עולם העבודה | מאי 24, 2021

תוכן עניינים

  1. סעיף 1 לחוק – פירושים »
  2. סעיף 2 לחוק – גיל עבודה »
  3. סעיף 2א לחוק – עבודה בחופשת לימודים»
  4. סעיף 4 לחוק – הופעות וצילומים »
  5. סעיף 5 לחוק – איסור עבודה במקומות מסוימים »
  6. סעיף 6 לחוק – עבודות אסורות »
  7. סעיף  7 לחוק – גיל מיוחד לעבודות מסויימות »
  8. סעיף 8 לחוק – מוסד רפואי מוסמך »
  9. סעיף 9 לחוק – איסור תשלום »
  10. סעיף 10 לחוק – סדרי בדיקה רפואית »
  11. סעיף 11 לחוק –  אישור רפואי להעסקה »
  12. סעיף 11א לחוק –  עבודה זמנית »
  13. סעיף 12 לחוק –  בדיקה רפואית חוזרת »
  14. סעיף 13 לחוק –  הודעה על תוצאות בדיקה רפואית »
  15. סעיף 14 לחוק –  איסור העסקה לאחר קבלת הודעה »
  16. סעיף 16 לחוק –  בדיקה רפואית עד גיל 21 »
  17. סעיף 16א לחוק –  הצגה ושמירה של אישור רפואי »
  18. סעיף 17 לחוק –  פירושים »
  19. סעיף 18 לחוק –  מתן הדרכה בבחירת מקצוע »
  20. סעיף 19 לחוק –  מנגנון להדרכה בבחירת מקצוע »
  21. סעיף 20 לחוק –  יום עבודה ושבוע עבודה »
  22. סעיף 21 לחוק –  שעות המנוחה השבועית »
  23. סעיף 22 לחוק – הפסקות »
  24. סעיף 22א לחוק – הפסקה לשם שימוש בחדר השירותים »
  25. סעיף 23 לחוק – לימוד ושעות עבודה »
  26. סעיף 24 לחוק – איסור עבודת לילה »
  27. סעיף 24א לחוק – עבודת לילה בתקופת חופשת לימודים רשמית »
  28. סעיף 25 לחוק – היתר עבודת לילה »
  29. סעיף 26 לחוק – היתרים והוראות כלליות »
  30. סעיף 27 לחוק – חופשה שנתית »
  31. סעיף 27א לחוק – חובת יום לימודים »
  32.  סעיף 27ב לחוק – חובת יום לימודים »
  33. סעיף 27ג לחוק – סמכות פיקוח »
  34. סעיף 27ד לחוק – אישור על סיום לימודים »
  35. סעיף 27ה לחוק – שחרור ללימודים »
  36. סעיף 27ו לחוק – היתר להעסקת נערים »
  37. סעיף 27ח לחוק – הצעת תעודת זהות »
  38. סעיף 28א לחוק – הודעה בדבר שעות הלימודים »
  39. סעיף 29 לחוק – סמכויות מפקח עבודה »
  40. סעיף 29א לחוק – צו למניעת פעולה מפירה »
  41. סעיף 30 לחוק – מועצה לענייני נוער עובד »
  42. סעיף 30א לחוק – ועדות המועצה »
  43. סעיף 31 לחוק – רישום נערים עובדים »
  44. סעיף 32 לחוק – חובת יידוע »
  45. סעיף 33 לחוק – העסקה מסכנת »
  46. סעיף 33א לחוק – העסקה אסורה אחרת »
  47. סעיף 33ב לחוק – העסקת בוגר »
  48. סעיף 33ג לחוק – עבירות נוספות »
  49. סעיף 33ד לחוק – פעולות אסורות לגבי הופעות וצילומים »
  50. סעיף 33ה לחוק – אחריות תאגיד »
  51. סעיף 33ו לחוק – אחריות קפידה »
  52.  סעיף 33ז לחוק – עבירה נמשכת »
  53.  סעיף 33ח לחוק – הפרעה למפקח עבודה »
  54. סעיף 34 –  נער המועסק על ידי מעסיקים שונים »
  55. סעיף 37 לחוק – חובת הורים »
  56. סעיף 38 לחוק – חובת פיקוח »
  57. סעיף 38א לחוק – חובות פיקוח ברשות ציבורית »
  58. סעיף 39 לחוק –  ראיות »
  59. סעיף 40 לחוק –  אגרות »
  60. סעיף 40א לחוק –  תשלום שכר עבודה »
  61. סעיף 41 לחוק –  המדינה כמעסיק »
  62. סעיף 42 לחוק –  ביצוע ותקנות »
  63. סעיף 43 לחוק – העברת סמכויות »
  64. סעיף 44 לחוק – אי חלות חוק »
  65. סעיף 46 לחוק –  תחילת תוקף »
  66. תקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים), תשמ"ח-1987»
  67. מראה מקום »

א. סעיף 1 לחוק – פירושים

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • פירושים
  • 1 (א)  בחוק זה –
  • "ילד" פירושו – מי שעדיין לא מלאו לו 16 שנה;
  • "צעיר" פירושו – מי שמלאו לו 16 אך עדיין לא מלאו לו 18 שנה;
  • "נער" פירושו – ילד או צעיר;
  • "הורים", לגבי נער, לרבות אפוטרופוס של הנער וכל מי שהנער נמצא ברשותו, בפיקוחו, או בהשגחתו;
  • "מפקח עבודה" פירושו – מפקח כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954;
  • "מפקח עבודה אזורי" פירושו – מפקח עבודה שנתמנה על ידי שר העבודה להיות מפקח עבודה אזורי;
  • "פנקס עבודה" – (נמחקה);
  • "רוכלות" או "התעסקות ברוכלות" פירושו – מכירה או הצעת מכירה, וכן שירות או הצעת שירות, ברשות הרבים, במקום ציבורי או מבית לבית.
  • (ב)  לענין חוק זה רואים נער כמועסק ואת מי שהנער עובד אצלו רואים כמעסיקו אם הנער עובד –
  • (1)   אצל הוריו – בעבודה שהיא לצורך עסקם או משלח ידם, להוציא עבודה ארעית שלא בתעשיה ועבודה חקלאית במשק של ההורים;
  • (2)   אצל אדם אחר, בכל עבודה, בין אם נתקיימו יחסי עבודה ובין אם לאו; לענין זה, "עבודה" – לרבות רוכלות;
  • (3)   בכל מקום שהעבודה בו אינה לסיפוק צרכיו בלבד אף אם אינה לשם עסק או לשם ריווח, ובכלל זה במקום שהוכרז על ידי שר העבודה כמרכז להכשרה מקצועית לנערים המיועד להקנות מקצוע אגב עבודה מעשית.
  • (ג)   לענין חוק זה יראו העסקת ילד בהופעה ציבורית, אמנותית או לצורכי פרסום, או בצילומים לצורכי פרסום, כאמור בסעיף 4, כהעסקה, אף אם לא נתקיימו בהעסקה יחסי עבודה, ואף אם ההעסקה היתה חד-פעמית, וזאת בין אם ההעסקה היתה בתמורה ובין שלא בתמורה; לענין זה, "העסקת ילד" – לרבות שיתופו.
  1. על-פי החוק, ילד מוגדר כמי שעדין לא מלאו לו 16.
  2. צעיר מוגדר כמי שמלאו לו 16 אך עדין לא מלאו לו 18.
  3. נער פירושו ילד או צעיר, כהגדרתם בחוק.
  4. הורי נער מוגדרים גם כאפוטרופוס של הנער וכל מי שהנער נמצא ברשותו, בפיקוחו או בהשגחתו.
  5. נער יחשב כמועסק, והאדם שאצלו הוא עובד יחשב כמעסיק במקרים הבאים:
    1. נער העובד אצל הוריו בעבודה שהיא לצורך עסקם או משלח ידם, להוציא עבודה ארעית שאינה בתעשייה ועבודה חקלאית במשק של ההורים;
    2. נער העובד אצל אדם אחר בכל עבודה, בין אם נתקיימו יחסי עבודה ובין אם לאו, לרבות רוכלות, דהיינו, לרבות מכירה או הצעת מכירה, שירות או הצעת שירות, ברשות הרבים, במקום ציבורי או מבית לבית;
    3. נער העובד בכל מקום שהעבודה בו אינה לסיפוק צרכיו בלבד, אף אם אינה לשם עסק או לשם ריווח, כולל מרכז להעשרה מקצועית לנערים המיועד להקנות מקצוע אגב עבודה מעשית.
  6. העסקתו של ילד, לרבות שיתופו, בהופעה ציבורית, בהופעה אמנותית או לצרכי פרסום, או בצילומים לצרכי פרסום תחשב כהעסקה גם אם לא נתקיימו בה יחסי עבודה, גם אם היתה חד פעמית ובין אם היתה בתמורה או שלא בתמורה.

פסיקה

1. החוק רואה בנער כמי שמועסק אצל המעסיק בין אם נתקיימו יחסי עובד-מעסיק ובין אם לאו.

האמור נפסק בעניין בעניין מסעדת פרפקטו 1994 בע"מ1, המחוקק התכוון להחיל את הוראות החוק גם מקום בו לא התקיימו יחסי עובד מעסיק.

2. כדי להוכיח קיומם של יחסי עובד-מעסיק יש בראש ובראשונה להוכיח ביצוע עבודה בפועל אצל הנתבע.

האמור נפסק בעניין רומן קופן2. נקבע, כי יש לדחות את תביעת הנערים לשכר ולזכויות סוציאליות, שכן לא הוכיחו את עילת התביעה – ביצוע עבודה בפועל אצל הנתבעים.

כדי לראות תוכן רשימה זו עליכם לרכוש מנוי שנתי
רכשתם כבר מנוי?

ב. סעיף 2 לחוק – גיל עבודה

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • גיל עבודה
  • 2 (א)  לא יועסק ילד שעדיין לא מלאו לו 15 שנה.
    (ב)  ילד שמלאו לו 15 שנה וחל עליו לימוד חובה לפי חוק לימוד חובה, תש"ט-1949 (בסעיף זה – לימוד חובה), לא יועסק אלא אם נתקיים אחד מאלה:
    (1)   הילד עובד כחניך כמשמעותו בחוק החניכות, תשי"ג-1953;
  • (2)   (בוטלה);
  • (3)   ניתנה לגבי הילד הוראה לפי סעיף 5(ב)(1)(II) לחוק לימוד חובה, תש"ט-1949;
  • (4)   מפקח מטעם משרד החינוך והתרבות אישר כי הילד השלים חינוך חובה בתקופה קטנה מתקופת הלימוד המתאימה לגילו.
  • (ב1) צעיר ומי שמלאו לו 18 שנה שחל עליהם לימוד חובה לא יועסקו בשעות הלימודים אלא בהתקיים לגביהם האמור בפסקאות (1), (3) או (4) שבסעיף קטן (ב).
  • (ג)   שר העבודה רשאי להתיר העסקת ילד שמלאו לו 14 שנה וניתן לגביו פטור לפי סעיף 5 לחוק לימוד חובה, תש"ט-1949; היתר על פי סעיף קטן זה יכול להיות כללי או מיוחד[1].
  • (ד)  (בוטל).
  1. על-פי החוק,  חל איסור להעסיק ילד שטרם מלאו לו 15.
  2. ילד אשר מלאו לו 15 וחל עליו לימוד חובה לפי חוק לימוד חובה, יועסק רק בהתקיים אחד התנאים הבאים:
    1. הילד מועסק כחניך כמשמעותו בחוק החניכות;
    2. ניתנה לגביו הוראה לפי סעיף 5(ב)(1)(II) לחוק לימוד חובה, בדבר פטור להורים מהחובות המוטלות לפי סעיף 4,   בדבר חובת לימוד סדיר, מהסיבה ששר החינוך והתרבות משוכנע שהילד אינו מסוגל ללמוד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר;
    3. מפקח מטעם משרד החינוך והתרבות אישר, שהילד השלים חינוך חובה בתקופה קצרה מתקופת הלימוד המתאימה לגילו.
  3. צעיר ומי שמלאו לו 18 שנים, שחל עליהם לימוד חובה לא יועסקו בשעות הלימודים, אלא בהתקיים האמור בסעיפים 1 – 3 לעיל.
  4. שר העבודה רשאי להתיר העסקת ילד שמלאו לו 14 ושניתן לגביו פטור כללי או מיוחד לפי סעיף 5(ב)(1)(II) לחוק לימוד חובה.

תקנות

תקנות שירותי כבאות (מינוי והעסקה של כבאים-מתנדבים), תשמ"ו-1986

תקנות הספנות (ימאים), תשס"ב-2002

ג. סעיף 2א לחוק – עבודה בחופשת לימודים

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • עבודה בחופשת לימודים
  • 2א.  (א)  ילד שמלאו לו 14 שנה, מותר להעסיקו בתקופת חופשת לימודים רשמית, על אף האמור בסעיף 2, בעבודות קלות שאין בהן כדי להזיק לבריאותו ולהתפתחותו, הכל כפי שיקבע שר העבודה והרווחה בתקנות ובתנאים שיקבע, לרבות מספר השעות שמותר להעסיק ילד כאמור; תקנות כאמור, או מקצתן, יכול שיחולו גם על העסקת ילד לפי סעיף 2(ג).
  • (ב)  הוראות חוק החניכות, תשי"ג-1953, לא יחולו על העסקת כאמור בסעיף קטן (א).
  1. על-פי החוק,  מותר להעסיק ילד שמלאו לו 14 במהלך חופשת הלימודים הרשמית, בעבודות קלות, שאין בהן כדי להזיק לבריאותו ובהתפתחותו כפי שיקבע בתקנות.
  2. הוראות חוק החניכות לא יחולו על העסקתו של ילד כאמור.

ד. סעיף 4 לחוק – הופעות וצילומים

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • הופעות וצילומים
  • 1. (א)  מבלי לגרוע מהוראות סעיף 2(א), אין להעסיק ילד שטרם מלאו לו 15 שנים, בהופעה ציבורית, אמנותית או לצורכי פרסום, או בצילומים לצורכי פרסום.
    (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) וסעיף 2, רשאי שר העבודה והרווחה לתת היתר, לתקופה מוגבלת, להעסקתו של ילד פלוני או לתיווך להעסקתו של אותו ילד, בהופעה או בצילומים כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שלא יינתן היתר להעסקה כאמור בשעות הלימודים של הילד.
  • (ג)   בסעיף זה, "הופעה" – לרבות הופעה מוקלטת ולרבות חזרות, לימוד או אימון לצורך ההופעה.
  1. על-פי החוק, אין להעסיק ילד שטרם מלאו לו 15 שנים, בהופעה ציבורית, בהופעה אמנות או לצרכי פרסום או בצילומים לצרכי פרסום.
  2. למרות האמור, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים רשאי לתת היתר לתקופה מוגבלת להעסקתו של ילד או לתיווך להעסקתו של אותו ילד, בהופעה או בצילומים, ובלבד שלא יינתן כאמור להעסקה בשעות הלימודים של הילד.
  3. לעניין זה הופעה מוגדרת גם כהופעה מוקלטת, ולרבות חזרות, לימוד או אימון לצורך הופעה.

ה. סעיף 5 לחוק – איסור עבודה במקומות מסוימים

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • איסור עבודה במקומות מסוימים
  • 5. ילד, אף אם מלאו לו 15 שנה, לא יועסק במקום שקבע שר העבודה והרווחה, בין בדרך כלל ובין במיוחד, אם לדעתו עבודתו של ילד באותו מקום, עלולה לסכן את התפתחותו הגופנית, הנפשית או החינוכית בשל טיב העיסוק, מיקומו או בשל כל סיבה אחרת.

על-פי החוק,  ילד לא יועסק במקום שנקבע על-ידי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, אם לדעתו עבודתו של ילד באותו מקום עלולה לסכן את התפתחותו הגופנית, הנפשית או החינוכית בשל טיב העיסוק, מיקומו או מסיבה אחרת

תקנות

תקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות), תשנ"ו-1995

פסיקה

1. לצורך הרשעה די בכך שנער הועסק בעבודה האסורה בהוראות החוק. עם זאת, משהוכח כי הנער ביצע את העבודה ללא רשות מעסיקו, בהעדרו ובניגוד להוראות שניתנו לו – הרי שאין לומר כי "הועסק" באותה עבודה.

האמור נפסק בעניין יהודה כזום3.

ו. סעיף 6 לחוק – עבודות אסורות

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • עבודות אסורות
  • 6. שר העבודה רשאי לאסור או להגביל, בתקנות, העסקת ילד או צעיר בעבודות, בתהליכי ייצור או במקומות עבודה שהעבודה בהם עלולה לדעתו, לפגוע בבריאותם, שלומם או בהתפתחותם הגופנית, אף אם העסקתם אינה אסורה על פי הסעיפים הקודמים.

על-פי החוק, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים רשאי לאסור או להגביל בתקנות העסקת ילד או צעיר בעבודה, בתהליכי ייצור או במקומות עבודה לדעתו עלולים לפגוע בבריאותם, בשלומם או בהתפתחותם הגופנית, אף אם העסקתם לא נאסרה בסעיפי החוק הקודמים.

תקנות

  • פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970

  • גישה למכונות כשאינן מגודרות
  • 38. (א)  כשבאים לקבוע, לענין סעיף 37, אם חלק הטעון גידור הוצב או נבנה כך שיש בו אותה מידת בטיחות לכל העובד בחצרים כאילו גודר לבטח, לא יבוא בחשבון אדם כשיר המבצע פעולה במכונות שבתנועה, או פעולה בממסרת שבתנועה, בתנאים אלה:
  • (1)   …..
  • (2)   …..
  • (ב)  בסעיף זה –
  • "אדם כשיר" – מי שהגיע לגיל שמונה עשרה ונתמלאו בו שתי אלה:
  • (1)   …..
  • (2)   …..

 תקנות שירותי הכבאות (מינוי והעסקה של כבאים), תשכ"ט-1969

  • דרישות לקבלת מינוי
  • 3. לא יתמנה אדם למשרת כבאי אלא אם הוא ממלא אחר הדרישות הבאות:
  • (1)   מלאו לו 18 שנה;
  • (2)  ….
  •  תקנות הספנות (ימאים), תשס"ב-2002

  • תנאי הכשירות הכללית
    4.  (א)  תנאי הכשירות הכללית לשירות בצוות אניית צי סוחר, ולמתלמד בבית ספר ימי הם:
    (1)   גיל – 16 שנה ואם הוא מתלמד – 15 שנה;
    (2)……
    (ב)  תנאי הכשירות לשירות בצוות כלי שיט שאינו אניית צי סוחר ולמי שאינו מתלמד בבית ספר ימי הם:
    גיל – 16 שנה;

 ז. סעיף 7 לחוק – גיל מיוחד לעבודות מסויימות

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • גיל מיוחד לעבודות מסויימות
  • 7. שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות, כי נער שעדיין לא הגיע לגיל פלוני לא יועסק בעבודה פלונית, אם לדעתו עלולה העבודה לפגוע בבריאותו, בשלומו או בהתפתחותו הגופנית, החינוכית, הרוחנית או המוסרית של הנער, אף אם העסקתו אינה אסורה על פי הסעיפים הקודמים.

על פי החוק,  לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים סמכות לקבוע בתקנות כי אדם שטרם מלאו לו גיל מסויים לא יועסק בעבודה מסויימת, אם לדעתו יהיה בכך כדי לפגוע בבריאותו, בשלומו או בהתפתחותו, אף אם העסקתו לא נאסרה בסעיפי החוק הקודמים.

ח. סעיף 8 לחוק – מוסד רפואי מוסמך

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • מוסד רפואי מוסמך
  • 8. (א)  בפרק זה –
    "מוסד רפואי מוסמך" – קופת חולים, כהגדרתה לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994;
  • "רופא משפחה" – רופא, רופא בעל תואר מומחה ברפואת ילדים או רופא בעל תואר מומחה ברפואת המשפחה, כמשמעותם לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז-1976 (להלן – פקודת הרופאים), המועסקים על ידי מוסד רפואי מוסמך;
  • "רופא מורשה" – רופא בעל תואר מומחה ברפואה תעסוקתית לפי פקודת הרופאים או רופא המועסק על ידי מוסד רפואי מוסמך שהורשה, לענין הוראות פרק זה, על ידי שר העבודה והרווחה בהסכמת שר הבריאות.
  • (ב)  בדיקה רפואית לענין עבודות המחייבות בדיקות התאמה לפי סעיפים 11(ב) ו-12, תיעשה בידי רופא מורשה.
  • (ג)   אישור רפואי שניתן לפי פרק זה לא יכלול כל מידע רפואי מעבר לנדרש לפי הוראות חוק זה.

ט. סעיף 9 לחוק – איסור תשלום

על פי החוק, מקום בו נער מחוייב, על פי הוראות פרק זה, שעניינו בדיקות רפואיות, בבדיקה רפואית טרם העסקתו, לא יחוייבו הנער, הוריו או מעסיקו בכל תשלום בעד בדיקה רפואית או בעד האישור הרפואי.

י. סעיף 10 לחוק – סדרי בדיקה רפואית

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • מינויים של נציגי העובדים והמעסיקים
  • 10. שר העבודה רשאי, לאחר התיעצות בשר הבריאות, לקבוע, בתקנות, הוראות בדבר עריכתן והיקפן של בדיקות רפואיות על פי פרק זה.

תקנות

תקנות עבודת הנוער (בדיקות רפואיות), תש"ס-2000

יא. סעיף 11 לחוק –  אישור רפואי להעסקה

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • אישור רפואי להעסקה
  • 11 (א)  לא יועסק נער אלא אם כן נבדק בדיקה רפואית, ורופא המשפחה שבדק אותו נתן אישור רפואי להעסקתו.
  • (ב)  (1)   בפרק זה, "עבודה המחייבת בדיקות התאמה" – עבודה ששר העבודה והרווחה קבע כי דרושה קביעה מקדמית רפואית על התאמתו הבריאותית של הנער לעבוד בה, וכן עריכת בדיקות רפואיות חוזרות לענין התאמתו הבריאותית לאותה עבודה;
  • (2)   לא יועסק נער בעבודה המחייבת בדיקות התאמה אלא אם כן נבדק גם בידי רופא מורשה שקבע את התאמתו לעבודה כאמור ושנתן לו אישור רפואי על כך;
  • (3)   אישור לפי פסקה (2) יהיה לעבודה מסוימת המחייבת בדיקות התאמה או לסוג עבודות בדומה לה מבחינת סיכון הבריאות והמאמץ הגופני הנדרש מהנער, ויכול הוא להיות מותנה בתנאים ומוגבל בזמן לשם ניסיון.
  1. על פי החוק, ניתן להעסיק נער רק לאחר שנבדק בדיקה רפואית ורופא המשפחה שבדק אותו נתן אישור רפואי להעסקתו, בהתאם להוראות סעיף 8 לעיל.
  2. ככל שמדובר בעבודה אשר נקבע על-ידי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים כי מדובר בעבודה המחייבת בדיקות התאמה, אזי נדרש כי הנער יבדק גם בידי רופא מורשה, כהגדרתו בסעיף 8 לחוק, שקבע את התאמתו לעבודה, ושנתן לו אישור רפואי על כך. אישור כאמור יהיה לעבודה מסויימת או לסוג עבודה מסויים בהקשר של סיכון הבריאות והמאמץ הגופני הנדרש מהנער ויכול להיות מותנה בתנאים ומוגבל בזמן לשם ניסיון

פסיקה

1. על המעסיק לדאוג לקבלת אישור רפואי עוד בטרם מתחיל הנער את עבודתו אצלו.

האמור נפסק בעניין מסעדת פרפקטו 1994 בע"מ4.

2. לשם הרשעה בעבירה לפי סעיף 11 יש להוכיח כי העובדים הנטענים הם בגדר "נערים", וכן להוכיח מעל לספק סביר שהועסקו מבלי שנבדקו בדיקה רפואית ומבלי שרופא משפחה אישר את העסקתם.

האמור נפסק  בעניין תיירות צובה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ5.

3. העסקת נער בעבודה ללא קבלת אישור רפואי כחוק הינה עבירה מסוג אחריות קפידה, ולפיכך משהוכחו יסודות העבידה – יש להרשיע בגינה.

האמור נפסק בעניין מסעדת פרפקטו 1994 בע"מ6.

יב. סעיף 11א לחוק –  עבודה זמנית

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • עבודה זמנית
  • 11א.    שר העבודה רשאי להתיר לנער, בכפוף להוראות סעיף 2, לעבוד תקופה שלא תעלה על שלושה חדשים בעבודה שקבע בהיתר, שאינה מסכנת את הבריאות ואינה כרוכה במאמץ גופני קשה, אם ניתן מאת רופא המשפחה אישור רפואי להעסקתו של הנער באותה עבודה; היתר לפי סעיף זה יכול שיהיה כללי או מיוחד.

על פי החוק, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, רשאי להתיר לנער, בהיתר כללי או בהיתר מיוחד, בכפוף להוראת סעיף 2 לחוק, לעבוד בעבודה שקבע בהיתר, למשך תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, ובתנאי שלא תסכן את בריאות הנער ושאינה כרוכה במאמץ גופני קשה, ובתנאי שהתקבל אישור רפואי מרופא משפחה להעסקתו של הנער באותה עבודה.

היתרים

היתר עבודה זמנית לנערים (י"פ 2219 התשל"ו, 1773)

יג. סעיף 12 לחוק –  בדיקה רפואית חוזרת

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • בדיקה רפואית חוזרת
  • 12 (א)  נער העובד בעבודה המחייבת בדיקות התאמה ייבדק בידי רופא מורשה, במועדים ובתנאים שקבע שר העבודה והרווחה לגבי עבודה כאמור ולפחות אחת לשנה (להלן – בדיקה רפואית חוזרת).
    (ב)  על סמך דין וחשבון של הרופא המורשה שערך בדיקה רפואית חוזרת על פי סעיף זה, ירשום המוסד הרפואי המוסמך, אישור רפואי שבו תצוין, כל הגבלה בעבודה הנובעת משינוי לרעה במצב בריאותו של הנער, ויביא אותו לידיעת ההורים, המעסיק, וכן לידיעת מפקח העבודה ומפקח החניכות האזורי כמשמעותם בחוק החניכות, תשי"ג-1953.

יד. סעיף 13 לחוק –  הודעה על תוצאות בדיקה רפואית

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • בדיקה רפואית חוזרת
  • 13. (א)  העלתה בדיקה רפואית על פי סעיפים 11(ב) ו-12 כי –
  • (1)   (נמחקה);
  • (2)   הנער אינו מתאים מבחינה רפואית לעבודה בה הוא מועסק;
  • (3)   העבודה בה מועסק הנער משפיעה לרעה על מצב בריאותו –
  • ימסור המוסד הרפואי המוסמך הודעה בכתב למפקח עבודה אזורי.
  • (ב)  מפקח העבודה האזורי ישלח העתק של ההודעה לאחד מהורי הנער, ואם נאמר בהודעה שהנער אינו מתאים לעבודה בה הוא מועסק, יישלח העתק גם למעסיקו של הנער.

טו. סעיף 14 לחוק –  איסור העסקה לאחר קבלת הודעה

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • איסור העסקה לאחר קבלת הודעה
  • 14. קיבל המעסיק העתק הודעה בהתאם לסעיף 13, יחדל להעסיק את הנער תוך עשרה ימים מיום קבלת ההודעה, או תוך זמן קצר יותר שנקבע על ידי מפקח העבודה האזורי, בעבודה שאליה מתייחסת ההודעה או בעבודה הדומה לה מבחינת סיכון הבריאות או המאמץ הגופני הנדרש מהנער.

על פי החוק, במקרה שבו המעסיק קיבל הודעה בהתאם לסעיף 13 לחוק, לפיה הוא אינו מתאים לעבודה בה הוא מועסק, או כי העבודה בה מועסק משפיעה לרעה על מצבו הבריאותי, יחדל המעסיק להעסיקו בתוך עשרה ימים מיום קבלת ההודעה, או בתוך זמן קצר יותר, שנקבע על-ידי מפקח העבודה האזורי, בעבודה שאליה מתייחסת ההודעה או בעבודה הדומה לה מבחינת סיכון הבריאות או המאמץ הגופני הנדרש ממנו.

טז. סעיף 16 לחוק –  בדיקה רפואית עד גיל 21

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • בדיקה רפואית עד גיל 21
  • 16. (א)  מועסק אדם שעדיין לא מלאו לו 21 שנה, והוא מועסק בעבודה שיש בה סיכון מיוחד לבריאות – חלות לגביו הוראות פרק זה והוראות הפרק הששי, כאילו היה נער.
  • (ב)  שר העבודה יקבע, בתקנות, לאחר התיעצות בשר הבריאות, את העבודות שיש בהן סיכון מיוחד לבריאות לענין זה.
  1. על פי החוק, אדם אשר טרם מלאו לו 21, המועסק בעבודה שיש בה סיכון מיוחד לבריאותו, יחולו לגביו הוראות פרק זה, שעניינו בדיקות רפואיות, והפרק השישי, העוסק בחובת יום לימודים, כאילו היה נער.
  2. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יקבע בתקנות, לאחר התייעצות בשר הבריאות, את העבודה שיש בהן סיכון מיוחד לבריאות.

יז. סעיף 16א לחוק –  הצגה ושמירה של אישור רפואי

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • הצגה ושמירה של אישור רפואי
  • 16א. (א)  מעסיק לא יעסיק נער אלא אם כן הציג הנער לפניו אישור רפואי שניתן לפי סעיף 11(א), ואם העבודה מחייבת בדיקות התאמה, גם אישור רפואי שניתן לפי סעיף 11(ב)(2).
  • (ב)  מעסיק ישמור במקום שבו מתנהל עסקו את האישור הרפואי שהוצג לפניו לפי סעיף קטן (א) או את העתקו, בתקופה שבה הנער מועסק אצלו ועד שנה לאחר סיום העסקתו; בתום התקופה האמורה יבער המעסיק את האישור הרפואי או את העתקו.
  • על פי החוק, מעסיק יעסיק נער רק לאחר שהציג לפניו אישור רפואי כדרישות סעיף 11.
  • על המעסיק לשמור במקום שבו מתנהל עסקו את האישור הרפואי או את העתקו בתקופה שבה הוא מעסיק את הנער ועד שנה לאחר סיום העסקתו. בתום תקופה זו, יבער את האישור הרפואי או את העתקו.

יח. סעיף 17 לחוק –  פירושים

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • פירושים
  • 17. בפרק זה, "הדרכה בבחירת מקצוע" פירושו – ההדרכה הניתנת לנער בבחירת מקצוע או להתקדמותו במקצוע, בשים לב לתכונותיו האישיות . סעיף 18 לחוק –  מתן הדרכה בבחירת מקצוע

יט. סעיף 18 לחוק –  מתן הדרכה בבחירת מקצוע

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • מתן הדרכה בבחירת מקצוע
  • 18. (א)  שר העבודה ינקוט צעדים הדרושים לדעתו כדי לאפשר הדרכה בבחירת מקצוע.
  • (ב)  שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, עבודות שאין לקבל להן נער אלא אם נוכח המקבל שניתנה לנער קודם הדרכה בבחירת מקצוע על ידי מוסד מוסמך, על פי סעיף 19.

כ. סעיף 19 לחוק –  מנגנון להדרכה בבחירת מקצוע

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • מנגנון להדרכה בבחירת מקצוע
  • 19. (א)  שר העבודה רשאי למנות אדם להיות הממונה על הדרכה בבחירת מקצוע. הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
    (ב)  שר העבודה יסמיך מוסדות למתן הדרכה בבחירת מקצוע ומוסד שהוסמך כאמור לא יעסיק במתן הדרכה בבחירת מקצוע אלא אנשים שיש להם ההכשרה שנקבעה על ידי שר העבודה בתקנות.

כא. סעיף 20 לחוק –  יום עבודה ושבוע עבודה

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • יום עבודה ושבוע עבודה
  • 20. (א)  לא יועסק נער יותר משמונה שעות עבודה ליום וארבעים שעות עבודה לשבוע.
  • (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), במקום עבודה שמותר בו לעבוד יותר מ-8 שעות עבודה ליום, לפי סעיף 5(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, יכול שיועסק צעיר עד תשע שעות ליום עבודה, ובלבד ששבוע העבודה לא יעלה על 40 שעות עבודה.
  • (ב)  ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג שהנער אינו עובד בו, בין על פי חוק ובין על פי הסכם או נוהג, לא יועסק נער יותר משבע שעות עבודה.
  • (ג)   "שעות עבודה" פירושו – הזמן שבו עומד הנער לרשות העבודה לרבות הפסקות קצרות ומוסכמות הניתנות לנער להחלפת כוח ואויר ולרבות הפסקות לפי סעיף 22א, חוץ מהפסקות על פי סעיף 22.
  1. על פי החוק, חל איסור להעסיק נער יותר מ – 8 שעות עבודה ליום, ו – 40 שעות עבודה לשבוע.
  2. למרות האמור, במקום עבודה בו מותר לעבוד יותר מ – 8 שעות עבודה יומיות, לפי סעיף 5(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, ניתן להעסיק צעיר עד תשע שעות עבודה ליום, ובלבד שלא יועסק יותר מ – 40 שעות עבודה שבועיות.
  3. ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג, שהנער אינו עובד בו, על-פי חוק, הסכם או נוהג, אין להעסיקו יותר מ – 7 שעות עבודה.
  4. "שעות עבודה" – פירושן הזמן שבו הנער עומד לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות ומוסכמות ולרבות הפסקות לשם שימוש בחדר השירות, לפי סעיף 22א, חוץ מהפסקות כהגדרתן בסעיף 22.

פסיקה

1. שעות המתנה של הנער הינן בגדר שעות שבהן הוא עומד לרשות העבודה, לעניין סעיף 20 לחוק.

האמור נפסק בעניין תיירות צובה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ7. נפסק, כי העובדה שעובד הגיע בהסעה בשעה מוקדמת יותר מהשעה שהיה מתייצב לעבודה לולא הוסע על ידי הנאשמת, אין בה כדי לגרוע מהיות הזמן בו הוא מצוי במקום העבודה "זמן שבו עומד הנער לרשות העבודה".

2. המעסיק נער בשעות הנוספות אינו יכול להישמע בטענה שמאחר והוראות ה"גמול" לשעות נוספות אינן חלות, אזי אינו חייב לשלם כל גמול בעדן. יש לשלם לנער שכר ראוי.

האמור נפסק בעניין אסתר מזרחי8. נפסק, כי אין אדם רשאי לטעון להגנתו את חטאיו שהוא חטא

3. מעסיקה תורשע בהעסקה בשעות חריגות בניגוד להוראות החוק, גם מקום שבו הנערים היו מעוניינים בעצמם בהעסקה זו בשל הרווח הכספי הנובע מצורת ההעסקה.

ראו הנפסק בעניין בעניין רימונים קיטרינג בע"מ[1. תפ (ת"א) 39906-07-11  מדינת ישראל נ' רימונים קייטרינג בע"מ, 13.6.2017].

4. העבירה בסעיף 20 הינה מסוג אחריות קפידה, ולפיכך, מספיק להוכיח את קיומן של היסודות העובדתיים שלה, והנטל על המעסיקה להוכיח כי עשתה כל שביכולתה להימנע מביצועה.

האמור נפסק בעניין א.ש.ע.מ יזמות ועסקים בע"מ9.

נוהל נקיטת הליכים לפי חוק הנוער לנערים מעל גיל 17.5 חובת לימודיהם/משרד התמ"ת

בחוק עבודת הנוער לא יאכפו הסעיפים שיפורטו להלן בתנאי שהנער/ה היו בני 17.5 ויותר ביום ביצוע העבירה – לפי המצוין בת.ז. של נער/ה, ולאחר סיום חובת לימודיהם כדין – לפי אישור המוסד הלימודי של הנער או משרד החינוך או צו גיוס או צו לשירות לאומי (בתיקים ישנים עד לתאריך הנחיות אלו, יש להסתפק בהיות הנערים/ות מעל גיל 17.5 ואין לבצע השלמת חקירה לעניין הלימודים:

1 .סעיפים 20 (העסקה של יותר משמונה שעות ביום או ארבעים לשבוע), 21 (העסקה ביום מנוחה שבועי), 24 ו 25 (העסקה לאחר השעה 22:00 ללא היתר או בניגוד להיתר) לחוק הנוער לא יאכפו ולא יינקטו בגינם בהליכים במידה והמעשה ו/או המחדל נשוא התיק אינם מהווים עבירה גם לו נעשו כלפי בגיר), כלומר אם יתברר כי כלפי הנער/ה בן ה 17.5 נעברו עבירות על פי החוקים החלים על הבגירים, מאחר ועל בני 17.5 לא ניתן להכיל חוקי בגירים, ייחקר התיק על פי הסעיפים בחוק הנוער. הבהרה – סעיפים 24 ו 25 כאמור, ייבחנו לאור איסור העסקת עובד בגיר בלילה (במפעל שעובדים בו במשמרות) יותר משבוע אחד – בתוך שלושה שבועות לפי הוראות ס' 22(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשט"ו – 1955 .

2 .סעיף 21 לחוק הנוער לעניין פנקס עבודה – לא ייאכף בכלל לגבי נערים/ות בני 17.5 ויותר ביום ביצוע העבירה ולאחר סיום חובת לימודיהם כדין.

3 .לגבי יתר התאריכים, העבירות והנערים/ות שבתיק יש לפעול לפי ההנחיות הרגילות.

4 .למען הסר ספק בכל מקום בו יש היתר כללי להעסקת בגירים ביום המנוחה השבועי כגון בתי אוכל, בתי אבות, מלון וכיב' – ניתן להעסיק נערים המנויים בהנחייה זו עפ"י כללי ההיתר.

ג. חריגים –

במקרים חריגים המצדיקים לדעת חוקר לסטות מהנחיות אלו, יש לפנות ללשכה המשפטית לקבלת ייעוץ/אישור מוקדם לפי העניין.

כב. סעיף 21 לחוק –  שעות המנוחה השבועית

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • שעות המנוחה השבועית
  • 21. (א)  לא יועסק נער במנוחה השבועית.
  • (ב)  (1)   המנוחה השבועית של הנער היא לפחות שלושים ושש שעות רצופות ותכלול – לגבי נער יהודי – את יום השבת;
  • (2)   לגבי נער שאיננו יהודי – את יום השבת או את היום הראשון או את היום הששי בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו.
  • על פי החוק, המנוחה השבועית של נער היא לפחות 36 שעות רצופות, וחל איסור להעסיק נער במהלכה.
  • לגבי נער יהודי – כוללת המנוחה השבועית את יום השבת, לגבי נער שאינו יהודי – כוללת המנוחה השבועית את יום השבת, או את יום ראשון או את יום שישי, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו.

פסיקה

1. חוק עבודת הנוער אינו פותח ולו צוהר לאפשרות של העסקת נוער במנוחה השבועית, אף לא במסגרת ההיתר הכללי או שכמותו.

האמור נפסק בעניין אלוניאל בע"מ10. נפסק, כי יש לראות בחומרה עבירות על חוק עבודת הנוער, וכי מטרת המחוקק להעניק לבני נוער הגנה נוספת על זו המוענקת בחוק שעות עבודה ומנוחה לעובדים בגירים.

2. בהיעדר הגדרה מפורשת של המונח "שבת" בחוק שעות עבודה ומנוחה, יש לפרש מונח זה עלפי הוראות סעיף 1 לחוק יסודות המשפטבפנייה ל"מורשת ישראל". תקופת השבת עלפי "מורשת ישראל", מתחילה ביום שישי עם חשכה ומסתיימת בצאת הכוכבים למחרת היום.

האמור נפסק בעניין אלוניאל בע"מ11. נפסק, כי פרשנות זו של המונח "שבת" הולמת במלואה אף את הוראתו של סעיף 21 לחוק הנוער, הקובעת במפורש את האיסור לפיו "לא יועבד נער במנוחה השבועית" שהיא "לפחות שלושים ושש שעות רצופות ותכלול – לגבי נער יהודי – את יום השבת". שכן, בהקשר זה, מדובר בשתי הוראות חוק תאומות, שני ענפיו של אותו עץ.

3. לצורך הוכחת היותו של העובד "נער יהודי" במסגרת סעיף 21(ב) לחוק, מספיק הרישום "יהודי" שבתמצית המרשם, בפרט הלאום, כראיה לכאורה – הניתנת לסתירה – גם לעניין פרט הדת כ"יהודי" של הנער או הנערה.

האמור נפסק בעניין אלוניאל בע"מ11.

כג. סעיף 22 לחוק – הפסקות

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • הפסקות
  • 22 (א)  הועסק נער שש שעות עבודה ליום או למעלה מזה, תופסק עבודתו למנוחה ולסעודה, ¾ שעה לפחות, ובכלל זה תהיה הפסקה רצופה אחת של חצי שעה לפחות. ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג, ההפסקה היא של חצי שעה לפחות.
  • (ב)  ההפסקה לא תעלה על שלוש שעות.
  • (ג)   בשעת ההפסקה הנמשכת חצי שעה או יותר רשאי הנער לצאת מהמקום שבו הוא עובד, אלא אם היתה נוכחותו במקום העבודה הכרח לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו, והנער נדרש על ידי מעסיקו להישאר במקום העבודה; במקרה זה ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה.
  1. על פי החוק, כאשר נער מועסק 6 שעות עבודה ומעלה, הוא יהיה זכאי להפסקה של 3/4 שעה לפחות, מתוכה חצי שעה ברציפות לפחות. ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג, ההפסקה היא של חצי שעה לפחות.
  2. במהלך הפסקה הנמשכת חצי שעה או יותר, הנער רשאי לצאת ממקום העבודה, אלא אם כן נוכחותו במקום העבודה הכרחית לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו, והוא נדרש על-ידי מעסיקו להישאר במקום העבודה. במקרה כזה. ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה.
  3. משך הפסקה לא יעלה על שלוש שעות.

פסיקה

הזכות להפסקה בעבודה היא מזכויות הרווחה הבסיסיות של כל עובד, וככל שמדובר בנערים הרי שיש לקחת בחשבון במסגרת מתחם הענישה כי מדובר באוכלוסייה המצויה בעמדת חולשה, ועל בית הדין למנוע ניצולה לרעה.

האמור נפסק בעניין רמי שר ישראל12.

כד. סעיף 22א לחוק – הפסקה לשם שימוש בחדר השירותים

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • הפסקה לשם שימוש בחדר השירותים
  • 22א.  (א)  נער זכאי, במהלך יום עבודתו, להפסיק את עבודתו לשם שימוש בחדר שירותים, בהתאם לצרכיו.
  • (ב)  (1)   המעסיק יוודא כי יש חדר שירותים תקין וראוי לשימוש העובדים, במקום העבודה או בקרבתו;
  • (2)   על אף הוראות סעיף 44, הוראות שנקבעו לפי סעיף 20א(ב)(2) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, יחולו גם לגבי תחולת הוראות פסקה (1).
  • (ג)   אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מחובות המוטלות לפי כל דין לעניין חדרי שירותים, אלא להוסיף עליהן.
  • (ד)  הוראות סעיף זה יחולו, לעניין מעסיק ועובד, גם על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כוח אדם במועסק אצל מעסיק בפועל ועל מזמין שירות ועל עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות, ובלבד שלעניין תחולת הוראות סעיף קטן (ב)(1), העובד מועסק בחצרים שבהחזקתו של המעסיק בפועל או מזמין השירות, לפי העניין; בסעיף זה –
  • "מזמין שירות" – מי שמקבל אצלו שירות מקבלן שירות, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית;
  • "מעסיק בפועל", "קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;
  • "קבלן שירות" – מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו.
  • (ה)  על הליכים בשל הפרת הוראות סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 5א לחוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, התשס"ז-2007.
  1. על פי החוק, זכאי נער להפסיק את עבודתו לשם שימוש בחדר השירותים, כפי צרכיו.
  2. על המעסיק לוודא כי במקום העבודה או בסביבתו ישנו חדר שירותים תקין וראוי לשימוש העובדים.
  3. הוראת סעיף 20א(ב)(2) לחוק שעות עבודה ומנוחה תחול גם לעניין זה.
  4. ההוראות האמורות יחולו גם על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כח אדם המועסק אצלו בחצרים ועל מזמין שירות ועל עובד של קבלן שירות המועסק אצלו בחצרים.
  5. על הליכים בשל הפרת הוראות הסעיף יחולו הוראות סעיף 5א לחוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים.

כה. סעיף 23 לחוק – לימוד ושעות עבודה

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • לימוד ושעות עבודה
    23. (א)  נמסרה למעסיק הודעה בכתב מאת מוסד מוסמך להשתלמות, האומרת שנער פלוני מבקר בימים מסויימים בשיעורי ערב של המוסד, לא יועסק הנער באותם הימים אחרי שעה 16.00.
  • (ב)  לא ינוכה משכר עבודתו של נער על שנעדר מהעבודה לרגל ביקור בשיעורי ערב כאמור, אלא אם המוסד המוסמך להשתלמות הודיע למעסיק בכתב שהנער לא ביקר בשיעורים ורק בעד השעות שבהן נעדר הנער מהעבודה על מנת לבקר בשיעורים ולא ביקר.
  • (ג)   לענין סעיף זה, "מוסד מוסמך להשתלמות" פירושו – מוסד להשתלמות נוער עובד ששר החינוך והתרבות הסמיכו לכך או מוסד להשתלמות במסגרת חוק החניכות, תשי"ג-1953, ששר העבודה הסמיכו לכך ושפורסמה על כך הודעה ברשומות.
  • (ד)  הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות סעיף 4(ג) לחוק לימוד חובה, תש"ט-1949, ועל סעיף 14 לחוק החניכות, תשי"ג-1953, ולא לגרוע מהן.

על פי החוק, מקום בו קיבל מעסיק הודעה ממוסד מוסמך להשתלמות, כהגדרתו בסעיף, לפיה, נער העובד אצלו מבקר בימים מסויימים בשיעורי ערב של המוסד, המעסיק לא יעסיקו באותם הימים לאחר השעה 16:00, ולא ינכה משער עבודתו על שנעדר מהעבודה לרגל ביקור בשיעורי הערב, אלא אם המוסד הודיע לו שלא ביקר בשיעורים בשעות בהן נעדר מהעבודה.

כו. סעיף 24 לחוק – איסור עבודת לילה

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • איסור עבודת לילה
  • 24. (א)  נער לא יועסק ולא ירכול בלילה.
  • (ב)  בסעיף זה, "לילה", לגבי ילד וצעיר שחוק לימוד חובה, תש"ט-1949, חל עליהם – פרק זמן של 12 שעות שבין 20:00 ובין 08:00 ולגבי צעיר שחוק חינוך חובה, תש"ט-1949, אינו חל עליו, פרק זמן של 10 שעות שבין 22:00 ובין 06:00.
  • (ג)   על אף האמור בסעיף 1(ב) רואים נער כמועסק, לענין סעיף זה, גם אם הוא עובד בבית ספר מקצועי.
  1. על פי החוק, נער לא יועסק ולא ירכול בלילה.
  2. לילה לעניין ילד וצעיר שחוק לימוד חובה חל עליהם – פרק זמן של 12 שעות בין 20:00– ל- 8:00.
  3. לילה לעניין צעיר חוק לימוד חובה אינו חל עליו – פרק זמן של 10 שעות שבין 22:00 ל – 6:00.
  4. נער יחשב כמועסק לעניין הסעיף גם אם הוא עובד בבית ספר מקצועי.

פסיקה

1. מקום בו הועסק צעיר, שחוק לימוד חובה אינו חל עליו, בשעה 5:30 בבוקר – הרי שהועסק בניגוד לחוק, ויש להרשיע את המעסיקה.

האמור נפסק בעניין מוסא אל טורי13.

2. סעיף 24(ב) לחוק אוסר על העסקת נער לאחר השעה 22:00 וזאת גם לגבי נערים שלא חל עליהם חוק לימוד חובה.

האמור נפסק בעניין רימונים קיטרינג בע"מ14.

כז. סעיף 24א לחוק – עבודת לילה בתקופת חופשת לימודים רשמית – הוראת שעה

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • עבודת לילה בתקופת חופשת לימודים רשמית – הוראת שעה
  • 24א.   (א)  על אף האמור בסעיף 24, מעסיק רשאי להעסיק צעיר עד שעה 24:00 בתקופת חופשת לימודים רשמית, ובלבד שאם ההעסקה הסתיימה אחרי השעה 23:00, המעסיק יחזיר את הצעיר לביתו בסיום העבודה, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו.
  • (ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על ענפי עבודה מסוימים או על עבודה מסוימת ששר הכלכלה והתעשייה קבע כי הם עלולים לפגוע בבריאותו, בשלומו או בהתפתחותו הגופנית, החינוכית, הרוחנית או המוסרית של הצעיר.
  • (ג)   הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן עד ליום א' באלול התשע"ט (1 בספטמבר 2019).
  1. על פי החוק, בתקופת חופשת הלימודים הרשמית, רשאי מעסיק להעסיק צעיר עד השעה 24:00, ובלבד שאם ההעסקה הסתיימה אחרי השעה 23:00, ידאג להחזיר את הצעיר לביתו, בעצמו או על-ידי מי מטעמו.
  2. האמור לא יחול בענפי עבודה מסויימים ששר הכלכלה והתעשייה קבע כי עלולים לפגוע בבריאות, בשלום או בהתפתחותו של הצעיר.
  3. הוראות הסעיף, עמדו בתוקפן עד 1.9.2019.

כח. סעיף 25 לחוק – היתר עבודת לילה

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • היתר עבודת לילה
  •  25. (א)  שר העבודה רשאי להתיר העסקת צעיר עד שעה 23.00 במקום שבו עובדים במשמרות.
  • (ב)  (1)   ניתנה החלטה על שעת חירום, רשאי שר התעשיה המסחר והתעסוקה להתיר העסקת צעיר גם אחרי השעה 23:00, במקום שבו עובדים במשמרות או כאשר עבודת הצעיר נחוצה בשל החלטה כאמור, ובלבד שהובטחו לדעת השר תנאים לשמירת בריאותו ורווחתו של הצעיר.
  • (2)   תוקפו של היתר לפי פסקה (1) יפקע במועד שבו פקע תוקפה של החלטה על שעת חירום שבעקבותיה ניתן ההיתר, או במועד אחר שנקבע בהיתר.
  • (3)   בסעיף קטן זה, "החלטה על שעת חירום" – כל אחת מאלה:
  • (א)   הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951;
  • (ב)   הוצאת צו הקורא ליוצאי צבא להתייצב לשירות מילואים לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;
  • (ג)    הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971.
  • (ג)   סבור שר העבודה שהדבר דרוש להשתלמותו המקצועית של צעיר, רשאי הוא להתיר, התרת שעה, את העסקתו בלילה במקום שבו עובדים ברציפות.
  • (ד)  סבור שר העבודה שרצוי לעשות כן למען האמנות, רשאי הוא להתיר, התרת שעה, העסקתו של נער שמלאו לו 10 שנים עד שעה 24.00 אם לדעתו הובטחו התנאים לשמירת בריאותו, חינוכו והתפתחותו המוסרית של הנער.
  • (ה)  שר העבודה רשאי להתיר העסקת צעיר עד שעה 24.00 בחקלאות או במפעל תעשיה שבהם עובדים במשמרות ותנאים מיוחדים מצדיקים זאת; כן רשאי שר העבודה להתיר העסקת צעיר משעה 05.00 בעבודה חקלאית עונתית שבה מקדימים להתחיל בעבודה.
  • היתר כללי לעבודה באריזת מצות וקמח מצות עד השעה 23:00 (י"פ 914 התשכ"ב, 990)
  • אני מתיר במפעלים שבהם אופים מצות בלבד׳ להעביד צעירים וצעירות שמלאו להם 16 שנה, באריזות מצות וקמח מצות עד שעה 23:00 במשך שלושה חדשים שלפני חג הפסח ובלבד  -שתובטח מנוחה של 14 שעות לפחות בין יום עבודה למשנהו;
  • 1. שיסופק מקום מתאים למנוחה בשעות ההפסקה;
  • 2. שיסופק בעת ההפסקה משקה חם;
  • 3. שיסופקו  בגמר העבודה אמצעי תחבורה' במידה שאין אפש­רות להסתייע בשירותי התחבורה הרגילים.
    ההיתר הכללי לעבודה באריזת מצות וקמת מצות עד שעת 23:00, שהודעה עליו פורסמה בילקוט הפרסומים 522, תשייז, עמי 547—בטל.
  • היתר כללי לעבודה במגן דוד אדום (י"פ 2840 התשמ"ב – 1982, 2581)

  • אני נותן בזה היתר כללי להעביד צעירים בלילה עד שעה 00.23 בסניפי מגן דוד אדום בתנאים והגבלות אלה:
  • 1. יום עבודה לא יעלה על 4 שעות, ובו תהיה הפסקת בת 15 דקות;
  • 2. תובטח מנוחה של 14 שעות לפחית בין יום עבודה למשנהו;
  • 3. צעיר לאי יעבוד לפי היתר זה יותר משלוש פעמים בשבוע;
  • 4. בעת ההפסקה יסופק משקה חם;
  • 5. בגמר העבודה יסופק אמצעי תחבורה, במידה שאין אפשרות להסתייע בשירותי התחבורה הרגילים.
  • היתר כללי לעבודה בבתי אריזה לפרי הדר (י"פ 1057, התשכ"ד, 458)

  • אני נותן בזה היתר כללי להעביד צעירים בלילהח עד שעה 24:00 בבתי אריזה לפרי הדר שעובדים בהם במשמרות׳ ובתנאים הבאים:
  • צעיר המועבר בהתאם להיתר זה (להלן — צעיר) ייבדק בתקופת העבדתו כאמור בדיקת בקורת רפואית בתום שלושה חדשים מתחילת עבודתו׳ וכן: בדיקות חוזרות אתת לכל שלושה חדשים;
  • 1. סדר החליפין במשמרות וכן תחילת המשמרת וסיומה ייקבעו מראש לתקופה של שבוע לגבי כל צעיר;
  • 2. לא יועבד צעיר במשמרת השניה יותר משבוע עבודה אחד בכל שבועיים.;
  • 3. תהיה הפסקה של 14 שעות לפחות בין יום עבודה אחד למשנהו;
  • 4. בעת ההפסקה בעבודה יספק המעביד לצעירים שתיה חמה ויסדר מקום מתאים למנוחתם;
  • 5. המעביד יספק לצעירים עם סיום המשמרת השניה אמצעי תחבורה בדי לחזור למקום מגוריהם, אלא אם כן אפשר להסתייע בשירותי התחבורה הציבוריים.
  •  היתר כללי להעבדת צעירים בלילה (י"פ 1302, התשכ"ז, 3)
  • אני מתיר בזה את ההעבדה עד שעה 24:00  של  נערים שמלאו להם 16 שנה אך עדיין לא מלאו להם 18 שנה (להלן – צעירים), בתנאים וסייגים אלה:
  • (א) היתר זה חל בתחומי המועצות האזוריות הגליל־העליון, מעלה־ הגליל, מרום־הגליל וסולם־צור לגבי העבדה במפעלי תעשיה שבהם עובדים במשמרות:
  • (ב) צעיר המועבר לפי היתר זה ייבדק בדיקת ביקורת רפואית כל שלושה חדשים החל מהמועד שהתחיל לעבוד במשמרת השניה שסיומה אחרי שעה 00.21;
  • (ג) תחילת המשמרות וגמירתן וכן סדר החליפין במשמרות לגבי כל צעיר ייקבעו מראש לתקופה של שבוע אחד לפחות והפרטים האמורים יירשמו מראש בפנקס או ברשימה מיוחדת לכך;
  • (ד) לא יועבד צעיר במשמרת שניה יותר משבוע אחד תוך שבועיים;
  • (ה) בין יום עבודה למשנהו תהיה לצעיר המועבר לפי היתר זה מנוחה של 14 שעות לפחות;
  • (ו) לצעירים המועבדים לפי היתר זה יסדר המעביד מקום מתאים למנוחתם בעת הפסקות העבודה הדרושות לפי סעיף 22 לחוק;  בעת ההפסקה של חצי שעה יספק המעביד לצעירים שתיה חמה;
  • (ז) לצעירים המועבדים לפי היתר זה יסדר המעביד בגמר המשמרת השניה אמצעי תחבורה כדי להחזירם הביתה אם אי־אפשר להסתייע אותה שעה בשירות תחבורה רגיל.

כט. סעיף 26 לחוק – היתרים והוראות כלליות

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • היתרים והוראות כלליות
  • 26 (א)  בהיתר לפי סעיף 25 ייקבע תנאי המבטיח לנער מנוחה של 14 שעות לפחות בין יום עבודה למשנהו ורשאי שר העבודה לקבוע תנאים והגבלות אחרים.
  • (ב)  היתר לפי סעיף 25(ג) או (ד) יהיה מיוחד; היתר לפי סעיף 25(א) או (ב) יכול להיות כללי או מיוחד או לסוג של צעירים או מפעלים; היתר לפי סעיף 25(א) או (ה) יהיה כללי למקום או לעבודה המפורטים בהיתר ויינתן לאחר התייעצות בארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים, בארגון הגדול ביותר של נוער עובד ובארגוני מעבידים שלדעת שר העבודה הם נוגעים בדבר.
  • (ג)   כל היתר, להוציא היתר מיוחד, והתנאים וההגבלות שנקבעו בו, וכן ביטול היתר כזה ושינוי התנאים שנקבעו בו – יפורסמו ברשומות.
  • (ד)  מי שניתן לו היתר מיוחד יציג אותו הצגה נראית לעין, במקום שבו מעסיקים לפיו, אך אם הוא מנהל פנקס לפי סעיף 31, רשאי הוא לצרף את ההיתר לפנקס.
  • (ה)  במשלחי-יד לא תעשייתיים, כמשמעותם באמנה בדבר הגבלת עבודת לילה של ילדים ונערים במשלחי-יד לא-תעשייתיים, 1946, לא יינתן היתר לפי סעיף 25(א) אלא אם נתמלאו התנאים הקבועים בסימן ג' פסקה 2 לאמנה.
  •  חוק הספנות (ימאים), תשל"ג-1973

  • היתר להעסקת נערים
  • 202 שר העבודה, בהתייעצות עם השר ועם הארגון המייצג את הספר הגדול ביותר של נערים עובדים בישראל, רשאי לתת היתר, כללי או מיוחד או לסוגים של נערים או של כלי שיט, להעסקת נער על אף האמור בפרק החמישי לחוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953.

ל. סעיף 27 לחוק – חופשה שנתית

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • חופשה שנתית
  • 27 (א)  לגבי נער יש לקרוא בסעיף 3(א) לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951, "18 יום" במקום "14 יום".
  • (ב)  הוראות סעיף זה יחולו על שנת העבודה כמשמעותה בחוק האמור שתחילתה ביום ט"ז בניסן תשי"ג (1 באפריל 1953) ועל כל שנת עבודה שלאחריה.

על פי החוק, יש לקרוא בסעיף 3(א) לחוק חופשה שנתית, "18 יום" במקום "16" יום, כנוסחו של החוק כיום, כלומר, נער יהיה זכאי בעד כל אחת מ – 5 שנות עבודתו הראשונות ל – 18 ימי חופשה

לא. סעיף 27א לחוק – חובת יום לימודים

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • חובת יום לימודים
  • 27א.  (א)  שר העבודה יטיל בצו על כל נער עובד שמלאו לו 15 שנים ועדיין לא מלאו לו 18 שנים חובת לימודים לשם הכשרה מקצועית והם יקויימו במקום שקבע לכך.
  • (ב)  שר העבודה רשאי להחיל את חובת הלימודים בהדרגה, ובלבד שתוך חמש שנים מיום תחילת סעיף זה יטיל אותו על כל נער עובד שאין חוק החניכות, תשי"ג-1953, (להלן – חוק החניכות), חל עליו.
  • (ג)   שר העבודה לאחר התייעצות עם שר החינוך והתרבות, יקבע תכנית לימודים מינימלית אחידה; קביעת התכנית לא תמנע הוספת שיעורים על המפורטים בה; משך הלימודים, לפי סוג הנערים, ייקבע בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת.
  • (ד)  צו כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיהא כללי, או מיוחד למפעל פלוני או לסוגי מפעלים, לענפי עבודה או לאזורים גיאוגרפיים, או לבני גיל או רמת השכלה מסויימים.
  • (ה)  בצו יכול שייקבע חובת לימודים רצופה ביום אחד בשבוע או מפוצלת לכמה ימים בשבוע, ובלבד שלא תעלה בסך הכל על תשע שעות בשבוע.
  • (ו)   לגבי סוגי נערים מסויימים, רשאי השר לקבוע תקופות לימודים מרוכזות במשך השנה, ואת מספר השעות בשבוע שיוקדשו ללימודים אלה.
  • (ז)   נער החייב בחובת לימודים לפי סעיף זה זכאי לקבלם חינם, ולא יידרש לשלם כל תשלום בעדם; הוראה זו אינה חלה על ציוד וחמרי לימוד.

צווים, תקנות והודעות

 לב. סעיף 27ב לחוק – חובת יום לימודים

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • חובת יום לימודים
  • 27ב.  חובת הלימודים לפי פרק זה לא תחול לגבי נער –
  • (1)  הלומד בבית ספר שחוק פיקוח על בתי-ספר, תשכ"ט-1969, חל עליו;
  • (2)  הלומד במוסד מוסמך להשתלמות כמשמעותו בסעיף 23;
  • (3)  הלומד בבית ספר או במוסד לימודים שרוב עובדי החינוך בו הם עובדי המדינה הפועלים בתוקף תפקידם;
  • (4)  הלומד בבית ספר או במוסד לימודים ששר העבודה קבע אותו כמוסד שהלימודים בו פוטרים את הנער מהחובה לפי פרק זה;
  • (5)  בגיל שחלה עליו חובת לימודים לפי חוק לימוד חובה, תש"ט-1949, זולת אם שוחרר מחובה זו מטעם שר החינוך והתרבות.

 לג. סעיף 27ג לחוק – סמכות פיקוח

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • סמכות פיקוח
  • 27ג.  (א)  מפקח על חניכות כמשמעותו בחוק החניכות, יפקח גם על קיום החובות לפי פרק זה, ויהיו לו לשם כך הסמכויות המוקנות לו בחוק האמור.
  • (ב)  מועצת החניכות שהוקמה לפי חוק החניכות תהיה מועצה מייעצת לענין הוראות פרק זה.

לד. סעיף 27ד לחוק – אישור על סיום לימודים

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • אישור על סיום לימודים
  • 27ד.  שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מתן אישור על סיום חובת הלימודים לפי פרק זה.

 לה. סעיף 27ה לחוק – שחרור ללימודים

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • שחרור ללימודים
  • 27ה.  (א)  מי שמעסיק נער שחלה עליו חובת לימודים לפי פרק זה, חייב לשחררו מעבודה לשעות הלימודים ואין להעסיקו בשעות אלה.
  • (ב)  לא ינוכה משכר עבודתו של נער על שנעדר מעבודתו לרגל לימודים כאמור, אלא אם הוכח כי לא השתתף בלימודים, והכל אם אין בהסכם קיבוצי החל על הנער ועל מעסיקו הוראה אחרת לענין זה.
  • (ג)   המוסד שבו לומד הנער בשעות העדרו מעבודה יודיע למעסיקו, בדרך שנקבעה, על שעות הלימודים שבהן חייב הנער ואם אכן השתתף בהן.
  • (ד)  שר העבודה רשאי לקבוע בהוראה כללית או מסווגת, שהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו גם לגבי נער הלומד בבית ספר או מוסד מן המנויים בסעיף 27ב.
  1. על פי החוק, המעסיק נער שחלות עלות הוראות פרק זה לעיל, שעניינו, חובת יום לימודים, חייב לשחררו מהעבודה לשעות הלימודים ואין להעסיקו באותן השעות, וכן אין לנכות משכרו בגין היעדרותו לרגל לימודים כאמור, אלא אם כן הוכח כי לא השתתף בלימודים. הכל ככל שאין בהסכם קיבוצי החל על הצדדים קובע אחרת.
  2. על המוסד הלימודי בו לומד הנער להודיע למעסיק בדרך שנקבעה על שעות הלימוד ועל השתתפותו.

לו. סעיף 27ו לחוק – היתר להעסקת נער

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • היתר להעסקת נער
  • 27ו.  (א)  לא יינתן היתר להעסקת נער לפי חוק זה (בפרק זה – היתר להעסקת נער), אם יש בו כדי לפגוע בטובתו של הנער.
  • (ב)  שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע, ולענין סעיף 4 יקבע, כללים, תנאים וסייגים למתן היתר להעסקת נער או לתיווך להעסקת נער; כללים, תנאים וסייגים כאמור יכול שייקבעו דרך כלל או לסוגי היתרים מסוימים.
  • (ג)   היתר להעסקת נער יכלול את אלה:
  • (1)   תנאים שיבטיחו כי הנער לא ינוצל לרעה, כי בריאותו, בטיחותו, חינוכו, או התפתחותו התקינה לא ייפגעו, וכי יהיו לו שעות מנוחה ופנאי הולמות;
  • (2)   תנאים בדבר שעות העבודה, הפסקות בעבודה וכן הפסקות בין יום עבודה אחד למשנהו.
  • (ד)  שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע תנאים נוספים על אלה שקבע לפי סעיף קטן (ב) או על אלה המפורטים בסעיף קטן (ג), לענין היתר להעסקת נער פלוני.

תקנות

לז. סעיף 27ח לחוק – הצעת תעודת זהות

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • הצגת תעודת זהות
  • 27ח.   (א)  מעסיק לא יעסיק נער אלא אם כן הציג הנער לפניו תעודת זהות שלו או תעודת זהות של הוריו, שבה מופיעים פרטיו.
  • (ב)  מעסיק ישמור במקום שבו מתנהל עסקו העתק של תעודת הזהות כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה שבה הנער מועסק אצלו ועד שנה לאחר סיום העסקתו; בתום התקופה האמורה יבער המעסיק את העתק תעודת הזהות.
  1. על פי החוק, מעסיק לא יעסיק נער, אם הנער לא הציג בפניו תעודת זהות שלו או של הוריו, שבה מופיעים פרטיו.
  2. על המעסיק לשמור במקום שבו מתנהל עסקו העתק של תעודת הזהות כאמור, במהלך התקופה שבה הנער מועסק אצלו ועד שנה לאחר תום סיום העסקתו של הנער. בתום התקופה האמורה יבער המעסיק את העתק תעודת הזהות.

לח. סעיף 28א לחוק – הודעה בדבר שעות הלימודים

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • הודעה בדבר שעות הלימודים
  • 28א.  (א)  בלי לגרוע מהוראות סעיף 2(ב1), לא יועסק צעיר או מי שמלאו לו 18 שנה, שחל עליהם לימוד חובה, אלא אם כן נמסרה למעסיק הודעה של מוסד החינוך שבו לומד הצעיר או מי שמלאו לו 18 שנה בדבר שעות הלימודים שלו באותו מוסד; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שמתקיים לגביו האמור בפסקאות (1), (3) או (4) שבסעיף 2(ב).
  • (ב)  שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בהסכמת שר החינוך, לקבוע הוראות בדבר הודעה כאמור בסעיף קטן (א), לרבות לעניין הגורם במוסד החינוך המוסמך לתתה, פרטיה, צורתה, דרכי מסירתה והחזקתה.
  1. על פי החוק, צעיר או מי שמלאו לו 18 שחל עליהם לימוד חובה לא יועסק, אלא אם כן נמסרה למעסיק הודעה של מוסד החינוך שבו הוא לומד, בדבר שעות הלימוד שלו. הוראות אלה לא יחולו לגבי מי שמתקיים לגביו האמור בסעיפים 2(ב)(1), 2(ב)(3) ו – 2(ב)(4) לחוק.
  2. שר הכלכלה והתעשייה רשאי בהסכמת שר החינוך לקבוע הוראות בדבר הודעה כאמור.

פסיקה

מקום בו המעסיק לא הציג לא את מערכת השעות של הנער ולא את פנקס העבודה ממנו ניתן ללמוד כי לא עבד בשעות הלימודים, הרי שהנטל להראות כי הנער לא הועסק בשעות הלימודים עובר לכתפי המעסיק.

האמור נפסק בעניין דוד נאור15.

לט. סעיף 29 לחוק – סמכויות מפקח עבודה

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • סמכויות מפקח עבודה
  • 29. (א)  סמכויות של מפקח עבודה ביחס לכל מקום שיש לו יסוד להניח שמועסק בו נער, יהיו כסמכויותיו של מפקח לפי סעיף 2 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954.
  • (ב)  אדם הנמצא במקום שאליו בא מפקח עבודה בתוקף סמכויותיו לפי סעיף קטן (א), וכן נער שיש למפקח עבודה יסוד להניח שהוא עובד או רוכל – רשאי מפקח עבודה לחקור אותו אדם, אותו נער ואת הוריו, בכל ענין הנוגע לחוק זה, אך לא יידרש איש ליתן תשובה או עדות העלולות להפלילו. מפקח עבודה רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר.
  • (ג)   דין פרוטוקול שנרשם בהתאם לסעיף קטן (ב) כדין הודעה שנרשמה בהתאם לסעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), והסעיפים 3 ו-4 לאותה פקודה חלים עליו.

מ. סעיף 29א לחוק – צו למניעת פעולה מפירה

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • צו למניעת פעולה מפירה

  • 29א.            (א)  (1)   היה ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו, או למפקח עבודה בכיר ששר התעשייה המסחר והתעסוקה הסמיך לעניין זה, יסוד סביר להניח שאדם מבצע או עומד לבצע, במעשה או במחדל, פעולה מפירה, רשאי הוא להגיש לבית הדין האזורי לעבודה בקשה למתן צו המורה לאותו אדם להימנע מהפעולה המפירה או לעשות מעשה למניעתה (בסעיף זה – צו למניעת פעולה מפירה;
  • (2)   הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי תובע כהגדרתו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, להגיש בקשה למתן צו למניעת פעולה מפירה;
  • (3)   בסעיף זה, "פעולה מפירה" – פעולה בניגוד להוראות לפי סעיפים 2, 2א, 4, 5, 6, 7, 11, 12, 14, 18(ב), 20, 21, 22, 22א, 23, 24, 27ה, 28א, 31, 32, 33ד.
  • (ב)  (1)   בית הדין האזורי לעבודה רשאי לתת צו למניעת פעולה מפירה במעמד צד אחד;
  • (2)   ניתן צו במעמד צד אחד, יתקיים הדיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו, ורשאי בית הדין האזורי לעבודה להאריך את תוקפו של הצו למניעת פעולה מפירה, לבטלו או לשנותו, אף אם מי שלגביו ניתן הצו והוזמן כדין, לא התייצב לדיון.
  • (ג)   נוכח בית הדין האזורי לעבודה כי יש בפעולה המפירה או בנסיבות העניין משום סיכון שלומו או בריאותו של נער, רשאי הוא להורות בצו למניעת פעולה מפירה על מתן ערובה לקיום הצו, בסכום ולתקופה שיקבע.

 מא. סעיף 30 לחוק – מועצה לענייני נוער עובד

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • מועצה לענייני נוער עובד
  • 30. (א)  תוקם מועצה לעניני נוער עובד (להלן – המועצה) שתייעץ לשר העבודה בכל ענין הנוגע לחוק זה.
  • (ב)  המועצה תהיה מורכבת מבאי כוח הממשלה שיתמנו על ידי שר העבודה, מבאי כוח מרכז לשכות העבודה הכלליות, ומאנשי הציבור שיתמנו על ידי שר העבודה כנציגיהם של עובדים, של נוער עובד, של מעבידים וכן של מוסדות ציבוריים שלדעת שר העבודה הם נוגעים בדבר. נציגי עובדים יתמנו לאחר התיעצות בארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים, ונציגי הנוער העובד יתמנו לאחר התיעצות בארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של נוער עובד, ובארגונים אחרים של נוער עובד לפי החלטת שר העבודה, ונציגי מעבידים יתמנו לאחר התיעצות בארגונים ארציים רפרזנטטיביים של מעבידים שלדעת שר העבודה הם נוגעים בדבר.
  • (ג)   מספר חברי המועצה לסוגיהם ייקבע על ידי שר העבודה בהודעה שתפורסם ברשומות ובלבד שמספר נציגי העובדים והנוער העובד גם יחד יהיה כמספר נציגי המעסיקים.
  • (ד)  שר העבודה, ובהעדרו מי שנתמנה על ידיו לכך, יהיה יושב ראש המועצה.
  • (ה)  המועצה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה, במידה שלא נקבעו בתקנות.

הודעות

מב. סעיף 30א לחוק – ועדות המועצה

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • ועדות המועצה
  • 30א המועצה רשאית למנות, מבין חבריה, או שלא מבין חבריה, ועדות, ולאצול להן מסמכויותיה, למעט הסמכות לייעץ לשר בכל ענין הנוגע להתקנת תקנות כאמור בסעיף 42.

מג. סעיף 31 לחוק – רישום נערים עובדים

  • רישום נערים עובדים
  • 31. (א)  מעסיק חייב לנהל פנקס שבו יירשמו ביחס לכל נער המועסק על ידיו, הפרטים שייקבעו בתקנות.
  • (ב)  שר העבודה יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי המעסיקים שעליהם חל סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע כאמור שהפנקס יהיה חלק מפנקס אחר שמעסיק חייב לנהלו על פי חוק ששר העבודה ממונה על ביצועו.
  1. על פי החוק, מעסיק מחוייב בניהול פנקס שבו יירשמו ביחס לכל נער המועסק על ידו הפרטים שיקבעו בתקנות.
  2. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יקבע בהודעה שתפורסם ברשומות את סוגי המעסיקים עליהם יחול הסעיף, ורשאי לקבוע שהפנקס יהיה חלק מפנקס אחר שהמעסיק חייב לנהלו על פי חוק שהשר ממונה על ביצועו.

תקנות והודעות

פסיקה

החובה לנהל פנקס שבו ירשמו ביחס לכל נערה ונער, המועסקים במקום עבודה, הכולל את הפרטים המפורטים בתקנות נועדה לאפשר מעקב וביקורת על אופן העסקת הנערות והנערים.

האמור נפסק בעניין רמי שר ישראל12.

מד. סעיף 32 לחוק – חובת יידוע

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • חובת יידוע
  • 32. (א)  מעסיק יביא לידיעת נער המועסק על ידיו את הוראות חוק זה.
  • (ב)  שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע דרכים ליידוע נער, על פי הוראות סעיף זה.
  1. על פי החוק, על המעסיק להביא לידיעת הנער המועסק על ידו את הוראות החוק.
  2. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים רשאי לקבוע דרכים ליידוע הנער כאמור.

תקנות

תקנות עבודת הנוער (הצגת תמצית החוק), תשי"ח-1958

מה. סעיף 33 לחוק – העסקה מסכנת

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • העסקה מסכנת
  • (א)  המעסיק נער באחד מאלה –
  • (1)   בניגוד להוראות סעיפים 2(א), (ב) ו-(ג), 2א או 4 או בניגוד להוראות היתר שניתן מכוחן;
  • (2)   במקום ששר העבודה והרווחה קבע, בהתאם להוראות סעיף 5, כי עבודה של נער בו עלולה לסכנו;
  • (3)   בעבודות, בתהליכי ייצור או במקומות עבודה ששר העבודה והרווחה אסר או הגביל העסקת נער בהם, בהתאם להוראות סעיף 6;
  • (4)   בעבודה, שעל פי הקבוע בתקנות לפי סעיף 7 אין להעסיקו בה בגילו;
  • (5)   בניגוד להוראות סעיף 14,
  • דינו – מאסר שנה או קנס פי אחד וחצי מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין).
  • ב)  המעסיק צעיר או מי שמלאו לו 18 שנה שחל עליהם לימוד חובה בניגוד להוראות סעיף 2(ב1), דינו – מאסר שנה או קנס פי אחד וחצי מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
  1. על פי החוק, המעסיק נער בעבודות כמפורט להלן, דינו – מאסר שנה או קנס פי 1.5 מהקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין:
    1. בניגוד להוראות הקבועות בסעיפים להלן או להיתר שניתן מכוחן: סעיפים 2(א), (ב), (ג) או 4 לחוק;
    2. מקום בו נקבע בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק כי עבודתו של הנער עלולה לסכנו;
    3. בעבודות, בתהליכי ייצור או במקומות שחל איסור או קיימת הגבלה להעסקת נער, בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק.
    4 בעבודה שבהתאם לסעיף 7 והתקנות מכוחו אין להעסיק את הנער בגילו;
    בניגוד להוראת סעיף 14, העוסקת באיסור העסקה לאחר קבלת הודעה על תוצאות בדיקה רפואית.
  2. המעסיק צעיר או מי שמלאו לו 18 שחל עליהם לימוד חובה בניגוד להוראת סעיף 2(ב1) – דינו מאסר שנה או קנס פי 1.5 מהקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

פסיקה

1. חוק הנוער קובע בסעיף 33ו קיומה של אחריות קפידה, בין השאר, גם על הוראת סעיף 33, המטילה סנקציה על העבדה מסוכנת, ועל המעסיק נער בעבודות אסורות, בהתאם להוראת סעיף 6.

האמור נפסק בעניין אורי יצחק16.

2. על המעסיק חלה החובה להנהיג שיטות עבודה בטוחות שתמנענה סכנות צפויות לעובד. לפיכך, בענייני בטיחות בעבודה מקובל לצמצם את הגנת האשם התורם. בפרט, לאור אחריות הקפידה המוטלת מכח חוק הנוער.

האמור נפסק בעניין אורי יצחק16.  נפסק כי הלכה היא, כי בחלוקת אחריות בתאונת עבודה, הכף נוטה למבחן של האשמה המוסרית.

3. משנקבעו עבירות כעבירות מנהליות, דרך המלך היא להטיל בגינן קנס מנהלי, ואיל הגשת אישום פלילי היא החריג.

האמור נפסק בעניין אלוניאל בע"מ17.

תקנות

תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבודת נוער), תשנ"ד-1954

מו. סעיף 33א לחוק – העסקה אסורה אחרת

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • העסקה אסורה אחרת
  • 33א.  המעסיק נער באחד מאלה –
  • (1)  בניגוד להוראות סעיפים 11 או 12 או בניגוד להוראות היתר שניתן לפי סעיף 11א, שענינן בדיקות רפואיות;
  • (2)  בניגוד להוראות סעיפים 20, 21, 22, 22א ו-24, או בניגוד להוראות היתר שניתן לפי סעיף 25, שענינן שעות עבודה ומנוחה;
  • (3)  בניגוד להוראות היתר שניתן לפי חוק זה ושלא לפי סעיפים 2, 2א, או 4, לרבות הוראות בענין קביעת מספר מרבי של שעות עבודה, מנוחה שבועית, הפסקות בעבודה או עבודה בלילה.
  • דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
  1. על פי החוק, המעסיק נער כמפורט להלן דינו מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין:
    1. ללא האישורים הרפואיים הנדרשים בהוראת סעיפים 11 או 12 לחוק או בניגוד להיתר שניתן לפי הוראת סעיף 11א לחוק;
    2. בניגוד להוראות סעיפים 20, 21,22, 22א ו -24 או בניגוד להיתר שניתן לפי הוראת סעיף 25, שעניינן כולן שעות העבודה והמנוחה של הנער;
    3. בניגוד להוראות היתר שניתן לפי חוק זה, ובניגוד להוראות סעיפים 2, 2א או 4, ובכלל זה בניגוד להוראות בעניין שעות עבודה, מנוחה שבועית, הפסקות בעבודה או עבודה בלילה.

פסיקה

1. בהתאם לסעיף 33א לחוק, "העסקה אסורה" על פי החוק איננה רק העסקה מסכנת ויכול והיא תתקיים גם בנסיבות אחרות הקבועות בסעיף זה.

האמור נפסק בעניין רימונים קיטרינג בע"מ[1. תפ (ת"א) 39906-07-11  מדינת ישראל נ' רימונים קייטרינג בע"מ, 13.6.2017].

2. מקום בו הורשעה מעסיקה בהעסקת בני נוער בלילה ובהעסקת נערים בשעות העודפות על הקבוע בחוק יש לקבוע מתחם ענישה בסכום שבין מחצית מהעונש המקסימאלי בגין כל עבירה לבין כפל הקנס המנהלי.

ראו הנפסק בעניין פיצה דומינו18.

3. ככלל, בעבירות של פגיעה בזכויות סוציאליות של עובדים ושל נערים בפרט, הרי שבמסגרת קביעת מתחם הענישה, בשקילת הערכים החברתיים, יש ליתן משקל לעובדה כי מדובר באוכלוסייה המצויה בעמדה חלשה ומחובתו של בית הדין למנוע ניצולם לרעה.

האמור נפסק בעניין פיצה דומינו19.

מז. סעיף 33ב לחוק – העסקת בוגר

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • העסקת בוגר
  • 33ב.  המעביד את מי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים, בעבודה ששר העבודה והרווחה קבע, לפי סעיף 16, שיש בה סיכון מיוחד לבריאות, בניגוד להוראות פרק שלישי: בדיקות רפואיות, או בניגוד להוראות פרק שישי: חובת יום לימודים, דינו – כדין המעביד נער לפי סעיפים 33 או 33א, לפי הענין.
  • על פי החוק, המעסיק את מי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים בעבודה אשר נקבע לגביה בהתאם לסעיף 16 שאין להעסיק בה אדם שטרם מלאו לו 21, בניגוד להוראות הפרק השלישי העוסק בבדיקות רפואיות, או בניגוד להוראות הפרק השישי, דינו כדין מעסיק נער לפי סעיפים 33 או 33א לפי העניין.

מח. סעיף 33ג לחוק – עבירות נוספות

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • עבירות נוספות
  • 33ג.   (א)  המעסיק נער באחד מאלה –
  • (1)   בעבודה שנקבעה לפי סעיף 18, בלי שנוכח שניתנה לנער, קודם לכן, הדרכה בבחירת מקצוע, כאמור באותו סעיף;
  • (2)   בניגוד להוראות סעיף 23, למעט סעיף קטן (ב) שבו, שענינן נער המבקר בשיעורי ערב;
  • (3)   בלי שהציג היתר מיוחד לעבודת לילה בהתאם להוראות סעיף 26(ד);
  • (4)   בניגוד להוראות סעיף 27ה(א), שענינן נער שחובת לימודים חלה עליו;
  • (5)   (נמחקה);
  • (6)   בלי שניהל פנקס בהתאם להוראות לפי סעיף 31;
  • (7)   בלי שהביא לידיעתו של הנער את הוראות חוק זה בהתאם לחובתו לפי סעיף 32;
  • דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
  • (א1) המעסיק צעיר או מי שמלאו לו 18 שנה שחל עליהם לימוד חובה בלי שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף 28א או שלא החזיק הודעה לפי הוראות סעיף 28א(ב), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
  • (ב)  מעסיק שניכה משכר עבודתו של נער, בשל היעדרות לצורך לימודים, בניגוד להוראות סעיפים 23(ב) או 27ה(ב), דינו – קנס כאמור בסעיף קטן (א).
  • (ג)   מעסיק שהעסיק צעיר אחרי השעה 23:00 ולא החזיר את הצעיר לביתו בסיום העבודה, בניגוד להוראות סעיף 24א, בתקופת תוקפו של אותו סעיף, דינו – קנס כאמור בסעיף קטן (א).
  1. על פי החוק, המעסיק נער באופן הבא, דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:
    1. בעבודה הקבועה לפי הוראת סעיף 18, שעניינה מתן הדרכה בבחירת מקצוע, מבלי שהמעסיק וידא שניתנה לנער קודם לכן ההדרכה כקבוע בסעיף;
    2. בניגוד להוראת סעיף 23 שעניינה לימוד ושעות עבודה, למעט סעיף קטן (ב) העוסק בנער המבקר בשיעורי ערב;
    3. בניגוד להוראת סעיף 27ה(א) שעניינה בנער שחובת לימודים חלה עליו;
    4. מבלי שניהל פנקס כקבוע בהוראת סעיף 31;
    5. מבלי שיידע את הנער בדבר הוראות החוק, בהתאם לחובתו לפי הוראת סעיף 32;
    6. מעסיק צעיר או מי שמלאו לו 18 שנים שחל עליהם לימוד חובה מבלי שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף 28א או שלא החזיק הודעה כאמור;
    7. מעסיק אשר ניכה משכרו של הנער בשל היעדרות לצורך לימודים, בניגוד להוראות סעיפים 23(ב) או 27ה(ב); 8. במהלך תקופת תוקפה של הוראת סעיף 24א – מעסיק שהעסיק צעיר אחרי השעה 23:00 ולא החזירו לביתו בסיום העבודה, בניגוד להוראות הסעיף.

מט. סעיף 33ד לחוק – פעולות אסורות לגבי הופעות וצילומים

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • פעולות אסורות לגבי הופעות וצילומים
  • 33ד.   (א)  המתווך, ללא היתר, להעסקה של ילד בהופעה או בצילומים כאמור בסעיף 4, או המתווך להעסקת ילד בניגוד להוראות היתר שניתן לו לפי הוראות סעיף 4, דינו – כדין המעסיק ילד בניגוד להוראות אותו סעיף.
  • (ב)  המזמין הופעה או צילומים כמשמעותם בסעיף 4, שבה אמור לעבוד ילד, חייב להתנות את העסקת הילד בהופעה או בצילומים שהזמין בקבלת היתר לפי הוראות אותו סעיף; הפר המזמין חובה זו, וילד הועסק ללא היתר, בהופעה או בצילומים שהזמין, דינו – מחצית העונש הקבוע למעסיק ילד בניגוד להוראות סעיף 4.
  • (ג)   בסעיף זה, "ילד" – מי שטרם מלאו לו 15 שנים.

נ. סעיף 33ה לחוק – אחריות תאגיד

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • אחריות תאגיד
  • 33ה.   בוצעה עבירה לפי סעיפים 33, 33א, 33ב, 33ג או 33ד, בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.

נא. סעיף 33ו לחוק – אחריות קפידה

אחריות קפידה
33ו.   עבירה לפי סעיפים 33, 33א, 33ב, 33ג, 33ד, 33ה ו-38א(ג) היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

נב. סעיף 33ז לחוק – עבירה נמשכת

עבירה נמשכת

33ז.   בית משפט רשאי, בנוסף לכל עונש הקבוע לעבירה לפי חוק זה, שהיא עבירה נמשכת, להטיל על הנידון קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכת העבירה.

נג. סעיף 33ח לחוק – הפרעה למפקח עבודה

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • הפרעה למפקח עבודה
  • 33ח.  המפריע למפקח עבודה להשתמש בסמכויותיו לפי חוק זה, דינו – מאסר שנה או קנס פי אחד וחצי מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

נד. סעיף 34 –  נער המועסק על ידי מעסיקים שונים

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • נער המועסק על ידי מעסיקים שונים
  • 34. המעסיק נער ביודעו שהוא מועסק גם על ידי מעסיק אחר, רואים את מי שהעסיקו אותו יום או אותו שבוע שעות העודפות על שמונה ליום או על ארבעים לשבוע כמעסיקו של הנער בכל השעות, אלא אם לא ידע, ולא יכול היה לדעת, את מספר השעות שבהן כבר הועסק הנער על ידי מעסיק אחר.

על פי החוק,  המעסיק נער ביודעו כי הנער מועסק גם על-ידי מעסיק נוסף, יראו את מי שהעסיקו בשעות העודפות על שמונה שעות ליום או על ארבעים שעות לשבוע כמעסיק של הנער באותן שעות, אלא אם לא ידע ולא יכול היה לדעת, מה מספר השעות בהן הועסק על-ידי המעסיק האחר.

פסיקה

ידיעה של מעסיק את מספר השעות שהועסק העובד על-ידי המעסיק האחר מהווה תנאי לעבירה בשל העסקתו בשעות העודפות.

האמור נפסק בעניין גרפופלסט 20.

נה. סעיף 37 לחוק – חובת הורים

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • חובת הורים
  • 37. (א)  הורה לנער חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת העסקת הנער בניגוד להוראות סעיף 33; המפר חובה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע למעסיק נער בניגוד לאותן הוראות.
  • (ב)  הועסק נער בניגוד להוראה מהוראות סעיף 33, חזקה היא כי הורה הנער הפר חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות, ועשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

נו. סעיף 38 לחוק – חובת פיקוח

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953
  • חובת פיקוח
  • 38. (א)  נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות כאמור בסעיפים 33, 33א, 33ב, 33ג ו-33ד בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובתו האמורה, דינו – קנס פי אחד וחצי מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
  • (ב)  נעברה עבירה לפי סעיפים 33, 33א, 33ב, 33ג ו-33ד בידי תאגיד, חזקה היא כי נושא משרה הפר חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות, ועשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
  1. על פי החוק, נושא משרה (מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה) חייב לפקח ולעשות ככל שניתן כדי למנוע עבירות כאמור בסעיפים 33, 33א, 33ב, 33ג ו – 33ד בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו.
  2. נושא משרה המפר חובתו האמורה, דינו – קנס פי 1.5 מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
  3. מקום בו נעברה על-ידי תאגיד עבירה כאמור, חזקה היא כי נושא המשרה הפר חובתו, אלא אם כן הוכיח כי נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות, ועשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

פסיקה

על "נושא משרה בתאגיד", ובתוך כך על "מנהל פעיל בתאגיד", מוטלת חובה ישירה ועצמאית לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות בידי התאגיד או עובדיו. במסגרת חובת הפיקוח, נקבעה החזקה, לפיה אם נעברה העבירה עלידי התאגיד, יראו את "נושא המשרה" כמי שהפר את חובתו הראשונית, אלא אם כן הוכיח כי נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

האמור נפסק בעניין אלוניאל בע"מ21. נפסק, כי חובה ישירה ורחבה זו, אשר קנס כבד בצדה, חלה בראש וראשונה, על "נושא משרה בתאגיד" – הלא הם אותם אורגנים אשר להם הכוח לקיים הלכה ולמעשה את חובת הפיקוח בתאגיד, כנדרש בסעיף 38(א) לחוק.

נז. סעיף 38א לחוק – חובות פיקוח ברשות ציבורית

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • חובות פיקוח ברשות ציבורית
  • 38א.     (א)  בסעיף זה –
  • "ראש רשות ציבורית" – המנהל הכללי, ובאין מנהל כללי – בעל תפקיד מקביל ברשות הציבורית, ובהעדרם ראש הרשות; ולענין רשות מקומית – ראש הרשות המקומית;
  • "רשות ציבורית" – גוף מהגופים המפורטים בתוספת, אולם לענין פסקה (9) בתוספת – רשאי שר העבודה והרווחה לפטור בצו חברה כאמור באותה פסקה מהחובות האמורות בסעיף זה, כולן או חלקן.
  • (ב)  ראש רשות ציבורית חייב לעשות את כל אלה, כדי למנוע העסקת נער בניגוד להוראות סעיפים 33 ו-33א על ידי קבלן המבצע עבודה או הנותן שירותים לפי הזמנתה של הרשות הציבורית (בסעיף זה – הקבלן המבצע):
  • (1)   למנות מבין עובדי הרשות הציבורית אחראי מטעמו, שתפקידו לדווח לראש הרשות על כל הפרה של הוראה מהוראות סעיפים 33 ו-33א בידי קבלן מבצע (בסעיף זה – אחראי);
  • (2)   לכלול בחוזה בין הרשות הציבורית לבין הקבלן המבצע, סעיף המפרט את הוראות סעיפים 33 ו-33א והקובע כי הפרת הוראות החוק האמורות מהווה גם הפרת החוזה בין הצדדים;
  • (3)   לדווח מיידית לאגף לאכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה והרווחה על כל הפרה של הוראה מהוראות סעיפים 33 או 33א, על ידי הקבלן המבצע שהאחראי דיווח לו עליה;
  • (4)   לדרוש מהקבלן המבצע להפסיק לאלתר הפרה של הוראה מהוראות סעיפים 33 או 33א, שהאחראי דיווח לו עליה.
  • (ג)   אלה דינם מחצית הקנס הקבוע בסעיף :33
  • (1)   ראש רשות ציבורית המפר חובה מהחובות המפורטות בסעיף קטן (ב);
  • (2)   אחראי שאינו מדווח לראש רשות על הפרת הוראה מהוראות סעיפים 33 או 33א בידי קבלן מבצע.
  • (ד)  ראש רשות ציבורית חייב לדווח מיידית לאגף לאכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה והרווחה על הפרת הוראה מהוראות סעיפים 33 או 33א, בידי קבלן מבצע, ולדרוש מהקבלן המבצע להפסיק את ההפרה לאלתר, אף אם ההפרה לא דווחה לו בידי האחראי אלא נודעה לו בדרך אחרת; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מחצית הקנס הקבוע בסעיף 33.
  • תוספת
  • (סעיף 38א(א))
  • (1)  משרדי הממשלה, יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;
  • (2)  לשכת נשיא המדינה;
  • (3)  הכנסת;
  • (4)  משרד מבקר המדינה;
  • (תיקון מס' 17) תשע"ה-2014
  • (4א) ועדת הבחירות המרכזית לכנסת;
  • (5)  בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל, וכל גוף אחר בעל סמכות שפיטה על פי דין;
  • (6)  רשות מקומית;
  • (7)  תאגיד בשליטת רשות מקומית;
  • (8)  תאגיד שהוקם בחוק;
  • (9)  חברה ממשלתית וחברה-בת ממשלתית, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975.

נח. סעיף 39 לחוק –  ראיות

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • ראיות

  • (א)  תמצית מהרישום בספר התושבים לפי פקודת מרשם התושבים, תש"ט-1949, בדבר גילו של אדם, או אישור משרד הרישום המעיד שלפי הפקודה האמורה נמסרה הודעה למשרד הרישום שאדם נולד בתאריך פלוני – ישמשו ראיה לגילו של אדם בכל תביעה על פי חוק זה, אלא אם הוכח על פי תעודת לידה שהאדם נולד בתאריך אחר.
  • (ב)  נמצא נער במקום שבו נעשית עבודה או פועלות מכונות, רואים את הנער כעובד באותו מקום ובאותה שעה, אלא אם הוכח ההיפך.

פסיקה

בכל הקשור לגיל הנער, קיימת החזקה בסעיף 39(א) לפיה תמצית הרישום בדבר גילו של אדם תשמש ראיה בכל תביעה לפי החוק, אלא אם הוכח על פי תעודת לידה שהאדם נולד בתאריך אחר. תמצית הרישום הינה "תעודה ציבורית" כמשמעות ביטוי זה בסעיף 29 לפקודת הראיות.

האמור נפסק בעניין אלוניאל בע"מ11.

נט. סעיף 40 לחוק –  אגרות

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • אגרות
  • 40. שר העבודה והרווחה רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע אגרות שיש לשלמן בעד בקשות להיתרים לפי חוק זה ובעד מתן ההיתרים.

ס. סעיף 40א לחוק –  תשלום שכר עבודה

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • תשלום שכר עבודה
  • 40א.  העסקת נער בניגוד להוראות חוק זה אינה פוטרת את המעסיק מתשלום שכר העבודה או מכל תשלום אחר, שהנער זכאי לו עבור עבודתו, עקב עבודתו, ולפי כל דין.
  • על פי החוק, העסקת נער בניגוד להוראות החוק אינה פוטרת את המעסיק מתשלום שכר עבודה או מכל תשלום אחר, שהנער זכאי לו עבור עבודתו, עקב עבודתו, ולפי כל דין.

פסיקה

במקרה של העסקת נוער שלא כדין לא תעמוד למעסיק הגנה בטענה כי החוזה פסול והוא לא חייב לשלם לנער את שכרו

בעניין אלי בן עמי22. נפסק, כי על פני הדברים נראה, כי בית הדין יורה למעסיק לשלם את שכרו של הנער באמצעות אכיפה חלקית של הוראות החוזה הפסול בין הצדדים.

סא. סעיף 41 לחוק –  המדינה כמעסיק

סב. סעיף 42 לחוק –  ביצוע ותקנות

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • ביצוע ותקנות
  • 42. (א)  שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
  • (ב)  שר העבודה לא יתקין תקנות, להוציא תקנות על פי הסעיפים 10, 31 ו-32 אלא לאחר התיעצות עם המועצה לעניני נוער עובד המוקמת על פי סעיף 30.

תקנות

תקנות עבודת הנוער (פנקס עבודה), תשנ"ו-1995

סג. סעיף 43 לחוק – העברת סמכויות

  • חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953

  • העברת סמכויות
  •  43 (א)  שר העבודה רשאי להעביר לאחר את סמכויותיו לפי הסעיפים 3, 4 ו-25, פרט לסמכות ליתן היתר כללי לפי סעיף 25(א) או (ב).
  • (ב)  הודעה על העברת סמכויות תפורסם ברשומות.

סד. סעיף 44 לחוק – אי חלות חוק

על פי החוק, חוק שעות עבודה ומנוחה לא יחול על העסקת נער.

סה. סעיף 46 לחוק –  תחילת תוקף

סו. תקנות שכר מינימום

  • תקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים), תשמ"ח-1987

  • בתוקף סמכותי לפי סעיף 16 לחוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
  • הגדרות
  • בתקנות אלה –
  • "חניך" – חניך כמשמעותו בחוק החניכות, תשי"ג-1953 (להלן – חוק החניכות) שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנה, הלומד לפחות יומיים בשבוע בשיעורי מקצוע מאושרים לפי חוק החניכות;
  • "נער עובד" – עובד שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנה, לרבות נער העובד על פי חוק החניכות שאינו חניך כמשמעותו בתקנות אלה.
  • תחולת החוק
  • החוק יחול על נערים עובדים ועל חניכים בכפוף לשינויים המפורטים בתקנות אלה.
  • (בוטלה).
  • שכר מינימום לנער עובד
  • שכר המינימום לגבי נער עובד המועסק במשרה מלאה במקום עבודה, יהיה באחוזים כמפורט להלן משכר המינימום כמשמעותו בחוק:
  • (א)  לגבי נער עובד כאמור שטרם מלאו לו שש-עשרה שנה – 70%;
  • (ב)  לגבי נער עובד כאמור שמלאו לו שש-עשרה שנה וטרם מלאו לו שבע-עשרה שנה – 75%;
  • (ג)   לגבי נער עובד שמלאו לו שבע-עשרה שנה – 83%.
  • שכר מינימום לחניך
  • שכר המינימום שישולם לחניך המועסק במשרה מלאה הוא 60% משכר המינימום כמשמעותו בחוק.
  • שכר מינימום לשעה
  • 5א.     שכר מינימום לשעה שישולם לנער עובד או לחניך, יהיה החלק ה-173 של שכר המינימום החודשי החל עליו לפי תקנות 3 עד 5, לפי הענין.
  • משרה מלאה
  • לענין תקנות אלה יראו חניך או נער עובד כמועסק במשרה מלאה, אם הוא מועסק 40 שעות בשבוע; חניך ונער עובד המועסקים במשרה חלקית, יהיו זכאים לחלק היחסי של שכר המינימום כאמור בתקנות 3 עד 5 בהתאם לחלקיות המשרה.
  • רכיבי שכר מינימום
  • הוראות סעיף 3(ב)(3) ו-(ג) לחוק לא יחולו לגבי נער עובד וחניך.
  • תחילה
  • תחילתן של תקנות אלה ביום י' בכסלו תשמ"ח (1 בדצמבר 1987).

[/wcm_restric

סז. מראה מקום

  1. תפ (ב"ש) 1186/09 ‏ ‏ מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז נ' מסעדת פרפקטו 1994 בע"מ 13.4.11
  2. סעש (ת"א) 36014-05-16 רומן קופן ו-25 אחרים נ' ספיר ד.ן. קמעונאות בע"מ 01.04.20
  3. דיון (ארצי) שם/8-8 מדינת ישראל נ' יהודה כזום, יב(1) 249
  4. תפ (ב"ש) 1186/09‏ ‏ מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז נ' מסעדת פרפקטו 1994 בע"מ , 13.4.11
  5. תפ (י-ם) 29857-06-10‏ ‏ מדינת ישראל נ' תיירות צובה נ' אגודה שיתופית חקלאית בע"מ , .1.12.2013
  6. תפ (ב"ש) 1186/09‏ ‏ מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז נ' מסעדת פרפקטו 1994 בע"מ, 13.4.11
  7. תפ (י-ם) 29857-06-10‏ ‏ מדינת ישראל נ' תיירות צובהנ' אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, 1.12.2013
  8. עא 150/63 אסתר מזרחי נ' הנייק ויינשטוק , יז 1361
  9. תפ (ב"ש) 1381/09 ‏ ‏ מדינת ישראל נ' א.ש.ע.מ. יזמות ועסקים בע"מ, 01.09.14
  10. ע"פ 1004/00 אלוניאל בע"מ נ' מדינת ישראל, 09.02.03; כן ראו: תפ (ב"ש) 30587-04-14  מדינת ישראל נ' ש.ש.ח. אירועים בע"מ, 1.11.2015
  11. ע"פ 1004/00 אלוניאל בע"מ נ' מדינת ישראל, 09.02.03
  12.  תפ (י-ם) 16121-07-11‏ ‏ מדינת ישראל משרד הכלכלה נ' רמי שר ישראל, 14.7.16
  13. תפ (ב"ש) 20448-11-11‏ ‏ מדינת ישראל – משרד התעשייה המסחר והתעסוקה נ' מוסא אל טורי, 21.11.2016
  14. תפ (ת"א) 39906-07-11  מדינת ישראל נ' רימונים קייטרינג בע"מ, 13.6.2017
  15. דמ (ת"א) 72190-01-18‏ ‏דוד נאור נ' א.מ פלאפל חתוכה בע"מ, 11.9.2019
  16. תא (י-ם) 1455/98‏ ‏ אורי יצחק נ' נטע ליפשיץ בע"מ, 3.4.2003
  17. (ארצי) 43/10 עפ (ארצי) 43-10‏ ‏ אלוניאל בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, 24.1.2013
  18.  ת"פ (ת"א) 10178-07-12 מדינת ישראל נ' פיצה דומינו , 22.7.2015; כן ראו: תפ (ב"ש) 30587-04-14  מדינת ישראל נ' ש.ש.ח. אירועים בע"מ, 01.11.2015; תפ (ב"ש) 25178-09-13  מדינת ישראל נ' שמעון חדאד, 24.7.2016
  19.  ת"פ (ת"א) 10178-07-12 מדינת ישראל נ' פיצה דומינו , 22.7.2015
  20. דיון ל/9-8 (ארצי) ‎ ‎מדינת ישראל‎ ‎נ' גרפופלסט בע"מ‏, פ"ד א(1) 093
  21. (ארצי) 43/10 עפ (ארצי) 43-10‏ ‏ אלוניאל בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, 24.1.13
  22. עע (ארצי) 480/05 ‏אלי בן עמי נ' פלונית, 8.7.2008; כן ראו: סעש (ב"ש) 33421-05-17  באגס מוחמד דרויש נ' אטיאס יעקוב ובניו חברה לבניה בע"מ, 19.11.2019

מאמרים קרובים