עולם העבודה | ספטמבר 18, 2021

1. בית הדין מוסמך ליתן צו למתן חשבונות המחייב את נמענו לבצע פעולה כמפורט בצו ואשר ייאכף לפי פקודת בזיון בית משפט ולא באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.

ראו פסק הדין בענין אמונים פיתוח ושירותי הספקת כוח אדם בע"מ1.  

2. במקור הצו נועד לשמש סעד ליישום בתביעות המבוססות על יחסים חוזיים מיוחדים כגון: שליחות שותפות או נאמנות. אולם סעד זה אפשרי בנסיבות מסוימות גם בתביעות עובד נגד מעסיק ואפילו בתביעה בעילה של גרם הפרת חוזה.

ראו פסק הדין בענין כימיקלים לישראל בע"מ2.

3. בדרך כלל יידרש מתן חשבונות במקרים שבהם נגזר שכר העובד מהיקף הכנסות המעסיק והעובד מתקשה לכמת את תביעתו, וזאת במקרים שהוכח לכאורה קיומם של יחסי עבודה ומוצג הסכם המעיד כי שכרו של העובד נגזר ממחזור עסקיו של המעסיק.

ראו בספרו של השופט  (בדימוס) י. לובוצקי "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 11 עמ' 34 וההפניות שם.

4. כך גם במסגרת פעולתו של תובע למניעת גילוי סוד מסחרי או לקבלת פיצוי בשל גילויו, רשאי בית המשפט, לבקשת התובע, אם ראה כי קיימת זכות לכאורה, ליתן צו למתן דין וחשבון, אשר בו יורה לנתבע למסור פרטים וחשבונות הנוגעים לבירור התובענה, לרבות פרטים בדבר מועדי ייצור וכמויות ייצור, בדבר מפיצים וכן בדבר מועדים וכמויות של רכישות ומכירות.

מדובר בבקשה לצו מניעה או לפיצוי כספי המוגשת במסגרת תובענה קיימת. ראו : תקנה 1 לתקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש"ס – 1999 ; סעיף 15 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999.  

5. בית המשפט רשאי להיענות לבקשת התובע, אם ראה שקיימת זכות לכאורה ליתן צו למתן דין וחשבון. משניתן צו כזה, חייב הנתבע נשוא הצו ליתן דין וחשבון בתצהיר, בתוך 30 יום מהמצאת הצו או בתוך מועד אחר שקבע בית הדין. 

ראו : תקנה 1(ב) לתקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין), התש"ס – 1999.

6. עם זאת, כשמדובר בתביעה בגין עוולה של גזל מסחרי, לא תהא הצדקה להגיש תביעה למתן חשבונות כנגד הנחשד כגזלן. זאת משום שהקובע הוא נזקה של החברה שממנה נגזל הסוד ולא רווחי הגוזל.

ראו פסק הדין בענין דאטה פול בע"מ[1 ע"ע 80/08  דאטה פול בע"מ נ' יניב טכנולוגיות מדיה בע"מ, 7.10.10 – עמדת הרוב מפי כב' השופטת ר. רוזנפלד בניגוד לדעתו החולקת של השופט ש' צור].

7. נראה לומר כי בקשה ליתן צו למתן חשבונות מותרת בבית הדין לעבודה הן כבקשה שהיא חלק משלב הכנת הדיון והן כתובענה העומדת בפני עצמה, הכול לפי הענין.

ראו בספרו של השופט  (בדימוס) י. לובוצקי "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 11 עמ' 35.

8. תביעה לגילוי חשבונות מתנהלת בשני שלבים: בשלב הראשון נבחנת עצם הזכאות, ורק לאחר מכן – כאשר מתברר כי קיימת זכאות עקרונית – ניתן לפנות לשאלת חישוב הסכומים.

ראו פסק הדין של בית הדין הארצי בענין י.ג. סלפטר (1983) בע"מ3

9. בשלב הראשון יש לבחון את עצם הזכאות ורק לאחר מכן ניתן לפנות לשאלת חישוב הסכומים המדויקים. ההלכה שלפיה קודם תוכח עצם הזכאות למתן חשבונות ורק לאחר מכן יחויב הנתבע (מעסיק – דרך כלל) בגילוי המסמכים, מטרתה לא להטיל על המעסיק מעמסה כבדה, טרם שהוכחה הזכאות למתן חשבונות. 

ראו : פסק הדין בענין י.ג סלפטר בע"מ4.

10. משהחליט בית הדין לצוות על בעל דין ליתן חשבונות, יורה על עריכתם ויקבע מפורשות אילו נתונים דרושים יש לפרט.

ראו בספרו של השופט  (בדימוס) י. לובוצקי "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 11 עמ' 36 ה"ש 154.

11.  כאשר מדובר בבקשה לגילוי מידע הנוגע לחשבונות של צד שלישי, תתקבל הבקשה רק במקרים נדירים ויוצאי דופן, שכן אותו צד שלישי זכאי לחיסיון. עם זאת החיסיון הינו יחסי, והוא כפוף לכך שהצד השלישי פועל בתום לב.

ראו פסק הדין גרגור ליזרוביץ ואח'5. מכל מקום, קודם להכרעה בבקשת גילוי חשבונות של צד שלישי, יש ליתן גם לצד השלישי זכות להישמע.

מראה מקום

  1. דב"ע נו/5-18 ‏ ‎ ‎אמונים פיתוח ושירותי הספקת כוח אדם בע"מ‎ ‎נ' זאב שרעבי, 12.12.96
  2. דב"ע נו/3-140 כימיקלים לישראל בע"מ נ' ד"ר ליאונרד שור, 24.12.96 – סעיפים 22-23 לפסק הדין
  3. ע"ע 311/99 י.ג. סלפטר (1983) בע"מ נ' רוברט פרידמן, 28.2.02 ; ראו גם: ס"ע (ת"א) 37174-12-11 יצחק סמי סמייה נ' פוליסי בע"מ, 21.7.14
  4. ע"ע 311/99 לעיל – סעיף 9 לפסק הדין וההפניות שם
  5. רע"א 621/13 גרגור ליזרוביץ ואח' נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, 17.4.13

מאמרים קרובים