עולם העבודה | יולי 17, 2022

חקיקה

  1. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 23), התשפ״ב-2022 – 1114
  2. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 22 והוראת שעה), התשפ״ב-2022 – 1040
  3. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 – מס' 21
  4. חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957 – מס' 8
  5. צו הסכמים קיבוציים (הארכת תחולתו של פטור לגבי עובדים מסוימים), התשפ״ב-2022 – 3378

פסיקת בג"צ

  • אי התערבות בהחלטה הדוחה בקשת אישור תביעה ייצוגית

  • בעניין דנה שגב1 בג"ץ דוחה על הסף עתירה לביטול פס"ד של ביה"ד הארצי לעבודה בו נקבע כי יש לבטל את קביעת בית הדין האזורי ביחס לאישור התובענה כייצוגית כנגד המכללה למנהל. נקבע שלא נמצא בפסה"ד כל טעות – קל וחומר, טעות מהותית – אשר יש בה כדי להצדיק התערבות בג"ץ.
  • התקנת תקנות

  • בעניין י.ב. שיא משאבים2 מחק בג"ץ עתירה להורות למשיב, שר העבודה והרווחה, להתקין תקנות בהתאם לחובתו לפי סעיף 28 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, מהשר מילא  אחר דרישות הצו על-תנאי והתקין התקנות. נקבע שבשלב זה הסמכות לקידום התקנות, וההחלטה אם לאשרן, מסורה לוועדת העבודה, והיא איננה צד לעתירה וגם מטעם זה דין העתירה להימחק.
  • התערבות בג"צ בפסיקת בית הדין הארצי בעניין קסטרו

  • בעניין אור שחם3 נקבע שסוגיה מורכבת או חדשה אינה מהווה כשלעצמה מחסום מפני בירורה כחלק מתובענה ייצוגית וכן שהצורך בחישוב פרטני סבוך, אין בו בנסיבות המקרה כדי למנוע את אישור התובענה כייצוגית, וכי פתרון לכך מצוי בסעיף 20 לחוק תובענות ייצוגיות, תוך שצוטט פסק דין של בית המשפט העליון בעניין ראבי ממנו ניתן לעשות גם חישוב על דרך האומדנה.

פסיקות בית הדין הארצי לעבודה

  • גביה דמי ביטוח לאומי

  • בעניין ברלינר מעליות4 נקבע שמתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), תשמ"ז-1987 עולה, כי בגין 'רכב תפעולי' ו'רכב עבודה' לא נזקפת לעובד הכנסה הטעונה מיסוי ובהתאמה אין חיוב בדמי ביטוח.
  • דחיית גילוי מסמך (דוח חקירה) לצורך בדיקת מהימנות

  • בעניין ג'בלי מליכאל5 נקבע שאכן בית המשפט רשאי לדחות מועד עיון במסמכים, אם העיון בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת, כאשר בהחלטתו לסטות מן הכלל בדבר גילוי מוקדם ייתן בית המשפט את דעתו על המחלוקת כפי שנתגבשה בכתבי-הטענות ולשאר נסיבות העניין. ודוק, דחיית הגילוי צריכה להיעשות לאור מחלוקת כפי שנתגבשה בכתבי הטענות, ולא די בטענה כללית בעלמא כי דחיית הגילוי תאפשר הערכתה הכללית של מהימנות העובד.
  • סעיף 29 לחוק פיצויי פיטורים

  • בעניין אסמעיל אלרומילי6 נקבע כי לפי סעיף 29 לחוק פיצוי פיטורים, "פשרה לעניין פיצויי פיטורים והודאת סילוק לא יהא להם תוקף, אלא אם נערכו בכתב ונאמר בהם במפורש שהם לגבי פיצויי הפיטורים". מאחר שבמקרה זה שבוטל הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים בשל הפרתו היסודית על ידי המעסיק, המעסיק לא יכול להיתלות בסעיף הנ"ל, שעה שהוא זה שלא שילם את יתרת התשלומים בגין פיצויי פיטורים.
  • העדר סמכות לדון בחיובים שאינם נוגעים ליחס עבודה

  • בעניין אסמעיל אלרומילי6 נקבע כי התיקים שנכללו בנספח להסכם העבודה הם תיקים שהטיפול בהם באמצעות העובד היה במסגרת הסכם השותפות כ"עצמאי" ולא כ"עובד שכיר" ולכן לא קמה סמכות עניינית לביה"ד לעבודה בשיעור שכר הטרחה שמגיע למעסיק באותם תיקים.
  • צירוף ייפוי כוח ראשון לכתב הטענות

  • בעניין קבוצת ש.ניר7 נקבע שככלל, על באי כוח של בעל דין מוטלת חובה לצרף ייפוי כוח לכתב הטענות הראשון המוגש מטעמם לביה"ד. כאשר כתב הטענות מוגש באמצעות מערכת "נט המשפט" ייסרק ייפוי הכוח לתיק על ידי בא הכוח. לפיכך, על באי כוח המשיבה לסרוק לתיק בית הדין ייפוי כוח מטעם המשיבה, שאחרת תימחק תביעתם.
  • מילוי חובות רישומיות

  • בעניין Desale Zerezgi8 נקבע כי מתוך הכרה בפערי הכוחות ובפערי הידע המובנים בין העובדים למעסיקים, כמו גם בקיומה של תופעה של אי תשלום זכויות מכוח חוקי המגן, ובניסיון להתמודד עם תופעה זו ולהגביר את רמת האכיפה של זכויות העובדים, מגמת החקיקה והפסיקה היא הגברת החובות הרישומיות החלות על המעסיק ובמקביל מתן נפקות משפטית ומעשית להפרתן. בין היתר, הותוו כללים ראייתיים המעבירים את נטל ההוכחה אל המעסיק בנסיבות שבהן הוא הפר את החובות הרישומיות.
  • הנטל והדרכים להצגת הודעה על תנאי ההעסקה

  • בעניין Desale Zerezgi9 נקבע כי, ככלל, עדות העובד בדבר אי מתן הודעה די בה כדי להעביר לכתפי המעסיק את נטל הבאת הראיה, קרי להציג העתק מטופס ההודעה לעובד או ליתן הסבר סביר מדוע אין בידו להציג טופס זה. משעבר נטל הבאת הראיה המשני למעסיק (בעקבות טענת העובד בתצהיר או עדות כי לא ניתן לו טופס הודעה לעובד), כי אז דרך המלך לעמידה בו היא הצגת טופס ההודעה שלטענת המעסיק ניתן לעובד, באשר הוא מהווה הראיה הטובה ביותר, אלא אם יש הסבר סביר להימנעות מהגשת הטופס. דרך המלך, ומבלי שיהא בכך לייתר הפעלת שיקול דעת במקרה פרטני לפי נסיבותיו, היא הגשת טופס הודעה לעובד באמצעות עד מגיש, היינו, וככלל, עורך המסמך או אדם שהיה עד לעריכתו. עם זאת אין לשלול כי במסגרת סעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה תופעל גמישות במקרה שבו מי שאמור להיות עד מגיש אינו עובד עוד אצל המעסיק והמסמך מוגש בידי מי שנושא באחריות ניהולית. אולם, זאת בכפוף להסבר מפורט שיניח את דעת ביה"ד בדבר הנסיבות בעטיין לא מוגש המסמך באמצעות עד מגיש; פירוט השיטה בכל הנוגע למסירת טפסי הודעה לעובדים בכללותה, לרבות ראיות התומכות בכך, ככל שהמעסיק מבקש להיבנות משיטה זו; ותוך שהמעסיק נוטל סיכון דיוני שבית הדין לא יסתפק בכך.
  • חתימת העובד על קבלת הודעה על תנאי ההעסקה

  • בעניין Desale Zerezgi10 נקבע כי חוק הודעה לעובד לא קובע כי העובד נדרש לאשר בחתימתו את קבלת טופס ההודעה לעובד, ומכאן שחתימת העובד אינה תנאי מהותי לתוקפה של ההודעה. העדר חתימת עובד על טופס ההודעה לעובד אינה נסיבה המצדיקה, כשלעצמה, קביעה כי לא ניתנה הודעה לעובד. עם זאת, וככל שעל טופס ההודעה לעובד מתנוססת חתימתו יחד עם אישורו לקבלת ההודעה, יש לה ערך ראייתי. ככל שהעובד טוען כי החתימה המתנוססת על גבי טופס ההודעה לעובד אינה חתימתו, על המעסיק להוכיח כי אכן העובד חתם על הטופס, ולא מוטל על העובד הנטל להוכיח, ובוודאי לא נטל מוגבר, כי חתימתו זויפה. מדובר במחלוקת עובדתית ולכן ההכרעה בה היא על יסוד מארג הראיות, לרבות הערכת מהימנותם של עדים. ככל שבידי ביה"ד לקבוע ממצא פוזיטיבי בנוגע לאותנטיות החתימה אזי יינתן לממצא זה המשקל ההולם. ככל שבית הדין סבור שכפות המאזניים מעויינות בכל הנוגע לטענת זיוף החתימה, אזי ככל שלא עלה בידי המעסיק להוכיח את אותנטיות החתימה, יש להשקיף על המסמך כנטול חתימה. ההכרעה לגבי אותנטיות טופס ההודעה לעובד או לגבי מסירתו לעובד תהא בהתאם למארג הראייתי בכללותו לרבות מהימנות העדים.
  • שפת הודעה על תנאי ההעסקה

  • בעניין Desale Zerezgi9 נקבע, כי במצבים בהם סעיף 1ג(א) לחוק עובדים זרים בדבר עריכת הסכם עבודה בשפה המובנת לעובד לא קוים, נדרשת מסירת הודעה לעובד בשפה המובנת לו.
  • טענת עובד להסכמות שונות מאלו הקבועות בהודעה על תנאי ההעסקה

  • בעניין Desale Zerezgi9 נקבע כי ההודעה לעובד נועדה להביא לוודאות בהגדרת תנאי ההעסקה. לכן, כאשר מוכחת נתינתה, ולטענתו של העובד הוסכם עמו על תנאי עבודה שונים מאלה המפורטים בהודעה, עליו הנטל להוכיח את ההסכמה השונה.
  • נפקות של העדר מסירת הודעה על תנאי ההעסקה

  • בעניין Desale Zerezgi8 נקבע כי היה ולא מוכחת מסירתה של הודעה לעובד – ההשלכות הראייתיות של מחדל ממתן הודעה מוסדרות בסעיף 5א לחוק ההודעה לעובד, וזה קובע את העברת נטל השכנוע למעסיק ביחס לסוגיה המצויה במחלוקת בין הצדדים ואמורה הייתה להיות מוסדרת בהודעה לעובד.
    אשר לנדרש מהעובד על מנת להעביר את נטל ההוכחה: לפי סעיף 5א לחוק, העברת נטל ההוכחה אל המעסיק מותנית בכך ש"העובד העיד על טענתו באותו עניין, לרבות בתצהיר לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
  • המצב הרצוי הוא שהעובד ימסור גרסה מפורטת ככל הניתן על נסיבות קבלתו לעבודה ותנאי עבודתו המוסכמים, לרבות זהות הגורם עמו סיכם על תנאי ההעסקה המוסכמים והנסיבות שבהן נערך הסיכום האמור. ככל שאין בידו למסור גרסה מפורטת יבהיר את הטעמים לכך. עם זאת, הצגת גרסה מפורטת כאמור אינה בגדר תנאי להעברת נטל ההוכחה.
  • כך, אין להוסיף לסעיף 5א לחוק דרישה שאינה מצויה בו, שכן כל שנדרש מהעובד הוא למסור את טענתו "באותו עניין", דהיינו בעניין מן העניינים המפורטים בסעיף 2 לחוק, כגון תאריך תחילת העבודה, שיעור שכר העבודה, וכיו"ב. יחד עם זאת, ככל שהגרסה של העובד אינה מפורטת והיא מעורפלת, באופן המקשה על המעסיק להתמודד עמה, ביה"ד יוכל להביא זאת בחשבון במסגרת כלל השיקולים בקביעה אם המעסיק הרים את נטל השכנוע המוטל עליו וזאת כאמור כחלק מבחינת מכלול הנסיבות והראיות, לרבות נסיבות קבלתו של העובד לעבודה.
  • כללו של דבר: במצב דברים שבו לא נמסרה לעובד הודעה על תנאי העבודה, והעובד נתן גרסה על תנאי עבודתו המוסכמים, נטל ההוכחה בדבר תנאי העבודה המוסכמים מוטל על המעסיק, בהתאם לסעיף 5א לחוק הודעה לעובד. ככל שבתום הערכת מכלול הראיות, לרבות תלושי השכר, נמצא כי כפות המאזניים מעויינות, הספק יפעל לחובת המעסיק.
  • מעמדו של תלוש שכר מבחינה ראייתית

  • בעניין Desale Zerezgi8 נקבעו כללים באשר למשמעות הראייתית של תלושי השכר וכיצד היא משתלבת עם חובת מסירתה של הודעה לעובד. נקבע שבהתאם להלכה הפסוקה עוד טרם תיקון 24 לחוק הגנת השכר, תלושי השכר היוו ראיה לכאורה, הניתנת לסתירה, לנכונות האמור בהם (להבדיל מהתשלום על פיהם). עם זאת עסקינן בראיה לכאורה, שאינה שוללת את סמכות ביה"ד לקבוע כי האמור בתלושי השכר אינו משקף את המציאות נכוחה; בשים לב להיות תלושי השכר ראיה לכאורה, הרי שהנטל לסתור אותם עקב הסכמה חוזית שונה (שאינה עולה בקנה אחד עם הנתונים בתלוש השכר) מוטל על העובד, והוא אמור להעיד על כך ובמידת האפשר להביא ראיות התומכות בכך לרבות עדים נוספים.
  • כן נקבע כי לעיתים, עשוי מבנה התלוש לספק את הראיה הנדרשת להפרכת החזקה כי תלושי השכר מבטאים את ההסכמה החוזית, ולעיתים מבנה התלוש דווקא מחזק חזקה זו. יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו. יתכנו מקרים בהם היקף הליקויים ועוצמתם נוטלים מכלל רכיבי התלוש את כוחם כראיה לכאורה. לצד זאת, ייתכנו מקרים שהפגמים הם בהיקף ממוקד או בעוצמה מופחתת באופן שהליקוי הקיים אינו נוטל מיתר הרכיבים את כוחם הראייתי.
  • טענה בדבר תלושי שכר פיקטיביים

  • בעניין Desale Zerezgi9 נקבע כי הטענה להיות התלושים פיקטיביים הינה טענה עובדתית, אותה יש לבחון, בין היתר, בראי החקיקה המסדירה את בהירותם וודאותם של תנאי ההעסקה והשפעתה על חלוקת נטלי השכנוע. מדובר בשני דברי חקיקה שונים: חוק הודעה לעובד וחוק הגנת השכר. משכך, מתעוררת שאלת היחס ביניהם, וזאת בשני היבטים: ההיבט האחד – ייחוס ידיעה או הסכמה (מכללא או בהתנהגות) לשכר ולתנאי עבודה כפי שהם משתקפים בתלוש השכר של העובד.
  • בהיבט זה יש להכריע בכל מקרה לפי נסיבותיו, ובכלל זאת ליתן משקל למיהות העובד, ידיעתו את השפה העברית, יכולתו להבין את תלושי השכר, ניסיונו בשוק העבודה וכיו"ב.
  • צירוף עובדים בשיטה טלפונית

  • בענייין סקובר בע"מ11 נקבע שבאופן עקרוני ניתן להצטרף לארגון עובדים בשיטה טלפונית, תוך עמידה בתנאים השונים שנקבעו בגוף פסק הדין. נקבע שההסתדרות לא עמדה במילוי התנאים לכן היא אינה ארגון יציג בסקובר.
  • פיצוי על הפרת זכות ההתארגנות

  • בענייין סקובר בע"מ11, הגם שנקבע  שההסתדרות הכללית אינה הארגון היציג בסקובר, נפסק לזכות ההסתדרות פיצוי כספי  בסך של 200,000 ₪,  זאת משום שמנהל בכיר בחברה העביר מסר לעובדים בקשר להעדפותיו לגבי ההתארגנות, שעלול ברמת הסתברות גבוהה להשפיע על עובדים שלא לשתף פעולה עם ההתארגנות.

פסיקת בית הדין האזורי

  • קבלת תביעה ייצוגית בעניין תקרת השכר הקובע לפנסיה

  • בעניין מיכאל וולף12  ביה"ד קיבל בקשה לאישור תובענה כייצוגית, שבמרכזה טענה כי המשיבות, קרנות פנסיה "וותיקות", מפרשות בצורה לא נכונה את הגדרת "תקרת שכר קובע בשיטת שלוש שנים" בסעיף 46 לתקנון האחיד, כך שהן מחסירות בחישוב התקרה חודש ריבית אחד, הוא החודש האחרון, ובכך הן קובעות לעמיתיהן תקרה הנמוכה ב- 0.165% מזו שהיה עליהן לקבוע. נפסקו לחובת המבקשים הוצאות משפט בסך של 100,000 ₪.
  • קבלת תביעה ייצוגית נגד גופים שלגביהם למבקשים אין עילה אישית אך מתעוררת אותה שאלה

  • בעניין מיכאל וולף12 נקבע כי בשאלת היקף הקבוצה בתביעה ייצוגית כנגד קרנות פנסיה ותיקות, נקבע כי כל עוד קיים "מכנה משותף" המתייחס לחובות קרנות הפנסיה כלפי חברי הקבוצה הנטענת, יש לאשר את הקבוצה המבוקשת גם אם אין בין למבקשים עילה אישית ספציפית ויחסים משפטיים ישירים כנגד כל הקרנות והם לא היו עמיתים שלהן.
  • ניהול התובענה הינה בדרך של תביעה ייצוגית הינה הדרך היעילה

  • בעניין מיכאל וולף12 נדחתה הטענה כי אין לנהל התובענה בדרך תובענה ייצוגית משהמשיבה ממילא מחילה ביחסי עמיתיה את התקנון האחיד באופן שוויוני, וזאת, בין היתר, לאור סעיף 2 לתוספת לחוק תובענות ייצוגיות לפיהן  ניתן להגיש תביעה נגד קופת גמל, הכוללת גם קרנות פנסיה ותיקות ומאחר שבשאלת חישוב הנזק יש מקום לקיים פיקוח על גם הקרנות הוותיקות בהתאם לכלים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות.
  • איסור שביתה המנוגדת להסכם קיבוצי

  • בעניין דן באר שבע13 ביה"ד לא התיר לנהגים המועסקים במבקשת 2 לשבות, לאור סעיף השקט התעשייתי בהסכם הקיבוצי שהינה בתוקף וסעיפים שקובעים מיצוי תביעות מכל סוג.

  • הגבלת שביתה פוליטית

  • בעניין דן באר שבע13 הותר לנהגי מבקשות 1, 6-3 לשבות. אולם נוכח היות השביתה מעין פוליטית ונוכח הנזק הצפוי להיגרם כתוצאה ממנה למבקשות ולציבור הנוסעים, הוגבלה זכותם לשבות באחד מימות השבוע (לא יום א' או יום ה'), משעה 10.00 ועד השעה 12.00.
  • תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה על נהגים

  • בעניין דניאל אזולאי14 נקבע כי על נהג משאית הנתבעת חל חוק שעות עבודה ומנוחה, שכן הנתבעת לא הוכיחה כי לא ניתן היה לפקח על שעות העבודה והמנוחה של התובע.
  • פיטורי יו"ר עובדים

  • בעניין סקובר בע"מ15 ביה"ד דחה את בקשת ההסתדרות למניעת פיטוריו של יו"ר ועד העובדים בהתארגנות עובדים ראשונית במשיבה, משהמשיבה הרימה את הנטל המוטל עליה והוכיחה כי פיטורי יו"ר הועד נעשו כדין ומטעמים ענייניים, תוך הדגשה כי היותו של עובד פעיל במסגרת התארגנות עובדים, אינה מעניקה לו תעודת ביטוח מפני פיטורים, שעה שהמעסיק מציג נימוקים אמיתיים לפיטורים.
  • אי אישור הסכם פשרה

  • בעניין EBIRAM STEPHEN KOJO16 נדחתה בקשת הנתבעת למתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בינה לבין התובע, עובד זר, ומחיקת התובענה שהגיש נגדה, שכן הסכם הפשרה לא הוגש לתיק ולכן לא ניתן לבחון את טיבו ולתת לו תוקף של פסק דין. כן נקבע אף לא היה מוגש הסכם הפשרה לא היה מקום ליתן לו תוקף בנסיבות בהן הנתבעת פנתה לתובע במטרה להגיע לפשרה, ללא יידוע באי כוח הצדדים, כאשר כלל לא ברור מהי הבדיקה שנערכה בעניין זכויות התובע ועל ידי מי, ומשבתיק מצויות הצהרות של התובע כי הוא מבקש להמשיך בהליך, תוך השבת הסכום ששולם לו מטעם אותו הסכם נטען.

מראה מקום

  1. בג"ץ 4203-22 דנה שגב נ' בית הדין הארצי לעבודה 7.7.22
  2. בג"ץ 32-20 י.ב שיא משאבים בע"מ נ' שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים 10.7.22
  3.  בג"ץ 5148-18 אור שחם נ' בית הדין הארצי לעבודה 11.7.22
  4. עב"ל (ארצי) 29703-01-21 ברלינר מעליות בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי 3.7.22
  5. בר"ע (ארצי) 19305-04-22 ג'בלי מלכיאל נ' ציוד-מוצרי חשמל לתעשיה (אשקלון) בע"מ  14.6.22
  6. ע"ע (ארצי) 69863-12-20 אסמעיל אלרומילי נ' טלאל אלעוברה 23.6.22
  7. בר"ע (ארצי) 48740-03-22 קבוצת ש. ניר מערכות ביטחון, תחזוקה וניקיון נEZEIBE CHINWE NWANNEKA ' 14.6.22
  8. ע"ע (ארצי) 20880-07-20 Tesfaselase Desale Zerezgi נ' קפלן את לוי בע"מ 20.6.22
  9. ע"ע (ארצי) 20880-07-20 Tesfaselase Desale Zerezgi נ' קפלן את לוי בע"מ 20.6.22
  10. ע"ע (ארצי) 20880-07-20 Tesfaselase Desale Zerezgi נ' קפלן את לוי בע"מ 20.6.22
  11. עס"ק (ארצי) 65708-08-21 סקובר בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה – האגף להתאגדות עובדים 19.6.22
  12. ת"צ (תל אביב-יפו) 61063-02-20 מיכאל וולף נ' מבטחים מוסד לבטוח סוציאלי של העובדים בע"מ 26.6.22
  13.   ס"ק (תל אביב-יפו) 46399-05-22 דן באר שבע תחבורה (2015) בע"מ נ' הסתדרות העובדים הלאומית לישראל 13.6.22
  14. סע"ש (באר שבע) 6334-09-19 דניאל אזולאי נ' י.מור הובלה ולוגיסטיקה בע"מ  16.6.22
  15.   ס"ק (תל אביב-יפו) 4907-12-21 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' סקובר בעמ 29.5.22
  16.  סע"ש (תל אביב-יפו) 3156-12-19 EBIRAM STEPHEN KOJO נ' פ.גראס שיווק ונעליים 2006 בע"מ 10.6.22

מאמרים קרובים