תוכן עניינים

1. כללי »
2. מבחן הרלוונטיות ושמירה על איזון האינטרסים שבין בעלי הדין »
3. גילוי מסמכים וצד שלישי »
4. זכות הגילוי אל מול הזכות להגנת הפרטיות »
5. גילוי מסמכים – פרוצדורה  »
6. גילוי מסמכים וחוות דעת / חוות דעת פנימיות /פרוטוקולים של ועדת מומחים וכיוב'  »
7. גילוי מסמכים וחיסיון »
8. גילוי מסמכים בהליך פלילי »

א. כללי

1. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה(סדרי דין), תשנ"ב – 1991,   שעניינה בין היתר ב"בקשת בעל דין לגילוי או עיון במסמכים" קובעת:

• תקנות בית הדין לעבודה(סדרי דין), תשנ"ב – 1991

•  46(א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.

2. כבר מראשית דרכו נהג בית הדין לעבודה להפעיל אמצעי עזר פרוצדוראליים, ובכללם מתן צו לגילוי מסמכים, מקום שסבר כי הדבר דרוש להכנת הדיון.

ראו פסק הדין בענין ולד שינה¹.

כיום, כאמור, מוסדרת סמכותו של בית הדין להוציא מלפניו צו לגילוי מסמכים בתקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה.

3. תכליתה המרכזית של תקנה זו היא להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי ניהולו "בקלפים גלויים".

ראו פסק הדין בענין מכתשים מפעלים כימיים בע"מ².

4. בהתחשב בתכלית זו, נקודת המוצא הינה גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת.

ראו בג"ץ פרופ' אברהם עוז³.

5. זכות העיון במסמכים הנוגעים לעניין הנדון בבית משפט נגזרת מזכות היסוד של הגישה למערכת השיפוטית הכוללת בחובה את הזכות להליך ראוי.

ראו פסק הדין בענין כרטיסי אשראי לישראל בע"מ⁴. 

6. מטרתו של גילוי מסמכים היא דרך כלל להביא לחקר האמת, ואם סבור בית המשפט כי הגילוי לא ישרת מטרה זו, יש להשאיר לו שיקול דעת שלא להתירו.

האמור נקבע בפסק הדין בענין שמעון סוויסה⁵.

7. הכלל הוא, שרשאי בעל-דין לקבל מידע על מסמכי היריב, בין שהם "מועילים" ובין שהם "מזיקים". "מסמכים מועילים" – הם מסמכים היכולים לתמוך במבקש, ו"מסמכים מזיקים" הם מסמכים התומכים בעמדת המשיב, ואפשר שאם יגיעו מראש לידיעת המבקש, יוכל ליטול את עוקצם בראיות אחרות.

האמור נקבע בפסק הדין בענין שמעון סוויסה⁶ בית המשפט העליון הוסיף כי הכלל אינו יפה בהכרח לגבי מי שכל גירסתו במשפט כוזבת והוא מבקש את הגילוי כדי להכין ראיות כוזבות שיש בהן כדי לסתור את הראיות שבידי יריבו.

הלכת סוויסה שלעיל, עסקה במקרה בו הנתבע היה זה שביקש לדחות את העיון בראיה, ונקבע כי מקום בו גילוי מסמכים מוקדם, לפני שהציג התובע את גרסתו העובדתית, עלול לפגוע בגילוי האמת ולהביא לשיבוש ראיות, ניתן להתיר את דחיית העיון במסמכים מסוימים עד לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית.

8. שינוי סדר הבאת הראיות יורשה רק במקרים חריגים ביותר, בהם קיימת הצדקה מיוחדת לכך.

כך נקבע בפסק דינו של בית המשפט העליון בענין מרכז רפואי פלוני ואח'⁷. 

9. כלל זה חל גם כאשר המבקש את דחיית העיון במסמכים הוא תובע שכנגד, וגם לגביו תתקבל הבקשה במקרים חריגים ביותר. 

ראו לענין זה פסק הדין בענין איגור גריבוסקי⁸. בית הדין הוסיף כי מן הראוי לשקול בעניינים מסוג זה לעשות שימוש בסמכותו בית הדין לעיין במסמך עצמו בהתאם לתקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.

10 פסיקת הוצאות לדוגמא בגין אי גילוי מסמכים

בעניין ולדימיר בובילב⁹ נקבע, כי בנסיבות הענין יש לחייב את העובד בהוצאות לדוגמא בסך של 40,000 ש"ח כיוון שהפר את צו גילוי המסמכים והקשה על החברה להוכיח את נזקה. 

11. אין לשלול מתן צו גילוי לצורך בחינת טענת הגנה פוטנציאלית (טענת קיזוז), אולם יש להכפיף את היקף הגילוי לשיקולי סבירות ומידתיות.

ראו עניין אמירי נדל"ן¹⁰.

12. כלל, גם כאשר הצהרת בעל דין כי מסמך במסגרת הליך גילוי מסמכים אינו ברשותו מעוררת פליאה אין להפוך את הליך גילוי המסמכים למעין "משפט זוטא

בעניין שלמה א.אנגל¹¹ נקבע כי, ככלל, גם כאשר הצהרת בעל דין כי מסמך במסגרת הליך גילוי מסמכים אינו ברשותו מעוררת פליאה אין להפוך את הליך גילוי המסמכים למעין "משפט זוטא". אמנם, ההלכה הפסוקה קבעה סייג לפיו כאשר ברור שבעל דין אינו דובר אמת באומרו כי מסמך כלשהו אינו בידיו או בשליטתו, או אז מוסמך בית המשפט לחייב את בעל הדין לגילוי המסמך בהליך של גילוי. אולם, הדברים אמורים בכך ש"ברור שבעל דין אינו דובר אמת". מידת הבהירות הנדרשת בשלב זה הינה מעבר לפליאה, ולמעשה נדרשת עוצמה כזו המאפשרת מתן צו שיפוטי לגילוי המסמך על כל המשתמע מכך או מחיקת התובענה שהיא סנקציה חריפה ומרחיקת לכת. מתן צו שתכליתו בדיקה אם בעל הדין דובר אמת (במקרה זה מסירת שמו של רואה החשבון של המעסיקה וזימונו לעדות) נוכח פליאה שמעלה טענתו בדבר העדר המסמך, חורגת מגדרי סייג מצומצם זה, וטמון בו הסיכון להפיכת הליך הגילוי להליך הוכחות. בפני המבקשת פתוחה הדרך להפעיל את הכלים הדיוניים העומדים לרשותה במסגרת הליך ההוכחות.

13. יתכן שעל בקשה לגילוי מסמכים המנוסחת בצורה רחבה וגורפת חל מלכתחילה סעיף 1(8) לצו בית הדין לעבודה (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) שאינו מאפשר מתן רשות ערעור על "החלטה לפי סימן ט' לפרק ב' לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), למעט החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני…".

ראו בעניין משה בר-קידוחי ניסיון¹²

14. פקודת הביזיון לא נועדה לאכיפת הוראה שיפוטית בגדרי הליך שיפוטי, ובכלל זה הוראה שעניינה גילוי מסמכים כמו במקרה זה. הליך לפי פקודת הביזיון הוא הליך שיורי, קרי הליך שניתן לנקוט בו רק מקום שאין עומדת למבקש דרך אכיפה אחרת. בענייננו, דרך האכיפה העומדת לרשות בעל דין הסבור כי הצד שכנגד הפר הוראה שהאחרון קיבל בגדרי ההליך המשפטי מצויה, לפי העניין, בתקנות 43, 44 ו-46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) (מחיקת כתבי טענות).

ראו עניין יצחק קנר¹³.

15. גילוי מסמכים בהליך ייצוגי

בעניין קפלן את לוי¹⁴ נקבע שהחלטה בנוגע לגילוי מסמכים, לרבות בתובענות ייצוגיות, הינה החלטה דיונית, שערכאת הערעור תתערב בה אך במקרים חריגים שבהם הוברר כי ההחלטה מנוגדת לדין או גורמת לעיוות דין.

16. גילוי מסמכים בהליך קיבוצי

בעניין הסתדרות המורים¹⁵ נקבע שבית הדין מוסמך להורות על גילוי מסמכים בהליך של סכסוך קיבוצי והדבר נתון לשיקול דעתו בהתאם למהות הסכסוך ולתכליתן של תקנות הסכסוך הקיבוצי.

מראה מקום

1. דב"ע ל/9-5 ולד שינה נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע א 61↩
2. ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ  נ' יהודה פלצ'י, 21.9.2010↩
3. בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, 14.5.08↩
4. רע"א 8473/99‏ כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' שגב ואח', פ"ד נה(1) 337↩
5. רע"א 4249/98‏ שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515↩
6. רע"א 4249/98‏ לעיל↩
7. רע"א 5266/10 ‏פלוני ואח' נ' מרכז רפואי פלוני ואח', 15.8.10↩
8. בר"ע (ארצי) 33454-12-13 איגור גריבובסקי נ' אבי גל, 27.2.14 – ראו סעיפים 12- 14 לפסק הדין וההפניות שם↩
9. ע"ע (ארצי) 73201-06-20 ולדימיר בובילב נ' סטרטסיס בע"מ 1.6.22↩
10. בר"ע (ארצי) 68011-05-22 אמירי נדל"ן יפה נוף בע"מ נ' צבי רודרמן 14.8.22↩
11. בר"ע (ארצי) 3685-09-22 שלמה א. אנגל בע"מ נ' בן ציון גיני מנשה 5.9.22↩
12. בר"ע (ארצי) 69146-02-23 משה בר-קידוחי ניסיון בע"מ נ' דורון באבו 6.3.23↩
13. בר"ע (ארצי) 17351-03-23 יצחק קנר נ' המוסד לביטוח לאומי  14.3.23↩
14. בר"ע (ארצי) 16445-02-23 IMBAYE KESETE נ' קפלן את לוי בע"מ  9.3.23↩
15. סק"כ (ארצי) 45854-10-20 הסתדרות המורים בישראל נ' מדינת ישראל 6.12.23↩