1.  בקשה לאימות עובדות (הצהרת אימות) תוגש על פי תקנה 117 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991

• תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991

• (א) בכל הליך שהוגש על פי תקנות אלה, רשאי בית הדין או הרשם להורות למגיש כי העובדות שעליהן הוא מסתמך יאומתו באזהרה שתימסר בפני הרשם, או בתצהיר (בסימן זה – הצהרת אימות).
• (ב) נמסרה ההצהרה, יערוך הרשם את הצהרת האימות וירשום אותה בפרוטוקול שיצרף לתיק התובענה; העתק ההצהרה יומצא לבעל הדין שכנגד.

2. על אף שבעל דין רשאי לבקש מבית הדין או מהרשם לחייב כל מי שהגיש הליך בבית הדין למסור הצהרת אימות על העובדות שצוינו בו בכל שלב של המשפט, הלכה היא מקדמת דנא כי בקשה לאימות עובדות ראוי להגיש כבר בשלב הדיון המוקדם.

ראו פסק הדין בענין פרץ מ' גיאת חברה להנדסה ולבנין בע"מ¹.

3.  הוראה ליתן הצהרת אימות אינה תלויה בבקשת צד. יכולה ההוראה, ואולי חייבת היא לבוא, מיוזמת אב-בית-הדין, ואין כל סיבה לכך שאב-בית-הדין לא יורה על השלמת התצהיר וימנע התחמקות והתחכמות.

ראו פסק הדין בענין דוד בוכמן ובניו בע"מ².

4. בעת הגשת הצהרת האימות יצורפו לה המסמכים הרלוונטיים לדיון.

בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018,  לא ניתן לצרף כתבי מקור, יש לצרף רק העתקים, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. יתכן שבית המשפט יבקש לעיין במסמכי מקור אך הנוהג הוא להחזירם בתום הדיון או לאחר מתן ההחלטה.

מראה מקום

1. דב"ע לא/9-5 פרץ מ' גיאת חברה להנדסה ולבנין בע"מ נ' אלוש רוג'ה, פד"ע ב 23↩
2. דב"ע לא/9-25 דוד בוכמן ובניו בע"מ נ' ישי כהן, פ"ד ב(1) 287↩