נושאים מרכזיים לדיון

1. איסור הפליה בקבלה לעבודה לאדם שאינו מסכים לעבוד ביום המנוחה בשל מצוות דתו
2. תמיכה בתצהיר
3. איסור פיטורי עובד שאינו מסכים לעבוד ביום המנוחה
4. חובת ביצוע התאמות

הוראת חוק

• חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951

• איסור הפליה
• 9ג. (א)  לא יסרב הזקוק לעובד לקבל אדם לעבודה בשל כך בלבד שהוא הודיע עם קבלתו לעבודה שאינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית על פי איסור שבמצוות דתו שאותן הוא מקיים, ולא ידרוש ממנו ליתן התחייבות לעבוד בימי המנוחה השבועית כתנאי לקבלתו לעבודה.

פירוט הכללים

א. איסור הפליה בקבלה לעבודה לאדם שאינו מסכים לעבוד ביום המנוחה בשל מצוות דתו.

החוק אוסר על מעסיק לסרב לקבל אדם לעבודה בשל כך בלבד שהוא הודיע עם קבלתו לעבודה שאינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית על פי איסור שבמצוות דתו שאותן הוא מקיים.

כן החוק אוסר על מעסיק לדרוש מהעובד לתת התחייבות לעבוד בימי המנוחה השבועית כתנאי לקבלתו לעבודה.

בהתאם לחוק, מעסיק רשאי לדרוש ממועמד לעבודה שהודיע לו שאינו מסכים לעבוד ביום המנוחה שימסור לו, לא יאוחר משבעה ימים מיום הדרישה, תצהיר כדין בו הפרטים המבססים את הודעתו ובכללם פרטים המעידים על הכרתו הדתית ועל קיום מצוות דתו, ואם הוא יהודי – שהוא גם שומר על כשרות בביתו ומחוצה לו ואינו נוסע בשבת.

מראה מקום