול ואחזקת מבנים בע”מ, 4.3.2021
  23. עע (ארצי) 7267-10-19‏ ‏ עיריית בת ים נ’ בר-ש.י. ניהול ואחזקת מבנים בע”מ, 4.3.2021; כן ראו: עע (ארצי) 32497-10-19‏ ‏ עיריית בת ים נ’ ‏abrha goitom kiros, 4.3.2021
  24. עע (ארצי) 24256-06-17‏ מנרב הנדסה ובניין בע”מ נ’ ‏GOITOM TWELDE, 9.6.2020
  25. דמ (ת”א) 14793-05-18  Merach Zeresanai נ’ שופרסל בע”מ, 31.1.2021
  26. עע (ארצי) 23525-04-19‏ ד.ק.א. ניקיון ורעיון בע”מ נ’ ‏ABDELKARIM AHMMED MAKI                     
  27. עע (ארצי) 41182-02-12‏ ‏ יורם אברג’ל נ’ ג’וינט ישראל ומחלקת חמ”ע בג’וינט ישראל, 20.2.2017
  28. סע (ת”א) 66557-11-15‏ ‏ ‏Mahari Gavrihot‏ נ’ וורקה עובדים כח אדם ופרויקטים בע”מ – בפירוק‏, 30.11.2017
  29. סעש (י-ם) 11174-11-16 ABRAHATSI GHEBREHIWET נ’ סיגמא מוטורס בע”מ, 26.3.2020
מאמרים קרובים

כל הזכויות שמורות למשה וקרט, ושות’, משרד עורכי דין
בית איילון, דרך אבא הילל סילבר 12, רמת-גן 5250606, טל’: 03-6137488, פקס: 03-5223996