תמצית העקרונות – ביטוי מפורש לפיטורים או התפטרות

1.  יסוד הפיטורים וההתפטרות כאחד הוא שהצד הפועל נתן ביטוי, אשר אינו משתמע לשני פנים,  בכתב, בעל פה, או בהתנהגות, לכוונתו להביא את יחסי העבודה הקיימים בין השניים לידי סיום.
2.  ניתן ללמוד על כוונת פיטורים מפורשת גם מתוכן ומהות הדברים גם אם המעסיק לא אמר כי מדובר בפיטורים.
3.  ביטוי מפורש לסיום יחסי העבודה יכול להילמד גם מהתנהגות הצד המביא לסיום הקשר.
4.  הוצאה חד צדדית לחל"ת לפרק זמן שאינו מוגדר דינה כפיטורים.
5.  קבלת עבודה אצל מעסיק אחר יש ויראו בה ביטוי לכוונת העובד להתפטר.
6.  עובד לא יכול להעמיד עצמו במצב של מפוטר על ידי כך שיודיע למעסיקו כי אם לא ינהג כלפיו בדרך מסוימת יראה את המעסיק כמי שפיטרו מהעבודה, ואין מעסיק יכול להעמיד עובד במצב של מי שהתפטר מהעבודה, על ידי שיודיע לעובד כי אם לא ינהג בדרך מסוימת, יראוהו כמתפטר מהעבודה. מעשיו של המפטר קובעים אם הוא פיטר, ומעשיו של המתפטר קובעים אם הוא התפטר.
7. להוראה שנקבעה בהסכם קיבוצי בה צוין באילו נסיבות של היעדרות יחשב העובד כמי שהתפטר – יש לתת תוקף.
8. אף השם שכינו הצדדים במשותף את סיום היחסים אין בו כדי לקבוע.
9. סיום העסקה בהסכמה יכול להיחשב לפיטורים או להתפטרות, תלוי של מי היוזמה.
10. השאלה אם מדובר בפיטורים או התפטרות נקבעת לפי בדיקה של מיהו הצד הפועל על מנת להביא לניתוק היחסים ויש לתת את הדעת למכלול העובדות הרלוונטיות עת באים לפסוק בשאלה מי הביא את היחסים לידי גמר.
11. עובד שמסר "הודעת התפטרות" ביוזמת המעסיק, ההודעה עולה כדי פיטורים.
12. עובד ה"מתמרן" את "פיטוריו" או כופה שינוי משמעותי וחד צדדי בתנאי העסקתו יכול להיחשב כמי שהתפטר.
13. מגעים מוקדמים לסיום יחסי עבודה אינם בהכרח מגיעים כדי פיטורים או התפטרות.
14. הפחתת היקף משרה באופן מהותי יכולה להגיע כדי פיטורים או שיבוץ עובד למשמרות.
15. כאשר ברור שדברי העובד פורשו שלא לפי כוונת העובד, הרי שנתונה לו האפשרות להעמיד את הצד השני על כוונתו האמיתית ואין לתת למעסיק "לתפוס" את העובד במילתו ולטעון כי הוא התפטר.
16. זניחת עבודה יכולה להיחשב  בנסיבות מסוימות כסיום יחסי עבודה, ובנסיבות אחרות כהפרת משמעת בלבד.
17. הנטל להוכיח מועד ונסיבות סיום ההעסקה
18. לא ניתן לראות בהתנהלות המערער במהלך השימוע, שקיבל עליו את הדין והחליט לא להאבק כנגד רצון החברה לסיים את העסקתו – כהבעת רצון להביא את יחסי העבודה לסיומם וכהתפטרות שאינה בתשלום פיצויים.  

פירוט הכללים בנוגע לביטוי מפורש לפיטורים או התפטרות​

א. כשם שלא ייתפס עובד בדיבור ש"בעידנא דריתחא" (בשעת כעס) כי מתפטר הוא ועל ידי כך יפסיד פיצויי פיטורים כך לא ייתפס מעסיק בדיבור במצב נפשי דומה כי מפטר הוא את עובדו ויחויב בתשלום פיצויי פיטורים. פירוט הכללים בנוגע לביטוי מפורש לפיטורים או התפטרות. יסוד הפיטורים וההתפטרות כאחד הוא שהצד הפועל נתן ביטוי, אשר אינו משתמע לשני פנים, בכתב, בעל פה, או בהתנהגות, לכוונתו להביא את יחסי העבודה הקיימים בין השניים לידי סיום.

האמור נפסק, למשל, בעניין זמל הרמן¹ בעניין ניהול רשת חניונים², ובעניין נח בנצילוביץ³.

בעניין מחמד בשיר קוקא⁴ נקבע כי "הכוונה וביטויָיה" –  הם יסודות הכרחיים לקביעת מעשה פיטורים על פי פסיקתו המושרשת והעקבית של בית הדין הארצי לעבודה. נפסק עוד כי על מנת שניתן יהיה להגדיר סיומם של יחסי עבודה כפיטורים או התפטרות, יש צורך במתן ביטוי ברור לכוונה לסיים יחסים אלו, על דרך של פעולה אקטיבית, או לכל הפחות, על דרך המחדל.

עוד יפים לעניין זה מושכלות ראשונים שהובאו בעניין שלום סלמה⁵ ולפיהם השאלה אינה מה גרם לביטול החוזה, מי הפר את החוזה, אלא מי 'ביטל' את החוזה. עת מדובר בחוזה עבודה ועת ב'ביטול' חוזה מדובר, יכול והביטול יהיה על ידי המעסיק ואז בפיטורים ידובר, ויכול ויהיה על ידי העובד, ואזי בהתפטרות מדובר. המשותף לשניים – פיטורים והתפטרות- הוא בכוונה ברורה וחד משמעית להביא את היחסים החוזיים יחסי העבודה לידי סיום. השוני בין השניים הוא בצד ליחסים החוזיים הפועל כך וזאת כוונתו, המעסיק או העובד.

ב. ניתן ללמוד על כוונת פיטורים מפורשת גם מתוכן ומהות הדברים גם אם המעסיק לא אמר כי מדובר בפיטורים.

בעניין מועדון גבעתיים⁶ נפסק כי מקום שתוכן הדברים מעיד על פיטורים, ניתן ללמוד מהם על כוונת אומרם, גם אם המעסיק אמר שאין המדובר בפיטורים.

גם כאשר מופיע נימוק במכתב הפיטורים בית הדין רשאי להתייחס למידת סבירותו של המכתב. כך למשל בעניין עיריית לוד⁷ בית הדין לא פסל נימוק של "תפישה ארגונית" כנימוק הפוגם במכתב הפיטורים או בתוקפו.

ג. ביטוי מפורש לסיום יחסי העבודה יכול להילמד גם מהתנהגות צד המביא לסיום הקשר.

בעניין יחיא עמרם אלעזרא⁸ כב' השופט י. פליטמן (כתוארו אז) פסק בדעת רב כי לקיחת הדירה מהרב על-ידי המושב והפסקת תשלום שכרו מלמדים על פיטוריו. הוטעם עוד כי מהבחינה העקרונית מקרה כזה לא שונה ממקרה בו המעסיק אוסר על העובד להיכנס למפעל ולעבוד בו, מפסיק לשלם את שכרו ובכך מפטר אותו. פעולת הפיטורים או ההתפטרות מתבטאת בדברים פורמאליים, בכתב או לפחות בעל פה, אך ישנם מקרים בהם אפשר ואף חייבים לפסוק בשאלה מי מהשניים הביא את היחסים לידי גמר, מעצם ההתנהגות של הצד אשר לו מייחסים את הסיום, ומהמצב העובדתי. כל זה, כמובן, בתנאי ברור ומפורש שמאותה התנהגות ואותו מצב עובדתי ניתן ללמוד, באופן שאינו מותיר ספק, על כוונה להביא את היחסים לידי גמר.

בעניין מטין אילינדז⁹ נפסק שהפסקת ההעסקה גם בדרך של התנהגות, משמעה לכל הדעות פיטורים.

בעניין ברוך שומינר¹⁰ נפסק כי שעה שלא נעשה מעשה פורמלי של פיטורים או התפטרות, חייב המבקש להוכיח מעשה כזה כדי להראות קיומה של התנהגות, שהיא מצב עובדתי שאינו מותיר ספק לגבי כוונה להביא את יחסי העבודה לידי סיום.

ד. הוצאה חד צדדית לחל"ת לפרק זמן שאינו מוגדר דינה כפיטורים.

בית הדין הארצי לעבודה פסק בעניין שוכרי סאלם יעקב עאצי ואח'¹¹ כי הוצאה לחופשה ללא תשלום, לפרק זמן שאינו מוגדר, כאשר ברור מראש שאין הוא קצר – דינה כפיטורים.

לעומת זאת במקרה אחר, עמוס זטלאוי¹² בית הדין האזורי לעבודה בת"א פסק כי אין לראות בהוצאת התובעים לחל"ת כפיטורים. נפסק כי בשונה מהמקרים למעלה, באותו מקרה, במכתבי החל"ת עצמם צוין מועד החזרה לעבודה, כמו כן מדובר היה בסיכום ידוע מראש עם העובדים.

ה. קבלת עבודה אצל מעסיק אחר יש ויראו בה ביטוי לכוונת העובד להתפטר.

לא אחת נפסק¹³ כי קבלת עבודה אצל מעסיק אחר יש ויראו בה ביטוי לכוונת העובד להתפטר ובפרט מקום שברור שקבלת העבודה האחרת אינה מתיישבת עם המשך קיומם של יחסי עבודה בעבודתו הקודמת.

עם זאת בעניין תמר מדמוני¹⁴ הודגש כי הצגת מועמדות לעבודה במקום עבודה אחר אינה עולה כדי התפטרות, ואינה הסכמה לפיטורים. רק אם מקבל העובד עבודה אחרת, ומודיע על כך למעסיק או שהוא מתחיל לעבוד במקום עבודה אחר, אף מבלי שהודיע על כך למעסיקו, יש לראות בכך אקט של התפטרות.

ו. אין עובד יכול להעמיד עצמו במצב של מפוטר על ידי כך שיודיע למעסיקו כי אם לא ינהג כלפיו בדרך מסוימת יראה את המעסיק כמי שפיטרו מהעבודה, ואין מעסיק יכול להעמיד עובד במצב של מי שהתפטר מהעבודה, על ידי שיודיע לעובד כי אם לא ינהג בדרך מסוימת, יראוהו כמתפטר מהעבודה. מעשיו של המפטר קובעים אם הוא פיטר, ומעשיו של המתפטר קובעים אם הוא התפטר.

האמור נפסק, למשל, בעניין רשות השידור¹⁵.

בפרשת לוי אתי אביב¹⁶ נפסק כי כאשר נאמר לעובדת שבמידה ולא תגיע למחרת לעבודה, יראו בה מתפטרת, כאילו נאמר לה: 'אם תנהגי כך, אין לך מה לחזור לעבודה', וכי פשיטא, שבמעשה פיטורים מדובר.

עוד נפסק בהקשר זה בעניין אליק בביוב¹⁷ כי כשם שעובד אינו יכול ל"הכתיב" למעסיקו, כי במידה וינקוט או יימנע מלנקוט בפעולה זו או אחרת, הוא יראה עצמו כמפוטר, כך אין המעסיק יכול ל"יצור" מראש, מעשה התפטרות רצוני מצד העובד, במידה וינקוט העובד בפעולה מסוימת.

בעניין פלונית¹⁸ נפסק כי כאשר עובד מגיש תביעה אולטימטיבית למעסיק, לפיה תנאי להמשך עבודתו אצלו הוא מילוי דרישותיו של העובד, והמעסיק דוחה דרישות אלה, יכול העובד לוותר על דרישותיו ולהמשיך לעבוד באותם תנאים שעבד, ויכול הוא להמשיך ולדבוק באותו אולטימטום, תוך לקיחת הסיכון שהמעסיק יסכים שהעובד יממש את האולטימטום. אין העובד יכול להלין על המעסיק במקרה זה, כאשר המעסיק מקבל את האיום האולטימטיבי כפשוטו, אינו מתנגד לכך שהעובד אכן יממש את "איומו" ויפרוש.

בעניין אבי סיטרקל¹⁹ נפסק כי מעסיק שסרב להעלות את שכרו של העובד, אגב כך שאמר לו, כי אם אינו רוצה להמשיך לעבוד באותו שכר, זכותו להפסיק עבודתו, לא נמצא כמי שפיטר בהתנהגותו את העובד, כיוון שהמעסיק השאיר בידי העובד את ההחלטה ושיקול הדעת בדבר המשך העבודה בתנאים הקיימים, או הפסקתה.

לעומת זאת, בעניין העובד לירן לחיאני²⁰ נפסק כי מעסיק אשר "קיבל" את התפטרות העובד והודיע לו שלא יתייצב עוד במקום העבודה, במקום שהעובד כלל לא היה מעוניין להתפטר והוא אף מיהר להסביר כי ככל שניתן היה להבין את דבריו כהודעת התפטרות, הם אינם כאלו, נפסק שמדובר בפיטורים, ולעובד קמה זכאות לפיצויי פיטורים.

ז. להוראה שנקבעה בהסכם קיבוצי בה צוין באילו נסיבות של היעדרות יחשב העובד כמי שהתפטר – יש לתת תוקף.

בבג"ץ אליהו מודזגברישוילי²¹ נדונו תוכנה ותוקפה של הוראה בהסכם קיבוצי שקבעה כי בנסיבות מסוימות של היעדרות מהעבודה, העובד יחשב למתפטר. נפסק כי ההוראה שבהסכם הקיבוצי תקפה, בין היתר מהטעמים הבאים: היא נקבעה בהסכם קיבוצי ולא בחוזה אישי, בשל השוויון בכוח המיקוח ביחסים הקיבוציים, מאחר וההוראה מערבת בהתפטרות את ועד העובדים, ומשום שמוטלת חובה להתרות בעובד וניתנת לו הזדמנות לספק הסבר להיעדרותו.

ח. אף השם שכינו הצדדים במשותף את סיום היחסים אין בו כדי לקבוע.

בעניין יאיר שבס²² נפסק כי השם שכינו הצדדים במשותף את סיום היחסים אף הוא אינו קובע. יש שיכנו הצדדים התפטרות שבעקבותיה מסכים המעסיק לשלם פיצויי פיטורים או להעניק גמלה כ"פיטורים מוסכמים" ויש ויכנו הצדדים פיטורים בנסיבות מיוחדות כ"התפטרות מוסכמת".

ט. סיום העסקה בהסכמה יכול להיחשב לפיטורים או להתפטרות, תלוי של מי היוזמה.

בעניין לירון אהרון בן יאיר²³ הוסכם עקב מתיחות ששררה בין העובד – מנהל מכירות לבין מעסיקתו, על סיום יחסי העבודה. המעסיקה גם הסכימה לשחרר את כספי הפיצויים שנצברו בביטוח המנהלים של העובד, על רקע מצג לפיו לא יעסוק באותו ענף. בדיעבד הסתבר כי העובד הקים עסק חדש במקביל לעבודתו אצל המעסיקה, והמעסיקה סירבה לשחרר הכספים הצבורים. תביעת העובד לבית הדין לעבודה לפיצויי פיטורים ולחילופין לשחרור הכספים – נדחתה תוך שנפסק  כי העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים משלא הוכח כי פוטר או כי התפטר בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים, אלא הוכח כי יחסי העבודה הסתיימו בהסכמה מבלי שתשלום פיצויי הפיטורים היו תנאי לכך.

יוער כי בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פסק בעניין גיל בקיש²⁴ כי עובד לא צריך לקבל את רשותו של מעסיקו כדי להתפטר מהעבודה. ההיפך הוא הנכון, "פעולת ההתפטרות" כמו "פעולת הפיטורים", הן מעצם מהותן פעולות חד צדדיות, אשר לנקיטתן, יש תוצאות שונות במשפט העבודה. למעשה, הכלל הוא שיחסי עבודה מסתיימים באקט חד צדדי של עובד (התפטרות) או באקט חד צדדי של מעסיק (פיטורים), ורק החריג לכלל הוא סיום יחסי עבודה בדרך מוסכמת, או מפאת סיכול.

י. השאלה אם מדובר בפיטורים או התפטרות נקבעת לפי בדיקה של מיהו הצד הפועל על מנת להביא לניתוק היחסים ויש לתת את הדעת למכלול העובדות הרלוונטיות עת באים לפסוק בשאלה מי הביא את היחסים לידי גמר.

האמור נפסק, למשל, בעניין שלום סלמה²⁵.

בעניין נח בנצילוביץ²⁶ נפסק כי בעת הכרעה בשאלה, מי מהצדדים רצה להביא את היחסים לידי סיום, יש לבחון גם למי מהצדדים הייתה המוטיבציה להביא לניתוק יחסי העבודה. מהמסכת העובדתית המובאת לפני בית הדין ראוי להסיק לא רק מי יזם את ניתוק יחסי העבודה אלא גם מי היה הצד המעוניין בניתוק²⁷.

בנסיבות של ״אינתיפאדה״ נפסק ע"י בית הדין הארצי לעבודה בעניין רבינטקס תעשיות בע"מ²⁸ כי ספק אם ניתן להוכיח שההיעדרות העובדים הייתה רצונית. באותו מקרה המעסיקה לא הוכיחה שההיעדרות הייתה רצונית,  ונקבע שדי שקיים ספק הפועל לרעת מי שעליו נטל ההוכחה בנושא זה, שהיא המעסיקה.

יא. עובד שמסר "הודעת התפטרות" ביוזמת המעסיק, ההודעה עולה כדי פיטורים.

בעניין אלוניאל בע"מ²⁹ נדון מקרה בו עובד הודה בעבירות משמעת חמורות ובמעמד ההודאה גם חתם על מכתב התפטרות. נפסק כי חרף העובדות המתוארות, מדובר בפיטורים. מכלל נסיבות המקרה עולה שבפועל החברה היא זו שיזמה את סיום יחסי העבודה בין הצדדים, וכי לעובד לא היה רצון כן ואמיתי להתפטר. זאת, כאשר היה במצב בו נתפס בקלקלתו וכשהממונים עליו הודיעו לו כי מעשיו החמורים מצדיקים פנייה למשטרה על גניבה. בנסיבות, היוזמה לסיום העבודה היתה שלהם, ולא של העובד, גם אם העובד נכנע בסופו של יום,  והסכים   'להתפטר'.

יב. עובד ה"מתמרן" את "פיטוריו" או כופה שינוי משמעותי וחד צדדי בתנאי העסקתו יכול להיחשב כמי שהתפטר.

בעניין שאריף גאנם³⁰ נפסק כי לא תמיד אקט פיטורים פורמלי הוא חזות הכל, ובאופן עקרוני ייתכנו מקרים בהם למרות שהמעסיק סיים את העסקתו של העובד, סיום קשר העבודה היה למעשה התפטרות של העובד. כך, נפסק  כי אם עובד מבקש לשנות באורח משמעותי את תנאי העסקתו והשינוי אינו עונה על צרכי העבודה, הרי במקרים או בנסיבות מסוימות "מתמרן" העובד את "פיטוריו" ומאלץ את המעסיק לפטרו. סיטואציה זו, משמעה כי העובד (ולא המעסיק) שם קץ להסכם העבודה המקורי והוא מציע מעתה למעסיק חוזה עבודה חדש, שתנאיו שונים מתנאי קודמו ואז "פיטורים" כביכול, על פי סיטואציה זו, משמעם סירוב המעסיק לתנאי החוזה החדש.

דברים דומים לאלה נאמרו ע"י בית הדין הארצי לעבודה בפרשת נעמי גליק³¹.

בעניין המורה מריק וולינסקי³² נפסק כי אי נכונותו של המורה להמשיך וללמד באותם ימים בהם לימד קודם, והצעה לעבוד בימי ו', מתוך ידיעה כי הדבר אינו אפשרי, לא מתיישבת עם המשך יחסי העבודה.  שינוי הימים על ידי העובד מבלי לקבל הסכמת המעסיק מראש,  יכול וייראה  לכן, כהתפטרות.

יג. מגעים מוקדמים לסיום יחסי עבודה אינם בהכרח מגיעים כדי פיטורים או התפטרות.

בעניין מגדלנה הגלברג³³ נפסק כי מכתב של עובד למעסיקו, בו הוא מבקש לצאת לגמלאות ולהיכנס למשא-ומתן בקשר לכך – אין לראות בו התפטרות. הוא הדין בהודעת מעסיק לעובדו, שבדעתו להוציאו לגמלאות, בתנאים שייקבעו במשא-ומתן.

בעניינו של העובד איל סנטו³⁴ בית הדין הארצי לעבודה פסק כי כל עוד לא מסרה החברה לעובד הודעה אודות פיטוריו והיא אף הודיעה לו חד משמעית כי אינו מפוטר, וניהלה עימו מו"מ אודות ההפחתה בשכרו, אין לראותו כמי שפוטר לפני שהסתיים המו"מ, וקודם שנמסרה לו הודעת פיטורים.

יד. הפחתת היקף משרה באופן מהותי יכולה להגיע כדי פיטורים ואי שיבוץ למשמרות.

בעניין מחמד אנואר סנקרוט³⁵ דובר על עובד ששימש כמורה במשך מספר שנים בהיקף משרה מלא (20 שעות הוראה בשבוע). העובד הגיע למקום עבודתו בתחילת שנת הלימודים וגילה במפתיע שכלל לא שובץ להוראה. כאשר הלין על כך נמסר לו שילמד באותה שנה בין 12 ל- 15 ש"ש. העובד הסכים,   אלא שבפועל שובץ למערכת מצומצמת של 8 ש"ש בלבד, ולכך לא הסכים. בית הדין הארצי לעבודה פסק שהעובד פוטר והטעים בעניין זה כי העובד רצה לעבוד, אך בקשו ממנו להסתפק "בנזיד עדשים". זהו מהלך של פיטורים, ולא התפטרות עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה³⁶.

בעניין טש-מא סחר ושיווק³⁷ נקבע כי אי שיבוץ במשמרות למשך שבועות ארוכים באמתלות שווא מהווה הלכה לבמעשה פיטורים וכי לא ניתן ללמוד מהצעת המערערת להחזיר את המשיבה לעבודה, הצעה לה סירבה המערערת, כי המשיבה לא פוטרה בדרך של העדר שיבוץ למשמרות.

טו. כאשר ברור שדברי העובד פורשו שלא לפי כוונתו של העובד, הרי שנתונה לו האפשרות להעמיד את הצד השני על כוונתו האמיתית ואין לתת למעסיק "לתפוס" את העובד במילתו ולטעון כי העובד התפטר.

האמור נפסק בעניין לירן לחיאני²⁰ בית הדין קבע כי בהתחשב במסקנה שהעובד לא הודיע על התפטרות, וככל שניתן היה להבין את דבריו כהודעת התפטרות מיהר להסביר כי אינם כאלו – ממילא לא רשאית הייתה המעסיקה להודיע לו כי היא "מקבלת" את התפטרותו ו"מוותרת" על המשך עבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת. על כן, הודעתה לעובד שלא להתייצב עוד במקום העבודה מהווה למעשה אקט של פיטורים.

טז. זניחת עבודה יכולה להיחשב בנסיבות מסוימות כסיום יחסי עבודה, ובנסיבות אחרות כהפרת משמעת בלבד.

ראו הפרק הנוגע להיעדרות מהעבודה אל מול זניחת העבודה המגיעה כדי סיום יחסי עבודה.

יז. כשם שלא ייתפס עובד בדיבור ש"בעידנא דריתחא" (בשעת כעס) כי מתפטר הוא ועל ידי כך יפסיד פיצויי פיטורים כך לא ייתפס מעסיק בדיבור במצב נפשי דומה כי מפטר הוא את עובדו ויחויב בפיצויי פיטורים.

ראו לעניין זה פרק מיוחד הדן בהתפטרות או פיטורים "בעידנא דרתיחא"

יח. הנטל להוכיח מועד ונסיבות סיום ההעסקה

בעניין רונית צור³⁸ נקבע שהנטל להוכיח את מועד ונסיבות סיום העבודה מוטל על העובד ואין באי מסירת אישור על תקופת ההעסקה כדי להעביר הנטל להוכחת מועד סיום העבודה אל המעסיק.

יט. לא ניתן לראות בהתנהלות המערער במהלך השימוע, שקיבל עליו את הדין והחליט לא להאבק כנגד רצון החברה לסיים את העסקתו – כהבעת רצון להביא את יחסי העבודה לסיומם וכהתפטרות שאינה בתשלום פיצויים.  

ראו עניין בוריס שימשילשוילי³⁹.

[/wcm_restrict] 

מראה מקום

1. דב"ע ל/3-1 זמל הרמן נ' דואיב גילה פד"ע א 18↩
2. דב"ע שן/3-6 ניהול רשת חניונים (א. מרקור) נ' ז'ק לוי פד"ע כא עמ' 309↩
3. דב"ע ל/3-18  נח בנצילוביץ נ' "אתא" בע"מ, פד"ע ב' 41; ראו עוד – בג"צ 566/76  אלקו בע"מ נ. בית הדין הארצי לעבודה, פד"י לא(2) 197; דב"ע לה/3-85 עיריית כפר סבא נ' יעקב כהן פד"ע ז 175; ע"ע 137/08 מטין אילינדז נ' פרדימן חכשורי חברה להנדסה ולבניין בע"מ, 22.8.2010↩
4. ע"ע (ארצי) 256/08 מחמד בשיר קוקא ו – 16 אח' נ' יוסי שוורץ, 13.2.2011 – פסקה 38 לפסק דינו של כב' השופט (כתוארו אז)  י. פליטמן↩
5. דב"ע שם/3-116 שלום סלמה נ' מדינת ישראל, פד"ע יב 375↩
6. עד"מ 300224/97 מועדון גבעתיים נ' יאיר אפטר 8.11.2000↩
7. ע"ע 442/09 עיריית לוד נ' גבי מיכאלי, 11.7.10↩
8. בע"ע  701006/98  מדינת ישראל, משרד הדתות נ' יחיא עמרם אלעזרא, 24.11.03↩
9. ע"ע 137/08 מטין אילינדז נ' פרדימן חכשורי חברה להנדסה ולבניין בע"מ, 22.8.2010↩
10. דב"ע נב/7-1 ברוך שומינר נ' משרד האוצר, 22.1.92; כן ראו: דב"ע ל/3-18  נח בנצילוביץ נ' "אתא" בע"מ, פד"ע ב' 41↩
11. דב"ע נב/3-215 שוכרי סאלם יעקב עאצי ואח' נ' ליר תעשיות לבידים בע"מ,  פד"ע כה 358; ראו עוד; ע"ע 10/03 גליה פיליפוביץ נ' סי. פי. אס מחשבים בע"מ, 21.5.05↩
12. סע (ת"א) 30966-05-11 עמוס זטלאוי נ' חוויה קייטרינג בע"מ 30.12.13↩
13. דב"ע לח/2-2 בית חולים ביקור חולים נ' מגדלנה הגלברג, פד"ע ט 276; דב"ע מח/3-13,18 המועצה המקומית ירוחם נ' מריק וולינסקי פד"ע יט 353↩
14. דב"ע מז/3-154 תמר מדמוני נ' המועצה המקומית נתיבות פד"ע כ 144; בג"צ 74/89 המועצה המקומית נתיבות נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד מד(2)  722 – העתירה נדחתה↩
15. דב"ע לב / 58-3 רשות השידור – מאיר אשל, פד"ע ד' 298, 302; ראו  גם – דב"ע לה/3-45 נטשה מוחמד ואח' – "יזרום" חברה למוצרי חשמל בע"מ,  פד"ע ז', 64, 75; דב"ע לה/3-85 עיריית כפר סבא נ' יעקב כהן, פד"ע ז', 175; דב"ע מו/3-10,12 המכללה לטכנולוגיה נ' משה אוסטלפד פד"ע כז 353; דב"ע נא/3-195 תובנה מכונות תרגום בע"מ נ' עמיחי סגל פד"ע כג 275; דב"ע נד/3-62 מדינת ישראל נ' שושנה זינגר פד"ע כז 391; דב"ע נה/3-122 טאהה זבון נ' נפתלי מוצניק פד"ע כט 228↩
16. דב"ע נז/3-52 לוי אתי אביב נ' אגמי שיווק רהיטים בע"מ, 3.7.97↩
17. דב"ע (ארצי) נו/0-275  אליק בביוב נ' נפתלי גפן 2.6.97↩
18. עע (ארצי) 584-08 פלונית נ' אלמונית, 29.6.11↩
19. דב"ע נו/3-226 אבי סיטריקל נגד ידגר מנשה, עבודה ארצי, כרך ל (2) 30↩
20. ע"ע 24649-10-14 לירן לחיאני נ' פיינסטון בע"מ 10.1.2016↩↩
21. בג"צ 5105/95 אליהו מודזגברישוילי נ' התעשיה האוירית בע"מ ובית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נב(1) 459↩
22. דב"ע לח /3-87 יאיר שבס נ' בנק הפועלים, פד"ע י' 62↩
23. ע"ע 4675-05-14 חברת תוויות איכות בע"מ נ' לירון אהרון בן יאיר 16.8.2015↩
24. סעש (חי') 10913-07-14 סלומון אלכסנדר זינו נ' גיל בקיש, 3.10.17↩
25. דב"ע שם/3-116 שלום סלמה נ' מדינת ישראל, פד"ע יב 375; ראו גם: דב"ע לב/3-58 רשות השידור נ' מאיר אשל, פד"ע ד 298; דב"ע נא/3-1 מפעלי ים המלח בע"מ נ' דוד שיינין, פד"ע כב 271, ע"ע 184/03 עין בר בע"מ נ' דוד יוסף, 8.6.03;  דב"ע ל/3-18  נח בנצילוביץ נ' "אתא" בע"מ, פד"ע ב'  41↩
26. דב"ע ל/3-18  נח בנצילוביץ נ' "אתא" בע"מ, פד"ע ב'  41↩
27. י' לובוצקי, "סיום יחסי עבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2013 פרק 2 עמ' 9-10;  סע (חי') 11929-11-09 סבטלנה גורבונובסקי נ' משה סלאם גימיק,11.1.12↩
28. דב"ע נז/3-1 רבינטקס תעשיות בע״מ נ' חלימה רומן ואח' 28.9.98,  וההפניות שם↩
29. אלוניאל בע"מ נ' צ'רניאקוב אלכסנדר, 31.5.2007↩
30. דב"ע נד/02-289 המוסד לביטוח לאומי נ' שאריף גאנם, פד"ע כח 117↩
31. דב"ע מא/3-1874 נעמי גליק נ' דוד מרגליות פד"ע יד(3) קכז↩
32. דב"ע מח/3-13,18 המועצה המקומית ירוחם נ' מריק וולינסקי פד"ע יט 353↩
33. דב"ע לח/2-2 בית חולים ביקור חולים נ' מגדלנה הגלברג, פד"ע ט 276↩
34. ע"ע 197/07 איל סנטו נ' רג'יסופט בע"מ, 6.5.08↩
35. ע"ע 6326-10-12 מחמד אנואר סנקרוט נ' המכללה הארצית בע"מ, 23.6.2014↩
36. השוו לפסיקה לכאורה סותרת בקשר להפחתה בהיקף משרה במאמר בקשר עם סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963↩
37. ע"ע (ארצי) 50177-10-22 טש-מא סחר ושיווק בע"מ נ' אלמונית 24.5.23↩
38. ע"ע (ארצי) 23930-10-22 רונית צור נ' ג'ן דפרקהון  30.6.23↩
39. ע"ע (ארצי) 64473-05-22 בוריס שימשילשוילי נ' נ. כ. מאפיית אבגר 2000 בע"מ 16.7.23↩