1. לרוב יכולים בעלי הדין להגיע להסכמות דיוניות שיהא בהן כדי להכתיב את מהלך הדיון, ואולם לא בכל מקרה חייב בית הדין לקבל הסכמות אלו.

ראו פסק הדין של בית המשפט העליון חברת האוניברסיטה העברית בירושלים¹.

2.  קביעת שלבי הדיון בתובענה אינה נושא דיוני שהצדדים רשאים להסכים לגביו ככל שירצו.

ראו פסק הדין אברהם טוביה². 

3.  בהסכמת הצדדים לבקשה לדחיית מועד דיון אין כדי להטות את הכף. החלטה אם לדחות את הדיון לבקשת צד אם לאו, נתונה לשיקול דעת הערכאה הדיונית, ובה ערכאת הערעור לא תתערב. החלטה כזו מחייבת איזון בין אינטרסים שונים וכבדי משקל של המבקש הזכאי לכך שינתן לו יומו בבית הדין, של הצד שכנגד, ושל הציבור.  

ראו פסק הדין בענין דימיטרי קנטרוביץ³ באותו מקרה בית הדין הארצי לעבודה אישר (בדעת רוב) למחוק תביעה בשל אי התייצבות התובע, על אף הסכמת הצדדים. 

4. בית הדין לא מונע מהצדדים להסכים לאפשרות להותיר בידיו את ההכרעה על פי חומר כתוב בלא שיישמעו העדים.

ראו פסק הדין בענין המועצה המקומית יסיף⁴.

5. ואולם,  בהסכמה כאמור בית הדין רשאי להתערב כאשר אין מדובר בהכרעה בשאלות משפטיות "נקיות".

ראו פסק הדין בענין ביטון הדסה⁵.

6. ככלל, ככל שקיימות מחלוקות עובדתיות, על בית הדין האזורי לקיים דיון הוכחות ולשמוע עדויות, ואין להציע לצדדים לקיים דיון ללא שמיעת עדויות. יתר על כן, אפילו אם הצדדים מסכימים לניהול הדיון בדרך זו – על בית הדין להימנע מכך.

ראו פסק הדין בענין דוד בר גיל⁶.

7. הסכם, שעל-פיו בדיקת פוליגרף תכריע בגורל המחלוקת בין הצדדים, מחייב את הצדדים.  

ראו פסק דינו של בית המשפט העליון בענין סולפרד בע"מ⁷.

8. ככלל, יימנע בית הדין ככל האפשר מלהתערב בהסכמות שבין בעלי הדין, בייחוד כשהללו מיוצגים על ידי פרקליטים. ברם, אם אותה הסכמה יש בה כדי לסרבל את מהלך הדיון ולנתבו לכיוון בלתי רצוי, בית הדין ייטה להתערב בה .

ראו  בספרו של  השופט (בדימוס) י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 12  עמ' 48.  

9. הלכה היא, כי בית המשפט רשאי להתיר לצדדים לחזור בהם מהסדר דיוני, על אחת כמה וכמה, שעה שהתובע קיבל היתר לתקן את כתב תביעתו, כך שיריעת המחלוקת הנוכחית שונה בתכלית מזו שהתקיימה עת הוצגה ההסכמה.

ראו פסק דינו של בית המשפט העליון בענין וקנין עמרם ובניו קבלני בניין בע"מ⁸.

10. ואולם, אל לו לבית הדין להפוך לפרקליטם של הצדדים ולעשות את מלאכתם.

ראו פסק הדין בענין שלמה תשבי⁹.

11.  הסכמת הצדדים לבדה לא תמיד תוכר, כך גם נפסק בענין הארכת מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית.

ראו פסק הדין בענין‎ ג'אלב בקיר¹⁰.

13. הסכמה בין הצדדים לא מחייבת את בית הדין, והיא תלויה באישורו. עם זאת יש בהסכמה הדיונית כדי לחייב את בעלי הדין עצמם, והפרת ההסכמה היא התנהגות העולה כדי חוסר תום לב.  

ראו החלטה בענין והבה מרואן¹¹.

מראה מקום

1. ע"א 4140/97 חברת האוניברסיטה העברית בירושלים נ' הסתדרות נשים ציונית הדסה באמריקה אינק, פ"ד נג (3) 49 – סעיף 18 לפסק הדין וההפניה שם↩
2. דב"ע נד/3-186 אברהם טוביה נ' בנק עין חי בע"מ,  24.11.94 – סעיף 11 לפסק הדין↩
3. ע"ע 249/07 דימיטרי קנטרוביץ נ' א.ד. תחנות שירותי כ"א בע"מ, 10.12.07↩
4. דב"ע נז/2-13 המועצה המקומית יסיף נ' פאטמה מרעי, 9.3.98- סעיף 14 לפסק הדין↩
5. ע"ע (ארצי) 1441/04 ביטון הדסה נ' חברת לינת הצדק  בית דינה חיפה, 18.5.06 – סעיפים 10-11 לפסק הדין↩
6. עב"ל 53761-01-14 דוד בר גיל נ' המוסד לביטוח לאומי, 22.10.15↩
7. ע"א 4027/97 סולפרד בע"מ נ' עמישי חברה לשיווק בע"מ, פ"ד נג(2) 522↩
8. רע"א 1581/13 פלוני נ' וקנין עמרם ובניו קבלני בניין בע"מ, 1.5.13↩
9. דב"ע נד/2-30 מדינת ישראל נ' שלמה תשבי, פ"ד כט(1) 37↩
10. דיון נב/53-0 (ארצי)  ג'אלב בקיר‎ ‎נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד כג(1) 532↩
11. בר"ע 1185/01 והבה מרואן נ' נציב שירות המדינה, 16.5.01- סיף 4 לפסק הדין↩