פסיקת בג"צ

סמכות בית הדין לעבודה

בעניין אמנון גור¹ נקבע שהפרדה בין הנדבך "התעסוקתי" והנדבך "המסחרי" בבחינת הסכם העבודה של העובד בכל הנוגע לסמכותו העניינית של ביה"ד, היא הפרדה מלאכותית שאינה אפשרית ולבית הדין לעבודה הייתה הסמכות לדון באותו הסכם.

סמכות בית הדין לעבודה

בעניין מכבי שירותי בריאות נ' פלוני² נקבע שהמבחן לתיחום "חריג הנזיקין" לסמכותו של בית הדין לעבודה לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי מתמקד במהות התביעה, על-פי עילותיה, כאשר מבחן עזר חשוב לעניין זה הוא האפשרות לדון בה מלכתחילה, דהיינו בטרם ניתן הטיפול הרפואי.

פסיקות בית הדין הארצי לעבודה

פגיעה בפרטיות אל מול הסכמת העובד

בעניין רויטל אלקנר³ נקבע שלא כל הסכמה של העובד לוותר על זכותו לפרטיות אכן משקפת את רצונו החופשי והאמיתי. בהתאם, וכדי לאפשר את גיבושה של הסכמת העובד, על המעסיק מוטלת חובת שקיפות הכוללת פרסום מדיניות מפורטת וברורה בנוגע לשימוש במצלמות, כזו אשר תיקבע ככל הניתן תוך התייעצות עם העובדים במקום העבודה או נציגיהם.

שימוש במצלמות במקום העבודה

בעניין רויטל אלקנר³ נקבע, כי כאשר מדובר בהצבת מצלמות נסתרות באזורים בהם מוכרת זכותו של העובד לפרטיות, חל על המעסיק איסור כמעט מוחלט להתקין מצלמות למעט נסיבות חריגות, עד כדי קיצוניות וייחודיות אשר יש בהן להצדיק שימוש מעין זה. בהקשר זה הודגש, כי גם כאשר ניתנה הסכמתו העקרונית של העובד לשימוש במצלמות במקומות אלו, אין הדבר הופך את התיעוד למותר או לגיטימי. כדי לבדוק האם הצבת המצלמות הינה לגיטימית – יש לבחון  בשלב ראשון – לגיטימיות ותכלית ראויה של הצבת המצלמות; בשלב השני –  – מידת הפגיעה בפרטיות העובד; שלב שלישי – איזון של הפגיעה בפרטיות מול מידת ההסכמה של העובד.

מהות תשלום דמי כוננות

בעניין אייל ארבל⁴ נקבע ששעות כוננות אינן "שעות עבודה" עודפות או נוספות המזכות בגמול לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, אלא מדובר בהסדר אשר נועד ליתן לעובד תגמול עבור עצם זמינותו מעבר לשעות העבודה. הסדרי תשלום עבור כוננות אינם מעוגנים בחוק, אלא יכולים להיות מעוגנים בהסכמים או הסדרים קיבוציים, בהוראות נוהל הנהוגות אצל מעסיק מסויים או בנוהג הקיים במקום העבודה.

חלוקות כוננות במקום עבודה ציבורי

בעניין אייל ארבל⁵  נקבע, כי אף אם לא בוססה טענת אפליה בקשר לחלוקת כונניות, הרי שדי בכך שבוסס פגם שנפל בהליך קבלת ההחלטה ביחס לאופן חלוקת תוספת הכוננויות על מנת להצדיק את תוצאתו האופרטיבית של פסק הדין להורות לגורמים הרלבנטיים לשקול מחדש את עניינן של העובדת בקשר למספר הכונניות שקיבלו.

סמכות לפרוס תשלום לרשות בגין היתר להעסקת עובדים זרים

בעניין חברת אלון⁶ נקבע שהסמכות שהוקנתה לרשות בסעיף 1י'1(ד) לחוק עובדים זרים מתייחסת לפריסת תשלומים בשנה מסוימת בגין ההיתר לאותה שנה, משכך, בדין נשלל ההיתר לעסוק בהעסקת עובדים זרים משלא שולם ההיתר עקב סירוב הרשות  לפרוס תשלום תשלומי היתר מעבר לשנה בגינה ניתן ההיתר.

הטרדה מינית – מובלעת ראייתית

בעניין אלמוני⁷ הזכיר בית הדין הארצי פסיקת בית המשפט העליון במסגרתו הורחב  מושג ה"מובלעת הראייתית" הייחודי לעבירות מין, והמתאר, בין שאר הדברים, מצב בו רכיב מסוים מתוך מכלול הראיות נותר לוט בערפל או שאינו מוסבר באופן מלא; אך יחד עם זאת היעדרו של רכיב זה, כשלעצמו, אינו מפריך את התמונה הכוללת אותה מבקש להוכיח נפגע העבירה.  בהתאם לכך, שׂוּמָה על בית הדין לבחון את התנהגותם של נפגעות ונפגעי עבירות המין תוך מתן משקל ראוי ומתאים לאי דיוקים שאינם מהותיים בעדותם, לשיהוי בהגשת התביעה ואף בנושאים מסוימים שהיבטם בכבישת עדותם.

הגדלת סכום פיצוי כספי בגין הטרדה

בעניין אלמוני⁷ נקבע שמדובר במסכת עובדתית ארוכה, המורכבת ממספר אירועי הטרדה נפרדים שהתרחשו במסגרת עבודת פלונית ואשר במהלכה הוכיחה פלונית כי הוטרדה תשע פעמים. במכלול נסיבות המקרה, ובמשקל הראוי שיש ליתן לנסיבות אלו, כמו גם לעובדה כי חלק מן המעשים נמצאים על הרף העליון, יש לפסוק פיצוי אחד המשקף את המסכת העובדתית במלואה, תוך שזו מביאה בחשבון את כלל אירועי ההטרדה אותם הוכיחה פלונית לאורך שנת עבודתה ולפיכך יש להעמיד את סכום הפיצוי בגין רכיב זה, ללא הוכחת נזק, על סך כולל של 300,000 ₪ ולא על סך 150,000 ₪ כפי שפסק בית הדין האזורי.

תשלום ש"נ

בעניין א.ש. סיעוד ורווחה⁸  נקבע שהעובדת לא טענה כלל לזכאות לגמול עבור שעות נוספות מכוח החזקה לתשלום עד 60 שעות נוספות, גם לא בהשלמת הסיכומים, וממילא למעסיקה לא ניתנה כל הזדמנות להתמודד עם עניין מהותי זה. מצב דברים זה יורד לשורש ההגינות הדיונית לה זכאים כל הצדדים להליך, לרבות נתבעים, ולכן בוטל תשלום ש"נ שפסק בית הדין האזורי.

בוררות בענף הכדורגל

בעניין מועדון הכדורגל רעננה⁹ נקבע שעל פי ההלכה הנוהגת כיום, זכויות קוגנטיות שבמשפט העבודה המגן אינן בנות בוררות. עד היום, ברובם הגורף של המקרים, תביעות אשר הוגשו על ידי שחקני כדורגל לזכויות הנגזרות מחקיקת המגן התבררו בפני בתי הדין לעבודה ולא בפני המוסד לבוררות, שכן משעה שזכויות אלה קוגנטיות, סעיף 3 לחוק הבוררות אינו מאפשר להעבירן לבוררות.

נקבע שהסכמות הצדדים הדרושים, שנועדו לשנות את המצב המשפטי הקיים באשר לקיום בוררות בענף הכדורגל, אינן יכולות לחול למפרע על הליכים תלויים ועומדים והן תיבחנה בעיתן רק במסגרת הליכים עתידיים אשר יגיעו, אם יגיעו, לפתחם של בתי הדין.

מחיקת תביעה

בעניין עאטף מוחמד¹⁰ נקבע שהגישה למחדלים של בעל דין, בעקבות תקנות סדר הדין החדשות, היא פחות ליברלית. בהינתן שמחיקת תובענה אינה יוצרת מעשה בית-דין, אזי השימוש בכלי של מחיקת תובענה אינו נחשב לדרמטי במידה כזו שיש להפעילו רק במקרים קיצוניים.

יחסי עובד מעסיק

בעניין עלי קאיד¹¹ נקבע שלא עלה בידיו של מר עטאונה להוכיח כי הֵעָזְרוּת בבני המשפחה הייתה העזרות שולית ודברים אלו מתיישבים עם הגדרתו של מר עטאונה כקבלן עצמאי.

ערעור על ועדת אכיפה

בעניין שירן תקשורת¹² נקבע כי ועדת הערר על החלטת הממונה לפי סעיף 18 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה היא גוף שיפוטי מנהלי, אשר חלות עליו הוראות חוק בתי דין מנהליים ובמסגרת ערעור על החלטת הוועדה, בית הדין האזורי לא נדרש לדון בטענה שלא נבחנה על ידי ועדת הערר, ככל שהטענה לא הועלתה בפניה.

הוספת ראיות לאחר דיון הוכחות

בעניין אחמד הייב¹³ בית הדין הארצי לעבודה דחה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת בית הדין האזורי בגדרה נדחתה בקשת המבקש להוספת ראיה – חוות דעת מומחה מטעמו. נקבע שהגשת בקשה בשלב זה מנוגדת לסדר הבאת הראיות המקובל ומאחר והיא תצריך שמיעת עדויות וחקירות מחדש, לא נמצא כי המקרה עולה בגדר המקרים החריגים המצריכים התערבות בהחלטתו המנומקת והמפורטת.

התניית קיום ניהול הליך בפסיקת הוצאות

בעניין אל רוב מלונות יוקרה¹⁴ נקבע שמבחינת מדיניות שיפוטית, הכלל הוא, כי אין להתנות את המשך הדיון בתשלום הוצאות. החריג לכלל הוא במקרים בהם מחדל בעל הדין מעורר ספק באשר לכוונתו להמשיך ולהתדיין או כאשר קיים חשש שיחזור על מחדלו.

הוצאה לחל"ת בתקופת הקורונה

בעניין אייל ברקן¹⁵ נקבע שמעסיק שהוציא עובדת לחופשה ללא תשלום בשל מגפת הקורונה למשך שלושים ימים ובסיום התקופה לא הודיע לעובדת על השבתה לעבודה או הארכת תקופת החל"ת לא נחשב כמי שפיטר אותה. נקבע כי לא ניתן ללמוד מהתנהגות המערערים כי ביקשו להביא לסיום עבודתה של המשיבה אצלם. ההיפך הוא הנכון. המשיבה הייתה עובדת מוערכת וחשובה למערערים. בנסיבות אלו שררה אי בהירות בנוגע להשבת עובדים לעבודה ומנגד היה ברור כי החל"ת אליו הוצאו עובדים אינו מסתיים רק בגלל שחלף המועד של שלושים ימים.

ימי פגרה וחוק עבודת נשים

בעניין נטלי לסרי¹⁶ נקבע שימי הפגרה נכללים במניין הימים להגשת ערעור מכוח סעיף 13ד לחוק עבודת נשים.

מניעות הלכתית להחלפת ארגון מייצג

בעניין כוח לעובדים¹⁷ נקבע שהכרזת היציגות מטעם כוח לעובדים נעשתה בתקופת מניעות הלכתית בת חצי שנה ומשלא עלה בידי כוח לעובדים לסתור את חזקת היציגות של ההסתדרות הכללית הקיימת אין היא יכולה להיחשב כארגון היציג. נקבע שאין באי גביית דמי חבר כדי לשלול מהארגון את עצם מעמדו כארגון עובדים יציג וכי בכל הנוגע לתחרות הבין ארגונית אין מקום להכנס למבחן הכמותי בכל התקופה שתחילתה באתגור היציגות מצד הרו"י. כן נקבע שאין מדובר ברצף מלאכותי של מניעויות, אשר נועד לחסום תחרות בין אירגונית, אלא תוצאה מתבקשת של השתלשלות העניינים.

הסתלקות משולמת

בעניין רונית  אביב¹⁸ נקבע  שהשיקול המרכזי העומד בבסיס הסתלקות מתוגמלת הוא התועלת שההליך הייצוגי השיא לחברי הקבוצה. בית הדין האזורי סבר כי הכספים שייפסקו יבואו בסופו של יום מקופת החברה שמורכבת מכספי העמיתים ולכן הדבר יבוא על חשבונם. נקבע שמבלי לחוות דעה על סדרי הנשייה,  בשים לב לתרומה של ההליך אשר הביאה ולו במידה מסוימת להצלת כספים בהיקף נרחב ובצורך לתמרץ הגשת הליכים מעין אלו, יש לפסוק סכומים גבוהים יותר מאלו שנפסקו שישקפו את הערכים העומדים בבסיס הליך שכזה. על כן הוחלט כי על החברה לשלם למערערת גמול בסך 30,000 ש"ח, ולבאי כוחה שכר טרחה בסך 140,000 ש"ח בצירוף מע"מ, וזאת במקום הסכומים שפסק בית הדין האזורי.

הודאה והדחה

בעניין פרטיק קנאל¹⁹ נקבע כי בנסיבות שבהן מודה המעסיק כי העובד היה זכאי לסכום השכר שנתבע, וטענתו היחידה היא כי שילם לעובד את מלוא השכר, אכן מדובר ב'הודאה והדחה' ועל המעסיק להוכיח כי שילם בפועל את השכר שהגיע לעובד, שאינו שנוי במחלוקת.

יחסי עבודה

בעניין מנשה בן ציון²⁰ נפסק, כי אין יחסי עובד ומעסיק בין המערער (איש מחשוב שהועסק משך 22 שנים) לבין המשיבה, הן לפי הפן החיובי והן לפי הפן השלילי של מבחן ההשתלבות. במסגרת פסק הדין בית הדין סוקר שוב את המבחנים ומבחני העזר לקיומם של יחסי העבודה. כן, למעלה מן הצריך, בית הדין הארצי בחן  את השכר החלופי שהיה מקבל הקבלן העצמאי לו היה נחשב לעובד ומקבל את קביעת בית הדין האזורי שמעמדו של המערער שווה ערך למהנדס שהועסק אצל המעסיקה.

שכר ראוי בזמן נקיטת עיצומים

בעניין ארגון המורים²¹  נקבע שדרך אפשרית להוכחת השכר הראוי בזמן נקיטת עיצומים היא השוואה בין כלל המטלות שנדרש עובד ההוראה לבצע בחודש נתון ובגינן משולם לו שכר, לבין המטלות החלקיות שבוצעו על ידו במסגרת העיצומים, על מנת שניתן יהא להשתכנע שההפחתות שנקבעו על ידי הממונה במסגרת ההנחיות אכן מובילות לשכר ראוי.

גילוי מסמכים

בעניין הקרן לעידוד ופיתוח ענף הנדל"ן²²  נקבע כי יש להתערב בהחלטה בעניין גילוי מסמכים משנמצא כי בנסיבות העניין לא עלה בידי המשיבה להצביע כי עיקר המסמכים שהמבקשת חויבה בהצגתם רלוונטיים לחזית המחלוקת התחומה בכתבי הטענות, כך שהצו שניתן יכביד על המבקשת שלא לצורך ובעיקר ירחיב באופן ניכר את חזית הדיון התחומה בכתבי הטענות ועלול לגרום להתארכות ניכרת (ומיותרת) של הדיון ולהתנהלותו בצורה שגויה.

יחסי עבודה

בעניין איתיאל הלל²³ נפסק, כי אין כל סיבה לסילוק התביעה על הסף על סמך קביעה כביכול של בית משפט השלום כי לא התקיימו יחסי עובד מעסיק בין המשיבה למערער, שעה שהערכאה המוסמכת לקבוע זאת היא בית הדין לעבודה.

סמכות בית הדין לתת הוראות לבית דין למשמעת

בעניין דניאל צבר²⁴ נקבע כי ככל שהטענה בכתב התביעה מופנית כנגד הליך משמעתי תלוי ועומד, והסעד המבוקש בגדרה הוא ליתן הוראות אופרטיביות לבית הדין למשמעת, הרי שאין בידי בית הדין להושיט סעד זה שעה שהביקורת השיפוטית על בית הדין למשמעת מסורה בהתאם להוראות חוק המשמעת לבית המשפט המחוזי, ולא לא די בעצם קיומם של יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים ובכך שהקובלנה שהובילה לתובענה המשמעתית נפתחה במסגרת יחסי עבודה.

רשות ערעור בערכאה שלישית

בעניין ליזה נעים²⁵ נקבע כי רשות ערעור בערכאה שלישית תינתן במקרים חריגים בלבד, המעוררים שאלה כללית, משפטית או ציבורית חשובה, החורגת מעניינם של הצדדים הישירים ומצדיקה בירור שיפוטי נוסף.

פסלות שופט

בעניין גרנד פרי²⁶ נפסק, כי המערערת לא הרימה את נטל הראיה להוכיח כי דעתה של השופטת נעולה ברמה של חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט כפי הנדרש בחוק בתי המשפט.

הרחבת חזית דיון בתצהיר

בעניין מתן בק²⁷ נקבע שעל מנת למנוע פגיעה בזכויותיהם הדיוניות של הנתבעים, אשר בססו את הגנתם על חזית הטיעון בכתב התביעה – היה מקום לבחון את הטענות החדשות בתצהיר עדות ראשית ביחס לכתב התביעה.

פירוט מקור הזכות לפנסיה

בעניין חברת מנטין²⁸ נקבע שעל התובע זכות פנסיונית להצביע מה מקור הזכות בעניינו ומה היחס בין ההוראות המזכות בהסדר פנסיוני והיקפו במקור הזכות לבין "רשת הביטחון" של צו ההרחבה הפנסיוני. כפועל יוצא מכך, הגם שרכיבי השכר שיש לבטחם לפי צו ההרחבה הפנסיוני הם רכיבי שכר הנכללים בשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים, לא קיימת בהכרח זהות בין רכיבי שכר לצורך חוק פיצויי פיטורים לבין רכיבי השכר שקיימת חובה לבטחם בהסדר ביטוח פנסיוני אלא יש לבחון את ההוראות החלות בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה הרלוונטיים החלים על העובד.

הפרשי הצמדה וריבית על תשלומים שנקצבו

בעניין חיים כהן²⁹ נקבע שברירת המחדל היא כי בית הדין יפסוק ריבית על התשלומים שהוא קוצב וכי מקום בו לא עשה כן מפורשות, יראו בכך חסר שבהיסח הדעת ותו לא. עם זאת, נוכח העובדה שהתמשכות ההליך נעוצה בנסיבות שאינן תלויות בצדדים להליך אלא בגורמים אחרים, נקבע  שיש לחייב את המשיבה להשיב את ההוצאות בערכן הריאלי, דהיינו בצירוף הפרשי הצמדה למדד, אולם אין מקום לחייבה בתשלום ריבית בעד תקופה זו.

ערעור שכנגד

בעניין שני אל שיווק³⁰ נקבע שהערעור העיקרי מתייחס לסיווג התוספת בתקופת העבודה השנייה, בעוד הערעור שכנגד מתייחס להכללת התוספת בשכר הקובע בתקופת העבודה הראשונה. עם זאת, שני הערעורים עוסקים בשאלת הכללתו של רכיב ה'תוספת' בשכרו הקובע של העובד במשך שנות העסקתו הרצופה בחברה. זאת, באופן המקיים את הדרישה שנקבעה בפסיקה לעניין זיקה בין ערעור עיקרי לערעור שכנגד.

ערעור עצמאי

בעניין שני אל שיווק³⁰ נקבע כי יש לדחות את בקשת העובד לראות בערעור שכנגד, ערעור עצמאי. תקנה 149(4) לתקנות סדר הדין האזרחי לא הוחלה בהליכים לפני בית הדין לעבודה, אשר סדרי הדין הנוהגים בו קבועים בתקנות בית הדין לעבודה.

גילוי מסמכים

בעניין אוריה חן³¹ נקבע שמבקש הגילוי אינו נדרש להצביע על זיקה ממשית, ודי להראות כי למסמכים עשויה להיות רלוונטיות ישירה או עקיפה להליך.

התערבות בממצאים עובדתיים של בית הדין האזורי

בעניין איילה סמואל³² נקבע כי בהינתן כי הנטל להוכיח את מועד סיום העבודה מוטל על המועסקת ובהינתן כי בשקלול כלל הראיות – ובכללם מכתב ההתפטרות ובעיות המהימנות של המועסקת שלא הובאו בחשבון בפסק דינו של בית הדין האזורי, לא עלה בידי המועסקת להוכיח כי גרסתה עדיפה על גרסת המעסיקה, לפיכך, יש להורות, כי תקופת העבודה של המועסקת אצל המערערת הסתיימה כטענת המעסיקה.

בקשה לפיצול סעדים

בעניין נמרוד הראל³³ נקבע כי, ככלל משתבע עובד פיצוי (כגון, ולרוב, תשלום חלף ההפקדות החסרות) – חל כלל מיצוי העילה והוא מנוע מלתבוע את המעסיק פעם נוספת בגין עילה זו (כגון, הפסד גמלאות עתידי), אלא אם קיבל היתר להגשת התביעה הנוספת בגין אותה עילה. בנסיבות הענין, יש לקבל את קביעתו העובדתית של בית הדין קמא לפיה במועד הגשת התביעה הראשונה היה העובד ער, או למצער היה בידו קצה חוט שאפשר תביעת הפסד הגמלאות העתידי ולא היתה מניעה לרכז את כל הסעדים בתובענה הראשונה, למצער לבקש לגרוע את עילת הנזק הפנסיוני מהתובענה הראשונה. משכך, בנסיבות ייחודיות אלה, לא נפל פגם בהחלטת בית הדין האזורי הדוחה את הבקשה למתן היתר פיצול סעדים שהוגשה במסגרת התובענה הנוספת.

בטיחות בעבודה

בעניין אסום³⁴ בית הדין הארצי לעבודה קבע כי כתב האישום עוסק הן בעבירה הנוגעת לבטיחות העבודה בגובה והן בעבירה הנוגעת לגידור מקומות מהם עלול אדם ליפול לעומק העולה על שני מטרים – עבירות אשר עלולות לגרום לקיפוח חיי אדם, ולפיכך, אין יסוד לטענות המערערים לפיהן מדובר ב"דרמטיזציה מיותרת".

בנסיבות בהן מדובר בעבירות שעלולות להוביל לפגיעה בחיי אדם, כאשר עולה מתסקיר שירות המבחן חוסר הפנמה של חומרת העבירות על אפשרות התוצאה הקטלנית הטמונה בהן, גישה אשר נמשכה גם בהליך זה, לא קמה הצדקה לחרוג מן הכלל ולבטל את הרשעתם המערערים.  דרך המלך היא כי "משנקבעה אחריותו של אדם בפלילים, יש להרשיעו".

אחריות מנהלים לבטיחות במקום העבודה

בעניין אסום³⁴ נקבע שלא הוכח כי במועד הביקורת ננקטו על ידי מנהל החברה אמצעים סבירים לשמירה על בטיחות עובדיו המועסקים בגובה ולכן יש להרשיע גם אותו בביצוען. יש לדחות את הערעור על גזר הדין.

צירוף נתבעים

בעניין מולה סאומיהון נ' אוסי – ילדודס שלנו³⁵ נקבע שההחלטה על צירופם של בעלי דין היא החלטה דיונית מובהקת, הנתונה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהחלטות מסוג זה, לא תמהר ערכאת הערעור להתערב אלא במקרים חריגים. עם זאת, באותו מקרה ביטל בית הדין הארצי החלטת הערכאה הדיונית לצרף נתבעים בניגוד לרצונה שלח הנתבעת, בין היתר, משצירוף הנתבעים תחייב הצגת תשתית עובדתית שונה ונפרדת.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

בעניין אלמונית נ' מכון התקנים הישראלי³⁶  נקבע שמתמודדי נפש נכנסים לגדר ההגנה של החוק בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 וכי אין הכרח כי הקשיים הרפואיים או הנפשיים יבואו לידי ביטוי בעבודה, גם אם ההגנה המבוקשת קשורה בתחום התעסוקה.

כן נקבע  כי, לפי הוראת סעיף 8(ד) לחוק, הגנת החוק הוראות הסעיף יחולו גם "על מי שנחשב לאדם עם מוגבלות". הכוונה לאנשים שתו המוגבלות דבק בהם בשל דעות קדומות וסטריאוטיפים.

עוד נקבע כי בהתחשב בדעות הקדומות כלפי מתמודדי נפש ובסטריאוטיפים המיוחסים להם, ככלל ועל ידי מעסיקים בפרט, ודאי כאשר מתווסף לכך הדגש שהושם על ידי המעסיק לנושא זה בעת ראיונות הקבלה של העובדת  – יש לראות בעובדת כמי שנחשבה על ידי המעסיק לאדם עם מוגבלות, ובהתאם זכאית להגנתו של סעיף 8 לחוק. לפיכך, אסור היה למשיב לשקול את נכותה או מוגבלותה בעת ההחלטה אם לקבלה למשרה. נקבע  כי על המשיב לשלם למערערת פיצוי בסך של 70,000 ₪ בגין הפלייתה.

שעות נוספות

בעניין  ס. אלון חברה להשקעות ובנין בע"מ נ' ישראל יצחק³⁷  נקבע כי שעה שעלה בידי המעסיק להוכיח כי שורה אחת בתלוש השכר הורכבה משני סכומים, ובעניין זה הנטל עליו, אין עסקינן בשכר כולל כמשמעו בסעיף 5 לחוק הגנת השכר. לא אופן הרישום הוא שקובע את מהות התשלום. אופן הרישום מקים חזקה וקובע את נטל ההוכחה. אך שעה שזה הורם, השכר לא יראה ככולל אלא כשכר המורכב ממרכיביו.

בזיון בית משפט

בעניין מוחמד טמיזה³⁸ נקבע שהליכי בזיון בית משפט אינם מתאימים להכרעה במחלוקת עובדתית שנוגעת לסוגיות שנולדו לאחר מתן פסק הדין ומצריכה שמיעת ראיות ועדויות.

בזיון בית משפט

בעניין מוחמד טמיזה³⁸ נקבע שלאור אופיה הפלילי של פקודת בזיון בית משפט, הרי שההוראה האופרטיבית בפסק דין שאכיפתו מתבקשת לפי פקודת בית משפט צריכה להיות מוגדרת, מפורשת וחד-משמעית. עוד נפסק שאין לכוף צו בית הליכי בזיון בית משפט אינם מתאימים להכרעה במחלוקת עובדתית שנוגעת לסוגיות שנולדו לאחר מתן פסק הדין ומצריכה שמיעת ראיות ועדויות.

זכות עיון בדוחות  כספיים

בעניין  ווי-אייטי בע"מ נ' צחי יצחק ולנסי³⁹ נקבע שעובד שחלק מהתמורה החוזית המגיעה לו אמור היה להיות מבוסס על רווחי המעסיק, זכאי לעיין בדוחות הכספיים המבוקרים של המעסיק מהם אמורה הייתה להיגזר התמורה החוזית המוסכמת.

פטור מאגרה

בעניין אורלי מזרחי⁴⁰ נקבע כי החלטה בעניין פטור מתשלום אגרה הינה החלטה דיונית, הנתונה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית וככלל, תימנע ערכאת הערעור מלהתערב בהחלטה מסוג זה. עוד נקבע בפסיקה כי כלל הוא שרשות ערעור במקרים מסוג זה תינתן רק במקרים חריגים.
באשר לבקשה המבוססת על תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), נקבע שאין ליתן רשות ערעור לרכיב זה, שכן, הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, אלא היא בעיקרה יישומית.

הארכת מועד להגשת ערעור

בעניין סאם עותמאן נ' לוטוס שירותי בריאות בע"מ⁴¹ נקבע שקלות וכשלים במערכת היחסים שבין עורך דין ללקוח, אינם מעניינו של בית המשפט ואינם עולים כדי 'טעם מיוחד' להארכת מועד להגשת ערעור.

עיכוב ביצוע

בעניין  אוניברסיטת אריאל נ' אלכס שכטר⁴² בית הארצי עיכב פסק דין שניתן נגד אוניברסיטת אריאל תוך שהוא חוזר על הכללים לעיכוב ביצוע.

מכרזים

בעניין סאמי אבו שרקיה נ' מועצה מקומית ערערה⁴³ נקבע שבית המשפט ובית הדין לעבודה בכללו, לא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעת הרשות המוסמכת כל עוד לא נפל בהפעלת שיקול הדעת פגם היורד לשורשו של דבר וכל עוד באה ההחלטה בגדרי מתחם הסבירות.

הסכם בעניין התיישנות

בעניין ציר הסעות ותיור בע"מ נ' טובה דהרי ו-6 אח⁴⁴ נקבע שהסכם לקיצור תקופת התיישנות במסגרת יחסי עבודה שנועד לשרת רק או בעיקר את אינטרס המעסיק נוגד את תקנת הציבור וככזה בטל בהתאם להוראת סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי).

אופן הגשת תביעה על ידי עובד בגין צירפו לקרן פנסיה

בעניין מאיר בן שטון נ' רפאל תורג'מן⁴⁵  נקבע שעל עובד התובע ממעסיק פיצוי בגין הפסד פנסיית נכות בשל אי צירופו לקרן פנסיה – לציין בתביעתו מה הוא המקור הנורמטיבי לזכאותו (צו ההרחבה לפנסיית חובה או הסכם קיבוצי כללי או מיוחד; צו הרחבה ענפי; הסכם אישי) ולצרף לתביעתו את התקנון הרלוונטי שהיה חל עליו אלמלא מחדלו של המעסיק, חוות דעת המצביעה על היותו "נכה" כמשמעות המונח בתקנון (המומחה אינו חייב להידרש להגדרות התקנוניות ודי שההתאמה להוראות התקנון עולה מחוות הדעת) או בקשה מנומקת לפטור אותו מהגשת חוות דעת וכן כתב ויתור על סודיות רפואית. כן נקבע שאכן, חישוב ההפסד העתידי הוא ספקולטיבי במידה רבה, אך ההתמודדות עמו היא חלק בלתי נפרד מתביעות בגין נזקי גוף לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] וחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ואין מנוס מכך גם בתביעות נגד מעסיק בגין הפסד קצבאות נכות בשל אי עריכת הסדר ביטוחי.

מיקור חוץ פיקטיבי

בעניין שוגי אלנבארי נ' קרן קיימת לישראל⁴⁶ נקבע שפיטורי עובד על מנת להעסיק אותו אישית מחדש תוך שבועות ספורים, באמצעות קבלן שירותים כביכול, כאשר העסקתו מחדש באותו תפקיד נעשית בשל כישוריו ונתוניו האישיים ולא בשל היותו שומר מן השורה אצל קבלן השמירה, אינו מיקור חוץ אותנטי ולגיטימי אלא יצירת "חיץ" מלאכותי של מעסיק פורמאלי.

ביטול פיטורים

בעניין שוגי אלנבארי נ' קרן קיימת לישראל⁴⁷ נקבע שהפגם בפיטורי התובע יורד לשורשם של דברים, שכן הוא פוטר אך ורק בשל ההתייחסות המוטעית אליו כאל עובד ארעי, בעוד שעובדים קבועים אחרים לא פוטרו במסגרת אותו הסכם. בנסיבותיו של עניין זה, יש להצהיר על ביטול פיטוריו של המערער כפי שנעשו ולהורות על החזרתו לעבודה כעובד המשיבה.

מכרזים

בעניין חסן חסן נ' עיריית באקה אל גרבייה⁴⁸ נקבע שהערכאה השיפוטית אינה מהווה "ועדת מכרזים עליונה" ואינה אמורה לשים עצמה בנעלי הרשות המנהלית ולבחון את הראיות המנהליות שעמדו בפניה או "לבצע בדיקה עצמאית רטרואקטיבית".

תנאי ההעסקה של אושרו לפי חוק החברות

בעניין ג. ויליפוד ⁴⁹ כיוון שתנאי ההתקשרות עם מנכ"ל לא אושרו בהתאם לדרישות חוק החברות, תנאים אלה חסרי תוקף משפטי במערכת היחסים שבין העובד לחברה. בהתאם ועל פי עקרונות הפסיקה, על העובד להשיב את השכר שלא אושר וכנגד כך על החברה לשלם לו שכר ראוי בגין עבודתו. הנטל להוכיח את השכר הראוי מוטל על העובד וכי במקרה של ספק יש לקבעו לפי הרף הנמוך של טווח השכר הראוי. 

הסכמה לפיטורים

בעניין ג. ויליפוד ⁴⁹ נקבע שגם אם העובד צפה את פיטוריו או הבין כי הם הכרח המציאות, וגם אם אישר שאין בכוונתו להיאחז בתפקידו בכוח, לא נובע מכך שנתן הסכמה לסיום עבודתו.

פיטורין שלא כדין

בעניין ג. ויליפוד ⁴⁹ לא די להטיח חשדות בעלמא, וגם לא די להצביע על כך שהעסקה הלא כשרה בוצעה בתקופה בה העובד כיהן כמנכ"ל מבלי לבחון את מעורבותו או אחריותו האישית. עם זאת, ניתן היה לפטר את מנהל החברה בשל השקפה שונה של בעלי השליטה החדשים על דרך הניהול הנכונה שלא אפשרו את המשך העבודה המשותפת.

אופן הוכחת הייצוג על ידי עורך דין בהליך שנפתח בבית הדין האזורי לעבודה

בעניין וואטנה וואנגוואן נ' יוסי קושמרו⁵⁰ נקבע שעל ב"כ מוטלת החובה לצרף ייפוי כוח לכתב הטענות הראשון המוגש לבית הדין וכי על ייפוי כוח שנחתם לאחר יציאת העובד מגבולות ישראל חלה הוראת סעיף 30 לפקודת הראיות  – הוכחת תעודת חוץ.

סעד זמני למניעת שימוע

בעניין עזרא יצחק נ' מדינת ישראל⁵¹ נקבע שסעד זמני של מניעת שימוע לפני פיטורים של עובד יינתן במשורה ובמקרים חריגים.

לשון הרע

בעניין פלוני נגד אלמונית⁵² נקבע שאמרה של המעסיק אינה עולה כדי לשון הרע משנאמרה בסיכום פגישה שנערך על ידי ממונה במקום עבודה, כחלק מחיי העבודה.  באשר לאימרות  אחרות – מדובר באירועים אשר פרסומם נעשה בתום לב, תוך הבעת דעה על תפקודו של העובד, ולפיכך חלה על הנתבעת גם ההגנה לפי סעיף 15(7) לחוק.

חוק עבודת נשים בעת העסקת קבלן כוח אדם

בעניין גראונדוורק ביואג בע"מ⁵³ נקבע שחוק עבודת נשים אינו מסתפק בהטלת האחריות על המעסיק, ומבהיר כי אחריות מקבילה, לקבלת היתר לפיטורי עובדת קבלן כוח אדם שהיא בהיריון ועבדה את פרק הזמן של ששת החודשים לפחות כקבוע בהוראות החוק, חלה גם על ה"מעסיק בפועל". נקבע משהמערערת לא התפטרה, ומשהסכם העבודה לא "פקע" עם תום התקופה הקצובה, לא נותר אלא לקבוע, כי המערערת פוטרה על ידי המשיבה 2, מעצם כך שהציבה במקומה עובדת אחרת במשרדי המשיבה 1 בעוד שאת המערערת עצמה לא שיבצה בכל אתר אחר. משהופר חוק עבודת נשים הן על ידי המשיבה 1 והן על ידי המשיבה 2, מחויבות הן יחד ולחוד בפיצויה של המערערת.

סמכות עניינית

בעניין ב. קונקט מחשבים בע"מ נ' אפי רביבו54 נקבע כי אין לאפשר מצב שבו טענות נגד סמכותה העניינית של ערכאה מועלות בשלבים מאוחרים של ההליך שדן בענייני הבוררות ועוד על ידי מי שיזם את פתיחתו בפני אותה ערכאה. שינוי עמדה זו לאחר שההליך החל וניתנו בו החלטות מהותיות מעורר קושי ואינו מתיישב עם אמת מידה אובייקטיבית של תום לב דיוני. ככלל וכל עוד לא חל שינוי בנסיבות – שעה שהרכבת עלתה על המסלול, אין לאפשר את שינוי המסלול.

סטייה מכללי סמכות מקומית

בעניין שלמה וקנין⁵⁵ נקבע כי בכל הנוגע לסמכותו המקומית של בית הדין האזורי לעבודה, אין הצדדים רשאים לסטות מן התנאים הקבועים בתקנות. שיקולי הנוחות מצד התובע, הגם שנסמכים הם על טעמים רפואיים, אינם יכולים להוות כשלעצמם שיקול בלעדי בהחלטה לסטות מן הקבוע בתקנות, וזאת חרף ההבנה והאמפתיה שמגלה בית הדין למצבו.

הכללת עמלות בשכר הקובע לתשלום ש"נ

בעניין חיים כהן⁵⁶ נקבע שקיימת אפשרות סבירה שייקבע כי עמלות מכירה מהווה "תוספת" הנכללת בשכר הרגיל לעניין סעיף 18 לחוק שעות ומנוחה, תשי"א-1951.

הודעת יציגות

בעניין הסתדרות העובדים הלאומית⁵⁷ נקבע שגם אם ארגון העובדים יכול לשלוח הודעת יציגות נוספת לאחר חלוף זמן במקום עבודה לא מאורגן ובמיוחד עת אינו ארגון העובדים היחיד המנסה לרכוש מעמד של ארגון יציג במקום העבודה, והוא מבקש להסתמך על הכרזת היציגות המאוחרת יותר, עליו לעשות כן באופן ברור, חד משמעי ושקוף, ולהבהיר כי הוא חוזר בו מהכרזת היציגות הראשונה ומסתמך על הכרזת היציגות השנייה.

הארכת מועד להגשת ערעור

בעניין קנו זריהון⁵⁸ נקבע שבקשה להארכת מועד בטרם חלף המועד האחרון להגשת ערעור הוכרה בפסיקה כ"טעם מיוחד", בין היתר מהנימוק שהיא מונעת מהצד שכנגד לפתח צפייה לסיום ההליכים, ומצביעה על שקידתו של המבקש לטפל בעניינו.

פיטורים או התפטרות

בעניין מנחם בין מאור⁵⁹ נקבע שהוצאת עובד לחופשה ללא תשלום לתקופה שאינה מוגבלת מהווה פיטורים והיא מזכה אותו בפיצויי פיטורים.

הפחתת תשלום דמי הודעה מוקדמת בגין דמי אבטלה

בעניין מנחם בין מאור⁵⁹ נקבע שבתקופת השעיית חוזה העבודה, כשחלקן בעלות אופי ציבורי-משקי, במצבים בהם העובד לא דיווח למוסד לביטוח לאומי על פיטוריו ניתן להביא בחשבון את הנתון בדבר תשלום דמי האבטלה בתקופת ההודעה המוקדמת, בעת קביעת חיובו של המעסיק. בתוך כך, ניתן לשקול הפחתת חיוב המעסיק בתשלום דמי הודעה מוקדמת כך שזה יעמוד על השלמת ההפרש שבין שיעור דמי האבטלה ובין שיעור המשכורת הקובעת. זאת, אלא אם יוכיח העובד, באמצעות אסמכתא מתאימה, שפנה למוסד לביטוח לאומי ועדכן אותם בדבר פיטוריו, ועל כן יידרש להשיב את דמי האבטלה. בכך, ניתן יהיה ליתן תוקף לאיסור כפל התשלומים הקבוע בסעיף 320(ז) לחוק הביטוח הלאומי בהינתן הייחודיות של משבר הקורונה.

סעד ההשבה לעבודה של עובד החושף שחיתויות

בעניין אלי ירושלמי⁶⁰ נקבע שלא נדרש להראות כי קיים תקן פנוי על מנת להפעיל את סעד ההשבה לעבודה של מי שהוכר כזכאי להגנה על פי חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין).

פסילה מלדון

בעניין א.ג.ת.ד שיווק⁶¹ נפסק, כי המערערים לא הניחו תשתית ראייתית לקיומו של משוא פנים בניהול ההליך וכי אין בכעסו של השופט על התנהלות בא כוח המערערים כדי להשפיע על ניהולו של ההליך ועל פסיקתו.

חוק שירות המדינה גמלאות

בעניין רות זיתוני נ' מדינת ישראל⁶² נקבע כי לעובדה שהמערערת והמנוח לא מיסדו את הקשר ביניהם, בנסיבות העניין אין לתת לה נפקות רבה, ועל כן יש לשלם למערערת קצבת שארים בהתאם לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], כידועה בציבור של המנוח.

תביעה ייצוגית

בעניין כפיר ספיר⁶³  נקבע כי לא קיימת אפשרות סבירה שיוכרע במסגרת הליך של תובענה ייצוגית, כי עמיתי התכניות לשירותי בריאות נוספים בקופות החולים כללית ומכבי, אשר קיבלו לפרק זמן מסוים שירות חלקי בלבד עקב מגבלות שהוטלו לצורך מניעת התפשטות נגיף הקורונה – זכאים להשבת דמי החבר, כולם או חלקם, ששילמו באותה עת.

הודיה בהסדר טיעון לאחר מתן הכרעת דין

בעניין משה אביר נ' מדינת ישראל⁶⁴ נקבע כי יש לדחות את בקשת המערערים לדון בערעור שלהם על הכרעת הדין בהתעלם מהודייתם בהסדר הטיעון, הגם שהסדר הטיעון נעשה לאחר הכרעת הדין.

תביעה ייצוגית – ייצוג על ידי ארגון

בעניין צדק פיננסי נ' מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (בניהול מיוחד)⁶⁵ נקבע כי הגם שעקרונית העמותה כשירה לשמש כ"ארגון", ואף אילו היה מקום לקבוע כי קמה אינדיקציה לקיומו של קושי אינהרנטי לאתר תובע בעל עילת תביעה אישית, הרי שבנסיבות העניין הקונקרטיות, אין לפטור אותה מהחובה לפעול בשקידה ראויה לאיתור תובע כזה. משכך, ומשהעמותה לא פעלה לאיתור תובע כאמור, אין הצדקה להתערב בקביעת בית הדין האזורי, שלפיה העמותה אינה עומדת בתנאי סעיף 4(א)(3) לחוק.

תביעה ייצוגית – העדר עילה

בעניין צדק פיננסי נ' מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (בניהול מיוחד)⁶⁶ נדחתה תביעה ייצוגית לאיתור מוטבים של נפטרים.

מועד להגשת ערעור בהליך ייצוגי

בעניין יניב רובין⁶⁷ נקבע כי קיימת 'עמימות' בשאלת סדרי הדין החלים על מועדי הגשת הליך ערעורי בתובענה ייצוגית המתבררת לפני בית הדין לעבודה, משכך מתקיימים טעמים אשר משקלם המצטבר מצדיק היעתרות לבקשה החלופית להארכת מועד להגשת הערעור.

חובה לקיום פסק דין

בעניין סעיד אבו פארס נ' מדינת ישראל⁶⁸ נקבע שהחובה לקיים פסק דין אינה עניין של בחירה. דרישת קיום פסק-דין על פי תכליתו חלה על הפרט, והיא מחייבת את הרשות הציבורית ביתר שאת.

תוספת עוז לתמורה

בעניין עיריית בת ים נ' זהבה מזור⁶⁹ נקבע, בין היתר. כי שתיקתו של הסכם עוז לתמורה ביחס לדרך הכללת תוספת "עוז לתמורה" בשכר הקובע לפנסיה התקציבית היא לקונה. כפועל יוצא מכך, וכל עוד לא הושגה הסכמה אחרת במישור הקיבוצי מול ארגון המורים – על הממונה לקבוע את דרך הכללת תוספת "עוז לתמורה" בשכרה הקובע של המשיבה לפנסיה, מכוח סמכותו לפי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב.

גילוי מסמכים

בעניין מאיר לוי⁷⁰ נקבע כי בהתאם להלכה הפסוקה יש להבחין בין גילוי מסמכים קיימים לבין ייצור מסמכים חדשים. יחד עם זאת, הותיר השופט גרוניס פתח מסוים לייצור מסמך במסגרת צו גילוי וזאת אם ייצורו אינו כרוך במאמץ מיוחד.

התערבות ערכאת הערעור באופן ניהול ההליך

בעניין תמיר דגן⁷¹  נקבע כי שיקול הדעת המסור לערכאה הדיונית בנוגע לאופן ניהול ההליך הוא רחב, ועל כן התערבות ערכאת הערעור בו תיעשה במקרים חריגים בלבד, שבהם ההחלטה התקבלה בניגוד לדין או גרמה לעיוות דין חמור. כלל זה חל ביתר שאת ביחס להחלטות הנוגעות לגילוי ועיון במסמכים.

פסיקה של בית הדין האזורי לעבודה

רף ראייתי על החלטת ממונה לפי חוק להגברת אכיפה

בעניין ויקטורי⁷² נקבע שאין להטיל על הממונה על עיצומים כספיים רף ראייתי מוגבר מהמקובל במשפט המינהלי. הממונה, נדרש לבסס את החלטתו על ראיות מינהליות, ודי בכך שהיה לו "יסוד סביר להניח" כי מעסיק הפר הוראה מהוראות החיקוק המנויות בתוספת השניה.

פגיעה בהתארגנות ראשונית

בעניין הסתדרות הפועל המזרחי⁷³ המשיבה חויבה לשלם למבקשת פיצוי בגין הפגיעה בהתארגנות וההשפעה האסורה על העובדים.

התיישנות

בעניין פלונית נ' כלל חברה לביטוח בע"מ74 נקבע כי תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים בלבד. ברם, כידוע, עילת אובדן כושר עבודה היא עילה מתחדשת מדי חודש בחודשו. כך שמניינה של תקופת ההתיישנות מתחיל מחדש עם התגבשותה של כל עילה נפרדת כאמור.

הרמת מסך

בעניין באסם ענבאוי⁷⁵ נקבע כי אי תשלום שכר ורכיבים אחרים לאורך תקופה כה ארוכה, מהווה הפרה ברורה ומובהקת של חובת האמון המיוחדת ותום הלב הנדרשים ביחסים שבין מעסיק לעובד, ברמה המלמדת על שימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה באופן שיש בו כדי להונות ולקפח, כך שנוצרה הצדקה להרמת מסך. אין קיימת חובה על תובע להקטין את נזקו באמצעות פניה כלשהי במהלך הליך הפירוק, בהגשת תביעות חוב, שכן לא חלה על עובד החובה למצות את זכויותיו במסגרת הליך הפירוק, והוא רשאי לבחור ממי להיפרע (באופן מלא או חלקי) גם מגורם אחר – מזמין שירות או מעסיק בפועל או בעל מניות בעילה של הרמת מסך.

רף ראייתי החל על הממונה על עיצומים

בעניין ויקטורי⁷⁶ נקבע שאין להטיל על הממונה על עיצומים כספיים רף ראייתי מוגבר מהמקובל במשפט המינהלי, בהתחשב בסמכותו להטיל אחריות 'מעין פלילית'.

תביעה ייצוגית

בעניין בת דברת⁷⁷ נקבע כי שאלת התובע וכשירותו להגיש את התובענה, לפי סעיף 4(א) לחוק תובענות ייצוגיות, לא יכולה, להיבחן במנותק מעילת התביעה עצמה וסיכוייה. לפיכך, שאלת עילתו האישית של התובע המייצג ראוי שתיבחן בשלב בירור הבקשה לאישור ולא כטענת סף. זאת בייחוד כאשר בית המשפט משתכנע בדבר קיומה של עילת תביעה לכאורה, שמציגה סוגיה משפטית או עובדתית ראויה.

הפרת הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים

בעניין אדוארד שסטופל⁷⁸ נקבע פיצוי כספי בסך של 30,000 ₪, לאחר שהוכח שמעסיקה לא סיפקה לתובע גישה לנקודת חשמל ולמים; לא הקצתה לו מקום להניח את חפציו האישיים; לא העמידה לרשותו אמצעי חימום או קירור מתאימים; לא וידאה שיש חדר שירותים תקין וראוי לשימוש בקרבת החנות, ולא סתרה את גרסת התובע שלא הוקצה לו כיסא ייעודי לשם ביצוע עבודת השמירה בעמדה בה הוצב.

הפרת חובת השימוע על ידי המשתמש

בעניין אדוארד שסטופל⁷⁹ נקבע שבנסיבות המתאימות, תוטל על מזמין השירות חובה לערוך שימוע לעובד קבלן המוצב אצלו, טרם קבלת החלטה על סיום הצבתו בחצריו. היקפה של החובה המוטלת על המשתמש תלוי במכלול נסיבות המקרה, ובין היתר: תפקידו של עובד הקבלן, משך הצבתו של עובד הקבלן בחצרי המשתמש, הסיבות לסיום הצבתו של עובד הקבלן אצל המשתמש; בכל מקרה, עובד הקבלן זכאי לקבל הסבר להחלטתו של המשתמש, ולהגיב לה.

פיטורים בניגוד להסכם קיבוצי

בעניין אברהם טובי⁸⁰ נקבע שבמקום עבודה שקיימים בו יחסי עבודה קיבוציים, ושהצדדים לאותם יחסים התייחסו בהסכמות שביניהם רק לפיטורים צמצום ופיטורים אי-התאמה, הנכון ככלל לפרש בצמצום את האפשרות הקיימת למעסיק, ככל שקיימת אפשרות שכזו, לפטר עובד תוך "עקיפה" של ההסדר בדבר פיטורי אי-התאמה.

השבת כספים

בעניין בני יהודה תל אביב⁸¹ נקבע שהוראות הסכם העבודה, הקובעות כי ההסכם משקף את עלות השכר הכוללת של המועדון וכי במקרה של תביעה סותרת יחושבו זכויותיו של התובע על בסיס שכר המינימום, חותרות תחת תכלית משפט העבודה המגן.

הפרת חובת השימוע

בעניין רינה אזולאי⁸² נקבע שזימון  לשימוע בתוך 17 דקות מהווה פגם בהליך, וזאת אף מבלי להיכנס לטענה כי בפרוטוקול הועלו טענות שלא היו כלל בשימוע. נוכח התנהלות הנתבעת בהיעדר זכות שימוע אמיתי וזכות טיעון, יש לפסוק כי על הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 10,000 ₪.

החזר תשלום עבור הוצאות תקורה

בעניין רינה אזולאי⁸²  נקבע – משהמעסיק אינו מתחייב לשאת בהוצאות תקורה של עבודה מהבית במסגרת הסכם העסקה או הסכם קיבוצי (חשמל וכד'), לא ניתן לתבוע כספים אלו מהמעסיק.

מימוש אופציות

בעניין טימאה קובאץ⁸³ נקבע כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח, כי פיטוריה נעשו בכדי לסכל את זכאותה להענקת האופציות ומימושן בחוסר תום לב. לפיכך נקבע שהתובעת זכאית לממש האופציות  שעמדו לרשותה וכן לשאת בחבות המס שתחול על התובעת כתוצאה מהקצאה זו.   בנוסף, נקבע שהנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין נזק שאינו ממוני בסך של 50,000 ₪.

תביעת לשון הרע נגד עובד

בעניין השתדלות יועצים⁸⁴ חויב עובד בתשלום פיצוי כספי בסך של 700,000 ש"ח, בשל התנהגותו אשר הניאה משקיע פוטנציאלי מהשקעה אצל המעסיקה.

לשון הרע

בעניין מרדכי ברבי⁸⁵ נקבע שלנתבע עומדת הגנת תום הלב שכן מטרת הפרסומים נשוא התביעה הייתה להתלונן ולהתריע בפני הגורמים הרלוונטיים בעירייה על אופן התנהלותו של התובע (גזבר העירייה) ל קבלן הגינון, אשר להשקפת הנתבע היה לא תקין.

החרגה מתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה

בעניין שרון הדר⁸⁶ נקבע שאומנם, התובע היה בדרג של מנהל מחלקה (ראש ענף), ואין מחלוקת כי במסגרת תפקידיו הוכפפו אליו עובדים והייתה לו אחריות כלפי קבלנים – אלא שיסודות אלו, כשלעצמם, אינם מקימים עילה להחרגה מתחולת החוק שעות עבודה ומנוחה.

חוק יסודות התקציב ביחס לזכויות קוגנטיות מכוח חוק

בעניין שרון הדר⁸⁶ נקבע שאזכור הסמכויות המוקנות למדינה והדגשת חשיבותן, אין בהן, לבדן, על מנת לקבוע כי תשלום גמול שעות נוספות סותר את סעיף 29 לחוק, או את המדיניות שנקבעה מכוחו. בשים לב לכך שמדובר בזכות קוגנטית, מצופה היה כי המדינה תניח טיעון מפורט וברור שמבסס את המסקנה כי מדובר בחריגה, בין אם על יסוד החוזר ובין אם יסוד הוראות החוק, אך היא לא עשתה כן. לכן אין בסיס לקבוע כי תשלום גמול שעות נוספות בענייננו נוגד את סעיף 29 לחוק יסודות התקציב.

הפעלת תקנות החינוך על קונסרבטוריון

בעניין אלכסנדר פומז⁸⁷ נקבע שאין מקום לקבל את טענתם של התובעים כי יש לראות בקונסרבטוריון בית הספר לחינוך מוסיקלי, ללא הכרה רשמית, משבית הדין אינו מחליף את משרד החינוך בנוגע להכרה במוסד חינוכי כ"בית ספר" או כ"בית ספר ציבורי", בהתאם לפקודת החינוך.

סמכות בית הדין לעבודה בנוגע לשוטרים

בעניין ענבר וינשטוק⁸⁸ נקבע כי משעה שבהליך דנן מצבה הרפואי של התובעת חייב שינוי באופי המטלות שהוטלו עליה, שינוי שלטענת המדינה עולה כדי שינוי בסיווג תפקידה של התובעת, עולה כי אין עסקינן בתביעת שכר "נקייה", ועל התביעה להתברר בפני בית המשפט המוסמך ולא בבית הדין.

אישור תביעה ייצוגית

בעניין חיים קרן⁸⁹ ן נקבע – משנמצא, כי המשיבה מפרה כלפי חברי הקבוצה חובת גילוי נאות מפורשת, ספציפי וברורה שקבועה בחוזר הפיצוי, תוך הפרה לכאורה של חובות תום הלב והנאמנות המוגברות שבהן היא חבה כלפי עמיתיה, ומשהציגה המשיבה ראיות דלות, לא מספקות ואף מחשידות להוכחת טענתה כי הלכה למעשה היא מקיימת את חובותיה כלפי העמיתים מכוחות של חוזר הפיצוי, מתחייבת המסקנה כי יש מקום לניהול תובענה זו כייצוגית, באשר היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

דמי טיפול ארגוני

בעניין הסתדרות העובדים הלאומית⁹⁰ נקבע שמעסיק חייב להימנע מניכוי דמי טיפול ארגוני מקצועי משכרם של עובדים כאשר ארגון עובדים מודיע לו שאותם עובדים הם חברים בו.

פגיעה עקיפה בחופש ההתארגנות

בעניין הסתדרות העובדים הלאומית⁹¹ נקבע כי ככל שמשרד החינוך מעביר לארגון העובדים כספים המיועדים לכלל העובדים ללא שהוא טורח לבדוק כלל אם בפועל לא נעשה שימוש בהם באופן שוויוני שאינו פוגע בזכותו הפרטנית של עובד ההוראה להתאגד כרצונו – הרי שמדובר בעצימת עיניים ואף מבלי לקבוע האם היא מכוונת אם לאו – הרי שיש לראות בכך "התנהגות של המעסיק שמנעה חופש בחירה" של העובד לבחור באיזו ארגון יצאגד ואין להסכין עמה.

פיצוי בגין  הטרדה מינית

בעניין פלונית⁹² נקבע שבנסיבותיו של המקרה, יש לחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי כולל בגין כל מעשי ההטרדה המינית בסך של 400,000 ₪. שיעור פיצוי זה מביא בחשבון את השיקולים הבאים: חומרת מעשיו של הנתבע, שנעשו תוך ניצול יחסי המרות בין הצדדים; מספרם הרב של המעשים ותדירותם הגבוהה; עוצמת הפגיעה בכבודה של התובעת, בביטחונה העצמי, ובזכותה לעבוד בסביבה מוגנת ובטוחה; העובדה שהנתבע השפיל ביזה, והחפיץ את התובעת, והתבטא כלפיה באופן כוחני ואלים, בשל היותה אשה; ואת התכלית העונשית של הפיצוי. אשר לאחריות החברה – סעיף 7 לחוק למניעת הטרדה מינית קובע שעל המעסיק לנקוט אמצעים סבירים – על החברה הושת פיצוי בסך של 30,000 ₪, בגין הפרת חובותיה כמעסיקה.

יחסי עובד מעביד

בעניין אורן מורן⁹³ בית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעת התובע והכיר ביחסי עבודה בין התובע (איש מחשוב) לבנק לאומי. לאחר בחינת השכר החלופי שהיה מקבל התובע אילו היה שכיר נמצא שהתובע אינו זכאי לפיצוי ממוני. עם זאת, נפסק פיצוי בלתי ממוני בסך של 50,000 ₪.

סמכות ענינית

בעניין שקל סוכנות לביטוח⁹⁴ נפסק שהסמכות העניינית בתביעות כנגד סוכן ביטוח או בטענות לאחריות שילוחית של חברת ביטוח למעשיו של סוכן הביטוח, אינה בסמכות בית הדין לעבודה.

חופש העיסוק

בעניין אופיר אליעז⁹⁵  נקבע, כי רשימת הלקוחות בשילוב המחירונים המותאמים לכל לקוח הינם בבחינת סוד מסחרי השייך למבקש והמשיב אינו רשאי לעשות בהם שימוש לאחר סיום עבודתו אצל המבקש. כן נקבע כי  המשיב הפר לכאורה את חובת תום הלב וחובת האמון והנאמנות כלפי המבקש בכך שהחל להקים לכאורה את עסקו המתחרה בנתבעת עוד בזמן עבודתו אצל המבקש ובכך שלכאורה החל לעבוד עם חלק מלקוחות המבקש בסמוך מאוד לתום תקופת העבודה אצל המבקש.  נוכח זאת,  נקבע כי יש להגביל למשך לתקופה של שישה חודשים ממועד סיום עבודת המשיב אצל המבקש את האשפרות של המשיב ליצור התקשרויות עם לקוחות המעסיק.

חוק לשון הרע

בעניין רונן אלסטר[1. סע"ש (תל אביב-יפו) 10375-02-20 רונן אלסטר נ' פיוניר מחקר ופיתוח בע"מ 13.2.25] נקבע שמענה הנתבעת לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ניתן במסגרת הליך מעין שיפוטי ומדובר בפרסום מותר לפי חוק לשון הרע.

פגיעה בחופש ההתארגנות

בעניין נוקיה סולושינס⁹⁶ נקבע כי ארגון עובדי הפיתוח והשיווק של נוקיה הינו ארגון עובדים הכשיר לייצג את עובדי נוקיה.

לשון הרע לאחר סיום יחסי עבודה

בעניין קול ברמה⁹⁷  נקבע שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בתביעות בגין פרסום לשון הרע לאחר סיום יחסי העבודה, ובלבד שקיים קשר הדוק בין הפרסום לבין מערכת היחסים שנוצרה במסגרת יחסי העבודה.

שימוע

בעניין שרון גרוס⁹⁸ נקבע שהשימוע אינו כלי משמעתי או שיחת בירור או אזהרה לעובד אלא שלב קרדינלי ביחסי העבודה, והשימוש בו צריך להיעשות במשורה ובזהירות רבה ולא כבדרך אגב ובוודאי לא ככלי משמעתי.

התעמרות בעבודה

בעניין מועתסם באללה⁹⁹  נקבע אין כל הצדקה להדיר עובד באופן כה בוטה ממרחב העבודה, ובוודאי שלא יכולה להיות הצדקה לקידום "חרם" חברתי על עובד – כפי שזה בא לידי ביטוי כלפי התובע.

ספק לגבי תעודת מחלה

בעניין אלבז גלית¹⁰⁰  נקבע כי מעסיק, שהתעורר אצלו ספק לגבי תעודת מחלה שהציג העובד, רשאי במקרים מיוחדים להפנות את העובד לבדיקה רפואית, וזאת גם כאשר התעודה ניתנה על ידי קופת חולים או אושרה על ידה בהתאם לתקנה 2(ג) לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה).

דחיית תביעה ייצוגית

בעניין סנטוש קומאר¹⁰¹ בית הדין האזורי לעבודה דחה בקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה כנגד חברת סיעוד, לתשלום חלף הודעה מוקדמת בכל מקרה של פטירת מטופל, משקביעת זכאות להודעה מוקדמת מצריכה בחינת נסיבות פרטניות וצורך בבירור עובדתי ביחס לכל חבר בקבוצה.

אישור תביעה ייצוגית

בעניין ציון כהן¹⁰² אושרה תביעה ייצוגית  נגד חברת אבטחה, למרות שהמעסיקה  צד להסכם קיבוצי. נפסק כי במקרה זה בו ההפרות הן של זכויות מכוח חקיקת המגן ולא זכויות הסכמיות וארגון העובדים כלל לא הגיש עמדה על אף פניה מוקדמת אליו. ארגון המעסיקים לא הוכיח אפילו מקרה אחד של פעולת אכיפה שבוצעה בחברה מכוח הסכם האכיפה. בדיקות שבוצעו על ידי מזמין העבודה העלות הפרות דומות שלא טופלו רוחבית – המדובר באחד המקרים בו היחסים הקיבוציים כשלו באופן מערכתי מלאכוף את זכויות העובדים ואין מנוס אלא משימוש במנגנון הייצוגי לשם כך.

מראה מקום

1. בג"ץ 69783-08-24 אמנון גור סוכנות לביטוח (2000) בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה 11.9.24↩
2. רע"א 8772-23 מכבי שירותי בריאות נ' פלוני 28.8.24↩
3. ע"ע (ארצי) 41179-01-24 ד"ר מרק פרידמן בע"מ נ' רויטל אלקנר 26.3.25↩↩
4.   ע"ע (ארצי) 51187-05-24 מדינת ישראל נ' איה איילת ארבל  27.3.25↩
5. ע"ע (ארצי) 51187-05-24 מדינת ישראל נ' איה איילת ארבל 27.3.25↩
6. עש"ר (ארצי) 68294-02-25 חברת אלון – מאגרי אנוש לבנין בע"מ נ' רשות האוכלוסין וההגירה 13.3.25↩
7. ע"ע (ארצי) 68858-02-24 אלמוני נ' פלונית  16.2.25↩↩
8. ע"ע (ארצי) 71524-07-23 א.ש. סיעוד ורווחה בע"מ נ' אינגרידה גנטצנקו 24.3.25↩
9. בר"ע (ארצי) 19063-02-21 מועדון הכדורגל הפועל רעננה נ' אלי בבייב 18.3.25↩
10. ע"ע (ארצי) 28433-06-24 עאטף מוחמד נ' דאוד היתם 2.3.25↩
11. ע"ע (ארצי) 28116-10-23 עלי קאיד עטאונה נ' חברת דואר ישראל בע"מ 25.2.25↩
12. בר"ע (ארצי) 55915-05-24 מדינת ישראל נ' שירן תקשורת בע"מ 23.2.25↩
13. בר"ע (ארצי) 46697-02-25 אחמד הייב נ' פז עצים ורעפים בע"מ  23.2.25↩
14. בר"ע (ארצי) 34183-01-25 AURORA COMPETENTE נ' אל-רוב מלונות יוקרה (1993) בע"מ 11.2.25↩
15. ע"ע (ארצי) 2085-03-24 אייל ברקן נ' קמיליה מרקוס 9.2.25↩
16. ע"ע (ארצי) 19513-10-23 נטלי לסרי נ' משרד הכלכלה והתעשייה 9.2.25↩
17. סב"א (ארצי) 54639-09-24 כוח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה 9.2.25↩
18.   עת"צ (ארצי) 36150-04-24 רונית אביב נ' סלייס גמל בע"מ 3.2.25↩
19. ע"ע (ארצי) 28662-05-24 פרטיק קנאל נ' רפאל ימין 2.2.25↩
20. ע"ע (ארצי) 4390-01-24 מנשה בן ציון גיני נ' שלמה א אנגל בע'מ 28.1.25↩
21. סק"כ (ארצי) 15589-05-24 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים ובמכללות נ' מדינת ישראל – משרד החינוך 29.1.25↩
22. בר"ע (ארצי) 7392-11-24 הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל נ' אליקים בן ארי בעמ 27.1.25↩
23. ע"ע (ארצי) 4850-06-22 איתיאל הלל נ' נחמה בן הרוש בורנשטיין  31.1.23↩
24. ע"ע (ארצי) 13918-10-22 דניאל צבר נ' ממשלת ישראל 2.2.23↩
25. בר"ע (ארצי) 16659-12-22 ליזה אבנעים ו-11 אחרים נ' מלונות הכשרת הישוב בע"מ 31.1.23↩
26. עפ"ס (ארצי) 19563-12-24 גרנד פרי אביזרי רכב בע"מ נ' מרואן חליפה 13.1.25↩
27. בר"ע (ארצי) 42036-12-24 מתן בק נ' דניאל גיבלי 2.1.25↩
28. ע"ע (ארצי) 47929-01-24 חברת מנטין פלסטיק בע"מ נ' נטליה גרשילוב 26.12.24↩
29. עת"צ (ארצי) 48841-06-18 חיים כהן נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ 23.12.24↩
30. ע"ע (ארצי) 7551-06-24 שני טל שיווק בע"מ נ' אהרון ציונית 18.12.24↩↩
31. בר"ע (ארצי) 28547-04-24 אוריה חן שמוקלר נ'בנק דיסקונט לישראל בע"מ  19.12.24↩
32. ע"ע (ארצי) 64613-08-23 אילה סמואל נ' ג'ינלין דל כרמן 16.12.24↩
33. ע"ע (ארצי) 27124-12-23 נמרוד הלל נ' נכסי דאושין בע"מ 8.12.24↩
34. ע"פ (ארצי) 13172-10-22 אסום – חברה קבלנית לבנין בע"מ נ' מדינת ישראל 19.8.24↩↩
35. בר"ע (ארצי) 6354-11-24 מולה סאומיהון נ' אוסי – ילדודס שלנו 8.12.24↩
36. ע"ע (ארצי) 5799-05-23 אלמונית נ' מכון התקנים הישראלי 25.11.24↩
37. ע"ע (ארצי) 24892-01-24 ס. אלון חברה להשקעות ובנין בע"מ נ' ישראל יצחק 22.11.24↩
38. בר"ע (ארצי) 19446-04-24 מוחמד טמיזה נ' קרן קיימת לישראל  18.11.24↩↩
39. ע"ע (ארצי) 12862-01-24 ווי-אייטי בע"מ נ' צחי יצחק ולנסי  18.11.24↩
40. בר"ע (ארצי) 20321-11-24 אורלי מזרחי נ' רשות שדות התעופה 13.11.24↩
41. ע"ע (ארצי) 59040-01-24 וסאם עותמאן נ' לוטוס שירותי בריאות בע"מ 6.11.24↩
42. ע"ע (ארצי) 35327-04-24 אוניברסיטת אריאל נ' אלכס שכטר 29.10.24↩
43. בר"ע (ארצי) 16401-09-24 סאמי אבו שרקיה נ' מועצה מקומית ערערה 30.10.24↩
44. ע"ע (ארצי) 23901-07-23 ציר הסעות ותיור בע"מ נ' טובה דהרי ו-6 אח 30.10.24↩
45. ע"ע (ארצי) 1342-01-24 מאיר בן שטון נ' רפאל תורג'מן 10.10.24↩
46. ע"ע (ארצי) 11735-03-23 שוגי אלנבארי נ' קרן קיימת לישראל 29.9.24↩
47. ע"ע (ארצי) 11735-03-23 שוגי אלנבארי נ' קרן קיימת לישראל 29.9.24↩
48. ע"ע (ארצי) 35122-01-24 חסן חסן נ' עיריית באקה אל גרבייה 30.9.24↩
49. ע"ע (ארצי) 28404-12-22 ג. ויליפוד אינטרנשיונל בע"מ – וילי-פוד השקעות בע"מ 24.9.24↩↩↩
50. בר"ע (ארצי) 38668-09-24 וואטנה וואנגוואן נ' יוסי קושמרו 22.9.24↩
51. בר"ע (ארצי) 17679-09-24 עזרא יצחק נ' מדינת ישראל 15.9.24↩
52. ע"ע (ארצי) 20284-07-23 פלוני נ' אלמונית  6.5.24↩
53. ע"ע (ארצי) 21140-03-23 NEGESTY GEBRE נ' גראונדוורק ביואג בע"מ 6.9.24↩
54. ע"ע (ארצי) 37609-12-23 ב. קונקט מחשבים בע"מ נ' אפי רביבו  6.9.24↩
55. המ"ד (ארצי) 12512-08-24 שלמה ווקנין נ' מדינת ישראל הקריה למחקר גרעיני נגב 5.9.24↩
56. עת"צ (ארצי) 48841-06-18 חיים כהן נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ 20.8.24↩
57. סב"א (ארצי) 30980-04-24 הסתדרות העובדים הלאומית נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה 16.8.24↩
58. ע"ר (ארצי) 42556-04-24 קנו זריהון נ' רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה 2006 בע"מ  30.7.24↩
59. ע"ע (ארצי) 3105-08-23 מנחם בן מאור נ' מירי מוקה  4.8.24↩↩
60. ע"ע (ארצי) 38459-04-23 אלי ירושלמי נ' מדינת ישראל 7.8.24↩
61. עפ"ס (ארצי) 33487-06-24 א.ג.ת.ד שיווק בע"מ נ' מלכיאל כוכבי 1.8.24↩
62. ע"ע (ארצי) 42770-01-23 רות זיתוני נ' מדינת ישראל  1.8.24↩
63. עת"צ (ארצי) 3090-06-23 כפיר ספיר נ' ש.ל.ה. שירותי רפואה בע"מ 29.7.24↩
64. ע"פ (ארצי) 52694-03-24 משה אביר נ' מדינת ישראל 25.7.24↩
65. עת"צ (ארצי) 74091-05-23 צדק פיננסי נ'  מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (בניהול מיוחד) 22.7.24↩
66. עת"צ (ארצי) 74091-05-23 צדק פיננסי נ'  מ בענייןבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (בניהול מיוחד) 22.7.24↩
67. עת"צ (ארצי) 65499-01-24 יניב רובין נ' תפוז שליחויות בע"מ 11.7.24↩
68. ע"ע (ארצי) 38445-07-23 סעיד אבו פארס נ' מדינת ישראל 7.7.24↩
69. ע"ע (ארצי) 30650-10-21 עיריית בת ים נ' זהבה מזור 25.6.24↩
70. בר"ע (ארצי) 18174-06-24 מאיר לוי נ' גרין מנדל ובניו בע"מ 19.6.24↩
71. בר"ע (ארצי) 10759-06-24 תמיר דגן נ' שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ 19.6.24↩
72. על"ח (ירושלים) 60881-03-23 ויקטורי רשת סופרמרקטים בע"מ נ' משרד הכלכלה והתעשייה 26.6.24↩
73. ס"ק (באר שבע) 14181-07-22 הסתדרות הפועל המזרחי בא"י נ' טלזר 019 שרותי תיקשורת בינלאומיים בע"מ 29.6.24↩
74. ק"ג (תל אביב-יפו) 45678-10-20 פלונית נ' כלל חברה לביטוח בע"מ 18.6.24↩
75. סע"ש (תל אביב-יפו) 2170-09-21 באסם ענבאוי נ' מגנוס איתן בע"מ – בפירוק 1.7.24↩
76. על"ח (ירושלים) 60881-03-23 ויקטורי רשת סופרמרקטים בע"מ נ' משרד הכלכלה והתעשייה 26.6.24↩
77. ת"צ (תל אביב-יפו) 6014-10-19 בת דברת נ' מכבי שירותי בריאות 23.6.24↩
78. סע"ש (חיפה) 61048-11-22 אדוארד שסטופל נ' שחף אבטחה 1989 בע"מ 3.7.24↩
79. סע"ש (חיפה) 61048-11-22 אדוארד שסטופל נ' שחף אבטחה 1989 בע"מ 3.7.24↩
80. סע"ש (תל אביב-יפו) 29114-02-21 אברהם טובי נ' חדשות 13 בע"מ 10.7.24↩
81. סע"ש (תל אביב-יפו) 12699-02-21 Zubas Emiliyus  נ' בני יהודה תל אביב (2003)  5.8.24↩
82. סע"ש (תל אביב-יפו) 37837-10-21 רינה אזולאי נ' ש.מ. עתיד הנדסת תוכנה בע"מ 4.8.24↩↩
83. סע"ש (תל אביב-יפו) 7535-07-22 טימאה קובאץ' נ נובו סנטרל בע"מ 16.11.24↩
84. ת"א (ירושלים) 65431-11-21 השתדלות יועצים (ב.ס.ד.) בע"מ נ' משה ישראלי 24.7.24↩
85. סע"ש (באר שבע) 72673-12-20 מרדכי ברבי נ' הנרי מלכה 19.6.24↩
86. סע"ש (נצרת) 49489-01-19 שרון הדר נ' פלג הגליל החברה האזורית למים וביוב בע"מ 17.6.24↩↩
87. סע"ש (תל אביב-יפו) 12088-09-19 אלכסנדר פומז נ' עיריית בת ים 15.12.24↩
88. סע"ש (באר שבע) 34955-06-24 ענבר וינשטוק נ' מדינת ישראל – המשרד לביטחון פנים- משטרת ישראל 24.12.24↩
89. ת"צ (תל אביב-יפו) 11684-08-21 חיים קרן נ 'אלטשולר שחם גמל ופנסיה בע"מ  29.12.24↩
90. ס"ק (ירושלים) 12490-12-24 הסתדרות העובדים הלאומית בישראל נ' מדינת ישראל – משרד החינוך 1.1.2025↩
91. סע"ש (ירושלים) 38446-01-21 הסתדרות העובדים הלאומית בישראל נ' משרד החינוך התרבות והספורט 6.1.25↩
92. סע"ש (תל אביב-יפו) 53544-05-20 פלונית נ' חברה אלמונית בע"מ 8.12.24↩
93. סע"ש (תל אביב-יפו) 2021-02-19 אורן מורן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ 13.1.25↩
94. סע"ש (תל אביב-יפו) 29363-08-24 שקל סוכנות לביטוח (2008) בע"מ נ' אברהם דהן 21.1.25↩
95. סע"ש (באר שבע) 53275-12-24 אופיר אליעז נ' ניסים ממן 7.2.25↩
96. ס"ק (תל אביב-יפו) 5184-06-24 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – האגף להתאגדות עובדים נ' נוקיה סולושינס ונטוורקס ישראל בע"מ 17.2.25↩
97. סע"ש (תל אביב-יפו) 39898-11-21 קול ברמה בע"מ נ' צבי כהן 16.2.25↩
98. סע"ש (תל אביב-יפו) 59003-11-21 שרון גרוס שאבטייב נ' המומחים בשרות בע"מ  20.2.25↩
99. סע"ש (תל אביב-יפו) 37447-04-22 מועתסם באללה נ' מ. יוחננוף ובניו (1988) בע"מ 2.3.35↩
100. סע"ש (תל אביב-יפו) 58217-06-22 אלבז גלית נ' אורית שירותים פיננסיים בע"מ 2.3.25↩
101. ת"צ (תל אביב-יפו) 15390-07-21 סנטוש קומאר מנוג'בן תמפן נ' עמל ומעבר בע"מ 19.3.25↩
102. ת"צ (ירושלים) 15743-05-21 ציון כהן נ' ה.ס.מ.ת. שרותי אבטחה בע"מ 13.3.25↩