תוכן עניינים

1. מהותו של סיכול חוזה »
2. מחלת עובד כסיכול »
3. מאסר או מעצר כסיכול »
4. סגרים ומצב בטחוני וסיכול »
5. עובד זר וסיכול »
6. חלטה/מדיניות שלטונית וסיכול »
7. סגירת מפעל וקשיים כלכליים לא עולים כדי סיכול »
8. שינוי ארגוני במפעל אינו סיכול »
9. מראה מקום »

א. מהותו של סיכול חוזה

• חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970 

• 18. (א) היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים.
• (ב) במקרים האמורים בסעיף קטן (א) רשאי בית המשפט, בין אם בוטל החוזה ובין אם לאו, לחייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה או, על פי בחירה כאמור בסעיף 9, לשלם לו את שוויו, ולחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה, והכל אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות הענין ובמידה שנראה לו.

1.כללי

הפסיקה בענין הכרת מצב כ"סיכול" התבססה בתחילת דרכה על המשפט המקובל, בלא לאזכר באופן מפורש את הוראת סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970 (להלן: חוק החוזים (תרופות)).

בפסיקה מאוחרת יותר, למשל בפסק הדין בענין עזרא שושי¹, קיימות התייחסות במפורש לדרישותיו המצטברות של  סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות). תחילה בהתייחס להפרת חוזה עבודה לתקופה קצובה, ומאוחר יותר, למשל בפסק הדין בענין מטין אילינדז² בהתייחס לסיום הסכם עבודה שהוא לא חוזה עבודה לתקופה קצובה ועל כן אינו בגדר "הפרה".

להלן נדון בסעד של אכיפה או פיצוי בגין הפרה במצב של סיכול. זו שאלה מעט נפרדת משאלת הזכאות לפיצויי פיטורים במצב של סיכול, בשאלה האחרונה דנו באריכות בחלק סיום יחסי עבודה בפרק "סיום יחסי עבודה שלא ביוזמת אחד הצדדים". עיקר הדיון להלן יהא במשמעות/נפקות הגנת הסיכול והתנאים לה, ולא רק בהשלכה דווקא לסיום יחסי עבודה.

2. אירועים בלתי צפויים המשפיעים על המשך קיום החוזה.

בפסק הדין בענין דן פלדי³ נקבע כי ככל חוזה בין אם מדובר בחוזה לתקופה קצובה ובין אם מדובר בחוזה לתקופה בלתי קצובה, כך גם חוזה עבודה שביצועו מתמשך על פני זמן, נדרש לעיתים להתמודד עם בעיות היוצרות אירועים בלתי צפויים המשפיעים על המשך קיום החוזה.

בעיות כאמור מקורן באירועים חיצוניים פוליטיים כלליים או חברתיים שלא היו צפויים במועד כריתת החוזה, ובהתקיימם הם מעניקים לצד המפר לעשות שימוש בהגנת הסיכול.

דוגמאות לאירועים חיצוניים כאמור, הובאו בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בענין יונס מוחמד רוחמי⁴. כמו למשל: מקום שהעסקתו של אדם מותנית בקבלת רישיון (כגון : העסקת עובד זר – סעיף 2 (1) לחוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין), תשנ"א- 1991, והרישיון נשלל;  מקום שהעסקתו של עובד מותנית ברישיון (כגון :  רישיון נהיגה) או ברישיון לעיסוק במקצוע (כגון:  רשיון לעסוק ברפואה), ורשיון זה  נשלל ממנו, וכתוצאה  מכך אין העובד יכול להמשיך  בעבודתו; כאשר העסקתו של עובד נאסרת על פי הוראה למעסיקו, כפי שהיה בדב"ע נג/4-8 שלעיל;  וכן מקום שהעסקתו של אדם בשירות  הציבורי הוגבלה מטעמים של בטחון המדינה, כפי שהיה בדב"ע נב/3-148 שלעיל.

3. הגנת סיכול חוזה בהתאם לסעיף 18 לחוק החוזה (תרופות) מעניקה פטור מסעד של אכיפה או פיצויים בגין הפרת חוזה.

בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בב"ש בענין שמעון בן לולו⁵ נפסק כי הגנת סיכול חוזה לפי סעיף 18(א) לחוק החוזים (תרופות) מעניקה פטור מסעד של אכיפה או מפיצויים בגין הפרת חוזה. ואולם, יש לעמוד במספר תנאים מצטברים לקיומה של טענת סיכול חוזה. באותו מקרה נפסק שלא התקיימה ההגנה בשל סיכול חוזה, נוכח צו הרחקה הדדי שניתן ע"י בית משפט השלום, ומנע את המשך קיומו של ההסכם וההעסקת הנתבעת. בהתייחס לתנאים המצטברים – ראו להלן.

בפסק הדין בענין מלון אמבסדור בע"מ⁶ נקבע כי הגנה זו משעה את קיום חוזה העבודה ופוטרת מאכיפתו ומפיצוי על הפרתו כאשר לבית הדין הסמכות לאזן על פי שיקול דעתו, את עניינם של הצדדים.  את האיזון בית הדין יעשה בדרך של "השבה הדדית" ושל שיפוי הנפגע, ככל שהצדק דורש זאת, כפי שקובע סעיף 18 (ב) לחוק החוזים (תרופות).

4.  תנאים מצטברים לקיומה של טענת סיכול.

בפסק הדין בענין מטין אילינדז⁷ נקבע כי על פי הוראת החוק, צד לחוזה יהיה פטור מתוצאות אי קיומו אם התקיימו במצטבר שלושה תנאים:

1.  העדר ידיעה או העדר צפייה של הנסיבות המסכלות;
2. העדר אפשרות של הצד לחוזה למנוע את קיומן של הנסיבות הללו;
3. התרחשותן של הנסיבות המסכלות את קיומו של החוזה.

ראו גם פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בענין שמעון בן לולו⁸ במסגרתו נפסק כי בנסיבות המקרה שם, צו ההרחקה ההדדי שסיים את יחסי העבודה בפועל, הוא בגדר נסיבות מסכלות שניתן היה לצפותן.

בפסק הדין בענין הסלט ייצור סלטים בע"מ⁹ נפסק כי כאשר הסיכול יזום על ידי צד לחוזה או נעשה באשמתו (כמו למשל ריצוי עונש מאסר) אין היוזם או האשם בקרות האירוע המסכל יכול להסתמך על "הגנת הסיכול", שהרי צריכים להתקיים אי צפיית הנסיבות המסכלות והעדר היכולת לצפותם.

בפסק הדין בענין עמידר החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל ואח'¹⁰ נפסק בדעת רוב כי דיני סיכול חוזה מורכבים למדי ועיקרם הוא יכולת הציפייה (הסובייקטיבית והאובייקטיבית) של הצד המפר על הנסיבות המסכלות, או יכולת למנוע נסיבות אלה וקיומן של נסיבות המסכלות קיום חוזה אחת הנסיבות המסכלות המוכרות בדיני סיכול חוזה היא חוסר האפשרות לקיים את החוזה, כגון – היעלמותו של יסוד החוזה בשל שרפה או איתני טבע; מות החייב או אי כשירותו; חוסר אפשרות חוקית וטעות משותפת. מדובר אפוא בנסיבות קיצוניות המסכלות, פשוטו כמשמעו, את היכולת לבצע את החוזה. בניגוד למצב של קושי ביישום למשל במצב שמדובר בהוראה "יקרה" או "לא כדאית", או "לא מתאימה במלואה", כאשר כל אחת מאפשרויות אלה – על פניהן – אינן בבחינת סיכול חוזה (באותו מקרה דובר על הוראת הצמדה) .

בעניין אלנה מוסניצקי¹¹ נדחתה הטענה ל"הגנת הסיכול" של חוזה העבודה מכוח סעיף 18(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), בשים לב שהנתבע בחר להשאיר את התובעת בחל"ת גם עת לא הייתה מניעה להפעיל את המרפאה ולמרות הפעלתה בפועל וכי לא עלה בידי הנתבע להוכיח כי לא ניתן היה להמשיך את העסקת התובעת בנסיבות שנוצרו.

5. התנאי בדבר אי צפייה מראש של האירוע המסכל התפרש בפסיקה באורח מצמצם.

בפסק הדין הסלט ייצור סלטים בע"מ¹² הובא בין היתר ציטוט מספרה של פרופ' ג' שלו, "דיני חוזים"  בהקשר זה ולפיו "הגישה שהשתרשה במשפטנו היתה שבמציאות החיים בישראל ניתן לצפות את האירועים הקשים והקיצוניים ביותר". ועוד צוטט : "הפירוש שניתן לתנאי העדר הצפייה. ואשר לפיו גם אירועים מסכלים שרמת ההסתברות לקיומם קלושה הם בגדר הצפייה הפוטנציאלית של צדדים לחוזה, קרב את האחריות החוזית בארץ לאחריות מוחלטת".

ט. מראה מקום

1. דב"ע נב/3-61 מ.ד.ט דיאמונד טולס ואח' נ' עזרא שושי פד"ע כה  255; ראו גם דב"ע נה/3-10  פאחרי עבד אל עזיז חסן נ' הסלט ייצור סלטים בע"מ, 30.4.95↩
2. ע"ע 137/08 מטין אילינדז נ' פרדימן חכשורי חברה להנדסה ולבניין בע"מ, 22.8.2010↩
3. דב"ע לד/3-12 דן פלדי נ' החברה הימית להובלת פרי בע"מ, פד"ע ה 151↩
4. דב"ע נז/3-32 יונס מוחמד רוחמי נ' פלקו בע"מ, פד"ע לא 250, וההפניות שם לפסיקות בית הדין הארצי לעבודה : דב"ע נג/4-8 הסתדרות עובדי האירוח והמלונאות נ' התאחדות המלונות בישראל ואח', פד"ע כה 339; דב"ע נב/3-148  פלוני נ' מדינת ישראל, פד"ע כד 255↩
5. סעש (ב"ש) 15842-06-16‏ שמעון בן לולו נ' מיכל קדוש‏, 2.6.19↩
6. דמ (ב"ש) 1040/01‏‏ טומסנג'ה אריק נ' מלון אמבסדור בע"מ, 4.3.02↩
7. ע"ע 137/08 לעיל – ראו סעיף 30 לפסק הדין וההפניות שם↩
8. סעש (ב"ש) 15842-06-16‏ לעיל וההפניות שם↩
9. דב"ע נה/3-10 פאחרי עבד אל עזיז חסן נ' הסלט ייצור סלטים בע"מ, 30.4.95; ראו גם פסק דינו של בית הדין האזורי בבש : עב(ב"ש)  1856/99‏ ‏ אוחיון שמעון נ' מפעלי ים המלח בע"מ, 4.3.02↩
10. ע"ע 1312/01 ז'ק כאביה נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ, 26.12.04 וההפניה לספרה של פרופ' ג. שלו, דיני חוזים, עמ'  506 ואילך↩
11. סע"ש (תל אביב-יפו) 57094-10-20 אלנה מוסניצקי נ' ד"ר לביא דוד 21.12.21↩
12. דב"ע נה/3-10 פאחרי עבד אל עזיז חסן נ' הסלט ייצור סלטים בע"מ, 30.4.95↩