תוכן עניינים
א. חוזה העבודה – כללי
1. יצירת חוזה עבודה מלווה בקיומה של כוונה ליצור יחסים משפטיים מחייבים שבמרכזם עבודת העובד.
ראו לענין זה פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בענין שלומית דגן1.
2. חוזה עבודה דורש שההתקשרות תהא כזו, היוצרת רקמה הדדית של חובות ושל זכויות.
דברים אלו נפסקו ע"י בית הדין האזורי לעבודה בענין מיכל לוגסי2. בית הדין הוסיף כי אופיים המיוחד של יחסי העבודה מביאים ליצירת יחסים מתמשכים וקרובים, כאשר קיימת ציפייה ברורה לשיתוף פעולה בין ההון הכלכלי של המעסיק, לבין ההון האנושי של העובד. כוונת ההתקשרות צריכה לבוא לידי ביטוי חיצוני, ובהיעדר ביטוי כזה, לא נוצר מפגש רצונות אמיתי, והצדדים לא גמרו בדעתם להתקשר בקשרי עבודה, עוד הוטעם כי במשפט הישראלי נדרש "מפגש רצונות אמיתי", ללא דרישה ל"אקט קנייני", ומשכך מקובל לסבור כי גם אם העבודה טרם החלה, די בהוכחת "מפגש רצונות", בין בעל פה ובין בכתב, על מנת להקים "חוזה עבודה מחייב". זה לא הוכח באותו מקרה, בית הדין קבע כי לא הייתה "גמירות דעת" אצל שני הצדדים – התובעת והמעסיק – ליצירת "חוזה עבודה" בר-תוקף. עם זאת בית הדין החליט לזכות את התובעת בפיצוי בסך 15,000 ₪, משום שסבר, שהיה לפחות קורטוב של "חוסר תום לב" בדרך התנהלות הנתבע, במו"מ לקראת כריתת "חוזה עבודה" (על כך שבמו"מ לקראת כריתתו של חוזה עבודה, יש לנקוט באמות מידה מחמירות, בכל הנוגע והמתייחס ל"תום הלב"- ראו לעיל).
3. טיוטת חוזה שלא נחתמה אינה נחשבת בדרך כלל ל"חוזה מחייב".
ראו לענין זה פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין ישראל פרמון3.
4. חוזה עבודה, אף שהוא יסוד רגיל, אינו יסוד הכרחי לצורך הכרה באדם כעובד. אפשר שאדם ייחשב עובד לצורך חוק אחד, אך לא ייחשב עובד לצורך חוק אחר וזאת בהתחשב בתכלית החוק.
ראו לענין זה : בג"ץ עפר שדות ואח'4.
5. עצם העסקת עובד בעבודה גמישה לא שולל קיומם של יחסי עבודה, יש לבחון את תכלית העסקה.
ראו לענין זה פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין עמי כהן 5. פסק הדין עסק במדריך טיולים – מורה דרך.
7. תכליתו של משפט העבודה היא להגן על הצד החלש להשוות בין בלתי שווים.
ראו פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין מישל לנקרי[1. דב"ע נז/3-54 מישל לנקרי נ' א.נ.ש. חברה להחזקת נכסים והשקעות בע"מ, פ"ד לו(2001) 361].
8. חוזה עבודה הוא חוזה יחס, חוזה שלא דן בעסקה או בהסכמה שבקרות אירוע מסוים יתבצע המוסכם, אלא ביחסים מתמשכים המשתנים מעת לעת.
ראו לענין זה פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין משה אליאב ואח'6. בית הדין הסביר מהו חוזה יחס וכי יחסי עבודה מהוים יחסים שהתפתחותם קשה לתכנון מראש. בית הדין הטעים כי יחסים אלו אינם מסתיימים עם קיבול ההיצע וקיום האמור בחוזה. נהפוך הוא, עם הקיבול והשתכללות המוסכם בין הצדדים להסכם אין היחסים בין הצדדים מסתיימים, אלא הם אך מתחילים. בהיות היחסים מתמשכים, ברי כי תנאיהם משתנים מעת לעת, והצדדים להסכם אינם יכולים לתכנן מראש את אופן התפתחות היחסים. דוגמא הוא אדם שהתחיל עבודתו כשוליה וסיים את מסכת העבודה בתפקיד ניהולי.
9. לעיתים תנאי העבודה מוכתבים ע"י הרשויות – כך למשל במקרה של "עובד זר".
ראו פסק הדין בענין מלגם ניהול כח אדם7. באותו מקרה הוגש ערעור על החלטת הממונה על יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה, בה ניתנה הוראה על צמצום מכסת העובדים הזרים שהותר למערערת להביא לישראל. הערעור נדחה.
10. הרשויות גם מתערבות ומפקחות על עצם ההיתר להתקשר עם "העובד הזר".
ראו פסק הדין בענין טוטאל שירותי כח אדם בע"מ8 בגדרו נדונה הלגיטימיות של פיקוח הממונה על העסקת העובד הזר.
11. השם או הכינוי שבהם כינו הצדדים את תפקיד העובד במסגרת חוזה העבודה שנקשר עמו, לא קובעים את מהות התפקיד. תוכן חוזה העבודה ייקבע על פי מסכת העובדות כהוויתן.
ראו פסק דינו של בית הדין הארצי בענין ד"ר עמוס אילסר אורקן9.
12. מה. כשמדובר בקיומו של תנאי מתלה בחוזה העבודה, מי שמונע את קיומו של התנאי לא זכאי להסתמך עליו.
דברים אלו נקבעו בפסק הדין בענין נלי אלאייב10. בית הדין פסק שהמערערת (המורה) לא יכולה לטעון, שהמדינה לא עמדה במכסת הביקורים המוקצבים למורה העומדת בפני פיטורים על פי התקנון, כאשר היא עצמה מנעה ביקורים אלה. הוטעם כי מצבה דומה למצבו של מי שמונע קיומו של תנאי מתלה ובשל כך אין הוא זכאי להסתמך עליו.
13. מאז שנת 2002 קיימת חובה בחוק למסור בכתב לכל עובד המתקבל לעבודה מספר פריטים בסיסיים המתייחסים למשרתו ולמעסיקו. וזאת בהתאם לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 בשמו הקודם חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) תשס"ב- 2002.
קודם למועד זה לא היה הכרח כי חוזה העבודה ייערך בכתב דווקא. החובה לגבי עובד ותיק (כזה שהתחיל לעבוד אצל מעסיק טרם כניסת החוק לתוקף) קמה במידה והעובד דורש זאת במפורש (ראו סעיף 10 לחוק האמור).
אי מילוי חובת מסירת ההודעה מהווה עבירה שהיא גם עבירה מנהלית לפי תקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי – מסירת הודעה אודות תנאי עבודה) תשס"ב – 2002.
צורת ההודעה ופרטיה נקבעו בתקנות הודעה לעובד (תנאי עבודה) (צורת הודעה ופרטיה) תשס"ב – 2002
14. כאשר מדובר בעובד זר, יש למסור הודעה על תנאי העסקה בשפה המובנת לו.
ראו לענין זה בין היתר פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בת"א בענין11. בית הדין הטעים כי חוק עובדים זרים, תשנ"א- 1991 קובע תנאים שעל מעסיק לקיים לצורך העסקת עובד זר כאשר אחד מהתנאים הוא כי "המעסיק התקשר עם העובד הזר בחוזה עבודה בכתב, בשפה שהעובד הזר מבין, ומסר לעובד הזר העתק ממנו" (סעיף 1ג'(א) לחוק). כאשר ההודעה נמסרת לעובד בשפה שאינה שפתו אין לצפות ממנו שיבין את תוכן ההודעה הכוללת לא מעט פרטים כגון ימי ושעות העבודה, שכר שעתי, הפרשות לגמל וכו'. לאור האמור, בית הדין סבר כי באותו מקרה מסירת הודעה לתובע בשפה שאינה מובנת לו, היא כאילו לא נמסרה לו הודעה כלל.
15. לא כל מסמך העוסק בצדדים ליחסי עבודה, מהווה הסכמה מכללא על קיומם של יחסי עבודה ושל תנאי עבודה.
ראו לענין זה פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין אלי אליעזרי12.
ג. מראה מקום
- תבע (ת"א) נד/3-702 שלומית דגן ואח' נ' י.מ. טוקטלי בע"מ, 29.9.94 ראו גם : סעש (ת"א) 14022-10-16 רוית אביאל נ' רויטל טרבולס, 2.9.19↩
- סעש (ת"א) 22146-05-15 מיכל לוגסי נ' ישראל שי, 1.3.18 ; ראו עוד: סעש (ת"א) 14022-10-16 רוית אביאל נ' רויטל טרבולס, 2.9.19↩
- ע"ע 1069/00 ישראל פרמון נ' מדינת ישראל, 19.9.02↩
- בג"ץ 1163/98 עפר שדות ואח' נ' שירות בתי הסוהר, פ"ד נה(4) 817 ; בג"ץ 5168/93 שמואל מור נ' בית הדין הארצי לעבודה, נ(4) 628 (1996) ; וראו עוד פסיקות של בית הדין הארצי לעבודה ובין היתר: ע"ע 300274/96 שאול צדקא נ' מדינת ישראל – גלי צה"ל, פ"ד לו (2001) 625; ע"ע 300256/98 אורי אייזיק נ' תה"ל – תכנון המים לישראל בע"מ, פ"ד לו(2001) 817 ; ע"ע 1247/01 ד"ר אניל גדרה נ' מדינת ישראל צבא הגנה לישראל, 16.1.06, ע"ע 1010/02 מדינת ישראל, משרד הפנים נ' יעקב רסמי, פ"ד מ(2005) 156↩
- ע"ע 300229/96 עמי כהן נ' "דן" אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ, פ"ד לז(2002) 817↩
- ע"ע 629/97 משה אליאב ואח' נ' קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ, פ"ד לו(2001) 721↩
- עב (ארצי) 2/06 מלגם ניהול כוח אדם בע"מ נ' מדינת ישראל משרד התעשיה המסחר והתעסוקה 17.5.2006↩
- ע"ב (ארצי) 4/06 טוטאל שירותי כוח אדם בע"מ נ' מדינת ישראל משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, 26.9.06↩
- דב"ע נו/246-3 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' ד"ר עמוס אילסר אורקן, 8.10.96↩
- ע"ע 295/07 נלי אלאייב נ' מדינת ישראל- משרד החינוך, 15.11.07↩
- AMED MUSA OMAR. סעש (ת"א) 36056-11-17 AMED MUSA OMAR נ' עירית ראשון לציון ואח', 25.10.20↩
- דב"ע נא/3-75 אלי אליעזרי נ' אימפריה של קולנוע בע"מ, 16.4.92↩