עולם העבודה | דצמבר 16, 2023

תוכן עניינים

  1. תקנות – כללי »
  2. העברת סכסוך קיבוצי לבוררות » 
  3. סעד הצהרתי »
  4. סמכות המקומית »
  5. פתיחת הליך »
  6. קביעת מועד לדיון »
  7. רציפות הדיון  »
  8. חקירת עדים»
  9. התייצבות ברשות »
  10. צירוף הליכים וצדדים »
  11. הליכי ביניים וסעדים זמניים »
  12. מחיקה/דחייה על הסף בהליך קיבוצי » 
  13. אי התייצבות של בעל דיון לדיון »
  14. הארכת מועד לערעור בהליך הקיבוצי »

תמצית הכללים

  1. תקנות – כללי
    1.  ככלל, תקנות סדר הדין אינן חלות בדיונים בסכסוכים קיבוציים, וכל אימת שאיןהתייחסות בתקנות סדר הדין בסכסוך קיבוצי לסוגיה מסויימת, יש לנהוג בדרך הטובה ביותר לעשית משפט צדק.
    2.  מקום בו תקנות סדרי הדין בסכסוך קיבוצי אינן נותנות מענה לסוגיה המשפטית הנדונה, ניתן לאמץ את הוראות סדרי הדין הרגילים בבתי הדין לעבודה, מקום בו הדרך הדיונית  ה'רגילה' יפה גם לסכסוך הקיבוצי.
    3. בית הדין יאפשר לצד בהליך קיבוצי להעלות את טענותיו, אפילו עשה כן באיחור, ובלבד שהאיחור אינו פוגע במשפט הוגן.
    4. בסכסוך קיבוצי מקובל לעתים שבית הדין, מיוזמתו, מבקש להזמין להופיע לפניו עובד בכיר של הגוף המתדיין, בנוסף לפרקליט של אותו גוף.
    5. בית הדין יאפשר לצד לעדכן את הסעדים שהתבקשו משום שההליך הקיבוצי הוא דינאמי.
    6. ככלל, אין מקום לקפוץ את היד בהליך קיבוצי בבקשה להגשת ראיות חדשות.
    7. אל לגמישות הנהוגה בדיון בסכסוך קיבוצי שתפגע בעיקרי הצדק הטבעי.
    8. התקנות אינן כוללות הוראה בעניין הגשת 'בקשת צד שכנגד', אולם הפסיקה אפשרה נקיטה בפרוצדורה זו במקרים ובנסיבות מתאימות. זאת,  בדרך של אימוץ הוראות סדרי הדין הרגילים בבתי הדין לעבודה באמצעות סעיף 33לחוק בית הדין לעבודה.
    9.  עיקרו של ההליך בסכסוך קיבוצי הוא דיון מהיר, ענייני ונטול כל התחכמויות 'פרוצדורליות', אולם יתכנו נסיבות בהן פיצול הדיון דווקא מוצדק מטעמים של יעילות הדיון, שכן יש בו פוטנציאל דווקא לסייע לבירור מהיר וענייני של הסכסוך, ובכך להגשים את תכליתן העיקרית של תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קבוצי).
  2. העברת סכסוך קיבוצי לבוררות
    1. הסכמה להעביר סכסוך קיבוצי לבוררות שניתנה ללא סייג, כוונתה הסכמה לפתרון הסכסוך המהותי בבוררות.
    2. ככלל, לא יהא לעובד בודד מעמד בתביעה לביטול פסק בוררות בסכסוך קיבוצי, וארגון העובדים הוא נציגו המוסמך של העובד בבוררות.
    3. המנגנון של בוררות חובה בשירות הציבורי לא נועד לתקופה שלקראת חתימת הסכם קיבוצי, אלא לתקופה החוזית שבה הוא חל.
  3. סעד הצהרתי
    1. בסכסוך קיבוצי לא יימנע בית-דין לעבודה ממתן סעד הצהרתי, עת יהיה בכך כדי לסייע לקידום יחסי עבודה תקינים ולהבטחת זכויותיו של צד ליחסים אלה. על בית-הדין לשקול מכלול רחב של שיקולים אם לתת את הסעד ההצהרתי אם לאו, ובמכלול זה יביא בחשבון את המיוחד שבמשפט העבודה בכלל, ובמשפט העבודה הקיבוצי בפרט, הן למתן פסק-דין הצהרתי והן לסירוב לתיתו.
    2.  בית הדין לא יימנע ממתן סעד הצהרתי בסכסוך קיבוצי, גם אם קיימת דרך חלופית לתביעה הצהרתית.
    3. גם בסכסוך קיבוצי תנאי למתן פסק-דין הצהרתי הוא, שהמצב עליו מבקשים להצהיר הוא ברור וחד-משמעי.
    4. בית הדין יסתפק בידיעה כי סעד נועד להבטחת זכויות, כדי שלא תידרש בהכרח כימות התביעה.
  4. סמכות המקומית
    1. על פי התקנות, מקום השיפוט בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד – בעניין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי, או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין – הוא בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו מועסקים חלק ניכר  מהעובדים המעורבים בסכסוך.
    2. יתכן מצב שבו רוב העובדים המעורבים בסכסוך יועסקו באזור שיפוט מסויים, אך הסמכות המקומית תנתן לבית דין באזור אחר, מקום שבו שם מצוי לב הסכסוך ושם ניכרת השפעתו.
    3. קביעת מקום השיפוט תעשה בכל מקרה על פי הנסיבות, כשערכאת הערעור תוכל לבחון החלטה על העברת מקום הדיון רק לפני שהדיון לגופו יתברר בערכאה שאליה הועבר הדיון.
    4. מקום בו מדובר ב"אגד של הסכמים קיבוציים מיוחדים שנחתמו יחד כמסמך אחד, הרי שהדרך לקיומו של דיון יעיל ומהיר בסכסוך הקיבוצי היא ניהולו בפני מותב אחד באותו בית דין אזורי.
  5. פתיחת הליך
    1. על פי התקנות, הליך בסכסוך קיבוצי יכול שייפתח על-פי בקשת צד אחד, שכותרתה תהיה "בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי" ויכול שייפתח על פי בקשת שני הצדדים שכותרתה תהיה "בקשה משותפת לדיון בסכסוך קיבוצי".
    2. בית הדין רשאי להורות על תיקון בקשה בסכסוך קיבוצי גם אם לא קיימת הוראה בתקנות, וזאת בדרך של אימוץ תקנות סדר הדין.
    3. הצד להסכם הקיבוצי, הוא המשיב הראשון לבקשה הפותחת בהליך.
  6. קביעת מועד לדיון
    1. לפי התקנות עם קבלת התשובה לבקשת צד או אם חלף המועד להגשתה – ייקבע מועד מוקדם ככל האפשר לדיון בבקשה ולא יאוחר מ -14 ימים מהיום האחרון להגשת התשובה.
    2. מקום בו נתקבלה בקשה משותפת, ייקבע מועד מוקדם ככל האפשר לדיון בבקשה ולא יאוחר מ – 14 ימים מיום קבלת הבקשה.
    3. הודעה על המועד הקבוע לדיון תימסר לצדדים בהתאם להוראת התקנות.
    4. בית הדין רשאי להאריך את המועדים האמורים.
    5. ככלל, מקום בו לא קיימת דחיפות בקיום הדיון, הרי שאין חובה לקיימו במהלך הפגרה.
  7. רציפות הדיון
    1. על פי התקנות, הדיון בבקשת צד בהליך קיבוצי יהא רצוף, אלא אם כן ראה בית הדין שקיים צורך לדחותו, מטעמים של טובת הטיפול בסכסוך ושיירשמו.
    2. לוח זמנים של בית הדין וטענת צד או בא-כוחו שזמנו אינו פנוי – לא ישמשו נימוק לדחייה.
    3. מאחר ובהליך שעניינו סכסוך עבודה הזמן הוא מעיקרם של הדברים, השיקול היחיד לדיון שאינו רצוף הוא טובת העניין.
    4. הקפדה מיוחדת על יעילות הדיון תהיה בסכסוך הנוגע להתארגנות ראשונית מתוך חשש שסרבול הדיון ימנע את עצם ההתארגנות של העובדים.
    5. סירוב בית הדין לדון בבקשה כל עוד מתמשכת השביתה אינו יכול לעמוד, שהרי תוצאת הסירוב משמעה נעילת דלתות בית הדין לפני מי שזכאי להכרעה שיפוטית.
    6. קיים צורך לסיים את הסכסוך הקיבוצי בזמן קצר, בין היתר, כדי למנוע שביתות והפגנות מחאה.
    7. בהליכים מסוימים, וביניהם סכסוכים קיבוציים וסכסוכים ארגוניים, יש לקיים דיון מזורז, ולתאם את לוח הזמנים לבירור הסכסוך על-פי מהות הסכסוך ולוח הזמנים הקשור בו.
    8. הסמכות לדחות את מועד הדיון, מכח תקנה 13, נתונה למותב ולא לשופט לבדו מאחר שהיא אינה הוראה לסדר הדין. על המותב לשקול אם הדחיה היא לטובת הטיפול בסכסוך.
    9. בקשה לדחיית מועד דיון בסכסוך קיבוצי תתברר רק לאחר קבלת תגובת הצד שכנגד.
    10. ערכאת ערעור תתערב בהחלטת הערכאה הדיונית באשר לדחיית מועד דיון, רק אם ניכרה בה שרירות לבו של השופט.
  8. חקירת עדים
    1. על פי התקנות, בהליך של סכסוך קיבוצי, כל צד, ברשות בית הדין, רשאי לחקור את מי שמצהיר מטעם הצד השני ולהשמיע עדים מהשמות המפורטים בבקשה ובתשובה, במידה שבית הדין סבר כי הדבר חיוני לשם החלטה בבקשה.
    2. מקום בו הוגשו תצהירים, יהיה על המצהירים להתייצב לחקירה ביום הדיון, אלא אם הודיע בעל הדין שכנגד בכתב, לבית הדין ולצד שמסר את התצהיר, שהוא מוותר על חקירת המצהיר.
    3. מקום בו המצהיר לא התייצב לחקירה, לא ישמש תצהירו כראיה, אלא ברשות מיוחדת של בית הדין.
    4. חקירת המצהירים או השמעת עדים היא ברשות ביה"ד בלבד, והוא ייתן רשות אם הוא סבור כי הדבר חיוני לשם החלטה בבקשה.
    5.  שיקול הדעת הנתון לבית-הדין מכוח תקנה 14 הוא רחב ביותר, ורק במקרים נדירים תשים עצמה ערכאת ערעור בנעליו של בית-הדין ששמע את הצדדים ואשר לו הסמכות לקבוע, אם הדבר – השמעת עדים וחקירת מצהירים – חיוני לשם החלטה בבקשה.
    6. ניתן לאסור על חקירה נגדית שעה שהחקירה אינה נחוצה לשם הבהרת המצב העובדתי.
    7. אף על פי שחקירת המצהירים היא ברשות ביה"ד, על המצהירים חלה חובה להתייצב בדיון בסכסוך קיבוצי, אלא אם כן הודיע בעל הדין שכנגד, בכתב, לבית הדין ולצד שמסר אותו תצהיר, שהוא מוותר על חקירת המצהיר, על מנת לאפשר דיון מהיר ורצוף, ולמקרה שבמהלך הדיון יבקש צד לחקור את המצהירים של הצד שכנגד.
  9. התייצבות ברשות
    1. על פי התקנות, מקום בו התעוררה בסכסוך קיבוצי או בהליך לפי סעיף 24(א)(1ב) לחוק שצורף על פי תקנה 16, שאלת קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו, הפרתו או אכיפתו של הסכם קיבוצי או של הסדר קיבוצי, רשאי בית הדין להביא את הדבר לידיעת ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה, שאינו צד להליך, כדי לאפשר לו להתייצב לפני בית הדין ולטעון בנושא הדיון. הוא הדין באשר לארגון המעבידים החל על המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה.
    2. בא-כח של קבוצת עובדים או של מעסיק, הנוגעים במישרין לעניין העומד לדיון, והטוענים שעמדתם שונה מעמדת הצד להסכם הקיבוצי, רשאי להתייצב ברשות מיוחדת של בית הדין. רשות בית הדין תינתן רק אם הוא סבור כי הדבר רצוי למען יישוב יעיל של הסכסוך, ולא יתפרש כהענקת מעמד והכרה לענין הסכסוך או לענין אחר.
    3. ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים הוא ההסתדרות, ארגון המעבידים שהוא צד להסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה הוא התאחדות התעשיינים.
    4. המגמה העולה מתקנה 15 היא לאפשר לארגוני העובדים או לארגוני המעבידים, שהינם בגדר צדדים מהותיים בסכסוך להתייצב בפני בית הדין ולטעון את טענותיהם.
    5. ועד עובדים, כבא-כוח של "קבוצת עובדים", רשאי להתייצב ולטעון, ברשות בית-הדין, במסגרת תקנה 15(ב) לתקנות והעובדה שוועד העובדים אינו "אישיות משפטית" אינה מונעת מעמד בפני בית-הדין לעבודה.
    6. בית הדין לא יעשה שימוש ברשות המיוחדת הקבועה בסעיף 15 אלא אם כן הצד המבקש להצטרף הינו צד דרוש וקיימת לכך הצדקה מיוחדת.
  10. צירוף הליכים וצדדים
    1. על פי התקנות, על פי בקשת צד, רשאי בית הדין לצרף הליך אינדיווידאולי להליך קיבוצי.
    2. בצירוף הליכים כאמור, מותר שיצורף כצד מעסיק פלוני או עובד פלוני ומותר שיצורפו כלל המעסיקים או כלל העובדים עליהם חל ההסכם הקיבצי העומד לדיון, שבהם נוגע הסכסוך, כמפורט בצו בית הדין, מבלי לנקוב בשמותיהם.
    3. תכליתו ומשמעותו של צירוף אינדיבידואלי להליך קיבוצי הינה, בין היתר, מתן אפשרות לפעול גם נגד הפרט במסגרת סכסוך קיבוצי, אך לא עד כדי הפיכת סכסוך קיבוצי לסכום של תובענות אישיות
    4. בית הדין רשאי גם לצרף צדדים לטיעון, ולצד המצורף תהיה "זכות טיעון" גם בבית הדין הארצי.
    5. בית הדין אף מתיר כריכה בכתב תביעה אחד את ההליך הקיבוצי בהליך האינדיבידואלי, למען יעילות הדיון בסכסוך הקיבוצי
    6. מקום בו עילת הסכסוך היא גרם הפרת חוזה לא יתיר בית הדין את הצירוף.
    7. מקום בו מדובר בסכסוך אישי מורכב, אין לצרפו להליך קיבוצי שכן אין להפוך סכסוך אישי לסכסוך קיבוצי.
    8. עם זאת, מקום שהשאלה בתחום הקיבוצי היא אם ההשבתה היתה השבתת מגן ובתחום האינדיבידואלי אם לפלוני מגיע שכר בעד ימי השביתה – יש לצרף.
    9. יתכן שבית הדין יצרף הליך אישי לקיבוצי כשההתנגדות לפיטוריו היא גם של ארגון העובדים מכח יחסיו הקיבוציים עם המעסיק.
    10. בסכסוך קיבוצי בית הדין ייטה שלא לצרף יחידים היות וזה ישבש את יחסי העבודה הקיבוציים.
    11. אין מניעה שבית הדין יקנה מעמד של "צד" לארגון עובדים או לארגון מעבידים שלא התאגדו, אך הפכו לאישיות משפטית העומדת בפני עצמה.
    12. משניתן צו נגד חברי הוועד שצירופם התבקש, יש לראותו כטומן בחובו אף החלטה על צירוף הליכים.
    13. לשם ניהול דיון יעיל בסכסוך קיבוצי, יש להביא את טיעוניהם ועמדותיהם של כל הגופים שיש להם עניין או שעלול להיות להם עניין בנושא הנדון בסכסוך ובהשלכותיו.
    14. שעה שמוגשת לבית-הדין תביעה נגד מספר עובדים, או נגד כולם, הופך כל אחד מאותם עובדים לנתבע בפני עצמו, וכל מי שהופך צד בתביעה משפטית רשאי להופיע בבית-הדין ולטעון טענותיו ואינו חייב, בתביעה אינדיבידואלית, לסמוך על ועד העובדים.
    15. מקום בו עומדות בבית הדין האזורי שתי עילות – כנגד מעסיקה, שאז הסמכות לבית הדין האזורי והשניה כנגד מי שנטען להיות ארגון עובדים, ואז הסמכות בית הדין הארצי, נכון להמתין לבירור הסכסוך בבית הדין האזורי ורק לאחר מכן לפנות לארצי.
    16. בית הדין רשאי ליתן החלטה באשר לצירוף הליכים בכל אחד משלבי הדיון.
    17. בסכסוך קיבוצי הנטייה היא לאתר את הצד האמיתי בסכסוך ולצרפו לדיון גם אם אינו ה"מעסיק הישיר".
    18. בקשה לצירוף הליכים ניתן להגיש בכל שלב משלבי הדיון, לרבות שעה שהעובדים או חלקם לא יצייתו לצו שניתן נגד ארגון העובדים.
    19. מקום בו צד מגיש בקשה לצירוף הליכים לפי תקנה 16, יש לעשות כן בדרך הגשה של בקשת סכסוך קיבוצי.
    20. כל צירוף צדדים או עילות, המרחיב התדיינות בסכסוך קיבוצי מעבר למסגרת החיונית לטיפול בסכסוך עצמו, מן ההכרח שיפגע במטרה העיקרית, באשר כמעט מן ההכרח הוא שיביא לדיון על-פי שתי מערכות של סדר דין וינטרל את ייעול הדיון בסכסוך קיבוצי.
  11. הליכי ביניים וסעדים זמניים
    1. לפי התקנות, בדיון בהליכי ביניים ובבקשות לסעדים זמניים בהליך לפי תקנות אלה יחולו תקנות 46 ו-129(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1992, ככל שהדבר מתיישב עם תקנות אלה ועם מהות הסכסוך הקיבוצי.
    2. דיון בבקשה לצווי מניעה זמניים יש לדון במעמד שני הצדדים למעט במקרים חריגים אשר בהם יגרם נזק שאינו ניתן לתיקון אם לא יעשה כן.
    3. לצו מניעה זמני בסכסוך עבודה קיבוצי יש לא פחות משמעות מאשרלסעד הסופי, ולרוב יש במתן הסעד הזמני משום קביעת סוף פסוק בהליך כולו, שלעיתים אין בו יישוב הסכסוך, אלא החנקתו. אין זו דרך טובה שסעד הביניים יינתן כדבר מובן מאליו, מבלי שבית-הדין יעמוד על כל מה שהיה עומד עליו בהקשר לסעד הסופי.
    4. בית הדין לא ימהר לתת סעד למניעת חתימה על הסכם קיבוצי בין צדדים, נוכח האוטונומיה הנתונה לצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים באשר לחתימה על הסכם קיבוצי ובאשר לתוכנו.
    5. אלמנט הזמן בשמיעת בקשות בהליך ביניים הוא בעל חשיבות עליונה בהתייחס לנושאים הנדונים (שביתות, פיטורי צמצום וכו').
    6. הכלל החל הן בנוגע לתביעות פרט והן בנוגע לסכסוכים קיבוציים, כי בד בבד עם הגשת בקשה לסעד זמני יש להגיש כתב תביעה, או "בקשת צד" עת עסקינן בסכסוך קיבוצי, וכפועל יוצא מכך, על דרך הכלל, אין מקום כי ינתן סעד זמני מקום שבו לא הוגשו או עתידים להיות מוגשים כתב תביעה (בסכסוך הפרט) ובקשת צד (בסכסוך קיבוצי), המכונים גם "ההליך העיקרי".
    7. נוכח החשיבות בצורך בקיום דיון מהיר, רצוף ויעיל, הרי שניתן למצוא ניסיון למנוע דיונים בהליכי ביניים.
    8. כאשר קיים צורך לתת סעד ארעי בסכסוך קיבוצי יש לתת אותו בהרכב מלא, ובדרך כלל לשמוע את תגובת הצד שכנגד.
    9. מקום בו בית הדין החליט לתת צו זמני עליו להקפיד על רציפות הדיון בין מתן צו הביניים ובין גמר הדיון בהליך שבמסגרתו ניתן הצו.
    10. ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בסעדים זמניים, אלא בהתקיים טעמים מיוחדים או חריגים המצדיקים זאת בהם נמצא כי שיקול דעתה הופעל שלא כהלכה.
    11. בנוסף, ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית שעניינן סעדים זמניים בהליכים קיבוציים, אם החלטתה של הערכאה הדיונית מעוררת סוגיות משפטיות חדשות במישור הקיבוצי, המצדיקות התערבות בית-דין שלערעור בהליך ביניים.
  12. מחיקה/דחייה על הסף בהליך קיבוצי
    1. דרך המלך בסכסוכים קיבוציים, לרבות אלה שעניינם מימוש זכויות, אינה במחיקה או דחיה על הסף מבלי שיתקיים דיון לגופו של עניין.
    2. בדרך כלל אין למחוק הליך בסכסוך קיבוצי על הסף, ובתנאי שהסכסוך יהיה בין צדדים הינם מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי, והסכסוך הוא בעניין קיומו, תחילתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של ההסכם.
    3. בית הדין ימחק הליך של סכסוך קיבוצי על הסף רק כאמצעי אחרון, כאשר הלכה למעשה התבטל הסכסוך נשוא התביעה, ולא ייגרם לאף צד נזק בעקבות ביטולו.
    4. מחיקה על הסף אינה מועילה מבחינה דיונית ואין היא טובה ליחסי עבודה, כאשר מדובר בבעיה, שאף אם אין לפתור אותה סופית, אפשר ואפשר לסלק אבני נגף מהדרן לפתרונה או לפחות לקדם את הטיפול הענייני.
    5. גם מקום בו הסכסוך הקיבוצי נוגע לעובד אחד בלבד – לא ימהר בית הדין למחקו על הסף.
    6. בקשה למחוק על הסף תובענה, מהטעם שהצד הפותח בהליך הינו ועד עובדים, אינו כשיר להיות צד להסכם קיבוצי ועל כן אין ההליך בסמכות בית-הדין לעבודה – דינה להידחות.
    7. אין מוחקים סכסוך קיבוצי על הסף כשיש שאלה משותפת לקבוצה גדולה של עובדים, גם אם מגיש ההליך אינו הארגון היציג.
    8. מקום בו מוגשת בקשה לפסילת מכרז שנתיים לאחר קיומו הוא מהמקרים החריגים בו ימחק הליך קיבוצי.
    9. מקום בו מדובר בקבוצה שאינה הומוגנית, ושונות זו נתונה במחלוקת ועומדת בבסיס הסכסוך, אין מדובר בסכסוך "קיבוצי" ולא ניתן לבררו בהליך קיבוצי.
  13. אי התייצבות של בעל דיון לדיון
    1. בהליך אזרחי אין צורך בהחלטה שיפוטית הפוטרת צד מלהתייצב לדיון. רק שעה שבית-הדין מחייב צד להתייצב לדיון, והוא מוסמך לעשות כן מכוח סמכותו הטבועה, חייב צד להתייצב. 
    2. הסנקציה הנכונה על אי התייצבות לדיון צריך שתהיה הטלת הוצאות לטובת הצד השני, ולעיתים אף לטובת אוצר המדינה.
    3. יד. הטלת הוצאות משפט
    4. הכלל הוא כי בסכסוך קיבוצי אין להטיל הוצאות משפט, אלא במקרים נדירים.
    5. עת הוא פוסק בשאלת הוצאות בסכסוכים קיבוציים, על בית הדין לשוות לנגד עיניו את השיקול של מניעת הרגשת "נצחון" או "מפלה".
    6. בהליך בסכסוך קיבוצי על-פי "בקשה משותפת" יימנע בית-הדין ביתר שאת מלחייב צד בהוצאות המשפט, באשר, במידת מה, יש לראות את ההתדיינות כהמשך למשא-ומתן קיבוצי.  
    7. יתכנו מצבים נדירים בהם צד להליך נהג בחוסר תום-לב, שאז יחייב בית הדין בהוצאות המשפט.
  14. הארכת מועד לערעור בהליך הקיבוצי
    1. לפי התקנות,  המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי שניתן בסכסוך קיבוצי הוא 14 ימים מיום השימוע או מיום שבו הומצא למערער פסק הדין אם הוא ניתן בהעדר הצדדים, לפי המאוחר. המועד להגשת בקשת רשות לערער על החלטה אחרת של בית דין אזורי בסכסוך קיבוצי הוא 7 ימים מיום השימוע או מיום שבו הומצאה ההחלטה למערער, אם היא ניתנה בהעדר הצדדים, לפי המאוחר.  ניתנה רשות לערער יהא המועד להגשת הערעור על החלטת בית הדין האזורי 7 ימים מיום השימוע או מיום שבו הומצאה ההחלטה למערער אם ניתנה הרשות שלא בפני המבקש, לפי המאוחר; לא הוגש כתב ערעור תוך 7 ימים יראו את בקשת הערעור ככתב הערעור.
    2. בית הדין נוהג בגמישות בעת דיון בבקשה להארכת מועד בסכסוך קיבוצי, שכן מדובר בהכרעה בעלת השפעה על מספר רב של עובדים.
    3. בסכסוך קיבוצי נדרש להבטיח מיצוי מלא של טיעוני הצדדים בדבר מחויבותם במישור היחסים הקיבוציים שביניהם. אף תחושה בלבד של צד ליחסים הקיבוציים כי לא ניתנה לו הזדמנות מלאה להשמעת טיעוניו ועמדותיו, עלולה להיות לה השפעה מזיקה על יחסי העבודה הקיבוציים. לפיכך, בקשה להארכת מועד יש לבחון על-פי תכנה, הרקע, הקשר הדברים ואופי הסכסוך הנדון.
    4. בנוגע לבקשה למתן ארכה להגשת ערעור בסכסוך קיבוצי כבר נקבע כי בית הדין ינקוט גישה ליברלית יותר, אף במחיר אי עמידה בסדרי הדין, מתוך הבנה כי להכרעה בהליך הקיבוצי השלכות החורגות מעניינם של הצדדים לסכסוך הקיבוצי, ולכן יש ליתן משקל לשיקול של מיצוי טענות הצדדים.
    5. עם זאת, העובדה שמדובר בהליך של סכסוך קיבוצי איננה "מילת קסם", אשר תצדיק מתן ארכה בכל הליך בסכסוך קיבוצי. שכן, יש לבחון התקיימות של טעמים מיוחדים באספקלריה של הנסיבות הקונקרטיות, תוך מתן משקל לעובדה שמדובר בסכסוך קיבוצי.
    6. ימי הפגרה יבואו במניין הימים להגשת הליך ערעורי בסכסוך קיבוצי, זאת לאור ייחודו של ההליך והצורך לבררו בהקדם.

א.  תקנות ונהלים

  1. תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ"ט-1969
  2. נוהל נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בהליכי הידברות בסכסוכים קיבוציים
  3. דוח הוועדה לבחינה וגיבוש המלצות בנוגע למתכונת סכסוכי עבודה בבתי הדין לעבודה

ב. פסיקה

1. ככלל, תקנות סדר הדין אינן חלות בדיונים בסכסוכים קיבוציים, וכל אימת שאיןהתייחסות בתקנות סדר הדין בסכסוך קיבוצי לסוגיה מסויימת, יש לנהוג בדרך הטובה ביותר לעשית משפט צדק.

האמור נפסק בעניין רשות הנמלים בישראל1.

3. מקום בו תקנות סדרי הדין בסכסוך קיבוצי אינן נותנות מענה לסוגיה המשפטית הנדונה, ניתן לאמץ את הוראות סדרי הדין הרגילים בבתי הדין לעבודה, מקום בו הדרך הדיונית  ה'רגילה' יפה גם לסכסוך הקיבוצי.

האמור נפסק בעניין חברת נמל אשדוד2.

4. בית הדין יאפשר לצד בהליך קיבוצי להעלות את טענותיו, אפילו עשה כן באיחור, ובלבד שהאיחור אינו פוגע במשפט הוגן.

האמור נפסק בעניין "דלק" – חברת הדלק הישראלית בע"מ3.

5. בסכסוך קיבוצי מקובל לעתים שבית הדין, מיוזמתו, מבקש להזמין להופיע לפניו עובד בכיר של הגוף המתדיין, בנוסף לפרקליט של אותו גוף.

האמור נפסק בעניין דוד מילשטיין4. נפסק, כי מטרת מהלך זה היא לנסות וליישב את המחלוקת לגופה. ראוי כמובן שמהלך כזה ייעשה לאחר שמיעת כל הצדדים הנוגעים בדבר ושקילת עמדתם.

6. בית הדין יאפשר לצד לעדכן את הסעדים שהתבקשו משום שההליך הקיבוצי הוא דינאמי.

ראו בעניין ידיעות אחרונות5.

7. ככלל, אין מקום לקפוץ את היד בהליך קיבוצי בבקשה להגשת ראיות חדשות.

ראו בעניין התעשייה האוירית לישראל בע"מ6.

8. אל לגמישות הנהוגה בדיון בסכסוך קיבוצי שתפגע בעיקרי הצדק הטבעי.

האמור נפסק בעניין ד"ר יונתן נמירובסקי7. נפסק, כי סדרי הדין אינם רק אמצעי לניהול מסודר ויעיל של הליך, אלא אף אמצעי למיצוי זכויותיו של כל צד להליך, ועל-כן יש להקפיד עליהם.

9. התקנות אינן כוללות הוראה בעניין הגשת 'בקשת צד שכנגד', אולם הפסיקה אפשרה נקיטה בפרוצדורה זו במקרים ובנסיבות מתאימות. זאת,  בדרך של אימוץ הוראות סדרי הדין הרגילים בבתי הדין לעבודה באמצעות סעיף 33לחוק בית הדין לעבודה.

האמור נפסק בעניין מכבי שירותי בריאות8.

10. עיקרו של ההליך בסכסוך קיבוצי הוא דיון מהיר, ענייני ונטול כל התחכמויות 'פרוצדורליות', אולם יתכנו נסיבות בהן פיצול הדיון דווקא מוצדק מטעמים של יעילות הדיון, שכן יש בו פוטנציאל דווקא לסייע לבירור מהיר וענייני של הסכסוך, ובכך להגשים את תכליתן העיקרית של תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קבוצי).

האמור נפסק בעניין טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ9.

תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי) אינן כוללות הוראה בעניין הגשת ערעור שכנגד בסכסוך קיבוצי ואינן מסדירות את מועד הגשתו, אך ניתן לאמץ במקרים המתאימים את הוראת תקנה 99 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין)  העוסקת בערעור שכנגד, ככל ששיקולים של יעילות הדיון מצדיקים זאת.

האמור נפסק בעניין נס אי.טי. בע"מ10.

11. הגשת בקשת צד על ידי ארגון עובדים שאינו היציג 

בעניין ארגון המורים11 נקבע כי שעה שארגון עובדים שאינו הארגון היציג מבקש להגיש בקשת צד בסכסוך קיבוצי, עליו להצביע על הנסיבות הייחודיות המצדיקות לאפשר לו להגיש בקשת צד בסכסוך קיבוצי. זאת, הן בהיבט של מעמדו במערך יחסי העבודה והיריבות בינו לבין המעסיק והן בהיבט של עילת התביעה וזכותו לקבל את הסעד המבוקש, שהן מצומצמות נוכח העובדה שאינו הארגון היציג ואינו צד להסכם הקיבוצי.

ב. העברת סכסוך קיבוצי לבוררות

1. הסכמה להעביר סכסוך קיבוצי לבוררות שניתנה ללא סייג, כוונתה הסכמה לפתרון הסכסוך המהותי בבוררות.

האמור נפסק בעניין אלי זילבר12. נפסק, כי מקום בו הוסכם להעביר סכסוך קיבוצי להכרעת בורר, לא תשמע טענה של מי מהצדדים שלפיה עילת הסכסוך התיישנה.  

2. ככלל, לא יהא לעובד בודד מעמד בתביעה לביטול פסק בוררות בסכסוך קיבוצי, וארגון העובדים הוא נציגו המוסמך של העובד בבוררות.

האמור נפסק בעניין אלי זילבר12.

3. המנגנון של בוררות חובה בשירות הציבורי לא נועד לתקופה שלקראת חתימת הסכם קיבוצי, אלא לתקופה החוזית שבה הוא חל.

האמור נפסק בעניין ההסתדרות הרפואית בישראל13.

ג. סעד הצהרתי

1. בסכסוך קיבוצי לא יימנע בית-דין לעבודה ממתן סעד הצהרתי, עת יהיה בכך כדי לסייע לקידום יחסי עבודה תקינים ולהבטחת זכויותיו של צד ליחסים אלה. על בית-הדין לשקול מכלול רחב של שיקולים אם לתת את הסעד ההצהרתי אם לאו, ובמכלול זה יביא בחשבון את המיוחד שבמשפט העבודה בכלל, ובמשפט העבודה הקיבוצי בפרט, הן למתן פסק-דין הצהרתי והן לסירוב לתיתו.

האמור נפסק בעניין מדעי החברה והרוח14.

2.  בית הדין לא יימנע ממתן סעד הצהרתי בסכסוך קיבוצי, גם אם קיימת דרך חלופית לתביעה הצהרתית.

האמור נפסק בעניין רבקה רונן אזולאי15.

3. גם בסכסוך קיבוצי תנאי למתן פסק-דין הצהרתי הוא, שהמצב עליו מבקשים להצהיר הוא ברור וחד-משמעי.

ראו בעניין רשות הנמלים לישראל16.

4. בית הדין יסתפק בידיעה כי סעד נועד להבטחת זכויות, כדי שלא תידרש בהכרח כימות התביעה.

ראו בעניין רבקה רונן אזולאי15.

ד. הסמכות המקומית

על פי התקנות, מקום השיפוט בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד – בעניין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי, או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין – הוא בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו מועסקים חלק ניכר  מהעובדים המעורבים בסכסוך.

פסיקה

1. יתכן מצב שבו רוב העובדים המעורבים בסכסוך יועסקו באזור שיפוט מסויים, אך הסמכות המקומית תנתן לבית דין באזור אחר, מקום שבו שם מצוי לב הסכסוך ושם ניכרת השפעתו.

ראו בספרו של י' לובוצקי17.

2. קביעת מקום השיפוט תעשה בכל מקרה על פי הנסיבות, כשערכאת הערעור תוכל לבחון החלטה על העברת מקום הדיון רק לפני שהדיון לגופו יתברר בערכאה שאליה הועבר הדיון.

האמור נפסק בעניין החברה למתנ"סים18.

3. מקום בו מדובר ב"אגד של הסכמים קיבוציים מיוחדים שנחתמו יחד כמסמך אחד, הרי שהדרך לקיומו של דיון יעיל ומהיר בסכסוך הקיבוצי היא ניהולו בפני מותב אחד באותו בית דין אזורי.

האמור נפסק בעניין ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה העברית בירושלים19.

ה. פתיחת הליך

  • תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ"ט-1969

  • פתיחת ההליך
  • 1ב.הליך בתובענה על פי סעיף 24(א)(2) או 25(1) לחוק (להלן – סכסוך קיבוצי) יכול שייפתח על פי בקשת צד אחד, שתוכתר במלים "בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי" (להלן – בקשת-צד) ויכול שייפתח על פי בקשת שני הצדדים שתוכתר במלים "בקשה משותפת לדיון בסכסוך קיבוצי" (להלן – בקשה משותפת).

על פי התקנות, הליך בסכסוך קיבוצי יכול שייפתח על-פי בקשת צד אחד, שכותרתה תהיה "בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי" ויכול שייפתח על פי בקשת שני הצדדים שכותרתה תהיה "בקשה משותפת לדיון בסכסוך קיבוצי".

פסיקה

1. בית הדין רשאי להורות על תיקון בקשה בסכסוך קיבוצי גם אם לא קיימת הוראה בתקנות, וזאת בדרך של אימוץ תקנות סדר הדין.

האמור נפסק בעניין מועצת טלרד20.

2. הצד להסכם הקיבוצי, הוא המשיב הראשון לבקשה הפותחת בהליך.

האמור נפסק בעניין משה שיטרית21.

ו. קביעת מועד לדיון

  • תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ"ט-1969

  • קביעת מועד לדיון
  • 12.(א)משנתקבלה התשובה לבקשת-צד או משעבר המועד להגשתה ולא הוגשה – ייקבע מועד מוקדם ככל האפשר לדיון בבקשה ולא מאוחר מארבעה עשר יום מהיום האחרון להגשת התשובה.
  • (ב)משנתקבלה בקשה משותפת ייקבע מועד מוקדם ככל האפשר לדיון בבקשה ולא מאוחר מארבעה עשר יום מיום קבלת הבקשה.
  • (ג)הודעה על המועד שנקבע לדיון תימסר לצדדים במברק ובמכתב רשום.
  • (ד)בית הדין רשאי להאריך את המועד הנקוב בתקנות משנה (א) ו-(ב).
  1. לפי התקנות עם קבלת התשובה לבקשת צד או אם חלף המועד להגשתה – ייקבע מועד מוקדם ככל האפשר לדיון בבקשה ולא יאוחר מ -14 ימים מהיום האחרון להגשת התשובה.
  2. מקום בו נתקבלה בקשה משותפת, ייקבע מועד מוקדם ככל האפשר לדיון בבקשה ולא יאוחר מ – 14 ימים מיום קבלת הבקשה.
  3. הודעה על המועד הקבוע לדיון תימסר לצדדים בהתאם להוראת התקנות.
  4. בית הדין רשאי להאריך את המועדים האמורים.

פסיקה

1. ככלל, מקום בו לא קיימת דחיפות בקיום הדיון, הרי שאין חובה לקיימו במהלך הפגרה.

ראו בעניין הסתדרות המעו"ף22.

ז. רציפות הדיון

  1. על פי התקנות, הדיון בבקשת צד בהליך קיבוצי יהא רצוף, אלא אם כן ראה בית הדין שקיים צורך לדחותו, מטעמים של טובת הטיפול בסכסוך ושיירשמו.
  2. לוח זמנים של בית הדין וטענת צד או בא-כוחו שזמנו אינו פנוי – לא ישמשו נימוק לדחייה.

פסיקה

1. מאחר ובהליך שעניינו סכסוך עבודה הזמן הוא מעיקרם של הדברים, השיקול היחיד לדיון שאינו רצוף הוא טובת העניין.

האמור נפסק בעניין בנק איגוד לישראל23.

2. הקפדה מיוחדת על יעילות הדיון תהיה בסכסוך הנוגע להתארגנות ראשונית מתוך חשש שסרבול הדיון ימנע את עצם ההתארגנות של העובדים.

ראו בעניין ארגון עובדי אמדוקס24.

3. סירוב בית הדין לדון בבקשה כל עוד מתמשכת השביתה אינו יכול לעמוד, שהרי תוצאת הסירוב משמעה נעילת דלתות בית הדין לפני מי שזכאי להכרעה שיפוטית.

ראו בעניין ועד עובדי מערכת בתי-המשפט25.

4. קיים צורך לסיים את הסכסוך הקיבוצי בזמן קצר, בין היתר, כדי למנוע שביתות והפגנות מחאה.

האמור נפסק בעניין הורן את לייבוביץ26.

5. בהליכים מסוימים, וביניהם סכסוכים קיבוציים וסכסוכים ארגוניים, יש לקיים דיון מזורז, ולתאם את לוח הזמנים לבירור הסכסוך על-פי מהות הסכסוך ולוח הזמנים הקשור בו.

האמור נפסק בעניין ד"ר יונתן נמירובסקי7.

6. הסמכות לדחות את מועד הדיון, מכח תקנה 13, נתונה למותב ולא לשופט לבדו מאחר שהיא אינה הוראה לסדר הדין. על המותב לשקול אם הדחיה היא לטובת הטיפול בסכסוך.

האמור נפסק בעניין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י27.

7. בקשה לדחיית מועד דיון בסכסוך קיבוצי תתברר רק לאחר קבלת תגובת הצד שכנגד.

האמור נפסק בעניין ההסתדרות החדשה במרחב חיפה28.

8. ערכאת ערעור תתערב בהחלטת הערכאה הדיונית באשר לדחיית מועד דיון, רק אם ניכרה בה שרירות לבו של השופט.

האמור נפסק ההסתדרות הכללית של העובדים27.

ח. חקירת עדים

  • תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ"ט-1969

  • חקירת עדים
  • 14.(א)ברשות בית הדין רשאי כל צד להליך לחקור את מי שהצהיר מטעם הצד השני ולהשמיע עדים מתוך אלה ששמותיהם מפורטים בבקשה ובתשובה, הכל אם בית הדין סבור כי הדבר חיוני לשם החלטה בבקשה.
  • (ב)הוגשו תצהירים, יהיה על המצהירים להתייצב לחקירה ביום הדיון, אלא אם כן הודיע בעל הדין שכנגד, בכתב, לבית הדין ולצד שמסר אותו תצהיר, שהוא מוותר על חקירתו של המצהיר.
  • (ג)לא התייצב המצהיר לחקירה, לא ישמש תצהירו ראיה אלא ברשות מיוחדת של בית הדין.
  1. על פי התקנות, בהליך של סכסוך קיבוצי, כל צד, ברשות בית הדין, רשאי לחקור את מי שמצהיר מטעם הצד השני ולהשמיע עדים מהשמות המפורטים בבקשה ובתשובה, במידה שבית הדין סבר כי הדבר חיוני לשם החלטה בבקשה.
  2. מקום בו הוגשו תצהירים, יהיה על המצהירים להתייצב לחקירה ביום הדיון, אלא אם הודיע בעל הדין שכנגד בכתב, לבית הדין ולצד שמסר את התצהיר, שהוא מוותר על חקירת המצהיר.
  3. מקום בו המצהיר לא התייצב לחקירה, לא ישמש תצהירו כראיה, אלא ברשות מיוחדת של בית הדין.

פסיקה

1. חקירת המצהירים או השמעת עדים היא ברשות ביה"ד בלבד, והוא ייתן רשות אם הוא סבור כי הדבר חיוני לשם החלטה בבקשה.

האמור נפסק בעניין קרן קיימת לישראל29.

כך נפסק בעניין אוניברסיטת תל אביב30, כי בסכסוך קיבוצי, בשונה מתובענות רגילות, חקירת המצהירים והשמעת עדים אינה 'דרך המלך' והם טעונים רשות בית הדין שתינתן מקום שהדבר חיוני לשם החלטה בבקשה.

כןראו בספרו של י' לובוצקי31, כי שיקול הדעת צריך שיופעל מתוך איזון בין תכלית החקיקה לאפשר דיון יעיל ורצוף לבין תכלית החקירה הנגדית להגיע לאמת.

2. שיקול הדעת הנתון לבית-הדין מכוח תקנה 14 הוא רחב ביותר, ורק במקרים נדירים תשים עצמה ערכאת ערעור בנעליו של בית-הדין ששמע את הצדדים ואשר לו הסמכות לקבוע, אם הדבר – השמעת עדים וחקירת מצהירים – חיוני לשם החלטה בבקשה.

האמור נפסק בעניין חברת מל"מ מערכות בע"מ32.

3. ניתן לאסור על חקירה נגדית שעה שהחקירה אינה נחוצה לשם הבהרת המצב העובדתי.

האמור נפסק בעניין הסתדרות המורים בסמינרים ובמכללות33.

4. אף על פי שחקירת המצהירים היא ברשות ביה"ד, על המצהירים חלה חובה להתייצב בדיון בסכסוך קיבוצי, אלא אם כן הודיע בעל הדין שכנגד, בכתב, לבית הדין ולצד שמסר אותו תצהיר, שהוא מוותר על חקירת המצהיר, על מנת לאפשר דיון מהיר ורצוף, ולמקרה שבמהלך הדיון יבקש צד לחקור את המצהירים של הצד שכנגד.

האמור נפסק בעניין קרן קיימת לישראל29.

ט. התייצבות ברשות

  • תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ"ט-1969

  • התייצבות ברשות
  • 15.(א)התעוררה בסכסוך קיבוצי או בהליך לפי סעיף 24(א)(1ב) לחוק שצורף על פי תקנה 16, שאלת קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו, הפרתו או אכיפתו של הסכם קיבוצי או של הסדר קיבוצי אחר, וארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה אינו צד להליך, רשאי בית הדין להביא את הדבר לידיעת אותו ארגון כדי לאפשר לו להתייצב לפני בית הדין ולטעון לענין נושא הדיון; הוא הדין, בשינויים המחוייבים, בארגון מעבידים שהוא צד להסכם קיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה.
  • (ב)ברשות מיוחדת של בית הדין רשאי להתייצב לפני בית הדין ולטעון בא כוח של קבוצת עובדים או של מעביד, הנוגעים בדבר במישרין והטוענים שעמדתם לענין העומד לדיון בבית הדין שונה מעמדת הצד להסכם הקיבוצי.
  • (ג)רשות בית הדין לפי תקנת משנה (ב) תינתן רק אם לדעתו רצוי לעשות כן למען יישוב יעיל של הסכסוך ולא יתפרש הדבר כהענקת מעמד והכרה לענין הסכסוך או לכל ענין אחר.
  1. על פי התקנות, מקום בו התעוררה בסכסוך קיבוצי או בהליך לפי סעיף 24(א)(1ב) לחוק שצורף על פי תקנה 16, שאלת קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו, הפרתו או אכיפתו של הסכם קיבוצי או של הסדר קיבוצי, רשאי בית הדין להביא את הדבר לידיעת ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה, שאינו צד להליך, כדי לאפשר לו להתייצב לפני בית הדין ולטעון בנושא הדיון. הוא הדין באשר לארגון המעבידים החל על המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה.
  2. בא-כח של קבוצת עובדים או של מעסיק, הנוגעים במישרין לעניין העומד לדיון, והטוענים שעמדתם שונה מעמדת הצד להסכם הקיבוצי, רשאי להתייצב ברשות מיוחדת של בית הדין. רשות בית הדין תינתן רק אם הוא סבור כי הדבר רצוי למען יישוב יעיל של הסכסוך, ולא יתפרש כהענקת מעמד והכרה לענין הסכסוך או לענין אחר.

פסיקה

1. ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים הוא ההסתדרות, ארגון המעבידים שהוא צד להסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה הוא התאחדות התעשיינים.

האמור נפסק בעניין הסתדרות האקדמאים במדעי הרוח והחברה34.

2. המגמה העולה מתקנה 15 היא לאפשר לארגוני העובדים או לארגוני המעבידים, שהינם בגדר צדדים מהותיים בסכסוך להתייצב בפני בית הדין ולטעון את טענותיהם.

האמור נפסק בעניין הסתדרות העובדים הכללית החדשה35.

3. ועד עובדים, כבא-כוח של "קבוצת עובדים", רשאי להתייצב ולטעון, ברשות בית-הדין, במסגרת תקנה 15(ב) לתקנות והעובדה שוועד העובדים אינו "אישיות משפטית" אינה מונעת מעמד בפני בית-הדין לעבודה.

האמור נפסק בעניין משה שיטרית21.

4. בית הדין לא יעשה שימוש ברשות המיוחדת הקבועה בסעיף 15 אלא אם כן הצד המבקש להצטרף הינו צד דרוש וקיימת לכך הצדקה מיוחדת.

האמור נפסק בבג"ץ אביב חזיזה36.

י. צירוף הליכים וצדדים

  • תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ"ט-1969

  • צירוף הליכים
  • (א)על פי בקשת צד וברשות בית הדין מותר שלהליך לפי סעיף 24(א)(2) או סעיף 25(1) לחוק יצורף, בשלב הדיונים שיורה עליו בית הדין, הליך לפי סעיף 24(א)(1), (1א) או (1ב) לחוק.
  • (ב)בצירוף הליכים לפי תקנת משנה (א), מותר שיצורף כצד מעביד פלוני או עובד פלוני ומותר שיצורפו כלל המעבידים או כלל העובדים שעליהם חל ההסכם הקיבוצי העומד לדיון ושבהם נוגע הסכסוך, הכל כמפורש בצו בית הדין, מבלי לנקוב בשם כל אחד ואחד מהם.
  1. על פי התקנות, על פי בקשת צד, רשאי בית הדין לצרף הליך אינדיווידאולי להליך קיבוצי.
  2. בצירוף הליכים כאמור, מותר שיצורף כצד מעסיק פלוני או עובד פלוני ומותר שיצורפו כלל המעסיקים או כלל העובדים עליהם חל ההסכם הקיבצי העומד לדיון, שבהם נוגע הסכסוך, כמפורט בצו בית הדין, מבלי לנקוב בשמותיהם.

פסיקה

1. תכליתו ומשמעותו של צירוף אינדיבידואלי להליך קיבוצי הינה, בין היתר, מתן אפשרות לפעול גם נגד הפרט במסגרת סכסוך קיבוצי, אך לא עד כדי הפיכת סכסוך קיבוצי לסכום של תובענות אישיות

האמור נפסק בעניין משגב חברה להשקעות בע"מ37.

כך נפסק בעניין ועד פועלי החברה לכבלים ולחוטי חשמל בישראל38, כי אין להפוך סכסוך קיבוצי לסכום של תובענות אישיות.

2. בית הדין רשאי גם לצרף צדדים לטיעון, ולצד המצורף תהיה "זכות טיעון" גם בבית הדין הארצי.

ראו בעניין אוניברסיטת תל אביב39.

3. בית הדין אף מתיר כריכה בכתב תביעה אחד את ההליך הקיבוצי בהליך האינדיבידואלי, למען יעילות הדיון בסכסוך הקיבוצי

האמור נפסק בעניין ועד עובדי מחלקת הים40.

4. מקום בו עילת הסכסוך היא גרם הפרת חוזה לא יתיר בית הדין את הצירוף.

ראו בעניין משגב חברה להשקעות בע"מ41.

5. מקום בו מדובר בסכסוך אישי מורכב, אין לצרפו להליך קיבוצי שכן אין להפוך סכסוך אישי לסכסוך קיבוצי.

ראו בעניין ארגון סגל המחקר במערכת הבטחון ובמשרד ראש הממשלה42.

6. עם זאת, מקום שהשאלה בתחום הקיבוצי היא אם ההשבתה היתה השבתת מגן ובתחום האינדיבידואלי אם לפלוני מגיע שכר בעד ימי השביתה – יש לצרף.

ראו בעניין אלקו[1. דיון לז/13-4 מועצת פועלי רמת-גן וגבעתיים נ' "אלקו" חרושת אלקטרו-מיכנית בע"מ, פ"ד ט(1) 113].

7. יתכן שבית הדין יצרף הליך אישי לקיבוצי כשההתנגדות לפיטוריו היא גם של ארגון העובדים מכח יחסיו הקיבוציים עם המעסיק.

האמור נפסק בעניין מועצת פועלי נצרת-עלית43.

8. בסכסוך קיבוצי בית הדין ייטה שלא לצרף יחידים היות וזה ישבש את יחסי העבודה הקיבוציים.

האמור נפסק בעניין אוניברסיטת תל אביב44.

9. אין מניעה שבית הדין יקנה מעמד של "צד" לארגון עובדים או לארגון מעבידים שלא התאגדו, אך הפכו לאישיות משפטית העומדת בפני עצמה.

האמור נפסק בעניין הסתדרות האחים והאחיות45.

10. משניתן צו נגד חברי הוועד שצירופם התבקש, יש לראותו כטומן בחובו אף החלטה על צירוף הליכים.

האמור נפסק בעניין שאול עוקיש46.

11. לשם ניהול דיון יעיל בסכסוך קיבוצי, יש להביא את טיעוניהם ועמדותיהם של כל הגופים שיש להם עניין או שעלול להיות להם עניין בנושא הנדון בסכסוך ובהשלכותיו.

האמור נפסק בעניין התאחדות התעשיינים בישראל47.

12. שעה שמוגשת לבית-הדין תביעה נגד מספר עובדים, או נגד כולם, הופך כל אחד מאותם עובדים לנתבע בפני עצמו, וכל מי שהופך צד בתביעה משפטית רשאי להופיע בבית-הדין ולטעון טענותיו ואינו חייב, בתביעה אינדיבידואלית, לסמוך על ועד העובדים.

האמור נפסק בעניין בנק דיסקונט48.

13. מקום בו עומדות בבית הדין האזורי שתי עילות – כנגד מעסיקה, שאז הסמכות לבית הדין האזורי והשניה כנגד מי שנטען להיות ארגון עובדים, ואז הסמכות בית הדין הארצי, נכון להמתין לבירור הסכסוך בבית הדין האזורי ורק לאחר מכן לפנות לארצי.

האמור נפסק בעניין ארגון עובדי אמדוקס49.

14. בית הדין רשאי ליתן החלטה באשר לצירוף הליכים בכל אחד משלבי הדיון.

האמור נפסק בעניין שאול עוקיש46.

15. בסכסוך קיבוצי הנטייה היא לאתר את הצד האמיתי בסכסוך ולצרפו לדיון גם אם אינו ה"מעסיק הישיר".

ראו בספרו של י' לובוצקי50.

16. בקשה לצירוף הליכים ניתן להגיש בכל שלב משלבי הדיון, לרבות שעה שהעובדים או חלקם לא יצייתו לצו שניתן נגד ארגון העובדים.

האמור נפסק בעניין בנק דיסקונט48.

17. מקום בו צד מגיש בקשה לצירוף הליכים לפי תקנה 16, יש לעשות כן בדרך הגשה של בקשת סכסוך קיבוצי.

ראו בעניין יציגים – ארגון עובדי ההוראה בישראל51.

18. כל צירוף צדדים או עילות, המרחיב התדיינות בסכסוך קיבוצי מעבר למסגרת החיונית לטיפול בסכסוך עצמו, מן ההכרח שיפגע במטרה העיקרית, באשר כמעט מן ההכרח הוא שיביא לדיון על-פי שתי מערכות של סדר דין וינטרל את ייעול הדיון בסכסוך קיבוצי.

האמור נפסק בעניין ועד עובדי מחלקת הים52.

בעניין בנק דיסקונט48 נפסק, כי בכל הרחבת מסגרת הדיון על ידי "צירוף צדדים" השיקול הקובע הוא יעילות הדיון, ולא כל שכן כשמדובר בסכסוך קיבוצי, שהמגמה בו היא להעמיס פחות ככל האפשר על הדיון, על מנת לאפשר דיון מידי, רצוף ויעיל.

יא. הליכי ביניים וסעדים זמניים

פסיקה

1. דיון בבקשה לצווי מניעה זמניים יש לדון במעמד שני הצדדים למעט במקרים חריגים אשר בהם יגרם נזק שאינו ניתן לתיקון אם לא יעשה כן.

האמור נפסק בעניין תמ"י – מכון למחקר ולפתוח בע"מ53.

2. לצו מניעה זמני בסכסוך עבודה קיבוצי יש לא פחות משמעות מאשרלסעד הסופי, ולרוב יש במתן הסעד הזמני משום קביעת סוף פסוק בהליך כולו, שלעיתים אין בו יישוב הסכסוך, אלא החנקתו. אין זו דרך טובה שסעד הביניים יינתן כדבר מובן מאליו, מבלי שבית-הדין יעמוד על כל מה שהיה עומד עליו בהקשר לסעד הסופי.

האמור נפסק בעניין ועד עובדי מחלקת היום – רשות הנמלים54.

3. בית הדין לא ימהר לתת סעד למניעת חתימה על הסכם קיבוצי בין צדדים, נוכח האוטונומיה הנתונה לצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים באשר לחתימה על הסכם קיבוצי ובאשר לתוכנו.

האמור נפסק בעניין מיכאל דוניבסקי55.

4. אלמנט הזמן בשמיעת בקשות בהליך ביניים הוא בעל חשיבות עליונה בהתייחס לנושאים הנדונים (שביתות, פיטורי צמצום וכו').

האמור נפסק בעניין בנק ישראל56.

5. הכלל החל הן בנוגע לתביעות פרט והן בנוגע לסכסוכים קיבוציים, כי בד בבד עם הגשת בקשה לסעד זמני יש להגיש כתב תביעה, או "בקשת צד" עת עסקינן בסכסוך קיבוצי, וכפועל יוצא מכך, על דרך הכלל, אין מקום כי ינתן סעד זמני מקום שבו לא הוגשו או עתידים להיות מוגשים כתב תביעה (בסכסוך הפרט) ובקשת צד (בסכסוך קיבוצי), המכונים גם "ההליך העיקרי".

האמור נפסק בעניין חברת נמל אשדוד בע"מ57.

6. נוכח החשיבות בצורך בקיום דיון מהיר, רצוף ויעיל, הרי שניתן למצוא ניסיון למנוע דיונים בהליכי ביניים.

ראו בספרו של י' לובוצקי58.

7. כאשר קיים צורך לתת סעד ארעי בסכסוך קיבוצי יש לתת אותו בהרכב מלא, ובדרך כלל לשמוע את תגובת הצד שכנגד.

ראו בעניין רשות שדות התעופה59.

8. מקום בו בית הדין החליט לתת צו זמני עליו להקפיד על רציפות הדיון בין מתן צו הביניים ובין גמר הדיון בהליך שבמסגרתו ניתן הצו.

האמור נפסק בעניין ועד פועלי החברה לכבלים ולחוטי חשמל בישראל38.

9. ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בסעדים זמניים, אלא בהתקיים טעמים מיוחדים או חריגים המצדיקים זאת בהם נמצא כי שיקול דעתה הופעל שלא כהלכה.

האמור נפסק בעניין רשות שדות התעופה60.

10. בנוסף, ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית שעניינן סעדים זמניים בהליכים קיבוציים, אם החלטתה של הערכאה הדיונית מעוררת סוגיות משפטיות חדשות במישור הקיבוצי, המצדיקות התערבות בית-דין שלערעור בהליך ביניים.

האמור נפסק בעניין איגוד המשפטנים61.

11. גילוי מסמכים בהליך קיבוצי

בעניין הסתדרות המורים62 נקבע שבית הדין מוסמך להורות על גילוי מסמכים בהליך של סכסוך קיבוצי והדבר נתון לשיקול דעתו בהתאם למהות הסכסוך ולתכליתן של תקנות הסכסוך הקיבוצי.

יב. מחיקה/דחייה על הסף בהליך קיבוצי

1. דרך המלך בסכסוכים קיבוציים, לרבות אלה שעניינם מימוש זכויות, אינה במחיקה או דחיה על הסף מבלי שיתקיים דיון לגופו של עניין.

האמור נפסק בעניין חברת חשמל63.

2. בדרך כלל אין למחוק הליך בסכסוך קיבוצי על הסף, ובתנאי שהסכסוך יהיה בין צדדים הינם מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי, והסכסוך הוא בעניין קיומו, תחילתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של ההסכם.

ראו בעניין ד"ר אחמד טיבי64. נפסק, כי רק אם מתברר לאחר ליבון הסוגיה, כי אכן ב"סכסוך קיבוצי" עסקינן – יש לדון, בדרך כלל, בתביעה גופה, ולהימנע מדיון בבקשות של דחיה או מחיקה על הסף.

3. בית הדין ימחק הליך של סכסוך קיבוצי על הסף רק כאמצעי אחרון, כאשר הלכה למעשה התבטל הסכסוך נשוא התביעה, ולא ייגרם לאף צד נזק בעקבות ביטולו.

האמור נפסק בעניין המועצה לענף החלב65.

4. מחיקה על הסף אינה מועילה מבחינה דיונית ואין היא טובה ליחסי עבודה, כאשר מדובר בבעיה, שאף אם אין לפתור אותה סופית, אפשר ואפשר לסלק אבני נגף מהדרן לפתרונה או לפחות לקדם את הטיפול הענייני.

האמור נפסק בעניין הוועד הארצי של עובדי משרד הבריאות66.

5. גם מקום בו הסכסוך הקיבוצי נוגע לעובד אחד בלבד – לא ימהר בית הדין למחקו על הסף.

האמור נפסק בעניין חברת הגיחון67.

6. בקשה למחוק על הסף תובענה, מהטעם שהצד הפותח בהליך הינו ועד עובדים, אינו כשיר להיות צד להסכם קיבוצי ועל כן אין ההליך בסמכות בית-הדין לעבודה – דינה להידחות.

האמור נפסק בעניין אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ68. נפסק, כי לעניין החלטה אם למחוק על הסף, די בנתונים לכאורה ודי באמור בכתב התביעה שאותו ועד חתום על הסכם קיבוצי.

7. אין מוחקים סכסוך קיבוצי על הסף כשיש שאלה משותפת לקבוצה גדולה של עובדים, גם אם מגיש ההליך אינו הארגון היציג.

האמור נפסק בעניין אלקטרה מוצרי צריכה69.

8. מקום בו מוגשת בקשה לפסילת מכרז שנתיים לאחר קיומו הוא מהמקרים החריגים בו ימחק הליך קיבוצי.

האמור נפסק בעניין בנק ישראל70.

9. מקום בו מדובר בקבוצה שאינה הומוגנית, ושונות זו נתונה במחלוקת ועומדת בבסיס הסכסוך, אין מדובר בסכסוך "קיבוצי" ולא ניתן לבררו בהליך קיבוצי.

האמור נפסק בעניין ההסתדרות הרפואית71. נפסק, כי הליך קיבוצי חייב לפרוש בפני בית הדין סכסוך קולקטיבי. הליך קיבוצי הנושא בחובו מחלוקות אינדיווידואליות יצטרך ללבוש צורה של הליך אישי או ייצוגי המתאים לבירורן של מחלוקות מסוג זה.

יג. אי התייצבות של בעל דיון לדיון

1. בהליך אזרחי אין צורך בהחלטה שיפוטית הפוטרת צד מלהתייצב לדיון. רק שעה שבית-הדין מחייב צד להתייצב לדיון, והוא מוסמך לעשות כן מכוח סמכותו הטבועה, חייב צד להתייצב. 

האמור נפסק בעניין שק"ם בע"מ72. נפסק, כי במקרה שבו חייב צד להתייצב ולא התייצב, הוא צפוי למחיקת התביעה אם הוא התובע או לקבלתה אם הוא המשיב.

2. הסנקציה הנכונה על אי התייצבות לדיון צריך שתהיה הטלת הוצאות לטובת הצד השני, ולעיתים אף לטובת אוצר המדינה.

ראו בעניין ועד מקימי סאג'ור73.

יד. הטלת הוצאות משפט

1. הכלל הוא כי בסכסוך קיבוצי אין להטיל הוצאות משפט, אלא במקרים נדירים.

האמור נפסק בעניין ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים74.

2. עת הוא פוסק בשאלת הוצאות בסכסוכים קיבוציים, על בית הדין לשוות לנגד עיניו את השיקול של מניעת הרגשת "נצחון" או "מפלה".

האמור נפסק בעניין האיגוד הארצי לקציני ים75. נפסק כי רק במקרים חריגים יוטלו הוצאות בהליך בסכסוך קיבוצי, ועל אחת כמה וכמה לגבי הוצאות לטובת אוצר המדינה.

3. בהליך בסכסוך קיבוצי על-פי "בקשה משותפת" יימנע בית-הדין ביתר שאת מלחייב צד בהוצאות המשפט, באשר, במידת מה, יש לראות את ההתדיינות כהמשך למשא-ומתן קיבוצי.  

האמור נפסק בעניין מלב"ן-ג'וינט76.

4. יתכנו מצבים נדירים בהם צד להליך נהג בחוסר תום-לב, שאז יחייב בית הדין בהוצאות המשפט.

האמור נפסק בעניין הסתדרות עובדי המדינה77.

טו. הארכת מועד לערעור בהליך הקיבוצי

  • תקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ"ט-1969

  • מועדי ערעור
  • 20.(א)המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי שניתן בסכסוך קיבוצי הוא 14 ימים מיום השימוע או מיום שבו הומצא למערער פסק הדין אם הוא ניתן בהעדר הצדדים, לפי המאוחר.
  • (ב)המועד להגשת בקשת רשות לערער על החלטה אחרת של בית דין אזורי בסכסוך קיבוצי הוא 7 ימים מיום השימוע או מיום שבו הומצאה ההחלטה למערער, אם היא ניתנה בהעדר הצדדים, לפי המאוחר.
  • (ג)ניתנה רשות לערער יהא המועד להגשת הערעור על החלטת בית הדין האזורי 7 ימים מיום השימוע או מיום שבו הומצאה ההחלטה למערער אם ניתנה הרשות שלא בפני המבקש, לפי המאוחר; לא הוגש כתב ערעור תוך 7 ימים יראו את בקשת הערעור ככתב הערעור.

פסיקה

1. בית הדין נוהג בגמישות בעת דיון בבקשה להארכת מועד בסכסוך קיבוצי, שכן מדובר בהכרעה בעלת השפעה על מספר רב של עובדים.

האמור נפסק בעניין הסתדרות עובדי המדינה78.

2. אמנם אין בתקנות סדר הדין בסכסוך קיבוצי הוראה בדבר הארכת מועד, אך אף אם אין לאמץ כדבר שבשגרה את תקנות סדר הדין, מקום שאין תשובה בסדר הדין הקיבוצי, בוחן בית הדין היטב את הדרך הדיונית, 'הרגילה', אם יפה היא אף לסכסוך קיבוצי. 

 האמור נפסק בעניין  TWA – TRANS WORLD AIRLINES79.

כך, אף נפסק בעניין מועצה מקומית תעשייתית רמת חובב80, כי תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), אשר הפסיקה קבעה שניתן לאמץ אותה גם בהליכים קיבוציים, מסמיכה את בית הדין או הרשם להאריך מועדים שנקבעו בחוק או בתקנות "מטעמים מיוחדים שיירשמו". 

3. בסכסוך קיבוצי נדרש להבטיח מיצוי מלא של טיעוני הצדדים בדבר מחויבותם במישור היחסים הקיבוציים שביניהם. אף תחושה בלבד של צד ליחסים הקיבוציים כי לא ניתנה לו הזדמנות מלאה להשמעת טיעוניו ועמדותיו, עלולה להיות לה השפעה מזיקה על יחסי העבודה הקיבוציים. לפיכך, בקשה להארכת מועד יש לבחון על-פי תכנה, הרקע, הקשר הדברים ואופי הסכסוך הנדון.

האמור נפסק בעניין TWA – TRANS WORLD AIRLINES81.

כך, נפסק בעניין ארגון הסגל האקדמי-אוניברסיטת חיפה[1. עא"ח 1025/02 ארגון הסגל האקדמי – אוניברסיטת חיפה נ' אורנים – בית הספר לחינוך של התנועה הקיבוצית, 11.11.2002] כי בהליכים קיבוציים – בשל משמעויותיהם המיוחדות –  נטייתם של בתי הדין הינה לאפשר לצדדים למצות את טענותיהם עד תומם, ולעיתים אף במחיר של אי עמידה בסדרי הדין. זאת מאחר ולהכרעה בסכסוך קיבוצי ישנה בדרך כלל השלכה לא רק על מערכת היחסים שבין הצדדים להסכם הקיבוצי, אלא גם – ובעיקר – על העובדים עליהם חל ההסכם הקיבוצי.

4. בנוגע לבקשה למתן ארכה להגשת ערעור בסכסוך קיבוצי כבר נקבע כי בית הדין ינקוט גישה ליברלית יותר, אף במחיר אי עמידה בסדרי הדין, מתוך הבנה כי להכרעה בהליך הקיבוצי השלכות החורגות מעניינם של הצדדים לסכסוך הקיבוצי, ולכן יש ליתן משקל לשיקול של מיצוי טענות הצדדים.

האמור נפסק בעניין תדביק בע"מ82.

5. עם זאת, העובדה שמדובר בהליך של סכסוך קיבוצי איננה "מילת קסם", אשר תצדיק מתן ארכה בכל הליך בסכסוך קיבוצי. שכן, יש לבחון התקיימות של טעמים מיוחדים באספקלריה של הנסיבות הקונקרטיות, תוך מתן משקל לעובדה שמדובר בסכסוך קיבוצי.

האמור נפסק בעניין תדביק בע"מ82.

6. ימי הפגרה יבואו במניין הימים להגשת הליך ערעורי בסכסוך קיבוצי, זאת לאור ייחודו של ההליך והצורך לבררו בהקדם.

האמור נפסק בעניין מילועוף אינטגרציה פטם אגש"ח83.

מראה מקום

  1. כן ראו: דיון לח/4-6 רשות הנמלים נ' ועד עובדי מחלקת הים יצחק סמדר ו- 2 אח' , פד"ע ט(1) 281; דיון מט/4-27 ההסתדרות הכללית נ' רשות הנמלים בישראל, פ"ד כ(1) 484↩
  2. סקכ 54239-02-13‏ ‏ חברת נמל אשדוד בע"מ נ' התאחדות התעשיינים בישראל, 22.4.2013; כן ראו: דיון מט/4-26 ההסתדרות הכללית נ' רשות הנמלים בישראל , פד"ע כ(1) 484; עסק 34526-09-14‏ ‏ הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' מסיעי שדרות-כהן ובניו בע"מ, 6.11.2014↩
  3. דב"ע 4-10/98 ‏"‎דלק" – חברת הדלק הישראלית בע"מ‎ ‎נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה-האגף לאיגוד מקצועי, פד"ע לג 337↩
  4. דיון נה/10-4 ‎ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י‎ ‎נ' דוד מילשטיין, פ"ד כז(1) 530↩
  5. עס"ק 12/08 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' ידיעות אחרונות בע"מ, 14.2.2011↩
  6. דבע נה/4-8 ‎ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י ואח'‏‎ ‎נ' התעשיה האוירית לישראל בע"מ, 2.5.1995↩
  7. ע"ע 701020/98 ארגון סגל המחקר במערכת הבטחון ובמשרד ראש הממשלה נ' ד"ר יונתן נמירובסקי , פד"ע לד(1999) 1↩↩
  8. עסק 25559-07-20  מכבי שירותי בריאות נ' הסתדרות העובדים הלאומית, 29.7.2021↩
  9. ברע 16312-07-19  הסתדרות העובדים – טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ, 22.7.2019↩
  10. עסק 8847-04-18‏ ‏ נס אי.טי בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, 4.6.2021↩
  11. עס"ק (ארצי) 616-05-19 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות נ' מדינת ישראל  27.10.21↩
  12. עסק 52/09 אלי זילבר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, 1.3.2009↩↩
  13. עס"ק 48472-06-11 מדינת ישראל, משרד הבריאות ומשרד האוצר נ'  ההסתדרות הרפואית בישראל ים, 25.7.2011↩
  14. דיון נב/7-4 ‎במדעי החברה והרוח‎ ‎נ' התעשיה האוירית לישראל בע"מ, פ"ד כד(1) 041; כן ראו: דיון לד/43-3 סלמאן סלמאן נ' ההסתדרות הכללית, פ"ד ה(1) 449↩
  15. עב"ל 1117/04 רבקה רונן אזולאי – המוסד לביטוח לאומי, 2.11.2016↩↩
  16. דיון לה/4-8 רשות הנמלים לישראל נ' ועד עובדי התפעול – נמל אשדוד , פד"ע ז(1) 143↩
  17. י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין מהודרת 2016, פרק 22, עמ' 10; כן ראו: ע"ב 40033-99 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – הורן את ליבוביץ בע"מ, 27.3.2000↩
  18. דיון 400016-98 הארגון הארצי של עובדי החברה למתנ״סים – החברה למתנ״סים – מרכזים קהילתיים בישראל בע״מ, 9.8.1999↩
  19. המד 27229-12-20  ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה העברית בירושלים – אוניברסיטה העברית, 22.12.2020↩
  20. דיון נב/4-6 טלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מ נ' טלרד תעשיות טלקומיניקציה ואלקטרוניקה בע"מ , פד"ע כד(1) 003↩
  21. דיון לג/4-3 משה שיטרית ואח' נ' מספנות ישראל בע"מ , ד(1) 337↩↩
  22. ברע 31695-07-21 הסתדרות העובדים הכללית החדשה -הסתדרות המעו"ף נ' מדינת ישראל – המשרד לבטחון פנים, 18.1.2021↩
  23. דיון מה/9-1 הוועד הארצי של בנק איגוד בע"מ נ' בנק איגוד לישראל, פד"ע טז(1) 047↩
  24.  סב"א 32731-06-15 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' ארגון עובדי אמדוקס, 25.6.2015; כן ראו: עסק 25476-09-12‏ ‏הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' האגף להתאגדות עובדים נ' פלאפון תקשורת ‏בע"מ, 2.1.2013↩
  25. דב"ע מג/4-3 ועד עובדי מערכת בתי-המשפט נ' מדינת ישראל , פד"ע יד(1) 071↩
  26. ברע 99 /323‏ ‏ הורן את ליבוביץ בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, 26.7.1999↩
  27. דיון מז/18-4 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד יח(1) 400↩↩
  28. עסק 29/99 ההסתדרות החדשה במרחב חיפה‎ ‎נ' מדינת ישראל-הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל)‏, 30.12.1999↩
  29. ברע 37508-06-17‏ ‏ הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' קרן קיימת לישראל, 6.10.2017↩↩
  30. עסק 11563-05-10 אוניברסיטת תל אביב נ' ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת תל אביב, 11.11.2012↩
  31. י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין מהודרת 2016, פרק 22, עמ' 17↩
  32. דיון מו/27-4 חב' מל"מ מערכות בע"מ נ' ההסתדרות הכללית, פ"ד יח(1) 057↩
  33. סק (ארצי) 54/05‏ ‏ בסמינרים ובמכללות נ' מרכז השלטון המקומי, 24.8.2005↩
  34. דיון מט/24-4 הסתדרות האקדמאים במדעי הרוח והחברה נ' המוסדות להשכלה גבוהה, פ"ד כ(1) 268↩
  35. ברע 99/592‏ ‏הסתדרות העובדים הכללית החדשה – האגף לאיגוד מקצועי נ' התאחדות התעשיינים בישראל, 31.12.1999↩
  36. בגץ 6915/21 ‏ ‏ אביב חזיזה נ' בית הדין הארצי לעבודה, 25.10.2021↩
  37. דיון מו/9-4 משגב חב' להשקעות בע"מ נ' "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בישראל בע"מ, פ"ד יח(1) 091↩
  38. דיון לא/4-4 ועד פועלי החברה לכבלים ולחוטי חשמל בישראל בע"מ ו- 18אח' נ' החברה לכבלים ולחוטי חשמל בישראל בע"מ, פד"ע ד(1) 122↩↩
  39. עסק 10-05-11563 אוניברסיטת תל אביב נ' ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת תל אביב, 11.11.2012↩
  40. דיון לח/6-4 רשות הנמלים נ' ועד עובדי מחלקת הים יצחק סמדר ו- 2 אח', פ"ד ט(1) 281; כן ראו: דיון מח/4-4 ד"ר אחמד אלחטיבי נ' הסתדרות מדיצינית הדסה, פד"ע יט(1) 268↩
  41. דיון מו/4-9 משגב חב' להשקעות בע"מ נ' "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בישראל בע"מ, פ"ד יח(1) 091↩
  42. דבע נז/4-68 ארגון סגל המחקר במערכת הבטחון ובמשרד ראש הממשלה נ' מדינת ישראל, 9.4.1998↩
  43. דיון שם/2-4 הסתדרות עובדי המדינה, מועצת פועלי נצרת-עלית נ' מדינת ישראל, פ"ד יב(1) 182↩
  44. דיון מד/19-4 ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל, מועצת פועלי תל-אביב-יפו‎ ‎נ' ‏אוניברסיטת תל אביב, פ"ד טו(1) 260↩
  45. דיון לא/3-4 הסתדרות האחיות והאחים בישראל נ' מלב"ן-ג'וינט, פ"ד ד(1) 085; כן ראו: בר"ע 34531-03-11 אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, 23.3.2011↩
  46. דבע מט/48-44  שאול עוקיש נ' מדינת ישראל, 4.12.1989↩↩
  47. ברע 99 / 592‏ ‏הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' האגף לאיגוד מקצועי נ' התאחדות התעשיינים בישראל, 31.12.1999↩
  48. דב"ע מח/41-3 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' כלל העובדים בבנק דיסקונט, פד"ע יט(1) 205↩↩↩
  49. סבא 32731-06-15‏ ‏ הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' ארגון עובדי אמדוקס, 25.6.2015↩
  50. י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין מהודרת 2016, פרק 22, עמ' 14↩
  51. ברע 47379-08-19  יציגים – ארגון עובדי ההוראה בישראל נ' רשת אורט ישראל, 23.8.2019↩
  52. דיון לח/6-4 רשות הנמלים נ' ועד עובדי מחלקת הים יצחק סמדר ו- 2 אח', פ"ד ט(1) 281↩
  53. דיון נג/4-12 ההסתדרות הכללית – מרחב חיפה נ' מכון למחקר ולפתוח בע״מ, 5.6.1993; כן ראו: דב"ע נא/3-173 גולן ווסט ליין בע"מ נ' קריסטל מכונות ומוצרי חשמל בע"מ , פד"ע כג(1) 222;  דב"ע נב/4-20 רחמים בכר, אבי יולדוס ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ , פד"ע כד(1) 115↩
  54. דיון לה/6-4 ועד עובדי מחלקת הים – רשות הנמלים, נמל חיפה נ' כלל עובדי מחלקת הים בנמל חיפה, פ"ד ו(1) 345↩
  55. בר"ע 29285-05-10 מיכאל דוניבסקי ו – 30 אחרים נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, 5.8.2010; כן ראו: סבא 32690-10-10‏ הסתדרות העובדים הכללית החדשה האגף להתאגדות עובדים נ' כוח לעובדים ‏ארגון עובדים דמוקרטי, 20.1.2011↩
  56. בר"ע 1506-02 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – הסתדרות הפקידים, עובדי המנהל והשירותים – בנק ישראל, 31.10.2002↩
  57. ברע 58629-01-20  חברת נמל אשדוד בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, 10.2.2020↩
  58. י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין מהודרת 2016, פרק 22, עמ' 16↩
  59. סק 28/06‏ ‏ רשות שדות התעופה נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, 5.11.2006↩
  60. ברע (ארצי) 54036-02-12  רשות שדות התעופה בישראל נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה – הסתדרות המהנדסים והסתדרות ההנדסאים והטכנאים, 4.3.2012; כן ראו: בר"ע 51092-01-12 המוסד לביטוח לאומי נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה -איגוד המשפטנים, 6.5.2012; בר"ע (ארצי) 5051-04-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – חברת החשמל לישראל בע"מ, 30.4.2021↩
  61. בר"ע 51092-01-12 המוסד לביטוח לאומי נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה -איגוד המשפטנים, 6.5.2012; בר"ע 32358-12-11 אחדות – ארגון עובדי החוזים במגזר הציבורי (ע"ר) נ' מדינת ישראל, 5.1.2012; בר"ע 25924-10-11 ההסתדרות הכללית החדשה – הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח נ' רשות שדות התעופה בישראל, 14.11.2011; עס"ק 8299-06-12 מיקוד שמירה ואבטחה בע"מ – הסתדרות העובדים הלאומית, 24.6.2012↩
  62. סק"כ (ארצי) 45854-10-20 הסתדרות המורים בישראל נ' מדינת ישראל 6.12.23↩
  63. דיון מו/9-224 חברת החשמל לישראל בע"מ – ההסתדרות מהנדסים, פד"ע יח(1) 007; כן ראו: דב"ע מג/4-3 ועד עובדי מערכת בתי-המשפט נ' מדינת ישראל , פד"ע יד(1) 071; ברע 99/95‏ ‏ שר התחבורה נ' משה אסא ואח'‏, 2.3.1999; כן ראו: מג/4-3 ועד עובדי מערכת בתי-המשפט נ' מדינת ישראל , פד"ע יד(1) 071; דיון נד/4-22 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י – הסתדרות המהנדסים נ' תעש – תעשיות לישראל בע"מ , פד"ע כז(1) 479; דיון מח/2-4 הסתדרות המהנדסים בישראל ואח' נ' הסתדרות הפקידים, פ"ד יט(1) 275; דיון (ארצי) 4-4-נא הוועד הארצי של עובדי המועצה לשיווק פרי הדר – המועצה לשיווק פרי הדר , פד"ע כב(1) 445; דיון נב/30-4 ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים‎ ‎נ' עירית חיפה, פ"ד כד(1) 479↩
  64.   דיון מח/4-4 ד"ר אחמד אלחטיבי נ' הסתדרות מדיצינית הדסה, פד"ע יט(1) 268; כן ראו: בר"ע 34531-03-11 אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה,23.3.2011; דיון נד/4-22 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י – הסתדרות המהנדסים נ' תעש – תעשיות לישראל בע"מ , פד"ע כז(1) 479↩
  65. דבע נו/4-1 המועצה לענף החלב לישראל נ' מועצת פועלי תל-אביב-יפו – ההסתדרות הכללית, 18.12.1995↩
  66. דיון לה/4-4 הוועד הארצי של עובדי משרד הבריאות נ' מדינת ישראל , פד"ע ז(1) 281↩
  67. עס"ק 67/09 הסתדרות המעו"ף – חברת הגיחון בע"מ – תאגיד הביוב והמים של ירושלים, 31.12.2009↩
  68. דיון לח/9-147 אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, פד"ע ט(1) 365↩
  69. בר"ע 34531-03-11 אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה, 23.3.2011↩
  70. ס"ק 43/04 ההתאחדות הכללית נ' בנק ישראל, טרם פורסם – אוזכר בספרם של גולדברג-פינברג, דיני עבודה, שער 14, פרק 38, עמ' 225;↩
  71. עסק 29/06 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' מדינת ישראל משרד הבריאות, 25.2.2007↩
  72. דיון נב/4-3  ‏ ‎ההסתדרות הכללית – הסתדרות הפקידים‏‎ ‎נ' שק"ם בע"מ, פ"ד כג(1) 526; דיון מט/4-27 ההסתדרות הכללית נ' רשות הנמלים בישראל, פ"ד כ(1) 484↩
  73. דב"ע נב/3-102 ועד מקומי סאג'ור נ' סלים אברהים, 1.3.1992↩
  74. דיון נד/8-4 ‎ ‎ארגון המורים בבתי-הספר העל-יסודיים‎ ‎נ' עיריית ירושלים‏, פ"ד כו(1) 483↩
  75.   דיון נה/1-96 ‎האגף לאיגוד מקצועי – האיגוד הארצי לקציני-ים‎ ‎נ' ‏צים – חברת השיט הישראלית בע"מ, פ"ד כז(1) 496; כן ראו: דיון נב/7-4  ‎במדעי החברה והרוח‎ ‎נ' התעשיה האוירית לישראל בע"מ, פ"ד כד(1) 041↩
  76. דיון לא/3-4 הסתדרות האחיות והאחים בישראל נ' מלב"ן-ג'וינט, פ"ד ד(1) 085↩
  77. עס"ק 1018-00 הסתדרות עובדי המדינה הסתדרות העובדים הכללית החדשה במרחב ירושלים נ' מדינת ישראל, 24.5.2001↩
  78. בש"א 6/99 ‎מדינת ישראל‎ ‎נ' הסתדרות עובדי המדינה, 9.3.1999; כן ראו: בש"א 1152-01 מדינת ישראל נ' ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות, 9.4.2001↩
  79. עא"ח 1002/00 TWA – TRANS WORLD AIRLINES – ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י הסתדרות הפקידים, 19.3.2000; כן ראו: עס"ק 54673-09-11 מדינת ישראל משרד החינוך ומשרד האוצר – ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות, 5.7.2012↩
  80.   עסק 9804-04-21  מועצה מקומית תעשייתית רמת חובב נ'הסתדרות העובדים הכללית החדשה, 13.10.2021; כן ראו: עסק 24183-08-17‏ ‏ אוניברסיטת חיפה נ' ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת חיפה, 17.12.2017↩
  81. עאח 00/1002‏‏ TWA – TRANS WORLD AIRLINES ‎נ' ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י הסתדרות הפקידים, 19.3.2000↩
  82. ער 28677-11-20‏ ‏ הסתדרות הכללית החדשה מרחב כרמיאל נ' תדביק בע"מ, 30.6.2021↩↩
  83. ער (ארצי) 49423-11-17‏ ‏ מילועוף אינטגרציה פטם אגש"ח בע"מ נ' כח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי, 13.12.2017; כן ראו: עסק 34526-09-14‏ ‏ הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' מסיעי שדרות-כהן ובניו בע"מ, 6.11.2014↩

מאמרים קרובים