תוכן עניינים
- סמכות בית הדין להתיר תיקון כתבי טענות ושיקולים לאישור התיקון »
- נסיבות בהן לא יותר תיקון כתבי טענות »
- עיתוי הגשת בקשה לתיקון כתבי טענות, שיהוי ותום לב »
- תיקון כתב טענות ומירוץ ההתיישנות »‘
- בקשה לתיקון כתב טענות וחיוב בהוצאות »
- תיקון כתבי טענות והמשך ניהול ההליך »
- כללים בנוגע לכתבי טענות ולשינוי חזית דיון מהם נגזר הצורך בתיקון או לא »
- תיקון ביוזמת בית הדין »
- הדרך להגיש בקשה לתיקון כתבי טענות »
- תיקון כתב הגנה בעקבות תיקון כתב תביעה »
- רשות ערעור לתיקון בכתב טענות
א. סמכות בית הדין להתיר תיקון כתבי טענות ושיקולים לאישור התיקון
סמכות בית הדין לעבודה להתיר תיקון כתבי טענות מצויה בתקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991.
-
לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991 (להלן : תקנות)
- תיקון כתב טענות
- 46. (א) בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו.
- (ב) נתבקש התיקון בשעת הדיון, יירשם התיקון בפרוטוקול, אלא אם כן הורה בית הדין או הרשם אחרת.
- (ג) נעשה התיקון בהעדר אחד מבעלי הדין, יקבע בית הדין או הרשם מועד להמשך הדיון ויצרף להזמנת אותו בעל דין עותק מכתב הטענות המתוקן.
- (ד) בעל דין שאינו משיב לכתב טענות מתוקן או אינו מתקן את כתב טענותיו רואים אותו כאילו הוא מסתמך על כתב טענותיו המקורי כתשובה לכתב הטענות המתוקן.
1. לבית הדין האזורי לעבודה שיקול דעת רחב בעניין תיקון כתבי טענות, רק במקרים נדירים תתערב ערכאת ערעור בהחלטת הערכאה הראשונה בשאלה האם להתיר תיקון כתבי טענות אם לאו.
ראו לענין זה החלטה בענין מאיר הדר[1. בר"ע 64/99 מאיר הדר נ' עמותת אלמ"ג ואח', 22.3.99; ראו גם פסק דינו של בית המשפט העליון : רע"א 3162/14 אברהם גזונטהייט נ' שלמה אייזנברג, 12.10.14; בר"ע (ארצי) 10165-03-22 יעקב סעדו נ' כל בו סימה בע"מ 28.3.22].
2. עם זאת, הזכות לתקן כתב טענות איננה זכות אבסולוטית. תקנה 41(א) לתקנות סדרי הדין מעניקה לבית-הדין שיקול-דעת ביחס לתיקון כתבי הטענות. כך שהזכות לתיקון ככל שהיא רחבה, אינה בלתי מוגבלת, והיא כפופה לשיקול-דעתו של בית-הדין, הרשאי בנסיבות המתאימות להגביל את היקף התיקון.
ראו פסק דין בענין עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ[1. דב"ע 9-348/97 עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' כאביה ז'ק, 6.1.98].
3. בפגם של פרוצדורה אין כדי לפגוע בזכות החוקתית של מיצוי הדין, כאשר מרכיב מהותי של הזכות היא זכותו של בעל דין להביא את גרסתו בפני בית-הדין, בטרם הכרעה.
ראו פסק הדין בענין רולס יוסף בע"מ אדריכלים[1. ע"ע 1462/02 רולס יוסף בע"מ נ' דב חוסטצקי, 5.1.03]. פסק הדין עניינו בתקנה 49 לתקנות בית הדין לעבודה, שכותרתו "אי התייצבות לדיון" בית הדין הארצי הטעים כי אכן, ייתכנו גם ייתכנו מקרים בהם התנהגותם של בעלי הדין, או מי מהם, תחייב הפעלתה של הסנקציה הקבועה בתקנה 49 לתקנות. אולם, אין לדבוק במורה הדרך הפורמאלי בלבד, אלא ליתן את הדעת לכלל נסיבותיו של המקרה, באופן שהצדק לא רק ייעשה, כי אם גם ייראה.
4, כאשר מבקשים לתקן כתבי טענות, ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית המשפט. הראשונה האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון. השניה – אם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.
ראו לענין זה פסק הדין שמעון שלוסמן[1. דב"ע נה/3-115 שמעון שלוסמן נ' צים חברת השיט הישראלית בע"מ, 2.10.95 ראו עוד: ע"ע 391/99 אלי שניידר ואח' נ' נתיבי נפט בע"מ, 9.5.02; דב"ע שן/3-23 מדינת ישראל נ' יורם מלמן, פד"ע כא 360; דב"ע מח/3-116 אלי פרידמן נ' תדיראן ושירותים בע"מ, 18.4.89].
5, אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר.
ראו פסק הדין בענין שמעון שלוסמן[1. דב"ע נה/3-115 לעיל – סעיף 8 לפסק הדין וההפניות שם] .
6. כאשר הנוסח המתוקן של כתב הטענות יסייע לבית הדין לברר את הפלוגתא האמיתית העומדת לדיון, גם אם נגרם עוול לצד שכנגד הניתן לתיקון על ידי פסיקת הוצאות, יתיר בית הדין את התיקון.
ראו לענין זה פסק הדין יורם מלמן[1. דב"ע שן/3-23 מדינת ישראל נ' יורם מלמן, פד"ע כא 360; דב"ע נה/0-288 המוסד לביטוח לאומי נ' שמחה גלר, 3.3.97].
7. בדרך כלל תהא גישתם של בתי הדין לעבודה גמישה יותר ביחס לאפשרות לתיקון כתבי הטענות, על פני זו של בתי המשפט האזרחיים.
ראו פסק הדין רחל לוי[1. ע"ע 300166/97 רחל לוי נ' ועד חקלאי בית יצחק, 14.4.99].
8.. בפרט כאשר מדובר בתביעות מתחום הביטחון הסוציאלי או תביעות של עובדים דלי אמצעים המנסים לממש חוקי מגן.
ראו פסק הדין אסטראק בע"מ[1. ע"ע 657/09 CHENGJIN ZHAO ואח' נ' אסטראטק בע"מ, 25.3.10].
9. ואולם, אחד מכללי היסוד הוא כי אין להיעתר לבקשת תיקון, כאשר התיקון יקפח בעל דין יריב ויפגע בו שלא כדין.
ראו לענין זה פסק הדין בענין פאני קייטנברג[1. דב"ע שנ/3-10 שופרסל בע"מ נ' פאני קייטנברג, פד"ע כב 22].
11. יתכן והאישור לתיקון כתב טענות ינתן באופן מסוייג.
ראו פסק הדין בענין עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ[1. דב"ע 3-12/98 לעיל].
12. בקשה להרחבת הסעד תיענה בדרך כלל ברוחב יד, מתוך כוונה להביא את הצדדים לסיים לחלוטין את הסכסוך שביניהם.
ראו פסק הדין בענין סלים דנגור[1. רע"א 2345/98 סלים דנגור ואח' נ' חנוך ליבנה ואח', פ"ד נב(3) 427 – ראו סעיף 7 לפסק הדין].
מראה מקום
