עולם העבודה | מאי 23, 2021

תוכן עניינים

  1. הזכות לקרן השתלמות הינה מכוח הסכם ולא מכוח חוק »
  2. פירוש הזכות לפי המקור ממנו היא מוענקת »
  3. שחרור הכספים לעובד »
  4. דין אי ביצוע הפקדות לקרן השתלמות »
  5. קרן השתלמות הינה קופת  גמל קופת גמל »
  6. תשלום פיצויי הלנה »
  7. הפחתת פיצויי הלנה »
  8. הפקדות לקרן השתלמות בתקופת חופשת לידה »
  9. חלות הוראות סעיף 19 לחוק הגנת השכר »
  10. זכות תביעה לקופה »
  11. על הפקדות קופת גמל חלות הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה -2005, תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד- 1964, ופקודת מס הכנסה »

מבוא

  1. הזכות לקרן השתלמות הינה מכוח הסכם ולא מכוח חוק. מכאן, שבהעדר הסכם  אישי, או הסכם קיבוצי או צו הרחבה המרחיב ההסכם  הקיבוצי לא קמה זכאות לתשלום קרן השתלמות.
  2. מאחר שהזכות לקרן השתלמות הינה מכוח הסכם ולא מכוח חוק, יש לפרש את דרך חישוב הזכות לעניין השכר הקובע לביצוע ההפקדות ושיעור הפקדות לפי כללי הפרשנות המתייחסים למקורה של הזכות: חוזה אישי, הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי.
  3. בהעדר הסכמה מפורשת אחרת, ישוחררו גם הכספים שהופרשו על ידי המעביד לקרן לזכות העובד, אף אם יחסי העבודה יסתיימו עקב התפטרותו של העובדולמעסיק אין זכות להשבתם.
  4. מעביד, שלא מילא חובתו מכוח הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה, להפריש באופן שוטף כספים לקרן השתלמות, לפצות את העובד בגין אי תשלום האמור, על-ידי חיוב המעביד לשלם לידי העובד את הסכומים שהיה עליו לשלם לקרן מכוח סעיף 19א לחוק הגנת השכר.
  5. גם לקופה קיימת זכות לתבוע המעסיק של ביצע הפקדות לקופה כמתחייב.
  6. בית הדין מוסמך לפסוק פיצויי הלנה לחובת מעסיק שהלין הפקדות לקרן השתלמות,כאשר רק לקופה קיימת זכות לקבלת פיצויי הלנה ולא לעובד. לבית הדין סמכות להפחית פיצויי הלנה.

פירוט הכללים הנוגעים לזכות

א. הזכות לקרן השתלמות הינה מכוח הסכם ולא מכוח חוק.

מכאן, שבהעדר הסכם  אישי, או הסכם קיבוצי או צו הרחבה המרחיב ההסכם  הקיבוצי לא קמה זכאות לתשלום קרן השתלמות.

ב. מאחר שהזכות לקרן השתלמות הינה מכוח הסכם ולא מכוח חוק, יש לפרש את דרך חישוב הזכות לעניין השכר הקובע לביצוע ההפקדות ושיעור הפקדות לפי כללי הפרשנות המתייחסים למקורה של הזכות: חוזה אישי, הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי.

בעניין אולוג סיידורוב1 נפסק כי בכל הנוגע להגדרת "שכר" לצורך חישוב זכויותיו של עובד יש להבחין בין זכויות המגיעות לעובד מכוח חוק לבין זכויות חוזיות, המגיעות לעובד מכוח הסכם. בעניין זה נקבע כי אם הזכות לא נקבעה בחוק או שהחוק לא נותן תשובה לגבי דרך חישוב אותה זכות, יש לפרש את הזכות לפי כללי הפרשנות המתייחסים למקורה של הזכות: חוזה אישי, הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי. לפיכך, לצורך הכרעה בתביעת המערערים להכללת התוספות ב"שכר" לעניין הפקדות לקרן השתלמות, יש לבחון את הוראות ההסכם שהוא מקור הזכות, ובייחוד את הגדרת "השכר" הקבועה  בהסכם.

ג. בהעדר הסכמה מפורשת אחרת, ישוחררו גם הכספים שהופרשו על ידי המעביד לקרן לזכות העובד, אף אם יחסי העבודה יסתיימו עקב התפטרותו של העובד ולמעסיק אין זכות להשבתם.

בעניין חברת אס.סי.פי. תעשיות תוכנה (1987) בע"מ2 נפסק כי  נטל ההוכחה על כך שאכן היה הסכם בין הצדדים, על פיו רשאי המעביד שלא לשחרר לידי העובד את הפרשותיו לקרן ההשתלמות, מוטל על המעביד. בהעדר הסכמה מפורשת, ישוחררו גם הכספים שהופרשו על ידי המעביד לזכות העובד, אף אם יחסי העבודה יסתיימו עקב התפטרותו3.

בעניין דרור אלקיים4, למרות  שהעובד הודה בגניבת סכומים מחשבונות הבנק של שניים מלקוחות הסניף בו עבד, שוחררו לזכותו כספי קרן השתלמות, תוך שנקבעה כי הלכת יעקב ברק5 אינה רלבנטית לעניין זה.

ד. העובד זכאי לקבלת פיצוי כספי מאת מעסיקו בגין אי הפרשות לקרן השתלמות, ככל שמוקנית לעובד זכות זו בהסכם אישי, הסדר או הסכם קיבוצי, או צו הרחבה.

בעניין ירחמיאל באמגרטן6 נפסק כי לאור המטרה והמהות השונים של שתי הקרנות – קרן הפנסיה וקרן ההשתלמות, ניתן לחייב מעביד, שלא מילא חובתו מכוח הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה, להפריש באופן שוטף כספים לקרן השתלמות, לפצות את העובד בגין אי תשלום האמור, על-ידי חיוב המעביד לשלם לידי העובד את הסכומים שהיה עליו לשלם לקרן מכוח סעיף 19א לחוק הגנת השכר.

בעניין חפציבה הלפר7 נפסק כי בהיעדר אפשרות להפריש לקרן ההשתלמות של התובעת (בין אם משיקולי מס ובין אם משיקולים אחרים) על הנתבעת להעבירם לתובעת לפי ההלכה הקובעת כי מעסיק שלא הפריש את ההפרשות לקופת הגמל – עליו לשלם לעובד ישירות את אותן הפרשות בשל הנזק שנגרם לעובד. ביה"ד קבע כי התרשלות שני הצדדים – הנתבעת מלטפל בבקשת הצטרפות התובעת לקרן ההשתלמות, והתובעת מבדיקת תלושי השכר ב"זמן אמת" – עולה כדי הפרת חובת הזהירות המוטלות עליהם, זו כעובדת וזו כמעסיקה, מכוח חוזה העבודה ומכוח עקרון תום הלב וחובת הנאמנות. נוכח האמור, הועמדה חבות הנתבעת לפצות את התובעת על הנזק שנגרם לה בשיעור של 50%.

כדי לראות תוכן רשימה זו עליכם לרכוש מנוי שנתי
רכשתם כבר מנוי?

מראה מקום

  1. ע"ע(ארצי)66754-09-14 אולג סיידורוב ואח' נ מדינת ישראל 16.08.18
  2. דב"ע(ארצי)נו/3-53 חברת אס.סי.פי. תעשיות תוכנה (1987) בע"מ- דני רווה22.2.96
  3. ראו גם אזורי ת"א)4670/06 נרזוי נחום-שגיב ז.ש. שירותים הנדסיים בע"מ 17.2.08; ע"ב(אזורי ת"א)6273/03 חביביאן נתן-י.ב.מחסני מכר ל 1998 בע"מ 7.5.06; ע"ע (ארצי)1406/02 עיריית גבעתיים- משה ברקוביץ ואח' 04.10.06; עע (ארצי) 31660-01-12‏ ‏ אמנון בר-מגן נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה 03.07.16; פה (נצ')53679-01-18 שחר הנדרוגר-משרד החינוך 23.10.19; עא (ב"ש) 1025-08‏ ‏זהר ונגרובר נ' חב' אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ 09.06.10
  4. ע"ב (אזורי חי') 2191/00 דרור אלקיים -הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ30.1.05
  5. בג"צ 846/93 יעקב ברק- ביה"ד הארצי לעבודה30.5.94
  6. דב"ע (ארצי)נה/3-124 ירחמיאל באמגרטן-משרד להובלה של נהגי חדרה בע"מ, פד"ע כט 236 31.10.1995
  7. סע"ש(י-ם)35025-04-13 חפציבה הלפר-עיריית ירושלים ,אגף מנהל חינוך,בתי ספר תיכוניים 11.12.14

מאמרים קרובים