עולם העבודה | דצמבר 16, 2023

תוכן עניינים

  1. סמכות בית הדין להתיר תיקון כתבי טענות ושיקולים לאישור התיקון »
  2. נסיבות בהן לא יותר תיקון כתבי טענות »
  3. עיתוי הגשת בקשה לתיקון כתבי טענות, שיהוי ותום לב »
  4. תיקון כתב טענות ומירוץ ההתיישנות »‘
  5. בקשה לתיקון כתב טענות וחיוב בהוצאות »
  6. תיקון כתבי טענות והמשך ניהול ההליך  »
  7. כללים בנוגע לכתבי טענות ולשינוי חזית דיון מהם נגזר הצורך בתיקון או לא  »
  8. תיקון ביוזמת  בית הדין »
  9. הדרך להגיש בקשה לתיקון כתבי טענות »
  10. תיקון כתב הגנה בעקבות תיקון  כתב תביעה »
  11. רשות ערעור לתיקון  בכתב טענות

א. סמכות בית הדין להתיר תיקון כתבי טענות ושיקולים לאישור התיקון 

סמכות בית הדין לעבודה להתיר תיקון כתבי טענות מצויה בתקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991.

  • לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991  (להלן : תקנות) 

  • תיקון כתב טענות
  • 46. (א)  בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו.
  • (ב)  נתבקש התיקון בשעת הדיון, יירשם התיקון בפרוטוקול, אלא אם כן הורה בית הדין או הרשם אחרת.
  • (ג)   נעשה התיקון בהעדר אחד מבעלי הדין, יקבע בית הדין או הרשם מועד להמשך הדיון ויצרף להזמנת אותו בעל דין עותק מכתב הטענות המתוקן.
  • (ד)  בעל דין שאינו משיב לכתב טענות מתוקן או אינו מתקן את כתב טענותיו רואים אותו כאילו הוא מסתמך על כתב טענותיו המקורי כתשובה לכתב הטענות המתוקן.

1. לבית הדין האזורי לעבודה שיקול דעת רחב בעניין תיקון כתבי טענות, רק במקרים נדירים תתערב ערכאת ערעור בהחלטת הערכאה הראשונה בשאלה האם להתיר תיקון כתבי טענות אם לאו. 

ראו לענין זה החלטה בענין מאיר הדר1.

2. עם זאת, הזכות לתקן כתב טענות איננה זכות אבסולוטית. תקנה 41(א) לתקנות סדרי הדין מעניקה לבית-הדין שיקול-דעת ביחס לתיקון כתבי הטענות. כך שהזכות לתיקון ככל שהיא רחבה, אינה בלתי מוגבלת, והיא כפופה לשיקול-דעתו של בית-הדין, הרשאי בנסיבות המתאימות להגביל את היקף התיקון.

ראו פסק דין בענין עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ2

3. בפגם של פרוצדורה אין כדי לפגוע בזכות החוקתית של מיצוי הדין, כאשר מרכיב מהותי של הזכות היא זכותו של בעל דין להביא את גרסתו בפני בית-הדין, בטרם הכרעה.

ראו פסק הדין בענין רולס יוסף בע"מ אדריכלים3. פסק הדין עניינו בתקנה 49 לתקנות בית הדין לעבודה, שכותרתו "אי התייצבות לדיון" בית הדין הארצי הטעים כי אכן, ייתכנו גם ייתכנו מקרים בהם התנהגותם של בעלי הדין, או מי מהם, תחייב הפעלתה של הסנקציה הקבועה בתקנה 49 לתקנות. אולם, אין לדבוק במורה הדרך הפורמאלי בלבד, אלא ליתן את הדעת לכלל נסיבותיו של המקרה, באופן שהצדק לא רק ייעשה, כי אם גם ייראה.

4, כאשר מבקשים לתקן כתבי טענות, ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית המשפט. הראשונה האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון. השניה – אם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

ראו לענין זה פסק הדין שמעון שלוסמן4.

בעניין חלוצי שרות לרכב5 נקבע כי בעת הכרעה בבקשה לתיקון כתב טענות יש לבחון האם התיקון יסייע בידי בית הדין בבירור הפלוגתאות האמיתיות העומדות לדיון בפני הערכאה השיפוטית, והאם תיקון כתב טענות מטעם זה יכול לגרום עוול לצד שכנגד היכול לבוא על תיקונו בפיצוי כספי. כן נפסק כי תיקון כתב ההגנה בשלב דיוני מאוחר הוא פגם שניתן, בנסיבות המיוחדות של העניין לרפוי בפסיקת הוצאות משמעותיות מבלי לעכב את ניהול ההליך, כך שיתאפשר לבית הדין במועד שנקבע לישיבת ההוכחות לדון בשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ולהגיע לחקר האמת.

5, אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר.

ראו פסק הדין בענין שמעון שלוסמן6 .

6. כאשר הנוסח המתוקן של כתב הטענות יסייע לבית הדין לברר את הפלוגתא האמיתית העומדת לדיון, גם אם נגרם עוול לצד שכנגד הניתן לתיקון על ידי פסיקת הוצאות, יתיר בית הדין את התיקון.

ראו לענין זה פסק הדין יורם מלמן7.  

7. בדרך כלל תהא גישתם של בתי הדין לעבודה גמישה יותר ביחס לאפשרות לתיקון כתבי הטענות, על פני זו של בתי המשפט האזרחיים.

ראו פסק הדין רחל לוי8.

8..  בפרט כאשר מדובר בתביעות מתחום הביטחון הסוציאלי או תביעות של עובדים דלי אמצעים המנסים לממש חוקי מגן.

ראו פסק הדין אסטראק בע"מ9.

9. ואולם, אחד מכללי היסוד הוא כי אין להיעתר לבקשת תיקון, כאשר התיקון יקפח בעל דין יריב ויפגע בו שלא כדין.

ראו לענין זה פסק הדין בענין פאני קייטנברג10.

11. יתכן והאישור לתיקון כתב טענות ינתן באופן מסוייג.

ראו פסק הדין בענין עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ11.

12. בקשה להרחבת הסעד תיענה בדרך כלל ברוחב יד, מתוך כוונה להביא את הצדדים לסיים לחלוטין את הסכסוך שביניהם.

ראו פסק הדין בענין סלים דנגור12.  

כדי לראות תוכן רשימה זו עליכם לרכוש מנוי שנתי
רכשתם כבר מנוי?

מראה מקום

 

  1. בר"ע 64/99 ‎ ‎מאיר הדר‎ ‎נ' עמותת אלמ"ג ואח',    22.3.99; ראו גם פסק דינו של בית המשפט העליון : רע"א 3162/14 אברהם גזונטהייט נ' שלמה אייזנברג, 12.10.14;  בר"ע (ארצי) 10165-03-22 יעקב סעדו נ' כל בו סימה בע"מ 28.3.22
  2. דב"ע 9-348/97 עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' כאביה ז'ק, 6.1.98
  3. ע"ע 1462/02 רולס יוסף בע"מ נ' דב חוסטצקי, 5.1.03
  4. דב"ע נה/3-115 שמעון שלוסמן נ' צים חברת השיט הישראלית בע"מ, 2.10.95  ראו עוד: ע"ע 391/99 אלי שניידר ואח' נ' נתיבי נפט בע"מ, 9.5.02; דב"ע שן/3-23 מדינת ישראל נ' יורם מלמן, פד"ע כא 360; דב"ע מח/3-116 אלי פרידמן נ' תדיראן ושירותים בע"מ, 18.4.89
  5. בר"ע (ארצי) 51899-10-23 חלוצי שרות לרכב בע"מ נ' פאיז סואעד 26.11.23
  6. דב"ע נה/3-115 לעיל – סעיף 8 לפסק הדין וההפניות שם
  7. דב"ע שן/3-23 מדינת ישראל נ' יורם מלמן, פד"ע כא 360; דב"ע נה/0-288 המוסד לביטוח לאומי נ' שמחה גלר, 3.3.97
  8. ע"ע 300166/97 רחל לוי נ' ועד חקלאי בית יצחק, 14.4.99
  9. ע"ע 657/09  CHENGJIN ZHAO ואח' נ' אסטראטק בע"מ, 25.3.10
  10. דב"ע שנ/3-10 שופרסל בע"מ נ' פאני קייטנברג, פד"ע כב 22
  11. דב"ע 3-12/98 לעיל
  12. רע"א 2345/98‏ סלים דנגור ואח' נ' חנוך ליבנה ואח'‏, פ"ד נב(3) 427 – ראו סעיף 7 לפסק הדין

מאמרים קרובים