fbpx
חובת תום לב והגילוי

עולם העבודה |

ינואר 25, 2021

למדריך

Businessman is signing a contract

חובת תום הלב לקראת חתימת הסכם עבודה ובקיומו

1. חובת תום הלב וההגינות, השוררת בין הצדדים ליחסי עבודה, אינה תלויה בזמן, והיא משתרעת החל מהשלב הטרום חוזי, ממשיכה במהלך קיום יחסי העבודה, ובמובנים מסוימים שוררת גם לאחר ניתוקם.

ראו בין היתר פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בענין עיזבון המנוח ישראל חיים פלס ז”ל1.

 2. במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה עבודה, יש לנקוט באמות מידה מחמירות, בכל הנוגע והמתייחס לתום הלב, כפי שמצא בית-הדין לנכון לעשות בסוגית תום הלב בקיומו של חוזה עבודה.

ראו פסק הדין בענין בלימה גריסק2

3. דרישת תום הלב אינה בהכרח רק שלא לפעול מתוך זדון. גם פעולה רשלנית עשויה להיות פעולה בחוסר תום לב.

ראו פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין אחמד אבו רומי3.

4. שעה שמדובר ברשות ציבורית, חובת תום הלב היא מוגברת. המידה המחמירה חלה בין אם פועלת הרשות בתחום המשפט האזרחי ובין אם פועלת היא בתחום המשפט הציבורי.

ראו פסקי דין של בית המשפט העליון :  בג”ץ שלמה עפרן4 כך גם בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין גילה שנער5 נקבע בקשר לחובה החלה על מי שמפרסם מכרז לקבלת עובד כי עליו לנהוג בהגינות ותוך שוויון וגילוי מלא. חלה עליו חובה מוגברת לגלות גילוי מלא ולא להפלות, וזאת מכוח הדרישות המיוחדות בדיני העבודה. בית הדין הוסיף כי חובה זו חלה ביתר שאת עת מדובר ברשות הציבורית ובמעסיק הציבורי שמעצם טיבם וטבעם כפופים הם לעקרונות היסוד של הגינות, יושר, שוויון, תום לב, סבירות, איסור השרירות, חיוב שיקול-דעת שלעניין, וכיוצא באלה מושכלות ראשונים של מינהל ציבורי ראוי.

5.  על גוף ציבורי חלה חובת תום הלב גם מכוח כללי הצדק הטבעי.

ראו לענין זה פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בענין שלומי ירון6.

6. ישנם חוזים שבהם דרישת תום-הלב מוגברת, על צד לחוזה להיות בבחינת “מלאך” לזולתו, לדאוג גם לאינטרסים של זולתו.

דברים אלו נפסקו בפסק הדין בענין רחל רפפורט7 בית הדין הוסיף וקבע כי תום-הלב המוגבר דורש גילוי מוגבר של פרטים רלוונטיים הידועים לצד אחד. במסגרת עובדות אלו לא מדובר רק בעובדות העולות מתוך החוזה, וכי כאלו הם “חוזי היחס” דוגמת יחסי העבודה.

7. יחסי עבודה הם יחסים מיוחדים במינם, הם יחסים קרובים מאד ומתמשכים. על כן דרושה הגינות מוגברת ביחסי עבודה, נאמנות מיוחדת ותום לב מוגבר. כאשר מדובר ביחסי עבודה נדרש מכל צד ליחסים, לא רק לא לפגוע באינטרסים של הצד השני, אלא גם לדאוג לאינטרסים של הצד השני.

ראו דברי השופטת א. ברק בפסק הדין בענין אלי עילם[1. ע”ע 1208/00 שלעיל] באותו מקרה בית הדין הארצי לעבודה הדגיש את קדושת חוזה העבודה, ואת החובה לקיימו בדרך מקובלת ובתום לב, מעבר לחובת תום הלב הנהוגה ומקובלת בחוזים מסחריים אחרים. ראו עוד פסק דינו של בית הדין הארצי בענין נח ברעם8

8. יחסי העבודה דורשים לא רק תום לב אלא גם הגינות, שהיא מידה החורגת מעבר לחובת תום הלב.

ראו פסק דינו של בית הדין הארצי בענין מרדכי ברקן9

בפסק הדין בענין שלומי ירון10 נפסק כי בתי הדין מעניקים למונח תום לב פירוש מרחיב הדורש גם הגינות, והדברים אף מקבלים חיזוק, כאשר מדובר במעסיק שהינו רשות ציבורית כמו גם במקרים של פער מעמדות בין המעסיק לבין התובע.

9. חובות תום הלב וההגינות של המדינה כלפי עובדיה המבוטחים בפנסיה תקציבית נובעות לא רק ממעמדה כמעסיקה, אלא גם מעצם אחריותה ליישום חוק הגמלאות.

ראו פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין פרופ’ מנחם שדה11 לפיכך, ניתן להחיל עליה, בשינויים המחויבים את הפסיקה שהטילה חובת גילוי מוגברת על קרן פנסיה.

10. פיטורי עובד במטרה שלא יקבל לידיו במועד מסוים תיק לקוחות כמתחייב מהסכם ההעסקה מגיע כדי חוסר תום לב בקיום חוזה העבודה ומקנה לעובד זכות לפיצויים או לאכיפה (קבלת תיק הלקוחות).

האמור נפסק בעניין שרון לוי12.

חובת הגילוי לקראת חתימת הסכם עבודה ובקיומו

1. היקפה של חובת הגילוי במשא ומתן לכריתת חוזה עבודה רחבה יותר ומטילה נטלים כבדים יותר על שני הצדדים למשא ומתן.

ראו לענין זה פסק דינו של בית הדין הארצי בענין הדה גרפונקל13

2. חובת הגילוי ביחסי עבודה היא מוגברת. אין היא מוחלטת. מאחר ועומדים זה מול זה שני אינטרסים נוגדים, יש לערוך איזון. על קנה המידה לבחינת האיזון בין דרישת הגילוי לזכות לפרטיות להיות קנה מידה אובייקטיבי. זהו קנה המידה של דרישת תום הלב.

ראו פסק הדין בענין עמוס סופר14

3. חובת תום הלב המוטלת על הצדדים בעת קשירת יחסי עבודה מטילה עליהם גם מחויבות למידה רבה של גילוי ושקיפות הגוברים לעיתים על הזכות לפרטיות.

משכך נפסק בענין עמוס סופר14 כי מועמד לעבודה חייב לגלות למעסיקו הפוטנציאלי את דבר פיטוריו ממקום עבודה קודם, מקום שאלו רלבנטיים לקבלתו במקום העבודה החדש. מורה שפוטר מנימוקים פדגוגיים לא רשאי להסתיר עובדה זו שעה שהוא מציג מועמדותו למשרת הוראה במוסד חינוכי אחר. ובלשונו של בית הדין הארצי לעבודה: “העובדה שהמערער פוטר מנימוקים פדגוגיים היא עובדה כל כך רלוונטית ליחסי מורה-מוסד חינוכי, שחובת הגילוי גוברת על הזכות לפרטיות”.

4. האיזון הנכון בין חובת הגילוי המוגברת מחד לבין זכותו של המועמד לעבודה מאידך נמצא ברלוונטיות של המידע שבגילויו מדובר. עד כמה אם בכלל הוא רלוונטי לעבודה או למשרה שבה מדובר.

ראו פסק שינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין שרונה ארביב15

5. הפרת החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב במשא ומתן לובשת צורה של אי גילוי עובדות, כאשר על פי הנסיבות היה מקום לצפות לכך שהאדם המנהל משא ומתן יגלה אותן לצד השני.

ראו לענין זה פסק דינו של בית הדין הארצי בענין הדה גרפונקל16 בית הדין הוסיף כי בתחום זה חובת תום הלב היא אקטיבית, ומטילה חובת עשייה ואף כוללת חובה לגלות לצד השני לפני כריתת החוזה עובדות חשובות, ואפילו עובדות שהצד השני היה יכול לגלותן בכוחות עצמו, כאשר גילוי זה מתחייב ממהות העסקה ומנסיבות המקרה. ראו עוד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין בלימה גריסק17 .

6. שאלות החודרות לצנעת הפרט אינן מחויבות בגילוי ואף אסורות בחקירה.

דברים אלו נפסקו בבג”ץ סיעת מרצ במועצת עיריית ירושלים ואח’18 באות ענין דובר על שאלות התאמה שהוצגו למועמדים לכהונה במועצה הדתית כאשר יוזכר כי המבחן מתי חובת הגילוי גוברת על הזכות להגנת הפרטיות, הוא מבחן של מידת הרלוונטיות של המידע לתפקוד העובד בעבודה המוצעת לו . שם נפסק כי השאלות בעיקרן לא היו רלוונטיות כלל על-פי מבחני ה”התאמה” לכהונה במועצה דתית.

7. כשמדובר ברשות ציבורית חובת הגילוי לבעל הדבר היא מוגברת ונושאת “אופי חוקתי”.

ראו לענין זה פסק הדין בענין אלעד שטרית19 נפסק כי חובת גילוי מידע בכלל וחובת הגילוי לבעל הדבר בפרט, הן זכויות בעלות אופי חוקתי, אותן נושא אדם בכליו בבואו אל הרשות ובצאתו ממנה, והרשות חייבת במסירתו של המידע לאדם כל עוד לא נאסר עליה בדין לעשות כן, וכל עוד עמדה בנטל של הוכחת התנאים להתקיימותו של אותו איסור שבגילוי.

 8. עניינו של הפרט לדעת מה ארע בעניינו גם כשמדובר בהחלטה של גוף אקדמי – גובר, ואולם, כאשר ניתן לקבל תמונה מלאה ומדויקת ממקורות אחרים, לא ייחשף תוכן הדיונים הפנימיים.

ראו לענין זה פסק הדין בענין ד”ר דן גולדשמיט20 באותו מקרה נדון ערעורו של המערער שתביעתו נגד הטכניון, אשר התבררה בבית הדין האזורי, ובגדרה ביקש, בין השאר, לחייב את הטכניון לקבלו לעבודה כחבר הסגל האקדמי, התקבלה באופן חלקי בלבד. בית הדין הארצי פסק כי ב”תחרות” בין המוסד האקדמי לבין הפרט,  גובר עניינו של הפרט לדעת מה אירע בעניינו, גם כשמדובר בהחלטה של גוף אקדמי הנוגעת לעניין אקדמי. הצורך של ערכאת השיפוט לבחון טענות כלפי גוף המקבל החלטה בעניינו של אדם מחייב לחשוף את הליך קבלת ההחלטה ולעמוד על טיבה. הצורך להגיע לחקר האמת הוא העיקר והוא גובר על שיקולים אחרים. עם זאת, כדי להגיע לחקר האמת אין צורך בהכרח בחשיפת פרוטוקולים או מסמכים כאלה ואחרים. לעתים, כמו באותו מקרה, ניתן לקבל  תמונה מלאה ומדויקת על מהלך העניינים ועל טיבן של החלטות שהתקבלו ממקורות ראייתיים אחרים. משכך, נקבע בנסיבות העניין שם כי אין כל צורך בחשיפת הפרוטוקולים והמסמכים האחרים ודי בתמונה המפורטת והמלאה שנחשפה בבית הדין באשר לדיוני הוועדה, וזאת באמצעות התצהירים והחקירות.

9. חרף חובת תום הלב המוגברת וחובת הגילוי המוחלט, לבית הדין  שיקול הדעת לקבוע על פי הנסיבות, מה היו העובדות הרלבנטיות שהיה על עובד לגלות כדי להגדירו כמי שהפר את חובת תום הלב.

ראו לענין זה פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת בענין עמית גרוס21 שם נפסק כי התובע לא הפר את חובת הגילוי.

10. המעסיק מחויב למסור לעובד פרטים על המשרה המיועדת ובהתאם לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס”ב-2002.

כך גם מכוח סעיף 3א לחוק האמור, חלות על המעסיק חובות בדבר מסירת הודעות למי שהוא מועמד לעבודה.

11. המעסיק מחויב במסירת פרטים מהותיים נוספים, אם קיימים, כמתחייב מהחובה המוגברת של צד ליחסי עבודה לנאמנות ותום לב כלפי הצד השני.

ראו לענין זה פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין מרטין לוינשוס22 באותו מקרה נפסק כי דרישת תום הלב בעת משא ומתן לקבלת עובד, מחייבת את המעסיק ליידע את העובד בדבר קיום (או היעדר) תקן למשרה בה הוא חפץ.

12. לעתים הסכם שנעשה לטובת העובד מחייב את הצד המתקשר בו “לגילוי נאות” כלפי העובד הנהנה מאותו החוזה.

כך למשל בפסק הדין בענין רחל רפפורט7 הוטלה על מבטחים החובה לגלות לעובדת שהמעסיק חדל מלהעביר אליה תשלומים, וכי דבר זה יזיק לעובד. בית הדין הארצי הטעים בין היתר כי על מבטחים מוטלת חובה מוגברת של גילוי נאות, ומשמבטחים לא קיימה חובה זו, עליה לשאת בתוצאות אי-קיומה.

חובת הקרן/הקופה ליידע את העובד חלה גם מכוח חוק הגנת השכר, תשי”ח- 1958 – ראו סעיף 19א(ח) לחוק והתקנות שהותקנו מכוחו,  תקנות הגנת השכר (פרטים ומסירות הודעות), תשל”ו – 1976  הקובעות הסדר בענין מסירת הודעה מטעם הקרן על פי סעיף 19א(ח) לחוק .

13. חובת הגילוי החלה על המדינה מכוח חובת תום הלב כוללת גם את חובתה להתריע בפני העובד הפורש על כך שנקיטה בפעולה תמימה לכאורה עשויה לפגוע באופן קשה בזכויות פנסיוניות שצבר על פני שנים ארוכות.

ראו פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין פרופ’ מנחם שדה23.

14.  שאין לשלול זכאות פיצויי פיטורים לעובד המתגייס לשב”ס, אם לא גילה מראש דבר עריכת מיונים לשירות.

ראו עניין תום קגנוב24.

מראה מקום

  1. סעש (ב”ש) 51161-09-12‏ עיזבון המנוח ישראל חיים פלס ז”ל נ’ גני עומר בע”מ, 4.12.14, המצטט מספרו של השופט (בדימוס) י’ לובוצקי “חוזה עבודה וזכויות העובד” הוצאת ניצן מהדורת 2008 – פרק 21 עמ’ 21
  2. דב”ע נב/3-82 עיריית באר שבע נ’ בלימה גריסק,  פד”ע כב’ 442, 446 – ליישום האמור ראו גם פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בת”א : סעש (ת”א) 22146-05-15 מיכל לוגסי נ’ ישראל שי, 1.3.18
  3. דב”ע נו/36-3 אחמד אבו רומי נ’ חברת החשמל למחוז ירושלים בע”מ, פד”ע לא 641
  4. בג”ץ 4422/92‏  שלמה עפרן נ’ מינהל מקרקעי ישראל, פ”ד מז(3) 853  ; ע”א 5042/96 פנחס כהן נ’ מינהל מקרקעי ישראל, 18.3.99; רע”א 6072/98 עטרה שדמון ואח’ נ’ מדינת ישראל, 22.2.10
  5. ע”ע 1070/01 גילה שנער נ’ נציב שירות המדינה ואח’ 25.4.01, ראו סעיף 9 לפסק הדין וההפניות שם
  6. עב (י-ם) 1357/01  שלומי ירון נ’ עיריית ירושלים, 4.9.05 וההפניות שם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בענין גילה שנער שלעיל. על פסק הדין הוגש ערעור ( ע”ע 661/05 שלומי ירון נ’ עירית ירושלים, 23.8.07  – הערעור נדחה בדעת רב
  7. ע”ע 1341/01 רחל רפפורט נ’ מבטחים , מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע”מ, 19.3.03
  8. ע”ע 300286/98 נח ברעם נ’ כור תעשיות בע”מ, 22.10.00
  9. דב”ע נג/3-234  מרדכי ברקן נ’ טלדיין  אינטרקונטיננטל בע”מ, 13.1.94
  10. עב (י-ם) 1357/01 לעיל
  11. ע”ע  42050-05-14‏ לעיל
  12. עע (ארצי) 8228-10-19 שרון לוי נ’ סגנון סוכנות לביטוח (1992) בע”מ 11.1.21
  13. דב”ע נג/40-3‎ ‎חברת איסטרוניקס‎ ‎נ’ הדה גרפונקל, פ”ד כה(1) 456 – פיסקה י’ לפסק דינו של הנשיא גולדברג וההפניות שם
  14. ע”ע 1487/02 עמוס סופר נ’ רשת אורט ישראל, 29.12.05
  15. ע”ע  363/07 שרונה ארביב נ’ פואמיקס בע”מ, 26.5.10 – ראו פיסקה 27 לפסק הדין וההפניות שם
  16. דב”ע נג/40-3 שלעיל
  17. דב”ע נב/3-82 עיריית באר שבע נ’ בלימה גריסק,  פד”ע כב’ 442 – פיסקה 7 לפסק הדין וההפניות שם
  18. בג”ץ 4247/97, 921/98 סיעת מרצ במועצת עיריית ירושלים ואח’ נ’ השר לענייני דתות ואח’, פ”ד נב(5) 241
  19. ע”ע 1091/00 אלעד שטרית נ’ קופת חולים מאוחדת, 21.9.00
  20. ע”ע 68/03 ד”ר דן גולדשמיט נ’ הטכניון מכון טכנולוגי לישראל, 2.10.03
  21. עב (נצ’) 1052/08‏‏ עמית גרוס נ’ סולתם מערכות בע”מ, 24.3.10
  22. ע”ע 62/07 מרטין לוישוס נ’ רשות הדואר ואח’, 16.10.07
  23. ע”ע  42050-05-14‏ ‏מדינת ישראל – הממונה על תשלום גמלאות נ’ פרופ’ מנחם שדה 4.9.16 – פיסקה 34 לפסק הדין וההפניות שם
  24. סעש (חי’) 31432-02-19 תום קגנוב נ’ כיף בצפון בע“מ ניתן על ידי טל גולן, ביום 5.1.21

כל הזכויות שמורות למשה וקרט, ושות’, משרד עורכי דין
בית איילון, דרך אבא הילל סילבר 12, רמת-גן 5250606, טל’: 03-6137488, פקס: 03-5223996