• חוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958

• מועד לתשלום שכר שאינו שכר חדשי 
• 10. שכר עבודה המשתלם על בסיס של שעה, יום, שבוע או לפי כמות התוצרת, ישולם, אם לא נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, בתום מחצית החודש בו הועסק העובד; אולם לגבי עובד ששכר-עבודתו משתלם על בסיס כאמור, אך הועסק במשך כל החודש האמור, יחול סעיף 9 אם תוך החודש שולמו לו מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה.

פירוט הכללים הנוגעים לסעיף 10 לחוק

א. הוראת סעיף 10 לחוק מאפשרת בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה להסכים על מועד אחר לתשלום השכר, כאשר "המועד האחר" עליו הצדדים רשאים להסכים אינו יכול לעלות על תום החודש במהלכו בוצעה העבודה.

את המונח "חודש" בסעיף 10 לחוק יש לפרש לפי הלוח הגרגוריאני, דהיינו מה-1 בחודש הקלנדרי ועד לסופו של אותו חודש. במקרה של הסכמה בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה על "מועד אחר", אין מניעה כי החודש שבסופו ישולם השכר יוגדר בדרך אחרת. בכל מקרה, משהוסכם תום החודש בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, הרי ש"המועד הקובע" כמשמעו בסעיף 1 לחוק, יהא היום התשיעי שלאחר תום החודש המוסכם כאמור¹.

ב. שכר עבודה שאינו משתלם על בסיס של זמן, כי אם לפי יחידות התוצרת או לפי כמות התוצרת, אינו מוגבל לייצור או לעיצוב דבר חדש בתעשיה או במלאכה, לעיבוד חומר גולמי או להתקנת דבר במלאכת יד – אלא גם לכל פעולה או טיפול פיזיים או רוחניים שהשכר בגינם משתלם יחידה-יחידה.

בעניין יעקב בס² העובדים קיבלו שכר עבודה לפי כמות בחינות שבדקו. נקבע כי על עבודה מעין זו תחול הוראת סעיף 10 לחוק.

מראה מקום

1. עסק (ארצי) 41472-06-16‏ ‏ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת חיפה נ' אוניברסיטת חיפה, 24.4.2018↩
2. דיון (ארצי) לח/24-2 יעקב בס נ' מדינת ישראל, פ"ד י(1) 193↩