הזכות/ החובה

נוסח של הסכם קיבוצי

נוסח של הוראות צו ההרחבה

הערות

מקורות

הסכם  קיבוצי שנחתם ביום 3.6.1971 ומספרו 7025/71 (להלן – "ההסכם הבסיסי").⁽¹⁾

הסכם קיבוצי שנחתם ביום 7.7.1972 ומספרו 7028/72.

הסכם קיבוצי שנחתם ביום 22.6.76 ומספרו 7039/76.

הסכם קיבוצי שנחתם ביום 28.11.76 ומספרו 7064/78.

פורסם בי"פ 1976, ה' בטבת תשל"ד , 30 בדצמבר 1973, עמ' 534.

פורסם בי"פ 2064, ג' בכסלו תשל"ה, 17 בנובמבר 1974, עמ' 422 – תיקון טבלאות שכר.

פורסם בי"פ 2339, ט"ו בתמוז תשל"ז, 1 ביולי 1977, עמ' 1799 – תיקון.

פורסם בי"פ 2532, ל' בניסן תשל"ט, 27 ביולי 1979, עמ' 1377.- תיקון טבלאות.

פורסם בי"פ 3160, כ"ע בשבט התשמ"ה, 14 בפברואר 1985, עמ' 1404 – תיקון.

 בהסדרים הכוללים במשק הוארך ההסכם מעת לעת, כאשר בהסכם שנחתם ביום 4.8.1988 שמספרו 7036/88 הוארך תוקף ההסכם עד ליום 31.3.1990, וביום 1.4.190 הפך להסכם לתקופה בלתי מסויימת, על פי סעיף 13 לחוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז– 1957.

 כותרת

הסכם עבודה קיבוצי כללי לתעשיית הבורסקאות

צו הרחבה בענף הבורסקאות

צדדים

בין

התאחדות התעשיינים בישראל, מחלקת העבודה וסקצית הבורסקאות, מצד אחד, שייקראו להלן –­ "ההתאחדות"

לבין

ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ­ישראל -הסתדרות פועלי הטכסטיל, ההלבשה והעור, מצד שני, שייקראו להלן – "ההסתדרות". 

מבוא

הואיל ומגמת הצדדים היא הסדר נאות ביחסים בין נותני העבודה והעובדים ועידוד הרצון לפעולות גומלין לטובת המשק והעובדים כאחד;

והואיל ושני הצדדים הגיעו לידי הכרה משותפת שצרכי המשק, הגברת הייצור וקליטת עולים חדשים בתעשייה מחייבים יצירת משטר ואוירה של עבודה מסודרת ותקינה במפעלים, תוך משמעת בעבודה ומאמץ משותף להעלאת הפריון בעבודה ובייצור, הקטנת ההוצאות למען הוזלת התוצרת ושיפורה;

והואיל  ושני הצדדים הכירו בחשיבות הרגשת היציבות של הפועלים במקום עבודתם הנרכשת עם קידום המפעלים ויעילותם, המושפעת משקידתם ומסירותם של העובדים לעבודתם ותפקידם ובהנהלה יעילה וחסכונית.

לכן הוסכם בין הנ"ל לאחר משא-ומתן ממצה

לחתום על הסכם זה כמפורט בפרקים להלן:

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, אני מצווה בזה כי תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל, הסתדרות פועלי הטכסטיל, ההלבשה והעור, לבין הסתדרות התעשיינים בישראל, מחלקת העבודה וסקציית הבורסקאות, שנחתם ביום י' בסיון תשל"א (3 ביוני 1971) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 7025/71, כפי שתוקן בהסכמים הקיבוציים הכלליים שנחתמו בין הצדדים האמורים בתאריכים י"ח בשבט תשל"ב (3 בפברואר 1972) וכ"ח בתמוז תשל"ב (7 ביולי 1972), כמפורט בתוספת, תורחב, וכי ההוראות האמורות יחולו מיום ו' בטבת תשל"ד (31 בדצמבר 1973) על כל העובדים והמעבידים בישראל בענף הבורסקאות, למעט העובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכם קיבוצי ומעבידיהם.

 התוספת

ההוראות המורחבות

פרק א' – כללי

פרק א' – כלל

הגדרות

הגדרות

בהסכם זה מילים המתייחסות למין זכר, כוונתן גם למין נקבה ומילים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים וכן להיפך, אלא אם כן משתמע אחרת בסעיף מסעיפי ההסכם.

הסכם זה – ההסכם הקיבוצי הכללי בענף הבורסקאות.

ההתאחדות – התאחדות התעשיינים בישראל – מחלקת העבודה וסקצית הבורסקאות.

ההסתדרות המקצועית –  ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ­ישראל – הסתדרות פועלי הטכסטיל, ההלבשה והעור.

הנהלת המפעל –  בעל מפעל ו/או  כל בא כוח מוסמך ע"י בעל המפעל ו/או הנהלת המפעל.

מפעל – כל מפעל בתעשיית הבורסקאות המשתייך להתאחדות והמעסיק עובדים שכירים לשם ייצור, הרכבה ו/או שרות.⁽¹⁾

נציגות העובדים –  מועצת הפועלים שבתחום שיפוטה נמצא המפעל וועד העובדים אשר מועצת הפועלים הודיעה עליו להנהלת המפעל כמייצג את פועלי המפעל כלפי ההנהלה.

ועד עובדים –  הועד שנבחר על-ידי עובדי המפעל ואושר בכתב על-ידי מועצת הפועלים שבתחום שיפוטה הארגוני נמצא המפעל ואשר המועצה הודיעה להנהלת המפעל על הרכבו.

עובד – כל עובד במפעל כולל נוער עובד להוציא עובדים בתפקיד מינהלי או פקידותי.⁽²⁾⁽³⁾

קופת חולים – ­ קופת ­חולים של ההסתדרות הכללית.

רופא מוסכם – רופא או ועדת רופאים עליהם הסכימו הצדדים שישמשו  כרופאים מוסכמים.⁽⁴⁾

מבטחים – "מבטחים" מוסד מרכזי לביטוח סוציאלי של ה­עובדים בישראל בע"מ.

לשכת העבודה  או הלשכה – לשכת העבודה במובן : חוק שירות התעסוקה, התשי"ט – 1959, כולל כל מוסדות שירות התעסוקה שהוגדרו בחוק.

שכר כולל – שכר היסוד בצירוף כל התוספות המשתלמות לעובד כגון תוספת ותק, תוספת יוקר וכיו"ב. להוציא שעות נוספות, פרמיות הענקות וכו'.

שכר משולב – ­ שכר כולל, כולל תוספת יוקר⁽⁵⁾.

משמרת יום – עבודה בתחום השעות 06:00 – 17:000.

משמרת שניה – עבודה בתחום השעות 14:00 – 22:00.

משמרת לילה– עבודה בתחום השעות 22:00 – 6:00.

עבודת שבת וחג – עבודה בתחום השעות 18:00 בערב שבת עד השעה 18:00 במוצ"ש; בחודשי אוקטובר­ – מרץ או עבודה בתחום השעות 20:00 בערבי שבת עד השעה 20:00 במוצ"ש בחודשי אפריל –­ ספטמבר.

חודש – בהתאם ללוח האזרחי (גריגוריאני).

שנת עבודה – תקופת עבודה של 12 חודש בהתאם ללוח האזרחי (הגריגוריאני). 

הגדרות

בהסכם זה:

מלים המתייחסות לזכר כוונתן גם לנקבה, ומלים המתייחסות ליחיד כוונתן גם לרבים וכן להיפך, אם אין כוונה אחרת משתמעת.

"עובד" – כל עובד במפעל כולל נוער עובד, להוציא עובדים במפעל בתפקיד מינהלי או פקידות.^(1)(2)(3)

"קופת חולים" – קופת חולים של ההסתדרות הכללית.

"מבטחים" – "מבטחים" מוסד מרכזי לביטוח סוציאלי של העובדים בישראל בע"מ.

"שכר כולל" – שכר יסוד בצירוף כל התוספות המשתלמות לעובד כגון: תוספת ותק, תוספת יוקר וכיו"ב, להוציא שעות נוספות, פרמיות, הענקות וכו'.

"משמרת יום" – עבודה בתחום השעות 1700-0600.

"משמרת שניה" – עבודה בתחום השעות 2200-1400.

"משמרת לילה" – עבודה בתחום השעות 0600-2200.

"חודש" – בהתאם ללוח האזרחי (גרגוריאני).

"שנת עבודה" – תקופה של 12 חודש בהתאם ללוח האזרחי (גרגוריאני).

הערות הסכם קיבוצי

ראו דב"ע מו/3-8 פנחס דלויה נ' מאיר בלזכה, פד"ע י"ח, עמ' 48 – שם נפסק כי גישת המחוקק – לראות במקום העבודה, בתור שכזה, מקור זכויות  מתמשכות המוקנות לעובד – אינה בלעדית לחוק פיצויי פיטורים. בכל החוקים בהם מעוגנת גישה זו לא תמצא התייחסות לזיקותיהם העיסקיות-משפטיות של המעבידים המתחלפים, בינם לבין עצמם, אף לא למקרה בו קיים פיצול בין בעל המפעל בו מועסק העובד לבין מעבידו. אלה אינם רלבנטיים בהקשר להוראות הנדונות, שעניינן מתמקד בשמירת רצף זכויות העובד מכוח עבודתו במקום עבודה אחד.

ראו לעניין הגדרת עובד: דב"ע מט/3-25 משה קרמר נ'  שמרד אלקטרוניקה (1977) בע"מ , פד"ע כא(1) 055 – שם נפסק כי מי שאינו בבחינת עובד לפי ההגדרה שבהסכם, לא ייכנס להגדרה בדלת האחורית, בשובלו של צו הרחבה

לעניין נוער עובד ראו: חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953 ותקנותיו.

בנספח 4 להסכם נקבעה רשימת הרופאים המוסכמים.

הגדרת השכר המשולב הוכנסה בעקיפין בהסכם תוספת היוקר מיום 21.8.75, שמספרו 7029/57 ובהסכמי תוספת היוקר שלאחריו.

הערות צו הרחבה

ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

ראו לעיל ה"ש (2) בהערות הסכם קיבוצי.

ראו לעיל ה"ש (3) בהערות הסכם קיבוצי.

סוג ההסכם והיקפו

סוג ההסכם והיקפו

הסכם עבודה זה הינו הסכם קיבוצי כללי ויחול:

על בעלי ההסכם.

על מפעלים בתעשיית הבורסקאות שהם חברי התאחדות התעשיינים בישראל בשעת חתימת ההסכם או שייעשו לחברים תוך תקופת תוקפו של ההסכם. אולם מוצאים מכלל חברי התאחדות בעלי התעשייה בישראל שבהם ההסתדרות אינה ארגון יציג לצורך הסכם קיבוצי מיוחד וכל זמן שאין היא ארגון יציג מסוג זה.⁽¹⁾

כל עובד, המועסק היום ואשר יועסק תוך תקופת תוקפו של הסכם זה על ידי המפעלים.

סוג ההסכם והיקפו – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

ראו לעניין יציגות: סעיפים 3 – 6 לחוק הסכם קיבוציים, תשי"ז – 1957.

תוקף ההסכם וביצועו

תוקף ההסכם וביצועו

תקופת תוקפו של הסכם זה היא מיום אחד באפריל ועד 31 במרץ 1980.⁽¹⁾

בתקופת תוקפו של הסכם זה, לא ינקוט צד אחד או יחידיו נגד צד שני או יחידיו באמצעי שביתה או השבתה, שביתת האטה או חלקית, השבתה חלקית או בכל אמצעי לחץ אחר. הנהלת המפעל ונציגות העובדים יפעלו ליישוב חילוקי דעות אך ורק בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי בנדון.

השתבשו היחסים בין ועד העובדים לבין הנהלת המפעל בשל חלוקי דעות כלשהם, יודיע על כך ועד העובדים מיד למועצת הפועלים המטפלת במפעל.

כל צד להסכם זה ינקוט בצעדים ארגוניים-משמעתיים בהתאם לנסיבות, נגד יחידיו וחבריו שהפרו הוראות ההסכם ויודיע על כך לצד השני, לפי דרישתו.⁽²⁾

תוקף ההסכם וביצועו – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

בעניין דב"ע מד/4-4 הסתדרות הפקידים, עובדי המינהל והשירותים – "דיור לעולה" בע"מ,  פד"ע טו(1) 240 נקבע כי הסוגיה של ביטול הסכם קיבוצי לתקופה בלתי-מסוימת, על-ידי צד להסכם קיבוצי, מוסדרת בסעיף 14 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957. ההסדר הוא, שצד להסכם קיבוצי רשאי "לבטלו במתן הודעה מוקדמת על כך לצד השני במועד הקבוע לכך בהסכם". ברור מלשון הסעיף ומהמתחייב ליחסי עבודה קיבוציים, שהאמור מתייחס לביטול ההסכם הקיבוצי כולו והינו בא לאפשר ביטול סעיף זה או אחר; דב"ע  מז/4-17 ההסתדרות המדיצינית הדסה נ' ד"ר אברהם שוטן , פד"ע יט(1) 312 – הוראות אישיות בהסכם קיבוצי – תוקפן אף לאחר פקיעת תוקפו של ההסכם הקיבוצי כל עוד לא שונו או לא בוטלו כדין. הסכם קיבוצי מאוחר מהווה ביטול כדין, בין אם ההסכם המאוחר הוא לטובת העובדים אם הוא לרעתם.

לעניין הודעה מוקדמת על שביתה ראו: סעיף 5א לחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז – 1957.

חידוש ההסכם

חידוש ההסכם

כוונת הצדדים למנוע שיבושים במהלך התקין של העבודה במפעלים בתקופת המו"מ על חידוש ההסכם, ע"י שביתה או השבתה, מלאה או חלקית. ללא הודעה מוקדמת, ואין ליחס להוראות פרק זה כל משמעות נוספת.

צד שברצונו להכניס שינויים בהסכם הקיים, יודיע על כך לצד השני להסכם זה בכתב, ששה שבועות לפחות, לפני תום תוקפו של ההסכם. לא הודיעו הצדדים על רצונם להכניס שינויים – יתחדש ההסכם לתקופה נוספת לשנה אחת וחוזר חלילה.

פירוט הצעת השינויים יש להמציא לצד השני חודש ימים לפני תום תוקף ההסכם ובנסיבות מיוחדות לא יאוחר מאשר 20 יום לפני התאריך הנ"ל.

הצעות לשנויים בהסכם, מוסמך להגיש רק צד להסכם הקיבוצי.

הכרזת שביתה מלאה או חלקית במפעל לרגל חילוקי דעות על חידש הסכם עבודה, טעונה אישור מועצת הפועלים. לאחר אישור מועצת הפועלים, תובא ההצעה להחלטתה של אסיפת עובדים כללית במפעל, שתועמד להצבעה חשאית, בהתאם לחוקת ההסתדרות. כשהוחלט על שביתה כנ"ל – חייבת מועצת הפועלים להודיע על כך בכתב להנהלת המפעל והעתק להסתדרות פועלי הטכסטיל, ההלבשה והעור.

שביתה כללית, מלאה או חלקית, במקצוע או בענף עבודה בתחום שיפוטה של מועצת-פועלים, או במספר מפעלים הנמצאים בתחום של כמה מועצות פועלים, טעונה אישור הסתדרות פועלי הטכסטיל, ההלבשה והעור, או האגף לאיגוד מקצועי בועה"פ של ההסתדרות. כל עוד נמשך המו"מ הקיבוצי על חידוש הסכם עבודה ואף צד להסכם, שעל חידושו מתנהל המו"מ, לא הודיע על הפסקתו, לא ינקטו הצדדים או יחידיהם באמצעי שביתה או השבתה מלאה או חלקית.

משהוחלט על שביתה כנ"ל, חייבת הסתדרות פועלי הטכסטיל, ההלבשה והעור להודיע לצד השני בכתב.

על הכרזת שביתה או השבתה במפעל אחר, יתן הצד המכריז לצד השני הודעה מראש בכתב, של חמישה ימי עבודה לפחות, במקרה של הכרזת שביתה או השבתה מספר מפעלים – 10 ימי עבודה, ובענף – של 14 ימי עבודה לפחות, לצד השני, והעתק ישלח להנהלת המפעלים, לוועדי הפועלים ולארגונים הנוגעים בדבר.

בתקופת ההודעה המוקדמת, יעשו הצדדים למען מיצוי המו"מ ביניהם למניעת הסכסוך בכל המפעלים עליהם מתנהל המו"מ.

לא נתקיימה השביתה, או ההשבתה ביום עליו הודע – יראו את ההודעה כאילו ניתנה מלכתחילה לתקופה של 8 ימי עבודה – כשמדובר במפעל אחד, 15 ימי עבודה כשהמדובר בכמה מפעלים, 21 ימי עבודה כשמדובר בענף.

במפעלים בהם נהוגה, בדרך כלל, עבודת שעות נוספות, פרמיות ו/או משמרות, או סדורי עבודה מקובלים אחרים, אין להפסיקם או לשנותם באורח פתאומי אלא לאחר הודעה מראש של פרק זמן סביר. סדר זה מחייב את שני הצדדים, הנהלות המפעלים והעובדים כאחד.

חידוש ההסכם – לא הורחב

ועד העובדים

ועד העובדים

נבחר ועד עובדי המפעל בהתאם לתקנון של ההסתדרות לבחירות ועדי עובדים, תודיע מועצת הפועלים שבטיפולה נמצא המפעל בכתב להנהלת המפעל על בחירת ועד כאמור והרכבו האישי.

קיבלה הנהלת המפעל הודעה כנ"ל – ­ תראה היא בועד שנבחר ­- ועד עובדי המפעל להלן "ועד העובדים".

ועד העובדים הינו בא­-כוחם של העובדים כלפי ההנהלה ויחד עם ב"כ מוסמך של מועצת הפועלים -­ שבטיפולה נמצא המפעל ­מהווים הם נציגות מוסמכת של העובדים במפעל, אשר עליהם חל הסכם קיבוצי, כלפי ההנהלה להלן "נציגות העובדים".

במפעל בו אין ועד עובדים – תיקבע מועצת הפועלים את דרכי הטיפול והייצוג בענייני העובדים.

ועד העובדים יפעל לביצוע ההסכם הקיבוצי על כל סעיפיו, למימוש זכויות שהושגו ולקיים החובות הנובעות מההסכם ובתקנון העובדה המוס­כמים בין הצדדים.⁽¹⁾

ועד העובדים דן עם ההנהלה ומטפל בעניינים שוטפים של העובדים הנוגעים לתנאי עבודתם במפעל והנובעים מחוקי עבודה, מההסכם הקיבוצי ומתקנון העבודה.

ועד אינו רשאי להתערב בעניינים טכניים ואדמיניסטרטיביים של המפעל, חלוקה וסידור העבודה נמצאים בידי הנהלת המפעל בלבד.

ועד הפועלים – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

בדב"ע נא/4-8 ההסתדרות הכללית נ' המועצה המקומית באר יעקב , פד"ע כב(1) 418

נפסק כי מי שמוסמך לחייב את חבריו מבלי לשאול את פיהם, ולעיתים אף חרף התנגדותם, חייב לפעול כך שאותם חיובים לא יישארו אות מתה, אלא יבוצעו הלכה למעשה. כשם שארגון מעבידים או מעביד רשאים לדרוש מארגון עובדים שיורה לעובדים לשמור על סעיפי שקט תעשייתי בהסכם קיבוצי, כך רשאי ארגון עובדים לתבוע מארגון מעבידים שיפעל למימוש ההתחייבויות שזה הטיל על חבריו כלפי העובדים.

נוהל הדיונים

נוהל הדיונים

נציגות העובדים במפעל וההנהלה, ייקבעו סדר לקיום פגישות שתערכנה לעתים מזומנות.

ועד העובדים יודיע להנהלת המפעל מספר ימים לפני הישיבה על הנושאים שברצונו להביא לדיון; כן תעשה ההנהלה כלפי ועד העובדים; במקרים דחופים בלתי צפויים מראש, תתקיים ישיבה שלא מן המניין; ב"כ מועצת הפועלים ישתתף בישיבות הועד עם ההנהלה, לפי הצורך.

בעניינים שהתבררו בין ההנהלה לבין ועד העובדים ולא הגיעו בהם לידי הסכם, ימשך הדיון בהם בהשתתפות ב"כ מועצת הפועלים המטפלת במפעל.

סיכומי הדיונים בין ההנהלה לבין ועד העובדים יירשמו בפרוטוקול והעתקים ממנו יימסרו להנהלה, לועד העובדים ולמועצת הפועלים המטפלת במפעל.

ועד העובדים ישלח העתק מכל מכתב שנשלח על ידו להנהלה, אל ב"כ מועצת הפועלים. ההנהלה תישלח לועד העובדים העתק מכל מכתב המופנה למועצת הפועלים והדן בעניינים הנוגעים לעובדי המפעל; כן תישלח ההנהלה העתק למועצת הפועלים מכל מכתב בעל משמעות עקרונית המופנה לועד העובדים.

במשא ­ומתן בין באי-­כח ההסתדרות (מועצת הפועלים, האיגוד המקצועי הארצי וכו') לבין הנהלת המפעל, בעניינים הנוגעים לעובדי המפעל, ישתתפו ב"כ ועד הפועלים.

הנהלת המפעל תקיים, במידת האפשר, לעתים מזומנות, פגישות של ועד העובדים ועובדי המפעל בהן תמסור אינפורמציה והסברה על מצבו של המפעל, תכניות הייצור, ודרכי פעולתו, הרחבתו או צמצומו של המפעל, שינויים בתהליכים טכנולוגיים וכו'.

נוהל הדיונים לא הורחב

 סדר קבלת עובדים

סדר קבלת עובדים

העובדים עליהם חלה זיקת חובה בהתאם לחוק שרות התעסוקה, התשי"ט – ­1959 יתקבלו לעבודה בהתאם לחוק.

סדר קבלת עובדים – לא הורחב

תקופת נסיון וקביעות

תקופת נסיון וקביעות⁽¹⁾⁽²⁾

כל עובד המתקבל לעבודה נחשב כעובד בנסיון במשך 6 החודשים הראשונים מיום כניסתו לעבודה.

בהסכמת הנהלת המפעל וועד העובדים תוך הודעה לעובד אפשר להאריך את תקופת הנסיון של עובד ב – 6 חודשים נוספים.

בתקופת הנסיון רשאית הנהלת המפעל לפטר עובד בלי מתן סיבה. במשך השבועיים הראשונים יכול פועל להיות מפוטר גם בלי הודעה מוקדמת. לאחר השבועיים הראשונים ועד תום שלושה חודשי נסיון מלאים חייבת הנהלת המפעל במתן הודעה מוקדמת של 48 שעות.

כל עובד בתקופת נסיון רשאי לעזוב את העבודה בתנאים הנ"ל.

נשאר עובד לעבוד לאחר תקופת הנסיון, יהנה מכל הזכויות הנובעות מהסכם זה מיום הכנסו לעבודה במפעל, אלא אם כן נאמר אחרת בסעיפי הסכם זה.

תקופת נסיון וקביעות⁽¹⁾⁽²⁾

תקופת הנסיון היא חדשיים מיום הכניסה לעבודה.

בהסכמת המעביד וועד העובדים תוך הודעה לעובד אפשר להאריך את תקופת הנסיון לחדשיים נוספים.

לא הורחב

נשאר עובד לעבוד לאחר תקופת הנסיון ייהנה מכל הזכויות הנובעות מהסכם זה מיום כניסתו לעבודה, אלא אם נאמר אחרת בהסכם.

לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

ראו לעניין זה: חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001.

בסעיף 15 להסכם עידוד הצמיחה והגברת התעסוקה במשק שנחתם ביום 24.5.91, נקבע כי בתקופת תקפו תוארך תקופת הנסיון לעובד חדש בנסיון המתקבל לעבודה מיום חתימתו ל – 24 חודשים לכל היותר, וזאת מבלי לפגוע בכל זכות אחרת המוקנית לו ע"פי הוראות ההסכם הקיבוצי.

לעניין קיצור תקופת הניסיון ראו: דב"ע מז/3-13 סמנכ"ל לאמרכלות, משרד התחבורה נ' יורם פז , פד"ע יט(1) 003..

כן ראו: דיון מח/3-50 אבי ברכה נ' מגן דוד אדום בישראל , פד"ע כ(1) 253, שם נקבע כי כאשר חל הסכם קיבוצי על יחסי עובד-מעביד, ואותו הסכם נדרש לשאלת "קביעות בעבודה", תקופת הנסיון בעבודה ו"זמניות" בעבודה – יקבע ההסכם הקיבוצי אם פלוני היה לעובד קבוע. אם נקבע במפורש בהסכם כי בתום תקופת הנסיון יועבר העובד ממעמד של עובד בנסיון למעמד של "עובד קבוע", זכאי העובד ל"קביעות" בתום תקופת הנסיון. עם זאת, רשאים המעסיק והעובד להאריך את תקופת הנסיון, אף אם נקבע בהסכם קיבוצי שתוענק לעובד קביעות בתוך תקופה מסוימת, שכן לעתים נעשה הדבר לטובת העובד, משום שבא במקום פיטורים.

עוד ראו: דיון מט/3-123 בנימין פנקס נ' ישקר בע"מ נהריה, פד"ע כא(1) 343, שם נפסק כי תקופת ניסיון בעבודה טעונה הסדר שמקורו בחוזה עבודה, בהסכם קיבוצי או בחוק. משנקבעה תקופה קצובה כתקופת ניסיון של עובד, הרי שבתוך תקופת הניסיון, הזכות לעובד להוכיח את כשירותו לתפקיד שהוצב בו. אך משהתברר למעביד בתום לב שאין העובד מתאים לתפקידו, אין טעם לחייבו להמתין עד תום תקופת הניסיון, וזכותו של המעסיק להתיר את הקשר כאשר מתברר שהעובד אינו מתאים לתפקיד.

הערות צו הרחבה

ראו  לעיל ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי.

ראו לעיל ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי.

פרק ב' – סדרי עבודה

פרק ב' – סדרי עבודה

שעות עבודה

רגילות

שעות עבודה רגילות⁽¹⁾⁽²⁾

יום עבודה רגיל הוא בן 8 שעות עבודה, ו – 45 שעות עבודה בשבוע. בערבי שבתות וחגים יעבדו 7 שעות ביום בתשלום של 8; בערב ראש השנה ויום הכיפורים יעבדו 6 שעות בתשלום של 8 שעות.

זמן התחלת העבודה וסיומה וזמני ההפסקות השונות קובעת ההנהלה בהתיעצות עם ועד העובדים. שינויים בזמנים שנקבעו כנ"ל ייעשו על ידי ההנהלה בהסכמת נציגות העובדים.

במפעלים בהם עובדים במשמרת אחת, רשאים לעשות סידור שעות עבודה שונה מהמפורט בפסקה א' דלעיל בתנאי שסידור כזה יוסכם בין ההנהלה לבין נציגות העובדים ושיהיה בהתאם לחוק שעות העבודה ומנוחה, התשי"א – 1951.

שעות עבודה רגילות⁽¹⁾⁽²⁾

בערבי שבתות וחגים יעבדו 7 שעות ביום בתשלום של שמונה; בערב ראש השנה ויום הכיפורים יעבדו 6 שעות בתשלום של שמונה.

לא הורחב

לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

ראו: הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951.

לפי הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 2017/7019 אשר נחתם ביום ב' ניסן התשע"ז  (29 במרס 2017) בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה היקף שבוע עבודה במשק יקוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות.

ההסכם האמור הורחב בצו ההרחבה החל על כלל העובדים במשק.

מכאן שהחל מחודש 4/18 שבוע העבודה על מעסיקים עליהם חל ההסדר הענפי עומד על 42 שעות בשבוע.

לצו הרחבה הקודם שחל עד אפריל 2018 לחצו כאן.

הערות צו הרחבה

ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

ראו לעיל ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי.

 שעות עבודה נוספות

שעות עבודה נוספות ⁽¹⁾

יש להמנע מלעבוד שעות נוספות ככל האפשר, אולם העובדים חייבים לעבוד בהן לפי דרישת ההנהלה בשעה שצרכי המפעל מחייבים זאת לשם קידום הייצור, השלמת הזמנות דחופות, עבודות הכרחיות לקיומו של המפעל או לשם התקנת סידורים טכניים שאינם סובלים דיחוי, כגון החלפת מכונות לעבודה וכו'.

שעות עבודה נוספות בהן מועסק פועל, לפי דרישת הנהלת המפעל, למעלה מזמן העבודה היומי הרגיל, שנקבע במפעל בהתאם להסכם זה, נחשבות לשעות  עבודה נוספות והנהלת המפעל תשלם בעבורן תוספת של 25% מהשכר הכולל בעד השעתיים הראשונות ו – 50% מהשכר הכולל החל מהשעה השלישית והלאה.

חישוב התמורה בעד שעות עבודה נוספות בקבלנות, ייעשה בהתאם לחוק.

עובד שהחסיר שעות עבודה שלא לפי דרישת הנהלת המפעל והוסכם בינו לבין ההנהלה להחזירן בשעות מעל ליום עבודה רגיל, שעות אלו תיחשבנה, בהסכמת הועד, כשעובד עבודה רגילות וללא תוספת שעות נוספות.

במקרה של צורך בעבודת שעות נוספות ברציפות לתקופה ממושכת, על נותן העבודה לבוא לידי הסכם על כך עם הועד.

במקרה יוצא מן הכלל של הכרח לעבוד בימי מנוחה מוכרים, תשלם הנהלת המפעל לעובדים בעבור העבודה בימי אלה, תוספת בשעור של 75% משכרם הכולל. במידה ויש צורך בהסעת העובד לעבודה וממנה ביום כזה, בהעדר תחבורה סדירה כולל "שרות", תספק להן ההנהלה תחבורה.

שעות עבודה נוספות⁽¹⁾

לא הורחב

בעד שעות עבודה שמעל לשעות העבודה הרגילות תשולם תוספת של 25% מהשכר הכולל בעד השעתיים הראשונות ו-50% מהשכר הכולל החל מהשעה הנוספת השלישית והלאה.

לא הורחב

לא הורחב

לא הורחב

בעד עבודה בימי מנוחה מוכרים תשולם תוספת של 75% מהשכר הכולל. במידה שיש צורך בהסעת העובד לעבודה וממנה ביום כזה, בהעדר תחבורה ציבורית, כולל "שירות", יספק המעביד תחבורה.

הערות הסכם קיבוצי

ראו: חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951.

הערות צו הרחבה

ראו לעיל ה"ש (1) להסכם קיבוצי.

משמרות

משמרות⁽¹⁾

סעיף (א) תוקן בסעיף 2 בהסכם 22.6.1967 ומספרו 7039/76:

בעבודה במשמרות יעבדו במשמרת הראשונה 8 שעות ליום ובמשמרת השניה 7 שעות ליום בתשלום של 8 שעות. שעות אלה אינן כוללות הפסקות ארוחה ומנוחה.

במפעלים בהם עובדים במשמרות, רשאית הנהלת המפעל לעשות סידור שעות עבודה שונה מהמפורט בפסקה א' שלעיל. בתנאי שסידור זה יהיה בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א – 1951 והוא ייעשה בהסכמה  הדדית של הנהלת המפעל והועד, לפי צרכי המפעל ותוך התחשבות בצרכי העובדים.

משמרות

סעיף (א) כקבוע בסעיף 11 להסכם המעבר לשבו עבודה בן 5 ימים שהורחב בצו הרחבה⁽¹⁾:

במפעלים בהם עובדים בעבודת משמרות יקבע המעביד את שעות העבודה של כל משמרת וסדרי העבודה בהתאם לצרכי העבודה כתוצאה מהשינוי בהסכם המעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים.

סעיף (ב) כקבוע בצו הרחבה שפורסם בי"פ 2339, ט"ו בתמוז תשל"ז, 1 ביולי 1977, עמ' 1799 :

בעבודה במשמרות יעבדו במשמרת הראשונה 8 שעות ליום ובמשמרת השניה 7 שעות ליום בתשלום של 8 שעות. שעות אלה אינן כוללות הפסקות ארוחה ומנוחה.

הערות הסכם קיבוצי

בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951 משמרת עבודה ששתי שעות עבודה ממנה חלות בין השעות 22:00 – 6:00 תחשב כולה כמשמרת לילה.

הערות צו הרחבה

ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

פרק ג' – שכר עבודה

פרק ג' – שכר עבודה

שכר עבודה

שכר עבודה⁽¹⁾

להסכם זה מצורפים תעריפי השכר לענפים השונים המוסכמים בין הצדדים כחלק בלתי נפרד ממנו.

שכר עבודה

שכר העבודה יהיה כמפורט בנספח.⁽²⁾

הערות הסכם קיבוצי

התעריפים פורסמו בחוזרים מטעם הצדדים להסכם. תעריף השכר בדרוג הפועלים הבלתי מקצועיים ובדרוג המקצועיים הניתן בצו ההרחבה, נקבע בזכרון הדברים שנחתם ביום 28.11.1978 ומספרו 7064/78.

מאחר ולא פורסמו תעריפים מעודכנים, חלות בענף ההוראות בדבר שכר מינימום. ראו חוק שכר מינימום, תשמ"ז – 1987.

הערות צו הרחבה

התעריף מתעדכן בעקבות שינוי בתוספת היוקר ובתוספות השכר ברמה הארצית כנקבע בין הצדדים.

פרק ד' – תוספת יוקר

פרק ד – תוספת יוקר

תוספת יוקר

תוספת יוקר

תוספת היוקר תשולם לעובדים בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי בין התאחדות התעשיינים לבין הועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית.

תוספת יוקר

תוספת יוקר תשולם לעובדים בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי בין התאחדות התעשיינים בישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית.

פרק ה' – אופן התשלום

פרק ה' – אופן התשלום

אופן התשלום

אופן התשלום⁽¹⁾

שכר העבודה לעובדים תשלם הנהלת המפעל אחת לשבוע, אחת לשבועיים או אחת לחודש בהתאם לנוהג במפעל או בהתאם להסכם בין הנהלת המפעל ובין הועד, אולם בימים קבועים מראש (במסגרת החוק).

ההנהלה תשלם לעובדים את שכרם במזומנים, לפי הסכם עם נציגות העובדים תהיה ההנהלה רשאית לשלם בצ'קים של המפעל – או בהעברות לחשבונו האישי של העובד בבנק. ההנהלה תוכל לשלם לעובדים מקדמות מתאימות לשכרם ולערוך תשלום סופי של השכר לפי חשבון כל חודש, והכל בהתאם להסכם עם נציגות העובדים.

אופן התשלום – לא הורחב

ראו: הוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958.

פרק ו' – תנאים סוציאליים

פרק ו' – תנאים סוציאליים

תוספת משפחתית

תוספת משפחתית

תוספת בעד אשה שאינה עובדת של 3.09 ל"י (שכר משולב) ליום.⁽¹⁾

עובדת אלמנה או שבעלה אינו עובד מפאת נכות, דינה כדין ראש משפחתית.

תוספת משפחתית

תוספת בעד אשה שאינה עובדת – 3.09 לירות ליום. עובדת שבעלה אינו עובד מפאת נכות, זכאית לתוספת זו כראש המשפחה.⁽¹⁾

הערות הסכם קיבוצי

שיעורי תוספת המשפחה תוקנו בסעיף ב' להסכם הקיבוצי שנחתם ביום 28.11.1978 ומספרו 7064/78. בתוקף מיום 1.10.1978.

הערות צו הרחבה

התעריף תוקן בצו הרחבה שפורסם בי"פ 2339, ט"ו בתמוז תשל"ז, 1 ביולי 1977, עמ' 1799.

מס מקביל

מס מקביל⁽¹⁾

ההנהלה תשלם מס-מקביל למוסד לביטוח לאומי בשיעור הקובע בחוק מס מקביל אחוז משכר העובדה הכולל של העובדים מהיום הראשון לעבודתם במפעל.

מס מקביל – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

ההוראה שונתה בחוק מס מקביל, תשל"ג – 1973 לפיו משתלם המס למוסד לביטוח לאומי, ובסעיף 10 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997), התשנ"ז – 1996 בוטלה חובת תשלום המס המקביל החל מיום 1.1.96 עקב חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994.

ביטוח מחלה

ביטוח מחלה

כדי להבטיח את התשלום לעובדים במקרה של מחלה ולהסיר מהנהלת המפעל כל אחריות בנדון, תשלם ההנהלה ל"מבטחים" %½2 משכר העבודה הכולל של העובד, מהיום הראשון לעבודתו במפעל.⁽¹⁾

ביטוח מחלה

כדי להבטיח את התשלום לעובדים במקרה של מחלה ולהסיר מהמעביד כל אחריות בנדון ישלם המעביד לקופת חולים או למבטחים %½2.

הערות הסכם קיבוצי

בדב"ע נב/3-40 רחל פדידה ואח' נ' סטיב וייז ואח', 27.10.92, נקבע כי הוראות החוק האמור לא חלות על עובד שנושא  תשלום תקופת מחלה הוסדר לגביו בהסכם קיבוצי, שעה ש"הסכם  קיבוצי" כולל לענין אותו חוק, אף צו הרחבה.עוד נפסק שם כי גם כאשר תקנון דמי המחלה לא הוצג בבית הדין, יש להתייחס אליו כאל "ידיעת דיינים".

קרן פנסיה וקופת תגמולים

קרן פנסיה⁽¹⁾⁽²⁾

על הצדדים להסכם זה יחול ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות בעלי התעשיה – מחלקות העבודה לבין הועד הפועל של ההסתדרות הכללית – המחלקה לאיגוד מקצועי, המדור לפועלי התעשיה שנחתם ביום 24.6.65 להבטחת פנסיה משלימה לפועלות. ההסכמים הנ"ל מצורפים להסכם קיבוצי כללי זה ומהווים חלק בלתי נפרד ממנו.

הנהלת המפעלים יפרישו מידי חודש 6% מהשכר הכולל הרגיל של 8 שעות עבודה של העובדים (להוציא תשלום עבור שעות נוספות ופרמיות), לקרן הפנסיה של "מבטחים". כן ינכו מהעובדים מידי חודש לאותה תקופה 5.5% משכרם הכולל.

ההפרשות הנ"ל הן מהיום הראשון לעבודתו של העובד במפעל או מיום הצטרפותו להסכם הפנסיה (כפוף לסעיף 2 של הסכם פנסית זיקנה של פועלים וכפוף להסכם פנסיה לפועלות).

לגבי אותם הפועלים שעליהם אינו חל הסכם הפנסיה, ולגבי אלו שתחולת הביטוח הפנסיוני מתחילה בתקופה יותר מאוחר, תפריש ותשלם מיד הנהלת המפעל 3% מהשכר הכולל של העובדים לקופת התגמולים ושל "מבטחים" וכן תנכה מהעובדים מדי חודש ותשלם לאותה קופה 3% משכרם הכולל. ההפרשות הנ"ל חלות מהיום הראשון לעבודתו של הפועל במפעל.

בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, יפחיתו הנהלות המפעלים מההפרשות הנ"ל, הן מקרן הפנסיה והן מקופת התגמולים את הסכומים שעליהם לנכות ולשלם למוד לביטוח לאומי (ביטוח זיקנה ושארים) שהם היום 2.5% מהשכר הכולל (1.5% מצד ההנהלה + 1% מצדו של העובד).

קרן פנסיה וקופת תגמולים – לא הורחב⁽¹⁾⁽²⁾

הערות הסכם קיבוצי

בהסכם המסגרת מיום 4.8.89 שמספרו 7036/88, שהורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 3596, התשמ"ט, עמ' 367, הוגדלה הפרשת המעסיק לקרן הפנסיה המקיפה ל – 12%, וניכויי העובד הוגדלו ל – 5.5%

בהסכם מיום 6.2.89 (מספרו 7019/89) נקבע כי יוגדלו שיעורי ההפרשות לפנסיית יסוד ב – 1.5%, וכי ההפרשה החל מ – 1.1.1989 תהיה 6% – מעסיק (במקום 5% עד כה) ו – 5.5% – עובד (במקום 5% עד כה). ההוראה הורחבה בצו הרחבה בדבר הגדלת פנסיית יסוד, י"פ 3672, התשמ"ט, עמ' 3411.

ביחסי הצדדים חלה הוראת הפסקה השנייה לסעיף 5(א) לצו ההרחבה לפנסיית חובה משנת 2011, הקובעת, כי ככל ששיעורי ההפרשות לתגמולים (חלק העובד וחלק המעביד) בהסדר פנסיה אחר נמוכים מהשיעורים הקבועים בטבלה (בסעיף 6ד' לצו ההרחבה לפנסיית חובה), תעשה ההגדלה של שיעורים אלה, בהתאם לשיעורים ולמועדים המפורטים בטבלה. כלומר – כל הסדר פנסיה בישראל אינו יכול להעניק שיעורי פנסיה פחות טובים מאלו הקבועים בצו ההרחבה לפנסיית חובה. נוסיף, כי סעיף 3 לצו ההרחבה  פנסיית חובה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק  משנת 2016 החל על ככל העובדים במשק (ר' מבוא לצו)  קובע כדלקמן: "החל מיום התחילה, כעל עובד יבוטח בגין שכרו הקובע, בשיעורים שלא יפחתו מהשיעורים המפורטים להלן. תשלום המעסיק לרכיב תגמולים:     

החל מיום 1.7.16 – יוגדלו דמי התגמולים ל- 6.25%.החל מיום 1.1.17 – יוגדלו דמי התגמולים ל- 6.5%." מהאמור לעיל עולה, כי החל מיום 1.1.17 כל העובדים במשק זכאים לפנסיה שלא תפחת מהשיעורים הקבועים בצו  כאמור (6.5%  תגמולי מעסיק).

שיעור ההפקדות לפיצויים בהתאם לצו הרחבה הכללי לפנסיה עומד על 6%.

בהתאם להוראות תקנה 20 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד – 1964 מעסיק מחוייב לשלם לקופת גמל במזומנים בלבד ולא יאוחר מחמישה עשר יום מיום תשלום המשכורת לעובד.

ראו סעיף 19א לחוק הגנת השכר, התשכ"ח – 1958 לעניין פיצויי הלנה.

הערות צו הרחבה

ראו לעיל ה"ש (1) להסכם הקיבוצי.

ראו לעיל ה"ש (2) להסכם קיבוצי.

דמי חגים

דמי חגים⁽¹⁾

הנהלות המפעלים ישלמו לעובדים בעד 10 ימי חג בשנה, כולל חגים החלים בשבת.⁽²⁾

לעובדים בקבלנות ישולמו דמי חג לפי החישוב של השכר הקבלני הכולל הממוצע של 75 ימי העבודה האחרונים, הסמוכים זה לזה, בהם עבד העובד בקבלנות.

דמי חגים⁽¹⁾

המעביד ישלם לעובדיו בעד 10 ימי חג בשנה, כולל חגים החלים בשבת.  

לעובדים בקבלנות ישולמו דמי חג לפי החישוב של השכר הכולל הקבלני הממוצע של 7 ימי העבודה האחרונים.

הסכם קיבוצי

ראו הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951 לעניין קביעת ימי החג לדתות שנות, דין יום בחירות לכנסת ובאשר ליום הזכרון הכללי לחללי מערכות ישראל.

כן ראו: חוק יום העצמאות התש"ט – 1949 הקובע כי יום העצמאות יהיה חג מדינה ויום שבתון.

מספר הימים תוקן בסעיף 8 בהסכם הקיבוצי מיום שנחתם ביום 7.7.1972 ומספרו 7028/72.

הערות הסכם קיבוצי

ראו לעיל ה"ש (1) הערות הסכם קיבוצי.

בטוח למקרי תאונה בעבודה

בטוח למקרי תאונה בעבודה

על נותני העבודה והעובדים לאחוז בכל האמצעים שברשותם כדי למנוע תאונות בעבודה, בהתאם לדרישות החוק.⁽¹⁾

הנהלת המפעל תבטח את העובדים למקרה של תאונה בעבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.

מבלי לשנות את אחריות המפעל לגבי תאונות בעבודה הנקובות בחוק, הוסכם שבמקרה של תאונה בעבורה הגורמת לפועל ביטול זמני מן העבודה והמוסד לביטוח לאומי יכיר בה בתור כזאת, יקבל הנפגע את דמי הפגיעה בשעורים  הבאים:

בעד יום התאונה יש לשלם שכר מלא בהתאם לחוק.

עבור היום השני והשלישי לתאונה הגורמת לאי­ כושר עבודה עד 12 יום, תשלם ההנהלה 50% משכרו של הפועל;

בעד יתר ימי אי­ כושר עבודה בפגיעה כזאת והן במקרה של פגיעה הגורמת לאי ­כושר עבודה העולה על 12 יום ועד שוב העובד לעבודה או עד קביעת דרגת נכותו ע"י הועדה הרפואית של המוסד לבטוח לאומי, תשלים הנהלת המפעל את דמי הפגיעה ע"י תוספת עד כדי 80% משכרו הכולל של העובד.

במקרה של נכות או מוות כתוצאה מתאונה בעבודה, ינהגו בהתאם לחוק.

תשלום במקרה של תאונה בעבודה

בעד היום השני והשלישי לתאונה הגורמת לאי-כושר לעבודה עד 12 יום, ישלם המעביד 50% משכרו של הפועל.

בעד יתר ימי אי כושר לעבודה, וכן במקרה של פגיעה הגורמת לאי-כושר עבודה העולה על 12 יום ועד שוב העובד לעבודה או עד קביעת דרגת נכותו על-ידי המוסד לביטוח לאומי, ישלם המעביד את דמי הפגיעה עד כדי 80% משכרו הכולל של העובד.

הערות הסכם קיבוצי

ראו: פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970 והתקנות שהותקנו מכוחה.

בגדי עבודה

בגדי עבודה

כמתוקן בסעיף 5 הסכם קיבוצי שנחתם ביום 22.6.76 ומספרו 7039/76:

ההנהלה תספק לפועלים קבועים 3 פעמים בשנה בגדי עבודה. כמו כן, יקבלו הפועלים הקבועים 1 זוג נעלים בחודש אפריל ו-1 זוג נעלים בחודש נובמבר. פועל העובד ברטיבות יקבל מגפים במקום נעליים בהתאם הצורך.

העובדים בעבודה רטובה יקבלו בגדי עבודה פעם שלישית בשנה.

בגדי עבודה

כמתוקן בצו הרחבה שפורסם בי"פ שפורסם בי"פ 2339, ט"ו בתמוז תשל"ז, 1 ביולי 1977, עמ' 1799:

המעביד יספק לעובדים 3 פעמים בשנה בגדי עבודה, כמו כן יקבלו העובדים הקבועים זוג נעליים בחודש אפריל וזוג נעליים בחודש נובמבר. ופועל העובד ברטיבות יקבל במקרה של צורך זוג מגפיים במקום כל זוג נעליים שהוא זכאי לקבל.

העובדים בעבודה רטובה יקבלו (ללא נעליים) בגדי עבודה פעם רביעית בשנה.

דמי נסיעה

דמי נסיעה

ההסכם הכללי שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלליים לבין ההסתדרות הכללית, המסדיר את גובה השתתפות המעסיק בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה יחול על הצדדים להסכם זה, ויהווה חלק בלתי נפרד ממנו.⁽¹⁾⁽²⁾

הערה: במפעלים הסכם זה מלוא דמי הנסיעה לעבודה ובחזרה – ימשיכו לנהוג לפי המצב הקיים. הסדר זה מתייחס לאותם עובדים אשר קיבלו את מלוא דמי הנסיעה כנ"ל. לגבי יתר העובדים ועובדים חדשים ינהגו לפי ההסכם החדש.

דמי נסיעה
העובדים יהיו זכאים להחזר הוצאות נסיעה בפועל מביתם למקום העבודה ובחזרה בשיעור  75% מהוצאות הנסיעה הממשיות בתחבורה הציבורית.⁽¹⁾⁽²⁾

הערות הסכם קיבוצי

ראו לעניין זה: ההסכם הכללי שבין לשכת התיאום לבין ההסתדרות המסדיר את גובה השתתפות המעסיק בהוצאות הנסיעה לעובדה וממנה וצווי ההרחבה שהוצאו מעת לעת.

ראו: תשן/7-1 אליקים הדי – אורינט קולור תעשיות צילום (1984) בע"מ , פד"ע כג(1) 045 – אין בהכללת "דמי הנסיעה" בשכר הכולל כדי לפגוע בזכויות העובד מכוח צו הרחבה על ההסכם הקיבוצי הכללי שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים להסתדרות הכללית. סכום דמי הנסיעה שלו זכאי כל עובד בהסכם קיבוצי ובצו הרחבה, הוא מסוג הזכויות שאינן ניתנות לויתור, לכן, כאשר יש העלאה בסכום שהעובד זכאי לו, על המעביד להעלות את "שכרו הכולל" של העובד בשיעור גובה ההעלאה בדמי הנסיעה.

עוד ראו: דב"ע נא/3-34 יעקב סלוצקי – י.מ. טוקטלי ובניו בע"מ, פד"ע כג(1) 293 תשלום דמי נסיעה נמנה עם הזכויות הנלוות שיש לשלמן מדי חודש, כהחזר תשלומים, אשר הוצאו על-ידי העובד בעובד בתקופת עבודתו. שעה שמדובר בזכות נלווית שיש לשלמה מדי חודש בחודשו, והיא מהווה החזר הוצאות, קיימת זכות לפדיונה גם לאחר ניתוק יחסי העבודה

הערות צו הרחבה

ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

ראו לעיל ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי.

ימי אבל

22א. ימי אבל

הוסף בסעיף 5 להסכם קיבוצי שנחתם ביום 7.7.1972 ומספרו 7028/72:

עובדים שלפי דיני ישראל חייבים לשבת "שבעה" ימי אבל, יהיו זכאים לתשלום שכרם הרגיל בעבור 6 ימי עבודה.

ימי אבל

עובדים שלפי דיני ישראל חייבים לשבת "שבעה" ימי אבל, יהיה זכאים לתשלום שכרם הרגיל בעד 6 ימי עבודה.

ימי שמחה

22ב. ימי שמחה

הוסף בסעיף 6 להסכם קיבוצי שנחתם ביום 22.6.76 ומספרו 7039/76:

העובדים יקבלו יום חופשה אחד בתשלום ביום נישואיהם וכן יקבל עובד יום חופשה אחד בתשלום ביום בו נערך טכס ברית המילה של בנו.

22ב . ימי שמחה – לא הורחב

חופשת לידה

עבודת נשים וחופשת לידה⁽¹⁾⁽²⁾

כל עובדת זכאית לחופשת לידה, בהתאם לחוק.

בזכות העובדת להאריך ללא תשלום חופשת הלידה עד לשנה מיום צאתה לחופשת לידה, או לחופשת מחלה הקשורה עם הריונה מבלי להפסיד מזכויותיה הקודמות במפעל, בהתאם לחוק.

עובדת הנמצאת בחופשת לידה בתשלום ע"י המוסד לביטוח לאומי, ישלם המעסיק בעבורה את ההפרשות להבטחת זכויות הפנסיה שלה לקרן הפנסיה, בגין התקופה שבעבורה משלם לה הבטוח הלאומי דמי חופשת לידה.

הפרשת המעסיק מותנית בתשלום חלקה של העובדת לקרן, יתר הזכויות הסוציאליות יהיו בהתאם לחוק,.

שעור ההפרשות הנ"ל וגובה שכר העבודה עליו יופרשו יהיה כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה האמורה לעיל.

חופשת לידה – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

ראו: הוראות חוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954.

סעיפים ב' וג' הוספו בעקבות תיקונים מס' 11 ו – 12 לחוק עבודת נשים, התשי"ד – 1954 בעניין חובת המעסיק להמשיך בהפרשות לקופת פנסיה ולקרן השתלמות.

חופשה שנתית

 חופשה שנתית⁽¹⁾

בהתאם לחוק חופשה שנתית תשי"א­-1951 ,כל עובד זמני אשר עבד במפעל פחות מ-­ 75 ימים ופוטר או עזב את העבודה, תשלם בעדו ההנהלה תוך 9 ימים מיום גמר עבודתו תמורת חופשה 4% משכר עבודתו לקרן החופשה של "מבטחים".  העובדים הנ"ל יקבלו את דמי חופשתם מקרן החופשה הנ"ל בלבד.

העובד הממשיך לעבוד במפעל מ-­75 יום ומעלה ועובד פחות משנה, יקבל את חופשתו בעד כל תקופת עבודתו במפעל בהתאם לחוק והסכומים אשר הצטברו ובאם הצטברו לזכותו "במבטחים" יוחזרו להנהלה.

כל עובד זכאי לחופשה שנתית בתשלום.

מכסת החופשה תהיה כמפורט להלן בטור א'. לגבי העובדים שעברו לשבוע עבודה בן חמישה ימים תהיה המכסה כמפורט בטור ב':⁽²⁾

אם בהסכם אחר החל על העובד היה העובד זכאי ליותר ימי חופשה מהאמור בטור ב' יותאמו ימי החופשה למתכונת החדשה.

נוער עובד עד גיל 18, יקבל חופשה שנתית בתשלום בהתאם לחוק עבודת הנוער ולחוק חופשה שנתית (18 ימים בשנה כולל שבתות).⁽³⁾

הנהלת המפעל קובעת את מועד חופשתו של הפועל בהתחשב בצרכי המפעל וצרכיו של הפועל ובהסכמת נציגות העובדים.

יש לדאוג שחופשה תהיה רצופה ולא לשעורים, פרט במקרה של הסכם מיוחד בין הצדדים, מסיבות המצדיקות סידור זה ובהתאם לחוק (7 ימים רצופים לפחות).

בהתאם לחוק חופשה שנתית אין להמיר חופשה בתשלום כספי.

עובדים בעלי זכות חופשה, שמסיבות מחלה לא יוכלו לקבלה בתקופת החופשה, במפעלים בהם החופשה היא כללית, רשאים לקבלה אחרי שובם לעבודה, כפוף לפסקה ה'.

חלה עובד בתקופת חופשתו השנתית יודיע על כך להנהלה בזמן מחלתו וימלא את מכסת החופשה המגיעה לו לאחר החלטתו, כפוף לפסקה ה'.

עובדים בעלי זכות לחופשה המפורטים לפני שקיבלו את החופשה המגיעה להם, יקבלו פדיון חופשה בעזבם את העבודה.

חישוב מכסת החופשה דלעיל הוא לשנת עבודה, ובאופן יחסי לחלקי שנה.

העובד בקבלנות יקבל את תמורתה החופשה לפי השכר הכולל הקבלני הממוצע של 75 ימי עבודה האחרונים הסמוכים זה לזה בהם עבד בקבלנות.

עובדים המקבלים פרמיות נוסף לשכרם הקבוע, יהיה שכרם הרגיל לצורך חישוב דמי חופשה כולל הפרמיות המשתלמות להם בעבור יום עבודה רגיל ובלבד שפרמיה כנ"ל העולה על 30% של השכר הקבוע לא תובא במניין.

פרמיות המשתלמות ביום עבודה רגיל פירושן, הפרמיה הממוצעת שקיבל עובד ב – 90 הימים שלפני צאתו לחופשה תוך יום עבודה רגיל (ז"א ללא שעות נוספות) בתנאי שלא תובא בחשבון פרמיה העולה על 30% משכרו הקבוע.

חופשה שנתית⁽¹⁾⁽²⁾

כל עובד זכאי לחופשה שנתית בתשלום.

מכבסת החופשה תהיה כמפורט להלן בטור א'. לגבי העובדים שעברו לשבוע עבודה בן חמישה ימים תהיה המכסה כמפורט בטור ב':

אם בהסכם אחר החל על העובד היה העובד זכאי ליותר ימי חופשה מהאמור בטור ב' יותאמו ימי החופשה למתכונת החדשה.

הוראות הסכם קיבוצי

ראו: הוראות חוק חופשה שנתית תשי"א­-1951.

אורך החופשה כאמור נקבע בסעיף 8 להסכם הקיבוצי הכללי בדבר המעבר ל – 45 שעות עבודה ול – 5 ימי עבודה בשבוע ומספרו 7037/88.  ההסכם הורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 3799, התש"ן, עמ' 3858.

כן ראו כאמור מספר ימי חופשה כקבוע בחוק, כאמור בהערה (1) לעיל.

ראו: הוראות חוק עבודת הנוער, התשי"ג – 1953.

הערות צו הרחבה

ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

ראו לעיל ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי

השתתפות בהוצאות הבראה

השתתפות בהוצאות הבראה⁽¹⁾⁽

העובדים יקבלו השתתפות בהוצאות הבראה לאחר שנה לעבודתם במפעל כלהלן^{: 2)}

עובד זכאי לצבור זכויות בהוצאות הבראה הנ"ל במשך שנתיים ימים.

השתתפות בהוצאות הבראה⁽¹⁾

העובדים יקבלו מהמעביד השתתפות בהוצאות הבראה כדלקמן⁽²⁾:

הערה:

עובדים ותיקים אשר בשנת 1977 יהיו באותו מפעל בותק של 15—8 שנים, יהיו זכאים עבור שנת 1977 למיכסת ימי הבראה כמפורט בהסכם הקודם.

עבור חלקי שנה תותאם מיכסת ימי ההבראה באופן יחסי.

הערות הסכם קיבוצי

מכסת דמי ההבראה המפורטים הם כנקבע בהסכם הקיבוצי שנחתם ביום 22.6.76 ומספרו 7039/76:

לעניין מכסת ימי ההבראה וההוראות החלות ראו הסכמים קיבוציים וצווי ההרחבה בעניין דמי הבראה, המוצאים מעת לעת.

הערות צו הרחבה

מכסת דמי הבראה המפורטים כנקבע בצו ההרחבה פורסם בי"פ 2339, ט"ו בתמוז תשל"ז, 1 ביולי 1977, עמ' 1799

ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

השתתפות ההנהלות בתשלום למשרתים במילואים

השתתפות ההנהלות בתשלום למשרתים במילואים

הנהלות המפעלים תשלמנה לעובדים לשרת במילואים ליומיים או שלושה ימים, את שכר העבודה הרגיל (להוציא פרמיות) בעבור קריאה להתיצבות למילואים ליום אחד.

השתתפות ההנהלות בתשלום למשרתים במילואים – לא הורחב

פרק ז' – סדרי פיטורים – פיצויים, מקרים מיוחדים והתפטרויות

פרק ז' – סדרי פיטורים – פיצויים, מקרים מיוחדים והתפטרויות

פיטורים רגילים

פיטורים רגילים

יש למנוע שרירות לב ביחס לפיטורי עובדים. ⁽¹⁾

פיטורים רגילים של עובדים לאחר תקופת הנסיון אפשריים מסיבה מספקת ובהודעה מוקדמת של  6 ימי עבודה לעובדים, אשר עבדו במפעל עד מחצית השנה, ו-12 ימי עבודה לעובדים לאחר 6 חודשי עבודה במפעל ⁽²⁾.

צמצום בעבודה במפעל כולו או בחלק ממנו, לרבות צמצום עקב שינויים טכנולוגיים או כתוצאה משינויים במערך הייצור, מהווה סיבה מספקת לפיטורים.⁽³⁾

קבעה ההנהלה את הצורך בצמצום העבודה והיקפו, תגיש רשימת המועמדים לפיטורים לנציגות העובדים, אשר תשמש כהודעה מוקדמת.

שמות המפוטרים ייקבעו בהסכמה הדדית לפי צרכי המפעל, בהתחשב בוותקו של העובד במפעל ובמצבו הסוציאלי.

 כצרכי המפעל יש לראות, בין היתר, את העבודות המצריכות לימוד והתמחות תקופה מסויימת ואפשרות התאמתו של העובד לתפקידים במפעל ולמהלך תקין של הייצור.

עם הגשת רשימת המועמדים לפיטורים לנציגות העובדים תמסור הנהלת המפעל בו ביום הודעה אישית לכל אחד מהעובדים הכלולים ברשימה זו (ראה טופס "א" המופיע כנספח להסכם הקיבוצי הכללי להסדר יחסי עבודה המצורף להסכם זה).⁽⁴⁾

נציגות העובדים רשאית להמציא להנהלת המפעל, תוך 48 שעות לאחר קבלת רשימת המועמדים לפיטורים, את השגותיה על שמות המפוטרים הכלולים בהודעת ההנהלה או חלק מהם; במקרה כזה תציין נציגות העובדים את שמותיהם של העובדים אשר לדעתה אין לפטרם ותציע שמות של אחרים במקומם.

עם קבלת השגת נציגות העובדים, תמסור הנהלת המפעל הודעת פיטורים אישית לעובדים שהוצעו לפיטורים ע"י נציגות העובדים כמוגדר בסעיף דלעיל. (ראה טופס "ב", המופיע כנספח להסכם הקיבוצי הכללי להסדר יחסי עבודה המצורף להסכם זה).

חלוקי הדעות שבין ההנהלה לבין נציגות העובדים בדבר שמות המפוטרים האמורים לרבות אלה שיועלו תוך כדי הדיונים ביניהם, יובאו לדיון תוך 9  ימים מיום מתן הודעת הפיטורים ע"י ההנהלה; במידה ולא יגיעו לידי הסכם תוך פרק זמן זה, יועברו חילוקי הדעות שביניהם לפי דרישת כל צד מיד עם תום 9 הימים האמורים, לדיון והחלטת הועדה הפריטטית או בוררות, הכל לפי הענין.

הועלו ע"י נציגות העובדים, תוך כדי הדיונים, שמות מועמדים אחרים לפיטורים במקום אלה האמורים בסעיפים (4) ו – (5) – תמסור להם ההנהלה ביום שהועלו כנ"ל, הודעת פיטורים אישית לפי טופס ב'; אורך הזמן של הודעה כזאת יהיה מיום מתן ההודעה ועד התאריך הנקוב בטפסים "ב" שנשלחו לעובדים אחרים עפ"י סעיף (3) ויראו אותה כלא נוגדת הוראת סעיף ב' של פרק זה.⁽⁵⁾

לא הגיעה הועדה הפריטטית לידי החלטה בחילוקי הדעות תוך 3 ימים מיום שהועברו להחלטתה – ­ על הועדה לתת החלטת ביניים, תור המועד הנזכר, שתקבע, מי מבין העובדים האמורים ­- עבודתם תופסק באורח זמני ­מתום הודעה המוקדמת ועד למתן פסק בוררים.

לא הגיעה הועדה הפריטטית לידי החלטת ביניים כאמור ­ -יועברו חילוקי הדעות מיד לבוררות. הבוררות תתבקש להחליט תוך 3 ימים או להוציא החלטת ביניים בדבר הפסקה זמנית כאמור, תוך אותו פרק זמן, כדי לאפשר  צמצום העבודה במסגרת הזמן שנקבע בהודעה המוקדמת.

מוסכם בין הצדדים שעליהם לשתף פעולה ולהקל על הועדה הפריטטית או הבוררות את קבלת החלטת הביניים במועד ועוד הוסכם ביניהם כי אין לראות בהחלטת הביניים תקדים ביחס לפסק הסופי.

הצדדים המעורבים בחילוקי הדעות יעשו כל מאמץ כדי שגם פסק הבוררין ינתן תוך תקופת ההודעה המוקדמת.

עובד שפוטר או עזב את המפעל, זכאי לקבל תעודה מתאימה בדבר תקופת עבודתו במפעל.

עובדים שפוטרו מפאת צמצום בעבודה, שמורה להם הזכות לחזור לעבודה במפעל, במקרה של צורך, בזכויות מלאות, תוך 6 חודשים מיום הפיטורים.

נדרש העובד לחזור לעבודה במפעל בהתאם לאמור בפסקה (13) לדעיל ולא חזר תוך שבוע מיום קבלו את ההזמנה, תפקדע זכותו לחזור כמוגדר בפסקה (13); הוכיח העובד סיבה מספקת שמנעה בעד להענות להזמנה הנ"ל, תחול עליו הוראת פסקה זאת לאחר שהסיבה חלפה או נתבטלה כפוף לתקופה (6 חודשים) הקבועה בפסקה (13); ובתנאי שהודיע למפעל בהקדם האפשרי על קיום הסיבה, הודיעה ההנהלה לפועל מפוטר שעליו לחזור לעבודה, (ראה סעיף 2 בפרטי-כל), מותר לה להעסיק פועל אחר במקומו עד לשובו לעבודה.

פיטורים רגילים – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

ראו: דב"ע מזז3-82 עיריית תל-אביב יפו נ' ישראל אברביה, פד"ע יט(1) 291 – החובה לשמור על הגינות, על צדק ועל סדרי מינהל תקינים ככל הליך  פיטורים, הינה חלק מן החובה לבצע חוזה עבודה בתום לב. לגבי גוף  שלטוני קיימת גם החובה לנהוג על-פי עקרונות הצדק הטבעי.

ראו: חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001.

לעניין פיטורי צמצום ראו: דב"ע מז/4-25 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י נ' מדינת ישראל , פד"ע יט(1) ; תשן/4-3 152; תשן/4-3 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' ועד עובדי חטיבת מערכות אלישרא, מערכות אלקטרוניות בע"מ, פד"ע כא(1) 162.

ראו: דב"ע לח/4-8 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י נ' כיתן בע"מ דימונה , פד"ע יא(1) 029

ראו דב"ע נב/3-26 שרה גרנות נ'מדינת ישראל – משרד החינוך, 21.9.92 – נפסק, כי  עובד שפיטוריו נדונו בועדה פריטטית, רשאי להשמיע את עמדתו אך לא זכאי להזמין עדים ולחקרם.

פיטורים יוצאים מן הכלל

פיטורים יוצאים מן הכלל

פיטורים בו במקום ובלי הודעה מוקדמת יכולים לצאת לפועל באותם המקרים המפורטים בתקנון העבודה המצורף להסכם זה והמהווה חלק בלתי נפרד ממנו. על הפסקה כזאת יש להודיע  לועד העובדים.

במקרה ועובד מתרשל בעבודה או מפריע למהלך התקין של הייצור הוא יוזהר על ידי ההנהלה ותינתן לו שהות ואפשרות לתקן את עצמו; העתק האזהרה יישלח לנציגות העובדים והיא זכאית לערער על כך. לא ערערו על מתן האזהרה ובזמן המתקבל על הדעת העובד ­לא תיקן את עצמו, יהיה צפוי לפיטורים.  

במקרה ויתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים ביחס לאזהרה שניתנה לעובד בקשר לרשלנותו, אם היתה מוצדקת או לא, או ביחס לעובדה אם העובד תיקן את עצמו או לא ­- יועבר הענין לועדה הפריטטית.

פיטורים יוצאים מן הכלל – לא הורחב

מקרים מיוחדים

מקרים מיוחדים

עובד אשר למרות רצונו איננו יכול ואיננו מסוגל להמשיך בעבודתו הרגילה, ייעשה מאמץ ונסיון לסדרו בעבודה אחרת או במחלקה אחרת. במקרים שועד העובדים מערער על העובדות הנ"ל או לא ימצא פתרון כנ"ל או לא ימצא פתרון אחר מוסכם על הצדדים, תועבר השאלה והתביעות ההדדיות לועדה הפריטטית לדיון והחלטה.

עובד אשר הנהלת המפעל תטען כי הוא נחשל בעבודה וקיימים חילוקי דעות בין הנהלת המפעל ובין ועד הפועלים ביחס לעובדות הנ"ל, יועבר הענין של נחשלותו או מידת נחשלותו לועדה הפריטטית אשר תוציא מסקנותיה.

מקרים מיוחדים – לא הורחב

פיצויי פיטורים

פיצויי פיטורים⁽¹⁾

פיצויי פיטורים ישולמו בהתאם למקובל בענף, גובה הפיצויים יהיה 12 יום.

כל עובד שפוטר שלא באשמתו או שעבד שנה אחת במפעל, יקבל פיצוי בגובה שכר של שבועיים (12 ימי עבודה) בעבור כל שנה שעבד, ובעבור חלקי שנה שלאחר השנה הראשונה יקבל, באופן יחסי לזמן עבודתו לפי שכר יסוד ממוצע + תוספת יוקר הקיימת בזמן הפיטורים, של 8 שעות עבודה.

החל מ – 1.1.1964 ואילך יחושבו פיצויי פיטורים לפי שכרו של העובד ערב פיטוריו, ובהתאם לחוק.

בהוראת סעיף 1 להסכם קיבוצי שנחתם ביום 7.7.72 ומספרו 7028/27 הוסף לפסקה (ב):

כל עובד יומי שמלאו לו בפועל 11 שנות עבודה רצופות ומעלה במפעל ביום 1.1.72, יקבל בעבור כל שנת עבודתו שלאחר 1.1.1972 פיצויים בשיעור של 26 ימי עבודה לשנת עבודה ובאופן יחסי לחלקי שנה.

כל לעובד יומי שימלאו לו בפועל לפחות 11 שנות רצופות במפעל לאחר התאריך הנ"ל (1.1.1972) יקבל פיצויי פיטורין בשיעור של 26 ימי עבודה, עם גמר השנה ה – 11, עבור כל שנת עבודה שלאחר שנה זו.

במפעלי פתח-תקוה שבהם מקובל לשלם עד כה פיצויים אחרי 6 חודשי עבודה, ממשיכים בנוהג זה.

הצדדים יפעלו להפקדת פיצויי הפיטורים בקרן פיצויים מוכרת.

במקרה של מות עובד ישולמו פיצויי הפיטורים לבני משפחתו שהיו תלויים בו ואם גם באופן חלקי.

נכות או מחלה שאינה מאפשרת המשך עבודתו הרגילה של העובד או עבודה מתאימה אחרת במפעל שהוצעה לו על ידי ההנהלה, הינם סיבה להתפטרות עם זכות לפיצויי ­פיטורים, בתנאי שהדבר מאושר על ידי הועדה הרפואית של קופת­ חולים או לפי דרישת ההנהלה ע"י ועדת רופאים מוסמכת, וכמו כן התפטרות אחרת כמפורט בחוק פיצויי פיטורים.

פיצויי פיטורים⁽¹⁾

לא הורחב

כל עובד יומי שמלאו לו בפועל 11 שנות עבודה רצופות ומעלה במפעל ביום 1.1.72, מקבל עבור כל שנת עבודתו שלאחר 1.1.1972 פיצויים בשיעור של 26 ימי עבודה לשנת עבודה ובאופן יחסי לחלקי שנה.

כל עובד יומי שימלאו לו בפועל לפחות 11 שנות עבודה רצופות במפעל לאחר התאריך הנ"ל (1.1.1972) יקבל פיצויי פיטורים בשיעור של 26 ימי עבודה, עם גמר השנה ה-11, בעד כל שנת עבודה שלאחר שנה זו.

הערות הסכם קיבוצי

ראו: חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 והתקנות שהותקנו מכוחו.

הערות הסכם קיבוצי

ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

התפטרות מהעבודה

התפטרות מהעבודה

עובד אחרי תקופת הנסיון רשאי להתפטר מהעבודה ובמתן הודעה מוקדמת באותם השיעורים בהם חייבת ההנהלה בהודעה מוקדמת לגבי פיטורים פועלים כאמור בסעיף 27ב.

התפטרות מהעבודה – לא הורחב

פרק ח' – שונות

פרק ח' – שונות

העברה לחודשיות

העברה לחודשיות

הוסף בסעיף 9 להסכם קיבוצי שנחתם ביום 22.6.76 ומספרו 7039/76:

ההסכם הקיבוצי הכללי (בסיסי) מיום 13.2.76 בדבר העברת עובדים יומיים למעמד של עובדי ייצור חודשיים מצורף ומהווה חלק בלתי נפרד מהסכם זה.

העברה של הפועלים היומיים למעמד של עובדי ייצור חודשיים תתבצע בכפיפות להוראות ההסכם הנ"ל תוך 2 שנים.

העברה לחודשיות – לא הורחב

ניידות פנים מפעלית

ניידות פנים מפעלית

הוסף בסעיף 8 להסכם קיבוצי שנחתם ביום 22.6.76 ומספרו 7039/76:

ההסכם הקיבוצי הכללי מיום 13.2.76 בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י בדבר ניידות פנים מפעלית מצורף ומהווה חלק בלתי נפרד מהסכם זה.

"העברה זמנית" של עובד לעבודה השונה מעבודתו הקבועה בהתאם להוראות סעיף 3 של ההסכם הנ"ל או מעבודת משמרת אחת לעבודה במשמרות בהתאם לסעיף 4 להסכם האמור, משמעותה העברה של עד 3 חודשי עבודה בפועל.

ניידות פנים מפעלית – לא הורחב

בטיחות וגיהות

בטיחות וגיהות

על שני הצדדים לשתף פעולה עם המוסד לבטיחות וגיהות ולאחוז באמצעים הדרושים כדי לקיים תנאים סניטריים בהתאם לחוק⁽¹⁾, לחנך את העובדים ברוח של אחריות וזהירות בעבודה ולעשות את כל הדרוש על מנת להבטיח בטיחות בעבודה ולמנוע מקרי אסון ותאונות בעבודה.

הצדדים ממליצים להקים במפעלים ועדות בטיחות משותפות המורכבות מנציגי ההנהלה והעובדים, אשר תפעלנה בשיתוף פעולה עם המוסד לבטיחות ולגיהות לשם מניעת תאונות בעבודה.

בטיחות וגיהות – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

ראו: פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970 והתקנות שהותקנו מכוחה.

פריון עבודה וייצור

פריון עבודה וייצור

הצדדים להסכם זה יפעלו לביצוע ההסכם שנחתם בין מחלקת העבודה של התאחדות התעשיינים והועד הפועל של ההסתדרות הכללית, על הקמת מועצת ייצור מפעלים המעסיקים מ – 50 פועל ומעלה.

במפעלים בינוניים וקטנים בהם אין אפשרות להקים מועצת ייצור כנ"ל הנהלות המפעלים – לפי הצעת אחד הצדדים ובהסכמת שני הצדדים – להנהיג שיטות שכר עידוד בהדרכת המדורים המתאימים של ההתאחדות וההסתדרות.

פריון עבודה וייצור – לא הורחב

ניכוי מיסים

ניכוי מיסים

ההנהלה תנכה משכרם של העובדים הנמנים על האגוד המקצועי של ההסתדרות (מס אחיד), לפי רשימה שתמסר לה על ידה לרשות לשכת המס של ההסתדרות הכללית. 

ההנהלה תנכה משכרם של העובדים, שאינם מאורגנים בארגון עובדים כלשהו, דמי טיפול מקצועי­ ארגוני לזכות הארגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, בשיעור שנקבע בחוק הגנת השכר והתקנות על פניו. ההנהלה תעביר מדי חודש את הכספים שנוכו על ידה לתעודתם.

ניכוי מיסים

המעביד ינכה משכרם של העובדים הנמנים על האיגוד המקצועי של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל (להלן – ההסתדרות) את מסי ההסתדרות (מס אחיד) לפי רשימה שתימסר לו ויעביר את הסכומים שנוכו על ידו ללשכת המס של ההסתדרות.

המעביד ינכה משכרם של העובדים שאינם מאורגנים בארגון כלשהו דמי טיפול מקצועי ארגוני לזכות הארגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, בשיעור שנקבע בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, והתקנות על-פיו. המעביד יעביר מדי חודש את הכספים שנוכו.

תקנון עבודה

תקנון עבודה

תקנון העבודה שנחתם ביום 19 בספטמבר 1962 בין התאחדות לבין ההסתדרות המצורף להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו, ומחייב את בעלי ההסכם ואת כל המפעלים והעובדים עליהם חל ההסכם.

תקנון עבודה – לא הורחב

אי הרעת תנאים מקובלים

אי הרעת תנאים מקובלים

הסכם זה בא אמנם לקבוע תנאים אחידים במפעלי הבורסקאות בארץ ושני הצדדים להסכם יעשו כל המאמצים לבצוע הדבר, אולם אין הוא בא להרע תנאי עבודה מקובלים ונהוגים במפעלים בודדים, לפני חתימת ההסכם הקיבוצי הזה.

כל הסכם שיוסכם במשא-ומתן כללי מרכזי בין נציגי הועד הפועל של ההסתדרות הכללית ונציגי התאחדות התעשיינים בענינים העשויים להיות נושא להסכם קיבוצי על בעיות כלליות בתעשיה יחייב את הצדדים ויבוא להוסיף, לתקן ו/או לשנות מהאמור בהסכם העבודה הזה.

אי הרעת תנאים מקובלים – לא הורחב

פרק ט' – יישוב חילוקי דעות

פרק ט' – יישוב חילוקי דעות

ועדות פריטטיות ליישוב חילוקי דעות

ועדות פריטטיות ליישוב חילוקי דעות

בתקופת תוקפו של הסכם זה, מקיימים הצדדים להסכם את הועדות הפריטטיות, שמתפקידן לטפל, לברר ולתווך בחילוקי הדעות שיתעוררו בין הצדדים, לפני הפעלת סעיף 38 שבהסכם זה.

 חברי הועדה הפריטטית מתמנים על ידי הצדדים להסכם זה או על ידי מי שהוסמך על ידם לכך במפורש ו/או במכללא.

המנוי יכול להיות בדרך כלל או לצורך ענין מסויים.

החלטות הועדה יכולות להתקבל רק בהסכמת נציגי שני הצדדים בועדה.

הועדות הפריטטיות תוקמנה בשלוש הערים הגדולות, ז. א. בתל­אביב, חיפה וירושלים ובהסכמה הדדית רשאים הצדדים להקים, לפי הצורך, ועדות משותפות פריטטיות במקומות נוספים.

הועדה הפריטטית בתל-­אביב תשמש גם כועדה מרכזית לגבי הועדות הפריטטיות בחיפה, בירושלים ובמקומות אחרים, באם תוקמנה.

לא יושב סכסוך בועדה פריטטית (מחוץ לועדה המרכזית) במשך שבוע ימים, יועבר הדיון ­- לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך -­ לועדה המרכזית, תוך 48 שעות.  הועבר הענין לועדה המרכזית, יחולו על דיוניה הכללים החלים על פעולות הועדה הפריטטית.

על אף האמור לעיל, לא יועברו לועדה המרכזית חילוקי הדעות הקשורים בקביעת שמות המפוטרים עקב צמצום בעבודה. חילוקי דעות כנ"ל, באם לא יושבו על ידי הועדה הפריטטית המקומית, יועברו ישירות להכרעת בוררות.

לא התכנסה הועדה הפריטטית תוך שבוע ימים מיום שנדרשה לכך על ידי צד לסכסוך, תופעל הועדה המרכזית לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך או לפי דרישת צד אחר להסכם קיבוצי זה.

במקרה זה תפעל הועדה המרכזית כועדה פריטטית.

 לא הופעלה הועדה המרכזית או הופעלה אך לא הגיעה לכלל החלטה, תוך שבוע ימים או בהסכמה – ­ תוך שבועיים  (מהתחלת דיוניה) יועבר הסכסוך על ידה – ­ או לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך ­ תוך 48 שעות מתוך המועד הנ"ל -­ לבוררות.

ועדות פריטטיות ליישוב חילוקי דעות – לא הורחב

בוררות

בוררות

חילוקי דעות כל שהם שיתעוררו בין הצדדים במשך תקופת הסכם זה  (אם שימשו נושא לדיון בועדה המשותפת הפריטטית) ולא יושבו בו, או במקרים שהועדה הפריטטית המרכזית לא הופעלה ­- יימסרו להכרעת ועדת בוררות.

ועדת הבוררים תהיה בת שלושה, אחד שיתמנה על ידי כל צד ובורר שלישי מכריע, שיתמנה, באין הסכמת הצדדים לשמו של הבורר, על ידי הועדה הפריטטית מתוך הסכמה בתוכה ובאין הסכמה בתוכה, בהגרלה, מתוך רשימת הבוררים המוסכמת והמצורפת להסכם זה ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך לא ישמש הבורר השלישי כמכריע והחלטת הבוררים תוכל להתקבל פה אחד או ברוב דעות.

הסכימו הצדדים לסכסוך למסרו להכרעת בורר יחיד, יתמנה הבורר, באין הסכמת הצדדים לשמו של הבורר, על ידי הועדה הפריטטית. הועדה הפריטטית תמנה את הבורר במקרה זה מתוך הסכמה בתוכה או באין הסכמה, בהגרלה, מתוך רשימת הבוררים המצורפת להסכם זה.

לא מונו תוך 48 שעות מתום המועד המיועד לגמר הדיון בועדה הפריטטית הבורר או הבוררים ע"י הצדדים או הועדה הפריטטית, הכל לפי הענין, ימונו הנ"ל על-­ידי ב"כ מחלקת העבודה של התאחדות התעשיינים וב"כ המחלקה לאיגוד מקצועי של הועד הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י תוך 48 שעות נוספות.

הסכם זה מהווה גם שטר בוררות כמשמעותו בחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968, ואין חובה על הצדדים לסכסוך לחתום על שטר בוררין.

הבוררים לא יהיו קשורים בתקנות הדיון ובדיני ראיות ו/או בהוראות החוק המטריאלי.

הבוררים יהיו רשאים לדון שלא בנוכחות אחד הצדדים לבוררות באם נשלחה לצד הנ"ל הודעה מוקדמת של שלושה ימים מראש בדואר רשום בדבר ישיבת הבוררות והצד לא הופיע לישיבה.

הבוררים יהיו רשאים להוציא החלטות ביניים ו/או פסקי-­דין חלקיים.

הבוררים יהיו רשאים להמשיך בדיון ואף להוציא החלטת ביניים, פסק דין חלקי או מלא אף בהעדר אחד הבוררים, כשהבורר הוזמן במכתב רשום 3 ימים ולא הופיע לשתי ישיבות רצופות או לא נתן סיבה מספת לאי­-הופעתו כנ"ל ובתנאי שבין הבוררים שימשיכו בדיון יהיה הבורר השלישי. החלטת הביניים ופסק-­הדין החלקי או המלא שהוצא כנ"ל על-­ידי הבוררים ייחשבו כהחלטת ביניים ו/או כפסק דין חלקי או מלא של הבוררות, הכל לפי המקרה.

נתמנתה בוררות בהתאם להסכם זה -­ לא תשמע טענה נגד חוקיות מנויה כל פגם במנויה או דיוניה של הועדה הפריטטית שקדמו למנוי הבוררות לא ישמשו עילה לפסילת החלטה ו/או פסק­-בוררים או ביטולם, הצדדים לסכסוך מתחייבים להוציא לפועל את פסק­-דין הבוררים ללא כל ערעור.

שכר טרחתו של בורר יחיד או יו"ר ועדת הבוררים ישולם שווה בשווה על ידי שני הצדדים לסכסוך. יתר חברי ועדת הבוררם לא יקבלו שכר טרחה.

רשימה מוסמכת של יושבי ראש ועדות הבוררים מצורפת להסכם זה כנספח מס. 7 ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

בוררות – לא הורחב

נספחים

נספחים

תקנון עבודה

טבלאות שכר

רשימת מוסכמת של יו"ר ועדת בוררים

רשימה של רופאים

הסכם קיבוצי כללי – לפנסית זיקנה משלימה (יסוד) – פועלים

הסכם קיבוצי כללי – לפנסית זיקנה משלימה (יסוד) – פועלות

הסכם קבוצי כללי להסדר יחסי עבודה

הסכם קיבוצי ­ – כללים מוסכמים בדבר המועצות המשותפות לפריון העבודה והייצור בתעשיה.

הסכם קיבוצי כללי להכללת פרמיות בדמי חופשה.

נספח