מבוא

• 1. מעביד אינו רשאי להשעות עובד מעבודתו ללא מקור משפטי המסמיך אותו להשעותו.
• 2. מקור משפטי זה יכול שיהיה חוק, הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי המוסכם על השותפים ליחסי העבודה או הסכם אישי.
• 3. ככל שאין מקור משפטי המאפשר להשעות העובד, לא ניתן להשעות העובד ולהותיר תלוי באוויר.
• 4. טרם השעייה קיימת חובה לערוך לעובד שימוע.
• 5. השכר בתקופת השעייה הינו בהתאם לכללים הקובעים במקור המשפטי מכוחו הושעה העובד.
• 6. ככל שעובד הושעה שלא כדין (בפרט ללא מקור הסכמה להשעייה), יהא זכאי העובד לפיצוי כספי בגובה השכר שהפסיד בתקופת ההשעייה ואף להתפטר בדין מפוטר.

פירוט הכללים

א. מעביד אינו רשאי להשעות עובד מעבודתו ללא מקור משפטי המסמיך אותו להשעותו. מקור משפטי זה יכול שיהיה חוק, הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי המוסכם על השותפים ליחסי העבודה או הסכם אישי.

האמור נפסק בשורה של פסיקות[1. ראו למשל, עע (ארצי) 17671-09-11‏ ‏ עיריית חולון נ' אליאס קסלר 03.01.13; ראו גם דב"ע לט/101-3 יצחק טוביהו נ' המועצה לענף החלב, פד"ע יא 18 17.09.79; ע"ע 1238/04 חב' חשמל נ' יעקב קאסאפו 1.9.04].

בענין צבי דדון[1. ע"ע 1271/02 צבי דדון נ' מטבחי זיו בע"מ, 26.2.04] נפסק כי השעיה שלא כדין של עובד מעבודתו, יש לראותה כהפרת הסכם עבודה והיא גוררת חיוב המעסיק בסכום השווה ל- 7 חודשי משכורת על בסיס  משכורתו המלאה ערב סיום עבודתו. (הנימוקים לחיוב היו שונים).

בענין שי יעקב שמש[1. סעש (ת"א) 33059-08-20‏ ‏ שי יעקב שמש – טרנסוורלד לוגיסטיקה בע"מ, 13.9.20].נספק שניתן להשעות יחסי עבודה, על פי הוראה בדין, אחרת אין למעסיק פררוגטיבה לעשות כן, אלא בהסכמת העובד.

ב. משנציגות העובדים השתתפה בהליכי המשמעת הנוגעים להשעיה על פי הנהלים, יש לראות בכך משום אימוץ הנהלים כהסדר קיבוצי דו צדדי בין חברת החשמל לבין נציגות העובדים.

המור נפסק בעניין מקס גלפנד[1.עע (ארצי) 438/06 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' מקס גלפנד 26.03.09]. כן נקבע כי העובד הסתמך בביה"ד האזורי על הנהלים עת טען כי חברת החשמל הפרה את הנהלים, וספק אם בשלב הערעור רשאי הוא לכפור בתוקפם.

השוו האמור לעיל לעניין יעקב קאסאפו[1.ע"ע 1238/04 חב' חשמל נ' יעקב קאסאפו 1.9.04].

מראה מקום