עולם העבודה | מרץ 12, 2022

1.  כאשר מדובר בעיון בתיקים בבית הדין לעבודה יש לנהוג על פי תקנות בתי המשפט (עיון בתיקי בית המשפט) כפי שהוחלו בבתי הדין לעבודה, מכוח תיקון משנת 2003. שם התקנות נכון להיום : תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג- 2003.  

ראו : תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג- 2003

2. בשנים האחרונות הורחבה זכות העיון בתיקי בית המשפט במסגרת התקנות שלעיל, כך שכל אדם רשאי לבקש לעיין בתיק בימ"ש ובלבד שהעיון בו אינו אסור עפ"י דין. ואולם, זכות העיון אינה מוחלטת והיא נסוגה בפני אינטרסים חשובים אחרים כמו למשל מצבו הפיסי של התיק.

ראו לענין זה בקשת עיון מצד המבקש ערן שני – יראקצ'י בבג"ץ סלומון שלמה בז'רנו1. המבקש, סטודנט למשפטים, ביקש לעיין בתיק לצורך עבודה סמינריונית. בית המשפט העליון מפי השופט י. מרזל הטעים כי בין האינטרסים החשובים מפניהם נסוגה זכות העיון מצוי אינטרס הציבור כולו בשימור הרשומה עצמה בשלמותה למען הדורות הבאים וע"מ לאפשר לכלל ליהנות מהעיון בתיק תחת זכותו של היחיד לעשות כן.  עם זאת ומשזכות העיון שרירה וקיימת ויש להבטיח ככל שניתן את מימושה. הפתרון הוא עריכת איזון בין האינטרסים השונים. משכך, נוכח מצבו הפיסי של התיק, נקבע כי ראוי שהתיק ואחרים כמותו, יצולמו בשלמותם ע"י הגורם המקצועי המתאים, כך שכל המבקש לעיין בהם יוכל לעשות כן תוך שימור המקור בשלמותו. בית המשפט קבע כי זהו אחד המקרים בהם אין מנוס מהקביעה כי לא ניתן להגשים את זכות העיון כמקובל. עם זאת, המבקש יוכל לפנות לגנזך המדינה, שם שמור התיק, בבקשה לעיין בתיק כאמור בחוק הארכיונים, התשט"ו-1955 ובתקנות שהותקנו על פיו. כך שניתן היתר עפ"י התקנות לעיון בתיק בגנזך המדינה.

3. כדי שיותר לאדם לעיין בתיק בית  משפט, עליו להצביע על עניין ממשי שיש לו, ובית הדין לאחר שיקבל את תגובת הצדדים להליך, ישקול אם לא ייפגע מישהו מהעיון.

ראו החלטת בית המשפט המחוזי בענין עמי חזן בשם אניה – חזן בע"מ2.

4. לכל אדם, גם אם אינו בעל דין, קיימת זכות עקרונית לעיין בתיק בית משפט, זכות הנגזרת מעקרון פומביות הדיון.  

ראו לענין זה פסק הדין בענין בנק דיסקונט לישראל בע"מ3. נפסק כי באותו מקרה אין איסור שבדין על העיון, וכי המתנגדים לעיון לא הצביעו על פגיעה שתיגרם להם או לאינטרס הציבורי כתוצאה מעצם העיון, משכך ובהעדר אילוצים קונקרטיים בהקצאת המשאבים, נקבע כי המבקשת רשאית לעיין באופן גורף בתיק המבוקש.

5. לנוכח מעמדה הרם של זכות העיון הנגזרת מעקרון פומביות הדיון, הלכה היא שעל המתנגד לעיון רובץ הנטל לשכנע בקיומו של טעם ממשי, קונקרטי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון או הגבלתו. לעומת זאת, מבקש העיון רשאי להסתפק בהנמקה קצרה שכל תכליתה לבאר לבימ"ש מהו האינטרס שלו בעיון, וזאת לצורך איזון אינטרס זה מול אינטרסים אחרים.

ראו עניין יצחק מצליח4.

מראה מקום

  1. בג"ץ 1-49 סלומון שלמה בז'רנו ואח' נ' שר המשטרה ואח', 28.2.06
  2. תא (ת"א) 1548/99‏ ‏ עמי חזן בשם אניה – חזן בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, 1.7.03
  3. רע"א 943/15  אליין קליין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, 23.6.15
  4. רע"א 7906-21 יצחק מצליח נ' אריה מיטרני 13.1.22

מאמרים קרובים