א. כללי

1. בעל דין שהחמיץ את המועד לביצוע פעולה מסוימת רשאי לבקש מבית הדין ארכה לביצוע הפעולה.

2. אם אין העובדות שצוינו בבקשה עולות ממילא מתיק בית הדין, יצרף בעל הדין לבקשה תצהיר המאמת את העובדות.

ראו פסק הדין בענין עירית סחנין[1. ע"ע 1160/02 עירית סח'נין נ' אח'סאן ח'לאילה,19.9.02- סעיף 6 לפסק הדין].  

3. בית הדין לעבודה נוקט סלחנות וגמישות בגישתו לענין הארכת מועד שקבע שכן שאיפתו היא לרדת לחקר האמת, וההנחה היא שניתן להביע את מורת רוחו של בית הדין על האיחור בביצוע הפעולה בדרך של פסיקת הוצאות.

ראו פסק הדין בענין עירית סחנין[1. ע"ע 1160/02 לעיל סעיפים 6-8 לפסק הדין ; ראו עוד : דב"ע נו/3-136 שלעיל].

4. הארכת המועד לביצוע החלטת בית הדין נועד בין היתר כדי למנוע עיוות דין.

ראו פסק הדין בענין אשר דמארי[1. ע"ע  1034/02‏ מדינת ישראל משרד החינוך נ' אשר דמארי, 18.6.02- סעיף 11 לפסק הדין].

5. הסתמכות בתום לב על מצג מסוים, מצדיקה הארכת מועד, גם כאשר הסתבר שההסתמכות מקורה בטעות או בשגיאה.

ראו פסק הדין מבטחים – מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ[1. עד"מ 40/09 מבטחים – מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ נ' שאול שאול, 22.10.08- סעיף 15 לפסק הדין].

6. הארכת מועד שנקבע בחיקוק דורשת טעם מיוחד כך נקבע בתקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991.

ראו תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991. ראו עוד: עד"מ 40/09 לעיל].

7. הארכה זו נפוצה ביותר ביחס  לערעור. בית הדין נוקט גישה סלחנית ההולמת לייעודו ואת אופיו גם כשהוא בוחן אם יש טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד שנקבע בחיקוק.

ראו פסק הדין בענין ועד פועלי החברה לכבלים ולחוטי חשמל בישראל ע"מ[1. דב"ע לב/5-14 ועד פועלי החברה לכבלים ולחוטי חשמל בישראל בע"מ נ' החברה לכבלים ולחוטי חשמל בישראל בע"מ, פד"ע ג 303; ראו עוד : דב"ע נג/95-9  ‎אליעזר גת‎ ‎נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד כה(1) 552- סעיף 12 לפסק הדין וההפניות שם].  

8. גישתו הסלחנית של בית הדין תועיל למבקש רק אם הצליח להוכיח שהעיכוב במקורו ולא באופן חלקי, בנסיבות שאינן בשליטתו. המבקש יפרט בתצהירו מדוע נבצר ממנו לפעול במועד הקבוע בחיקוק.

ראו פסק הדין בענין שגב דורי[1. דב"ע 98 / 254‏ ‏ שגב דורי נ' המוסד לביטוח לאומי, 31.8.99].

9. בכל מקרה בו קובעת הוראת חוק מועד להגשת כתבי בי דין, והצדדים מבקשים להאריך את המועד, על בית הדין לפרט את נימוקי החלטתו.

ראו פסק הדין בענין אסף רובין[1. ע"ע 426-427/99 אסף רובין נ' ערב חדש (עיתונות) אילת בע"מ, 18.6.00]. 

10. קשה לקבוע הגדרה כללית טובה מראש אשר תכלול את כלל המצבים שיש בהם משום טעם מיוחד להארכת מועד. הטעמים אינם בבחינת רשימה סגורה.

ראו פסק הדין בענין דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ[1. עא"ח (ארצי) 11/03‏ Pan Guiyu  ואח' נ' א. דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ, 11.9.03 – סעיף 8 לפסק הדין וההפניות שם].

11. כאשר בית הדין בא להכריע בשאלה אם להאריך את המועד אם לאו, יביא במערכת שיקוליו את משך האיחור וכן את מכלול הגורמים והנימוקים לאיחור. 

ראו פסק הדין בענין יוסף עומר[1. דבע נו / 112 – 9‏ ‏ יוסף עומר נ' המוסד לביטוח לאומי, 7.4.96- סעיף 4 לפסק הדין].

12. בית הדין גם ישקול אם בירור ההליך דורש התדיינות מסובכת.   

ראו פסק הדין בענין אלברט רחימי ואח'[1. עא"ח 1008/01

13. בדרך כלל ערכאת הערעור לא תתערב במועדים שקבעה הערכאה הדיונית.

ראו לענין זה החלטת בית המשפט העליון בענין קל בניין בע"מ ואח'[1. רע"א 6115/12 קל בניין בע"מ ואח' נ' אינטל אלקטרוניקה בע"מ ואח', 26.8.12]

14.  כאשר לא קיימת מחלוקת עובדתית, עצם הדיון בבקשה להארכת מועד יכול שייעשה על פי טיעונים בכתב.

ראו פסק הדין בענין יהושע אוחיון[1. עפ"א 40/06  יהושע אוחיון נ' מדינת ישראל, 27.3.07].

15. כאשר מדובר בהארכת מועד בשל פגרת בתי המשפט, הכוונה להארכת מועד של צווי בית הדין או של הרשם. כשמדובר בהגשת תובענה, המועד הקובע הוא יום הגשתם בפועל.

ראו לענין זה פסק הדין אליהו כהן[1. ע"ע 1115/02 אליהו כהן נ' עירית ירושלים, 9.12.03 – סעיף 5 לפסק דין].

16. כאשר מדברים על מועדים ועל הארכות מועדים, יש גם לשים לב לפגרות בתי המשפט ולמועדם המדויק. 

אלו נקבעו בתקנות בית הדין לעבודה (פגרות), תשמ"ד- 1984

17. יש לראות בערב חג יום פגרה, שאין להביאו במניין הימים להגשת ערעור, כפי שמקובל לגבי ימי ו'.

ראו החלטה בענין מרכז רפואי טבריה בע"מ[1. ע"ר 16469-12-12  מרכז רפואי טבריה בע"מ נ' פיבי ענוים, 20.5.13 – סעיף 16 לפסק הדין]

18. בעבר נהגה ההלכה כי יתכנו מצבים שבהם אין בית הדין רשאי להאריך מועד להגשת תובענה. כך, כאשר התקנות לא הסמיכו את בית הדין ליתן הארכת מועד שנקבע בחיקוק.

ראו לענין זה עמדת הרוב בענין עוזיאל נגיד[1. ע"ע 616/06 עוזיאל נגיד נ' "נתיב" – קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות בע"מ ואח', 16.8.07- לענין השגה על החלטת ועדת עררים בקשר לרציפות זכויות בין קרנות הפנסיה – ראו להלן פסיקה מאוחרת ששינתה הפסיקה].

19. ואולם בפסיקה מאוחרת יותר בית הדין הארצי לעבודה שינה מההלכה הנוהגת  ונקבע כי לבית הדין נתונה, מכוח תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), הסמכות העקרונית להאריך מועד הקבוע בחיקוק, לפחות בכל הנוגע להגשת ערעור על החלטות של ועדות ערר למיניהן והחלטות של גופים אחרים, גם אם לצד המועד הקבוע בחיקוק להגשת הערעור לא נקבעה הוראה הנוגעת להארכת המועד, ובתנאי שלא משתמעת מאותו חיקוק, או מחיקוק אחר, שלילת הסמכות להאריך את המועד או הגבלתה.

ראו פסק הדין בענין מוחמד דולאני ואח'[1. עב"ל  33351-11-12‏ ‏ מוחמד דולאני ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי ואח', 26.9.17].

ב. אילו נימוקים אינם מהוים "טעם מיוחד" 

1. משא ומתן לפשרה אינו "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד.

ראו פסק דינו של בית המשפט העליון בענין נעמה אבו ניל[1. ע"א 412/83 נעמה אבו ניל נ' האיל, רג"א סקראן, פ"ד לח(3) 166].

2. טעות של צד או טעות של עורך-דין אינן מהוות, כשלעצמן, טעם מיוחד להארכת המועד.

ראו פסק הדין של בית המשפט בעליון בענין שלום אוחנה[1. ב"ש 24/86 שלום אוחנה נ' סיטרון מילטון, פ"ד מ(1) 500].

3. כך גם עיכוב שנוצר עקב רשלנות של המבקש או של פרקליטו .

ראו פסק הדין אליעזר גת[1. דב"ע נג/95-9  ‎אליעזר גת‎ ‎נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד כה(1) 552 – סעיף 12 לפסק הדין]. 

4. כן טענה בדבר אי ידיעת פרטי החיקוק. 

ראו פסק הדין בענין יהושע אוחיון[1. עפ"א 40/06 יהושע אוחיון נ' מדינת ישראל, 27.3.07].

5. גם חוסר ניקיון כפיים יצדיק דחיית בקשה להארכת מועד.

ראו פסק הדין אודי חברה קבלנית בע"מ[1 .עפא (ארצי) 56/08 ‏ ‏מדינת ישראל נ' א. אודי חברה קבלנית בע"מ, 14.2.10]. 

6. וכן כאשר הגשת הבקשה לוקה בשיהוי רב.

ראו פסק הדין בענין קלמנט סרור[1. עפ"א  35/06  קלמנט סרור נ' מדינת ישראל, 1.3.07] בית הדין הארצי הטעים כי אמנם בסעיף 13(ב) לחוק עבירות מינהליות לא נקבע מועד להגשת בקשה להארכת מועד להישפט. עם זאת, בין אם הנקנס מבקש הכרעה שיפוטית בטענתו בעניין המצאת הודעת הקנס ובין אם הנקנס מבקש  הארכת מועד להגשת בקשה להישפט, עליו להגיש את בקשתו בתוך פרק זמן סביר מיום שנודע לו על הטלת הקנס המינהלי או מהמועד בו מוצו ההליכים מול המדינה מחוץ לכותלי בית הדין. באותו מקרה נקבע כי תקופה של כחמישה חודשים איננו פרק זמן סביר.

ג. טעמים שהוכרו כטעם מיוחד להארכת מועד

1. מחלה הוכרה כטעם מיוחד להארכת מועד שנקבע בחיקוק, ובלבד שבעטיה נבצר מהמבקש לטפל בעניינו ובשל כך החמיץ את המועד.

ראו פסק דינו של בית המשפט בעליון בענין ע' גלר ושות' שותפה רשומה[1. ע"א 422/65  ע' גלר ושות' שותפה רשומה נ' גן שמואל, קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ, פ"ד יט (4) 351; ראו עוד:  דב"ע נג/95-9  ‎אליעזר גת‎ ‎נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד כה(1) 552].

2. כך גם כאשר נבצר מפרקליט לטפל בענייני שולחו בשל אירועים ביטחוניים באזור מגוריו של המבקש.

ראו פסק הדין אטלס – י.ש קייטרינג ואירועים בע"מ[1. ע"ע 1226/01‏ אטלס – י.ש קייטרינג ואירועים בע"מ נ' אעביד אחמד, 19.9.02 – סעיף 8 לפסק הדין].

3. טעות בהבנת פסק-הדין נושא הערעור עולה כדי טעם מיוחד למתן הארכה להגשת ערעור על פסק-הדין.

ראו פסק הדין בענין אלברט רחימי ואח'[1. עא"ח 1008/01 אלברט רחימי ואח' נ' מלכה מרגוט, פ"ד לז(2002) 385].

מראה מקום