תוכן עניינים

1. סעיף  1 לחוק הגנת השכר – הגדרות »
2. סעיף 8 לחוק – עיקול, העברה ושעבוד »
3. סעיף 14 לחוק – הגדלת שכר »
4. סעיף 16 – קצבה ופיצוי הלנת קצבה »
5. סעיף 16א – תשלום ראשון של קצבה »
6. סעיף 16ב – תשלום ראשון של קצבה »
7. סעיף 16ג – הגשת בקשה »
8. סעיף 17(א)  לחוק –  פיצוי הלנת שכר »
9. סעיף 17(ב) לחוק –  פיצויי הלנה הם חלק משכר העבודה »
10. סעיף 17א לחוק – התיישנות »
11. סעיף 18 לחוק – הפחתת פיצוי »
12. סעיף 19א לחוק – חוב קופת גמל כשכר מולן »
13. סעיף 19א (א) לחוק הגנת השכר – יראו כשכר מולן גם סכום שמעסיק חייב לקופת גמל »
14. סעיף 19א(ב)  לחוק – פיצוי הלנת השכר לפי הסעיף »
15. 19א(ג) לחוק –  קופת גמל תנהל לכל עובד המבוטח בה כרטיס אישי »
16. 9א(ד) לחוק – סכום שמעסיק חייב לקופת גמל »
17. 19א(ה) לחוק – קופת הגמל רשאית לתבוע מהמעסיק סכום השווה לסכום ששילמה לעובד »
18. 19א (ו) לחוק – היוון תשלומים עתידיים או שווים הכספי של שירותים »
19. סעיף 19א(ז) לחוק  – סמכות בית הדין להפחית תשלום שמעסיק חייב לקופת גמל »
20. סעיף 19א(ח) לחוק – פטור מאחריות לקופה מאת בית הדין לעבודה »
21. סעיף 19א (ט) לחוק הגנת השכר –  היווצרות זכאות לתשלום או לשירות בעין מקופת גמל »
22. 19א(י)(1) לחוק – עובד שחל עליו הסכם קיבוצי כללי או צו הרחבה »
23. סעיף 19א (יא) – תקנות »
24. סעיף 19ב לחוק – ביטוח במספר קופות גמל »
25. סעיף 19ג לחוק – שמירת זכויות »
26. סעיף 20(ה) לחוק – פיצויי הלנת פיצויי פיטורים על סכום הפיצויים שבקופת הגמלהצמדה וריבית »
27. סעיף 25(א)(5) לחוק – ניכוי תשלומים שוטפים לקופת גמל »
28. סעיף 25א(א) לחוק – העברת סכומים שנוכו »
29. סעיף 25ב לחוק – עונשין »
30. סעיף 26 לחוק – נושא משרה בתאגיד »
31. סעיף 28 לחוק – זכות תביעה »
32. מראה מקום »

א. סעיף  1 לחוק הגנת השכר – הגדרות

• חוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958

• הגדרות
• 1. בחוק זה –
• …..
• קופת גמל" – קופת חולים, קופת תגמולים, קרן פנסיה או ביטוח או קרן או קופה כיוצא באלה שהעובד חבר בה, או קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה שהמעסיק והעובד או המעסיק בלבד חייבים לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, או מכוח חוזה עבודה או הסכם אחר בין העובד והמעסיק שניתנה להם הסכמת קופת הגמל וכן קופת גמל כאמור שמטרתה ביטוח העובד ושאיריו שהעובד בלבד חייב לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה או תאגיד ששר העבודה אישר תשלום לו לענין סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963;
• "היום הקובע" – היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה או הקצבה לפי סעיפים 9, 10, 11, 13, 14 ו-16(ב), לפי הענין, ולגבי עובד שירות בעבודת משק לפי סימן ב'1 לפרק ו' של חוק העונשין, תשל"ז-1977 – היום העשרים ואחד שלאחר המועד האמור;…..

פסיקה

1. המונח "קופת גמל", על-פי הגדרתו בסעיף 1 לחוק הגנת השכר, כולל קופות פנסיה הפועלות על בסיס הדדי, ולצידן ביטוחי גימלה על בסיס אינדיווידואלי ("ביטוח מנהלים").

ראו בעניין איילון חברה לביטוח-ערן אנוך¹. כך, נפסק כי המונח "קופת גמל" שבחוק הגנת השכר כולל כל "ביטוח מנהלים"². כמו-כן, נפסק, כי קרן השתלמות גם היא "קופת גמל" לעניין חוק הגנת השכר³.

2. קיימים שלושה מסלולים לביטוח עובדים לעת הפסקת עבודתם: פנסיה, ביטוחי מנהלים וקופות תגמולים, ואף כי בשלושתם מדובר בחסכון הנעשה על ידי המעסיק לטובת העובד, תוך השתתפות כספית של העובד, רב השוני ביניהן.

כך, בספרו של גולדברג⁴ מתואר, כי בעוד קופות התגמולים וביטוח המנהלים מבוססים על חישוב אקטוארי של כל מבוטח בפני עצמו, קרנות הפנסיה (הותיקות) מבוססות על הדדיות, שאינה מביאה בחשבון, ברוב המקרים, את החישוב האינדיבידואלי; קופות התגמולים משלמות למבוטח או לשאיריו תשלום חד פעמי המצטבר מהפרשותיו ומהפרשות המעסיק, ולעיתים מבטחת קופת הגמל את חבריה, בסכומים הזהים לסכום הצבירה, למקרה מוות או נכות מלאה, ביטוחי המנהלים מבטיחים למבוטחים תשלום חד פעמי, אשר ניתן להמירו בקצבה לפרק זמן קצוב על פי חישוב אינדיבידואלי. ביטוחים אלה מלווים בביטוח חיים בסכום משמעותי למקרה מוות או נכות וקרנות הפנסיה משלמות לחבריהן פנסיה בהתאם לשנות ביטוחו של החבר בקרן, בקרות אירוע מזכה, ולא ניתן לקבל מהן, בקרות האירוע, סכום חד פעמי; השוני העיקרי בין קופת הפנסיה, ואחד המאפיינים העיקריים שלהן, לבין צורות הביטוח האחרות, הינה החובה המוטלת על קופות הפנסיה לקבל לשורותיהן כל עובד המועסק בפועל בעוד קופות התגמולים וביטוחי המנהלים רשאים לסרב לבטח עובד זה או אחר, מאחר שהצטרפות אליהן נעשית מכוח הסכמים אישיים.

3. הביטוח בחברות הביטוח, לעומת הביטוח שבקרנות הפנסיה, שונים מאוד זה מזה באופיים, בתנאיהם וביחסים שבין המבוטחים לבין עצמם ובינם לבין המבטח.

האמור נפסק בבג"ץ התאחדות חברות לביטוח חיים ⁵ .

כך, נפסק כי שוני יסודי קיים בין חברות הביטוח לקרנות הפנסיה הן מבחינת המסגרת המשפטית, הן מבחינת המבנה הכלכלי של כל אחת מהן והן מבחינת הזכויות של המבוטחים בכל אחת מהן:

(1) קרנות הפנסיה פועלות על בסיס שיתופי (באותו זמן שניתן פסק הדין היו קרנות פניסה ותיקות) ומאגדות בתוכן עמיתים אשר חברותם באותה קרן, אליה הם משתייכים, יסודה בהסכמים קיבוציים החלים לגביהם. לעומת זאת, הביטוח בחברות הביטוח מבוסס על הסכמה הדדית אינדיווידואלית ביחס לכל מבוטח;

(2) בקרנות הפנסיה הסדרת התשלומים נעשית על-ידי הפרשת אחוז מסוים בהתחשב בגובה שכרו של העובד; ואילו בחברות הביטוח המדובר, בדרך כלל, בהפרשת תשלום קבוע צמוד, הנקבע בהתאם להסכמה בין חברת הביטוח והמבוטח;

(3) בין העמיתים בקרנות הפנסיה (הותיקות) קיימת ערבות הדדית לגבי כלל המבוטחים. כל מבוטח יקבל, כשיארע אירוע ביטוחי, את המגיע לו מהקרן לפי תקנות הקרן, כפי שיהיה בתוקף אותה שעה. בביטוח מנהלים נקבע הסכום שיקבל המבוטח על-פי פוליסת הביטוח שבין המבוטח לחברת הביטוח, וסכום זה אינו קשור בביטוחים שנעשו על-ידי אחרים בחברת הביטוח ואין חברת הביטוח רשאית לשנות;

(4)  ייחודן של השקעות החברות לביטוח חיים נובע מהתחייבות הממשלה ללוות כספים שנצברו בעתודת ביטוח החיים ולהוציא תמורתם אגרות חוב בתנאים זהים לכל אורך תקופת תוקפה של הפוליסה. לעומת זאת, החלטה על הפסקה או הפחתה של התחייבות הממשלה להנפקת אגרות חוב מיוחדות הנושאות ריבית מובטחת בגין השקעות קרנות הפנסיה, הינה בעלת תוקף מיידי. ממועד ההחלטה ואילך לא יונפקו עוד אגרות חוב חדשות בשיעור הריבית שנהג עובר לקבלת ההחלטה.

4. הן קרנות הפנסיה והן קופות הגמל ו"ביטוחי המנהלים" מאפשרים חיסכון ארוך טווח, המיועד, לפחות בחלקו, לגיל פרישה.

האמור נפסק בבג"ץ שמואל קניאל⁶. נפסק עוד, כי בכל הקופות העמית רשאי לפדות את זכויותיו עם הגיעו לגיל פרישה, ובדרך זו מובטחת הכנסתו לאחר סיום השתכרותו מעבודה. כמו לקרנות הפנסיה, גם לקופות הגמל ולביטוח המנהלים זיקה ליחסי עובד-מעסיק, והם מאפשרים גם את צבירת זכויותיהם של עובדים על בסיס הפרשות חודשיות משכרם בצד הפרשות מקבילות של המעסיקים.

5. מקום בו התשלומים נעשים מכוח חוזה עבודה, להבדיל מהסכם קיבוצי, נחשבת קופה כ"קופת גמל" לעניין חוק הגנת השכר רק כאשר הקופה נתנה את הסכמתה לחוזה העבודה המחייב העברת תשלומים אליה.

האמור נפסק בעניין האמור נפסק בעניין שפרה צח⁷. כאשר התשלומים נעשים מכח חוזה עבודה נדרש שהקופה תדע על קיומו של הסכם עבודה בין העובד למעסיק, והיא תוכל לפעול כדי לגבות את התשלומים שיש לשלם לה.

6. יש לראות בקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל כ"קופת גמל" כמשמעה בחוק הגנת השכר, וזאת בחלופה של "קרן או קופה כיוצא באלה שהעובד חבר בה", לפיכך, תביעה שהגישה הינה בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.

האמור נפסק בעניין כפיר מעליות⁸.

7. יש לפרש את המונח "עובד" שבהגדרת קופת גמל שבחוק ככולל גם חברי אגד.

ראו בעניין עדה רוזנשטראוך⁹.

לג. מראה מקום

1. דב"ע נו/6-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' ערן‏ אנוך, פ"ד לב(1999) 629↩
2. דיון (ארצי) נג/234-3 ‏  ‎מרדכי ברקן‎ ‎נ' טלדיין אינטרקונטיננטל בע"מ, פ"ד כז(1) 189↩
3. דב"ע נו/62-5, 62-7 תע"ש – תעשיות לישראל בע"מ נ' קרן השתלמות למהנדסים בע"מ, פ"ד לא(1998) 449↩
4. מ' גולדברג, בטחון סוציאלי, דיני פנסיה, מאי 2005, עמ' 9.1.1; כן ראו: דבע (ארצי) נב-217-3‏ ‎הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח'‏‎ ‎נ' הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ, פ"ד כז(1) 003↩
5. בגץ 2010/90  התאחדות חברות לביטוח חיים בע"מ נ' ממשלת ישראל, פ"ד מה(1) 405; בג"ץ 3975-95 פרופ' שמואל קניאל נ' ממשלת ישראל , פ"ד נג(5) 459↩
6. בג"ץ 3975-95 פרופ' שמואל קניאל נ' ממשלת ישראל , פ"ד נג(5) 459↩
7. דיון (ארצי)   נא/3-2‎ ‎שפרה צח‎ ‎נ' דחף בע"מ ‏, פ"ד כב(1) 462↩
8. עע (ארצי) 68380-09-16‏ ‏ כפיר מעליות תעשיות (1996) בע"מ נ' הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל, 17.10.2017↩
9. עא 7654/06‏ ‏ עדה רוזנשטראוך נ' קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ, 19.7.2007; כן ראו: עע (ארצי) 12583-07-11‏ ‏ אגד – אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ (בניהול מיוחד)‏, 8.5.2013↩