תוכן עניינים

1. סמכותו של בית הדין ליתן סעד הצהרתי »
2. הענקת סעד הצהרתי ביוזמת בית הדין »
3. עד הצהרתי בסכסוך היחיד »
4. אימתי יינתן סעד הצהרתי »
5. ניקיון כפיים והצהרה ברורה וחד-משמעית »
6. סעד הצהרתי בסכסוך קיבוצי »
7. בית הדין לא ימאן במתן סעד הצהרתי אם יהיה בכך כדי לסייע בקידום יחסי עבודה תקינים »

תמצית הכללים

1. סמכותו של בית הדין ליתן סעד הצהרתי
   1.  בית-הדין לעבודה מוסמך ליתן סעד הצהרתי, ומתן הסעד נתון לשיקול דעתו.
   2. ככלל, סעד הצהרתי, שהוא פסק דין המכריז על מצב משפטי אך אין בו צו שאפשר לאכוף אותו על המשיב, לא יינתן כדבר שבשגרה.
   3. בית-הדין לעבודה לא יימנע ממתן סעד מסוג זה, עת יהיה בכך כדי לסייע לקידום יחסי עבודה תקינים ולהבטחת זכויותיו של צד ליחסים אלה.
   4. קיים מכלול רחב של שיקולים אם לתת סעד הצהרתי אם לאו ובמכלול זה יביא בית-דין לעבודה בחשבון את המיוחד שבמשפט העבודה בכלל, ובמשפט העבודה הקיבוצי בפרט, הן למתן פסק-דין הצהרתי והן לסירוב לתיתו.
   5. במשפט האינדיבידואלי – בשים לב לכך שיחסי עובד-מעביד נמשכים לעתים עשרות שנים – ימנע פסק-דין הצהרתי התדיינות בעתיד, ובמשפט הקיבוצי ימנע סכסוכים או יצמצם היקפם. כל זה כמובן תוך שמירת הכלל, שמה שאינו שפיט לא ישמש לפסק-דין הצהרתי.
   6. הכלל לגבי סעד הצהרתי הוא, שאין נותנים סעד כזה ללא "אינטרס" שבצידו, כתשובה לשאלה עיונית ורק בהתדיינות לשמה.
   7. אין ליתן, בשל כשלון הוכחה, פסק דין הצהרתי ובכך להכשיר את המחדל בהוכחת סכומי התובענה.
   8. ככלל, לא יידרש בית הדין לתביעה לסעד הצהרתי מקום בו יכול התובע לכמת תביעתו ולתבוע סעד כספי. 
   9. סעד הצהרתי, המהווה פסק דין המכריז על מצב משפטי ללא צו הניתן לאכיפה, לא יינתן כדבר שבשגרה.
   10. אין כל מניעה שפסק-דין שאינו פוסק סכום נקוב יחייב בתשלום הפרשיהצמדה וזאת כשפסק-הדין הוא אמנם הצהרתי, אך בצידו שובר אופרטיבי ­קביעת הסכומים לתשלום.
2. הענקת סעד הצהרתי ביוזמת בית הדין.
   1. ככלל, בית הדין יתן סעד הצהרתי אך ורק לפי בקשה מפורשת של העותר, אך יתכן כי בית הדין יתן סעד הצהרתי אף מבלי שנתבקש אם יקודם בכך מיצוי הדין כלפי הצדדים או אם יכלול פסק הדין נתונים ברורים שעל פיהם ניתן לחשב את הסכומים המתחייבים מן הסעד ופסק הדין יהא ניתן להוצאה לפועל.
   2. אין מניעה כי בית הדין יתן סעד הצהרתי חלופי לסעד כספי, במקרה שלטעמו התובע זכאי לסעד, אפילו במקרה שלא נתבקש לעשות כן.
   3. עניין "סמכותו" של בית-דין ליתן פסק-דין הצהרתי אינו מתחוםהסמכות העניינית שבית-המשפט רשאי ואף חייב לעורר מיזמתו הוא.
3. סעד הצהרתי בסכסוך היחיד
   1. בית הדין לא יעניק סעד הצהרתי כדבר שבגדרה, שכן אכיפתו אינה קלה ובהליך אינדיבידואלי על פי רוב אין לאוכפו באמצעות פקודת בזיון בית המשפט.
   2. אין מקום לפסוק סעד הצהרתי, מקום שבו מבקש בעל דין לעקוף את הצורך בהתדיינות ישירה ועניינית בנושא השנוי במחלוקת.
   3. ככלל, לא יידרש בית הדין לתביעה לסעד הצהרתי מקום בו יכול התובע לכמת תביעתו לסעד כספי, ודרך המלך בשמיעת תובענות היא לשמוע את ההליך כולו כמקשה אחת.
   4. גם מקום בו מדובר במסגרת של כמה סכסוכי יחיד בקבוצת עובדים לא יינתן סעד הצהרתי כאשר ניתן לכמת את התביעות ולתבוע סעד כספי.
   5. משמדובר בפסק-דין הצהרתי לעניין חוק שירות המדינה (גמלאות), יש להיות ערים לכך, שזכותו של אדם מכוח חוק זהנקבעת לפי הוראות החוק כפי שהוא ביום בו בשלה הזכות, ולא ביום שבו היה מי שמכוחו תובעים לעובד מדינה.
   6. עם זאת, מקום בו ניתן פסק דין המכיר ברכיב שכר כחלק מהמשכורת לעניין גמלה, ההכרעה ההצהרתית תחול מכאן ואילך.
   7. כל עוד סעד הצהרתי שתוצאתו אינה מיידית ניתן במסגרת סכסוך קיבוצי יכולה להיות לדבר נפקות, ולעיתים הדבר אף רצוי, ואולם, לגבי סכסוך היחיד או קבוצת סכסוכי היחיד, לעיתים סעד הצהרתי במסגרת זכות שתופעל בעתיד, נזקו רב מתועלתו.
   8. סעד הצהרתי לא יינתן לעניין קיומם של פיטורים שלא כדין, לגביהם לא תבע המפוטר פיצוי של ממון.
   9. אין מקום למתן סעד הצהרתי אשר אינו מושתת על עובדות שבהווה.
   10. מקום בו ניתן סעד הצהרתי והצד שכנגדו ניתן לא פעל בהתאם לסעד, רשאי התובע שזכה להגיש תביעה חדשה על פי הפסק בה יתבע את תביעותיו הכספיות.
   11. תביעה לסעד הצהרתי אינה יכולה להתברר בהליך של דיון מהיר.
   12. המגמה הכללית היא להשתמש בכוח של מתן סעד הצהרתי ביד נדיבה ככל האפשר, ובלבד שהשאלה אינה אקדמית גרידא, ולתובע יש עניין ממשי בפתרונה, כדי להסדיר את היחסים בינו לבין הנתבע.
   13. אין נותנים לתובע סעד ,של הצהרה רק כדי לפנות דרך לפשרה, או כדי שפסק-הדין ישמש לחץ מוסרי על בעל-הדין כנגד.
   14. מקום בו מדובר בעילה מתחדשת – אין מקום למתן סעד הצהרתי.
   15. בית הדין לא יתן סעד הצהרתי בדבר כשירותו של חוזה מבלי לראותו ולעיין בו.
   16. לעניין פסק דין הצהרתי בדבר בטלות פיטורי עובד תאשר פוטרה ללא היתר על פי חוק עבודת נשים – אין הם בהכרח בטלים מעיקרים, שכן תוקף של היתר יכול להינתן למפרע.
4. אימתי יינתן סעד הצהרתי
   1. סעד הצהרתי יינתן, כאשר תובע הסעד מוכיח: 1. כי בידו הזכות שתינתן לוההצהרה המבוקשת וכי מתקיים מצב המצדיק מתן הצהרה. 2. מן הראוי לשריין אותה זכות – או אותו מצב – על-ידי מתן פסק-דין, שישתיק כפירה בהם והכחשתם בעתיד, וזאת עקב מעשה-בית-דין שייווצר כתוצאה מפסק הדין.
   2. אמנם פסק דין הצהרתי לא יינתן כדבר שבשגרה, אולם בית הדין מוסמך ליתן, במידת הצורך, סעד הצהרת, ובעיקר כאשר מדובר בסעד המכווןכלפי המדינה או כנגד גופים ציבוריים אחרים.
   3. ככל שמדובר בעובד של גוף ציבורי נהוג לדרוש מהרשות לפרט מידע על אודות זכויות העובד, והרי הדבר נעשה בדרך הצהרתית.
   4. ביחסים נמשכים, כגון יחסי עובד-מעביד או ביחסים בין בר-קצבה לבין החייב בתשלום הקצבה, לא רק שאפשר ליתן פסק-דין הצהרתי, אלא גם טוב הדבר.
   5. סעד הצהרתי יהא רצוי אם הענקתו תביא למימוש זכויות ביחסים מתמשכים בהתאם להסכם קיבוצי.
   6. סעד הצהרתי ינתן כדי לקבוע את קביעת הסטטוס של העובד, האם הוא בגדר עובד אם לאו.
   7. עובד שלא בוצעו עבורו הפקדות פנסיוניות רשאי להגיש תביעה לחיוב המעסיק בביצוע ההפקדות ו/או למתן סעד הצהרתי אודות משמעות אי ביצוע ההפקדות במועד ולפיצול סעדים.
   8. במקרים נדירים ייאות בית הדין ליתן סעד הצהרתי כדי להגן על שמו הטוב של המבקש.
5. ניקיון כפיים והצהרה ברורה וחד-משמעית
   1. על המבקש סעד הצהרתי לבוא לבית הדין בנקיון כפיים ולפעול ללא שיהוי.
   2. עם זאת, בית הדין לא יימנע מליתן סעד לצד השני רק מהטעם שהואבא שלא ב"נקיון כפיים". 
   3. בבוא בית-הדין לשקול בשאלה, אם להפעיל סמכותו ליתן פסק-דיןהצהרתי – חייב הוא ליתן דעתו לכל הנסיבות שבפניו. במסגרת זאת יביא בחשבון את התנהגות הצדדים בקשר לסכסוך, ואת מידת האפשרות לקדם את יישוב הסכסוך על-ידי מתן הסעד המבוקש.
   4. סעד הצהרתי יינתן רק כאשר המצב שבית הדין מתבקש להצהיר עליו ברור וחד-משמעי.
6. סעד הצהרתי בסכסוך קיבוצי
   1. עיקר ההבדל בין סעד הצהרתי בסכסוך קיבוצי לבין סעד הצהרתי בסכסוך היחיד טמון בכך שהוא מחייב את המעסיק ואף את העובדים שלא היו צד לסכסוך כאשר מדובר בסכסוך קיבוצי, בעוד שבסכסוך היחיד עשוי לחייב את המעסיק, אך אין לו נפקות משפטית כלפי העובדים שלא היו צד לסכסוך. הבדל נוסף הוא בכך שהצדדים לסכסוך הקיבוצי יכולים לפעול במישור היחסים הקיבוציים לשינוי תוצאותיו של הסעד ההצהרתי על-ידי כריתת הסכם קיבוצי חדש או תיקונו. מה שאין כן בסכסוך היחיד.
   2. יש עדיפות למתן סעד הצהרתי כאשר סעד זה עשוי לסייע ליישוב הסכסוך, תוך הימנעות מעיצומים ומהצורך במתן צו עשה למניעת העיצומים.
   3. גם בסכסוך קיבוצי לא יינתן סעד הצהרתי כאשר המצב אינו ברור וחד-משמעי.
   4. בבוא בית-הדין לשקול אם לתתסעד הצהרתי, מותר לו להביא בכלל שיקוליו למתן פסק-דין הצהרתי את התנהגותו של התובע במעשה המשמש עילה לתביעתו, הן ביחסים אישיים והן ביחסים קיבוציים.
   5. אין כל מניעה לכך, שבבואו לשקול נסיבות לענייו מתן סעד הצהרתי, יביא בחשבון את המיוחד שבמשפט העבודה בכלל, ובמשפט העבודה הקיבוצי בפרט, הן למתן פסק-דין הצהרתי והן לסירוב לתיתו.
   6. כאשר מדובר בסכסוך קיבוצי ובסעד הצהרתי הניתן בו, נוקט בית-הדין  במדיניות שיפוטית המעודדת מיצוי הליכים משפטיים בסכסוכיםקיבוציים, על מנת שפרשנותם של הסכמים קיבוציים, מקום שהפירוש שנוי במחלוקת, תלובן בבית-הדין בטרם התהווה סכסוך בעטיה של המחלוקת הפרשנית.
   7. במשפט קיבוצי הסעד הצהרתי ימנע סכסוכים או יצמצם היקפם אך תמיד נדרש שיהיה עניין משפטי במתן הסעד.
7. בית הדין לא ימאן במתן סעד הצהרתי אם יהיה בכך כדי לסייע בקידום יחסי עבודה תקינים.
   1. עת מדובר בפסק-דין הצהרתי – לא יתן בית-הדין ידו לעתירה של ועד עובדים המבקש, במסגרת תובענה קיבוצית, לזכות בעקבותעבירה על החוק – העבדה תוך ביצוע עבירות פליליות, תוך ידיעה, ולפחות – בהסכמה.
   2. ייתכן מצב שבו במסגרת ההליך הייצוגי יינתן סעד הצהרתי בדבר זכאותם העקרונית של חברי הקבוצה, על מאפייני העסקתם, לתנאי עבודה מסויימים, ואילו הבירור הפרטני בשאלת הזכאות ובקביעת הסעד לגבי כל אחד מהם ייעשה בדרכים אחרות.
   3. נאמן לדרכו לקדם יישובם של סכסוכי עבודה – לא יימנע בית-הדין במקרים הראויים ליתן פסק-דין הצהרתי כי אכן שביתה מסוימת היא שביתה בלתי מוגנת. אך ככל פסק-דין הצהרתי אחר, יבוא פסק-דין כזה לשמר זכות, ורשאי בית-הדין לדעת מהי הזכות שמבקשים לשמר.

א. סמכותו של בית הדין ליתן סעד הצהרתי

1. בית-הדין לעבודה מוסמך ליתן סעד הצהרתי, ומתן הסעד נתון לשיקול דעתו.

ראו בעניין אל-על[1. ס"ק 1148/02 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, 15.3.2005].

2. ככלל, סעד הצהרתי, שהוא פסק דין המכריז על מצב משפטי אך אין בו צו שאפשר לאכוף אותו על המשיב, לא יינתן כדבר שבשגרה.

האמור נפסק בעניין סלמאן סלמאן[1. דיון לד/3-43 סלמאן סלמאן נ' ההסתדרות הכללית , פד"ע ה(1) 449; כן ראו: דיון נב/2-13 איתן וטל ארזי נ' הסתדרות מדיצינית הדסה, 19.1.1993].

3. בית-הדין לעבודה לא יימנע ממתן סעד מסוג זה, עת יהיה בכך כדי לסייע לקידום יחסי עבודה תקינים ולהבטחת זכויותיו של צד ליחסים אלה.

כך, נפסק בעניין טלרד[1. דיון נב/4-6 טלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מ נ' טלרד תעשיות טלקומיניקציה ואלקטרוניקה בע"מ , פד"ע כד(1) 003].

4. קיים מכלול רחב של שיקולים אם לתת סעד הצהרתי אם לאו ובמכלול זה יביא בית-דין לעבודה בחשבון את המיוחד שבמשפט העבודה בכלל, ובמשפט העבודה הקיבוצי בפרט, הן למתן פסק-דין הצהרתי והן לסירוב לתיתו.

האמור נפסק בעניין ההסתדרות הכללית-הסתדרות האקדמאית[1.  דב"ע נב/4-7 ההסתדרות הכללית במדעי החברה והרוח נ' תעשיה האוירית לישראל בע"מ, פד"ע כד(1) 041; כן ראו: נז/4-22 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים נ' עירית נצרת עלית, 29.5.1997; דיון לו/5-4 משה גינסטלר ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד ח(1) 003].

5. במשפט האינדיבידואלי – בשים לב לכך שיחסי עובד-מעביד נמשכים לעתים עשרות שנים – ימנע פסק-דין הצהרתי התדיינות בעתיד, ובמשפט הקיבוצי ימנע סכסוכים או יצמצם היקפם. כל זה כמובן תוך שמירת הכלל, שמה שאינו שפיט לא ישמש לפסק-דין הצהרתי.

האמור נפסק בעניין הוועד הארצי של עובדי משרד הבריאות[1. דיון לה/4-4 הוועד הארצי של עובדי משרד הבריאות נ' מדינת ישראל, פ"ד ז(1) 281].

 כך גם נפסק בעניין ירחמיאל אורלובסקי[1. דיון לז/3-91 ירחמיאל אורלובסקי נ' מדינת ישראל , פד"ע ט(1) 148] כי אין בית הדין קומץ ידו במתן פסק דין הצהרתי, עת יכול הדבר לקדם יחסי עבודה ולמנוע עוול או התדיינות מיותרת בעתיד.

6. הכלל לגבי סעד הצהרתי הוא, שאין נותנים סעד כזה ללא "אינטרס" שבצידו, כתשובה לשאלה עיונית ורק בהתדיינות לשמה.

האמור נפסק בעניין ארגון עובדי צה"ל[1. דב"ע שם/4-9 ההסתדרות הכללית – ארגון עובדי צה"ל ואח' נ' "מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ , פד"ע יב(1) 008; כן ראו: דיון נב/2-13 איתן וטל ארזי נ' הסתדרות מדיצינית הדסה, 19.1.1993].

כך נפסק בעניין רות ליטן[1. עא 50/89‏ ‎ ‎פרופ' רות ליטן‎ ‎נ' פרופ' חיים אילתה, פ"ד מה(4) 018] כי  "העילה" היחידה הנדרשת במתן סעד הצהרתי היא קיום אינטרס ממשי וישיר של המבקש אותו.

7. אין ליתן, בשל כשלון הוכחה, פסק דין הצהרתי ובכך להכשיר את המחדל בהוכחת סכומי התובענה.

האמור נפסק  יורי קוגן[1. דיון נג/2-8 איילון חב למלונות ובניו בעימ נ' יורי קוגן, 29.12.1999; כן ראו: תע"א 6930/08 אורי ערד נ' Comverse LTD, 7.1.2013].

8. ככלל, לא יידרש בית הדין לתביעה לסעד הצהרתי מקום בו יכול התובע לכמת תביעתו ולתבוע סעד כספי. 

האמור נפסק בעניין ד"ר אנה ימפולסקי[1.  בר"ע 341/09 ד"ר אנה ימפולסקי ו- 243 אח' נ' מדינת ישראל, 6.10.2010].

כך, בעניין מרים רפפורט[1. עע 1193/04‏ ‏ מרים רפפורט ו-22 אחרים נ' רשות שדות התעופה, 30.1.2006]. נפסק, כי ההיגיון העומד ביסוד הלכה זו, הינו במגמה למנוע מצב בו יהפכו בתי המשפט אכסניה לבירור דיונים עקרים, שלא יביאו את המחלוקות בין הצדדים לידי סיום.

כך גם נפסק בעניין אילן ארגס[1. ע"ע 220/03 אילן ארגס נ' רשות הנמלים בישראל, 28.2.2006]. .

9. אין כל מניעה שפסק-דין שאינו פוסק סכום נקוב יחייב בתשלום הפרשי הצמדה וזאת כשפסק-הדין הוא אמנם הצהרתי, אך בצידו שובר אופרטיבי ­קביעת הסכומים לתשלום.

האמור נפסק בעניין משה טויטו[1. דיון שם/6-2 מגן דוד אדום נ' משה טויטו, פ"ד יא(1) 219].

ב. הענקת סעד הצהרתי ביוזמת בית הדין

1. ככלל, בית הדין יתן סעד הצהרתי אך ורק לפי בקשה מפורשת של העותר, אך יתכן כי בית הדין יתן סעד הצהרתי אף מבלי שנתבקש אם יקודם בכך מיצוי הדין כלפי הצדדים או אם יכלול פסק הדין נתונים ברורים שעל פיהם ניתן לחשב את הסכומים המתחייבים מן הסעד ופסק הדין יהא ניתן להוצאה לפועל.

האמור נפסק בעניין  יורי קוגן[1. דיון נג/2-8 איילון חב למלונות ובניו בעימ נ' יורי קוגן, 29.12.1999].

2. אין מניעה כי בית הדין יתן סעד הצהרתי חלופי לסעד כספי, במקרה שלטעמו התובע זכאי לסעד, אפילו במקרה שלא נתבקש לעשות כן.

ראו בעניין איסר מזר[1. דב"ע נו/3-269 ד"ר איסר מזר נ' הסתדרות מדיצינית הדסה, 31.12.1996; כן ראו: עע 1036/00‏ ‏ מיכל צוקרמן נ' עיריית נשר, 3.12.2002].

3. עניין "סמכותו" של בית-דין ליתן פסק-דין הצהרתי אינו מתחום הסמכות העניינית שבית-המשפט רשאי ואף חייב לעורר מיזמתו הוא.

האמור נפסק בעניין סלמאן סלמאן[1. דיון לד/3-43 סלמאן סלמאן נ' ההסתדרות הכללית , פד"ע ה(1) 449].

ג. סעד הצהרתי בסכסוך היחיד

1. בית הדין לא יעניק סעד הצהרתי כדבר שבגדרה, שכן אכיפתו אינה קלה ובהליך אינדיבידואלי על פי רוב אין לאוכפו באמצעות פקודת בזיון בית המשפט.

האמור נפסק בעניין  גילה אברהמי[1. דב"ע  300365/98 אברהמי גילה נ' מדינת ישראל, 16.3.1999].

2. אין מקום לפסוק סעד הצהרתי, מקום שבו מבקש בעל דין לעקוף את הצורך בהתדיינות ישירה ועניינית בנושא השנוי במחלוקת.

האמור נפסק בעניין יצחק ברנר[1. ע"א 227/77 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' ברנר, פ"ד לב(1) 85].

כך, נפסק בעניין אריה לוטקר[ 1. ר"ע 207/87 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה נתניה נ' אריה לוטקר ואח' , מא(2) 304] כי בית המשפט רשאי להימנע מהענקת הסעד, אם יש בכך כדי לטפח התדיינות כפולה, מקום בו ניתן למצותה בהליך אחד.

3. ככלל, לא יידרש בית הדין לתביעה לסעד הצהרתי מקום בו יכול התובע לכמת תביעתו לסעד כספי, ודרך המלך בשמיעת תובענות היא לשמוע את ההליך כולו כמקשה אחת.

האמור נפסק בעניין  משה אסולין[1. ע"ע 74/06 רשות השידור נ' משה אסולין, 20.9.2006; כן ראו: דב"ע מז/3-1 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' רון ורדי ואח' , פד"ע יט(1) 063]. נפסק שם, כי מקום בו המבקש מבקש פס"ד הצהרתי כי מתקיימים יחסי עובד-מעביד בינו לבין פלוני, עליו להגיש תובענה הכוללת בקשה למתן פס"ד הצהרתי ותביעה כספית או להגיש תובענה למתן סעד הצהרתי כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לנתבע, ואם תתקבל התובענה, יגיש כתב תביעה מתוקן ומכומת ולשלם אגרה כדין.

4. גם מקום בו מדובר במסגרת של כמה סכסוכי יחיד בקבוצת עובדים לא יינתן סעד הצהרתי כאשר ניתן לכמת את התביעות ולתבוע סעד כספי.

האמור נפסק בעניין ד"ר אנה ימפולסקי[1.  בר"ע 341/09 ד"ר אנה ימפולסקי ו- 243 אח' נ' מדינת ישראל, 6.10.2010].

5. משמדובר בפסק-דין הצהרתי לעניין חוק שירות המדינה (גמלאות), יש להיות ערים לכך, שזכותו של אדם מכוח חוק זהנקבעת לפי הוראות החוק כפי שהוא ביום בו בשלה הזכות, ולא ביום שבו היה מי שמכוחו תובעים לעובד מדינה.

ראו בעניין יוסף קרואני[1. דיון לב/9-44 יוסף קרואני נ' מדינת ישראל , פד"ע ה(1) 011].

6. עם זאת, מקום בו ניתן פסק דין המכיר ברכיב שכר כחלק מהמשכורת לעניין גמלה, ההכרעה ההצהרתית תחול מכאן ואילך.

ראו בעניין אליהו כהן[1. ע"ע 1115/02 אליהו כהן ואח' נ' עירית ירושלים, 9.12.2003].

7. כל עוד סעד הצהרתי שתוצאתו אינה מיידית ניתן במסגרת סכסוך קיבוצי יכולה להיות לדבר נפקות, ולעיתים הדבר אף רצוי, ואולם, לגבי סכסוך היחיד או קבוצת סכסוכי היחיד, לעיתים סעד הצהרתי במסגרת זכות שתופעל בעתיד, נזקו רב מתועלתו.

האמור נפסק בעניין  אלי אלמקיאס[1. דיון שן/3-153 תדיראן בע"מ נ' אלי אלמקיאס ואח' , פד"ע כב(1) 423].

8. סעד הצהרתי לא יינתן לעניין קיומם של פיטורים שלא כדין, לגביהם לא תבע המפוטר פיצוי של ממון.

ראו בעניין אילנה אגט[1. דב"ע נא/3-18 אילנה אגט נ' רשות שמורות הטבע, 3.3.1991; כן ראו:  דיון נב/2-13 איתן וטל ארזי – הסתדרות מדיצינית הדסה, 19.1.1993]

9. אין מקום למתן סעד הצהרתי אשר אינו מושתת על עובדות שבהווה.

האמור נפסק בעניין  אברהם חדד[1. דיון נב/3-198 אברהם חדד נ' מדינת ישראל, 10.8.1992] לעניין תביעה שעניינה הצהרה על קיומה של הפליה בעבודה.

10. מקום בו ניתן סעד הצהרתי והצד שכנגדו ניתן לא פעל בהתאם לסעד, רשאי התובע שזכה להגיש תביעה חדשה על פי הפסק בה יתבע את תביעותיו הכספיות.

האמור נפסק בעניין  שירותי בריאות כללית[1. ע"ע 435/06 שירותי בריאות כללית – ג'. ר. (קטינה), 28.8.2007].

11. תביעה לסעד הצהרתי אינה יכולה להתברר בהליך של דיון מהיר.

האמור נפסק בעניין  משה בוקובזה[1. בר"ע 513/03 משה בוקובזה נ' מועצה מקומית יקנעם עילית, 25.1.2004].

12. המגמה הכללית היא להשתמש בכוח של מתן סעד הצהרתי ביד נדיבה ככל האפשר, ובלבד שהשאלה אינה אקדמית גרידא, ולתובע יש עניין ממשי בפתרונה, כדי להסדיר את היחסים בינו לבין הנתבע.

האמור נפסק בעניין משה תוסיה כהן[1. בר"ע 37984-09-12 מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ נ' משה תוסיה כהן ו – 310 אח', 25.10.2012; כן ראו: עא 226/80  ד"ר א' כאהן נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3) 463].

כך נפסק בעניין הרצל שאבי[1. עא 490/92‏ ‎ ‎הרצל שאבי‎ ‎נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז(3) 700] כי בית המשפט יסרב ליתן פסק מצהיר מקום שהסעד המבוקש הוא "תיאורטי", "אקדמי", וכיוצא באלה תארים, שכולם נסבים על מערכות שבהן אין סכסוך של אמת קיים ועומד בין בעלי הדין, מקום שלמבקש הסעד אין – לדעת בית המשפט – אינטרס ממשי, מיידי וישיר בסעד שהוא מבקש.

13. אין נותנים לתובע סעד ,של הצהרה רק כדי לפנות דרך לפשרה, או כדי שפסק-הדין ישמש לחץ מוסרי על בעל-הדין כנגד.

האמור נפסק בעניין יצחק ברנר[1. ע"א 227/77 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' ברנר, פ"ד לב(1) 85].

14. מקום בו מדובר בעילה מתחדשת – אין מקום למתן סעד הצהרתי.

האמור נפסק בעניין תמר גבע[1. עקג 34734-10-20  תמר גבע – מגדל חברה לביטוח בע"מ, 17.7.2021]. נפסק, לעניין תביעת תגמולי ביטוח מכח פוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה, כי המדובר בעילה מתחדשת ולפיכך אין מקום במקרה הרגיל למתן סעד הצהרתי כי קיימת זכאות לצמיתות.

15. בית הדין לא יתן סעד הצהרתי בדבר כשירותו של חוזה מבלי לראותו ולעיין בו.

האמור נפסק בעניין  הוצאת עיתון "הארץ"[1. דיון מט/4-16 הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ נ' האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל , פד"ע כ(1) 198].

16. לעניין פסק דין הצהרתי בדבר בטלות פיטורי עובד תאשר פוטרה ללא היתר על פי חוק עבודת נשים – אין הם בהכרח בטלים מעיקרים, שכן תוקף של היתר יכול להינתן למפרע.

האמור נפסק בעניין לונה אמסלם[1. דיון מג/3-113 עירית ראשון לציון נ' לונה אמסלם , פד"ע טו(1) 250].

ד. אימתי יינתן סעד הצהרתי

1. סעד הצהרתי יינתן, כאשר תובע הסעד מוכיח: 1. כי בידו הזכות שתינתן לו ההצהרה המבוקשת וכי מתקיים מצב המצדיק מתן הצהרה. 2. מן הראוי לשריין אותה זכות – או אותו מצב – על-ידי מתן פסק-דין, שישתיק כפירה בהם והכחשתם בעתיד, וזאת עקב מעשה-בית-דין שייווצר כתוצאה מפסק הדין.

האמור נפסק בעניין רות ליטן[1. עא 50/89‏ ‎ ‎פרופ' רות ליטן‎ ‎נ' פרופ' חיים אילתה, פ"ד מה(4) 018; כן ראו: ע"א 66/91 בידרמן חברה לביטוח בע"מ נ' י.ד. מטר בע"מ , מו(5) 397].

2. אמנם פסק דין הצהרתי לא יינתן כדבר שבשגרה, אולם בית הדין מוסמך ליתן, במידת הצורך, סעד הצהרתי, ובעיקר כאשר מדובר בסעד המכוון כלפי המדינה או כנגד גופים ציבוריים אחרים.

האמור נפסק בעניין איריס פינגל[1. ברע 37887-02-18‏ ‏ מדינת ישראל נ' איריס פינגל, 14.6.2018; כן ראו: 1. דיון מט/138-3 חיים שוורץ‎ ‎נ' עירית תל-אביב-יפו, פ"ד כא(1) 174].

כך, בית הדין נענה בעניין ד"ר עמיקם צוויג[1. דיון נג/3-52 מדינת ישראל נ' דייר עמיקם (עמי) צוויג, 19.1.199] לעתירה לסעד הצהרתי שיקבע מה יהיו תנאי העסקתו ושכרו של עובד בגוף ציבורי.

3. ככל שמדובר בעובד של גוף ציבורי נהוג לדרוש מהרשות לפרט מידע על אודות זכויות העובד, והרי הדבר נעשה בדרך הצהרתית.

ראו בעניין  משה אסולין[1. ע"ע 74/06 רשות השידור נ' משה אסולין, 20.9.2006].

4. ביחסים נמשכים, כגון יחסי עובד-מעביד או ביחסים בין בר-קצבה לבין החייב בתשלום הקצבה, לא רק שאפשר ליתן פסק-דין הצהרתי, אלא גם טוב הדבר.

האמור נפסק בעניין  יהודה עפרוני[1. דיון לה/3-2 האוניברסיטה העברית נ' יהודה עפרוני , פד"ע ו(1) 159] נפסק, כי משברור כבר בהווה, ששאלה מסוימת הצריכה לתשלום הקצבה, תתעורר בעתיד והצדדים יהיו חלוקים בדעותיהם – מוטב שייקבע הדבר בדרך "הצהרה", כל עוד קל לבדוק את הנתונים ולעמוד על משמעותם.

כן ראו בעניין צבי רוטנברג[1. דב"ע (ארצי) נז/3-79 הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' צבי רוטנברג , פד"ע לב(1999) 37]. נפסק, כי משמדובר בזכאות לגימלה, הן גימלה מהמעסיק עקב פרישה מעבודה והן גימלה עקב אירוע מזכה בביטחון הסוציאלי, ניתן להזדקק לסעד הצהרתי.

בעניין ד"ר עמיקם צוויג[1. דיון נג/3-52 מדינת ישראל נ' דייר עמיקם (עמי) צוויג, 19.1.199; כן ראו: דיון (ארצי) נב/3-40 שולה אוזנה נ' סטיב וייז , פד"ע כה(1) 087]  נפסק כי מקום בו נמשכים יחסי עובד-מעביד ניתן לפסוק בפסק הצהרתי.

5. סעד הצהרתי יהא רצוי אם הענקתו תביא למימוש זכויות ביחסים מתמשכים בהתאם להסכם קיבוצי.

האמור נפסק בעניין אפרים יעקב[1. דיון נד/3-13 אפרים יעקב ו- 62אחרים נ' חברת רדמונד אמקור בע"מ , פד"ע כח(1) 386; כן ראו: דיון מו/4-11 מדינת ישראל נ' ההסתדרות הכללית , פד"ע יח(1) 128; דב"ע מז/3-1 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' רון ורדי ואח' , פד"ע יט(1) 063].

6. סעד הצהרתי ינתן כדי לקבוע את קביעת הסטטוס של העובד, האם הוא בגדר עובד אם לאו.

ראו בעניין שמואל גרטהוינז[1. דיון לג/3-72 אגודה צרכנית שיתופית תל-אביב בע"מ נ' שמואל גרטנהויז , פד"ע ה(1) 141; כן ראו: ע"ע 74/06 רשות השידור נ' משה אסולין, 20.9.2006].

7. עובד שלא בוצעו עבורו הפקדות פנסיוניות רשאי להגיש תביעה לחיוב המעסיק בביצוע ההפקדות ו/או למתן סעד הצהרתי אודות משמעות אי ביצוע ההפקדות במועד ולפיצול סעדים.

האמור נפסק בעניין מיכאל סוסנה[1. עע 20780-03-19‏ ‏ מיכאל סוסנה נ' מודיעין אזרחי בע"מ, 4.4.2021].

8. במקרים נדירים ייאות בית הדין ליתן סעד הצהרתי כדי להגן על שמו הטוב של המבקש.

האמור נפסק בעניין חיים טולדנו[1. ע"ע 151/05 חיים טולדנו נ' עיריית נצרת עילית, 26.2.2007]. נפסק, כי הגנה על שמו הטוב של עובד ועתידו התעסוקתי יחשבו כאינטרס לגיטימי למתן סעד הצהרתי, במיוחד במסגרת יחסי העבודה וסביבת העבודה.

ה. ניקיון כפיים והצהרה ברורה וחד-משמעית

1. על המבקש סעד הצהרתי לבוא לבית הדין בנקיון כפיים ולפעול ללא שיהוי.

האמור נפסק בעניין  מאיר גואטה[1. דב"ע מא/3-67 מאיר גואטה נ' סולנפט בע"מ, פד"ע יב(1) 443].

כך, נפסק בעניין רון ורדי[1. דב"ע מז/3-1 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' רון ורדי ואח' , פד"ע יט(1) 063] כי יש באי-נקיון כפיים כדי לשלול הזכאות לסעד הצהרתי.

כך אף נפסק בעניין גדי לוין[1. דיון נב/3-209 ‎ארגון מנהלים ומורשי חתימה בנק איגוד לישראל בע"מ‎ ‎נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פ"ד כד(1) 409] כי בית-דין זה לא היסס שלא ליתן סעד המגיע על פי הדין שעה שמבקש הסעד בא לבית-הדין בחוסר נקיון כפיים.

2. עם זאת, בית הדין לא יימנע מליתן סעד לצד השני רק מהטעם שהואבא שלא ב"נקיון כפיים". 

האמור נפסק בעניין  משה גינסטלר[1. דיון לו/4-5 משה גינסטלר ואח' נ' מדינת ישראל , פד"ע ח(1) 003].

3. בבוא בית-הדין לשקול בשאלה, אם להפעיל סמכותו ליתן פסק-דיןהצהרתי – חייב הוא ליתן דעתו לכל הנסיבות שבפניו. במסגרת זאת יביא בחשבון את התנהגות הצדדים בקשר לסכסוך, ואת מידת האפשרות לקדם את יישוב הסכסוך על-ידי מתן הסעד המבוקש.

האמור נפסק בעניין  משה גינסטלר[1. דיון לו/4-5 משה גינסטלר ואח' נ' מדינת ישראל , פד"ע ח(1) 003].

4. סעד הצהרתי יינתן רק כאשר המצב שבית הדין מתבקש להצהיר עליו ברור וחד-משמעי.

האמור נפסק בעניין  ההסתדרות הכללית[1. דיון מז/4-20 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י ואח' נ' מדינת ישראל, פד"ע יח(1) 495; כן ראו: דיון לה/4-8 רשות הנמלים לישראל נ' ועד עובדי התפעול – נמל אשדוד , פד"ע ז(1) 143].

ו. סעד הצהרתי בסכסוך קיבוצי

1. עיקר ההבדל בין סעד הצהרתי בסכסוך קיבוצי לבין סעד הצהרתי בסכסוך היחיד טמון בכך שהוא מחייב את המעסיק ואף את העובדים שלא היו צד לסכסוך כאשר מדובר בסכסוך קיבוצי, בעוד שבסכסוך היחיד עשוי לחייב את המעסיק, אך אין לו נפקות משפטית כלפי העובדים שלא היו צד לסכסוך. הבדל נוסף הוא בכך שהצדדים לסכסוך הקיבוצי יכולים לפעול במישור היחסים הקיבוציים לשינוי תוצאותיו של הסעד ההצהרתי על-ידי כריתת הסכם קיבוצי חדש או תיקונו. מה שאין כן בסכסוך היחיד.

האמור נפסק בעניין  אלי אלמקיאס[1. דיון שן/3-153 תדיראן בע"מ נ' אלי אלמקיאס ואח' , פד"ע כב(1) 423].

2. יש עדיפות למתן סעד הצהרתי כאשר סעד זה עשוי לסייע ליישוב הסכסוך, תוך הימנעות מעיצומים ומהצורך במתן צו עשה למניעת העיצומים.

האמור נפסק בעניין דבן שמעון[1. תב"ע נב/4-5 רותם דשנים בע"מ נ' דבן שמעון ואח' , פד"ע כד כט].

3. גם בסכסוך קיבוצי לא יינתן סעד הצהרתי כאשר המצב אינו ברור וחד-משמעי.

האמור נפסק בעניין רשות הנמלים לישראל[1. דיון לה/4-8 רשות הנמלים לישראל נ' ועד עובדי התפעול – נמל אשדוד , פד"ע ז(1) 143].

4. בבוא בית-הדין לשקול אם לתתסעד הצהרתי, מותר לו להביא בכלל שיקוליו למתן פסק-דין הצהרתי את התנהגותו של התובע במעשה המשמש עילה לתביעתו, הן ביחסים אישיים והן ביחסים קיבוציים.

האמור נפסק בעניין הסתדרות האקדמאים[1. דיון נב/7-4  הסתדרות האקדמאים‏‎ ‎במדעי החברה והרוח‎ ‎נ' התעשיה האוירית לישראל בע"מ, פ"ד כד(1) 041].

5. אין כל מניעה לכך, שבבואו לשקול נסיבות לענייו מתן סעד הצהרתי, יביא בחשבון את המיוחד שבמשפט העבודה בכלל, ובמשפט העבודה הקיבוצי בפרט, הן למתן פסק-דין הצהרתי והן לסירוב לתיתו.

האמור נפסק בעניין סלמאן סלמאן[1. דיון לד/3-43 סלמאן סלמאן נ' ההסתדרות הכללית , פד"ע ה(1) 449].

6. כאשר מדובר בסכסוך קיבוצי ובסעד הצהרתי הניתן בו, נוקט בית-הדין  במדיניות שיפוטית המעודדת מיצוי הליכים משפטיים בסכסוכיםקיבוציים, על מנת שפרשנותם של הסכמים קיבוציים, מקום שהפירוש שנוי במחלוקת, תלובן בבית-הדין בטרם התהווה סכסוך בעטיה של המחלוקת הפרשנית.

האמור נפסק בעניין  אלי אלמקיאס[1. דיון שן/3-153 תדיראן בע"מ נ' אלי אלמקיאס ואח' , פד"ע כב(1) 423].

7. במשפט קיבוצי הסעד הצהרתי ימנע סכסוכים או יצמצם היקפם אך תמיד נדרש שיהיה עניין משפטי במתן הסעד.

האמור נפסק בעניין הוועד הארצי של עובדי משרד הבריאות[1. דיון לה/4-4 הוועד הארצי של עובדי משרד הבריאות נ' מדינת ישראל, פ"ד ז(1) 281].

8. בית הדין לא ימאן במתן סעד הצהרתי אם יהיה בכך כדי לסייע בקידום יחסי עבודה תקינים.

האמור נפסק בעניין  ההסתדרות הכללית[1. דיון מז/4-20 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י ואח' נ' מדינת ישראל, פד"ע יח(1) 495].

9. עת מדובר בפסק-דין הצהרתי – לא יתן בית-הדין ידו לעתירה של ועד עובדים המבקש, במסגרת תובענה קיבוצית, לזכות בעקבותעבירה על החוק – העבדה תוך ביצוע עבירות פליליות, תוך ידיעה, ולפחות – בהסכמה.

האמור נפסק בעניין הארגון הארצי של עובדי התעשייה האוירית[1. דיון לז/2-4 הארגון הארצי של עובדי התעשיה האוירית לישראל – התעשיה האוירית לישראל בע"מ , פד"ע ח(1) 459].

10. ייתכן מצב שבו במסגרת ההליך הייצוגי יינתן סעד הצהרתי בדבר זכאותם העקרונית של חברי הקבוצה, על מאפייני העסקתם, לתנאי עבודה מסויימים, ואילו הבירור הפרטני בשאלת הזכאות ובקביעת הסעד לגבי כל אחד מהם ייעשה בדרכים אחרות.

האמור נפסק בעניין עתליה אביגל[1. עע (ארצי) 33793-12-16‏ ‏ עתליה אביגל נ' באג מולטיסיסטם בע"מ, 6.12.2020].

11. נאמן לדרכו לקדם יישובם של סכסוכי עבודה – לא יימנע בית-הדין במקרים הראויים ליתן פסק-דין הצהרתי כי אכן שביתה מסוימת היא שביתה בלתי מוגנת. אך ככל פסק-דין הצהרתי אחר, יבוא פסק-דין כזה לשמר זכות, ורשאי בית-הדין לדעת מהי הזכות שמבקשים לשמר.

האמור נפסק בעניין כלל הכבאים[1. דיון מד/4-14 עירית תל-אביב-יפו נ' כלל הכבאים , פד"ע טו(1) 225

מראה מקום