מספר הסעיף

פסיקה

מראה מקום לפסיקה/הערות

פרק ד': הוראות בקשר לתאגידים ורשויות מקומיות

21. הגדרות לענין תאגידים

הגדרות לענין תאגידים

 21. בפרק זה  – 

"תאגיד" –

(1)   תאגיד שהוקם בחוק או מכוח סמכותו של שר שניתנה בחוק, והוא מוסד של המדינה או שנתקיים בו אחד מאלה:

(א)   הממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין;

(ב)   חבריו או חברי הנהלתו, כולם או מקצתם, מתמנים בידי הממשלה או בידי שר;

למעט בנק ישראל, רשות מקומית וחברה ממשלתית;

(2)   חברה מוגבלת בערבות או הקדש, אשר שר או ראש רשות מקומית ממנה להם דירקטור או נאמן, לפי הענין, ואשר שר האוצר קבע שהוראות פרק זה, כולן או מקצתן, יחולו עליהם;

"תאגיד בריאות" – עמותה, אגודה שיתופית, חברה או כל גוף משפטי אחר הכשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות, המוכר שירותי בריאות בתוך בית חולים ממשלתי או תוך שימוש במתקני בית חולים כאמור;

"גוף מתוקצב" – תאגיד, רשות מקומית, מועצה דתית, בנק ישראל, חברה ממשלתית וחברה עירונית;

"גוף נתמך" – כהגדרתו בסעיף 32;

"שנה" – שנת כספים, לרבות שנים עשר החדשים המתחילים בתאריך כלשהוא בשנה פלונית לגבי תאגידים המנהלים את תקציבם על בסיס של תקופה כאמור;

"סכום החריגה" – סכום שבו חרגו תאגיד או רשות מקומית מתקציבם המאושר, או משיא כוח אדם, או סכום ההלוואה שלקחו ללא אישור; לענין זה אין נפקא מינה אם הסכומים הוצאו או נתקבלו למעשה או שהתאגיד או הרשות המקומית התחייבו או הסכימו להוציאם או לקבלם;

"חברה ממשלתית" – כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975, לרבות חברת בת ממשלתית וחברה מעורבת כמשמעותן בחוק האמור;

"חברה עירונית" – חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי רשות מקומית או בידי רשות מקומית יחד עם המדינה או עם חברה עירונית אחרת או חברת בת עירונית;

"חברת בת עירונית" – חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי חברה עירונית, או בידי חברת בת עירונית או בידי חברת בת עירונית יחד עם חברת בת עירונית אחרת;

"שר הנוגע בדבר", לענין תאגיד – השר הממונה על ביצוע החוק שלפיו הוקם אותו תאגיד, ולענין חברה ממשלתית – השר שנקבע כאחראי לעניני החברה. 

29. שינויים בשכר ובתנאי שירות

שינויים בשכר ובתנאי שירות

29.  (א)  גוף מתוקצב או גוף נתמך לא יסכים על שינויים בשכר, בתנאי פרישה או בגימלאות, או על הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה ולא ינהיג שינויים או הטבות כאמור, אלא בהתאם למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה או באישורו של שר האוצר; ואולם רשאי שר האוצר, באישור הועדה, לפטור מהוראות סעיף זה, חברה מעורבת כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975, אם ראה שטעמים של מכירת מניותיה, לרבות הנפקתן לציבור או למשקיעים, מחייבים זאת, ונחה דעתו שלא תהיה למתן הפטור ולשינויים שיונהגו בעקבותיו, השפעה בלתי רצויה על מדיניות השכר הכוללת במגזר הציבורי; הפטור יכנס לתוקפו עם ביצוע המכירה או במועד מאוחר יותר שיקבע השר.

(ב)  על אף האמור בכל דין, כל הסכם או הסדר בטל במידה שהוא נוגד את הוראות סעיף קטן (א)

(ג)   ראה שר האוצר כי גוף מתוקצב או גוף נתמך לא קיים את הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא להפחית סכום השווה לסכום ששולם עקב כך מן הסכומים שיש להעבירם לאותו גוף מתקציב המדינה לפי כל דין, ורשאי הוא להפסיק או להפחית כל מענק או השתתפות שהגוף היה מקבל מהממשלה אלמלא החריגה, כל עוד מבצע הגוף תשלומים בניגוד להוראות סעיף זה.

1.    בפסק הדין בענין ההסתדרות הכללית החדשה של העובדים בארץ ישראל (1) נפסק כי על פי לשון החוק יש לפנות אל הממונה על השכר לשם אישור הטבות שכר חדשות, כל עוד הטבות אלה לא קיימות לגבי כלל עובדי המדינה.

2.    בפסק הדין בענין הסתדרות המעוף ואח' (2) נקבע כי על הצדדים להסכם להביאו לידיעת הממונה טרם חתימה עליו ולקבל אישורו המוקדם להסכמות שעניינן מתן הטבות שכר. בית הדין הוסיף כי "משלא עשו כן בעת כריתת ההסכם, אף לא בעת הבאתו לאישור בית הדין או בעת תשלום ההטבות, ומשמהלכי הצדדים בנדון זה התבררו לממונה בדיעבד כתוצאה מביקורת שנעשתה בעירייה, אין למערערים להלין אלא על עצמם, משהופסק תשלום ההטבות ונדרשה השבתן."

3.    בפסק דינו של בית המשפט העליון בענין מגן דוד אדם בישראל (3) נקבע כי הדיבור " הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה" כולל גם תשלומים המשולמים לנושא משרה בתאגיד ציבורי.

4.    בפסק הדין בענין הסתדרות המעוף ואח' (4)נקבע כי הסכמה להעניק שכר חורג, אפילו מקורה בהסכמת הצדדים  שקיבלה תוקף של פסק דין, ככל שאינה כדין ומנוגדת לדין, היא זכות פגומה מעיקרה ואין היא מקימה זכות לקבלת שכר חורג.

5.    בענין זאב אורפז ואח' (5) הסכם בוררות שענינו תנאי שכר או פרישה החורגים מהוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב אינו יכול לשמש ושא לבוררות.

6.    בפסק  דינו של בית המשפט המחוזי בקשר עם  חוק חופש המידע, תשנ"ח – 1998  בענין סיגל דוידוב – מוטולה(6) נפסק כי יש חשיבות עצומה ליידוע מאות אלפי עובדים בשירות הציבורי, בתנאים ובהסכמים הנהוגים בכלל המשק ובקריטריונים המנחים את הממונה לענין אישור חריגות ולכן על הממונה לספק את המידע הנדרש מכוח חוק חופש המידע, שחל אף עליו.

7.    בפסק הדין בענין ישראל אבן ספיר ו- 138 אח'  (7) נפסק כי לבתי הדין סמכות להתערב בהחלטות הממונה על השכר תוך בחינת סבירות ההחלטה .

8.    בבג"ץ 125/06 ועד עובדי החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בע"מ ואח' (8) נקבע כי חברה שהציבור שותף בה אם באמצעות המדינה ואם בשלטון המקומי, הינה חברה מעורבת עליה חלים הסעיפים המאפשרים למדינה לפקח על השכר הניתן בה, באמצעות שר האוצר והממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר.

9.  בפסק הדין בענין אמריק פרידמן (11) נקבע כי חוק שהוא עצמו נועד להבטיח יעדים לאומיים ראויים של שמירה על מסגרת תקציב ויציבות המשק – עומדת בתנאי פיסקת ההגבלה בהיותה הולמת את ערכיה של מדינת ישראל ומיועדת לתכלית ראויה. 

10.   עקרון העובר כחוט השני בפסקי הדין העוסקים בסעיף 29 לחוק יסודות התקציב  (12) הוא כי : תכליתו של סעיף זה לחוק הוא לקבוע ריסון תקציבי וכלים להתמודד עם גירעונות ואי סדרים בניהול תקציביהם של גופים שלטוניים הנשענים על קופת הציבור כמו גם למנוע שינויים בלתי מבוקרים בשכר ובתנאי השירות של עובדים בשירות הציבורי, במובן הרחב של מונח זה.

11.   בפסק הדין בענין שלמה אקווה ואח' (13) נפסק כי בפרשנות דווקנית ומצמצמת להסכם קיבוצי, נמצא האיזון הנכון בין המסגרת הנורמטיבית עליו הוא מושתת – הלוא הן הוראותיו של חוק יסודות התקציב; לבין תכליתו האובייקטיבית של ההסכם הקיבוצי, שהיא קביעת הסדרים מוסכמים לחריגות השכר. 

12.   בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה ובבג"ץ בענין אירית אורון (14) נקבע כי סמכותו של הממונה על השכר הינה לפעול גם בתחולה למפרע ולקבוע כללים באשר לחיוב בהשבה.

13.   בענין אוליאל אברהם ואח' (15) נפסק כי ככל שחל שיהוי מסוים בהתנהלות הממונה, מן הראוי שהממונה ייקח בחשבון עניין זה במסגרת החלטתו לגבי סכום ההשבה בגין העבר ולגבי פריסת התשלומים של חוב העבר.

14.   בפסק הדין בענין עיריית ירושלים (16) נפסק כי כאשר הרשות הציבורית לא מודיעה לעובד כי ההתחייבות טעונה אישור הממונה על השכר, היא נוהגת בחוסר תום לב וחושפת עצמה לחיוב בפיצוי כספי.

15.   בפסק הדין בענין המועצה המקומית עראבה (17) נפסק כי כאשר מושא הדיון, במישרין או בעקיפין, היא תחולתו של סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, שומה על בית הדין להזמין את הממונה על השכר להגיש עמדתו בתביעה, ובמידת הנדרש אף לצרפו כצד לתובענה.

16.   בפסק הדין בענין אבישי שמר (18) נפסק כי הסמכות אם להתייצב בהליך פלוני נתונה לשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, ואין בית דין זה מוסמך להורות לו שלא להתייצב בהליך.

17.   בפסק הדין בענין ההסתדרות הכללית (19) נפסק כי כוונת המחוקק היתה להעניק לשר האוצר "סמכות על" בנושאים המנויים בסעיף זה, גם לגבי עובדי גופים ששר אחר אחראי להם.

18.   כמו כן נפסק  בענין ההסתדרות הכללית שלעיל כי הוראה זו בחוק יסודות התקציב גוברת על כל הוראה בחוק ספיציפי שענינה הענקת סמכות אישור לשכר הממונה על ביצועו של אותו חוק ספיציפי. (20)

19.   בפסק הדין בענין ז'ק כאביה (21) נפסק כי תוקפה של החלטה של הממונה שלא לאשר הסכם הוא מיום נתינתה.

20.   בפסק הדין בענין עדי אריאלי (22) נפסק כי תוקפה של החלטה של הממונה שלא לאשר הסכם הוא מיום נתינתה. 

21.   בפסק הדין "כבלי ציון" מפעלים מאוחדים בע"מ (23) נפסק כי מקום שהוראות הסכם קיבוצי כללי חלות על חברה ממשלתית, שהיא "גוף מתוקצב" וזאת מכוח חברות של אותה חברה בארגון מעבידים, לא תחולנה ההוראות שבאותו הסכם קיבוצי על אותה חברה, אם לא התמלא לגבי ההסכם הקיבוצי  האמור בסעיף זה בחוק. את "ה"הוראות האישיות" מכוח אותו הסכם יש לראות כהוראות בחוזה שבהן "תנאי מתלה", ומשלא התמלא התנאי, דהיינו אישור שכר האוצר, בטל החוזה.

22.   בפסק הדין בענין הסתדרות הפקידים עובדי המינהל והשירותים (24) נפסק כי הסדרים בעקבות שביתה יכול שיהיו במסגרת "הטבות כספיות  אחרות הקשורות לעבודה" ויש שלא יהיו כאלה. אם יש באותם הסדרים משום הטבות כאמור, דרושה הסכמה של הממונה על השכר לשינוי. מכאן, שמוסמך הממונה לבחון את תוכנם של אותם הסכמים על מנת לבדוק אם יש בהם הטבות  כאמור.

23.   בבג"ץ התנועה המסורתית (25) במקום שבו הוראה בחוק התקציב סותרת מכללא הוראה בחוק יסודות התקציב תגבר ההוראה שבחוק יסודות התקציב

24.   בפסק דינו של בית הדין הארצי בענין אלברט זגורי (26) מגמתה של הוראה זו היא למנוע שינויים בלתי מבוקרים בשכר ובתנאי השירות של עובדים בשירות הציבורי, במובן הרחב של מונח זה. כדי להשיג מטרה זו נקבעה בראש ובראשונה התוצאה של בטלות ההסכם או ההסדר שלא אושר כדין.

25.   עוד נפסק בפסק הדין אלברט זגורי שלעיל (27), משלא התמלא "התנאי המתלה" שבסעיף זה לחוק, דהיינו אישור שר האוצר להסכם – בטל ההסכם.

26.   עם תיקונו של חוק יסודות התקציב (תיקון התשנ"ח) אין עוד נפקות לנפסק בבג"ץ אלברט זגורי (28) ופסק דינו של בית הדין הארצי שניתן בענין המועצה לשיווק פרי הדר (29) בעקבות אותו בג"ץ; מכאן  שפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה בפרשת זגורי (30) תואמת את החוק, כפי שהוא לאור התיקון, וכפי שהבינו בית הדין טרם התיקון.

27.   בפסק הדין בענין הסתדרות הפקידים עובדי המינהל והשירותים (31) נפסק כי אין מניעה או איסור כי הממונה על השכר יביא לתשומת לב הרשויות המקומיות את המוסכם והמונהג בשירות המדינה, על מנת שיונחו על פיהם, ועל מנת למנוע תקלה ולהסיר מכשול.

28.   בפסק הדין בענין קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל (32) נפסק כי למדינה הזכות לפנות לערכאות משפטיות כדי להביא באמצעותן לציות לחוק ועל כן רשאית המדינה לבקש צווי מניעה נגד הסכמים שאינם עומדים בדרישות הסעיף.

29.   בפסק הדין בענין חברת החשמל לישראל בע"מ והועד הארצי של עובדי חברת החשמל לישראל בע"מ (33) נפסק כי "כלל עובדי המדינה" אין פירושו "כלל העובדים במדינה" – אלא עובדים שהמדינה היא מעבידתם.

30.   בבג"ץ הורוביץ (34) נפסק כי ההשוואה צריך שתיעשה בין מכלול תנאי השכר וההטבות שיינתנו לעובדים לאלה הנהוגים לגבי כלל עובדי המדינה.

31.   בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בענין אירית אורון ואח' (35) נקבע כי מן הנכון הוא שהשוואה תעשה תמיד לבעל תפקיד מקביל אופייני המועסק בתנאי שכר דומים לעובד המושווה ולא לבעל תפקיד המועסק בתנאים מיוחדים או חריגים.

32.   בפסק הדין קופת חולים של ההסתדרות הכללית (36) נפסק כי הביטוי "לא ינהיג" מתייחס גם להסכמים שנחתמו טרם חקיקת החוק, או טרם הוספתם לנוסח החוק של המלים "גוף נתמך".. (בשנת 1988) אולם טרם הונהגו הלכה למעשה. אם קיימת כוונה להנהיגם, יש לקבל תחילה את אישור שר האוצר.

כמו כן נפסק כי ; כל אחד מהביטויים "לא ינהיג" ו"לא יסכים" יוצר איסור עצמאי. כוונת המחוקק לאסור הנהגת שינויים בתנאי העבודה גם על פי החלטה  חד – צדדית של המעביד; הביטוי "לא ינהיג" יכול להתייחס לביצועו, הלכה למעשה, של הסכם או הסדר מן העבר, אך הוא יכול לבטא הסדר חד צדדי טהור, שאין לו כל זיקה להסכם בעבר.

33.  בבג"ץ  ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל (37) נקבע כי התניית תוקפו של הסכם האישור של נושא תפקיד מוגדר היתה תקפה ומחייבת לו נקבעה בהסכם, ואין כמובן, לשוללה, אם נקבעה מכוח רצונו של המחוקק בחוק חרות. 

34.  בבג"צ ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל (38) נפסק כי התניית תוקפו של הסכם באישור של נושא תפקיד מוגדר היתה תקפה ומחייבת לו נקבעה בהסכם, ואין כמובן לשוללה, אם נקבעה מכוח רצונו של המחוקק בחוק חרות. 

35. בפסק הדין בענין מרכז השלטון המקומי בישראל ואח' (39) נפסק כי  מערכת היחסים הנוצרת במקום שהממונה על השכר אינו מאשר הסכם היא מערכת משולשת; המעסיק, העובדים והמדינה, ולא שתי מערכות נפרדות של המדינה – המעסיק והמעסיק – עובדים.

36. בפסק הדין בענין ז'ק כאביה (40) נפסק עוד כי תאגיד המבקש משר האוצר או הממונה על השכר, לו הואצלה הסמכות לענין זה,  ל"הנהיג" שינוי בשכר, חייב להביא בפניהם את כל הנתונים הרלוונטיים, ועל המחליט להביא את כל הפרטים האמורים בחשבון במערכת שיקוליו והחלטתו, לא אישר המחליט את הנהגת השינויים – עליו לנמק את החלטתו.

37. בפסק הדין מרכז השלטון המקומי בשמו ובשם כל הרשויות המקומיות (41)  נפסק בין היתר כי המינהל התקין דורש שאישור שר האוצר יהיה בכתב, כשם שגם יחסי עבודה תקינים דורשים דברים בכתב. זוהי דרך המלך אך יתכן "תחליף" והוא הוכחה אחרת כי שר האוצר אישר את ההסכם ואותו אישור הוא ברור, חד משמעי וספיציפי; הטוען כי התקיים התנאי, דהיינו כי ההסכם אושר, עליו ההוכחה או לפחות- ראשית ראיה.

38. בפסק הדין בענין אברהם קיזמן ואח' (42) וכן בפסק הדין החברה הכלכלית לפיתוח מודיעין (43) נפסק כי האישור הנדרש הוא קונסטיטוטיבי, מאחר שהוא אשר נותן תוקף להסכם או לשינוי, ועל כן חייב ההסכם להיות מפורש, ואין די ב"חזקה" שהאישור ניתן.

39.בפסק הדין בענין שלמה כפרי (44) נפסק כי לממונה על השכר הסמכות להתנות תשלום "שכר בכירים" בחתימה על "חוזה בכירים", המוציא את העובד מתחולתו של ההסכם הקיבוצי.

40. בפסק הדין בענין עירית פנקס (45) נקבע כי נספח להסכם עבודה שלא קיבל את אישור הממונה, אינו תקף.

41.  בפסק הדין בענין קופת חולים של ההסתדרות הכללית (46) נקבע כי נקיטת לשון  "הונהג  כלפי כלל עובדי המדינה" –  הוא הסכם או הסדר לגבי כל בעל מקצוע או דרגה מסוימת אשר בשירות המדינה, הוא גם הסכם או הסדר מותר לגבי בעלי אותו מקצוע או אותה הדרגה בגוף המתוקצב או בגוף נתמך, כי הקריטריון הוא בכלליותו של ההסדר.

42. בפסק הדין רשות הנמלים (47) נפסק כי : אין סעיף זה בחוק מונע ניהול מו"מ בין הגוף המתוקצב לבין האיגוד המקצועי אך ברור שהצדדים למשא ומתן ובשלב מסוים בסיומו, יהיו מודעים כי התוצאה הסופית תלויה בקיום הסייגים והתנאים הקבועים באותו סעיף שבחוק התקציב.

43. בפסק הדין ועד עובדי מצילי הרצליה והסתדרות הפקידים (48) נקבע כי צד לסכסוך שחלות עליו הוראות חוק יסודות התקציב, הפונה לבורר, צריך להביא מראש בחשבון שהחלטת הבורר כפופה להוראה חוקית נורמטיבית, כמו חוק יסודות התקציב.

44. בפסק הדין בענין מרכז השלטון המקומי בישראל (49) נקבע כי מן הראוי שכל התביעות שעניינן יישומו של ס' 29 לחוק יסודות התקציב יידונו בבית הדין לעבודה, בלי שים לב לזהותו של הצד המגיש את העתירה, וזאת כדי למנוע מצב שבו בית מחוזי יקבע, על פי המשפט המינהלי, כי הוראה בהסכם קיבוצי בטלה בעוד בית הדין לעבודה , אשר ידון על פי משפט העבודה, דיני החוזים, והמשפט המינהלי- ציבורי יקבע, כי ההסכם תקף.

45. בפסק הדין החברה למתנסי"ם ומדינת ישראל (50)  נקבע כי אין חברה ממשלתית רשאית לסטות מהחלטת ממשלה בענין תנאי עבודתם של נושאי תפקידים בכירים – סעיף 32 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה -1975 .

46.עקרון העובר כחוט השני בפסיקת בתי הדין לעבודה (51) הוא כי הסתמכות עובד על הסדר הנוגד את חוק יסודות התקציב אינננה הסתמכות הראויה להגנה.

47. בפסק הדין בענין יחיאל אורגל (52) נקבע כי יש להביא בחשבון שיהוי חריג או רשלנות בהתנהלות הממונה.

48. הסמכות מכוח סעיף זה הואצלה לממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר(53)

49. בעניין ריאד חסון[53] נדחתה תביעת המערער 4לקבלת שכר בכירים משלא אושר על משרד הפנים וכן נקבע קבע שאין לאכוף את הסכם הפרישה בהיותו תשלום חריג המנוגד להוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב

50  בעניין אווה סגל¹ נפסק, כי, למרות שהמערערת לא הייתה זכאית לפנסיה תקציבית,  בהחלטת הממונה על השכר בדבר שיוך המערערת לפנסיה תקציבית הוא בגדר הסכם חורג, ובהתאם בוטל על ידו, נפלו פגמים משמעותיים ואין להותירה על כנה, לפיכך, יש להעמיד את המערערת באותו מצב שבו הייתה אילו הייתה מבוטחת בהסדר של פנסיה צוברת לאורך כל תקופת עבודתה, כאשר אין מקום להפחתת חלקה של המערערת בהפקדות משהטעות הינה של העירייה ופגיעה באינטרס ההסתמכות של המערערת.

הערות : 

(1)    עס"ק 400090/97  ההסתדרות הכללית החדשה של העובדים בארץ ישראל נ' מגן דוד אדום פד"ע לט 481 ;

 ראו גם : ע"ע 264/08 עיריית צפת נ' ציפורה יעקובי, 1.7.2009;

עס"ק 11563-05-10 אוניברסיטת תל אביב נ' ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת תל אביב, 11.11.2012.

(2)   עס"ק (ארצי) 75/05‏ ‏ הסתדרות המעו"ף ואח' נ' עיריית רחובות ואח', 15.11.2005. 

(3)   ע"א 9657/03 מגן דוד אדום נ' הממונה על השכר במשרד האוצר פ"ד נח(6) 794.

(4)   עס"ק (ארצי) 75/05‏ ‏ הסתדרות המעו"ף ואח' נ' עיריית רחובות ואח', 15.11.2005. 

(5)   ע"ע 1381/01 זאב אורפז ואח' נ' עירית בת ים ואח', 26.12.2004.

(6)   עתמ (ת"א) 1171/00 ‏ ‏ סיגל דוידוב – מוטולה נ' מדינת ישראל – משרד האוצר‏, 31.5.2001.

(7)   ע"ע (ארצי) 683/06 ישראל אבן ספיר ו- 138 אחרים נ' עיריית תל אביב – יפו, 27.9.08.

(8)   בג"ץ 125/06 ועד עובדי החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בע"מ ואח' נ' שר האוצר ואח', 21.7.08.

(9)   הוראה דומה היתה מצויה בכל אחד מחוקי התקציב לשנים 1982, 1983 ו- 1984. בחוק משנת 1982 – מצויה רק ההוראה שבסע' 29(א), ובשנים שלאחר מכן- אף זאת שבס"ק (ב). 

(10)   תחולת סעיף 29 על גוף נתמך הוספה בסעיף 29 לחוק יסודות התקציב בתיקון משנת 1988; פסקאות ג' ו- ד' הוספו לסעיף בתיקון משנת 1991.

(11)  ע"ע 1445/02 אמריקן פרידמן נ' עיריית מגדל העמק,  19.12.2004; ראו גם : ע"ע 1381/01 שלעיל.

(12)    בענין זה ראו :

ע"ע 446-08 וכסלר עוזיאל נ' "הגיחון" מפעלי מים וביוב ירושלים בע"מ, 6.7.2010;

בג"ץ 6231/92 אלברט זגורי נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד מט(4) 749;

דב"ע נז/4-16 ‏מרכז השלטון המקומי בישראל ואח' נ' הסתדרות העובדים החדשה‏, פד"ע לב 1.

ע"ע 1183/01 עמוס אהרון נ' המועצה האזורית מרחבים,  24.6.2003.

עס"ק 400090/97   ההסתדרות הכללית החדשה של העובדים בישראל ואח'  נ' מגן דוד אדום בישראל‏ ואח' , פ"ד לט 481.

בג"ץ 556/07 דני דדון נ' החברה למוסדות חינוך ותרבות ברמלה מיסודה של הסוכנות היהודית בע"מ ואח', 7.11.07.

(13)    ע"ע 98/06 מדינת ישראל – הממונה על השכר נ' שלמה אקווה ואח', 19.3.07.

(14)   ע"ע 1420/04 מדינת ישראל – הממונה על השכר במשרד האוצר נ' אירית אורון ואח', 2.1.2006 ; בג"ץ 2802/06 אירית אורון נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח', 12.8.2008.

(15)   ע"ע 233/07 אוליאל אברהם ואח' נ' מדינת ישראל הממונה על השכר, 12.2.2009 ; ע"ע 185/07 שלמה שמעוני נ' חברת נמל אשדוד ואח' , 28.11.2007.

(16)   ע"ע 144/08 עיריית ירושלים נ' דוד מוטהרה, 6.7.09.

(17)   ע"ע 1435/01 המועצה המקומית עראבה נ' יחיא סעיד עאסלה,  6.7.09 ראו גם : ע"ע 388/05 החברה הכלכלית לפיתוח מודיעין – עיר העתיד  בע"מ נ' אברהם עזר, 6.9.07.

(18)  ע"ע (ארצי) 189/08 אבישי שמר נ' אוניברסיטת תל אביב,14.9.19.

(19)   ראו דב"ע מו/4-12 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י ואח' נ' שירות התעסוקה, פ"ד יז(1) 406.

(20)   דב"ע מו/4-12 שלעיל; ראו גם : דב"ע מו /7-4 יצחק לבני נ' הממונה על הגמלאות, פד"ע יט 132.

(21)  ע"ע (ארצי) 1312/01‏ ‏ ז'ק כאביה נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ, 26.12.04.

(22)   עב 2224/01‏ ‏ עדי אריאלי ואח' נ' עיריית אילת ואח', 28.7.04. ראו גם הערעור : ע"ע 1408/04 עדי אריאלי ואח' נ' עירית אילת ואח', 3.1.06.

(23)   דב"ע מח/4-31 ההסתדרות הכללית מועצת פועלי אילת נ' חברת "כבלי ציון" מפעלים מאוחדים בע"מ, פד"ע כ 182.

(24)   דב"ע 4-4/98 הסתדרות הפקידים עובדי המינהל והשירותים- הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' מרכז השלטון המקומי פד"ע לב 201.

(25)   בג"ץ 1438/98 התנועה המסורתית נ' השר לענייני דתות, פ"ד נג (5) 337. 

(26)   דב"ע נא/3-198 שירותי תחבורה ציבוריים באר שבע בע"מ נ' אלברט זגורי פד"ע כה 199.

(27)    דב"ע נא/3-198 שלעיל.

(28)   בג"ץ 6231/92 אלברט זגורי נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד מט(4) 749

(29)   דב"ע נה/3-93   נו/9-263   אמנון שמואלי ואח' נ' המועצה לשיווק פרי הדר ואח'‏, פ"ד לא(1998) 1.

(30)   ראו דב"ע נא/3-198 שלעיל.

(31)    ראו: דב"ע 4-4/98 הסתדרות הפקידים עובדי המינהל והשירותים נ' מרכז השלטון המקומי, פד"ע לב 201.

(32)    רע"א 2920/90 קופת חולים של ההסתדרות הכללית בארץ ישראל נ' מדינת ישראל, פ"ד מז (1) 397. 

(33)   ה"פ (י-ם) 225/90 מדינת ישראל נ' חב' החשמל לישראל בע"מ והועד הארצי של עובדי חברת החשמל לישראל בע"מ, (לא פורסם) הובא בדב"ע נה/3-93 שלעיל.

(34)    בג"ץ 3705/90 הורוביץ נ' שר האוצר, (לא פורסם). ראו עוד: דב"ע נו/ 3-278 אברהם קיזמן ואח' נ' עירית גבעתיים, פד"ע לא 116.

(35)   ע"ע 1420/04 מדינת ישראל הממונה על השכר במשרד האוצר נ' אירית אורון ואח', 2.1.2006.

(36)   רע"א 2920/90 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ' מדינת ישראל, פ"ד מז (1) 397;  ראו עוד: דב"ע נא/3-107  ‎ ‎ז'ק כאביה ואח'‏‎ ‎נ' עמידר בע"מ ואח'‏, פ"ד כג(1) 182 ; עס"ק 400090/97 שלעיל.

(37)    בג"ץ 539/85 ההסתדרות הכללית נ' בית הדין הארצי ומרכז השלטון המקומי, פ"ד מ (4) 834.

(38)   ראו בג"ץ 539/85 שלעיל.

(39)   ראו : דב"ע נז/4-16 שלעיל.

(40)   דב"ע נא/3-107  ‎ ‎ז'ק כאביה ואח'‏‎ ‎נ' עמידר בע"מ ואח'‏, פ"ד כג(1) 182;

(41)    דב"ע מה/4-18 מרכז השלטון המקומי בשמו ובשם כל הרשויות המקומיות נ' הסתדרות הפקידים, עובדי המינהל והשירותים, פד"ע טו 421)

(42)  דב"ע נו/ 3-278 אברהם קיזמן ואח' נ' עירית גבעתיים, פד"ע לא 116.

(43)  ע"ע (ארצי) 388/05  החברה הכלכלית לפיתוח מודיעין – עיר העתיד בע"מ נ' אברהם עזר ואח', 6.9.07.

(44)  ע"ע 1431/01 מדינת ישראל – הממונה על השכר נ' שלמה כפרי, פד"ע לו 328.

(45)  ע"ע 359/07 מדינת ישראל נ' הממונה על השכר באוצר נ' עירית פנקס,  2.6.08.

(46)   רע"א 2920/90 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ' מדינת ישראל, פ"ד מז (1) 397.

(47)  ראו דב"ע מג/1-12 ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל נ' רשות הנמלים, פד"ע יז 18.

(48)  עס"ק 25/99 ועד עובדי מצילי הרצליה ואח' הפקידים נ' עירית הרצליה ומרכז השלטון המקומי, פד"ע לה 550.

(49)   דב"ע נד/4-16 מרכז השלטון המקומי בישראל ואח'  נ' הסתדרות העובדים הכללית בארץ ישראל ואח', פד"ע לב 1. 

(50)  עס"ק 400016/98 הארגון הארצי של עובדי החברה למתנסי"ם נ' החברה למתנסי"ם ומדינת ישראל, 9.8.99.

(51)  ראו : ע"ע (ארצי) 683/06 ישראל אבן ספיר ו- 138 אחרים נ' עיריית תל אביב – יפו, 27.9.08; ע"ע 1381/01 זאב אורפז ואח' נ' עירית בת ים ואח', 26.12.2004; עס"ק (ארצי) 75/05‏ ‏ הסתדרות המעו"ף ואח' נ' עיריית רחובות ואח', 15.11.2005 ; ע"א 5090/08 ‏ ‏ יחיאל אורגל נ' עו"ד עופר אטיאס בתפקידו כנאמן, 8.12.10 ; תעא (י-ם) 1874-09‏ ‏ אתי ברדוגו נ' רשות השידור, 31.7.13 .

(52)  ע"א 5090/08 ‏ ‏ יחיאל אורגל נ' עו"ד עופר אטיאס בתפקידו כנאמן, 8.12.10.

(53)    י"פ 3907 התשנ"א, 3269

 (54) ע"ע (ארצי) 43499-06-21 ריאד חסון נ' מדינת ישראל 10.4.22

(ד)  (1)   לענין סעיף 22(א)(6) לחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975, יראו דירקטור שהסכים ביודעין על שינויים או הטבות בניגוד להוראות סעיף קטן (א), כדירקטור שאינו ממלא תפקידו כראוי;

(2)   לענין סעיף 42(א)(2) לחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975, יראו הסכמה של מנהל כללי לשינויים או להטבות בניגוד להוראות סעיף קטן (א), עילה מספקת  לממשלה להעבירו מכהונתו.

הודעה מטעם שר האוצר לענין סעיף 29

בתוקף סמכותי לפי סעיף 29 ו- 50(ד) לחוק יסודות התקציב , התשמ"ה – 1985 (להלן- החוק) , אני מודיע כי גוף מתוקצב או גוף נתמך כמשמעותו בחוק, המבקש להסכים על שינויים בשכר, בתנאי פרישה  או בגמלאות או על הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, שלא בהתאם למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה, יגיש תחילה בקשה, בכתב לאישורו של הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, לו אצלתי סמכותי לפי סעיף 29(א) לחוק (54)

הערות : 

(54)  י"פ 3498 התשמ"ח, 267 ; י"פ 2793 התש"ן, 3722. 

49. בפסק הדין בענין שלמה שמעוני (55) נקבע כי הדעת אינה נוחה מכך שהמעביד שאף לו "היתה יד" בקביעות שכרו החריג של המערער – יוצא נקי. אמנם לא יתכן לחייב את המעביד לשלם את שכר המערער בניגוד להחלטות הממונה שהרי על ידי כך ינתן הכשר למעשה להסדר שכר פסול. אולם עם זאת אין משמעות הדבר כי לא ניתן לתבוע פיצוי מאת המעביד או שלהתנהגותו אפשר שתהיה השלכה תקציבית, כאמור בסעיף 29(ג)  לחוק יסודות התקציב.

הערות : 

(55) ע"ע 185/07 שלמה שמעוני נ' חברת נמל אשדוד ואח',   28.11.07.

29א. בדיקת הסכם חורג

בדיקת הסכם חורג

29א.  (א)  ראה שר האוצר כי הסכם או הסדר בגוף מתוקצב או בגוף נתמך נוגד לכאורה את הוראות סעיף 29(א), רשאי הוא –

(1)   להודיע לצדדים להסכם או להסדר כי החליט לבדוק אותו, וכי קיים חשש שההסכם או ההסדר בטל, כאמור בסעיף 29(ב), במידה שהוא נוגד את הוראות סעיף 29(א) (להלן – הסכם בבדיקה);

(2)   ליתן לצדדים להסכם בבדיקה, לאחר ההודעה כאמור בפסקה (1), ולמשך תקופה שלא תעלה על חודש ימים, הזדמנות להביא את טענותיהם בכתב וכן כל מידע כתוב שימצאו לנכון.

 (ב)  ראה שר האוצר, על יסוד ראיות שבפניו, לרבות הטיעונים והמידע שהביאו הצדדים לפניו, כי ההסכם שבבדיקה נוגד לכאורה את הוראות סעיף 29(א) וכי נחוצה תקופה לבדיקתו רשאי הוא –

(1)   לקבוע תקופה, שלא תעלה על 4 חודשים מיום סיום התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א)(2), לבדיקת ההסכם בבדיקה (להלן – תקופת בדיקה); בנסיבות המצדיקות זאת רשאי שר האוצר להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(2) ואת תקופת הבדיקה, לצורך השלמת הבדיקה;

(2)   להורות על גובה התשלום המותר בשל ההטבות הכספיות הקשורות לעבודה, כמשמעותן בסעיף 29, לפי ההסכם בבדיקה, שרשאי הגוף הנתמך או המתוקצב לשלם בתקופת הבדיקה (להלן – התשלום המותר);

(3)   לקבוע, על אף האמור בכל דין, הוראות בדבר הסדרי הפקדה של תשלומים מעבר לגובה התשלום המותר ואשר בהם התחייב גוף מתוקצב או גוף נתמך על פי ההסכם בבדיקה, וכן לקבוע דרכים לשמירת ערכם של הסכומים שהופקדו למשך תקופת הבדיקה;

(4)   הוראות חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, לא יחולו על תשלום שכר, שהוא מעבר לתשלום המותר בתקופת הבדיקה.

פרק ה': עדיפות התקציב ואכיפתו 

32.  הגדרות

הגדרות

32.  בפרק זה –

"גוף מתוקצב" – כהגדרתו בסעיף 21;

 "גוף נתמך" – תאגיד שהממשלה משתתפת בתקציבו במישרין או בעקיפין, ושר האוצר קבע לגביו בהודעה ברשומות כי הינו גוף נתמך לענין חוק זה;

"חוק המשמעת" – חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1962;

 "מנהל כללי", "משרד" ו"יחידת סמך" – כהגדרתם בחוק המשמעת;

 "עובד המדינה" – מי שמקבל שכר מן המדינה;"עובד גוף מתוקצב" – מי שמקבל שכר מגוף מתוקצב;

"עובד גוף נתמך" – מי שמקבל שכר מגוף נתמך;

"הפחתה של הכנסות המדינה" – הגדלה של הטבות המסים או הקטנה במישרין של הכנסות המדינה בדרך אחרת;

"דרך מימון" – אחת מאלה:

(1)   הקטנה של סכום ההוצאה בסעיף פלוני אחד או יותר בחוק התקציב השנתי; הקטנה כאמור שלא נקבעה בחוק תיעשה, על פי בקשת השר הנוגע בדבר, בהודעה של שר האוצר לועדה, ובלבד שלא יופחת בדרך זו מתקציב ההוצאה סכום העולה על 2,044,000 שקלים חדשים אלא באישורה המוקדם של הועדה;

(2)   הטלת מס, אגרה או תשלום חובה אחר, או הגדלת שיעורם, או הגדלת הכנסות המדינה בדרך אחרת ממקור שאינו מילווה.

33. חובה למסור מידע

חובה למסור מידע

33.  (א)  גוף מתוקצב וגוף נתמך חייבים למסור למנהל הכללי של משרד האוצר לפי דרישתו, בדרך ובמועדים שקבע בדרישה, כל מידע שיש בו צורך למטרות מעקב אחר ביצוע חוק זה או חוק תקציב שנתי; המידע יימסר בהסכמת השר הנוגע בדבר; לענין זה, "מידע" – לרבות כל ידיעה, נתון או רישום, בין על גבי מסמך ובין בתצלום, הקלטה או מאגר מידע אלקטרוני.

 (ב)  אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לחייב את בנק ישראל למסור מידע שחלים עליו הכללים המקובלים של סודיות בנקאית.

(ג)   נמסר לפי סעיף זה מידע כמשמעותו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, יחולו עליו הוראות החוק האמור.

(ד)  לא יגלה אדם כל מידע שנמסר לפי סעיף זה ושהגיע אליו בתוקף תפקידו אלא לצורך ביצוע עבודתו ובקשר לחוק זה או על פי צו של בית משפט בקשר להליך משפטי.

33א.  חובת דיווח של גופים בשירות הציבורי

חובת דיווח של גופים בשירות הציבורי

33א. (א)  גופים ימסרו לממונה אחת לשנה, במועד ובאופן שייקבעו בתקנות, דין וחשבון ובו פירוט מלא על תנאי העסקתו של כל בעל תפקיד שהם מעסיקים.

(ב)  גופים ימסרו לממונה לפי דרישתו, במועד ובאופן שייקבעו בתקנות, דין וחשבון ובו פירוט מלא על תנאי העסקתו של כל עובד שהם מעסיקים, כמפורט בדרישה.

(ב1) גופים ימסרו לממונה, לפי דרישתו ובדרך ובמועדים שקבע בדרישה, מידע על תנאי העסקתו של כל עובד או בעל תפקיד שהם מעסיקים, והכל כמפורט בדרישה.

(ג)   הממונה יגיש לכנסת, מדי שנה במועד שייקבע בתקנות, דין וחשבון שיכיל את אלה:

(1)   סקירה וממצאים לגבי הדו"חות שנמסרו לו על פי סעיפים קטנים (א) ו-(ב);

(2)   נתונים בדבר תנאי שכר של עובדים ובעלי תפקידים בגופים; נתונים אלה יכול שיכללו מידע מפורט על תנאי השכר של בעל תפקיד מסוים, כפי שיחליט הממונה;

(2א) נתונים בדבר מספר העובדים המועסקים בגופים במשרה מלאה ובמשרה חלקית, וכן שיעור העובדים המועסקים בכל היקף משרה, לפי פירוט כפי שיחליט הממונה;

(2ב) נתונים בדבר מספר העובדים המועסקים בגופים ששכרם נמוך מהשכר הממוצע, נתונים בדבר מספר העובדים שמשולמת להם השלמה לשכר מינימום מכוח הסכם או הסדר, וכן שיעור העובדים כאמור מתוך כלל העובדים באותו גוף ונתונים בדבר השכר החציוני בכל גוף;

(2ג)  לצד כל נתון הנכלל בדוח יוצג הנתון המקביל לו לגבי שנת הכספים שקדמה לתקופת הדוח; לא צוין נתון כאמור, יציין הממונה את הנימוקים לכך;

(3)   רשימת הגופים שלא דיווחו בהתאם לחוק;

(4)   רשימת הגופים המתוקצבים והגופים הנתמכים שבהם רמת השכר או השכר המשולם לבעל תפקיד או לעובד מסוים, חורגים באופן מהותי מן הנדרש לפי סעיף 29(א), תוך פירוט תנאי השכר של אותו בעל תפקיד או עובד.

(ג1) (1)   שר האוצר יגיש לכנסת יחד עם הדין וחשבון המוגש לפי סעיף קטן (ג), ולצד הנתונים כאמור באותו סעיף קטן לגבי כל גוף, נתונים בדבר העובדים המועסקים בגופים באמצעות קבלן כוח אדם, כמפורט בפסקאות שלהלן:

(א)   מספר העובדים, תנאי העסקתם, לרבות מידע בדבר היקף משרות אלה, וסוגי התפקידים שהעובדים ממלאים;

(ב)   נתונים בדבר מספר העובדים ששכרם נמוך מהשכר הממוצע ונתונים בדבר מספר העובדים שמשולמת להם השלמה לשכר מינימום מכוח הסכם או הסדר, וכן שיעור העובדים כאמור מתוך כלל העובדים באותו גוף;

(2)   הוראות סעיף קטן (ג)(2ג) יחולו על דיווח לפי פסקה (1), בשינויים המחויבים;

(3)   הוראות פסקה (1) לא יחולו לגבי עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל גוף שהוא מעסיק בפועל בתפקידי מחשוב, או לגבי עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל גוף שהוא מעסיק בפועל לתקופה שאינה עולה על חודשיים.

(ד)  בסעיף זה –

"בעל תפקיד" – יו"ר וחבר דירקטוריון, מועצה, או הנהלת הגוף המתוקצב או הגוף הנתמך, לפי הענין, וכן מנהל כללי, משנה או סגן מנהל כללי; מנהל ענייני כספים, מזכיר, מהנדס עיר, מבקר פנימי, יועץ משפטי וכל מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי וכל הממלא תפקיד כאמור, אף אם תארו שונה; וכן כל בעל תפקיד אחר שייקבע בתקנות;

"גוף" – גוף מתוקצב, גוף נתמך, משרד ממשלתי, יחידת סמך ותאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21, ולמעט כוחות הביטחון;

"כוחות הביטחון" – צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, ויחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;

"הממונה" – הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר;

"מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – חוק העסקה עובדים);

"שכר מינימום" – כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987;

"שכר ממוצע" – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

"תנאי העסקה" – שכר לרבות תנאי פרישה, גימלאות או הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, היקף המשרה, ולרבות התחייבות למתן כל אחד מאלה;

"תפקידי מחשוב" – כהגדרתם בסעיף 13א לחוק העסקת עובדים;

"מידע" – כהגדרתו בסעיף 33(א) לרבות הסדרים, הסכמים והסכמי שכר קיבוציים ואישיים.

(ה)  ראה שר האוצר כי גוף מתוקצב או גוף נתמך לא קיים הוראה מהוראות סעיף זה, רשאי הוא לעכב סכומים שיש להעבירם לאותו גוף מתקציב המדינה, לרבות לפי כל דין.

(ו)   גוף נתמך או גוף מתוקצב ידווח לממונה על קיום הליך בערכאה שיפוטית או בפני בורר בענין תנאי העסקה של עובד בגוף כאמור; דיווח כאמור יהיה בכתב ותוך 7 ימים מיום שנודע לגוף על פתיחת הליך כאמור.

(ז)   הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), למעט סעיף קטן (ג)(4), יחולו לגבי כוחות הביטחון, בשינויים המחויבים כפי שיחליט הממונה ובכלל זה לשם מניעת פגיעה בביטחון המדינה או בביטחון הציבור, בהתייעצות עם ראש הגוף, לפי העניין.

(ח)  תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור הוועדה.

בבג"ץ התנועה לאיכות השלטון (56) נקבע כי ההסדר הקבוע בסעיף 33א(ג)(4) אינו כולל  הסמכה מפורשת לפירוט שמות מקבלי השכר החורג, אם כי אינו שולל אפשרות כזו. החלטת הממונה על השכר לפרסם דו"ח חריגות ללא שמות העובדים אינה חורגת ממתחם הסבירות.

הערות : 

(56)בג"צ 5133/06 התנועה לאיכות השלטון נ' הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, 9.2.09 .

33א1. חובת דיווח של גוף מתוקצב וגוף נתמך שנקבעו על ידי הממשלה

חובת דיווח של גוף מתוקצב וגוף נתמך שנקבעו על ידי הממשלה 

33א1. (1)  גוף מתוקצב וגוף נתמך שנקבעו על ידי הממשלה כקופה ציבורית לענין סעיפים החוקים המפורטים בפסקה (2), ימסרו לממונה כמשמעותו בפסקה (3), במועד ובאופן שייקבעו בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, דין וחשבון ובו פירוט מלא על תנאי שכרו של כל עובד או בעל תפקיד שהם מעסיקים הזכאי לקצבת פרישה לפי הוראות אחד החוקים האמורים בפסקה (2) החל לגביו.

(2)  ואלה החוקים לענין פסקה (1):

סעיף 35 בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן – חוק הגמלאות);

סעיף 33 בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985 (להלן – חוק הגמלאות למשרתי קבע);

סעיף 7 בחוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס"ב-2003 (להלן – חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים).

(3)  בסעיף זה –

"ממונה" – כל אחד מאלה:

לענין חוק הגמלאות – מי שמונה להיות ממונה על תשלום הגמלאות לפי סעיף 5 לחוק האמור;

לענין חוק הגמלאות למשרתי קבע – מי שמונה לממונה על תשלום גמלאות לפי סעיף 43 לחוק האמור;

לענין חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים – מי שמונה כממונה על תשלום הקצבאות לפי סעיף 10(א) לחוק האמור.

תקנות יסודות התקציב (חובת דיווח), התשנ"ד- 1994

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 33א ו-50 לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985 (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

1.       בתקנות אלה –

 "בעל תפקיד", "הממונה" ו"תנאי העסקה" – כמשמעותם בסעיף 33א(ד) לחוק;

 "גוף" – גוף מתוקצב וגוף נתמך כמשמעותם בסעיף 32 לחוק;

 "דו"ח" – דו"ח שנתי ודו"ח נדרש;

 "דו"ח שנתי" – דין וחשבון שנתי על תנאי  עסקה של בעלי תפקיד שעל גוף להגישו לממונה לפי סעיף 33א(א) לחוק;

 "דו"ח נדרש" – דין וחשבון לפי דרישת הממונה, על תנאי העסקת עובדים שעל גוף להגישו לפי סעיף 33א(ב) לחוק;

 "נתונים" – נתונים בדו"ח;

 "תקופת הדו"ח" – שנת הכספים שקדמה לשנה שבה מוגש דו"ח שנתי או דו"ח נדרש, לפי הענין.

המועד להגשת דו"ח

2.    (א)  דו"ח שנתי יוגש לממונה עד סוף חודש פברואר של כל שנה לגבי תקופת הדו"ח.

       (ב)  דו"ח נדרש יוגש לממונה במועד להגשת דו"ח שנתי כאמור בתקנת משנה (א), או עד תום חודשיים מיום מסירת דרישת הממונה במקרה שהדרישה כאמור נמסרה פחות מחודשיים לפני המועד להגשת הדו"ח השנתי.

אופן הגשת דו"ח

3.    דו"ח יוגש במסירה לממונה במשרדו בירושלים או במשלוח אליו בדואר רשום או בהעברת נתונים, כולם או חלקם, על מצע מגנטי או בדרך אלקטרונית אחרת להנחת דעת הממונה; נמסרו נתונים כאמור רק בחלקם תושלם מסירת שאר הנתונים באחת הדרכים האחרות האמורות.

פרטי דו"ח

4.    (א)  דו"ח שנתי יכלול פירוט מלא של תנאי העסקתו של כל בעל תפקיד בגוף, כמפורט בדרישת הממונה.

(ב)  דו"ח נדרש יכלול פירוט מלא של תנאי העסקתו של כל עובד בגוף.

(ג)   לצד כל פרט שיש לכלול בדו"ח לפי תקנת משנה (א) או (ב) יוצג הפרט המקביל לו לגבי שנת הכספים שקדמה לתקופת הדו"ח.

(ד)  נעדר פרט מן הנדרשים בתקנות משנה (א) עד (ג), יציין מגיש הדו"ח את דבר העדרו ואת הנימוקים לכך.

חתימת דו"ח ואישור נתונים

5.    (א)  דו"ח שנתי ודו"ח נדרש ייחתמו ביד מי שהוסמך לחתום בשם הגוף ולצד החתימה יצויינו שמו ותפקידו של החותם ותאריך חתימתו.

(ב)  הועברו הנתונים על מצע מגנטי או בדרך אלקטרונית אחרת, יאשר מעביר הנתונים כי הם הופקו ממערכת שכר המנוהלת אצלו במיומנות מקובלת ובמהלך הרגיל של מתן שירותים ממוחשבים לגוף.

ניהול נתונים

6.    הממונה רשאי לנהל מאגר נתונים במרכז להחסנת מידע באמצעות מערכת עיבוד נתונים אוטומטית.

דין וחשבון של הממונה

7.הדין וחשבון שעל הממונה להגיש מדי שנה לכנסת לפי סעיף 33(א)(ג) לחוק יוגש לה עד ה- 31 בדצמבר של השנה שלאחר תקופת הדו"ח.

תקופת הדו"ח הראשונה

8. לענין תקנות אלה תהיה תקופת הדו"ח הראשונה שנת הכספים 1993 .