ניהול הדיון ודחייתו, עדים, עדויות וראיות

עדים ועדויות

ניהול הדיון – כללי:

1. עמדת המחוקק ומחוקק המשנה הינה כי סדר הדין בבית הדין לעבודה יהיה גמיש ופשוט, כאשר פגם פרוצדורלי לא יפגע בזכות החוקתית למיצוי הדין.

ראו פסק הדין בענין רולס יוסף בע"מ אדריכלים¹

ב. הגם שמכוח סעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969, בית הדין אינו כפוף לדיני הראיות, למעט בדיון בהליכים פליליים, בית הדין ראה עצמו קשור לעקרונות הצדק שבדיני הראיות .

ראו פסק הדין לאה מירון²

ג. הלכה זו מאפשרת גמישות בהבאת הראיות, ומשקלן מוכרע על ידי בתי הדין.

ראו החלטה בענין אורה אל בוחר³.

ד. גמישות זו בולטת במיוחד בתביעה מתחום הבטחון הסוציאלי כך שבמקרה של ספק בתביעה אל מול המוסד לביטוח לאומי "יש לפרשו לטובת המבוטח".

ראו ענין שלומית רז⁴.

ה מאידך גיסא, נדרשת זהירות יתרה נוכח השלכות הרוחב העשויות להיות לכל קביעה פרשנית כזו.

ראו בג"ץ פלונית⁵.

ו. כאשר יש עמימות ראייתית, היא פועלת לרעת מי שהמידע מצוי באופן בלעדי אצלו.

ראו פסק הדין בענין מיכאל לוטן⁶.

ז. קביעה בדבר קבילותן של הראיות מוטלת כמעט כולה על כתפי הערכאה הדיונית.

ראו פסק הדין בענין רון קמפינסקי⁷.

ח. החקירה הנגדית היא כלי חשוב לקביעת תשתית עובדתית, ואין לותר עליה בנקל ולפסוק על פי מסמכים בלבד.

ראו פסק הדין בענין משה שמיר⁸.

ט. שעה שמתגלה מחלוקת עובדתית, אין לערוך "קיצורי דרך" של ויתור על חקירת המצהירים והבאת עדים. דרך כזאת תיתכן רק מקום בו המחלוקת היא משפטית.

ראו פסק הדין אבו רוקון פהים⁹.

נטל הראיה בתביעות המתנהלות בבית הדין לעבודה:

א. הנטל הראיתי בתביעות המתנהלות בבית הדין לעבודה יכול שיושפע מאופי התובענה.

כך, בתביעות הקשורות בעבודה בשעות נוספות, יש להתחשב במטלות חוקיות שהוטלו על המעסיק לערוך תלוש שכר מפורט לעובד, ובשאלה עד כמה עמד בהן. כפי שעולה מתיקון לחוק הגנת השכר, (תיקון מס' 24), התשס"ח – 2008

בהטרדה מינית בעבודה או לחילופין בתביעות הקשורות בהפליה בעבודה, הנטל הראיתי המוטל על כתפי התובע או התובעת קטן יותר. ראו לענין זה פסק הדין בענין פלונית¹⁰.

ב. כאשר מעסיק דורש מעובד או ממועמד לעבודה למסור לו פרטים לגבי עניין האסור בהפליה (למשל : גיל) על המעסיק מוטל נטל ההוכחה להראות כי דרישתו היתה לגיטימית ועניינית ושהיא לא נועדה ליצירת הפליה אסורה במקום העבודה.

ראו חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 15) התש"ע – 2010, ס"ח 566.

ג. לעיתים בית הדין נדרש לערוך איזון בין הזכות להגנת הפרטיות לזכותו של בעל דין להביא את ראיותיו לפני בית הדין.

ראו פסק הדין בענין מרדכי אלפריח¹¹.

ד. לעיתים, יתכן ויוטל על בעל דין נטל ראיתי מיוחד. למשל אם בעל דין טוען נגד חברו טענת רמייה (הטעיה) או ביצוע עבירה פלילית.

ראו פסק הדין בענין הספקה חברה מרכזית לחקלאים בע"מ (בפירוק)¹².

ה. בית הדין יסיק את המסקנות בשקלו את הראיות שהוגשו ועל פי העולה מהדברים; אין זה הכרחי, כי שופט יכתוב בפסק דינו דווקא את המלים המפורשות; אין כל פגם כאשר מניסוח הדברים עולה ברורות, מה הגרסה, אותה מקבל בית המשפט כאמינה, ואין הוא מחויב לנסח את דבריו בנחרצות.

ראו פסק הדין בענין יונה בצלאלי¹³.

ו. בבית הדין לעבודה לא שללו שימוש בראיות שהושגו בתחבולה, ובלבד שזו לא שללה את רצונו החופשי של מי שנוגע לאותה הראיה.

כך למשל בעניינו של המבוטח ידידיה דוד¹⁴.

ז. מקום שמדובר בנורמות חדשות שניתנו בפסיקה חדשה, ויש בהן כדי להשפיע, למשל לענין שינוי פנסיה של עמיתי קופת הפנסיה למפרע, נפסק בבית המשפט העליון כי אינטרס הסתמכות משמעותי יכול שיביא לביטול תחולת ההלכה למפרע.

ראו בג"ץ מרק פיורסט¹⁵.

הימנעות מהליכי סרק ומעינוי דין :

א. גמישות סדר הדין בבית הדין לעבודה נועדה לאפשר לצדדים ליחסי העבודה למצות במלואן את הזכויות והחובות הנובעים מיחסי העבודה, בין שהן מושתתות על חוק ובין שמקורן בהסכם קיבוצי, בהסכם אישי או בכל נורמה משפטית אחרת.

ראו פסק הדין בענין משה בכר¹⁶.

ב. בצד מטרה זו קיימת חשיבות רבה להקפדה על כך שההליכים לא יהפכו להליכי סרק מכל סיבה שהיא, שכן אז יכבד ניהול הדיון ותפגע מלאכתו הסדירה של בית הדין.

ראו פסק הדין בענין משה בכר¹⁷.

ג. בית הדין לעבודה לא ייזקק לדיון בסוגיות תיאורטיות ובמקרה של חשש לעיסוק בסוגיות כאלו, יבדוק את היקף הסכסוך ומה השלכותיו, ובהתאם יחליט אם יש מקום לעסוק בסכסוך שהונח לפניו.

ראו פסק הדין בענין הממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים¹⁸.

ד. ראוי כי בית הדין לעבודה יישם את עקרון תום הלב גם בתחום הדיוני.

ראו פסק הדין בענין א. בטחון אזרחי בע"מ¹⁹.

ה. עקרון תום הלב חל בבית הדין לעבודה גם על זכויות דיוניות.

ראו פסק הדין בענין עמיר רונן²⁰.

ו. מערכת שיפוטית לא תוכל לשאת משיכת הליכים שיפוטיים ללא סוף תוך ניצול לרעה של סדרי הדין ובזבוז משאביה. תהליך עשיית הצדק איננו שייך רק למתדיין בודד במנותק מהאינטרסים של יריביו, וזכות הגישה לבית–המשפט לא כוללת בחובה את הכוח לפגוע מעבר למידה הראויה באינטרסים לגיטימיים של בעל–הדין שכנגד.

ראו פסק דינו של בית המשפט העליון בענין טובה וייס²¹.

ז. אי עמידה בזמנים שקבע בית הדין פוגעת קשה בצד שכנגד. ואולם, כאשר סבר בית הדין הארצי שחסימת הצד המאחר מלהגיש ראיותיו היא קשה וקיצונית הטיל הוצאות כבדות (7,000 ₪) על הצד המאחר שגרם בהתנהלותו לעיכוב הדיון ואפשר לו להגיש ראיותיו.

ראו פסק הדין בענין רשף בטחון (1993) בע"מ²².

ח. כדי למנוע עינויי דין ראוי כי לא יירתע בית הדין לעבודה מלהסיר מעליו מגבלות בתחום דיני הראיות ולפעול במקרים הראויים גם בדרך שאינה שגרתית בכל הנוגע לסדרי דין, הכל מתוך שמירה על עקרונות הצדק הראייתי והפרוצדורלי. בפרט בנוגע לדיונים דחופים ולמתן סעדים זמניים.

ראו בספרו של השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 12 עמ' 9.

ט. יש ליתן את הדעת לכך כי הדברים חמורים כפל כפליים שעה שמדובר בפיטורי עובד אשר חודשים ארוכים לא יודע אם בית הדין יקבל את טענותיו לגופן ויאפשר לו לשוב למקום עבודתו אם לאו.

ראו פסק הדין ראובן אפשטיין²³.

י. השאיפה לסיים סכסוכים בדרכי שלום מביאה את בית הדין לעבודה להפנות את הצדדים לעיתים קרובות להליך גישור.

יא. אין לקבל טענה לפיה הפנייה להליך כזה היא בכפייה או מתוך לחץ ופחד מבית הדין, שכן הליך הגישור בא לסייע לשני הצדדים לסכסוך.

ראו בספרו של השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 12 עמ' 9 ה"ש 34 וההפניות שם.

אימוץ כלי עזר פרוצדוראלי מתקנות סדר הדין האזרחי:

א. כאשר בית הדין נזקק לכלי עזר מסדר הדין האזרחי, שאינו מופיע בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991 יאמץ הוא כלי עזר זה במלואו, על כל ההוראות הרלוונטיות, מתוך תקנות סדר הדין האזרחי.

ראו פסק הדין בענין פרלה²⁴

ב. בית הדין יעשה כן בשינויים המחויבים ובכפוף לקביעה אחרת של בית הדין "אם ראה לעשות כן לצורך פישוט הדיון, הקלתו ועשייתי משפט צדק".

ראו פסק הדין בענין אחמד רדאידה ואח'²⁵.

ג. בבתי הדין לעבודה מבקשים לאזן בין זכויות הצדדים ולהביא לכך שהשימוש בסדרי הדין ייעשה בתום לב.

ראו פסק הדין בענין א. בטחון אזרחי בע"מ²⁶.

ד. כך אין מחלוקת כי בית הדין לעבודה מוסמך מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1933 לאמץ את ההליך של הודעה לצד שלישי.

ראו עניין שלמה בלנגה²⁷.

ה. בעשותו כן יקפיד בית הדין שלא לחרוג מתחום סמכותו העניינית ולא יתיר משלוח הודעה כזו כאשר הסכסוך נשוא מסירת ההודעה לצד שלישי אינו מצוי בסכמות בית הדין.

ראו פסק הדין אחמד רדאידה[1. דב"ע נו0-301/ המוסד לביטוח לאומי נ' רדאידה ואח', פ"ד לא(1998) 402].

ו. בית הדין אינו רשאי להסתמך על סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה ולנהוג בדרך הנראית לו חשובה לעשיית משפט צדק מקום שקיימת הוראה של סדרי דין בתקנות בית הדין לעבודה ( סדרי דין) תשנ"ב – 1991.

ראו בספרו של השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 12 עמ' 11.

ז. בתי הדין לעבודה אימצו את ההליך של המרצת פתיחה ובלבד שניתנה לצדדים הזדמנות נאותה להציג את טיעוניהם.

האמור נקבע בפסק הדין בענין ארגון עובדי בנק המזרחי המאוחד בע"מ²⁸.

ח. משאימצו בתי הדין לעבודה את ההליכים של "המרצות" ושל "הגשת בקשות בכתב" יש לאמץ גם את "זכות התשובה" של הצד שכנגד, ואין להחליט מבלי ליתן לצד שכנגד הזדמנות להגיב, ולעיתים גם לצרף תצהיר תומך.

ראו פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין עלי אבו גריבאן²⁹.

ט. זכות הטיעון (התגובה) של צד בהליך הינה זכות בסיסית.

בענין זה ראו פסק הדין בן בטחון (1989) בע"מ³⁰.

י. נוהג נוסף שאימץ בית הדין לעבודה מתקנות סדר הדין האזרחי הוא הגשת בקשה בכתב בהתאם לסדרי הדין הקבועים לעניין בקשות על פי תקנות סדר הדין האזרחי.

ראו בספרו של השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 12 עמ' 12 ה"ש 43 וההפניות שם.

יא. עם זאת, אין בבית הדין לעבודה הכרח לתמוך בכל מקרה את הבקשה בתצהיר, בפרט כאשר הבקשה נסמכת על עובדות אשר אינן שנויות במחלוקת .

ראו החלטה בענין ג'מיל מוצטפא חסן פיפי³¹.

יב. בקשה שהוגשה לבית הדין תידון על פי מהותה ולא על פי הכינוי שבה הכתיר אותה המבקש.

ראו פסק הדין בענין קוינאמטיק קנדה אינק³².

דחיפות הדיון ודחיית מועדים:

א. מאחר שבתי הדין לעבודה הוקמו בין השאר לשם מציאת פתרונות מהירים לסכסוכים משפטיים, יש להקפיד הקפדה יתרה לעניין הדחיות בשמיעת המשפט. לעיתים יש וקיימת הוראה מפורשת הנוגעת לדחיפות הדיון.

ראו פסק הדין בענין עדינה לוין³³.

ב. לעיתים דחיפות הדיון עולה מאליה, בהתחשב באופיו. כך, ראוי לדון בדחיפות מיוחדת בבקשות לסעדים זמניים, בסכסוכים קיבוציים, בצווים למניעת פיטורים, בגביית עדות מוקדמת מעובדים זרים.

ראו פסק הדין בענין בוקה ולריו³⁴ באותו ענין דובר בגביית עדות מוקדמת מעובד זר, בית הדין הטעים כי במסגרת השיקולים והאיזונים הנדרשים להחשת הדיון, יבחן בית הדין האזורי, האם נתון העובד הזר לצו הרחקה או לצו גירוש, שאז יעשה כל הנדרש והאפשרי להחיש את קיום הדיון בהליך גופו. אם אין ניתן לעשות כן, יורה בית הדין על גביית עדות מוקדמת של העובד הזר ללא שיהוי.

ג. עובד זר הצפוי להיות מגורש מישראל רשאי להגיש בקשה לשמוע את עדותו על אתר בהליך של גביית עדות מוקדמת ודין בקשתו להתקבל.

ראו פסק הדין בענין עדה שנון³⁵

ד. ואולם, אין מקום לקיים את הדיון כולו טרם מועד הגירוש.

ראו לענין זה פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בת"א בענין רובינוס אבלינה³⁶

ה. הלכה היא כי אין ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות ביניים בעלות אופי דיוני אותן מקבלת הערכאה הדיונית בפניה פרושה יריעת ההתדיינות בין הצדדים. על כן, אם החליט בית הדין האזורי או הרשם לדחות את הדיון או לסרב לבקשת דחייה, לא בנקל תיאות ערכאת הערעור להתערב בהחלטתו.

ראו למשל : פסק הדין בענין מנחם אהרנפלד ואח'³⁷.

ו. בית הדין איננו מחויב לדחות את הדיון כל אימת ששני בעלי הדין מסכימים לכך. אין לצאת מהנחה שבקשת דחיה מוסכמת תיענה.

ראו פסק הדין בענין סלימאן סלמאן ואח'³⁸.

איפוק וריסון בניהול הדיון:

א. בית הדין מוסמך לחייב ב"כ בהוצאות אישיות על התנהלות חריגה בלתי ראויה במהלך הדיון. העובדה, כי ביחס שבין ב"כ הצדדים רשאי עו"ד הנפגע מחברו, לפנות בתלונה ללשכת עורכי הדין, אינה מעלה ומורידה לעניין עצם סמכות בית הדין לחייב בהוצאות אישיות. ובלבד שתינתן התראה על כך ותמוצה זכות הטיעון של המותרה.

ראו פסק הדין בענין עו"ד יוסף ארנון³⁹ עוד נפסק כי החיוב בהוצאות אישיות אינו חייב להיעשות בסיום הדיון, אלא יכול שיעשה בהחלטה לאחר מכן.

ב. איפוק ריסון עצמי ומידות כבוד ודרך ארץ הינם יסודות חיוניים ביחסים ההדדיים שבין שופט לעורך דין.

ראו פסק הדין בענין גבריאל בן יוסף⁴⁰.

תצהירים במקום עדויות ראשיות :

א. מכוח סמכותו לפי סעיף 18(ד) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 וכדי לפשט את הדיון או להקל עליו, רשאי בית הדין להחליט כי העדויות מטעם הצדדים יוגשו בתצהירים.

ראו פסק הדין ועד עובדי קו אוטובוס תל ליטוינסקי (1963) בע"מ⁴¹.

ב. השימוש בסמכות זו נעשה גם על מנת להתוות את מהלך הדיון למנוע בכך הפתעות מהצדדים בתחום הראיות וסדרי הדין.

ראו פסק הדין בענין קרול שוורץ⁴².

ג. משצורפו המסמכים לתצהיר מהווים הם ראיה לכל דבר ועניין, ואין צורך להגיש בקשה נוספת להגשתם, אלא אם כן מתנגד הצד שכנגד להגשתם ומגיש בקשה מתאימה בהתאם. כל עוד לא הוגשה בקשה כאמור, על כל המשתמע מכך, שתיקת הצד שכנגד אכן מהווה הסכמה, והמסמכים המצורפים לתצהיר מהווים ראיות קבילות וכשרות לכל דבר ועניין.

ראו פסק הדין בענין ז'קלין סבירו⁴³.

ד. ככל שקיימת התנגדות להגשת המסמכים היא צריכה להישמע במפורש.

ראו פסק הדין פלוני⁴⁴

ה. החלטה שלא לאפשר העדת צד שלא הגיש תצהיר היא בגדר החלטה סבירה.

ראו פסק הדין בענין שמעון ריבין⁴⁵.

ו. כאשר מדובר בצד שאינו מיוצג על ידי פרקליט אין לחייבו להגיש תצהיר.

ראו בספרו של השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 12 עמ' 17.

ז. בית הדין נוהג לחייב את הצדדים להגיש תצהירים גם של העדים מטעמם. במקרים אלו, על בעל הדין באמצעות פרקליטו לעשות כל שביכולתו כדי להשיג תצהיר מטעם העד, ואם לא הצליח, יגיש בקשה לבית הדין להתיר העדתו של העד ללא תצהיר, באמצעות זימונו לעדות בידי בית הדין.

ח. בקשה כזו יש להגיש עד למועד שבו חויב בעל הדין להגיש את תצהיריו. כל איחור בהגשת הבקשה יחייב הגשת בקשה מתאימה להארכת מועד.

ט. במועד הגשת הבקשה, יגלה הצד שמבקש את העדת העד מהי מטרת העדתו ומה פרטי עדותו הצפויה. זאת כדי לאפשר לבית הדין ולצד שכנגד לבחון אם בכלל ועד כמה יש צורך באותה עדות לבירור הסוגיה שבמחלוקת.

ראו פסק הדין בענין עניא צביון⁴⁶.

י. המבקש להזמין לעדות "מקבל החלטה מינהלית", יפרט את הנושאים הנדרשים לעדות, ומה הטעם המחייב את הזמנתו אישית ומדוע אין להסתפק בתצהיר או בעדות אחרת.

ראו פסק הדין בענין נאיל דרוואשה⁴⁷.

יא. בית הדין יורה על הזמנתו של העד לאחר שנתן דעתו לנימוקי הבקשה ולאחר ששוכנע כי לשם גילוי האמת אין די בחומר שהובא לפניו.

ראו פסק הדין בענין נאיל דרוואשה⁴⁸.

יב. אי הגשת התצהיר במועדו אין דינו כדין אי התייצבות לדיון אלא כדין ויתור על השמעת עדותו של אותו עד כך שאם לא הוגש במועד תצהיר עדות, רשאי בית הדין לדון בענין ללא אותה עדות.

ראו פסק הדין אסתר גורה⁴⁹.

יג. גם אם כלל לא הוגשו תצהירים מטעמו של הנתבע אין מקום ליתן פסק דין נגדו בטרם יושמעו הראיות שכן נתבע רשאי להוכיח כי אין ממש בטענות התובע מעדות התובע עצמו וממסמכים שיוגשו באמצעותו.

ראו פסק הדין שמעון ראם⁵⁰.

יד. לא כך הוא מקום שמדובר בתובע. משלא הגיש את תצהירי עדיו, אף שבית הדין חייב אותו לעשות כן, יש לראותו כמי שבחר שלא להביא ראיות לפני בית הדין ותביעתו תידון לכישלון.

טו. ואולם, ניתן להמשיך בהליך שעה שבתיק בית הדין כבר מונחים מסמכים היכולים כשלעצמם לבסס עילת תביעה.

ראו פסק הדין בענין גורסים איליה⁵¹.

טז. בית הדין יביא בחשבון את ייחודם של הנושאים העומדים לפניו לדיון וכך גם את הנטלים הקבועים בחוק להוכחתם.

ראו בספרו של השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 12 עמ' 18.

יז. בעוד שבהליך דיוני רגיל נדרשת זמינות מצד המצהיר להיחקר, ובהעדרה – התצהיר נפסל כראיה, הרי שבהליכי ביניים, בבקשות בכתב, ובבקשה לרשות להגן זמינות זו של המצהיר אינה מתחייבת כתנאי בל-יעבור לקבילות התצהיר וכן קיים משקל יחסי לתוכנו.

ראו פסק דינו של בית המשפט העליון בענין עזבון המנוח ציון כהן ז"ל⁵². בית המשפט העליון הוסיף כי אבחנה זו, מובילה את ביהמ"ש למסקנה, כי בהליכי ביניים שאינם חורצים את גורל המשפט, עשוי התצהיר לשמש נדבך ראייתי גם בלא זמינות עורכו לחקירה וזאת – בהתקיים נסיבות המצדיקות ויתור על חקירה כאמור.

יח. כאשר מדובר בתצהיר, הכוונה היא לתצהיר אמיתי ולא מסמך הנחזה להיות תצהיר. הגשת תצהיר פגום אינה אלא בבחינת מצג שווא, שדי בו כדי להביא לדחיית התביעה. הכוונה לתצהיר שלא ניתן כדין בכלל.

ראו פסק הדין בענין גורסים איליה⁵³.

יט. תצהיר עדות ראשית הינו בגדר ראיה לכאורה לאמיתות תוכנו ותופס מקום מרכזי במסגרת הבאת הראיות בהליך המשפטי. נוכח חשיבותו של התצהיר והיותו בגדר עדות ראשית על כל המשתמע מכך, אין להקל ראש בדרישה לפיה על נותן התצהיר להיות מודע לתוכנו, להסכים לו ולחתום עליו לאחר שהוזהר כדין.

ראו החלטה בענין שחף אבטחה ואח'⁵⁴.

כ. בהתאם, ככל שמסתבר שנותן התצהיר חתם עליו מבלי שידע על מה חתם – הלכה פסוקה היא כי אין ערך כלשהו לתצהיר.

ראו פסק דינו של בית המשפט העליון בנק אגוד לישראל בע"מ⁵⁵.

כא. עם זאת פסילתו של התצהיר אין משמעה כי המערער אינו רשאי להשמיע את גרסתו העובדתית בפני בית הדין בדרך אחרת, דוגמת חקירה ראשית ושמיעת עדותו בעל פה. בכך אמנם יגרום המערער לשינוי דרך ניהול ההליך שנקבעה על ידי בית הדין ולהארכת הדיון שלא לצורך, אך מחדלו ניתן לפיצוי בהוצאות ואינו אמור להביא לדחייה מוחלטת של התביעה.

ראו פסק הדין מוחמד אדם מהדי מוחמד⁵⁶ באותו מקרה הדיון הוחזר לבית הדין האזורי לשמיעת עדות המערער בחקירה ראשית בעל פה.

כב. החובה להגיש תצהירים נועדה למנוע הליך משפטי המתנהל "בערפל של עובדות".

ראו פסק הדין בענין מזרחי רפאל⁵⁷.

כג. כאשר נוקטים דרך דיונית של הגשת תצהירים חובה להקפיד על דרישות פורמאליות. על כן אין להניח כי בית הדין יאשר שאימות דרך פקסימליה הינו תקין.

ראו בספרו של השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 12 עמ' 20.

כד. ואולם, כאשר מדובר בתביעות של מהגרי עבודה קבע בית הדין הארצי לעבודה שלעתים יתיר הסתמכות גם על תצהיר פגום, ובלבד שהמצהיר יתייצב להיחקר על תצהירו.

כה. עת מהגר עבודה מתגורר רחוק ממקום שגרירות ישראלית במולדתו או כאשר חתימת התצהיר לפי הדין כרוכה בהוצאות משמעותיות או כאשר הדבר נדרש לעשיית משפט צדק, ניתן לקבל "תצהיר" פגום לתיק בית הדין, ובלבד שבחקירה הנגדית יאשר את תוכן הצהרתו וחתימתו.

ראו פסק הדין בענין נמלי סלאח⁵⁸.

כו. הגשת תצהיר משלים של הנתבעת לאחר פתיחת הראיות אינה דבר שיינתן בנקל, אם יתיר בית הדין את ההגשה, הוא יעשה כן בכפוף להטלת הוצאות ממשיות ותוך חתירה לעשות משפט צדק.

ראו פסק הדין בענין שנאון מרפאת שיניים בע"מ⁵⁹.

כז. בהליך פלילי המתנהל בבית הדין לעבודה יחולו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בהליכים פליליים בבתי המשפט. הוא גם הדין לעניין הערעור הפלילי בבית הדין הארצי לעבודה.

ראו עניין גוד נייט סנטר ואח'⁶⁰.

כח. משכך, גם הודיה של נאשם תוגש בבית הדין לעבודה, ובית הדין ינקוט גישה מרחיבה המאפשרת זאת, גם כשההודיה ניתנה בעל פה ולא רק כזו שניתנה בכתב.

ראו פסק הדין בענין ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ⁶¹.

כט. מקום שמונה יועץ רפואי בהתאם להנחיות בסוגיה זו, חוות דעתו מהווה סוף פסוק בשלב הגשת ראיות בענין הרפואי שהתעורר.

ראו פסק הדין בענין שרה טורק⁶²

נהלי ההודעה על מועד הדיון:

א. תקנה 47 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 עניינה ב "הודעה על תאריך הדיון".

זו לשון התקנה:

הודעה על תאריך הדיון

הודעה על התאריך שנקבע לדיון תישלח לבעלי הדין שלושים ימים לפחות לפני התאריך, זולת אם נראה הענין לשופט או לרשם דחוף.

ב. בית הדין לעבודה רשאי לקבוע סדרי מועדים דחופים מקום שנוכח לדעת שמדובר בהליך המתעכב זמן רב. במקרה כזה, בעל דין לא יוכל להשיג על קיום הדיונים במועד שנקבע.

ראו בספרו של השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 12 עמ' 21.

ג. כאשר השופט מודיע על התאריך לבעלי הדין כשהם מתייצבים לפניו, אין חובה להמציא להם הזמנה נוספת.

ראו פסק הדין זאוגו טגו⁶³.

ד. הכלל הוא שעל בית הדין לקיים דיון במעמד שני הצדדים למעט כאשר קיימת הוראה חוקית מיוחדת המורה אחרת.

ראו ענין רונן חייט ואח'⁶⁴.

ה. די אם בעל הדין יוזמן לפי הכתובת המצויה בתיק בית הדין.

ראו בספרו של השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 12 עמ' 22.

ו. לא די בטענה לפיה מתגורר אדם זמנית בכתובת אחרת כדי לקבוע שההמצאה לאשתו בכתובתם המשותפת, לאו המצאה היא.

ראו בג"ץ ענת ברוך אל ואח'⁶⁵ .

ז. העתקי אישור משלוח בדואר רשום ומידע מהאינטרנט המעיד על המצאה, מספקים כראיה לכאורה לביצוע מסירה של החלטת רשות.

ראו פסק הדין בענין‏ רחביה כלאף⁶⁶.

‏ התרת חקירה על תצהיר:

א. דרך המלך בבתי הדין לעבודה הינה להרשות חקירה על תצהיר, שכן לא תמיד די בהתרשמות בית הדין מהאמור בתצהיר, ורשאי בעל הדין שכנגד לנסות ולערער את גרסתו של המצהיר ואף להוכיח באמצעותו את גרסתו הוא.

ראו פסק הדין בענין מזל בוקובזה⁶⁷.

ב. למעט במקרים חריגים ויוצאים מהכלל, אשר הסבר נאות חייב לבוא בצידן, יש להרשות חקירה על תצהיר בכל השאלות הרלבנטיות לנושא.

ראו פסק הדין בענין מזל בוקובזה⁶⁸.

ג. חקירה נגדית היא מהזכויות המהותיות של בעל דין, במהלכה מתרשם בית הדין באופן ישיר ובלתי אמצעי מהעד. קיומה של חקירה נגדית בדרך של התכתבות מסכל את תכליתה ומטרתה של החקירה הנגדית. ניתן לחרוג מהכלל רק בהתקיים נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן.

ראו פסק הדין בעניינה של נוריאל שושני⁶⁹.

ד. סדר הבאת העדים לחקירתם נתון דרך כלל לשיקול דעת הצדדים. בית הדין רשאי לדרוש ביוזמתו כי בעל דין, לרבות עד מרכזי, יעיד ראשון כדי לבדוק טוב יותר את מהימנות העדים.

ראו בספרו של השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 12 עמ' 23.

ה. שגיאה "בסדר העדים" איננה פוסלת את ההליך.

ראו פסק הדין בענין מוחמד עליאן⁷⁰.

ו. מקום שיש צורך לזמן מתורגמן לתרגום חקירת עדים או בעלי הדין, עדיף כי הזימון יעשה על ידי בית הדין. בית הדין רשאי להטיל את הוצאות התרגום על בעלי הדין או על אחד מהם במועד מתן פסק הדין.

ראו פסק הדין בענין חברת א. דורי, חברה לעבודות הנדסיים בע"מ⁷¹.

ז. עד אינו רשאי להימנע מלענות על שאלות העלולות להפלילו. זכות השתיקה במקרים של חשש מהפללה עצמית לא חלה אלא במשפט פלילי. בהליך אזרחי הדבר נתון לשיקול דעתו של בית הדין.

ראו פסק הדין נצחיה אביב⁷².

ח. הסדר דיוני לפיו הדיון ינוהל על סמך עדויות וראיות בכתב ללא שמיעת עדויות אינו בהכרח פסול ובדרך כלל יכובד. עם זאת, על בית הדין לבחון האם המקרה שבפניו עומד באמות המידה המכשירות הסדר דיוני כזה.

האמור נקבע בפסק הדין בענין ד"ר ראובן רגב⁷³ בית הדין הוסיף כי דרך המלך לבירור תביעה המחייבת הכרעה בטענות עובדתיות היא שמיעת ראיות וחקירת עדים; מאחר שבאותו מקרה עלו שאלות עובדתיות אך לא התקיימו הוכחות, בוטל פסק הדין והתיק הוחזר לבית הדין האזורי לניהול הוכחות.

ט. ככלל ייעתר בית הדין לבקשתו של בעל דין כי עד של הצד שכנגד ייחקר על תצהיר שהגיש.

ראו פסק הדין בענין כפר שמואל מושב עובדים של העובד הציוני להתיישבות שיתופית בע"מ⁷⁴.

י. השופט מחויב בכבודו של כל אדם, לרבות כבודו של עד, ועליו למנוע חקירה ש"אינה הוגנת" או "שיש בה משום עלבון, הפחדה, התעיה או ביוש שאינם לעניין ואינם הוגנים".

ראו בג"ץ גד צירינסקי⁷⁵.

יא. במקרים מסוימים תוגבל החקירה גם בהליך העיקרי. כך לדוגמא, בתביעות הנוגעות להטרדה מינית תוגבל החקירה למען שמירת כבוד המתלוננת (התובעת).

ראו פסק הדין בענין פלונית⁷⁶.

יב. בשקלו אם להתיר חקירה על תצהיר יתחשב בית הדין בסוג ההליך שכן אין דומה עתירה לסעד זמני או ארעי לתובענה עיקרית.

ראו פסק דינו של בית המשפט העליון בענין עזבון המנוח ציון כהן ז"ל⁷⁷.

יג. גם כשמוגש תצהיר בבקשה בעלת אופי פרוצדוראלי כמו למשל, בקשה להארכת מועד בבקשה, דרך המלך היא להרשות זכות חקירה על התצהיר התומך בה.

ראו פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין צבי יעקובי⁷⁸.

יד. על-פי ההלכה הפסוקה, היתר למתן עדות באמצעות VIDEO CONFERENCE יינתן באופן חריג ורק כאשר קיימת סיבה טובה המונעת את בואו של העד לחקירה בישראל.

ראו פסק דינו של בית המשפט העליון בענין אלי רייפמן⁷⁹.

טו. הפרקטיקה המקובלת היא כי צד שהגיש תצהיר ידאג כי העד יתייצב לחקירה נגדית על תצהירו במועד שנקבע לשמיעת הבקשה או ההוכחות. מצבו הכלכלי של בעל דין או הימצאות מחוץ לתחום השיפוט, אינו מהווה ככלל טעם מספיק למתן פטור מחקירה על התצהיר.

ראו פסק הדין בענין גורסים איליה⁸⁰.

טז. על בעל דין להודיע לבית הדין ולבעל הדין שכנגד על רצונו כי ייחקר מצהיר זה או אחר כקבוע בתקנה 118(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991.

ראו פסק הדין בענין משה נגבי⁸¹.

יז. נוהג כזה יש בו כדי לחסוך תקלות פרוצדורליות.

ראו בספרו של השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 12 עמ' 26.

יח. היעדר הזדמנות להכנת חקירה על תצהירי העדים או מקצתם הוא בבחינת טעם המחייב דחיה של הדיון. אין לאלץ צד לחקור על תצהיר שהוא אינו מודע לתוכנו.

ראו פסק דינו של בית הדין הארצי בענין פרחיה שריקי⁸².

יט. היעדר חקירה על פרט מהותי/מרכזי בתצהיר עלול להפרש כחיזוק לדברי העד שעליהם לא נחקר, אלא אם כן נמצאה סיבה הגיונית להיעדר חקירה.

ראו פסק הדין בענין פלאפון תקשורת בע"מ⁸³.

כ. תצהירים שהוגשו באיחור לא יתקבלו כראיה, אלא אם כן התיר בית הדין להאריך המועד להגשתם. מכיוון שמדובר בהארכת מועד שקבע בית הדין, אין דרישה לקיומו של טעם מיוחד להארכתו.

ראו בספרו של השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 12 עמ' 27.

כא. בית הדין נוהג לעיתים להביע את מורת רוחו על האיחור בהגשת תצהיר בפסיקת הוצאות.

ראו פסק הדין ש.ש. דובשנית בע"מ⁸⁴.

כב. ניתן לאפשר לצד להביא ראיותיו גם באיחור, תוך חיובו בהוצאות נאותות לצד שכנגד, אך זאת תוך שקילת כל מקרה לגופו.

ראו פסק הדין בענין מישל לנקרי⁸⁵.

כג. צדדים רשאים להסכים ביניהם לוותר על חקירות לגבי תצהירים ולהסכים כי בית הדין יכריע על פי החומר הכתוב.

ראו פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין הנרי אסלנוב⁸⁶ בית הדין הוסיף כי במקרה כזה ראוי להגדיר את עיקר העובדות המוסכמות בין הצדדים ואת השאלות המשפטיות הטעונות הכרעה, בייחוד אם ישנן גרסאות שונות ועל בית הדין להכריע על סמך חומר כתוב בלבד, מבלי שניתנה לו הזדמנות להתרשם מהעדים.

כד. התערבות ערכאת הערעור במקרה כזה היא קלה יותר באשר מדובר בהכרעה על פי מסמכים וטיעונים. אולם, ככל שהערכאה הדיונית הכריעה בתביעה במנומק ובאופן הגיוני וסביר, לא תתערב ערכאת הערעור בהחלטתה.

ראו פסק הדין בענין המועצה המקומית כפר יסיף⁸⁷.

כה. יתכנו מצבים נדירים שבהם ייאות בית הדין לקבל תצהיר שעורכו לא התייצב לחקירה עליו ובלבד שלא הופיע מנימוקים ראויים. כך למשל היה במקרה של עובדים זרים שעזבו זה מכבר את הארץ.

ראו פסק הדין אויאן אורסץ'⁸⁸ הוטעם כי בית-הדין לעבודה הוא המוסד היחיד אליו יכולים העובדים הזרים לפנות ולשטוח טענותיהם בקשר לשכרם ותנאי עבודתם. במציאות זו מן הראוי שבית-הדין יעשה כל מאמץ לדון בתביעות העובדים הזרים לגופן ולא ידחה אותן על הסף מטעמים של פרוצדורה או כללי ראיות נוקשים.

כו. דרך כלל כאשר תובע לא התייצב להיחקר על תצהירו יורה בית הדין על משיכת התצהיר מתיק בית הדין וגם הנתבעת תוכל למשוך את תצהירה שלה.

ראו פסק הדין בענין גורסים איליה⁸⁰.

כז. צד רשאי לוותר על העדתו של מי שזומן להעיד מטעמו, בין בעל פה ובין בתצהיר.

ראו פסק הדין בענין דניאלוב דניאל⁸⁹.

כח. עת המדובר בעד הגנה שההגנה ויתרה עליו, יכול התובע לבקש כי העד יעיד מטעמו.

ראו פסק הדין דניאלוב דניאל⁹⁰ בית הדין הטעים כי ככל שכבר נשמעו ראיות ההגנה או החלה שמיעתם אזי על התובע להוכיח (בתצהיר) כי אכן ביקש לזמן את העד וכי נתקבל בסירוב, והעד אף הודיע לו כי הוא צפוי להעיד מטעם הנתבעת. ככל שנסיבות כאמור מוכחות הן עשויות להצדיק סטיה מסדר הבאת הראיות.

כט. אין כל סיבה שבאותם המקרים שבהם נציג הציבור משמש או עשוי לשמש כעד, לא יישמע התיק בבית-הדין שלו סמכות השיפוט. חזקה על חברי המותב שידעו להתעלות מעל היכרותם עם אותו נציג ציבור בתוקף תפקידו, על מנת להוציא את הצדק לאור.

ראו פסק הדין יוחנן בידרמן⁹¹.

ל. אולם, כיום קיימת מגמה להורות לבעל הדין להחליפו בעד אחר, ואם סירב, יכריע נשיא בית הדין הארצי לעבודה באיזה בית דין תתברר התובענה ובפני איזה הרכב.

ראו פסק הדין יוחנן בידרמן⁹².

הימנעות מחקירה :

א. הימנעות מחקירת מצהיר על תצהירו אינה מחייבת את בית הדין לאמץ באופן אוטומטי את כל הנאמר בתצהיר. יתכן שתצהיר יאבד את אמינותו נוכח חומר ראיות אחר.

ראו פסק הדין בענין עטיה גד⁹³.

ב. אי הבאתו של עד רלבנטי, יוצרת הנחה שאילו הובא היתה עדותו סותרת את גרסת בעל הדין אשר נמנע מהבאתו. יחד עם זאת, הנחה זו ניתנת לסתירה, וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. הנחה זו לא תחול כל אימת שצד לא הזמין את כל העדים הרלבנטיים אלא רק את מקצתם.

ראו פסק הדין בענין יעקב שפירו⁹⁴.

ג. אין לומר בהכללה כי תוכנו של תצהיר הופך לחלוט ומהימן אוטומטית, רק משום שנמנע הצד שכנגד לחקור עליו את המצהיר.

ראו פסק הדין יעקב עמנואל⁹⁵. בית הדין הטעים כי יש גם דרכים אחרות להפריך תוכנו של תצהיר. כך, יכול ולא יהא התצהיר ראוי לאמון נוכח חומר ראיה אחר, המוצג בפני בית הדין, שאינו מתיישב עם תוכן התצהיר. גם יכול שהאמור בתצהיר לא יהא סביר בעיני בית הדין – ואפילו עומד הוא בפני עצמו בלא חקירה עליו.

ד. העובדה שהמצהיר לא נחקר על ידי הצד שכנגד היא אמנם עובדה שניתן לייחס לה משקל, אך אין היא כשלעצמה מחייבת לקבל את הדברים שנאמרו בתצהיר כדברי אמת. לכך נחוץ גם שהשופט הדן בעניין ייתן אמון בדברי המצהיר.

האמור נקבע בפסק הדין בענין חיים כהן⁹⁶.

ה. במקרה שהתובע לא התייצב להעיד ההליך יכול להמשיך ובית הדין יסתמך על הראיות המונחות כבר לפניו.

ראו פסק הדין בענין אויאן אורסץ'⁹⁷.

ו. במקרה שבא כוחו של התובע עומד על שמיעת עדותו של התובע (שאינו נוכח), ובית הדין מסרב לדחות את הדיון לשם כך, רשאי בית הדין למחוק את התביעה, אפילו הסכימו שני הצדדים שהדבר לא יעשה.

ראו פסק הדין בענין דימיטרי קנטרוביץ⁹⁸.

ז. העובדה שלא נשמעו ולא נחקרו עדים אין פירושה שערכאת הערעור מחויבת להציג פסק דין משלה על פי החומר הכתוב. עליה להיווכח כי פסק הדין של הערכאה הראשונה עומד במבחן הראיות המשתמע מהן והדין.

האמור נקבע בפסק הדין בענין דן פרנקל⁹⁹.

ח. אם נתבע נמנע מלהביא עדים, לא יהא בכך כדי להוביל לקבלת התביעה באופן אוטומטי. זכותו של הנתבע להראות באמצעות חקירה התובע ועדיו כי לתביעה אין על מה לסמוך.

ראו החלטת בית הדין הארצי בענין פלר חיים¹⁰⁰.

ט. הימנעות מהבאת ראיה מלמדת שאם היתה מובאת יש להניח כי היתה פועלת כנגד אותו צד שנמנע מלהביאה.

ראו פסק הדין בענין ניצנים – חבר הלאבטחה וניהול פרוייקטים בע"מ¹⁰¹.

הגבלת משך החקירה ועניינה :

א. סחבת בחקירה נגדית יכולה להביא לפסילת שאלות, נזיפה, הפסקת החקירה הנגדית ואף תלונה ללשכת עורכי הדין. כנגד התנהגות בלתי הולמת של עורך דין או צד עומדים לרשות בית הדין סעדים מתאימים, ועל השופט לשקול את השימוש בהם על־פי שיקולים משפטיים.

ראו פסק הדין בענין מחמד חרבאוי¹⁰².

ב. הערכאה הדיונית אחראית לניהול הדיון לרבות קביעת משך זמן החקירות, ורשאית ליתן החלטות לצורך ייעול הדיון וניצול מיטבי של הזמן המוקדש לתיק, תוך איזון ראוי בין יעילות לבין מטרת ההליך השיפוטי לגילוי האמת ועשיית צדק.

ראו פסק הדין אלכסנדר בודקוב¹⁰³. בית הדין הארצי הטעים עוד אשר לאותו מקרה כי הפסקת חקירתו הנגדית של עד מטעם המשיבה, וסיומה לאחר מתן התראה לא מנעה מהמערער להוכיח תביעתו ולא הביא לעיוות דין.

ג. אין מקום להרחיב בשאלה הנוגעת לשאלת מהימנותו של עד.

ראו ההחלטה בענין שמעון פריזנט¹⁰⁴.

ד. בדרך כלל אין לבית המשפט כל שיקול דעת באשר לקיום החקירה הנגדית בשל חשיבותה בחשיפת האמת. עם זאת, רשאי בית המשפט שלא להיעתר לבקשת בעל דין לחקור בחקירה נגדית, כאשר ברור מראש שהחקירה מכוונת להציל מפיו של העד דברים שאינם רלוואנטיים לנושא הדיון, או כאשר לא יוכלו בלאו הכי להשפיע על תוצאתו, או כדי למנוע שימוש לרעה בהליכי המשפט.

ראו בג"ץ אסתר לוסקי¹⁰⁵ בית המשפט העליון הוסיף כי השימוש בסמכות זו – להגביל או לאסור חקירה נגדית – צריך שייעשה בזהירות רבה ולא כדבר שבשיגרה.

ה. ככלל, החקירה הנגדית היא אחד הכלים החשובים שעומדים לרשות צד, והניסיון מלמד שלעיתים "תקיפת" סוגיה מכמה זוויות יכולה לשרת את תכליות החקירה הנגדית. עם זאת, בעניינים מעין אלה אין בית הדין הארצי נוהג להתערב, אלא במקרים חריגים.

ראו פסק דינו של בית הדין הארצי בענין חגי דוד (דפוס משה)¹⁰⁶.

ו. השאיפה למנוע סרבול של הדיון לא יכולה לבוא על חשבון מיצויו של הדין ואין לקפח בעל דין בהבאת ראיותיו הרלבנטיות וביתר שאת מקום שמדובר בלב ליבה של המחלוקת.

ראו פסק הדין בענין יוסף נהרי¹⁰⁷.

ז. יש והתנהגותם של העדים היא המביאה לידי התמשכות הדיון. ואולם, בעל הדין אינו חייב לשאת בתוצאות התנהגות העדים, אף אם מדובר בעדיו שלו.

ראו פסק הדין בתי מלון פנורמה בע"מ¹⁰⁸.

ח. משך הזמן הסביר לחקירה תלוי בהיקף התובענה ובמורכבותה וכן בנושאים העומדים לדיון בה.

ראו למשל פסק הדין בענין קרולין לסקר¹⁰⁹.

ט. גם באשר להליך פלילי המתנהל בבית הדין נפסק כי בית-המשפט אינו צריך ליטול לידיו את ניהול החקירה … אך בית-המשפט אינו ניצב מן הצד אלא מנווט את החקירה.

ראו פסק הדין בענין יאיר שערים 2000 בע"מ¹¹⁰.

י. בית הדין גם רשאי להגביל את משך החקירה מקום שמדובר בשאלות צדדיות או לאסור אותה כליל כאשר היא עוסקת בשאלות שאינן רלוונטיות למוקד המחלוקת.

ראו פסק הדין בענין שבתאי פרנסיס¹¹¹.

יא. בהליך ביניים שיקול הדעת אם להגביל את היקף החקירה של עדי הצד שכנגד נותר בידי בית הדין כדי לא להפוך את החקירה שכנגד לחזרה כללית לקראת המשפט.

ראו פסק דינו של בית המשפט העליון בענין מילטל תקשורת בע"מ¹¹².

יב. בבקשה לסעד זמני, במקום שבו התיר בית הדין חקירת עדים, על החקירה להיות קצרה והולמת את המסגרת הדיונית.

ראו ההחלטה בענין אדרי רונית¹¹³.

יג. אחד מהעקרונות שבדיני הראיות אליהן קשור בית הדין לעבודה הוא, כי ראיות שאינן רלוואנטיות לא יובאו בפני בית הדין, שכן חקירה כזו עלולה לפתוח לרווחה את השער לפני בירור פלוגתאות שאינן נוגעות לעניין או שהן צדדיות.

ראו פסק הדין בענין פנחס לבון¹¹⁴.

יד. עם זאת, אם מבקשים להוכיח שיטה ייתכן ובית הדין יתיר להמשיך בחקירה שכן "עדות שיטה" יש בה כדי לסייע בהכרעה בסוגיה בדבר תום הלב בדרך של פיטורים.

ראו פסק הדין בענין פנחס לבון¹¹⁵.

טו. על פי סעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969, אין חלים על בית הדין לעבודה דיני הראיות. לפיכך, רשאי הוא להסתמך בדיון שלפניו גם על עדות שמיעה, ואף אין הוא חייב לאסור או להגביל חקירה של עדות כזו.

ראו פסק הדין בענין אברהם אלמליח¹¹⁶.

טז. עדות יחידה טעונה סיוע או תמיכה מסוימת כדי להשתית עליה חיוב כספי של הצד שכנגד. כמו כן בעדות כאמור צריך בית הדין לנהוג ריסון ואיפור בהגבלת חקירתו של העד.

ראו בספרו של השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 12 עמ' 36.

יז. התנהגות פרועה של תובע מאפשרת הפסקת עדותו או הגבלתה בזמן, אך אין היא מצדיקה דחיית תביעתו על אתר.

ראו פסק הדין גדעון שרייר¹¹⁷.

יח. זכותו של בעל דין לחקור חקירה נגדית הינה זכות יסודית, אולם אין המדובר בזכות בלתי מוגבלת. לבית המשפט נתון שיקול דעת האם להתיר שאלות והאם הן רלוונטיות לעניין שבמחלוקת או שיש בהן רק כדי להאריך את הדיון או להטריד את העד.

ראו פסק הדין בענין מסדה ליטבאק עבאדי¹¹⁸.

יט. לעיתים יחליט בית הדין להגביל את החקירה הנגדית לצורך שמירת כבודה של התובעת למשל בענין הנוגע להטרדה מינית.

ראו פסק הדין בענין פלונית¹¹⁹.

כ. כאשר מתנהלת חקירה ארוכה בנושאים המרחיבים את חזית המחלוקת, והצד שכנגד לא התנגד לה, ייתכן והדבר ייראה כהסכמה מכללא להרחבת חזית.

ראו פסק הדין בענין מוחמד עליאן¹²⁰.

הגבלת מספר העדים:

א. אבן הבוחן הראשונה בבחינת השאלה אם להתיר לבעל דין להביא עדות מסוימת אם לאו היא מידת הרלוונטיות של העדות לענין השנוי במחלוקת.

ראו בספרו של השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 12 עמ' 37 וההפניות שם.

ב. אולם גם אם מדובר בעדות הנחוצה לדיון, רשאי בית הדין להגביל את מספר העדים שיעידו בענין מסוים – צד לא רשאי להביא מספר אינסופי של עדים.

ראו פסק הדין שבתאי פרנסיס¹²¹.

ג. אם מתברר כבר בשלב מוקדם של הדיון כי אף אם יוכיח בעל הדין את טענותיו לא תהא להן כל נפקות משפטית, אין כל טעם לבזבז את זמנם של בית הדין והצדדים.

ראו פסק הדין שבתאי פרנסיס¹²².

ד. בית הדין רשאי לדרוש מבעל דין למסור תמצית של העדות המצופה מאותם עדים שמבקש הוא להזמין לחקירה בלא שהוגשו תצהיריהם. אם לא כן לא יוכל בית הדין להכריע בשאלה אם נחוצה עדותם למשפט, ואם אין בה כדי לחזור שלא לצורך על עדויות אשר כבר נשמעו בהליך לפניו.

ראו בספרו של השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 12 עמ' 38.

זימון עדים – התערבות ערכאת הערעור:

א. ככלל, ערכאת הערעור לא מתערבת בשאלת הזמנתם של עדים, שכן ההחלטה בענין נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית וזו אינה כפופה אלא לעקרונות הצדק ולהוראות אשר נקבעו בחקיקה.

ראו לענין זה פסק הדין יואב אלון¹²³.

ב. אפילו אם ימצא לבסוף כי שגתה הערכאה הדיונית בכך שלא התירה השמעת עד, אם אין בכך כדי להשפיע על תוצאתו של ההליך, לא תיפסל הפסיקה.

ראו פסק הדין בענין התאחדות התעשיינים¹²⁴.

ג. בית הדין הארצי נמנע בפרט מלהתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית שעה שהבקשה לזימון עדים הוגשה באיחור וכמות העדים שהוזמנו מספיקה להכרעה בהליך.

ראו פסק הדין חברה לתקשורת שיווקית ויחסי ציבור כותרת בע"מ¹²⁵.

ע"ע 1462/02 רולס יוסף בע"מ אדריכלים נ' דב חוסטצקי, 5.1.03 – סעיפים 8-9 לפסק הדין; הדברים נכונים ביתר שאת עת מדובר בתביעתם של מהגרי עבודה ראו : ע"ע 424/08 נמלי סלאח נ' פרידמן חכשורי בע"מ, 11.3.09 – סעיף 18 לפסק הדין ; בג"ץ 1199/92 אסתר לוסקי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מז(5) 734↩
דב"ע נב/0-13 לאה מירון נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד כד (1) 82; דב"ע נז/3-268 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' אורי תדמור, 21.8.97↩
בר"ע 331/99 המועצה המקומית מיתר נ' אורה אל בוחר, 13.7.99 – סעיף 6 להחלטה; ע"ע 423/99 מדינת ישראל נ' ישראל אגוזי, 28.12.05↩
עב"ל 97 / 210‏ שלומית רז נ' המוסד לביטוח לאומי, 18.8.99↩
בג"ץ 2209/13 פלונית נ' בית הדין הארצי לעבודה, 25.11.14; ראו עוד : עב"ל (ארצי) 44545-02-20 ענבל דגא נ' המוסד לביטוח לאומי, 3.6.21↩
ע"ע 1359/04‏ ‏ מיכאל לוטן נ' החברה מרכז רפואי הרצליה בע"מ, 28.11.06↩
בר"ע 233/99‎ רון קמפינסקי‎ ‎נ' המוסד לביטוח לאומי, 1.6.99↩
ע"ע 554/09 צבר ברזל הספקה ושיווק מתכת בע"מ נ' משה שמיר, 13.1.11↩
ע"ע 1005/04‏ אבו רוקון פהים נ' אימאן מלאק, 29.1.06↩
דב"ע נו/3-293 פלונית נ' חברה אלמונית בע"מ, פד"ע לא 209; ראו עוד בהתאמה : דב"ע נו/3-129 שרון פלוטקין ואח' נ' אחים אייזנברג בע"מ, פד"ע לג 481↩
דב"ע נו/3-260 מרדכי אלפריח נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד ל(1997) 543↩
ע"א 5663/90 הספקה חברה מרכזית לחקלאים בע"מ (בפירוק) נ' משה גרוס, פ"ד מח(3) 866 – סעיף 16 לפסק הדין; ולענין עבירה פלילית ראו : דב"ע נה/3-60 אנואר חמיד נ' יעקב הלמן, 5.7.95↩
דב"ע נו/0-293 יונה בצלאלי נ' המוסד לביטוח לאומי, 5.7.98↩
עב"ל 18988-04-14 המוסד לביטוח לאומי נ' ידידיה דוד, 26.10.15 – חוקרי המוסד לביטוח לאומי הציגו סרט וידאו המראה מבוטח שטען שאינו יכול להתכופף, מרים מטבעות מהרצפה↩
בג"ץ 3514/07 ‏מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ נ' מרק פיורסט, 13.5.12 – סעיף 44 לפסק הדין↩
דב"ע נג/3-122 משה בכר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד כז(1) 143↩
דב"ע נג/3-122 לעיל↩
ע"ע 288/03 הממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים נ' טאהא אמין, 21.12.05- סעיף 4 לפסק הדין↩
ע"ע 98 / 300145‏ ‏ א. סוזי נ' א. בטחון אזרחי בע"מ, 23.10.00 – שם נדונה סוגית פיצול סעדים ; ע"ע 424/08 נמלי סלאח נ' פרידמן חכשורי בע"מ, 11.3.09 – שם נדונה היעדרות מהגר עבודה מדיון קד"מ והוכחות ולאחר הגשת תצהיר "פגום"↩
ע"ע 1521/04 עמיר רונן נ' כלל (ישראל) בע"מ, 4.4.06↩
רע"א 83/01 טובה וייס נ' יוסף מרדכי, פ"ד נה(3) 730 – סעיף 5 לפסק הדין↩
בר"ע (ארצי) 34140-01-11 רשף בטחון (1993) בע"מ נ' איציק זילברשטיין, 28.6.11↩
דב"ע נא/3-93 ‏ראובן אפשטיין נ' מדינת ישראל, 19.4.92- סעיף 4 לפסק הדין↩
דב"ע לא/0-8 פרלה נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב 93↩
דב"ע נו/0-301 המוסד לביטוח לאומי נ' רדאידה ואח', פ"ד לא(1998) 402 – בעניין ההודעה לצד שלישי↩
ע"ע 98 / 300145‏ לעיל↩
דב"ע לא/0-19 שלמה בלנגה נ' המוסד לביטוח לאומי ושמעון אוחנה, 14.2.71 ראו עוד: דב"ע נב/3-3 אברהם סרברניק נ' אהוד הוכמן, פ"ד כד(1) 188↩
דב"ע נז/3-308 ארגון עובדי בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, 20.10.98↩
בר"ע 29351-01-15 עלי אבו גריבאן נ' יצחק מנדל, 14.4.15↩
בר"ע 7293-02-13 בן בטחון (1989) בע"מ נ' רפאל כהן, 5.3.13↩
דבע 96 / 232 – 9‏ ‏ ג'מיל מוצטפא חסן פיפי נ' צבי נתן, 26.4.99- סעיף 4 להחלטה ; ראו עוד : בר"ע 29351-01-15 לעיל↩
דב"ע נו/3-236 ‏קוינאמטיק קנדה אינק נ' שמעון פריזנט, 25.12.96- סעיף 9 לפסק הדין↩
דב"ע נג/3-97 ‎ ‎כפר ביאליק – כפר שיתופי להתישבות חקלאית בע"מ‎ ‎נ' ‏עדינה לוין, פ"ד כה(1) 423 המפנה לסעיף 23 לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט – 1949– סעיף 12 לפסק הדין↩
עא"ח (ארצי) 6/03 מדינת ישראל נ' בוקה ולריו, פד"ע לט 625↩
ע"ע 257/03‏ ‏ ראמונצ'יטו אנטרדה נ' עדה שנון, 26.8.03↩
עב 5607/03‏‏ רובינוס אבלינה נ' שרה שרלוט פריד, 15.9.03↩
בר"ע (ארצי) 19020-05-12 מנחם אהרנפלד ואח' נ' סגאי דמי, 4.6.12 וההפניה שם לדב"ע נד/3-139 נוהאד עאיק ואח' נ' ראיפה חלבי, ניתן ביום 11.7.94; דב"ע (ארצי) נד/3-12 דפניר מערכות אריזה בע״מ נ' בנימין תל-ורד, 21.2.94↩
רע"א 3136/00 סלימאן סלמאן ואח' נ' ג'ורג' שוקייר ואח', פ"ד נה(2) 97↩
ע"ע 315/07 עו"ד יוסף ארנון נ' מדינת ישראל – משרד התחבורה, 2.7.07↩
דב"ע נב/3-96 גבריאל בן יוסף נ' המוסד לביטוח לאומי, 24.2.93↩
דב"ע לה/9-66 קו אוטובוס תל ליטוינסקי (1963) בע"מ נ' ועד עובדי קו אוטובוס תל ליטוינסקי (1963) בע"מ, פ"ד ו(1) 406↩
דב"ע ל/0-1 ‎ ‎המוסד לביטוח לאומי‎ ‎נ' ‏קרול שוורץ, פ"ד א(1) 014↩
עב"ל 67/98‏ ‏ ז'קלין סבירו נ' המוסד לביטוח לאומי, 2.7.02↩
ע"ע 384/09; בש"א (ארצי) 221/10 ‏ פלוני נ' אלמונית, 25.8.10↩
דב"ע נג/3-69 ‎שמעון ריבין‎ ‎נ' המועצה המקומית רמת השרון, פ"ד כה(1) 472↩
ע"ע 1106/01 ‏ ‏ מדינת ישראל – נציב שירות המדינה נ' עניא צביון, 6.6.01↩
ע"ע 1435/02 מדינת ישראל – נציב שירות המדינה נ' נאיל דרוואשה, פד"ע לט 149↩
ע"ע 1435/02 לעיל↩
דב"ע נד/3-217 אסתר גורה נ' חביב האני, 29.4.96↩
דב"ע נז/3-137 שמעון ראם נ' מועצה מקומית עתלית, 2.3.97↩
ע"ע 664/09 גורסים אליה נ' סולל בונה בנין ותשתיות בע"מ, 13.10.10 – ראו סעיף 9 לפסק הדין כן ראו סיכום בסיפא לפסק הדין↩
ע"א 8493/06 עיזבון המנוח ציון כהן ז"ל נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פ"ד סד(2) 256↩
ע"ע 664/09 לעיל- סעיף 10 לפסק הדין↩
בר"ע (ארצי) 126/09 ‏ ‏ אבו עווד סאלם נ' שחף אבטחה ואח', 4.3.09↩
ע"א 4226/05 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' אטיאס סאטא, 24.1.06↩
ע"ע 24583-06-14‏ ‏ מוחמד אדם מהדי מוחמד נ' שמש חי אחזקות בע"מ, 19.1.15↩
בר"ע 13/99 מזרחי רפאל נ' מחלבנה בע"מ, 21.1.99↩
ע"ע 424/08 לעיל ; והשוו לע"ע 148/08 פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבנין בע"מ נ' קסקין פרהאט, 8.12.08 – שם נפסק בין היתר גם באשר לתצהיר נלווה לבקשה לפטור מאגרה. נפסק כי במקרים כאלה רשאי בית הדין להחליט בבקשה לפטור מאגרה על סמך התצהיר "הפגום". במועד חקירת מהגר העבודה על תצהיר עדותו הראשית, יוכל בעל הדין שכנגד לחוקרו גם באשר לעובדות הנוגעות לבקשתו לפטור מאגרה. ככל שבית הדין יגיע למסקנה שלא היה מקום לפטור את התובע מתשלום האגרה, יורה על תשלום האגרה בעד התביעה על אתר, כתנאי להמשך ניהולה וראו עוד : ע"ע 148/08 אשליק יוסוף נ' מנרב הנדסה ובנין בע"מ, 8.12.08↩
בר"ע (ארצי) 61913-12-12 שנאון מרפאת שיניים בע"מ נ' נפתלי חן, 12.5.13↩
דב"ע 8-14/97‏ מדינת ישראל נ' גוד נייט סנטר בע"מ ואח'‏, פ"ד לג(1999) 221↩
ע"פ (ארצי) 13/07 ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל- משרד התעשיה ‏המסחר והתעסוקה, 6.9.09↩
דב"ע לד/0-25 שרה טורק נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ה' 240↩
דב"ע נה/0-301 זאודו טגו נ' המוסד לביטוח לאומי, 25.2.96↩
בר"ע 339/99‏ ‎ arthur murray international, inc ‎ ואח' נ' רונן חייט ואח', 9.7.99↩
בג"ץ 7983/98 ענת ברוך אל ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', 27.1.99↩
ע"ע 106-07‏ ‏ רחביה כלאף נ' מדינת ישראל – משרד התעשייה והמסחר והתעסוקה, 23.8.10↩
דב"ע נא/4-1 ‎ ‎מזל בוקובזה‎ ‎נ' ליבו מימון והשקעות בע"מ‏, פ"ד כג(1) 451 1 ראו עוד :ע"ע 15616-11-10‏ זוקו שיווק והפצה בע"מ נ' חיים (צ'רי) בקוש, 3.11.11↩
דב"ע נא/4-1 ‎לעיל↩
עב"ל 1451/02‏ המוסד לביטוח לאומי נ' נוריאל שושני‏, פ"ד לט(2004) 145 – סעיף 5 לפסק הדין↩
ע"ע 3501-10-11‏ מוחמד עליאן נ' דרמוני אלקטרוקופי 1994 בע"מ, 18.12.14 – סעיף 33 לפסק הדין↩
ע"ע 1218/02‏ Xue Bin‏ נ' חברת א. דורי, חברה לעבודות הנדסיים בע"מ, פ"ד לח(2003) 650↩
דב"ע נה/3-222 ‎נצחיה אביב‎ ‎נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד כט(1) 295↩
ע"ע 11208-10-10‏ ‏ ד"ר ראובן רגב נ' וקטורי חברה להשקעות בע"מ, 8.1.13 ראו עוד: בר"ע (ארצי) 32542-09-13‏ ‏העמותה לקידום השחייה והשחיינים קריית ביאליק נ' ערן גורל, 8.10.13↩
דב"ע נה/3-243 כפר שמואל מושב עובדים של העובד הציוני להתיישבות שיתופית בע"מ נ' בנימין (בני) פורת, 22.10.98↩
בג"ץ 188/96, רע"פ 8226/96 גד צירינסקי נ' סגן נשיא בית-משפט השלום בחדרה השופט ע' שרון ואח', פ"ד נב(3) 721 – סעיף 4 לחוות דעתה של כב' השופטת ט' שטרסברג^–כהן וההפניות שם ובכלל זה לסעיף 2 לחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), תשי"ח-1957 ; ראו עוד: כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986 – סעיף 38 שכותרתו "חקירה נגדית בהגינות"↩
דב"ע נו/3-293 פלונית – חברה אלמונית בע"מ ואח'‏, פ"ד לא(1998) 209↩
ע"א 8493/06 לעיל↩
דב"ע נא/9-80 צבי יעקובי נ' ורדינון בע"מ, 10.3.92↩
ע"פ 7900/11 אלי רייפמן נ' מדינת ישראל, 11.2.13; ראו גם פסיקתו של בית הדין האזורי לעבודה בת"א : סע (ת"א) 25402-11-18‏‏ שרית בציר נ' חברת ‏BMS‏ ישראל‏, 25.7.19↩
ע"ע 664/09 לעיל↩↩
ע"ע 253/99 משה נגבי נ' רשות השידור, 25.10.99- סעיף 5 לפסק הדין↩
דב"ע נב/3-131 פרחיה שריקי נ' אברהן קווזקרו, 30.9.92 – סעיף 12 לפסק הדין↩
ע"ע 311/09 פלאפון תקשורת נ' לילך אלול, 16.9.10- ראו סעיף 21(ה) לפסק הדין↩
דב"ע נו/3-136 ש.ש דובשנית בע"מ נ' מאהר מחמד סורי, 29.3.98↩
דב"ע נה/3-285 מישל לנקרי נ' א. נ. ש חברה להחזקת נכסים והשקעות בע"מ, 7.11.95↩
דב"ע נב/3-160 הנרי אסלנוב נ' עיריית טבריה, 16.11.92- סעיף 4 לפסק הדין↩
דב"ע נז/2-13 המועצה המקומית כפר יסיף נ' פאטמה מרעי, 9.3.98- סעיף 14 לפסק הדין↩
ע"ע 1127/00 אויאן אורסץ' נ' דניה סיבוס, פד"ע לז 305 ראו עוד : ע"ע 300/09 פרידמן חכשורי בע"מ נ' מסיט טנדוגאן, 13.12.10↩
בר"ע (ארצי) 44012-08-14‏ ‏ דניאלוב דוד נ' סלפ נ' פיקס מתכות בע"מ, 20.10.14↩
בר"ע (ארצי) 44012-08-14‏ ‏ לעיל↩
דב"ע נא/9-109‎ ‎יוחנן בידרמן‎ ‎נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד כג(1) 138↩
דב"ע נא/9-109‎ לעיל↩
דב"ע נד/0-220 עטיה גד נ' המוסד לביטוח לאומי, 28.11.94 – סעיף 7 לפסק הדין↩
ע"ע 300151/98 יעקב שפירו נ' נציבות מס הכנסה – מדינת ישראל, 13.7.03 – סעיף 6(א) לפסק הדין; ראו עוד: ע"ע 402/07 ניצנים – חברה לאבטחה וניהול פרוייקטים בע"מ נ' יאיר חודאדי, 19.1.10 – סעיף 18 לפסק הדין וההפניות שם↩
דב"ע נד/3-101 יעקב עמנואל נ' שופר סל בע"מ, פד"ע כח 241↩
דב"ע שן/3-10 חיים כהן נ' הלר פיסול ותכשיטים בע"מ, פ"ד כא (1) 238 – סעיף 9 לפסק הדין וההפניות שם ; וראו גם בפסיקה מאוחרת יותר: דב"ע נו/3-52 סלימאן אבו עצא נ' שמיל אספקת כוח אדם (1990) בע"מ, 17.3.96↩
ע"ע 1127/00 לעיל לענין עובד זר, וראו עוד : ע"ע 664/09 לעיל↩
ע"ע 249/07 דימיטרי קנטרוביץ נ' א.ד.תחנות שירותי כ"א בע"מ, 10.12.07 – עמדת הרב↩
דב"ע נג/3-259 דן פרנקל נ' מכון ויצמן למדע, 13.10.94 – סעיף 21 לפסק הדין וההפניה שם↩
בר"ע 1181/01 פלר חיים נ' קימיאגרוב רוזה, 18.4.01↩
ע"ע 402/07 ‏ ‏ ניצנים – חברה לאבטחה וניהול פרוייקטים בע"מ נ' יאיר חודאדי, 19.1.10 – סעיף 18 לפסק הדין וההפניות שם↩
דב"ע נב/0-44 מחמד חרבאוי נ' המוסד לביטוח לאומי, 6.1.92 – סעיף 3 לפסק הדין↩
ע"ע 7381-11-11‏ אלכסנדר בודקוב נ' הרעיון הקבוע בע"מ, 28.1.15↩
דב"ע נד/3-39 קוינאמטיק ישראל נ' שמעון פריזנט, 9.12.93↩
בג"ץ 1199/92 אסתר לוסקי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מז(5) 734↩
ע"ע 53169-10-12‏ ‏חגי דוד (דפוס משה) נ' יגאל אורמן, 4.4.13↩
דב"ע נג/3-60 יוסף נהרי נ' סולל בונה בע"מ, 10.10.93↩
דב"ע נד/3-88 בתי מלון פנורמה בע"מ נ' וואיל סנדוקה, 27.6.94↩
דב"ע נד/3-170 זאב דגני סוכנות לביטוח בע"מ נ' קרולין לסקר, 30.4.95- סעיף 2 לפסק הדין↩
עפ"א (ארצי) 47/08 יאיר שערים 2000 בע"מ נ' מדינת ישראל, 26.10.09- סעיף 7 לפסק הדין וההפניות שם↩
דב"ע שן/3-122‎ ‎שבתאי פרנסיס‎ ‎נ' דן בן בסט ‏, פ"ד כב(1) 379 – סעיף 7 לפסק הדין↩
רע"א 2508/98 מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' מילטל תקשורת בע"מ, פ"ד נג(3) 26↩
בר"ע (ארצי) 1230/01 אדרי רונית נ' רשות הנמלים והרכבות, 17.5.01- סעיף 4 לפסק הדין וההפניות שם↩
דב"ע נג/3-154 פנחס לבון נ' המועצה המקומית ירוחם, פד"ע כז 367 – סעיף 3 לפסק הדין וההפניות שם↩
דב"ע נג/3-154 לעיל↩
דבע נז / 47 – 3‏ ‏ אברהם אלמליח נ' מושב כסלון, 17.2.97 – סעיף 4(ה) לפסק הדין↩
דב"ע נו/2-7 גדעון שרייר נ' אדגר ואסתר מימון, פד"ע ל 35- סעיף 6 לפסק הדין↩
דב"ע נה/3-159 מסדה ליטבאק עבאדי נ' א. רפאל ושות', 13.2.96- סעיף 10 לפסק הדין↩
דב"ע נו/3-293 פלונית נ' חברה אלמונית בע"מ, פד"ע לא 209↩
ע"ע (ארצי) 3501-10-11‏ ‏ מוחמד עליאן נ' דרמוני אלקטרוקופי 1994 בע"מ, 18.12.14 – סעיף 32 לפסק הדין וההפניות שם↩
דב"ע שן/3-122‎ לעיל- סעיף 11 לפסק הדין↩
דב"ע שן/3-122‎ לעיל- סעיף 7 לפסק הדין↩
דב"ע נה/3-112 יואב אלון נ' המוסד לביטוח לאומי, 9.2.95; ראו עוד: בר"ע 20/99 גילה אברהמי נ' מדינת ישראל – משרד החינוך, 21.1.99 – סעיף 5(ב) וההפניה שם ועוד ראו : בר"ע 57/99 ר. כוח הצפון בע"מ נ' סואעד חוסין, 3.2.99↩
ע"ע 221/09 התאחדות התעשיינים נ' בטר אנד דיפרנט בע"מ, 15.7.10 – סעיף 21 לפסק הדין↩
בר"ע (ארצי) 12575-01-13‏ ‏ חברה לתקשורת שיווקית ויחסי ציבור כותרת בע"מ נ' ניסים חדידה, 14.1.13 – סעיף 11 לפסק הדין↩